יעקעלע פוקס האט געשריבן: ביים טיר איז געשטאנען א טעוועלע "משפחת שפירא" וואס דאס האט בכלל נישט גע'טריגערט' פון אנפאנג, איניטן שמועס מיך מסביר זייענדיג, אז מיטן טוהן פאר איהר בחור וואס איז היצט אין 'וואטערבערי קענעקטיקוט' וועט זיך זיינע הייליגע זיידעס מיהן פאר אונז, האבען די מוח קעמערליך זיך צישפילט.
והאיש משתאה לה מחריש לדעת (מיט די צוויי פשטא גדול'ס) המהמהמממ וואס??? וועלכע זיידעס? זאג זי, אז איהר בחור איז דאך אן אייניקעל בן אחר בן פונעם בני יששכר!! ווי אויך א צאנזע אייניקעל היבש נאנט צים דברי חיים, האב איך שוין פארשטאנען פארוואס איך האב געדארפט בליקען אינעם קרעטשמע אנפאנג טאג
אן אריינגיין אין דיטעילס האב איך נישט גערעדט מיטן טאטען די יחוס.... למעשה הייסען זיי שפירא, בן אחר בן פונעם בני יששכר, צאנזע אייניקלעך, און "ליטוויש געשטימט" כל כלם, לעיקוואדער אידן.
בערך 8 יאר צוריק האב איך באגעגענט ערגעץ א ליטווישן בחור וואס הייסט שפירא (איך האב איהם געטראפן שבת איז ער געגאנגען מיט א בעקיטשע און א אראפ געבויגענע הוט) ער האט געזאגט אז ער איז א בא"ב פונעם בני יששכר זי"ע און אז ער לערנט ישיבה אין 'וואטערבערי קענעקטיקוט' אויך האט ער מיר געזאגט אז ער איז א קרוב מיט אדמו"ר מטשערנאביל ב.פ. אפשר רעדן מיר פונעם זעלבן מענטש.
אין מאנסי וואוינט א באבוב'ער יונגערמאן הרב מרדכי שפירא שליט"א ב"ר מענדל שפירא פון ב"ב אן אייניקל בא"ב פונעם בני יששכר און אין ב.פ. וואוינט הרב נחום הלוי טווערסקי שליט"א ב"ר חיים ז"ל וואס זיין שווער האט געוואוינט אין א"י אויך א בא"ב פונעם בנ"י
תגובת הרב פנחס פאמפ שליט"א, יו"ר מוסדות בני יששכר בעיר דינוב לגבי השמועות וכו' בענין ההליכה לציון הבני יששכר ביום ההילולא, אתמצת בקיצור ממה ששמעתי במשך השנים שאני עוסק בציון הבני יששכר. שאלתי הרבה נכדים ובראשם האדמו"ר ממונקאטש שליט"א, ואמרו לי שאין לזה שום מקור, ואם היה לזה מקור אפילו לא מתקופת הבני יששכר ובניו, אלא מתקופה יותר מאוחרת כגון המנחת אלעזר, אז בוודאי היה כותב על זה המנחת אלעזר או היה מקובל משמו, כי המנחת אלעזר לא הפסיק לדבר מסבו הבני יששכר וכל המנהגים וכו' העתיק משמו ומצאצאיו, אז דבר עקרוני כזה בפרט אשר ידוע שהבני יששכר כן השתטח על ציון רבותיו ביום ההילולא, ועל המנהג שלא ללכת על קבר הבני ישכר ביום ההילולא לא נשמע ממקורות בדור הקודם. אמנם כ"ק אדמו"ר מטאהש שליט"א כותב על זה באיזה מקום על זה שסבו הרה"ק האדמו"ר רבי משולם פייש מטאהש זצ"ל היה נוהג להגיע ליארצייט של רבינו הבני יששכר לדינוב, ונהגו הוא ביחד עם הרה"ק מבלאזוב זצ"ל לא לעלות לציון הבני יששכר ביום ההילולא, מפחד קדושתו של הבני יששכר, אמנם היו בדינוב, ועלו לציון יום לפני