מאמרים, מודעות ושאלות מחוקר היוחסין הרה"ג רנ"א וועקשטיין

יחוס און אפשטאם

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

צדיק מושל

מאמרים, מודעות ושאלות מחוקר היוחסין הרה"ג רנ"א וועקשטיין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צדיק מושל »

*

נפתלי אהרן וקשטיין

המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל

דוא"ל: [email protected]

פקס: 153-8-8679877



אין דעם אשכול וועלן מיר אי"ה ברענגן אויסצוגן פון די בליץ פאסט ענינים וואס ווערט געשיקט פאר די אבנאנירטע.

*
לעצט פארראכטן דורך צדיק מושל אום מאנטאג מאי 31, 2010 5:30 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
צדיק מושל

ב' חוקת-בלק תשס"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צדיק מושל »

*

צאצאי הג"ר בנימין זאב וואלף הלוי מבאסקוביץ
בעל ה"סדר משנה", ו"מאמר אסתר", ו"לבנימין אמר"
בנו של הגאון המפורסם בעל ה"מחצית השקל"

אנו פונים בזאת לכל צאצאי הג"ר בנימין זאב וואלף הלוי מבאסקוביץ בעל ה"סדר משנה", ו"מאמר אסתר", ו"לבנימין אמר", בנו של הגאון המפורסם בעל ה"מחצית השקל" זצ"ל, לרכז עבורינו את רשימת הצאצאים של ה"סדר משנה" ואביו בעל ה"מחצית השקל". [נולד בשנת ת"ק - נפטר ביום י' בסיון תקע"ח. רב באסאד (הונגריה), פרוסטיץ (מוראביה), פשט ויארמאט (הונגריה), קולין (בוהמיה), ובוניהאד].
בקרוב, אנו עומדים לפרסם אי"ה רשימה מסודרת של שמות צאצאיו, ולספחם אל ספריו העומדים לצאת אי"ה על ידי קבוצת אברכים בהידור רב.
אנו זקוקים עדיין לפרטים רבים להשלמת יריעה נכבדת זו.


מה שמו של אביו [וכן בני משפחתו]
של הרה"ק רבי חיים קמינסקי מוואלברום וקאמינסק
בעל ה"זכרון חיים" זי"ע

הרה"ק רבי חיים קמינסקי מוואלברום וקאמינסק, נולד בשנת תקל"ד, לאביו הרב ??? קיבל בחסידות מרבותינו הקדושים ה"חוזה" מלובלין זי"ע ורבי מאיר מאפטא - ה"אור לשמים" זי"ע. שימש תחילה כאב"ד ור"מ דק"ק בקאמינסק, ומשנת תקצ"א - החל לנהוג גם באדמורו"ת. משם, עבר ברבות הימים לוואלברום, וכיהן שם כאב"ד ור"מ, וכן פתח בה את בית מדרשו. נודע בדורו לאחד הקדושים אשר בארץ, ונתפרסם כבעל מופת עצום. נפטר בשנת תרכ"ד, בלא שהשאיר אחריו זרע של קימא. דברי תורתו נדפסו בווארשא לאחר פטירתו - בשנת תרמ"ג, על ידי תלמידו רבי ישראל פנחס [בר"י] ש"ץ מזאלשיץ, בשם: "זכרון חיים". [כותבי הדורות משתמשים כמקור ביבליוגרפי לתולדותיו, בספר הזכרון "וולברום עירנו", תל-אביב תשכ"ב, עמודים: 141-137].
אולם לא יודעים מי היה אביו ?
וכן מי היו אחיו ואחיותיו, שכנראה יש מהם צאצאים בימינו ?


צאצאי הגאון רבי מנחם פולאק בעל ה"חלק לוי" מסערנטש

אנו פונים בזאת לכל צאצאי הג"ר מנחם הלוי פולק [בן הג,ר אברהם סג"ל פאללאק] אב"ד דק"ק סערענטש והגליל. מח"ס שאלות ותשובות "חלק לוי", על או"ח ויו"ד ופלפולים, ו"עיון מנחם" על אגדות הש"ס. [נולד בשנת תר"ן - נפטר בניו יורק בשנת תשי"ג], לרכז עבורינו את רשימת צאצאיו של גאון וגדול זה. אנו מעוניינים לפרסם אי"ה רשימה מסודרת של שמות צאצאיו, ורשימת סדר יחוסו למעלה בקודש.
אנו זקוקים עדיין לפרטים רבים להשלמת יריעה נכבדת זו.


