הרה"ק רבי שמשון מאוסטראפאלע זצ"ל - נעק”ה ג’ אב ת”ח
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- הילולא דצדיקיא
- שר האלפיים
- תגובות: 2419
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
- לאקאציע: באהלי צדיקים
לכבוד די יארצייט
אין ספר שמש ומגן, ווערט געברענגט דעם לשון (אין עמוד 10 סוף ערשטע שטיקל)
וכל המוסיף לעיין בו (במכתב של ר' שמשון מאוסטראפאלע) גם ביום שבת קודש בכל שבת שבו נאמר בדברות שניות זכר ליצי"מ. אני מבטיחו כי ישכיל ויצליח כל אותו שבוע, ובזה מקיים זכר ליצי"מ בשבת יתר על החול, ודוחה מעליו כל גזרות קשות ורעות. וה' הטוב לא ימנע טוב אמן.
אין ספר שמש ומגן, ווערט געברענגט דעם לשון (אין עמוד 10 סוף ערשטע שטיקל)
וכל המוסיף לעיין בו (במכתב של ר' שמשון מאוסטראפאלע) גם ביום שבת קודש בכל שבת שבו נאמר בדברות שניות זכר ליצי"מ. אני מבטיחו כי ישכיל ויצליח כל אותו שבוע, ובזה מקיים זכר ליצי"מ בשבת יתר על החול, ודוחה מעליו כל גזרות קשות ורעות. וה' הטוב לא ימנע טוב אמן.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
- יוראפ
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19433
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
- לאקאציע: על אדמת נכר
דער פאני מענטש האט געשריבן:עפ"י הוראת אדמו"ר מהר"א מ'סאטמאר שליט"א וועט נישט געבויעט ווערן קיין אוהל ארום דעם קבר, נאר עס וועט אנשטאט ארויפגעבויעט ווערן א דעכל העכערן קבר אזויווי עס איז דא ארום דעם קבר פונעם מהרש"א און נאך אנדערע צדיקים וואס האבן געלעבט נאך פריער פון די תלמידי בעל שם טוב.
פאלגענד איז א בילד [align=center][/align]פון די רענאווירטע ביה"ח מען קען זעהן דעם גדר פון הונטן
- אטעטשמענטס
-
- IMG-20180715-WA0042.jpg (258.5 KiB) געזען 2526 מאל
יוראפ האט געשריבן:דער פאני מענטש האט געשריבן:עפ"י הוראת אדמו"ר מהר"א מ'סאטמאר שליט"א וועט נישט געבויעט ווערן קיין אוהל ארום דעם קבר, נאר עס וועט אנשטאט ארויפגעבויעט ווערן א דעכל העכערן קבר אזויווי עס איז דא ארום דעם קבר פונעם מהרש"א און נאך אנדערע צדיקים וואס האבן געלעבט נאך פריער פון די תלמידי בעל שם טוב.
פאלגענד איז א בילד [align=center][/align]פון די רענאווירטע ביה"ח מען קען זעהן דעם גדר פון הונטן
וועמינס אהל איז דאס?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- יוראפ
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19433
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
- לאקאציע: על אדמת נכר
dovidal האט געשריבן:יוראפ האט געשריבן:דער פאני מענטש האט געשריבן:עפ"י הוראת אדמו"ר מהר"א מ'סאטמאר שליט"א וועט נישט געבויעט ווערן קיין אוהל ארום דעם קבר, נאר עס וועט אנשטאט ארויפגעבויעט ווערן א דעכל העכערן קבר אזויווי עס איז דא ארום דעם קבר פונעם מהרש"א און נאך אנדערע צדיקים וואס האבן געלעבט נאך פריער פון די תלמידי בעל שם טוב.
פאלגענד איז א בילד [align=center][/align]פון די רענאווירטע ביה"ח מען קען זעהן דעם גדר פון הונטן
וועמינס אהל איז דאס?
פאר די מצבה פון הרה"ק מאוסטראפאלא זי"ע
בנוגע א אוהל:
ווען די שיעור ג' פון קרית יואל שנת ע"ה האבן זיך אונטערגענומען צו רענאווירן די בית החיים זענען עטליכע בחורים אריין צו כ"ק מהר"א מ'סאטמאר און האט באפוילן נישט צו בויען א אוהל, די סיבה דערביי האט מען שפעטער קלארגעשטעלט איז ווייל אזוי ווי עס געפינען זיך אין די בית החיים פיל מיט ביינער עצמות קדושות, קען זיין א בזיון אויב מען וועט אריינגראבן אין די ערד.
די אייניקלעך פון די משפחה האבן זיך דאן (פלוצלינג האבן זיי זי זיך בכלל אנגערופן) אז זיי ווילן יא מאכן א אוהל, און זיי האבן געלייגט פרעשור אויף ר' ישראל מאיר גבאי - יו"ר אגודת אהלי צדיקים, אבער ר' ישראל מאיר האט זיך געהאלטן צו די בחורים וויבאלד זיי האבן זיך אונטערגענומען די פראיעקט.
למעשה קוקט אויס אז די משפחה האט אויסגעפירט און געמאכט א שיינע אוהל וואס לכאורה לדעתי איז נישטא אזאנס אין גאנץ אוקריינא (אפשר מהרש"א).
איך הער אז מ'האט טאקע אכטונג געגעבן נישט צו אריינגראבן אין די ערד.
אינטערסאנט איז אז די בחורים האבן אפגעקויפט א שטח צו קענען בויען דערויף ביה"כ אבער קוקט אויס די משפחה איז מער ווארעם פאר א אוהל?!?
ווען די שיעור ג' פון קרית יואל שנת ע"ה האבן זיך אונטערגענומען צו רענאווירן די בית החיים זענען עטליכע בחורים אריין צו כ"ק מהר"א מ'סאטמאר און האט באפוילן נישט צו בויען א אוהל, די סיבה דערביי האט מען שפעטער קלארגעשטעלט איז ווייל אזוי ווי עס געפינען זיך אין די בית החיים פיל מיט ביינער עצמות קדושות, קען זיין א בזיון אויב מען וועט אריינגראבן אין די ערד.
די אייניקלעך פון די משפחה האבן זיך דאן (פלוצלינג האבן זיי זי זיך בכלל אנגערופן) אז זיי ווילן יא מאכן א אוהל, און זיי האבן געלייגט פרעשור אויף ר' ישראל מאיר גבאי - יו"ר אגודת אהלי צדיקים, אבער ר' ישראל מאיר האט זיך געהאלטן צו די בחורים וויבאלד זיי האבן זיך אונטערגענומען די פראיעקט.
למעשה קוקט אויס אז די משפחה האט אויסגעפירט און געמאכט א שיינע אוהל וואס לכאורה לדעתי איז נישטא אזאנס אין גאנץ אוקריינא (אפשר מהרש"א).
איך הער אז מ'האט טאקע אכטונג געגעבן נישט צו אריינגראבן אין די ערד.
אינטערסאנט איז אז די בחורים האבן אפגעקויפט א שטח צו קענען בויען דערויף ביה"כ אבער קוקט אויס די משפחה איז מער ווארעם פאר א אוהל?!?