ואחרי אבל לא ביום ההילולא. ושמעתי מיהודי חשוב שאמר לי שאכן תלמידי טאהש צריכים לנהוג כרבם, אבל לשאר בני ישראל, הלוואי והיינו במדרגה של הצדיקים הקדושים האלו להבין את קדושתו וגדולתו של הבני יששכר כדאי שנרגיש את הפחד של הצדיקים האלו לא להיכנס ביום ההילולא. ומעבר לזה יש עוד שמועות שרובם ככולם אין לזה יסוד ואפילו ניפוח עד כדי דברים שלהם ולמציאות אין קשר, סיפורי בדיון על תאונות וכו' ה"י, שבדקתי ואין לזה ולאמת מאומה. ואדרבה הרבה יהודים ניוושעו בדינוב ביום הזה. יש איזה דעה ששמעתי שהמקור לשמועה הזו הינה, כי ידוע שרבינו הבני יששכר נסע בכל שנה הילולת רבו מרימנוב, והיה שם עליה גדולה לציון עד כדי שאנשים ניצלו את היום הזה לעשות שוק, בדרך לציון מכרו כל מיני דברים, והבני יששכר התבטא שהוא לא רוצה שאצלו יהיה יום ההילולא שוק כזה. ומזה נובע האמירה שלא רצה שיבואו אליו, ומי שמבין את תוכן רצונו של הבני יששכר, בוודאי עושה לו נחת רוח שבאים לציון להתפלל ולא עושים שוק.
דער טאהשער רבי שליט"א לרפו"ש דערציילט נאך פונעם זיידען אז איינמאל איז געווען איטליכע וועלכע זענען יא געגאנגען ביום היארצייט און עס האט ליידער פאסירט מיט זיי אן אומגליק רח"ל. אויך זאגט ער נאך אז דער הייליגער רבי די בני יששכר זי"ע האט געזאגט אז ער האט וויכטיגערס צו ערלעדיגן אין דעם טאג דעריבער זאל מען איהם נישט באמיעהן ביום היארצייט
AROUND THE WORLD AROUND THE CLOCK ארום די (איי) וועלט - רונדע דעם זייגער
ווער איז געווען רבי צבי אלימלך שפירא ב"ר יעקב יצחק מבערטש נכד הבני יששכר, שהו"ל ירחון בשם "תצא תורה"? בפשטות איז רבי יעקב יצחק געווען א זון פון רצ"ה מבערטש בן רבי אלעזר מלאנצהוט, איז דאס ריכטיג?
מיללער האט געשריבן:ווער איז געווען רבי צבי אלימלך שפירא ב"ר יעקב יצחק מבערטש נכד הבני יששכר, שהו"ל ירחון בשם "תצא תורה"? בפשטות איז רבי יעקב יצחק געווען א זון פון רצ"ה מבערטש בן רבי אלעזר מלאנצהוט, איז דאס ריכטיג?
ניין
ר' יעקב יצחק בלאנדוויין שפירא היה חתן ר' מרדכי שפירא מבערטש בן רצ"א מבערטש בן הה"ק רבינו מהר"א מלאנצהוט בעל יודעי בינה
מיללער האט געשריבן:ווער איז געווען רבי צבי אלימלך שפירא ב"ר יעקב יצחק מבערטש נכד הבני יששכר, שהו"ל ירחון בשם "תצא תורה"? בפשטות איז רבי יעקב יצחק געווען א זון פון רצ"ה מבערטש בן רבי אלעזר מלאנצהוט, איז דאס ריכטיג?
ניין
ר' יעקב יצחק בלאנדוויין שפירא היה חתן ר' מרדכי שפירא מבערטש בן רצ"א מבערטש בן הה"ק רבינו מהר"א מלאנצהוט בעל יודעי בינה
ר' יעקב יצחק בלאנדוויין-שפירא היה חתן ר' מרדכי שפירא מבערטש בן רצ"א מבערטש בן הה"ק רבינו מהר"א מלאנצהוט בעל יודעי בינה
תודה רבה
מה שנאשר לבאר הוא בן מי היה רבי יעקב יצחק בלאנדוויין-שפירא?
