אדמורים ורבנים שמנו"כ בארה"ב וקאנאדא-לפי סדר היארצייט

[מיללער]

איך וויל מיך דא עפנטליך באדאנקען פאר ידידי וידיד כל בית מדרשינו הרה"ח היקר שבאנשים, שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, עושה ומעשה במדה גדושה להנציח זכרון צדיקים וחסידים שמנו"כ בארה"ב וקנדה בארץ נכרי' והכל בהצנע לכת, ה"ה מאליפינו ומאורינו הר"ר מיילעך שיחי' הי"ו.

יעצט אז עס איז שוין אדורך א מעגל שנתי ווי ר' מיילעך האט אראפגעשטעלט אזא הפלא'דיגע ארבעט מיט די קברי צדיקים בארה"ב, איז דאס פלאץ און צייט אויסצודריקען מיין דאנקבארקייט צו ר' מיילעכן, נישט נאר פאר דעם אשכול נאר פאר זיינע פילע לייסטונגען לטובת האתר און אויך אין פריוואטקייט צו מיר און צו אנדערע מיטגלידער.

ישלם ה' פעלו לטוב, ותהי משכורתו שלימה מעם ה' הטוב, את חג המצות יחוג בדיצות, וישפיע לו ולנו ולכל בית ישראל השפעות טובות ורב חסד, ויזכה לגדל צאצאיו לתורה ולתעודה בחיי נחת מתוך עושר ואושר וכט"ס.

כ"ד ידידו נצח, פה סקרנטן יצ"ו
הק' יעקב דוב מילר

[קרעמער]

איז דאס שוין לרגל דיין צען טויזנט?

נע.

בחדא מחתא נביע רבבות תודות מול ידידנו הרב מיללער שליט"א, עמוד התווך ובריח התיכון של קהל עדתינו!

[נחמן נתן]

הריני מצטרף לדברי ידידי הרב מיללער להביע שבח ותהלה למע"כ מחו' הר"ר מיילעך שליט"א,
ובחדא מחתא אצטרף לדברי קרעמער להביע אלפי תודות לידידינו הרב מיללער שליט"א. כה לחי!

[משה פאלאפל]

...

[בן בוזי]

מפה סיראקיוז נ.י. וויל איך זיך דא עפנטליך באקלאגן אויף דער חלל וואס מיר פילן נאך וואס שוין אריבער נאך א מעגל שנתי, אבער דאס מאל האט ידידנו הנכבד המהולל ברוב התשבחות כו' וכו' שמו מפארים בעדותנו "מיילעך", אונז נישט געשאנקן קיין איין און איינציגע תגובה. רבותי! דאס איז א קלאפ פאר אונז אין אייוועלט, עס איז קיין ספק נישט דאס מיילעך'ס תגובות האבן מאיר געווען פילע פארנעפעלטע ענינים. עס מוז דעריבער זאפארט געשאפן ווערן א קאמיטע וועלכע זאל פארארבעטן אויף דער אומקער פון אונזער באליבטן ידיד.

סיראקיוזער מסדר קידושין איז אנגעשלאסן אין דער קאמיטע!

[מיללער]

ר' ישראל אברהם שטיין מפאלטישאן-כ"א חשון תש"ן
נולד בשנת תרע"ו בעיר וויזשניץ לאביו הרה"ח ר' אפרים אהרן ז"ל.
ולאמו מרת רחל בת הרה"ח ר' יוסף שלום פויגל ז"ל מחשיבי חסידי בעל "תורת חיים" מקאסוב זי"ע.
בנעוריו נכנס ללמוד בישיבת "דמשק אליעזר" בנשיאות ר' אליעזר'ל מוויזשניץ זי"ע והי' לתלמידו המובהק.
בשנת תרצ"א נכנס ללמוד ב'ישיבת חכמי לובלין' וזכה לקרבה מיוחדת מהגאון ר' מאיר שפירא זצ"ל ומר' שמעו'לע זשעליכאווער משגיח הישיבה שאף רצה לקחת לו לחתן לבתו.
בשנת תרצ"ה חזר לוויזניץ לישיבת דמשק אליעזר.
בשנת ת"ש נשא את בת ר' אלעזר טווערסקי מפאלטישאן.
לאחר שעבר חמיו לבוקארעסט נתמנה למלא מקומו ברבנות העיר פאלטישאן.
בשנת תש"ח עזב את ראמעניא והתיישב באיטאליא לזמן קצר.
בשנת תש"ט היגר לארה"ב והתיישב באזור בענסנהוירסט בברוקלין.
בארה"ב התקשר להרה"ק מסאטמאר זי"ע והי' ראש המדברים בכל מקום.
נסתלק כ"א חשון ומנו"כ בוועלוואד. זצ"ל.
בניו: ר' מרדכי אב"ד פאלטישאן-ר' אפרים אהרן מפאלטישאן ב"פ-ר' יוסף שלום מפאלטישאן בענסנהוירסט.
חתניו: ר' יחיאל מיכל טברסקי מהארנאסטייפל מילוואקי-ר' יוסף משה גרינוואלד אב"ד צעהלים-ר' יוסף טייטלבוים ראה"כ ויואל משה דסאטמאר ב"פ.