- דער פאני מענטש
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 377
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 19, 2016 3:53 pm
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35244
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
- דער פאני מענטש
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 377
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 19, 2016 3:53 pm
farshlufen האט געשריבן:מורשת אוקריינא האט געשריבן:לפי עדותו של הרב ר' אלימלך קאוועלענקא ז"ל יליד אסטראפליע איז די קבר פון רבי שמשון געווען אינמיטן שטאט.
בכלל נישט אינעם בית החיים.
אפשר האט מען שפעטער באערדיגט מענטשן ארום און אזוי איז דאס געווארן א בית החיים?
כפי ידיעתי האט ר' ישראל מאיר גבאי זיך נאכגעפרעגט ביי די עלטער גוי'אישע איינוואוינער, און זיי האבן פארציילט אז אידן פלעגן אהינצוקומען צו די פלאץ פארן קריג צום קבר פון הרה"ק ר' שמשון מאוסטראפאליע זי"ע.
funniestman.com האט גארנישט מיט מיר
די בריוו איז געווען אין די גליון "אילני הפרדס":
לכבוד מערכת אילני הפרדס הע"י:
א גרויסן יישר כח פארן באשרייבן איבער הרה"ק ר' שמשון אוסטרופול'ער זצ"ל, עס טראגט ביי מיר א גרויס חשיבות אלס אן אייניקל, איך האב שוין באזיכט דארט ביים ציון, און ב"ה אז מ'וועט מאכן תיקונים אינעם ביה"ח פון אוסטרופולי.
אויב מעגליך, וואלט איך געבעטן אז ווען מ'באשרייבט זיין ציון זאל מען אויסקלארן די פאקטן, עס זענען פארהאנען נוסחאות אז מ'האט אים גע'הרג'ט אין פולנאה, אויב אזוי וויאזוי איז זיין ציון אין אוסטרופולי? עס איז אויך דא א נוסח אז ער איז גע'הרג'עט געווארן אין אוסטרופולי, אבער איך ווייס נישט קיין מקור דערצו. אין ספר ניצוצי שמשון שרייבט ער אז מ'האט אים באגראבן אין א מארק, אבער איך בין געווען ביי זיין ציון, און ס'איז ארומגענומען מיט קברים, עס זעט נישט אויס אז ס'איז געווען דארט א מארק. אויב איר וואלט דאס געקענט מברר זיין און קלארשטעלן א בילד וואס זאל פארענטפערן די סתירות, וואלט איך אייך שטארק מכיר טובה געווען.
בכבוד רב: ש. ד. ה. וויליאמסבורג
תשובת המערכת: צום ערשט, א יישר כח פאר די חיזוק ווערטער, עס איז א שטארקער חיזוק צו הערן פון אזא חשובע'ר מרביץ תורה שעצונג און אנערקענונג איבער אונזער ארבעט צו חוקר זיין א קדוש וטהור פון איבער דריי הונדערט יאר צוריק.
בנוגע אייער אנפראגע איבער א שטיקל צומישעניש, דער בילד פון וואס איר רעדט איז גאנץ פשוט. הרה"ק ר' שמשון איז אומגעקומען עקדה"ש אין פולנאה, דאס איז כו"ע מודי, אלע ספרי הדורות שרייבן דאס. איבער אייער פראגע איבער א גירסא אז ער איז אומגעקומען אין אוסטרופולי, מעגליך אז די רעדע איז איבער הרה"ק ר' שמואל מ'אוסטרופולי הי"ד, א זוהן פון פון הרה"ק ר' שמשון וואס איז ליידער גע'הרג'עט געווארן אין אוסטרופולי, און מ'האט פארמישט צווישן הרה"ק ר' שמשון און הרה"ק ר' שמואל.
ווען די קאזאקן זענען אוועק פון פולנאה האבן אפאר אידן אריבערגעפירט דעם גוף קדוש פון הרה"ק ר' שמשון זי"ע קיין אוסטרופולי, און אים דארט באערדיגט. עס איז דא א סברא ביי היסטאריקער אז דער בית החיים איז געווען אין מארק, און עס איז גאר מעגליך אז די קאזאקן האבן צושטערט דעם מארק, און דער פלאץ איז פארבליבן בלויז א בית החיים. גראדע איז דארט (אין ביה"ח) אויך פארהאנען א 'קבר אחים' פון די אלע אומגעקומענע עקדה"ש פון אוסטרופולי אין שנת ת"ח ות"ט.
צום שלוס: זיך פארבינדנדיג מיט הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי הי"ו – יו"ר אגודת אהלי צדיקים לקברי צדיקים באוקריינא, האט ער אונז פארציילט אז עס איז צו אים געקומען (פאר יארן צוריק) אן אלטן גוי – גראדע א אידיש אפשטאמיגע – און דערציילט מסיח לפי תומו אז ער געדענקט נאך פון ווען ער איז געווען א קינד – בעפארן וועלט קריג – ווי אידן פלעגן קומען אויף דעם פלאץ כסדר מתפלל זיין, און דעמאלט האט ער געבויעט די מצבה אויף יענעם ארט.
לכבוד מערכת אילני הפרדס הע"י:
א גרויסן יישר כח פארן באשרייבן איבער הרה"ק ר' שמשון אוסטרופול'ער זצ"ל, עס טראגט ביי מיר א גרויס חשיבות אלס אן אייניקל, איך האב שוין באזיכט דארט ביים ציון, און ב"ה אז מ'וועט מאכן תיקונים אינעם ביה"ח פון אוסטרופולי.
אויב מעגליך, וואלט איך געבעטן אז ווען מ'באשרייבט זיין ציון זאל מען אויסקלארן די פאקטן, עס זענען פארהאנען נוסחאות אז מ'האט אים גע'הרג'ט אין פולנאה, אויב אזוי וויאזוי איז זיין ציון אין אוסטרופולי? עס איז אויך דא א נוסח אז ער איז גע'הרג'עט געווארן אין אוסטרופולי, אבער איך ווייס נישט קיין מקור דערצו. אין ספר ניצוצי שמשון שרייבט ער אז מ'האט אים באגראבן אין א מארק, אבער איך בין געווען ביי זיין ציון, און ס'איז ארומגענומען מיט קברים, עס זעט נישט אויס אז ס'איז געווען דארט א מארק. אויב איר וואלט דאס געקענט מברר זיין און קלארשטעלן א בילד וואס זאל פארענטפערן די סתירות, וואלט איך אייך שטארק מכיר טובה געווען.
בכבוד רב: ש. ד. ה. וויליאמסבורג
תשובת המערכת: צום ערשט, א יישר כח פאר די חיזוק ווערטער, עס איז א שטארקער חיזוק צו הערן פון אזא חשובע'ר מרביץ תורה שעצונג און אנערקענונג איבער אונזער ארבעט צו חוקר זיין א קדוש וטהור פון איבער דריי הונדערט יאר צוריק.
בנוגע אייער אנפראגע איבער א שטיקל צומישעניש, דער בילד פון וואס איר רעדט איז גאנץ פשוט. הרה"ק ר' שמשון איז אומגעקומען עקדה"ש אין פולנאה, דאס איז כו"ע מודי, אלע ספרי הדורות שרייבן דאס. איבער אייער פראגע איבער א גירסא אז ער איז אומגעקומען אין אוסטרופולי, מעגליך אז די רעדע איז איבער הרה"ק ר' שמואל מ'אוסטרופולי הי"ד, א זוהן פון פון הרה"ק ר' שמשון וואס איז ליידער גע'הרג'עט געווארן אין אוסטרופולי, און מ'האט פארמישט צווישן הרה"ק ר' שמשון און הרה"ק ר' שמואל.
