ר' מרדכי שלמה פריעדמאן מבאיאן-ניו יארק זצ"ל - ה' אדר תשל"א

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

badatz

ר' מרדכי שלמה פריעדמאן מבאיאן-ניו יארק זצ"ל - ה' אדר תשל"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

בעזהשי''ת
היום ה' אדר הוא יומא דהילולא דרבינו הקדוש זי''ע נבג''מ
הוא נולד בי''ג תשרי תרנ''א ונפטר בה' אדר תשל''א -בן האדמוה''ז הפחד -יצחק בן האדמוה''ז מסאדיגורא וחתן הרה''ק ר' יוחנן זצ''ל מראחמעסטריווקא
רבינו הי' חתן הרה''ק ר' ישראל שלום יוסף זצ''ל ממעזיביז שהי' חתן בזיווג ראשון של האדמוה''ז מסא''ג ובזיווג שני חתן ר' יעקב שמשון זצ''ל מבאהאפלי
והוא הי' בן ר' אי''ה ממעזיביז שהי' בן הרה''ק ר' משולם זוסיא זצ''ל מזינקוב וחתן הרה''ק ר' שלום יוסף זצ''ל מסא''ג-לייפציג בן הקדוש מרוזין .
לעווי
שר האלף
תגובות: 1925
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 22, 2008 12:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעווי »

נאט אייך א בילד.
אטעטשמענטס
Boyanerztl.JPG
Boyanerztl.JPG (5.37 KiB) געזען 8762 מאל
ארויף קריכט מען פאוואליע, אבער אראפ קוילערט מען זיך שנעל!
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

אה פון ר' מרדכי שלמה האבן מיר שוין געאט הערליכע בילדער, די הדרת פנים איז ממש א יחיד במינו, א זעלטהייט פון א צורה, זכות יגן עלינו.

דער היינטיגער ביאינער רבי שליט"א פון ארץ ישראל איז זיין אייניקל בן לחתנו הרב ברויאר, האט ער געהאט נאך קינדער אויסער די טאכטער?

בד"צ,
וואו האט דער באיאנער רבי געהאט זיין שטיבל דאהי אין אמעריקא?
א גוט ווארט
שר מאה
תגובות: 249
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 3:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גוט ווארט »

דער באיאנער רבי האט געוואוינט אין איסט סייד ער האט געהאט א קלויז אויך אין וויליאמסבורג וואו ער פלעגט קומען אויף שבתים. בסוף ימיו האט ער געוואוינט איען די וועסט סייד
תכלית הידיעה אשר לא נדע
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
אוף 247 איסט בראדוועי אין דיא לאער איסט סייד .
הרבי הי' בנו הצעיר של אבין הפחד יצחק בנו הגדול ר' מנחם נחום זצ''ל אשר הי' גר בטשערנאוויץ חתן דו''ז האדמוה''ז מהאסיאטן נבג''מ נולד בשנת תרכ''ט
ועשר שנים אחרי זה נולד בנו השני ר' ישראל זצ''ל אשר גר בלייפציג -תל-אביב ובנו השלישי ר' אברהם יעקב זצ''ל שמעתי מרבינו פעם .שהוא הי' אחד מג 'הילדים הראשונים שנקראו אחרסבם הגדול האדמוה''ז מסא''ג [ב' האחרים היו ר'א''י מסאג-תל אביב. ור'א''י מדראהאביטש י-ם ]כוונתי כמובן מהנכדים .
ונקרא ע''ש זקנינו המגיד מטשערנאביל ודודו אחי אביו ר' שלמהניו זצ''ל .
ביקר ד' פעמים בארצינו הקדושה א]תש''ט ואז התראה עם אחיו מלייפציג ועשו יחד טיש ידידי הבלתי נשכח ר' יונה צלר ע''ה הי' מתאר הטיש .ב]תשי''ג
יש תמונות מביקור זה ואז יסד את הישיבה''ק ג]תשי''ח ד]תש''כ הגיע לארה''ב בפעם הב' בחשוון תרפ''ז יום אחר פטירת האדמו''ר המהרי'ד מבעלז
בי' מראשי אגודת ישראל והי' חבר מועצת גדולי התורה כולם כאחד העריכו אותו .אע''פ שהי' כ'כ הרבה שנים באמעריקא השפעת הרחוב לא השפיע עליו
בג' חשוון תרכ''ג או ד' באמצע התורה אמר על הסבא קדישא מרוזין --קונה שמים וארץ -וידוע שקנין הוא ע''י הגבהה והגבהה צריכה להיות טפח מעל
הארץ שהוא הגביה את האנשים טפח מעל הארץ-כ''כ יכולים להגיד על רבינו זי''ע שהי' גבוה טפח מעל הארץ .פגעי הזמן או גשמיות בכלל לא השפיעו
עליו הי' מקושר לקודשא בריך הוא בכל הזמנים וכל האופנים ידוע הערצתו הגדולה של האדמו''ר מסקווער אליו ממש הי' בטל כנגדו .
טיש אצלו הי' חוי' -הוא סחב את אנשי שלומו המקושרים לגבהיי מעלה .כל צעד בידו או ברגלו ראו בחוש שזה עם חשבון .כשדיבר על הקשר עם
רבותינו הכניס בנו הרגשה של קשר .אופן אמירת התורה הי' נורא אע''פ שאמר בלחש בלי תנועות .מעולם לא התפלל לפני העמוד כמנהג אבותיו
הקדושים .רק יצא מחדרו לומר קדיש בדחילא ורחימא עם סידור ר' שבתי ואמר בלחש מילה במילה . או אמירתו עננו פיסקא בפיסקא בסליחות.
כן אמר קדיש דרבנןעל סיום משניות .בטיש בשיבסער[י''ז אדר ]יום הייאהרצייט של אביו שנפטר בווינא בשנת תרע''ז .
הדלקת הנר לפני מעריב ביומא דהילולא הי' עבודה והכל בלחש קול דממה דקה .[דברתי פעם עם הרה''צ ר' הערשעלע מקרעטשינאוו -כפר-עטה
שכידוע הי' עבודתו ברעש גדול קולי קולות והכיר את בית רוזין מסטאניסלאוו והי' מדבר בערגה מהם שאלתי אותו למה בנאדבורנא הולך הכל ברעש
ענה לי שהרוזינער הכניס בזרעו אחריו כח להאיר בכח זה .]כניסתו לטיש-הי' עבודה .והעקר הי' לו כח להגביה את מקושריו .זכרני את לקיחתו השעון
באמצע הטיש שהוציאו מהאוועסטיל אין א קוועטש געגעבען אוף דעם זייגער אז דער דעקיל זאל זעך עפענען אין געקיקט אויף וויפיל אזייגער ס'איז
כמה זמן זה לקח אלעס באהאלטין אין פאר זיך .בלי נדר עוד אכתוב ס'בענקט זעך ס'שוועהר צי שרייבען להסביר לאלה שלא ראו את האור הגנוז הזה.
כשראו אותו היו יכולים קצת להרגיש איך היו הקדושים אשר בארץ המה. זכותו יגן עלינו
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יישר-כח הרב הבדי"צ,
מלא מהרגשים, מאד אני מתרגש כשאני קורא איך שאחד ממחנינו זכה להשתתף וליהנות מזיו אורו של צדיק מדור הקדום, תשוח"ח לך על הכתיבה, תכתוב עוד בבקשה.
לעווי
שר האלף
תגובות: 1925
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 22, 2008 12:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעווי »

