ר' אהרן משה טויבש מיאס בעמח"ס קרני ראם, י"א תמוז תרי"ב
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
ר' אהרן משה טויבש מיאס בעמח"ס קרני ראם, י"א תמוז תרי"ב
ר' אהרן משה איז געווען א זוהן פון ר' יעקב טויבש, ער איז קודם געווען רב אין סנאטין דערנאך איז ער געווארן רב אין יאס, ראמעניע.
עס איז פארבליבען פון אים די חיבורים תועפות ראם און קרני ראם, און ממנו נסתעפה משפחה מעונפת פון רבנים וגדולים, זיין זוהן איז געווען ר' שמואל שמעלקי טויבש בעמח"ס חיי עולם ממלא מקום אביו ברבנות יאס.
די קינדער פון ר' שמעלקא זענען געווען; ר' יחיאל איכל, ר' שלום, ר' אורי שרגא פיבוש, און ר' יצחק אייזיק, אלע רבנים ומחברי ספרים.
די מצבה פון ר' אהרן משה אין יאס
עס איז פארבליבען פון אים די חיבורים תועפות ראם און קרני ראם, און ממנו נסתעפה משפחה מעונפת פון רבנים וגדולים, זיין זוהן איז געווען ר' שמואל שמעלקי טויבש בעמח"ס חיי עולם ממלא מקום אביו ברבנות יאס.
די קינדער פון ר' שמעלקא זענען געווען; ר' יחיאל איכל, ר' שלום, ר' אורי שרגא פיבוש, און ר' יצחק אייזיק, אלע רבנים ומחברי ספרים.
די מצבה פון ר' אהרן משה אין יאס
- אטעטשמענטס
-
- Taubesh.jpg (44.46 KiB) געזען 5685 מאל
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35146
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
דער צדיק האט צוגעפירט צו אן אייניקל וועלכע האט אביסל מרכז געווען די תולדות המשפחה, כדי למנוע פון ברויכן גיין לרעות בשדות אחרים, אזוי ווי איך ביך דאך סייווי דארט געווען אל אמנע טוב, ואביא סיכום הדברים הנוגע לענינינו, מיינע קאמענטארען אין באלד:
אין דעם דארמאנטען 'ברכת התפילין' זעה איך אז זיי זענען אויך געווען אפשטאמיגע פון ר' צבי מזידיטשוב און פונעם בעשה"ק, ווייסט איינער וויאזוי, ביים איז דער ר' יעקב מזידיטשוב געווען אן איידעם?
טויבש (טואבס) - Tabubes - משפחת רבנים ואנשי-ציבור ברומניה וגאליציה.
(1) ר´ אהרון משה ט´(1787, לבוב - 1852, יאסי), מצאצאי ר´ יואל סירקיש, היה מחשובי רבני זמנו, אב"ד בסניאטין ואח"כ ביאסי. פעל לאיחוד המתנגדים והחסידים למלחמה בהשפעות ההתבוללות והכפירה וטעם נגד חכמת-ישראל. מחיבוריו נדפסו: תועפות ראם (1855); קרני ראם, על הש"ס, האלפסי והמהרש"א (כלולים בש"ס וילנא), ועל התורה (1880).
(2) ר´ שמואל שמעקלא (מת 1856, יאסי), בנו של (1), אב"ד בשינאווה, ואחרי מות אביו - ביאסי. מחיבוריו: הגהות על הש"ס; חיי עולם, הגהות על השו"ע או"ח (1864).
(3) ר´ אורי שרגא פייבל, בנו של (2), אב ביאסי, מחבר שו"ת אורי וישעי (1886).
(4) ר´ שלום, בנו של (2), אב"ד בבוטושאני; נודע כמגן על המקופחים בקהילות.
ר' יצחק אייזיק בנו של (2)
ר' יחיאל איכל בנו של (2) אב"ד סאדיגורא מחבר שם עולם
(5) בנו, ר´ חיים (1847-1909), ממלא מקומו בבוטושאני. מחיבוריו: הנהגת-אדם (1890) - בבעיית הסתירה בין המדע לדת-ישראל; חיים של שלום - לשו"ע או"ח ויו"ד (1894); עטרת ישועה - להגדה של פסח (1896).