ווען די קאזאקן זענען אוועק פון פולנאה האבן אפאר אידן אריבערגעפירט דעם גוף קדוש פון הרה"ק ר' שמשון זי"ע קיין אוסטרופולי, און אים דארט באערדיגט. עס איז דא א סברא ביי היסטאריקער אז דער בית החיים איז געווען אין מארק, און עס איז גאר מעגליך אז די קאזאקן האבן צושטערט דעם מארק, און דער פלאץ איז פארבליבן בלויז א בית החיים. גראדע איז דארט (אין ביה"ח) אויך פארהאנען א 'קבר אחים' פון די אלע אומגעקומענע עקדה"ש פון אוסטרופולי אין שנת ת"ח ות"ט.
צום שלוס: זיך פארבינדנדיג מיט הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי הי"ו – יו"ר אגודת אהלי צדיקים לקברי צדיקים באוקריינא, האט ער אונז פארציילט אז עס איז צו אים געקומען (פאר יארן צוריק) אן אלטן גוי – גראדע א אידיש אפשטאמיגע – און דערציילט מסיח לפי תומו אז ער געדענקט נאך פון ווען ער איז געווען א קינד – בעפארן וועלט קריג – ווי אידן פלעגן קומען אויף דעם פלאץ כסדר מתפלל זיין, און דעמאלט האט ער געבויעט די מצבה אויף יענעם ארט.
פיש כאפער האט געשריבן:בנוגע אייער אנפראגע איבער א שטיקל צומישעניש, דער בילד פון וואס איר רעדט איז גאנץ פשוט. הרה"ק ר' שמשון איז אומגעקומען עקדה"ש אין פולנאה, דאס איז כו"ע מודי, אלע ספרי הדורות שרייבן דאס. איבער אייער פראגע איבער א גירסא אז ער איז אומגעקומען אין אוסטרופולי, מעגליך אז די רעדע איז איבער הרה"ק ר' שמואל מ'אוסטרופולי הי"ד, א זוהן פון פון הרה"ק ר' שמשון וואס איז ליידער גע'הרג'עט געווארן אין אוסטרופולי, און מ'האט פארמישט צווישן הרה"ק ר' שמשון און הרה"ק ר' שמואל.
ווען די קאזאקן זענען אוועק פון פולנאה האבן אפאר אידן אריבערגעפירט דעם גוף קדוש פון הרה"ק ר' שמשון זי"ע קיין אוסטרופולי, און אים דארט באערדיגט.
בימים ההם האט מען כמעט נישט אריבערגעפירט קיין נפטרים פון איין שטאט צו די אנדערע.
פון פולנאה קיין אסטראפאלי איז בערך 70 קילאמעטער, וואס דאס מיינט דריי טאג צו פארן מיט א וואגן.
מען דארף וויסן אויב עס איז בכלל פארלעסליך אז ער איז אומגעקומען אין פולנאה.
וועלכע זענען די "אלע ספרי הדורות" וואס שרייבן אזוי?
לדעתי שטאמט עס נאר פונעם ספר יון המצולה און מען דארף וויסן אויב עס איז טאקע אזוי הונדערט פראצענט מדוייק ואכמ"ל.
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35244
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
פיש כאפער האט געשריבן:צום שלוס: זיך פארבינדנדיג מיט הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי הי"ו – יו"ר אגודת אהלי צדיקים לקברי צדיקים באוקריינא, האט ער אונז פארציילט אז עס איז צו אים געקומען (פאר יארן צוריק) אן אלטן גוי – גראדע א אידיש אפשטאמיגע – און דערציילט מסיח לפי תומו אז ער געדענקט נאך פון ווען ער איז געווען א קינד – בעפארן וועלט קריג – ווי אידן פלעגן קומען אויף דעם פלאץ כסדר מתפלל זיין, און דעמאלט האט ער געבויעט די מצבה אויף יענעם ארט.
הייסט אז ער גלויבט ענדערש עפעס א אידיש אפשטאמיגער גוי ווי א חסיד'ישער איד וואס איז דארט אויפגעוואקסן?.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
farshlufen האט געשריבן:פיש כאפער האט געשריבן:צום שלוס: זיך פארבינדנדיג מיט הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי הי"ו – יו"ר אגודת אהלי צדיקים לקברי צדיקים באוקריינא, האט ער אונז פארציילט אז עס איז צו אים געקומען (פאר יארן צוריק) אן אלטן גוי – גראדע א אידיש אפשטאמיגע – און דערציילט מסיח לפי תומו אז ער געדענקט נאך פון ווען ער איז געווען א קינד – בעפארן וועלט קריג – ווי אידן פלעגן קומען אויף דעם פלאץ כסדר מתפלל זיין, און דעמאלט האט ער געבויעט די מצבה אויף יענעם ארט.
הייסט אז ער גלויבט ענדערש עפעס א אידיש אפשטאמיגער גוי ווי א חסיד'ישער איד וואס איז דארט אויפגעוואקסן?.
אינעם ספר "צרור החיים" פון הרה"ח ר' חיים ליבערזאן ז"ל (געדרוקט אין בילגוריי תרפ"ה) שטייט אויך אז ער ליגט אינמיטן שטאט אסטראפאלע.
יוראפ האט געשריבן:פאסט אפשר נישט יעצט אין די די 9 טעג אבער אויף געוויסע ווערטער (נישט דער צרור החיים, נאר פריער...) שרייט זיך ארויס חחחח
קענסט אפשר מער מסביר זיין דיינע דברים סתומים.
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ
נחוניא האט געשריבן:פיש כאפער האט געשריבן:בנוגע אייער אנפראגע איבער א שטיקל צומישעניש, דער בילד פון וואס איר רעדט איז גאנץ פשוט. הרה"ק ר' שמשון איז אומגעקומען עקדה"ש אין פולנאה, דאס איז כו"ע מודי, אלע ספרי הדורות שרייבן דאס. איבער אייער פראגע איבער א גירסא אז ער איז אומגעקומען אין אוסטרופולי, מעגליך אז די רעדע איז איבער הרה"ק ר' שמואל מ'אוסטרופולי הי"ד, א זוהן פון פון הרה"ק ר' שמשון וואס איז ליידער גע'הרג'עט געווארן אין אוסטרופולי, און מ'האט פארמישט צווישן הרה"ק ר' שמשון און הרה"ק ר' שמואל.
ווען די קאזאקן זענען אוועק פון פולנאה האבן אפאר אידן אריבערגעפירט דעם גוף קדוש פון הרה"ק ר' שמשון זי"ע קיין אוסטרופולי, און אים דארט באערדיגט.
בימים ההם האט מען כמעט נישט אריבערגעפירט קיין נפטרים פון איין שטאט צו די אנדערע.
פון פולנאה קיין אסטראפאלי איז בערך 70 קילאמעטער, וואס דאס מיינט דריי טאג צו פארן מיט א וואגן.
מען דארף וויסן אויב עס איז בכלל פארלעסליך אז ער איז אומגעקומען אין פולנאה.