תעלומה

מי יודע מה שם אביו של הגאון הקדוש המקובל האלקי רבי חיים די לה רוזה זי"ע,
מחבר הספר הקדוש המפורסם "תורת חכם" ?

*
צדיק מושל

ב' חוקת-בלק תשס"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צדיק מושל »

*

מענה כללי לשאלה החוזרת על עצמה שוב ושוב מידידינו היקרים הי"ו החפצים בסיוע בנפש חפיצה ובלב רחב, והיא:

"האם אתם מעוניינים רק בתולדות המחבר 'שם ושארית', או גם בהערות ותיקונים בתוך הספר עצמו" ?

תשובתינו על כך:

בוודאי ובוודאי. אנו מעוניינים בכל חומר שתייעל את הספר "שם ושארית השלם" שאנו שוקדים על עריכתה מחדש זה תקופה ארוכה.

נ.ב. בהזדמנות זו, נודה לכל חוקרי תולדות שושלות החסידות, אשר יגעו וטרחו לשלוח תיקונים עבור הספר. במיוחד יבואו על הברכה צאצאי בית ראדוויל, אשר שלחו לנו מאות תיקונים בשושלת זלאטשוב והמסתעף. כמו כן, חוקרי יוחסין משפחתיים, אשר טרחו ושלחו את יחוס משפחתם לאדמור"י שושלות המופיעים בספר "שם ושארית".

נקדמה פניכם בתודה ובברכה
מוקירכם
נפתלי אהרן וקשטיין

*
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

עס קאסט געלט א סובסקריפשן?
יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9226
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יהיה כן »

ניין, כבאקומעס אימזיסט פון עם
ער שרייבט און דעם 'מוסף המודיע' א אייגענע קאלום אונטערן נאמען 'ויתילדו'
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

נו דאן לייג א לינק וואו מען סיינט זיך אויף, עס איז נישט יושר עס צו לייגן דא.
יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9226
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יהיה כן »

שיק עם א אימעיל (עס שטיט דא אין אנהויב פון דעם אשכול) ער זאל דיר שיקן זיינע סחורה
אוועטאר
יאנאש
שר עשרת אלפים
תגובות: 15263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יאנאש »

כ'ברויך עס נישט, אבער אנשטאט לייגן דא יענעמס ארבעט און ער זאל פארלירן חשבון וויפיל מענטשן לעזן דאס, לייג ענדערש ארויף א לינק צו אים.
צדיק מושל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צדיק מושל »

מיר האבן פון פאראויס געפרעגט רשות פון ר' נפתלי אהרן און ער האט מסכים געווען אז מיר זאלן עס דא פארעפנטליכן,
דאס איז נישט זיינע ארטיקלעך פון דעם צייטונג.

ווער עס האט קאמענטארן אדער ענטפערס אויף די ענינים האט די ברירה פון דא מגיב צו זיין,
אדער עס שיקן צו אים גראד צו זיין אדרעעסע אויף דעם אלוועלטיליכן געוועב, וואס מיר האבן געשריבן אין אנהייב.
צדיק מושל

ג' דברים תשס"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צדיק מושל »

*

הגאון הקדוש המפורסם רבי יואל הכהן [כהן-צדק] אב”ד ור"מ דק"ק אטיניא, מבני בניו של הרב הקדוש בעל ה"הסמיכת חכמים" זי"ע, נהרג בנסעו לקבל עול רבנות בק"ק סטאניסלב, אך בדרכו לשם, ביום י”ז בכסליו שנת תק”ל, טבע בנהר עם זוגתו, ויש מוסרים שהעגלון הטביעם בכוונה תחילה…



שרדו שלשת ילדיהם:

א] רבי יצחק אייזיק הכהן אב”ד דק"ק קוריץ בעל ה"ברית כהונת עולם" זי"ע.