שלוחה אחרת היא:
(6) ר´ יחיאל מיכל (1815-1877), בנו של (1), רב בוואסלי.
(7) בנו, ר´ יצחק אייזיק (1837, סניאטין - 1920, בוקארשט), רב בברלאד ואח"ב בבוקרשט; לוחם למען זכויות-היהודים ברומניה. ב - 1872 ייצג את יהודי רומניה בוועדית האירגונים היהודים הגדולים בבריסל במאבק למען המנאנציפאציה ליהודי רומניה וב - 1878 - בקונגרס-ברלין. חיבר ספר (ברומנית): "באמנם היהודי הוא סכנה לאומות שבתוכן הוא יושב", וכן חיבור נגד השבועה היהודית המיוחדת בבתי-המשפט הממלכתיים.
(8) בנו, ר´ שמואל, רב בקארנסבס ובברלאד, פעל להחדרת חכמת ישראל ברומניה, חיבר ספרים ברומנית.
שלוחה שלישית:
(9) ר´ יעקב (מת 1890), בנו של (1), אב"ד בזידיטשוב ואח"כ ביאסי.
(10) בנו, ר´ יצחק אייזיק יששכר (מת 1911), אב"ד אוטיניא בגאליציה.
(11) אריה לייבל ט´ (1863, בנדר - 1933, וינה), בנו של (10), מראשוני הציונות המדינית בגאליציה ובבוקובינה; נואם עממי, הטיף לרעיון שיבת-ציון ולהכרה לאומית יהודית; בין השאר תבע מיהודי גאליציה לרשום במיפקד-האוכלוסיה כשפת-אמם את השפה היידית. ב - 1896 קיבל את הסכמת הרצל להדפיס את "מדינת היהודים" בכתב עברי לקוראי יידית. בוינה פירסם חיבור (ביידית) על היסודות התלמודיים בפתגם היידי, וכן השתתף בהוצאת ה"שנתון ליהודים באוסטריה" (בגרמנית) וכתב בו סקירה על "מקורות מקראיים של שמות גרמניים" (תרצ"ג).
מבניו של (11):
(12) ישראל ט´ (נולד 1887), מראשי "איגוד יהודי מזרח-אירופה" בגרמניה; ב - 1933 נמלט להולאנד, ולאחר כיבושה בידי הנאצים הוגלה למחנה ריכוז; לאחר המלחמה עלה לישראל.
(13) שמואל יעקב ט´ (נו´ 1898), סופר ומשורר יידי; בין השאר פירסם את קובץ החמשירים הראשון בספרות היידית (1962).
(14) ר´ חיים צבי ט´ (נו´ 1900) מווינה, רבה הראשי של ציריך; ראש תנועת המזרחי בשוויץ. מחיבוריו: "הנשיא בסנהדרין הגדולה" (תרפ"ה); "ליקוטי ר´ יצחק אבן גיאת לברכות" (תשי"ב); מאמרים בבעיות הציונות והיהדות בימינו.
נטע יעקב בנו של (14) אביו חיבר ספר 'ברכות תפלין' לכבו הבר מצוה שלו
אין דעם דארמאנטען 'ברכת התפילין' זעה איך אז זיי זענען אויך געווען אפשטאמיגע פון ר' צבי מזידיטשוב און פונעם בעשה"ק, ווייסט איינער וויאזוי, ביים איז דער ר' יעקב מזידיטשוב געווען אן איידעם?
פון ר' שמואל שמעלקא טויבש זי"ע איז נישט אסאך היסטורי' מעשות געבליבען. זיין אייניקעל בנש"ק ר' איתמר לייפער זוהן פונ'עם בישטענער רבי זצ"ל האט ארויס געגעבן בשנת תשנ"ב אביסל פון זיינע תולדות אינטער זיין חימה אז נאך יגיעה רבה טרעפין מיר נישט מער פרטים מתולדות חייו.