וועלכע זענען די "אלע ספרי הדורות" וואס שרייבן אזוי?
לדעתי שטאמט עס נאר פונעם ספר יון המצולה און מען דארף וויסן אויב עס איז טאקע אזוי הונדערט פראצענט מדוייק ואכמ"ל.
יעצט האב איך געטראפן אז אינעם ספר "לב אריה" (ווילהמרשדארף תל"ד) פרשת כי תשא שטייט: "מה ששמעתי מפי הרב שאר בשרי מוהר"ר פסח ז"ל מאקרעץ, שאמר על שם בנו המקובל הגדול מוהר"ר שמשון מאסטרפאלע, אשר נהרג בגזירת ת"ח לפ"ק על קידוש שמו יתברך בק"ק פאלניא, שהקשה".
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 27&hilite=
נחוניא האט געשריבן:נחוניא האט געשריבן:פיש כאפער האט געשריבן:בנוגע אייער אנפראגע איבער א שטיקל צומישעניש, דער בילד פון וואס איר רעדט איז גאנץ פשוט. הרה"ק ר' שמשון איז אומגעקומען עקדה"ש אין פולנאה, דאס איז כו"ע מודי, אלע ספרי הדורות שרייבן דאס. איבער אייער פראגע איבער א גירסא אז ער איז אומגעקומען אין אוסטרופולי, מעגליך אז די רעדע איז איבער הרה"ק ר' שמואל מ'אוסטרופולי הי"ד, א זוהן פון פון הרה"ק ר' שמשון וואס איז ליידער גע'הרג'עט געווארן אין אוסטרופולי, און מ'האט פארמישט צווישן הרה"ק ר' שמשון און הרה"ק ר' שמואל.
ווען די קאזאקן זענען אוועק פון פולנאה האבן אפאר אידן אריבערגעפירט דעם גוף קדוש פון הרה"ק ר' שמשון זי"ע קיין אוסטרופולי, און אים דארט באערדיגט.
בימים ההם האט מען כמעט נישט אריבערגעפירט קיין נפטרים פון איין שטאט צו די אנדערע.
פון פולנאה קיין אסטראפאלי איז בערך 70 קילאמעטער, וואס דאס מיינט דריי טאג צו פארן מיט א וואגן.
מען דארף וויסן אויב עס איז בכלל פארלעסליך אז ער איז אומגעקומען אין פולנאה.
וועלכע זענען די "אלע ספרי הדורות" וואס שרייבן אזוי?
לדעתי שטאמט עס נאר פונעם ספר יון המצולה און מען דארף וויסן אויב עס איז טאקע אזוי הונדערט פראצענט מדוייק ואכמ"ל.
יעצט האב איך געטראפן אז אינעם ספר "לב אריה" (ווילהמרשדארף תל"ד) פרשת כי תשא שטייט: "מה ששמעתי מפי הרב שאר בשרי מוהר"ר פסח ז"ל מאקרעץ, שאמר על שם בנו המקובל הגדול מוהר"ר שמשון מאסטרפאלע, אשר נהרג בגזירת ת"ח לפ"ק על קידוש שמו יתברך בק"ק פאלניא, שהקשה".
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 27&hilite=
קיינער איז נישט מחולק מיט דעם אז ער איז גע'הרג'ט געווארן אין די שטאט פולנאה (וואס דאס איז פאלניא וואס ער שרייבט).
די שאלה איז נאר צי ער איז דארט נקבר געווארן אדער מ'האט אים געפירט קיין אוסטרופולי.
Re: הרה"ק רבי שמשון מאוסטראפאלע זצ"ל
היינט איז זיין יומא דהולולא וואס ער איז אימגעקימען דורך די רוצחים מיט א מיתה משינה רח"ל
זיין בריוו וואס מען זאגט פסח אויף דערנאכט איז מסיגל מען זאל ניצל ווערן אלע מינע צרות פון א עקסידענט רח"ל
אידען אין די לאגער פלעגן דאס זאגן יעדן טאג דורך דעם זענען זיי ניצל געווארן פלעגן זיי זאגן .
ניצט אויס די געלעגענהייט ביומ"ד צו זאגן דעם הייליגן אגרת
זיין בריוו וואס מען זאגט פסח אויף דערנאכט איז מסיגל מען זאל ניצל ווערן אלע מינע צרות פון א עקסידענט רח"ל
אידען אין די לאגער פלעגן דאס זאגן יעדן טאג דורך דעם זענען זיי ניצל געווארן פלעגן זיי זאגן .
ניצט אויס די געלעגענהייט ביומ"ד צו זאגן דעם הייליגן אגרת
- אטעטשמענטס
-
- WEINER.jpg (139.42 KiB) געזען 292 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: הרה"ק רבי שמשון מאוסטראפאלע זצ"ל
אגרת רבי שמשון מאוסטרופולי
מאת רבי שמשון מאוסטרופולי
סוד גדול ונורא, וכתוב שם שכל מי שמעיין הסוד הנפלא והנורא הזה על מכונו, אפילו פעם אחת בשנה, ובפרט בערב פסח, מובטח לו שינצל באותה שנה מכל מכשול וממיתה משונה, ושום אדם לא ימשול בו, וכל אויביו יפלו תחתיו, והוא על במותימו ידרוך, ובכל אשר יפנה יצליח ובכל עסקיו ירויח, עד ביאת הגואל אמן סלה: .
כול האומרה כול יום לאחר תפילת שחרית יזכה לישועות גדולות .(ספר שערי רחמים פרק ט) .
שָׁלוֹם לְרַבָּנֵי אֶרֶץ, גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדִים בַּפֶרֶץ, יַצִילֵם ה' מֵכִּלְיוֹן וָחֶרֶץ, כּוּלָּם קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵמָה בָּאָרֶץ, כׇּל־חד לְפוּם חוּרְפֵיהּ מַקְשֶׁה וּמְתָרֵץ, אָמֵן סֶלָה, בְּתַּכְלִית הָעִנְיָן מַה שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל בַּקוּנְטְרֶס שֶׁלוֹ הַנִּקְרָא "פְּלָאוֹת רַבּוֹת" בָּשַׁעַר הַנִּקְרָא יְצִיאַת־מִצְרַיִם, פֵּרֶק ג' דַף מ"ב ע"א וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
הִנֵּה כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים בִּשְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, הָאֶחָד נִקְרָא שרע וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא תמוך, וְהַשְּׁלִישִׁי נִקְרָא בישהא, וַעֲלֵיהֶם הַשַֹּר הַנִּקְרָא דלפקט, וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַֹּר הַנִּקְרָא תקא, בְּרֵאשִׁית חָסֵר מִן הַשְּׁלִישִׁי עֲשָׂרָה, וְחָסֵר מִן הָרְבִיעִי שִׁשָּׁה, וְחָסֵר מִן הַתְּשִׁיעִי שִׁשָּׁה כַּכָּתוּב:
וְהִנֵּה מַה שֶּׁלָּקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, הַשֵּׁם שפ"ו שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה. וּמִצַּד הַשֵּׁם תק"ל לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאַתַיִם מַכּוֹת, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה. וּמִצַּד הַשֵּׁם אשצ"ה לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וּבְמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת. מַה פָּשְׁעוּ וּמֶה חָטְאוּ, וּמָה הַמַּעַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, לִהְיוֹת בְּכוּר הַבַּרְזֶל הַזֶּה, עַד שֶׁגְּאָלָם בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ דע"ב צד"א כשח"ב.