מצאתי רישומי לידתו של ר' יעקב יצחק בלאנדוויין - בשנת תר"מ (1880) בעיר ראהאטין, לאביו ר' בערל בלאנדוויין מסטרעטין ולאמו מרת בלומא בראנדוויין מסטרעטין, וכנראה היתה אמו נכדת בית סטרעטין (כמו שכותב בנו רצ"ה שהוא נכד סטרעטין - בין השאר).
בין הרשימות שם נמצא ג' צאצאים נוספים של ר' בערל בראנדוויין ואשתו בלומא, שנפטרו בילדותם רח"ל, ואלי ע"י שמותם נוכל למצוא יתר הפרטים על המשפחה:
בן: יוסף אליעזר (לייזער) נולד תרל"ט ונפטר בשנה ההוא בן ח' חדשים בת: פרידא, נפ' בשנת תרל"ט בת ד' שנים בת: סימא לאה, נפ' תרמ"ו בת ב' שנים וז' חדשים
מצאתי רשימה נוספת על ר' יעקב יצחק בלאנדוויין מסטרעטין, והוא רישום לידת בתו מלכה בעיר בריגל בשנת תרנ"ח, אבל דא עקא ששם נזכר שם זוגתו כ'שרה צירל טייטלבוים (מבריגל - כנראה ממשפחת האדב"ע), ולכאורה בתו של רבי מרדכי מבערטש - אמו של ר' צבי אלימלך - היתה הזווג השני של ר' יעקב יצחק
בספר חמרא טבא להה"ק מבארנוב, מונה וסופר כמה מצאצאיו ר' צבי אלימלך הנזכר בתו מרת חיה בנו ר' אברהם שמחה בנו ר' יהודה בנו ר' זאנוויל
בספר שמחת עולם מודפס צילום הזמנה של נישואי בתו מרת מלכה עב"ג יחזקאל שרגא בן ר' שמואל שמחה לעזער [חתן ר' פנחס פרענקל חתן הה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא] החתונה התקיימה בשנת תרפ"א בעיר לבוב מקום מגוריו של אבות הכלה [כ"ה בהזמנה].
בהזמנה כותב מחותנו ר' יעקב יצחק בלאנדוויין שליט"א ראב"ד בערטש בנו של הרב הצדיק המאה"ג מ' נפתלי ישכר בער שליט"א החונה בעיר לבוב.
ר' נפתלי ישכר בער היה חתן ר' יודא מסטרעטין בן ר' אורי מרוהאטין חתן ר' אברהם מסטרעטין ולמעב"ק
נזכר גם בדובב מישרים סימן קלט שנת תרפ"ז בתואר אבד"ק בערטש וכן בחידושי מהרי"ו [פרעמישלא] סימן תקצ, שנדפס בשנת תרצ"ז ונזכר כבר בברכת המתים כראב"ד בית יצחק דרשות דרוש כח
בנו מהרצ"א נזכר גם במנחת יחיאל סימן פ במקום מגורתו קרעניץ
לגבי לידתו, בקובץ הכוכב גליון ב סימן יב, כותב קיצור תולדותיו ואני מעתיק בקיצור
נולד בשנת תרס"ו ונתגדל על ברכי אביו ולמד בישיבתו, ואח"כ למד בישיבת דרכי תשובה במונקאטש ושם נודע כהעילוי מבערטש, נשא את בת הנגיד ר' יצחק ווילדשטיין מקרעניץ, וגיסו היה ר' זאב וואלף אייזנבך ר"מ בצאנז, ואח"כ, ישב בעיר בארדיוב ומשם הוגלה עם זוגתו וששה ילדיו ונספה באוישוויץ ביום י"ד סיון תש"ב
ר' נפתלי ישכר בער בלאנדוויין היה נכד הה"ק רבי מרדכי דוד מדאמבראווא [נזכר בספר סוד ישרים ועדה עמוד קכ] וראה היכל הבעש"ט גליון כז קצת מתולדותיו אבל בספר נאמנו מאד שם רשמו צאצאי הה"ק הנ"ל לא נזכר לפום ריהטא
מיילעך האט געשריבן:דער בני יששכר האט געהאט א זון ר' שמואל מפשעמישל ער האט א זון ר' משה מפשעמישל ער האט א זון ר' אלעזר געוואינט אין אמעריקא נאכדעם אין אר"י.