הזמנה לברי"מ לבן הנולד לר' אפרים שטיין מפאלטישאן:

[יוראפ]

ממש אן אוצר מלא
אדאנק

[מיללער]

ר' מנחם מענדל רובין מיאסלא-כ"ז טבת תרפ"ח
נולד בשנת תרנ"ח לאביו ר' צבי יוסף מיאסלא בן ר' אברהם יהושע העשיל מיאסלא בן ר' אלימלך מסאקאלוב בן הרה"ק ר' אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע.
ולאמו הרבנית שרה בת הרה"ח הנגיד ר' אברהם אביש קאנער מסאניק זצ"ל.
נשא את בת ר' טובי' יחיאל מיכל היילפרין מסאסוב בן הרה"ק ר' לייבוש מברעזאן זי"ע וחתן הרה"ק ר' שלמה מסאסוב זי"ע.
לאחר חתונתו התיישב בלעמבערג.
היגר לארה"ב ונסתלק בגיל צעיר בן ל' שנים בכ"ז טבת. זצ"ל.
בנו יחידו: הב' טובי' יחיאל מיכל הי"ד.

איך האב ערהאלטן א דעפעשע פון ר' ברוך אמסל נכד בעל המאור זזגא"ש ווי עמציער פרעגט אים אן איבער נאך א רב פון די משפחה וועלכער איז אנגעבליך געווען דאהי, לויט יענעם שואל איז די רעדע פון ר' אשר [ישעי'] רובין ב"ר אברהם יהושע העשיל מיאסלא הנ"ל, און אז וואונדער שרייבט אין מאורי גאליציע אז ער איז געקומען קיין אמעריקא און ווארשיינליך ליגט ער דא.

איז די ערשטע שאלה, צו איינער האט דא א מאורי גאליציא האנטליך און קען נאכקוקען בערכו וואס ער שרייבט, והשנית, צו ווייסט איינער פרטים איבער אים (איך האב שוין געפרעגט דעם בעל האשכול ידידינו ר' מיילעכל אבער אויף אויסנווייניג האט ער נישט געהאט קיין אנטווארט, אולי דורכאויס דעם וואכענדע וועט ער עפעס אפירקראצן, און זונטאג שוין גיין כאפן א בילד און מעדכן זיין דעם הערליכען אבער פפארשטויבטען אשכול)

-

מאמר לתולדות ראי"ה רובין מיאסלא-צפת ע"י יקירינו ר' בנימין מפ"ת:
http://toladot.blogspot.com/2009/05/blog-post_25.html

דארט זעה איך אז ר' בנימין שרייבט אז דער ר' אשר איז געווען א באנקיר אין שטאט ראזוואדוב און אז ער איז טאקע ארויסגעקומען קיין אמעריקא, נישט געהאט קיין זון נאר טעכטער.

איז די שאלה צו איינער ווייסט ווער די טעכטער זענען/געווען און ווי ער ליגט?