עַד כָּאן לְשׁוֹן הָאֲרִ"י־זַ"ל:
וְהִנֵּה מוֹרַי וְרַבּוֹתַי קְדוֹשֵׁי־יִשְׂרָאֵל, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פְּלָאִים הֵם, סְתוּמִים וַחֲתוּמִים סָגוּר וְאֵין פּוֹרֵשׂ אוֹתָם. וּכְבָר שְׁאָלוּנִי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְבָאֵר לָהֶם דִּבְרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְלֹא הִגַּדְתִּי. וּמִגֹּדֶל אַהֲבַת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי אֲגַלֶּה רָז זֶה שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה, וְעַכְשָׁו אֲגַלֶּה הַדָּבָר בְּרֶמֶז לִפְנֵי כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר:
וְזֹאת הָעִנְיָן:
מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְכוּ, כַּוָּנָתוֹ כָּךְ:
כִּי אָמְרוּ בַּעֲלֵי קַבָּלָה מַעֲשִׂית, שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמְמֻנִּים לְהַכּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים וּלְהַעֲנִישָׁם בְּגֵיהִנָּם וּלְטַהֲרָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע", כִּי אֶגְרֹף, רֶמֶז שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים, וְעַל יָדָם נִלְקָה גַּם פַּרְעֹה הָרָשָׁע. וְאוֹמֵר אֲנִי הַכּוֹתֵב שֶׁזֶּהוּ סוֹד נִפְלָא כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְתָּב בְּמִנְיָן וּבְמִסְפָּר: דָּם. צְפַרְדֵּעַ. כִּנִּם. עָרב. דֶּבֶר. שְׁחִין. בָּרָד. אַרְבֶּה. חֹשֶׁךְ. מַכַּת בְּכורוֹת:
אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אוֹת בְּאוֹת, עוֹלִים שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים לְטַהֵר אֶת הָרְשָׁעִים, וְהוּא פְּשַׁט נִפְלָא, עַיִן לֹא רָאֲתָה:
וְהִנֵּה הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן כַּאֲשֶׁר נִכְתָּב כִּנִּם חָסֵר יו"ד, גַּם עָרֹב חָסֵר וא"ו. גַּם חֹשֶׁךְ חָסֵר וא"ו. וְאָז הַחֶשְׁבּוֹן מַמָּשׁ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, שֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת הָרְשָׁעִים. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: "כַּכָּתוּב", פֵּרוּשׁ כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְלֹא כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסִּדּוּרִים וּבַעַל הַהַגָּדָה, כִּי שָׁם נִכְתְּבוּ כֻּלָּם מְלֵאִים. אֶלָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת חָסֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר תּוֹרָה. וְגַם רַבִּי יְהוּדָה לֹא כָּתַב סִימָנִים כֻּלָּם רַק רָאשֵׁי תֵיבוֹת, דצ"ך עד"ש באח"ב, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב יִצְחָק אַבַּרְבָּנֵאל וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִי לְעֵיל:
וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: "בְּרֵאשִׁית חָסֵר מִן הַשְּׁלִישִׁי עֲשָׂרָה", פֵּרוּשׁ: מַכָּה שְׁלִישִׁית שֶׁהִיא כִּנִּם חָסֵר יו"ד. "מִן הָרְבִיעִי שִׁשָּׁה" שֶׁהִיא מַכַּת עָרב גַּם חָסֵר וָא"ו. "וְחָסֵר מִן הַתְּשִׁיעִי שִׁשָּׁה", שֶׁהִיא מַכַּת חֹשֶׁךְ גַּם כֵּן חָסֵר וָא"ו. וּמַה שֶּׁאָמַר "כַּכָּתוּב", רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: וְזֶהוּ סוֹד "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם", מְכֻוָּן מַמָּשׁ שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם.
הַמְמֻנִּים בְּאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְקִיעִים: אֶחָד נִקְרָא שרע, וְאֶחָד נִקְרָא תמוך, וְאֶחָד נִקְרָא בישהא. גַּם בָּזֶה יֵשׁ סוֹד גָּדוֹל וְנִפְלָא, אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַחֲנוֹת שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם כָּאָמוּר, שֶׁמְּמֻנִּים בְּאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, אָמַר לָנוּ הַכָּתוּב סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא, וְתִקֵּן הַמַּגִּיד כְּמוֹ שֶׁשָּׁנָה "אֵלּוּ עשר מכות שהביא" שֶׁבְּאֵלּוּ שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת נִרְמָזִים הַשְּׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, כְּמִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת: דְּהַיְנוּ עש"ר אוֹתִיּוֹת שרע, מכו"ת אוֹתִיּוֹת תמוך, שהבי"א אוֹתִיּוֹת בישהא, רֶמֶז לְאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה שֶׁבָּהֶם יֵשׁ מְמֻנִּים כְּמִנְיַן שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַמָּשׁ, כְּמִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת דָּם צְפַרְדֵּעַ וְכוּ', וְהֵם שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם, כִּי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מְמֻנִּים לְהַכּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים לְטַהֲרָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם כָּאָמוּר. וְעַל יָדָן הִכָּה אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם מִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ, וְהוּא פֶּלֶא גָּדוֹל:
וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: "וַעֲלֵיהֶם הַשַֹּר דלפקט", כַּוָּנָתוֹ הוּא שֶׁשֵּׁם זֶה שָׁרְשׁוֹ יוֹצֵא מִמִּלַּת הַמִּצְרִים, וְהַיְנוּ: שֶׁשְּׁלֹשָׁה רְקִיעִים הֵם: עש"ר מכו"ת שהבי"א וּכְפֵרוּשׁ הַגָּאוֹן, וְנִמְשַׁךְ עַל הַמִּצְרִים שֶׁהוּא שֵׁם דלפקט בָּאוֹתִיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַמִּצְרִים, והמ"ם אַחֲרוֹנָה הִיא מ"ם הָרִבּוּי וְאֵינָהּ מִן הַשֹּׁרֶשׁ, וְרָמַז לָזֶה הַמַּגִּיד בַּמַּאֲמָר: "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם", כְּלוֹמַר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵם קוֹדְמוֹת עַל אוֹתִיּוֹת הַמִּצְרִים:
וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: "וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַֹּר הַנִּקְרָא תקא, כַּוָּנָתוֹ, כִּי רָאשֵׁי תֵיבוֹת שֶׁל אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, דצ"ך עד"ש באח"ב, בְּגִימַטְרִיָּא תקא, כְּמִנְיַן הַשַֹּר מַמָּשׁ, וּכְמִנְיַן אשר, וְזֶהוּ סוֹד כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּסֵדֶר בֹּא: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אשר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם", אשר דַּיְקָא, שֶׁהוּא כְּמִסְפַּר תקא, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הַרְבֵּה פְּסוּקִים אֶלֶף, שֶׁמּוֹרִים עַל זֶה לְסוֹד אשר, כְּמִנְיַן רָאשֵׁי תֵיבוֹת שֶׁל עֶשֶׂר מַכּוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְיֵשׁ לָנוּ בָּזֶה סוֹדוֹת נִפְלָאִים. וּכְבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר:
וּמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל: "הַשֵּׁם שפו שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. וְהַשֵּׁם תקל אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת. וְהַשֵּׁם אשצה אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת". כַּוָּנָתוֹ לְסוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא: פְּלֻגְתָּא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי עֲקִיבָא הַמֻּזְכָּר בַּהַגָּדָה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן, וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן, וְרִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: וְהַשֵּׁם שפ"ו אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, רֶמֶז לְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. כִּי רִבִּ"י יוֹסֵ"י הַגָּלִילִ"י בְּגִימַטְרִיָּא שפו, וּמַה שֶּׁכָּתַב שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִד בֶּן יִשַׁי, רָמַז גַּם כֵּן, דָּוִ"ד בֶּ"ן יִשַׁ"י גִּימַטְרִיָּא שֵׁם שפו, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשֵּׁם דַּוְקָא בָּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וְרָמַז גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר סוֹדִי רָזָא, שֶׁרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי נִצּוֹץ דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וְזֶה הַשֵּׁם הִכָּה אוֹתָם. וּמִצַּד הַשֵּׁם תקל לָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת, רָמַז לְסוֹד רִבִּ"י אֱלִיעֶזֶ"ר בְּגִימַטְרִיָּא תקל, וְהַיְנוּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, דַּוְקָא, שֶׁהוּא שֵׁם תקל, לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת. וּמַה שֶּׁכָּתַב הַשֵּׁם אשצה לָקוּ בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, רָמַז לְסוֹד רִבִּ"י עֲקִיבָ"א, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אשצ"ה עִם הַכּוֹלֵל, שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה אָמַר שֶׁיֻּכּוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת. הֲרֵי מְרֻמָּזִים אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת שפ"ו תק"ל אשצ"ה בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה תַּנָּאִים:
רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי בְּגִימַטְרִיָּא שפ"ו, רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּגִימַטְרִיָּא תק"ל, רִבִּ"י עֲקִיבָ"א בְּגִימַטְרִיָּא אשצ"ה, וְהוּא סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא. רָזָא דְרָזִין. סִתְרָא דְּסִתְרִין. הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן:
וּמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל: בְּמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת, מַה פָּשְׁעוּ מֶה חָטְאוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ, כַּוָּנָתוֹ: בְּאֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵם דצ"ך עד"ש באח"ב, נִרְמָזִים בְּאֵלּוּ אוֹתִיּוֹת סוֹד וְטַעַם יְרִידַת אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ. וְהִנֵּה בְּאֵלּוּ הַמַּכּוֹת הִכָּה אוֹתָם, וַיְרַפֵּא אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִכָּה בָּהֶם מַכָּה רַבָּה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, וּמִן הַמַּכָּה עַצְמָהּ בָּאָה רְפוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
וּמַה שֶּׁכָּתַב: "מַה פָּשְׁעוּ" וְכוּ', רוֹצֶה לוֹמַר: בְּאֵלּוּ הַמַּכּוֹת נִרְמַז הַחֵטְא שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁגָּרַם יְרִידַת מִצְרַיִם. וְיֵשׁ לָנוּ סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא לְתָרֵץ קֻשְׁיָא זוֹ מַה שֶּׁהִקְשׁוּ מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתָם עָלַי, אֲבָל גַּם זֶה נִיחָא כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְמַעֲלָתָם, נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה.
וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּאַל אוֹתָנוּ בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ דע"ב צד"א כשח"ב, כַּוָּנָתוֹ כִּי הָאוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל דצ"ך עד"ש באח"ב הֵם דע"ב, וְהָאוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת הֵם צד"א, וְהָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הֵם כשח"ב, וְנִרְמָזִים בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שְׁמוֹת הָרְפוּאָה שֶׁרִפָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ בָּהֶם, הֲרֵי בְּאוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁהֻכּוּ בָּהֶם הַמִּצְרִיִּים, נִרְמָזִים הַגְּאֻלָּה וְהָרְפוּאָה לְיִשְׂרָאֵל. וִיהֵא רַעֲוָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּרְאֵנוּ בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, עִם הַמַּלְאָכִים הַשַּׁיָּכִים לַגְּאֻלָּה, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת, אָמֵן נֶצַח סֶלָה:
מחבר:רבי שמשון מאוסטרופולי
מאת רבי שמשון מאוסטרופולי
סוד גדול ונורא, וכתוב שם שכל מי שמעיין הסוד הנפלא והנורא הזה על מכונו, אפילו פעם אחת בשנה, ובפרט בערב פסח, מובטח לו שינצל באותה שנה מכל מכשול וממיתה משונה, ושום אדם לא ימשול בו, וכל אויביו יפלו תחתיו, והוא על במותימו ידרוך, ובכל אשר יפנה יצליח ובכל עסקיו ירויח, עד ביאת הגואל אמן סלה: .
כול האומרה כול יום לאחר תפילת שחרית יזכה לישועות גדולות .(ספר שערי רחמים פרק ט) .
שָׁלוֹם לְרַבָּנֵי אֶרֶץ, גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדִים בַּפֶרֶץ, יַצִילֵם ה' מֵכִּלְיוֹן וָחֶרֶץ, כּוּלָּם קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵמָה בָּאָרֶץ, כׇּל־חד לְפוּם חוּרְפֵיהּ מַקְשֶׁה וּמְתָרֵץ, אָמֵן סֶלָה, בְּתַּכְלִית הָעִנְיָן מַה שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל בַּקוּנְטְרֶס שֶׁלוֹ הַנִּקְרָא "פְּלָאוֹת רַבּוֹת" בָּשַׁעַר הַנִּקְרָא יְצִיאַת־מִצְרַיִם, פֵּרֶק ג' דַף מ"ב ע"א וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
הִנֵּה כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים בִּשְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, הָאֶחָד נִקְרָא שרע וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא תמוך, וְהַשְּׁלִישִׁי נִקְרָא בישהא, וַעֲלֵיהֶם הַשַֹּר הַנִּקְרָא דלפקט, וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַֹּר הַנִּקְרָא תקא, בְּרֵאשִׁית חָסֵר מִן הַשְּׁלִישִׁי עֲשָׂרָה, וְחָסֵר מִן הָרְבִיעִי שִׁשָּׁה, וְחָסֵר מִן הַתְּשִׁיעִי שִׁשָּׁה כַּכָּתוּב:
וְהִנֵּה מַה שֶּׁלָּקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, הַשֵּׁם שפ"ו שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה. וּמִצַּד הַשֵּׁם תק"ל לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאַתַיִם מַכּוֹת, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה. וּמִצַּד הַשֵּׁם אשצ"ה לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וּבְמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת. מַה פָּשְׁעוּ וּמֶה חָטְאוּ, וּמָה הַמַּעַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, לִהְיוֹת בְּכוּר הַבַּרְזֶל הַזֶּה, עַד שֶׁגְּאָלָם בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ דע"ב צד"א כשח"ב.