כתרו ישועה - לבושו צדקה
הישועות בו מקיפות
הישועות בו מקיפות
בייגעלייגט איז א באריכט אין 'מחזיקי הדת' פון די שטעטל 'באבין' אין בוקאווינע ווען זיי האבן געגרינדעט א וועד מקומי פון 'מחזיקי הדת' אונטערגעשריבען אלס מזכיר שלעמלק"פ 'ארי' ליב טויבש בן אב"ד אטטיניא ונכד להרא"ם טויבש', דאס איז דער דערמאנטער (לעיל מס' 11) זוהן פון ר' יצחק אייזיק יששכר ב"ר יעקב מיאסי בן הרא"ם.
לעצט פארראכטן דורך מיללער אום מיטוואך אוגוסט 05, 2009 10:25 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
- בןהרחמן
- סעקרעטאר
- תגובות: 1497
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 1:08 am
- לאקאציע: אויפן רעקליינער
אויבן האט מיילעך געשריבן אז הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא איז געווען א איידעם ביי רש"ש טויבש מיאס, האב געטראפן אין תולדות אנשי ש"ם אז ער שרייבט אביסל אנדערש אז דער פאטער פון ר' מרדכי'לע ה"ה ר' ישכר בערצי מנדבורנא ער איז געווען דער איידעם פון רש"ש טויבש, קען איינער מברר זיין וועלכע איז ריכטיג?
- בןהרחמן
- סעקרעטאר
- תגובות: 1497
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 1:08 am
- לאקאציע: אויפן רעקליינער
למעשה זעה איך אז רוב מקורות שרייבן אז ר' מרדכי'לע איז געווען דער איידעם פון רש"ש טויבש,
אגב האב איך געזעהן אז דער רש"ש הנ"ל איז געווען א שוואגער מיט ר' אליעזר'ל דזיקוב'ער, ווייל זיי זענען ביידע געווען איידעמער ביי ר' יחיאל איכל ראזענפעלד מראווא-רוסקא, (רש"ש האט טאקע א געגעבן א נאמען פאר איינעם פון זיינע זין יחיאל איכל נאכן שווער).
אגב האב איך געזעהן אז דער רש"ש הנ"ל איז געווען א שוואגער מיט ר' אליעזר'ל דזיקוב'ער, ווייל זיי זענען ביידע געווען איידעמער ביי ר' יחיאל איכל ראזענפעלד מראווא-רוסקא, (רש"ש האט טאקע א געגעבן א נאמען פאר איינעם פון זיינע זין יחיאל איכל נאכן שווער).
מיללער האט געשריבן:דער צדיק האט צוגעפירט צו אן אייניקל וועלכע האט אביסל מרכז געווען די תולדות המשפחה, כדי למנוע פון ברויכן גיין לרעות בשדות אחרים, אזוי ווי איך ביך דאך סייווי דארט געווען אל אמנע טוב, ואביא סיכום הדברים הנוגע לענינינו, מיינע קאמענטארען אין באלד:טויבש (טואבס) - Tabubes - משפחת רבנים ואנשי-ציבור ברומניה וגאליציה.
(1) ר´ אהרון משה ט´(1787, לבוב - 1852, יאסי), מצאצאי ר´ יואל סירקיש, היה מחשובי רבני זמנו, אב"ד בסניאטין ואח"כ ביאסי. פעל לאיחוד המתנגדים והחסידים למלחמה בהשפעות ההתבוללות והכפירה וטעם נגד חכמת-ישראל. מחיבוריו נדפסו: תועפות ראם (1855); קרני ראם, על הש"ס, האלפסי והמהרש"א (כלולים בש"ס וילנא), ועל התורה (1880).
(2) ר´ שמואל שמעקלא (מת 1856, יאסי), בנו של (1), אב"ד בשינאווה, ואחרי מות אביו - ביאסי. מחיבוריו: הגהות על הש"ס; חיי עולם, הגהות על השו"ע או"ח (1864).
(3) ר´ אורי שרגא פייבל, בנו של (2), אב ביאסי, מחבר שו"ת אורי וישעי (1886).
(4) ר´ שלום, בנו של (2), אב"ד בבוטושאני; נודע כמגן על המקופחים בקהילות.