[מיילעך]

רבי צבי הירש ראבינוביץ מאסטראוו-קינצק-כ"ב כסליו תש"ה
נולד בשנת תרמ"ד לאביו ר' יעקב אהרן אב"ד אסטראווא בן ר' ארי' מרדכי מפאריסוב
בן ר' יהושע אשר מפאריסוב בן "היהודי הקדוש" מפארשיסחא זי"ע.
נשא את בת הרה"ק ר' פנחס מקינצק בן הרה"ק ר' נתן דוד משידלאווצא זי"ע.
בשנת תרפ"ד היגר לארה"ב.
מנו"כ בביה"ח 'דגל יהודה' דיענס ראוד ניו זשערסי. זצ"ל.
ספרו: צבי לבית יעקב.

[farshlufen]

כבוד ר' מיילעך יהא בואכם לברכה, איז נישט "דגל יהודה" איינס מיט פלארעל פארק?

גיט ביטע אן אדרעס ווי אזוי צו טרעפן דעם גענויען פלאץ אין ביה"ח.

ישר כח.

[ולא מיין]

ר' מנחם מענדל רובין מיאסלא-כ"ז טבת תרפ"ח
נולד בשנת תרנ"ח לאביו ר' צבי יוסף מיאסלא בן ר' אברהם יהושע העשיל מיאסלא בן ר' אלימלך מסאקאלוב בן הרה"ק ר' אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע.
ולאמו הרבנית שרה בת הרה"ח הנגיד ר' אברהם אביש קאנער מסאניק זצ"ל.
נשא את בת ר' טובי' יחיאל מיכל היילפרין מסאסוב בן הרה"ק ר' לייבוש מברעזאן זי"ע וחתן הרה"ק ר' שלמה מסאסוב זי"ע.
לאחר חתונתו התיישב בלעמבערג.
היגר לארה"ב ונסתלק בגיל צעיר בן ל' שנים בכ"ז טבת. זצ"ל.
בנו יחידו: הב' טובי' יחיאל מיכל הי"ד.

איך האב ערהאלטן א דעפעשע פון ר' ברוך אמסל נכד בעל המאור זזגא"ש ווי עמציער פרעגט אים אן איבער נאך א רב פון די משפחה וועלכער איז אנגעבליך געווען דאהי, לויט יענעם שואל איז די רעדע פון ר' אשר [ישעי'] רובין ב"ר אברהם יהושע העשיל מיאסלא הנ"ל, און אז וואונדער שרייבט אין מאורי גאליציע אז ער איז געקומען קיין אמעריקא און ווארשיינליך ליגט ער דא.

איז די ערשטע שאלה, צו איינער האט דא א מאורי גאליציא האנטליך און קען נאכקוקען בערכו וואס ער שרייבט, והשנית, צו ווייסט איינער פרטים איבער אים (איך האב שוין געפרעגט דעם בעל האשכול ידידינו ר' מיילעכל אבער אויף אויסנווייניג האט ער נישט געהאט קיין אנטווארט, אולי דורכאויס דעם וואכענדע וועט ער עפעס אפירקראצן, און זונטאג שוין גיין כאפן א בילד און מעדכן זיין דעם הערליכען אבער פפארשטויבטען אשכול)

-

מאמר לתולדות ראי"ה רובין מיאסלא-צפת ע"י יקירינו ר' בנימין מפ"ת:
http://toladot.blogspot.com/2009/05/blog-post_25.html

דארט זעה איך אז ר' בנימין שרייבט אז דער ר' אשר איז געווען א באנקיר אין שטאט ראזוואדוב און אז ער איז טאקע ארויסגעקומען קיין אמעריקא, נישט געהאט קיין זון נאר טעכטער.

איז די שאלה צו איינער ווייסט ווער די טעכטער זענען/געווען און ווי ער ליגט?

בערכו ל''א ולא כלום, אבל בערך אביו כתב כזה: ''ר' אשר ברוזוודוב. ת''ח יודע שפות, סוחר ומנהל בנק. היגר לארה''ב בתחילת תר''ס, (י''א על שלא קיבל הרבנות) עם שתי בנותיו הלא נשואות (מימים ראשונים, עמ' 26) אליו מתיחס הרב רובין מיסלו ב''פ''

[מיילעך]

כבוד ר' מיילעך יהא בואכם לברכה, איז נישט "דגל יהודה" איינס מיט פלארעל פארק?