ב] רבי משולם הכהן אב”ד ור"מ ומ"מ דק"ק לבוב וזורובנא וקוריץ ועוד בעל ה"עיקר תוספות יו"ט" זי"ע.

ג] רבי יהודה לייב הכהן אב”ד דק"ק בוליחוב וסטרי זי"ע.



יש אומרים שגם הבת מרת פריידא ע"ה, שנולדה בשנת תקכ"ג, והיתה כבת שבע כאשר אירע האסון להוריו, ניצלה.



וכך כתבנו ב"ויתילדו":

מלבד שלושת הבנים המפורסמים של ר' יואל כץ מאטיניא, הרשומים עד כה, נודע גם על בת יחידה בשם "פריידא", שלא ידוע עליה פרטים מדוייקים. רק זאת ידוע היה ידוע עד כה, ששרדה את האסון בטביעתה יחד עם הוריה, כמסופר לעיל. בספרו "אלף מרגליות" מציין ר"מ ונדר את שמו של אחד מחתני ר' יואל: ר' נחום מצוזמיר, ללא ציון שם זוגתו. אולם, יש שמציינים את הג"ר יהודה לייב ב"ר אלקנה, שהיה דיין ומו"צ בקליינוורדיין, כבנה של מ' פריידא ע"ה. לפי זה, בעלה היה "ר' אלקנה". (ראה: "נצר משרשים" לרד"נ רוטנר). הג"ר יהודה לייב, נזכר בתשובות ה"חתם סופר", (אהע"ז ח"א פ"ט).



למעשה, אין לנו עדיין ידיעה ברורה:

1] אם אכן שרדה הבת "פריידא" את האסון, וניצלה, ונישאה ?

2] מי באמת היה חתנו - אם כן - של רבי יואל כהן-צדק ?

3] מה המקור לכך שרבי אלקנה הוא זה שהיה נשוי ל"פריידא" ?

*
צדיק מושל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צדיק מושל »

*

כתבי רבי יצחק אייזיק מקוריץ אצל רבי שלום מקאמינקא - מדוע ?

בשנת תר"ח, יצא לאור הספר הקדוש "ברית כהונת עולם" מאת הרה"ק רבי יצחק אייזיק הכהן מקוריץ זי"ע, בתוספת מאמרים חדשים מתוך כתב יד קדשו. את הספר הוציא לאור נכד אחיו רבי יואל שור מלבוב-צפת [מאבות משפחתינו], בנו של הרה"ק רבי זכריה אליעזר ליפא שור - המגיד מלבוב זי"ע, [אודותיהם הרחבנו ב"ויתילדו"], חתנו של הרה"ק רבי משולם הכהן כ"ץ מלבוב זי"ע בעל ה"עיקר תוספות יום טוב" [ו"פתחי נדה", ו"דבר יום", ועוד], אחיו של ה"ברית כהונת עולם".

ב"ברכת המוגמר" שכתב רבי יואל שור בסוף הספר, המכיל דברי סיום ושיר ושבח כתובים בלשון צחה ויפה, מספר בין היתר, כיצד הגיעו אליו כתבי היד החדשים: "עודני עומד על המצפה, הוגד לי כי ישנו בידי הרב הגאון המפורסם בוצ"ק חו"פ עטרת ישורון מרן שלום הלוי יהל נרו עד ביאת ינון אבד"ק קאמינקא איזה עלים לתרופה, כתובים באצבע דודי הגאון הקדוש זלה"ה, חליתי פניו במכתב, הן בא לאזני כי יש בידי אדוני לחם קודש, מכתבי דודי הגאון החסיד המחבר נ"ע, ואני הגבר אשר אשים נפשי בכפי בכדי להוציא לאור תעלומות עוד הפעם הראשונות אשר כבר פני תבל האירו, נא על ימנע טוב מבעליו, וישלחם לידי להשיבם אל אביהם, כי למה יגרע נחלתן לבל יספחו אל הקודש, דבר הראוי להיות קודש".

ומספר רבי יואל: "ועושה חסד הלזה, לא התמהמה עד אכתוב לו שניים ושלישים, וחיש שלחם אלי, והפעם אמרתי חלילה לי מבלי אחרות שמו הטוב בספר, לדור אחרון כי יבא, לדעה אשר על ידו נעשתה הישועה הגדולה הזאת בישראל, יבטח לבבי בצור ישראל וקדושו כי את שר התורה ושר ה'שלום' יברך ב'שלום'. עכ"ל.