ר' יצחק אייזיק בנו של (2)
ר' יחיאל איכל בנו של (2) אב"ד סאדיגורא מחבר שם עולם
(5) בנו, ר´ חיים (1847-1909), ממלא מקומו בבוטושאני. מחיבוריו: הנהגת-אדם (1890) - בבעיית הסתירה בין המדע לדת-ישראל; חיים של שלום - לשו"ע או"ח ויו"ד (1894); עטרת ישועה - להגדה של פסח (1896).
שלוחה אחרת היא:
(6) ר´ יחיאל מיכל (1815-1877), בנו של (1), רב בוואסלי.
(7) בנו, ר´ יצחק אייזיק (1837, סניאטין - 1920, בוקארשט), רב בברלאד ואח"ב בבוקרשט; לוחם למען זכויות-היהודים ברומניה. ב - 1872 ייצג את יהודי רומניה בוועדית האירגונים היהודים הגדולים בבריסל במאבק למען המנאנציפאציה ליהודי רומניה וב - 1878 - בקונגרס-ברלין. חיבר ספר (ברומנית): "באמנם היהודי הוא סכנה לאומות שבתוכן הוא יושב", וכן חיבור נגד השבועה היהודית המיוחדת בבתי-המשפט הממלכתיים.
(8) בנו, ר´ שמואל, רב בקארנסבס ובברלאד, פעל להחדרת חכמת ישראל ברומניה, חיבר ספרים ברומנית.
שלוחה שלישית:
(9) ר´ יעקב (מת 1890), בנו של (1), אב"ד בזידיטשוב ואח"כ ביאסי.
(10) בנו, ר´ יצחק אייזיק יששכר (מת 1911), אב"ד אוטיניא בגאליציה.
(11) אריה לייבל ט´ (1863, בנדר - 1933, וינה), בנו של (10), מראשוני הציונות המדינית בגאליציה ובבוקובינה; נואם עממי, הטיף לרעיון שיבת-ציון ולהכרה לאומית יהודית; בין השאר תבע מיהודי גאליציה לרשום במיפקד-האוכלוסיה כשפת-אמם את השפה היידית. ב - 1896 קיבל את הסכמת הרצל להדפיס את "מדינת היהודים" בכתב עברי לקוראי יידית. בוינה פירסם חיבור (ביידית) על היסודות התלמודיים בפתגם היידי, וכן השתתף בהוצאת ה"שנתון ליהודים באוסטריה" (בגרמנית) וכתב בו סקירה על "מקורות מקראיים של שמות גרמניים" (תרצ"ג).
מבניו של (11):
(12) ישראל ט´ (נולד 1887), מראשי "איגוד יהודי מזרח-אירופה" בגרמניה; ב - 1933 נמלט להולאנד, ולאחר כיבושה בידי הנאצים הוגלה למחנה ריכוז; לאחר המלחמה עלה לישראל.
(13) שמואל יעקב ט´ (נו´ 1898), סופר ומשורר יידי; בין השאר פירסם את קובץ החמשירים הראשון בספרות היידית (1962).
(14) ר´ חיים צבי ט´ (נו´ 1900) מווינה, רבה הראשי של ציריך; ראש תנועת המזרחי בשוויץ. מחיבוריו: "הנשיא בסנהדרין הגדולה" (תרפ"ה); "ליקוטי ר´ יצחק אבן גיאת לברכות" (תשי"ב); מאמרים בבעיות הציונות והיהדות בימינו.
נטע יעקב בנו של (14) אביו חיבר ספר 'ברכות תפלין' לכבו הבר מצוה שלו
אין דעם דארמאנטען 'ברכת התפילין' זעה איך אז זיי זענען אויך געווען אפשטאמיגע פון ר' צבי מזידיטשוב און פונעם בעשה"ק, ווייסט איינער וויאזוי, ביים איז דער ר' יעקב מזידיטשוב געווען אן איידעם?
