מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר האלפיים
תגובות: 2788
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך אונגארישע הייזער » דאנארשטאג מאי 28, 2020 11:29 am

גלאזער האט געשריבן:
שאראש-פאטאק האט געשריבן:
מיאושדיגער האט געשריבן:אינטערסאנטע צעטיל וואס רביה״ק האט געשריבן ווען ער האט נישט געקענט רעדן.

s-l300.jpg


https://www.ebay.ca/itm/-/143614261560

קען עס איינער איבער שרייבען
עס איז שווער צו ליינען

וויפיל צאלסטו..

בילד

דיברתי עם אברהם

אני חושב שלא להתפלל פה כלל לפני התיבה אף תפלת המנחה אף לא קה"ת

כמו שיכול עד שני, כמו כן יכול גם אח"כ.

שמעתי בשם חסיד א' שאמר שיודע בטח שרבו הוא בעל רוה"ק, ושאלו אותו מהיכן יודע זה בטח, אמר שהוא יודע בטח שלא למד חומש אלא עד רביעי, ואמר תורה על חמישי, א"כ אין זה אלא רוה"ק בבירור


גוט.....

;l;p-
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?

שמחהלע
שר מאה
תגובות: 239
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 10, 2018 12:50 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך שמחהלע » מיטוואך יוני 03, 2020 10:50 am

היום ד' נשא חל היארצייט של חברתו הטהורה הרבנית אלטא פיגא בת הרה"ק ר' אביגדור ז"ל.
היות שלא הניח אחריה זש"ק, נא ללמוד משניות ולהדליק נר.

היסטאריקער
שר חמש מאות
תגובות: 560
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 05, 2009 5:00 pm

Re: מחזור לחג השבועות

תגובהדורך היסטאריקער » מיטוואך יוני 03, 2020 12:23 pm

dovidal האט געשריבן:של רביה"ק מסאטמאר זי"ע


אויב איך מעג פרעגן, ווי קומט דעם רבינ'ס מחזור צו ר' מאיר?

dovidal
שר חמשת אלפים
תגובות: 5523
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: מחזור לחג השבועות

תגובהדורך dovidal » מיטוואך יוני 03, 2020 2:20 pm

היסטאריקער האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:של רביה"ק מסאטמאר זי"ע


אויב איך מעג פרעגן, ווי קומט דעם רבינ'ס מחזור צו ר' מאיר?

פרעגט אייך נאך ווי אזוי אלע גבאים האבן איינגעהאנדעלט בימים ההם

אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר האלפיים
תגובות: 2788
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

Re: מחזור לחג השבועות

תגובהדורך אונגארישע הייזער » מיטוואך יוני 03, 2020 2:23 pm

dovidal האט געשריבן:
היסטאריקער האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:של רביה"ק מסאטמאר זי"ע


אויב איך מעג פרעגן, ווי קומט דעם רבינ'ס מחזור צו ר' מאיר?

פרעגט אייך נאך ווי אזוי אלע גבאים האבן איינגעהאנדעלט בימים ההם


דאכט זיך אז מען האט געקענט קויפן א נייע און באקומען די אלטע.
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24453
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך יוני 03, 2020 2:26 pm

איה"נ
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
לייטער
שר האלפיים
תגובות: 2929
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 31, 2018 10:14 am
לאקאציע: אויפן לייטער

Re: מחזור לחג השבועות

תגובהדורך לייטער » מיטוואך יוני 03, 2020 2:31 pm

אונגארישע הייזער האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:
היסטאריקער האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:של רביה"ק מסאטמאר זי"ע


אויב איך מעג פרעגן, ווי קומט דעם רבינ'ס מחזור צו ר' מאיר?

פרעגט אייך נאך ווי אזוי אלע גבאים האבן איינגעהאנדעלט בימים ההם


דאכט זיך אז מען האט געקענט קויפן א נייע און באקומען די אלטע.