ובכן, נפשי בשאלתי,
כיצד הגיעו כתבי רבי יצחק אייזיק מקוריץ לרשותו של רבי שלום מקאמינקא ?
האם היה תלמידו / ידידו ? או שמא היה ביניהם קשרי משפחה, וכדומה ?


*
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
משפחת ר' יעקב הלפרן מזכרון מאיר מתייחסת לנכדי ר' יואל הכהן זצ''ל
וידידי הרה''ח ר' אברהם נ''י הלפרן מוועסט -סייד ביקר שם השנה בחודש איי''ר
יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9226
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יהיה כן »

badatz האט געשריבן:ב''ה
משפחת ר' יעקב הלפרן מזכרון מאיר מתייחסת לנכדי ר' יואל הכהן זצ''ל
וידידי הרה''ח ר' אברהם נ''י הלפרן מוועסט -סייד ביקר שם השנה בחודש איי''ר


ביקר שם, וואו? ער איז דאך דערטראנקען געווארן
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

יהיה כן האט געשריבן:
badatz האט געשריבן:ב''ה
משפחת ר' יעקב הלפרן מזכרון מאיר מתייחסת לנכדי ר' יואל הכהן זצ''ל
וידידי הרה''ח ר' אברהם נ''י הלפרן מוועסט -סייד ביקר שם השנה בחודש איי''ר


ואו? ער איז דאך דערטראנקען געווארן

ב''ה
התקשרתי עכשיו לידידי הנ''ל ושאלתיו שאלתך .וענה לי שהוא לא יודע אם טבעו אותו או הרגו אותו ......אך זכה לבוא לקבר ישראל
וקבור בכפר ע''י סטאניסלאוו הנקרא כעת איוואנו פראנקאווסק
צדיק מושל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צדיק מושל »

*

אבקשך, שתשאל בבקשה שם, ב"אידישער וועלט":

1] האם ידוע להם כיצד "משפחת ר' יעקב הלפרן מזכרון מאיר מתייחסת לנכדי ר' יואל הכהן זצ''ל" ?

2] היכן בדיוק הוא קברו של ר' יואל כ"ץ ? והאם יש נוסח מצבתו ? [הוא כותב שביקרו בקברו, ושהוא זכה לבוא לקבר ישראל, בכפר ע''י סטאניסלאוו - הנקרא כעת: איוואנו פראנקאווסק]. האם עשו תמונה מהמצבה שלו ?



בידידות ובתודה

נפתלי

*
צדיק מושל

ספעציעל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צדיק מושל »

*

בעתון "המודיע" של ערש"ק פרשת עקב, מובא קטע שמתפרסם שם פעם ראשונה, ציטוט מתוך כתב יד קדשו של הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זיע"א. הקטע נמסר ע"י מכון "קרית מלך" דחסידי סדיגורה, לידי עורך מדור היוחסין - "ויתילדו" בעתון המודיע, הרב נפתלי אהרן וקשטיין מאשדוד מ"המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל". תוכן כתב היד, מובא בתוך הכותרת: "כתב יד קדשו יוצא ממקום אחר - סיוע מפתיע לדברינו, מכתי"ק של ה"אוהב ישראל" זי"ע, המתפרסם כאן לראשונה", במדור "ויתילדו" המופיע פעם בשבוע-שבועיים בתוספת התורנית של העתון.

* * *

להלן, הקטע שפורסם בתוך מאמר ממוסגר, ב"ויתילדו" פרק 66

האם ה"אוהב ישראל" היה מצאצאי רבינו הט"ז

בפרק שני אות ג', הבאנו את דברי ה"שלשלת היוחסין" הכותב בעמוד י"ב: "...ושמעתי מפי כ"ק אדומו"ר הרב הצדיק שליט"א, אשר הרב הצדיק מאפטא התייחס את עצמו עד הטורי זהב זי"ע ועכ"י האבד"ק לבוב, נפטר כ"ו שבט שנת תכ"ו".