בשעתו האט קיינער נישט געענטפערט, היינט זענען מיר געוואור געווארן דער תירוץ, דא:
viewtopic.php?p=573150#p573150
מיללער האט געשריבן:ביקסאד האט געשריבן:די קינדער פון דעם עטרת צבי:
א) בנו יחידו הרה"צ ר' יחיאל מיכל נפטר בדמ"י על פני אביו עס איז געבליבן פון אים קינדער איין איידעם איז געווען ר' יוסף הכהן וואס האט געדרוקט די ערשטע מאל די ספרים פון דעם עטרת צבי און תפלה למשה.
ב) הרבנית שרה נפטרה ט"ז אדר תרל"ד בעלה הרה"ק ר' יהודה צבי מ'ראזלא בעל דעת קדושים בן הרה"ק ר' משה מ'סאמבור בעל תפלה למשה.
ג) הרבנית חיה איז געווען א צווילינג מיט איר אויבן דערמאנטע שוועסטער בעלה הרה"צ ר' נפתלי הירצל לאבין.
ד) הרבנית ריזל נפטרה ז כסלו תרכ"ג, בזו"ר אשת הרה"צ ר' משה חיים טויב מ'קאלוב בזו"שנ אשת הרה"צ ר' יוסף מ'קאזיווע בזו"של אשת הרה"צ ר' בערצי מ'טלוסט.
ה) בתו הרבנית רבקה נפטרה ט"ז חשון מנו"כ באוהל אביה בעלה הרה"צ ר' יהודה לייבוש עהרליך מ'ראזדיל.
הרה"ק ר' יהודה צבי מראזלא זצ"ל חתנו של הרה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב, האט געהאט פיר טעכטער, די איידעמער זענען געווען:
1. ר' יעקב מזאבלטוב
2. ר' יעקב טויבש רב בזידיטשוב ב"ר אהרן משה טויבש מיאס
3. הדברי יחזקאל משינאווא (בזוו"ש)
4. בן אחיו ר' שלמה מראזלא
די זיהן פון ר' יעקב טויבש זענען געווען:
א. ר' יצחק אייזיק ישכר דוב טויבש אב"ד אטיניע
ב. ר' אלכסנדר סענדר טויבש אב"ד וואסלוי
דער דערמאנטער ר' יצחק אייזיק טויבש האט געהאט אן איידעם ר' נפתלי גוטשטיין וואס האט אים ממלא געווען מקוומו ברבנות אטיניא, ער איז געווען דער זון פון ר' מאיר גוטשטיין אב"ד באלשעוועץ בגאליציע, שפעטער איז ער ארויסגעקומען קיין אמעריקא ווי ער האט משמש געווען ברבנות אין די קה' אנשי באלשעוועץ אין ניו יארק, ונפטר בשנת תרפ"א.
זיין מציבה מיט פרטים זענען לעצטענס ערשינען אויפן ווירטואלן בית עולם דורך ידידינו הרב ברוך אמסל תשוח"ח לו:
http://kevarim.com/rabbi-naftali-gutstein/
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
מיללער האט געשריבן:(2) ר´ שמואל שמעקלא (מת 1856, יאסי), בנו של (1), אב"ד בשינאווה, ואחרי מות אביו - ביאסי. מחיבוריו: הגהות על הש"ס; חיי עולם, הגהות על השו"ע או"ח (1864).
ביקסאד האט געשריבן:עוללות שמואל
על התורה ומועדים מאת הגאון רבי שמואל שמעלקא טויבש אבד"ק יאס, במ"ס חיי עולם, מצות חליצה ועוד,
בן הגאון המפורסם רבי אהרן משה טויבש אבד"ק יאס, במ"ס קרני ראם ושו"ת תועפות ראם.
יצא לאור לראשונה מכתב יד ע"י רבי לייבל רובין הי"ו.