יא ריכטיג
אינץ האבן א גאר חשובע חפץ וואס מען האט באקומען די אלטע פון קויפן א נייע
מיין זיידע באבע האבן געקויפט א מתנה פארן רבין און די רעבצין ע''ה( היינט די יארצייט )האט געגעבן די אלטע, סאיז נישט פאר סעיל
מיין אימעיל אדרעס איז. leyterivelt@gmail.com

אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר האלפיים
תגובות: 2788
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

Re: מחזור לחג השבועות

תגובהדורך אונגארישע הייזער » מיטוואך יוני 03, 2020 2:36 pm

לייטער האט געשריבן:
אונגארישע הייזער האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:
היסטאריקער האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:של רביה"ק מסאטמאר זי"ע


אויב איך מעג פרעגן, ווי קומט דעם רבינ'ס מחזור צו ר' מאיר?

פרעגט אייך נאך ווי אזוי אלע גבאים האבן איינגעהאנדעלט בימים ההם


דאכט זיך אז מען האט געקענט קויפן א נייע און באקומען די אלטע.

יא ריכטיג
אינץ האבן א גאר חשובע חפץ וואס מען האט באקומען די אלטע פון קויפן א נייע
מיין זיידע באבע האבן געקויפט א מתנה פארן רבין און די רעבצין ע''ה( היינט די יארצייט )האט געגעבן די אלטע, סאיז נישט פאר סעיל


און ווי באקאנט פלעגן חתנים קומען צום רבי'ן זיך אנווינטשן פאר די חתונה און ברענגען א נייעם קאפל פארן רבי'ן און דער רבי האט אהינגעגעבן די אלטע.

איך ווייס נישט פונקטליך ביז ווען עס איז אזוי אנגעגאנגען, אבער א שטיק צייט איז זיכער אזוי געווען.
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?

אוועטאר
חמרא טבא
שר שמונת אלפים
תגובות: 8286
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך חמרא טבא » מיטוואך יוני 03, 2020 3:18 pm

יאך קאן א טאטע מיט א זון אין ב"פ וואס איטליכער האבן אזא סעט
דביה תחדי נפשא

לייברערין
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך לייברערין » זונטאג יוני 14, 2020 4:53 pm

genazym_129488_001.jpg
genazym_129488_001.jpg (126.26 KiB) געזעהן 903 מאל

דא
איז דא שינוים פון דו געדריקטע?

מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 729
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

כתב הכתרה להאדמו"ר רבי יואל מסאטמר ל"נשיא העדה החרדית" בירושלים – ירושלים, תשי"א

תגובהדורך מה ידידות » מיטוואך יוני 17, 2020 2:24 pm

איז דאס באקאנט, אז פון תשי"א איז הרה"ק מסאטאמר געווען דער נשיא העדה החרדית ביז תשי"ג ווען ער געווארן גאב"ד?