אינעם סייט פון צאצאי הבני ישככר שרייבט ר' משה מיללער הי"ו אז ר' שמואל מבערטש-פשעמישל ז"ל בנו של הבני יששכר זצ"ל איז נפטר געווארן בשנת תר"כ אינגערהייט, ער איז געווען אן איידעם ביי רבי נפתלי הירץ (הירצל) לאבין זצ"ל חדב"ן העטרת צבי מזידיטשוב.
זיי האבן געהאט פינף קינדער: 1. בנו ר' מאיר משולם שפירא (זקנו אבי-אמו של האדמו"ר בעל שפע חיים מקלויזנבורג זצ"ל) חתנו של ר' פסח אייזנבערג (?) 2. בו ר' משה לייב שפירא מפשעמישל (בנו אלעזר, בתו ? רעסלער ובתו ? האלבערשטאם) 3. בתו ? אשת ר' ברוך האלבערשטאם בזווגה השלישי - (בן? - נשארו צאצאים?) 4. בתו פערל אשת ר' מאיר יהודא ליבוש לאנגערמאן אב"ד טורקא (בנו מנחם נחום) 5. בתו רבקה אשת ר' ישראל שמעון מאיר וואלדמאן מבארשא (בתו רחל פערל פיש) [6. בת שנישא לבנין בן חיים מסערט נכד הקדושת לוי - אולי זה אותה הבת שנישאה אח"כ לר' ברוך האלבערשטאם]
-
היינט פרעגט עמיצער אויף זשואיש-זשען צו עס איז באקאנט די נאמען פון די ווייב פון ר' שמואל שפירא בת רנ"ה לאבין מזידיטשוב?
הוא הרב ר' ישראל שמעון מאיר וואלדמאן בן הרב הצדיק ר' יעקב הערש מבארשא רחל פערל פיש בתו, אולי הכוונה לאשת ר' יחזקי' פיש מסאלקא הי"ד בן הקדושת אהרן ואבי ר'אליעזר מפה?
נחוניא האט געשריבן: אין מאורי גליציה ח"ה עמ' 390 איז געדרוקט בילדער פון די מציבות פון רבי משה שעהנפעלד (נפטר כ"ז חשון תרמ"ד) וזוגתו שרה בת הבני יששכר (נפטרה כ"ד אייר תרל"ח).