ועמך כולם צדיקים
משפחת טויבש
ר' אורי שרגא פיבוש טויבש בנו של ר' שמואל שמעלקא טויבש בנו של הקרני ראם היה חתן של אחיו ר' שלום טויבש
פטירת רבי שלום טויבש אב"ד באטושאן - עיתון המגיד תרמ"ט
רבי שלום חיבר ספר שאילת שלום בנו של רבי שמואל שמעלקא מיאס בן הקרני ראם, בין הבאים ומספידים נזכרו מהשמפחה; אחיו ר' אייזיק, בנו ומ"מ רבי חיים טויבש אב"ד באטושאן וחתנו ר' צבי תאומים ב"ר משה מהאראדענקא בעמח"ס דבר משה:
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... 6&rtl=true
רבי שלום חיבר ספר שאילת שלום בנו של רבי שמואל שמעלקא מיאס בן הקרני ראם, בין הבאים ומספידים נזכרו מהשמפחה; אחיו ר' אייזיק, בנו ומ"מ רבי חיים טויבש אב"ד באטושאן וחתנו ר' צבי תאומים ב"ר משה מהאראדענקא בעמח"ס דבר משה:
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... 6&rtl=true
איז דאס א משפחה
פון איהעל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
לעצטענס אי ערשינען לאור עולם דער ספר "חיי עולם" מכת"י פון הגה"ק רבי שמואל שמעלקא טויבש אב"ד יאסי בנו של הגאון הצדיק בעל קרני ראם זצ"ל.
דער ספר איז חידושים עה"ת אויף ספר בראשית און איז ארויסגעקומען דורך אן אייניקל, ר' זאב וואלף ראזענבערג הי"ו נכד הגאון רבי יצחק ציף זצ"ל אב"ד לבוב - חתן נכד המחבר. דער ספר איז באגלייט מיט הערליכע תולדות פון די משפחה, הפלא ופלא.
אויפן בית החיים אין סיגוט, ראמעניא געפונט זיך די מצבה פון ר' אליעזר טויבש א זון פון רבי שלום טויבש אב"ד באטושאן. רבי שלום איז געווען אן איידעם ביי אן אייניקל פון רבי מאיר בן הקדושת לוי מבארדיטשוב זצ"ך.
די מצבה (קרעדיט; מצבות שטעלער)
דער ספר איז חידושים עה"ת אויף ספר בראשית און איז ארויסגעקומען דורך אן אייניקל, ר' זאב וואלף ראזענבערג הי"ו נכד הגאון רבי יצחק ציף זצ"ל אב"ד לבוב - חתן נכד המחבר. דער ספר איז באגלייט מיט הערליכע תולדות פון די משפחה, הפלא ופלא.
מיללער האט געשריבן:פטירת רבי שלום טויבש אב"ד באטושאן - עיתון המגיד תרמ"ט
רבי שלום חיבר ספר שאילת שלום בנו של רבי שמואל שמעלקא מיאס בן הקרני ראם, בין הבאים ומספידים נזכרו מהשמפחה; אחיו ר' אייזיק, בנו ומ"מ רבי חיים טויבש אב"ד באטושאן וחתנו ר' צבי תאומים ב"ר משה מהאראדענקא בעמח"ס דבר משה:
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... 6&rtl=true
אויפן בית החיים אין סיגוט, ראמעניא געפונט זיך די מצבה פון ר' אליעזר טויבש א זון פון רבי שלום טויבש אב"ד באטושאן. רבי שלום איז געווען אן איידעם ביי אן אייניקל פון רבי מאיר בן הקדושת לוי מבארדיטשוב זצ"ך.
די מצבה (קרעדיט; מצבות שטעלער)
נחוניא האט געשריבן:מיללער האט געשריבן:אויפן בית החיים אין סיגוט, ראמעניא געפונט זיך די מצבה פון ר' אליעזר טויבש א זון פון רבי שלום טויבש אב"ד באטושאן. רבי שלום איז געווען אן איידעם ביי אן אייניקל פון רבי מאיר בן הקדושת לוי מבארדיטשוב זצ"ל.
ביי וועלכע אייניקל איז רבי שלום געווען אן איידעם?
ר' חיים רעסלער אמו היתה מרת אסתר רחל בת ה"כתר תורה" בזוו"ר אשת ר' חיים רעסלער (ונפטר בציעורותו ובנו נקרא על שמו) ובזוו"ש נישאה לר' דוד לייב מגיד בנו הגדול של ה"צמח ה' לצבי" מנדבורנא
ראה הקדמת המחבר לשו"ת שאילת שלום מהד' תנינא
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....