היו שהבינו את הדברים כפשוטם, שכן אבי אמו של ה"אוהב ישראל" - הגאון הפרנס רבי משה דוברושוש מחעלמא, היה בנו של הגאון רבי מאיר הלפרין אבד"ק לובלין, שהיה בזיווגו הראשון של הגאון המפורסם הט"ז.

מאחר שכן, העמידו את העדות הנ"ל אודות יחוסו לט"ז - כטעות. מאחר שמוצאו של ה"אוהב ישראל" זי"ע, הוא מנישואיו השניים של הגאון רבי מאיר הלפרין אבד"ק לובלין הנ"ל, ובזיווגו השני היה חתנו של הגאון המפורסם הרבי ר' העשיל מקראקא, ועל שמו אכן נקרא ה"אוהב ישראל". מעתה, אין הוא מצאצאי הט"ז.

מה נעשה בעדותו של אותו צדיק

ברם, מאחר שנאמנה עלינו עדותו של אותו צדיק, הרה"ק רבי יצחק מאיר מקאפיטשיניץ זי"ע, אשר העיד על זקינו ה"אוהב ישראל" שמתייחס הוא עד הט"ז. אם כן איפה, שומה עלינו לחקור את הדבר ולאמתו.

מי היה חותנו של הפרנס רבי משה

טרם נפתח בנסיון לפתור יחוס זה עד הט"ז, נשוב לרגע לחילוקי הדעות שבין חוקרי הדורות, אודות זהות חותנו של אבי אמו של ה"אוהב ישראל" - ה"ה הגאון הפרנס רבי משה דוברושוש מחעלמא הנ"ל.

במגילת יוחסין - "עץ אבות", שנדפס בראש ספר "תנובות שדי" מאת האדמו"ר הגאון רבי יצחק דוד שפירא אב"ד דק"ק איוואנצק, מביא כדעת האומרים שחותנו של הפרנס רבי משה היה הגאון רבי יהודה לייבוש, שהיה בנו של הגאון רבי יונה מטארלא בעל ה"עלה דיונה", וחתנו של הגאון רבי יצחק מאיר פרענקיל, בנו של הגאון רבי יונה תאומים בעל ה"קיקיון דיונה".

למרות שאינו מציין את מקורו, דעת חוקרי היוחסין המובהקים שאין זה דבר ברור, אלא הוא השערה בלבד שהעלה אותו גאון היוחסין המפורסם רבי יוסף לעוינשטיין אב"ד דק"ק סעראצק, וברבות הימים נהפך לדבר וודאי על ידי מלקטי יוחסין למיניהם, [מקור זה נודע לנו מפי ידידינו חוקר היוחסין הרב דוב בעריש וועבער].

נכדו של הט"ז, הוא הוא חותנו של רבי משה

אולם מצאנו דעה נוספת, ואם כי היא פחות מפורסמת בין כותבי היוחסין, למרות זאת היא מסתמנת כמהימנה ומדוייקת יותר, ומאומתת ממקורות שונים שכפי הנראה לא ראו זה את מקורו של זה, דבר המעיד על אמינות יתירה, [ראה: "גזע ישי", עמוד ג' סימן ב'. ועוד].

לדעה זו, נשא אבי אמו של ה"אוהב ישראל" - ה"ה הגאון הפרנס רבי משה דוברושוש מחעלמא הנ"ל, את הרבנית מרת אסתר ע"ה, שהיתה בתו של הגאון רבי שמעריל, שהיה חתנו של הגאון רבי יואל משברשין בעל ה"מגיני זהב", שהיה בנו של הגאון רבי גד, חתנו של הגאון המפורסם בעל הט"ז, [טעות נשתרבבה שם, בכותבו שרבי יואל עצמו היה חתנו של הט"ז, והנכון הוא כפי שכתבנו, וכמו שכתב ב"כלילת יופי", חלק א' דף נ"ט ע"ב].

מעתה, צדקו דברי מסורתו של הרה"ק רבי יצחק מאיר מקאפיטשיניץ זי"ע, אשר העיד על זקינו ה"אוהב ישראל" שמתייחס הוא עד הט"ז, ואף פירוט שושלת הזהב עד ה"טורי זהב" - על מקומו יבוא בשלום.