גיט ביטע אן אדרעס ווי אזוי צו טרעפן דעם גענויען פלאץ אין ביה"ח.

ישר כח.

יא! דאס איז עס.
ער ליגט בחלקת חוסט-גרינוואלד

[בן בוזי]

ר' מנחם מענדל רובין מיאסלא-כ"ז טבת תרפ"ח
נולד בשנת תרנ"ח לאביו ר' צבי יוסף מיאסלא בן ר' אברהם יהושע העשיל מיאסלא בן ר' אלימלך מסאקאלוב בן הרה"ק ר' אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע.
ולאמו הרבנית שרה בת הרה"ח הנגיד ר' אברהם אביש קאנער מסאניק זצ"ל.
נשא את בת ר' טובי' יחיאל מיכל היילפרין מסאסוב בן הרה"ק ר' לייבוש מברעזאן זי"ע וחתן הרה"ק ר' שלמה מסאסוב זי"ע.
לאחר חתונתו התיישב בלעמבערג.
היגר לארה"ב ונסתלק בגיל צעיר בן ל' שנים בכ"ז טבת. זצ"ל.
בנו יחידו: הב' טובי' יחיאל מיכל הי"ד.

לכאורה איז דער רעדע דא פון זיין ביהמ"ד.

[נחוניא]

ר' אלעזר שפירא מקיוויאשד-כ"ד אייר תשל"ג
נולד בשנת תרמ"ח לאביו ר' מרדכי מבערטש בן ר' צבי אלימלך מבערטש בן ר' אלעזר מלאנצוט בן הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע.
ולאמו בת ר' אברהם שמחה הורוויץ מבארנוב בן ר' ישראל מבארנוב בן ר' אליעזר מדזיקוב בן הרה"ק מראפשיץ זי"ע.
נתגדל על ברכי זקיניו.
זכה עוד להיות בילדותו אצל בעל דברי יחזקאל משינאווא, ואצל ר' משה מראזוואדאב.
מנעוריו הי' עובד ד' בהצנע לכת, ובאמונת אומן שלא לזוז כל שהוא מדרך אבותינו.
נשא את בת ר' חיים זיידא האגר בן ר' משה מראדאוויץ חתן בעל אור למאיר מבוקאווסק.
ובזיוו"ש נשא את בת ר' יוסף אייכנשטיין מטארנאפאל (חתן ר' נחום מבורשטין) בן ר' סנדר ליפא מזידיטשוב בן הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע.
בעת מלחמת העולם הא' נתקבל למו"ץ בקיוויאשד, ואח"כ בשנת תרפ"ו לאב"ד.
חיבה יתירה הראה לו בעל מנחת אלעזר ממונקאטש בכל פעם בראות תמימתו וצדקתו.
לאחר השואה נתיישב בוויאלמסבורג.
נסתלק כ"ד אייר תשל"ג ונטמן בוואשינגטאן ניו זשערסי בחלקת קיוויאשד. זצ"ל
חיבר ספר 'שאר ישוב' עה"ת.
חתניו: ר' יצחק אייזיק אייכנשטיין מקיוואשד-קווינס זצ"ל.
ר' דוד הלברשטאם מקיוויאשד שליט"א.

רבי יוסף מטארנאפאל היה חתנו של רבי מרדכי מראדוויל-בראד בן רבי לוי משה יהודא מראדוויל בן רבי דן מראדוויל בן רבי יצחק מראדוויל
זוגתו של רבי מרדכי מראדוויל בראד היתה הרבנית מרים בת רבי שלמה בן רבי מרדכי מלעכוויטש

[מנשהזילבער]

שטארקע אינפארמאציע, ווייל דער רבי יצחק איז געווען דער שווער פון רבי יוסף שמואל האגער א זוהן פון רבי ישראל מראדוביץ און זיין זוהן ר׳ יחיאל מאיר די רב פון וואל סטריט סיניגאג וואס איז אוועק דעם הושענא רבה איז געווען זיינס א אייניקל און ווי עס קוקט אויס האט ער געהייסען יחיאל נאך רבי מיכל זלאטשובער און מאיר נאך זיין זיידען רבי מאיר
מאיר