עַד כָּאן לְשׁוֹן הָאֲרִ"י־זַ"ל:
וְהִנֵּה מוֹרַי וְרַבּוֹתַי קְדוֹשֵׁי־יִשְׂרָאֵל, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פְּלָאִים הֵם, סְתוּמִים וַחֲתוּמִים סָגוּר וְאֵין פּוֹרֵשׂ אוֹתָם. וּכְבָר שְׁאָלוּנִי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְבָאֵר לָהֶם דִּבְרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְלֹא הִגַּדְתִּי. וּמִגֹּדֶל אַהֲבַת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי אֲגַלֶּה רָז זֶה שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה, וְעַכְשָׁו אֲגַלֶּה הַדָּבָר בְּרֶמֶז לִפְנֵי כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר:
וְזֹאת הָעִנְיָן:
מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְכוּ, כַּוָּנָתוֹ כָּךְ:
כִּי אָמְרוּ בַּעֲלֵי קַבָּלָה מַעֲשִׂית, שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמְמֻנִּים לְהַכּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים וּלְהַעֲנִישָׁם בְּגֵיהִנָּם וּלְטַהֲרָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע", כִּי אֶגְרֹף, רֶמֶז שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים, וְעַל יָדָם נִלְקָה גַּם פַּרְעֹה הָרָשָׁע. וְאוֹמֵר אֲנִי הַכּוֹתֵב שֶׁזֶּהוּ סוֹד נִפְלָא כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְתָּב בְּמִנְיָן וּבְמִסְפָּר: דָּם. צְפַרְדֵּעַ. כִּנִּם. עָרב. דֶּבֶר. שְׁחִין. בָּרָד. אַרְבֶּה. חֹשֶׁךְ. מַכַּת בְּכורוֹת:
אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אוֹת בְּאוֹת, עוֹלִים שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים לְטַהֵר אֶת הָרְשָׁעִים, וְהוּא פְּשַׁט נִפְלָא, עַיִן לֹא רָאֲתָה:
וְהִנֵּה הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן כַּאֲשֶׁר נִכְתָּב כִּנִּם חָסֵר יו"ד, גַּם עָרֹב חָסֵר וא"ו. גַּם חֹשֶׁךְ חָסֵר וא"ו. וְאָז הַחֶשְׁבּוֹן מַמָּשׁ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, שֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת הָרְשָׁעִים. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: "כַּכָּתוּב", פֵּרוּשׁ כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְלֹא כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסִּדּוּרִים וּבַעַל הַהַגָּדָה, כִּי שָׁם נִכְתְּבוּ כֻּלָּם מְלֵאִים. אֶלָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת חָסֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסֵּפֶר תּוֹרָה. וְגַם רַבִּי יְהוּדָה לֹא כָּתַב סִימָנִים כֻּלָּם רַק רָאשֵׁי תֵיבוֹת, דצ"ך עד"ש באח"ב, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב יִצְחָק אַבַּרְבָּנֵאל וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִי לְעֵיל:
וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: "בְּרֵאשִׁית חָסֵר מִן הַשְּׁלִישִׁי עֲשָׂרָה", פֵּרוּשׁ: מַכָּה שְׁלִישִׁית שֶׁהִיא כִּנִּם חָסֵר יו"ד. "מִן הָרְבִיעִי שִׁשָּׁה" שֶׁהִיא מַכַּת עָרב גַּם חָסֵר וָא"ו. "וְחָסֵר מִן הַתְּשִׁיעִי שִׁשָּׁה", שֶׁהִיא מַכַּת חֹשֶׁךְ גַּם כֵּן חָסֵר וָא"ו. וּמַה שֶּׁאָמַר "כַּכָּתוּב", רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: וְזֶהוּ סוֹד "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם", מְכֻוָּן מַמָּשׁ שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם.
הַמְמֻנִּים בְּאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְקִיעִים: אֶחָד נִקְרָא שרע, וְאֶחָד נִקְרָא תמוך, וְאֶחָד נִקְרָא בישהא. גַּם בָּזֶה יֵשׁ סוֹד גָּדוֹל וְנִפְלָא, אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַחֲנוֹת שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם כָּאָמוּר, שֶׁמְּמֻנִּים בְּאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, אָמַר לָנוּ הַכָּתוּב סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא, וְתִקֵּן הַמַּגִּיד כְּמוֹ שֶׁשָּׁנָה "אֵלּוּ עשר מכות שהביא" שֶׁבְּאֵלּוּ שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת נִרְמָזִים הַשְּׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, כְּמִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת: דְּהַיְנוּ עש"ר אוֹתִיּוֹת שרע, מכו"ת אוֹתִיּוֹת תמוך, שהבי"א אוֹתִיּוֹת בישהא, רֶמֶז לְאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה שֶׁבָּהֶם יֵשׁ מְמֻנִּים כְּמִנְיַן שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַמָּשׁ, כְּמִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת דָּם צְפַרְדֵּעַ וְכוּ', וְהֵם שֶׁהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם, כִּי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מְמֻנִּים לְהַכּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים לְטַהֲרָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם כָּאָמוּר. וְעַל יָדָן הִכָּה אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם מִנְיַן עֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ, וְהוּא פֶּלֶא גָּדוֹל:
וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: "וַעֲלֵיהֶם הַשַֹּר דלפקט", כַּוָּנָתוֹ הוּא שֶׁשֵּׁם זֶה שָׁרְשׁוֹ יוֹצֵא מִמִּלַּת הַמִּצְרִים, וְהַיְנוּ: שֶׁשְּׁלֹשָׁה רְקִיעִים הֵם: עש"ר מכו"ת שהבי"א וּכְפֵרוּשׁ הַגָּאוֹן, וְנִמְשַׁךְ עַל הַמִּצְרִים שֶׁהוּא שֵׁם דלפקט בָּאוֹתִיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַמִּצְרִים, והמ"ם אַחֲרוֹנָה הִיא מ"ם הָרִבּוּי וְאֵינָהּ מִן הַשֹּׁרֶשׁ, וְרָמַז לָזֶה הַמַּגִּיד בַּמַּאֲמָר: "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם", כְּלוֹמַר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵם קוֹדְמוֹת עַל אוֹתִיּוֹת הַמִּצְרִים:
וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: "וַעֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּם הַשַֹּר הַנִּקְרָא תקא, כַּוָּנָתוֹ, כִּי רָאשֵׁי תֵיבוֹת שֶׁל אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, דצ"ך עד"ש באח"ב, בְּגִימַטְרִיָּא תקא, כְּמִנְיַן הַשַֹּר מַמָּשׁ, וּכְמִנְיַן אשר, וְזֶהוּ סוֹד כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּסֵדֶר בֹּא: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אשר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם", אשר דַּיְקָא, שֶׁהוּא כְּמִסְפַּר תקא, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הַרְבֵּה פְּסוּקִים אֶלֶף, שֶׁמּוֹרִים עַל זֶה לְסוֹד אשר, כְּמִנְיַן רָאשֵׁי תֵיבוֹת שֶׁל עֶשֶׂר מַכּוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְיֵשׁ לָנוּ בָּזֶה סוֹדוֹת נִפְלָאִים. וּכְבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר:
וּמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל: "הַשֵּׁם שפו שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. וְהַשֵּׁם תקל אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת. וְהַשֵּׁם אשצה אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת". כַּוָּנָתוֹ לְסוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא: פְּלֻגְתָּא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי עֲקִיבָא הַמֻּזְכָּר בַּהַגָּדָה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן, וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן, וְרִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: וְהַשֵּׁם שפ"ו אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, רֶמֶז לְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. כִּי רִבִּ"י יוֹסֵ"י הַגָּלִילִ"י בְּגִימַטְרִיָּא שפו, וּמַה שֶּׁכָּתַב שֶׁבּוֹ אָחַז דָּוִד בֶּן יִשַׁי, רָמַז גַּם כֵּן, דָּוִ"ד בֶּ"ן יִשַׁ"י גִּימַטְרִיָּא שֵׁם שפו, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשֵּׁם דַּוְקָא בָּא דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וְרָמַז גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר סוֹדִי רָזָא, שֶׁרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי נִצּוֹץ דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וְזֶה הַשֵּׁם הִכָּה אוֹתָם. וּמִצַּד הַשֵּׁם תקל לָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת, רָמַז לְסוֹד רִבִּ"י אֱלִיעֶזֶ"ר בְּגִימַטְרִיָּא תקל, וְהַיְנוּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, דַּוְקָא, שֶׁהוּא שֵׁם תקל, לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת. וּמַה שֶּׁכָּתַב הַשֵּׁם אשצה לָקוּ בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, רָמַז לְסוֹד רִבִּ"י עֲקִיבָ"א, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אשצ"ה עִם הַכּוֹלֵל, שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה אָמַר שֶׁיֻּכּוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת. הֲרֵי מְרֻמָּזִים אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת שפ"ו תק"ל אשצ"ה בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה תַּנָּאִים:
רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי בְּגִימַטְרִיָּא שפ"ו, רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּגִימַטְרִיָּא תק"ל, רִבִּ"י עֲקִיבָ"א בְּגִימַטְרִיָּא אשצ"ה, וְהוּא סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא. רָזָא דְרָזִין. סִתְרָא דְּסִתְרִין. הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן:
וּמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל: בְּמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת, מַה פָּשְׁעוּ מֶה חָטְאוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ, כַּוָּנָתוֹ: בְּאֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵם דצ"ך עד"ש באח"ב, נִרְמָזִים בְּאֵלּוּ אוֹתִיּוֹת סוֹד וְטַעַם יְרִידַת אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ. וְהִנֵּה בְּאֵלּוּ הַמַּכּוֹת הִכָּה אוֹתָם, וַיְרַפֵּא אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִכָּה בָּהֶם מַכָּה רַבָּה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, וּמִן הַמַּכָּה עַצְמָהּ בָּאָה רְפוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
וּמַה שֶּׁכָּתַב: "מַה פָּשְׁעוּ" וְכוּ', רוֹצֶה לוֹמַר: בְּאֵלּוּ הַמַּכּוֹת נִרְמַז הַחֵטְא שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁגָּרַם יְרִידַת מִצְרַיִם. וְיֵשׁ לָנוּ סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא לְתָרֵץ קֻשְׁיָא זוֹ מַה שֶּׁהִקְשׁוּ מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתָם עָלַי, אֲבָל גַּם זֶה נִיחָא כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְמַעֲלָתָם, נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה.
וּמַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל: שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּאַל אוֹתָנוּ בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ דע"ב צד"א כשח"ב, כַּוָּנָתוֹ כִּי הָאוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל דצ"ך עד"ש באח"ב הֵם דע"ב, וְהָאוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת הֵם צד"א, וְהָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הֵם כשח"ב, וְנִרְמָזִים בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שְׁמוֹת הָרְפוּאָה שֶׁרִפָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ בָּהֶם, הֲרֵי בְּאוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁהֻכּוּ בָּהֶם הַמִּצְרִיִּים, נִרְמָזִים הַגְּאֻלָּה וְהָרְפוּאָה לְיִשְׂרָאֵל. וִיהֵא רַעֲוָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּרְאֵנוּ בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, עִם הַמַּלְאָכִים הַשַּׁיָּכִים לַגְּאֻלָּה, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת, אָמֵן נֶצַח סֶלָה:
מחבר:רבי שמשון מאוסטרופולי
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24332
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Re: הרה"ק רבי שמשון מאוסטראפאלע זצ"ל
אה געזיכט היינט מיט לעכט די אשכול אין נישט מצליח געוועהן
ייש"כ פארן ארויף ברענגן..
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
ייש"כ פארן ארויף ברענגן..
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
Re:
נחוניא האט געשריבן:פיש כאפער האט געשריבן:בנוגע אייער אנפראגע איבער א שטיקל צומישעניש, דער בילד פון וואס איר רעדט איז גאנץ פשוט. הרה"ק ר' שמשון איז אומגעקומען עקדה"ש אין פולנאה, דאס איז כו"ע מודי, אלע ספרי הדורות שרייבן דאס. איבער אייער פראגע איבער א גירסא אז ער איז אומגעקומען אין אוסטרופולי, מעגליך אז די רעדע איז איבער הרה"ק ר' שמואל מ'אוסטרופולי הי"ד, א זוהן פון פון הרה"ק ר' שמשון וואס איז ליידער גע'הרג'עט געווארן אין אוסטרופולי, און מ'האט פארמישט צווישן הרה"ק ר' שמשון און הרה"ק ר' שמואל.
ווען די קאזאקן זענען אוועק פון פולנאה האבן אפאר אידן אריבערגעפירט דעם גוף קדוש פון הרה"ק ר' שמשון זי"ע קיין אוסטרופולי, און אים דארט באערדיגט.
בימים ההם האט מען כמעט נישט אריבערגעפירט קיין נפטרים פון איין שטאט צו די אנדערע.
פון פולנאה קיין אסטראפאלי איז בערך 70 קילאמעטער, וואס דאס מיינט דריי טאג צו פארן מיט א וואגן.
מען דארף וויסן אויב עס איז בכלל פארלעסליך אז ער איז אומגעקומען אין פולנאה.
וועלכע זענען די "אלע ספרי הדורות" וואס שרייבן אזוי?
לדעתי שטאמט עס נאר פונעם ספר יון המצולה און מען דארף וויסן אויב עס איז טאקע אזוי הונדערט פראצענט מדוייק ואכמ"ל.
קשיא איז נישט אזוי גרויס, אין יענע צייט פון תח ותט, אז מ'האט געוואלט מחזק זיין די אידן פון זיין שטאט, קען זיין אז מ'האט געכאפט דעם גוף און געפארן דעי פאר טאג, און צוריקגעבראכט צו זיין שטאט נקבר צו ווערן.
קען אפילו זיין אז אין פולנאה זענען נאך די קאזאקן געווען מיט די שווערדן, און מ'האט אפילו נישט געקענט מקבר זיין.