* * *

להלן, הקטע שפורסם בתוך מאמר ממוסגר, ב"ויתילדו" פרק 67

כתב יד קדשו יוצא ממקום אחר...

סיוע מפתיע לדברינו, מכתי"ק של ה"אוהב ישראל" זי"ע, המתפרסם כאן לראשונה

יחוסו של "האוהב ישראל" עד הט"ז

מסקנת מחקר מעניינת, ואולי אפילו מרחיקת לכת, העלינו ב"ויתילדו" מספר 66, תחת הכותרת: "האם ה"אוהב ישראל" היה מצאצאי רבינו הט"ז".

אישור מפתיע, מעין הוכחה חותכת וחד משמעית למסקנא זו, אשר ממקור קדוש יהלך, קיבלנו בימים האחרונים. כאשר הרה"ק בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע - בעל הדברים בעצמו, מאמת את מסקנת המחקר.

קוראי "ויתילדו" המלווים את המדור מידי שבועיים, זוכרים בוודאי את שהעלינו במאמר הנ"ל, דין ודברים בדבר עדותו של הרה"ח רבי ישראל מרדכי טייטלבוים - נאמן ביתו של הרה"ק רבי יצחק מאיר מקאפיטשיניץ זי"ע, בספרו "שלשלת היוחסין" עמוד י"ב: "...ושמעתי מפי כ"ק אדומו"ר הרב הצדיק שליט"א, אשר הרב הצדיק מאפטא התייחס את עצמו עד הטורי זהב זי"ע ועכ"י האבד"ק לבוב, נפטר כ"ו שבט שנת תכ"ו".

העמדנו שם את הדברים, על פי מסקנתינו בדבר זהות חותנו של אבי אמו של ה"אוהב ישראל" - ה"ה הגאון הפרנס רבי משה דוברושוש מחעלמא הנ"ל. לדעתינו - כך כתבנו שם - נשא את הרבנית מרת אסתר ע"ה, שהיתה בתו של הגאון רבי שמעריל, שהיה חתנו של הגאון רבי יואל משברשין בעל ה"מגיני זהב", שהיה בנו של הגאון רבי גד, חתנו של הגאון המפורסם בעל הט"ז.

שללנו במסגרת זו את דעת האומרים שחותנו היה הגאון רבי יהודה לייבוש, שהיה בנו של הגאון רבי יונה מטארלא בעל ה"עלה דיונה", וחתנו של הגאון רבי יצחק מאיר פרענקיל, בנו של הגאון רבי יונה תאומים בעל ה"קיקיון דיונה".

למרות שיחוס זה נמסר על ידי אחד מצאצאי ה"אוהב ישראל" זי"ע, ברם, לאחר עיון מקיף ומחקר רב עומק, עלה בידינו שהגירסא שהובאה כאן ראשונה - היא הנכונה. במסגרת המוגבלת, לא הרחבנו במשא ומתן שהביא אותנו לקביעת היחוס הנ"ל כמהימנה ומדוייקת יותר.

מסייעין אותו...

סיוע בלתי צפוי, קבלנו מאחד מקוראינו הנאמנים והנלהבים, המלווה אותנו באהבה ובחיבה יתירה מאז הוקם המדור, ומעניק לנו מידיעותיו הנפלאות הערות והארות חשובות ומועילות ביותר. עתה הפעם, האיר את עינינו בדבר הספר "נאדר בקודש" - ילקוט אמרות וכתבי קודש ותולדות הרה"ק רבי נחום דוב בער מסאדיגורה זי"ע, בנו של הרה"ק רבי שלום יוסף זי"ע, וחתנו של הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה זי"ע - העתיד לראות אור בס"ד בקרוב.

בספר זה, הכולל בין היתר העתקות רבות של כתבי קודש שהעתיק בכתב יד קדשו הרה"ק רבי נחום דוב זי"ע הנמצאים כיום בגנזי בית כקש"ת מרן אדמו"ר מסאדיגורה שליט"א, מופיע "כתב יחוס" שנכתב בכתב יד קדשו של הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע, אשר בסופו הוסיף רבי נחום דוב בכתי"ק את סדר יחוסו עד רבינו הקדוש מאפטא.