ר' יצחק מאסקאוויטש משאץ-ל' שבט תשי"ח
נולד בשנת תרל"ח לאביו ר' מאיר משאץ בן ר' יואל משאץ (חתן הרה"'ק ר' מאיר מפרעמישלאן) בן ר' חיים מסאטינוב בן ר' יוסף מיאמפאלי בן הרה"ק הר"ר יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע.
ולאמו הרבנית דינה בת ר' יצחק רובין מבראד (חתן ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע) בן ר' אלימלך מסאקאלוב בן הרה"ק ר' אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע.
נשא את בת ר' יוסף דוד מאייער מסאסוב בן הרה"ק ר' שלמה מסאסוב זי"ע.
התיישב בראדוביץ שבבוקאבינה וכיהן בה כאדמו"ר.
נסתלק אדר"ח אדר ומנו"כ בוועלוואד. זצ"ל.
בניו"
ר' יוסף דוד משאץ בעל "תקון עירובין".
ר' שלום מלאס אנדזשעלעס.
חתניו:
ר' יוחנן מסטאלין זצ"ל.
ר'.......האגער.

[נחוניא]

ר' ישראל דוד הורוויץ משאץ-שענדישוב-י"ז טבת תשכ"ז
נולד בשנת תרנ"ט לאביו ר' טוביה משענדישוב בן ר' אברהם משענדישוב בן ר' יעקב ממעליץ בן הרה"ק מראפשיץ זי"ע
ולאמו בת הרה"ח ר' אשר לעמיל דים מחסידי רוזין זצ"ל.
בשנת תרפ"א נשא את בת ר' מאיר מאסקאוויטש משאץ זי"ע.
בשנת תרצ"ב היגר לארה"ב וחסידיו יסדו לו ביהמ"ד.
ביתו הי' פתוח לרוחה ורבים מצאו אצלו גג לראשיהם ושולחן לסעודותיהם בבואם לארה"ב.
נסתלק י"ז טבת ומנו"כ בוועלוואד. זצ"ל.
בניו: ר' מאיר משענדישוב-ר' אברהם.
חתנו: ר' חיים שלמה ראטנבערג מקאסאני.

ראיתי כותבים שבזיוו"ש נשא את בת רבי איתמר מנאדבורנא. האם זה נכון? מי היה בעלה הראשון?

[מיללער]

ר' אשר ישעי' פרענקל אדמו"ר מפאדהייץ-י"א ניסן תשכ"ו
נולד לאביו ר' אלימלך מפאדהייץ בן ר' ישראל ארי' מפרעמישלאן (חתן ר' אלימלך מסאקאלוב בן הרה"ק ר' אשר מראפשיץ) בן ר' צבי הירש מפרעמישלאן (חתן ר' מאיר מפרעמישלאן וממלא מקומו) בן ר' דוד חתן ה'דגל מחנה אפרים' בן ר' יחיאל חתן מרן הבעש"ט הק'.
ולאמו בת ר' נחום רובין מנאראל בן ר' אהרן בן הרה"ק ר' אשר מראפשיץ.
אדמו"ר בלעמבערג ובפאדהייץ.
אבד כל משפחתו בעת השואה.
אחר השואה היגר לארה"ב והי' מקורב להרה"ק מסאטמאר.
נסתלק י"א ניסן תשכ"ו ומנו"כ בחלקת הסתדרות אדמורים בוועלוואד לאנג איילאנד. זצ"ל

הסכמתו מתקופת מגורתו בעיר לעמבערג:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=7

[טראכט נאר גוט]

איך זיך בילדער פין די גבאי פין דע נאוועמינסקע רבי זצ"ל (ר' דוד לייב כאנעס )

[רימנובער אייניקעל]

איך זיך בילדער פין די גבאי פין דע נאוועמינסקע רבי זצ"ל (ר' דוד לייב כאנעס )

איך מיין אז זיין זון איז געווען רבי שמואל כאנעס די באקאנטע שרייבער און דער איד אונטער די פען נאמען ש. דייוידסאן ז"ל.

[רימנובער אייניקעל]

זייער אינטערסאנט ווייל אויף די מציבה זיינע שטייט מרבינו (זע די בילד) און ער האט זיך גערופן קויפמאן.