פוןדא

דף גדול בכתב-יד - כתב הכתרה להאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ל"נשיא העדה החרדית" בירושלים, בחתימות שבעה ראשי "ועד העיר לקהלת האשכנזים פרו"ח" [פרושים וחסידים], ועם מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאב"ד רבי זעליג ראובן בענגיס. ירושלים, אדר ב' תשי"א [1951].
דף בכתיבה קליגרפית מרובעת. מעוטר במסגרת צבעונית מאוירת בצורת שער, עם ווילונות. בראש השער כתר "עטרת פז", ואיורי המקומות הקדושים - ה"כתל מערבי" ו"קבר רחל".
" נזר ועטרה... לראש גבר... גאון ישראל והדרה, לוחם מלחמת ה' במס"נ... כ"ק אדונינו מורנו ורבנו יואל טייטלבוים נרו יאיר ויזרח... לחיים ארוכים טובים ולשלום... בהתאסף יחד טובי וראשי העדה החרדית... גמרנו אומר להגיש לפני כ"ק כסא תורתו וצדקתו הנעלה, את... נזר הקודש ועטרת הנשיאות... ובשם נשיא העדה החרדית בקרתא קדישא ירושלם יקרא... למרנא ורבנא די בגלותא, ואת בנציבין ומצודתך פרושה בירושלים...".
חתימות שבעת ראשי "ועד העיר" ["שבעת טוּבֵי הָעִיר"]: רבי ברוך גרינפעלד, רבי מאיר שרגא כ"ץ קליין, רבי אלי' נחום פרוש גליקמן, רבי אברהם כהן ראטה, רבי עמרם ברש"י בלויא, רבי יעקב מאיר שכטר ורבי אברהם יוחנן בלומנטהל.
בהמשך הדף מופיע מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הרב בענגיס, רבה של "העדה החרדית", המסכים לתת לאדמו"ר מסאטמר את עטרת הנשיאות של "העדה החרדית", וכותב בתוך דבריו: " הנני מצטרף לטובה לבקשת ראשי עדתנו היקרים ולברך את מעכ"ת נ"י וכל החוסים בצלו והחונים על דגלו... ומיני'[ה] ומינאי יתקליס עילאי...".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, "נשיא העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב.
בשנת תשי"א הוכתר לנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג, לאחר פטירת הרב בענגיס הישיש, הוכתר לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים", על מקומו של הרב בענגיס [האדמו"ר הוכתר לתפקיד זה למרות שהתגורר בארה"ב, ובירושלים עצמה הוכתר הרב פנחס עפשטיין לתפקיד ראב"ד (ראש בית הדין). ב"עדה החרדית" מפוצלים עד היום התפקידים לשניים, ה"גאב"ד" וה"ראב"ד". לדוגמא, לאחר פטירת הרב עפשטיין והרב דוד יונגרייז, מונה הרב יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק" לראב"ד העדה החרדית, ולאחר פטירת האדמו"ר מסאטמר הוא מונה לתפקיד ה"גאב"ד", שהוא למעשה תפקיד הרב הראשי של "העדה החרדית"].
עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף גדול, 54.5X42 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים (משוקמים) בשוליים.

בילד
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5498
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג יוני 22, 2020 4:14 pm

לייברערין האט געשריבן:
genazym_129488_001.jpg

דא
איז דא שינוים פון דו געדריקטע?


די גאנצע כתב יד אויסער עמוד ח', גענומען פון די גנזים וועבסייט.

תשובת דברי יואל - כתב יד בענין המחיצות

נעסקטע וואך קומט פאר די פארקויף אויף די תשובה, בענין המחיצות, וואס דער רבי זי"ע האט געשריבן נגד פסקו של הגרמ"פ זצ"ל.

וועלמיר זען פאר וויפיל עס וועט גיין.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

לייברערין
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך לייברערין » מאנטאג יוני 22, 2020 5:39 pm

נא_שכל האט געשריבן:
לייברערין האט געשריבן:
genazym_129488_001.jpg

דא
איז דא שינוים פון דו געדריקטע?


די גאנצע כתב יד אויסער עמוד ח', גענומען פון די גנזים וועבסייט.

תשובת דברי יואל - כתב יד בענין המחיצות

נעסקטע וואך קומט פאר די פארקויף אויף די תשובה, בענין המחיצות, וואס דער רבי זי"ע האט געשריבן נגד פסקו של הגרמ"פ זצ"ל.

וועלמיר זען פאר וויפיל עס וועט גיין.

יש"כ נא שכל:
תכלית איז דא שינויים?
אפשר קען מען זיי בעטן עמוד ח'

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5498
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג יוני 22, 2020 5:44 pm

לייברערין האט געשריבן:יש"כ נא שכל:
תכלית איז דא שינויים?
אפשר קען מען זיי בעטן עמוד ח'

איך האב עס נישט דורכגעקוקט. איך גלייב אז עפעס שינויים והשמטות איז דא.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

לייברערין
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך לייברערין » מאנטאג יוני 22, 2020 5:48 pm

לא עלתה לי צו לערנען דו תשובה אונעם ספר כש"כ פונעם כת"י:
אויב באמערקט מען א שינוי קען עס זיין אינטרעסאנט

לייברערין
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך לייברערין » מאנטאג יוני 22, 2020 5:51 pm