מעיון בכתב היד, נוכחנו לראות ש"כתב יחוס" זה, עדיין לא נדפס מעולם. ואמנם, תוכנו של החלק הארי בכתב היוחסין, כבר התפרסם ונדפס פעמים רבות, ועליו ייסדנו את המאמרים שבסידרה זו. ברם, חידוש עצום מצאנו כאן בכתב יחוס זה, בחלק נוסף מיחוסו של ה"אוהב ישראל" שלא נכתב בכתב היוחסין המפורסם שלו.

תודתנו נתונה למכון "קרית מלך - סאדיגורה", שנהגו בנו טובת עין, ושלחו לנו העתקה מכתב היוחסין, על מנת לזכות את הרבים החפצים לדעת יחוסם של צדיקים, ולפרסמה כאן במדורינו לראשונה. תשואות חן חן.

השלמת כתב יחוסו של ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע

לפנינו, ההעתקה המדוייקת מתוך כתב יד קדשו של ה"אוהב ישראל" זי"ע, אשר לאחר שבא עליו בחתימת יד קדשו, הוסיף עליו נכדו הרה"ק רבי נחום דוב בער מסאדיגורה זי"ע אף הוא את חתימת יד קדשו, ואת סדר יחוסו למעלה בקודש עד בעל ה"אוהב ישראל" זי"ע.

"...וא"א זקיני מו"ה משה הנ"ל, הי' חתן הרבני הנגיד מוהר"ר שמערל זלה"ה, חתן הגאון הגדול מו"ה יואל זלה"ה שהי' אב"ד דק"ק שעבירשין בעל מחבר ס' מגיני זהב.

ואמו של הגאון מו"ה יואל הנ"ל, היתה בת הגאון נ"י ע"ה [נ'ר י'שראל ע'מוד ה'ימני] מו"ה דוד הלוי שהי' אבד"ק לבוב שחיבר ס' טורי זהב על ארבע שלחן ערוך.

ואמו של הגאון מו"ה ארי' ליב, היתה בת הגאון החסיד מו"ה פיבוש, נכד להגאון המקובל הגדול הנודע בשערים שמו הנאה לו מו"ה מנחם מענדיל מרגליות שהי' אב"ד ור"מ דק"ק פרעמיסלא והגליל.

ואני נין ונכד להגאונים הרבנים הנ"ל, באתי על החתום יום כ"ח אדר ראשון [תאריך השנה לא ברור] לפ"ק פק"ק טיטשין.

הק' אברהם יהושע העשיל באאמו"ר הרבני הנגיד מוה"ר שמואל".

"ואבי [לכאורה צ"ל: ואחי. נ.א.ו.] הרב המפורסים הגאון מו"ה פייבוש, הוא רב האי גאון מוה"ר מנחם מענדיל שהי' אב"ד ור"מ דק"ק סטאניסלאף ובק"ק קארטשין, ואביהם של הני תרי צנתרי דדהבא, הוא הגאון המפורסים בדורו מו"ה משה אבד"ק טארניגראד, בן כבוד הגאון הגדול, תפארת ישראל הנודע בשערים שמו הנאה לו מו"ה מענדיל מרגליות זצלה"ה אב"ד ור"מ דק"ק פרעמיסלא והגליל.

ואא"ז מו"ה פייביש, הוא חתן הגדול ראש גולת אריאל החסיד המפורסים מו"ה משה זלה"ה שהי' אבד"ק חעלמא ומשם נתקבל לאב"ד ומו"צ לק' מאהליב הגדולה, בן כבוד הגאון המפורסים בדורו מו"ה מאיר אב"ד דק"ק בריסק, בן השר ונגיד והטפסר גביר הנכבד מוהר"ר שאול וואהלש הנ"ל.

ואמו [לכאורה צ"ל: ואשתו. נ.א.ו.] של הגאון מו"ה פיבוש, הי' לה אח אחד ה"ה הגאון המפורסים בדורו לשבח כבוד מוהר"ר שאול קאצינעלבוגין שהי' אב"ד ור"מ [פינטשוב], ומשם נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק בראד.

באעה"ח אברהם יהושע העשיל.