[בן בוזי]

ר' ישכר דוב היילפרין אב"ד בייטש-כ"ט אייר תשכ"ח
נולד בשנת תרמ"ט לאביו ר' חיים יונה ראב"ד ריישא בן ר' אלכסנדר שמואל אב"ד לבוב תוך העיר בעל שו"ת מהרא"ש וראש המזבח.
ולאמו בת הגאון בעל נחלת ראובן אב"ד ריישא נכד ר' איציקל האמבורגער זצ"ל.
נתגדל ולמד אצל אביו הגאון.
נסמך להוראה מאת ר' נתן לעווין אב"ד ריישא, ומהגאון ר' מאיר אריק ועוד.
נשא את בת ר' אהרן הורוויץ מבייטש חתן מרן הד"ח.
בשנת תרע"ה נתמנה לאב"ד אלפין בגלילות יאסלא.
בשנת תרע"ז עבר לבייטש למלא מקום חותנו שעבר לקאשוי.
בעת המלחמה הב' אבד אשתו ורוב משפחתו,
בזיוו"ש נשא את בת ר' טובי' יחיאל מיכל מסאסוב.
אחרי המלחמה עבר לרוים-איטאליא ושימש ברבנות בקהלה האשכנזית.
בשנת תש"ו היגר לארה"ב והתיישב בבראנקס.
הו"ל את הספר משנה למלך לגיסו הרה"ק ר' אלעזר מריישא (שנשא אחותו).
נסתלק כ"ט אייר ומנו"כ בחלקת הסתדרות אדמורים בוועלוואד-לאנג איילאנד. זצ"ל.
בנו מ"מ ר' אלעזר נטמן סמוך לו.

געקומען קיין אמעריקא איינמאל פריער אום אוגוסט תרפ"ג

[הילולא דצדיקיא]