שם
מכתב הבהרה מאת הגה"ח רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק אל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר בענין המועצה הדתית בבני ברק
צוגעלייגטע
003.jpg
003.jpg (299.9 KiB) געזעהן 742 מאל

dovidal
שר חמשת אלפים
תגובות: 5523
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: כתב הכתרה להאדמו"ר רבי יואל מסאטמר ל"נשיא העדה החרדית" בירושלים – ירושלים, תשי"א

תגובהדורך dovidal » מאנטאג יוני 22, 2020 5:57 pm

מה ידידות האט געשריבן:איז דאס באקאנט, אז פון תשי"א איז הרה"ק מסאטאמר געווען דער נשיא העדה החרדית ביז תשי"ג ווען ער געווארן גאב"ד?

פוןדא

דף גדול בכתב-יד - כתב הכתרה להאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ל"נשיא העדה החרדית" בירושלים, בחתימות שבעה ראשי "ועד העיר לקהלת האשכנזים פרו"ח" [פרושים וחסידים], ועם מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאב"ד רבי זעליג ראובן בענגיס. ירושלים, אדר ב' תשי"א [1951].
דף בכתיבה קליגרפית מרובעת. מעוטר במסגרת צבעונית מאוירת בצורת שער, עם ווילונות. בראש השער כתר "עטרת פז", ואיורי המקומות הקדושים - ה"כתל מערבי" ו"קבר רחל".
" נזר ועטרה... לראש גבר... גאון ישראל והדרה, לוחם מלחמת ה' במס"נ... כ"ק אדונינו מורנו ורבנו יואל טייטלבוים נרו יאיר ויזרח... לחיים ארוכים טובים ולשלום... בהתאסף יחד טובי וראשי העדה החרדית... גמרנו אומר להגיש לפני כ"ק כסא תורתו וצדקתו הנעלה, את... נזר הקודש ועטרת הנשיאות... ובשם נשיא העדה החרדית בקרתא קדישא ירושלם יקרא... למרנא ורבנא די בגלותא, ואת בנציבין ומצודתך פרושה בירושלים...".
חתימות שבעת ראשי "ועד העיר" ["שבעת טוּבֵי הָעִיר"]: רבי ברוך גרינפעלד, רבי מאיר שרגא כ"ץ קליין, רבי אלי' נחום פרוש גליקמן, רבי אברהם כהן ראטה, רבי עמרם ברש"י בלויא, רבי יעקב מאיר שכטר ורבי אברהם יוחנן בלומנטהל.
בהמשך הדף מופיע מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הרב בענגיס, רבה של "העדה החרדית", המסכים לתת לאדמו"ר מסאטמר את עטרת הנשיאות של "העדה החרדית", וכותב בתוך דבריו: " הנני מצטרף לטובה לבקשת ראשי עדתנו היקרים ולברך את מעכ"ת נ"י וכל החוסים בצלו והחונים על דגלו... ומיני'[ה] ומינאי יתקליס עילאי...".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, "נשיא העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב.
בשנת תשי"א הוכתר לנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג, לאחר פטירת הרב בענגיס הישיש, הוכתר לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים", על מקומו של הרב בענגיס [האדמו"ר הוכתר לתפקיד זה למרות שהתגורר בארה"ב, ובירושלים עצמה הוכתר הרב פנחס עפשטיין לתפקיד ראב"ד (ראש בית הדין). ב"עדה החרדית" מפוצלים עד היום התפקידים לשניים, ה"גאב"ד" וה"ראב"ד". לדוגמא, לאחר פטירת הרב עפשטיין והרב דוד יונגרייז, מונה הרב יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק" לראב"ד העדה החרדית, ולאחר פטירת האדמו"ר מסאטמר הוא מונה לתפקיד ה"גאב"ד", שהוא למעשה תפקיד הרב הראשי של "העדה החרדית"].
עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף גדול, 54.5X42 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים (משוקמים) בשוליים.

בילד

איך זעה א חתימה פון יעקב מאיר שכטר - איז דאס הגה"צ יעקב מאיר שכטר שליט"א ?

אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר האלפיים
תגובות: 2788
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

Re: כתב הכתרה להאדמו"ר רבי יואל מסאטמר ל"נשיא העדה החרדית" בירושלים – ירושלים, תשי"א

תגובהדורך אונגארישע הייזער » מאנטאג יוני 22, 2020 6:00 pm

dovidal האט געשריבן:
מה ידידות האט געשריבן:איז דאס באקאנט, אז פון תשי"א איז הרה"ק מסאטאמר געווען דער נשיא העדה החרדית ביז תשי"ג ווען ער געווארן גאב"ד?

פוןדא

דף גדול בכתב-יד - כתב הכתרה להאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ל"נשיא העדה החרדית" בירושלים, בחתימות שבעה ראשי "ועד העיר לקהלת האשכנזים פרו"ח" [פרושים וחסידים], ועם מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאב"ד רבי זעליג ראובן בענגיס. ירושלים, אדר ב' תשי"א [1951].
דף בכתיבה קליגרפית מרובעת. מעוטר במסגרת צבעונית מאוירת בצורת שער, עם ווילונות. בראש השער כתר "עטרת פז", ואיורי המקומות הקדושים - ה"כתל מערבי" ו"קבר רחל".
" נזר ועטרה... לראש גבר... גאון ישראל והדרה, לוחם מלחמת ה' במס"נ... כ"ק אדונינו מורנו ורבנו יואל טייטלבוים נרו יאיר ויזרח... לחיים ארוכים טובים ולשלום... בהתאסף יחד טובי וראשי העדה החרדית... גמרנו אומר להגיש לפני כ"ק כסא תורתו וצדקתו הנעלה, את... נזר הקודש ועטרת הנשיאות... ובשם נשיא העדה החרדית בקרתא קדישא ירושלם יקרא... למרנא ורבנא די בגלותא, ואת בנציבין ומצודתך פרושה בירושלים...".
חתימות שבעת ראשי "ועד העיר" ["שבעת טוּבֵי הָעִיר"]: רבי ברוך גרינפעלד, רבי מאיר שרגא כ"ץ קליין, רבי אלי' נחום פרוש גליקמן, רבי אברהם כהן ראטה, רבי עמרם ברש"י בלויא, רבי יעקב מאיר שכטר ורבי אברהם יוחנן בלומנטהל.
בהמשך הדף מופיע מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של הרב בענגיס, רבה של "העדה החרדית", המסכים לתת לאדמו"ר מסאטמר את עטרת הנשיאות של "העדה החרדית", וכותב בתוך דבריו: " הנני מצטרף לטובה לבקשת ראשי עדתנו היקרים ולברך את מעכ"ת נ"י וכל החוסים בצלו והחונים על דגלו... ומיני'[ה] ומינאי יתקליס עילאי...".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, "נשיא העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט וכמנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - עדת חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוכסית בארה"ב.
בשנת תשי"א הוכתר לנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג, לאחר פטירת הרב בענגיס הישיש, הוכתר לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים", על מקומו של הרב בענגיס [האדמו"ר הוכתר לתפקיד זה למרות שהתגורר בארה"ב, ובירושלים עצמה הוכתר הרב פנחס עפשטיין לתפקיד ראב"ד (ראש בית הדין). ב"עדה החרדית" מפוצלים עד היום התפקידים לשניים, ה"גאב"ד" וה"ראב"ד". לדוגמא, לאחר פטירת הרב עפשטיין והרב דוד יונגרייז, מונה הרב יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק" לראב"ד העדה החרדית, ולאחר פטירת האדמו"ר מסאטמר הוא מונה לתפקיד ה"גאב"ד", שהוא למעשה תפקיד הרב הראשי של "העדה החרדית"].
עמד בראש המתנגדים לציונות ולהקמת מדינת ישראל, ועמד בראש המאבקים החשובים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל. יחד עם קנאותו וחרדתו לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה, נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.
[1] דף גדול, 54.5X42 ס"מ. נייר בריסטול עבה. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים (משוקמים) בשוליים.