מעמד היסטורי מרגש עם חנוכת הרחבת אוהל הבני יששכר בדינוב ח תמוז תשעו
מעמד חנוכת “היכל הקודש” לאוהל החדש שנבנה על ציונו של רבינו הבני יששכר התקיים אמש בדינוב, לאחר שבשנים האחרונות הולך וגודל ציבור הבאים להשתטח על ציונו הקדוש של הבני יששכר, וכפי הידוע היה האוהל הישן צא מלהכיל מאות המתפללים הבאים בבת אחת, ובפרט בימי החורף שנאלצו המתפללים לעמוד בקור העז בחוץ, האוהל של הבני יששכר נמצא בקצה הבית הקברות העתיק בדינוב (כאשר יש בדינוב עוד בית הקברות פחות ידוע לציבור ששימש את תושבי המקום היהודיים עד למחמה וגם בעת המלחמה נקברו שם קדושי דינוב, העסקנים בייעוץ ובפיקוח הרבנים ולאחר בירור מעמיק על שטחו של בית הקברות ולאחר כל הבדיקות היסודיות הן לפי המפות הישנות והן עם הידע הטכנלוגי, אשר אישרר את העובדה שהאוהל הקיים של הבני יששכר עומד בקצהו של בית הקברות, הוחלט על הרחבת האוהל ע”י הוספת אוהל חדש לצד שמחוץ לבית הקברות, והאוהל הישן נשאר על מקומו, ורק נפתח הקיר בצד שנבנה האוהל הנוסף, עם פתח פותח טפח לכל אורך התקרה בין 2 האוהלים, כך שכוהנים יוכלו להיכנס להאוהל החדש ולעמוד מקרוב ממול ציונו הקדוש של הבני יששכר, וכך גם נבנה קומה תחתונה נוספת שישרת את הנשים הבאים להתפלל ביומא דהילולא שהציבור גדול, ולא ייגרם ח”ו לתערובות. הרחבת האוהל התאפשר בעזרתם של נדיבי העם בראשם הנגיד הרה”ח ר’ אליעזר קעסטנבוים שליט”א אשר אביו ר’ צבי ז”ל היה זה שהציל את בית הקברות בדינוב מכליון לפני כארבעים שנה כשמדינת פולין עוד היתה קומניסטית ובקשריו הענפים עם ממשלת ארה”ב השתדל לגאול את בית הקברות היהודי בדינוב בו טמון הבני יששכר וצאצאיו, וב,ה אשר בקשתו נתמלאה וממשלת פולין הורתה אז להחזיר את בית הקברת היהודי לידיים יהודיות, ותיכף ומיד בשיתוף בניו וחתני האדמור מקיוואשד זצ”ל נכד הבני יששכר הגיעו לפולין ובעזרת המפות הישנות ועם עדויות של יהודים שחיו בדינוב לפני השואה הקימו מחדש את האוהל על היסודות הישנות של האוהל המקורי שנהרס ע”י הנאצים, ומאז הפך המקום לתל תלפיות.
האוהל הקיים גם שופץ כעת עם חיפוי חיצוני חדש והמצבות חודשו עם מתקן מיוחד לנרות כנאה וכראוי למקום מנוחתו קודש של רבינו הבני יששכר בעזרת נכדיו הרה”ח ר’ יוסף שלום ברוין ואחיו ר’ משה יעקב אליעזר ברוין הי”ו אשר עומדים תמיד לימין בית זקינם הבני יששכר כאמור אמש התקיים מעמד מפואר לרגל חנוכת האוהל החדש, ולמעמד הגיע במיוחד הנדיב הרה”ח ר’ אליעזר קעסטנבוים שליט”א ביחד עם פמלייא נכבדה מארה”ב עם בנו הרה”ח ר’ יואל ואחיו הרה”ח ר’ משה אהרן שליט”א ועוד אורחים וידידים, למעמד הגיע גם ראש העיר דינוב ומושל המחוז ועוד מנכבדי האיזור, לכבד את הנדיב על פעולתו למען המקום, והודו בנאומיהם על החזרת עטרה ליושנה ע”י בניית האוהל והמוסדות במקום דבר אשר גורם ליהודים רבים להגיע לדינוב.
בעת המעמד נשמעו ד”ת מפי הרה”ח הדרשן ר’ שלמה שווארץ שליט”א אשר העלה על נס את פעליו הגדולים של הנדיב, ולאחמ”כ נשא הנדיב הרה”ח ר’ אליעזר דברי ברכה לרגל המעמד והזכות שנפל בחלקו להמשיך את מעשי אביו שהתחיל בהצלת בית החיים ובניית אוהל הבני יששכר, והודה להעסקנים העוסקים במלאכת הקודש, לאחר הסעודה שהיה גם סעודת הילולא לבעל האמרי נועם מדזיקוב והרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר, התפללו ערבית ועלו לציון הבני יששכר, שם בעת רצון אמרו תהלים ושרו נגוני התעוררות בעת רצון בו עושים נחת רוח לצדיק בהרחבת מקום מנוחתו לטובת הציבור המתפללים.