ר' יעקב חיים מסטאלין-דעטרויט-ו' אייר תש"ו.
נולד בשנת תרמ"ח לאביו ר' ישראל "הינוקא" מסטאלין בן ר' אשר מסטאלין בן ר' אהרן בעל בית אהרן בן ר' אשר בן הרה"ק ר' אהרן הגדול מקארלין.
ולאמו בת ר' דוד טברסקי מזלאטיפאלי בן ר' יוחנן מראחמיסטריווקא.
כשאביו הינוקא הי' מונה את מעלות בניו הקדושים הי' אומר עליו "ויעקב איש תם וכו' היינו איש מושלם".
(אגב יש לציין אשר ר' שמעון נתן נטע מלעלוב אמר על הינוקא שהיתה מטתו שלימה)
בשנת תרס"ז נשא את הרבנית הצדיקת חיה חנה בת ר' אברהם יהושע העשיל טברסקי מטשודנוב בן ר' מרדכי מלויאב בן ר' מנחם נחום בן ר' אהרן מטשערנאבל.
בעקבות רמזים מאביו שעליו לפעול באמעריקא, החליט אף הוא בשנת תרפ"ד להשתקע שם בכדי להפיץ תורת החסידות.
דרכו הי' לקבץ את הבעלי בתים לומר לפניהם דברי עידוד וחיזוק בעבודת ד', ובקולו הערב הי' מנגן להם ניגוני דביקות לעורר את לבם לאביהם שבשמים ולפעמים אף חיבר בעצמו ניגונים.
בכל עת שהותו בארה"ב מסר נפשו עבור פליטים ואורחים ויסד בביתו בית התבשיל לכל דכפין, והוא בעצמו יחד עם הרבנית היו מגשים את האוכל לנזקקים ושבורי לב, כמו"כ היו ישנים בביתו אורחים רבים מהם גם אורחי פרחי והוא הי' מציע להם את מיטותיהם.
סיפורים רבים נאמרו עליו ונביא אחד מהם אשר מזה נראה רוח קדשו: החסיד ר' מרדכי היילפרין בא להשתקע לאמעריקא,ולא מצה לו פרנסה מתאימה, ובא לבקש ברכת רבו ר' יעקב חיים, ורבינו הציע לו להשקיע בברוינפן ברענעריי, אמנם לר' מרדכי לא הי' מספיק כסף להשקעה, לכן לקח לו גוי לשותף ויחד פתחו בית חרושת ליי"ש. ע"פ חוקי מדינת ארה"ב היה נאסר להתעסק ביי"ש ללא רשיון מיוחד שלא הי' ניתן להשיג בקלות, ולכן בית החרושת הי' במקום מסתור, מסחר היי"ש הי' רווחי ביותר מכיון שלא היו לא מתחרים וכך חי ר' מרדכי ברווח. יום אחד קרא רבינו לחסידו ר 'מרדכי והורה לו להזדרז ולמכור תיכף ומיד את חלקו לשותפו הגוי ולבטל מיד את השותפות. ר' מרדכי ציית מיד לפקודת רבו ובא אל שותפו ושאלו אם מוכן הוא לבטל את השותפות ולקנות את חלקו, הגוי שידע שבית החרושת רווחי ביותר הסכים מיד, ושילם לר' מרדכי את הסכום הנדרש עבור חלק השותפות של ר' מרדכי. כעבור יומיים נתפס הגוי ע"י הפאליציי ונידון למשפט, והי' צריך לשלם קנס מרובה, ובית החרושת הוחרם ונתבטל.
דרכו של רבינו הי' לצאת למסעות לאחר הפסח, לאחר הפסח תש"ו נסע לדעטרויט שם הי' לו חסידים.
בים ו' אייר אחר הצהרים עוד קיבל קהל חסידים שבאו לבקש ממנו עצה ותושיה, ולאחר שגמר לקבל הרבה אנשים, נשאר יושב דומם על כסאו, סגר את עיניו והשיב את נשמתו הטהורה במיתת נשיקה והוא בן נ"ח שנה.
ויכוח גדול התעורר בין החסידים שגרו בוומסב"ג לבין הסידים שגרו בדעטרויט, וכל אחדמהצדדים טענו שמקום מנוחתו צריך להיות בעירם, החסידים בוומ"ס טענו ששם ביתו, והדעטרויטים טענו שכן שאר הצדיקים לבית קארלין שנפטרו בדרכם ג"כ נטמנו בדרך.
לאחר שפתחו חבילותיו של רבינו מצאו את הקיטל שלבש בימים נוראים והתכרוכים, אז הבינו רצון צדיק להטמן בעיר דעטרויט, וכך הי' שנקבר שם ובנו אהל על קברו. זי"ע.

דעם שב"ק די יארצייט
לא השאיר אחריו זש"ק

[הילולא דצדיקיא]

אין דעם גליון פון לויצק
איז דא דריי בריוון, וואס ווערן נסתפרסם יעצט לראשונה

[די מכון]

ר' יחזקאל דוד הלברשטאם מפאקשאווניצא-כ"ה אדר תשל"ח
נולד לאביו ר' בנציון מבאבוב ולאמו בת מהרש"א מראצפערט
נשא את בת ר' אלי' הורוויץ מפאקשווניץ בן ר' יחיאל מפאקשאווניץ בן ה'אמרי נועם' מדזיקוב
נסתלק כה אדר תשל"ח ומנו"כ בוואשיגטאן ניו זשערסי חלקת באבוב.

הגהה שם של חותן של ר' יחזקאל דוד זצ"ל היה ר' אברהם אלי' זצ"ל (לא אלי' סתם)
בניו הרה"צ ר' יחיאל שליט"א אבדק"ק פאקשאווניצא - טשענסקאוויץ (מ"מ חותנו) חתן הגה"צ ר' אהרן טייטלבוים זצ"ל מטשענסקאוויץ מאנסי, הרה"צ ר' חיים שליט"א רב דקהל שערי ציון פאקשאווניצא פלעטבוש
הרה"צ ר' בן ציון אברהם שליט"א רב דביהמ"ד בית אברהם פאקשאווניצא פלעטבוש, הרה"צ ר' שלמה שליט"א רב דקהל דברי חיים פאקשאווניצא לייקוואד

[דער רב]