בילד

איך זעה א חתימה פון יעקב מאיר שכטר - איז דאס הגה"צ יעקב מאיר שכטר שליט"א ?


איך מיין אז נישט, עס איז געווען א צווייטער רבי יעקב מאיר שכטר אין די הנהלה פון די עדה, אונזער רבי יעקב מאיר זז"ג איז דאכט זיך קיינמאל נישט געווען אין די עדה אפיציעל.

און בכלל איז ער נאך געווען גאנץ אינג דעמאלט.
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?

לייברערין
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך לייברערין » מאנטאג יוני 22, 2020 6:01 pm

ער האט געהאט א פעטער מיטען זעלבן נאמען
דא זעה איך געחתמ'ט מיט א "ע"
צוגעלייגטע
002.jpg
002.jpg (121.17 KiB) געזעהן 717 מאל

לייברערין
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך לייברערין » מאנטאג יוני 29, 2020 4:49 pm

איז דו תשובה סאטמאר
און דו תשובה דו זעלבע נושא ר' משה
ווייל דו יארן זענען היפש אפגעריקט?

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5498
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג יוני 29, 2020 5:17 pm

לייברערין האט געשריבן:איז דו תשובה סאטמאר
און דו תשובה דו זעלבע נושא ר' משה
ווייל דו יארן זענען היפש אפגעריקט?

די רבי זצ"ל באציט זיך צו א תשובה פון הגאון ר' משה ז"ל וואס איז געווען געדרוקט אין תלפיות (שנה ד, חוברת ג-ד) שי"ל בשנת תש"י, היות דער שואל, דער העלמעצער רב ז"ל האט דאן אנגעפרעגט איבער יענע תשובה, די תשובה של ר' משה שעומד עכשיו למכירה הוא מער"ה תשט"ז
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

לייברערין
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך לייברערין » מאנטאג יוני 29, 2020 6:13 pm

ישר כח: למעשה איז דאס דו זעלבע שאלה ?

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5498
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג יוני 29, 2020 6:32 pm

לייברערין האט געשריבן:ישר כח: למעשה איז דאס דו זעלבע שאלה ?

ניין, אין תלפיות רעדט ר' משה איבער די הויכקייט פון א מחיצה, אז ס'איז גענוג אז ס'זאל זיין ביז די כתפיים, דהיינו ג' אמות, י"ח טפחים. און אז ס'איז נישט קיין פראבלעם מדין מחיצות אז מ'קען זיך זען אינער דעם צווייטען.

אין די צווייטע תשובה בשנת תשט"ז, איז לכאורה שוין נאך די קולא פון תש"י בשיעור גובה המחיצות, איז די נושא אז א חלק פון די נדריגע מחיצה איז פון גלאז און מ'קען אריינקוקן בי די פרויען, מ'זעט זייערע שערות און בשרן מגולות, ועכ"ז כתב להתיר.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

לייברערין
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תגובהדורך לייברערין » מאנטאג יוני 29, 2020 10:43 pm

נא_שכל האט געשריבן:
לייברערין האט געשריבן:ישר כח: למעשה איז דאס דו זעלבע שאלה ?

ניין, אין תלפיות רעדט ר' משה איבער די הויכקייט פון א מחיצה, אז ס'איז גענוג אז ס'זאל זיין ביז די כתפיים, דהיינו ג' אמות, י"ח טפחים. און אז ס'איז נישט קיין פראבלעם מדין מחיצות אז מ'קען זיך זען אינער דעם צווייטען.

אין די צווייטע תשובה בשנת תשט"ז, איז לכאורה שוין נאך די קולא פון תש"י בשיעור גובה המחיצות, איז די נושא אז א חלק פון די נדריגע מחיצה איז פון גלאז און מ'קען אריינקוקן בי די פרויען, מ'זעט זייערע שערות און בשרן מגולות, ועכ"ז כתב להתיר.

הבנתי, יש"כ



צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: הצעיר באלפי און 6 געסט