"ואם אמי הרבנית תחי', היתה בת הרב הקדוש וכו' מו"ה אברהם יהושיע העשיל מאפטא, ולראי' באתי על החתימה יום ב' כ"ב לחדש מר חשון שנת תרכ"ה. הק' מנחם נחום דובער במוהר"ר שלום יוסף".

*
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

צום נייעם יאר הבעל"ט
אטעטשמענטס
.jpg
משה זוך מיר
שר חמישים
תגובות: 97
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 07, 2009 3:58 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה זוך מיר »

פארוואס האט מען נישט אהער געלייגט די מאמר פון יחוס מהר"ל מפראג?
יוםטובערליך
שר חמש מאות
תגובות: 679
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 31, 2007 12:32 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוםטובערליך »

בס"ד

ידידיי חברי הפורום כאן,

רציתי לשאול את המומחה הרב וקשטיין שליט"א - ואם אינו קורא זאת, נא לשאול בשמי - האם הי' צאצאים להרה"ק רבי ברוך מקאלוב זי"ע (רבו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק טויב זי"ע מייסד שושלת קאלוב), ואם כן, מי היו צאצאיו.

הפרטים האלו נוגע לי הרבה.

יישר כוח.

בכבוד רב,
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

פרישע מודעה פון הרב וקשטיין, עס זעהט אויס זייער א גוטע פלאן:

יישר כח על התגובות הנלהבות ועל הבקשות החדשות לבירורי המשפחות ובעיקר על החומר והמידע העצום

לאור הצעת ובקשת רבים מידידינו היקרים הי"ו, אנו שוקלים להפיץ מידע שבועי בצורה מסודרת אי"ה, ושם נעלה את כל המסקנות, החשיפות, התגליות, וכוו', בשיתוף ציבור הנמענים המשתפים פעולה נפלאה ביותר.נשמח לקבל רעיונות והצעות וכו' לצורת וסגנון התפוצה, וכו'.

בינתיים, אנו מבקשים מידע נוסף מהציבור אודות:

א] ר' שמאי קמינר אחיו של ר' יהודה קמינר, ואודות חותנו.

ב] יחוס משפחת לובינסקי הלויים עד ה"מגן אברהם".

שאלתינו הקודמת:

אנו זקוקים למידע בסיסי אודות יהודי חסידי מהעיר טשנסטחוב [טשענסטעכאוו] שבפולין, בשם: ר' חיים שמואל גלזר [גלאזער]. משפחתו, תאריך לידתו ופטירתו, וכו'. תודה

יישר כח על החומר הנפלא ועל המשוב
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

לכבוד די יארציט פונעם מחבר 'עיקר תוספות יו"ט'
אטעטשמענטס
untitled.jpg
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3327
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

כ"ק מרנן האדמורי"ם שליט"א על רקע ה"מגילת יוחסין" שנערך מחדש במקצועיות רבה ע"י הרב יוסף נחמי' הכהן קוואדראט על פי בירוריהם, הערותיהם והארותיהם, ושבט ביקורתם של חוקרי היוחסין: הרב דוב בעריש וועבער מניו-יורק, והרב נפתלי אהרן וקשטיין מ"המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל".
אטעטשמענטס
כ"ק מרנן האדמורי"ם שליט"א על רקע ה"מגילת יוחסין"
כ"ק מרנן האדמורי"ם שליט"א על רקע ה"מגילת יוחסין"
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3327
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

דא איז דער לינק צו דער מגילה און ספר וואס איז געקומען עטשטשט אין דער אימעיל.
אטעטשמענטס
1 .jpg
יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9226
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יהיה כן »

כ'נייטיג זיך אין מאמר מספר 44 פון דעם הרב וקשטיין (מדבר שם אודות משפחות ווייסבערג, סאמעט), ווער ס'אט דאס און קען מיר עס אריינשיקן העלעך אים שטארק באדאנקען
פרייליכערהייט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרייליכערהייט »

איטשע זיסער: דער לינק וואס די בראכסט דא אראפ איז שוין פעלערדיג, ביטע אויב האט איר נאך א לינק שטעל ארויף... אדער אנדערע וואס האבן א לינק.. יישר כחכם.
שרייב תגובה

צוריק צו “משפחה ומשפחה”