ר' מאיר לייפער מקליוולאנד-י"ב ניסן תש"א
נולד בבאכניא שנת תרמ"א לאביו ר' בערצי מסאטמאר בן הרה"ק ר' מרדכי מנאדבורנא,
ולאמו בת ר' אליעזר מאזיפאלי בן הרה"ק ר' יהודה צבי מסטרעטין.
נשא את בת ר' יצחק אשכנזי מאלעסק-סטאניסלאוו.
בתחלה גר בבוטשאטש אח"כ בהאלמין-קיוויאשד.
במלחמת עולם הא' גלה לעיר בודאפעסט ומסר נפשו עבור הפליטים ועבור הבחורים שהיו אמורים להתייצב לצבא בנותנו להם תרופות שונות שיהי' נראים כחולים וכך נפטרו מהצבא, לאחר המלחמה נתגלה שמץ מדבר זה להשלטונות ומיד החלו לחקור ומצאו שאכן רבנו נותן תרופות, כשהגיעה השמועה לאזני רבינו עזב את הונגריה וברח לאמעריקא ביחד עם אחיו ר' יוסף מפיטסבורג.
קודם התיישב ב'איסט סייד' ונקרא בפי כל "נאדווארנער רבי" לאחר כמה חדשים חילו פניו אנשי קליוולאנד שיעתיק משכנו אליהם ונעתר לבקשתם, ובנו עבורו ביהמ"ד גדול בשם "שומרי שבת".
יש לציין שה' מנחת אלעזר' ממונקאטש על אף קפידתו לא לשגר איגרת לאמעריקא מחמת חילול שבת שהי' שם באותה תקופה, שינה ממנהגו ושיגר אגרת לרבינו בהטעימו "יען ששמכם נאה חברת שומרי שבת על כן הנני להשיב בקצרה".
ביתו הי' פתוח לרוחה לכל עובר ושב וגם לאדמורים ורבנים ביניהם הגאון ר' מאיר שפירא שנסע לקבץ מעות עבור יח"ל.
ר' יעקב חיים מסטאלין-דיטרויט שהי' בידידות עצומה עם רבינו אמר לו פעם "קליוולאנדער רבי איך בין אייך גאר נישט מקנא, נאר אייערע אורחים".
לא זכה לזש"ק מזיוו"ר והוכרח לגרשה ונשא בזוו"ש את בת ר' אלטר זאב הורוויץ מסטריזוב בן ר' אברהם משענדישוב זי"ע.
בשנת תרצ"ג נחלה ורופאיו אמרו שהמזג האוויר בקליוולאנד מהווה סכנה עבורו, לכן העתיק מגוריו לוויליאמסבורג ושם הוטב קצת מצבו, ושם בנה בית מדרשו "בני מרדכי", לצד ביהמ"ד בנה מקווה טהרה אשר שם טבלו לאחמ"כ הרה"ק מסאטמאר- צעהלים- בלאזוב-דעעש-ר' יונתן שטייף צ"ל.
בשנת תרצ"ו הורע מצב בריאותו ועצת הרופאים הי' שצריך לגור במקום שהאויר חם והוצרך להעתיק משכנו ל'לאס אנדזשעלעס'.
נסתלק י"ב ניסן ונטמן ביחד עם הבעקיטשע שהיתה לו ירושה מזקינו ר' מרדכעלע בחלקת 'אגודת אחים', עפ"י צוואתו שבמקום שיסתלק שם יטמינוהו.
השאיר אחריו בתו יחידתו אשת ר' אשר מרדכי ראזנבוים מסטראזניץ. זי"ע.

ר' מיילעך,
איר האט פארגעסען א שטארקע נקודה, ער האט געוואוינט אין וויליאמסבורג, צווישן קליוולאנד און לאס אנזשעלעס.
די היינטיגע קליוולאנדער סטאזניצער בית המדרש אויף בעדפארד האט ער מיסד געווען!
אויך די מקוה האט ער מיסד געווען, וואס שפעטער איז דאס געווען די איינציגסטע מקוה אין וויליאמסבורג לגברים ול... יעדע פלאץ ווי ער האט געגאנגען האט ער געמאכט א מקוה [קליוולאנד, וויליאמסורג, ל.א.]. זיין אלמנה האט חתונה געהאט מיט די באסטאנער רבי.
יהא זכרו ברוך.