מיללער האט געשריבן:יישר-כח הרב הבדי"צ,
מלא מהרגשים, מאד אני מתרגש כשאני קורא איך שאחד ממחנינו זכה להשתתף וליהנות מזיו אורו של צדיק מדור הקדום, תשוח"ח לך על הכתיבה, תכתוב עוד בבקשה.


גם אני מצטרף להנ"ל.
ארויף קריכט מען פאוואליע, אבער אראפ קוילערט מען זיך שנעל!
זיידעניו
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4376
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 01, 2008 12:51 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זיידעניו »

יישר כחכם הרב בדץ
יישר כח לעווי פארן בילד

פ"א דיבר כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט מסקווירא זצוקללה"ה עם הרה"ק רבי מרדכי שלמה מבאיאן זי"ע, ואמר לו: "זיי פרעגן מיר וועגן גיין צום כותל; איך וואלט נישט געגאנגען, נאר געלאפן!"
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

זיידעניו האט געשריבן:יישר כחכם הרב בדץ
יישר כח לעווי פארן בילד

פ"א דיבר כ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט מסקווירא זצוקללה"ה עם הרה"ק רבי מרדכי שלמה מבאיאן זי"ע, ואמר לו: "זיי פרעגן מיר וועגן גיין צום כותל; איך וואלט נישט געגאנגען, נאר געלאפן!"

ב''ה
צריך להבין מהלך המחשבה של הצדיקים תלמידי הבעש''ט האלו -הם ראו אלוקות -וגדלות הבורא- וחלק אלוקי ממעל -והבריאה -באופן נפלא ואחר- כפי
שאנו רגילים-האדמו''ר הפלאי הקוה''ט מהאסיאטין נבג''מ ביום פטירתו ה' דנר חנוכה תש''ט ביקש מהסובבים אותו להוציאו על המרפסת ורוצה לראות
את נפלאות הבורא .זה היתה בקשתו האחרונה -הם חיו עם הבורא -ידוע שכשאדמו''ר הקדוש מבאיאן נ''ע הי' על ביקור בארה''ק ונסע במכונית והסתכל
החוצה שאלו מלווהו ר' משה לודמיר מה מסתכל הרבי .ענה לו הרבי כתוב בתוה''ק ארץ אשר עיני ד' אלוקיך בו מראשית השנה ועד אחרית שנה .
רוצה אני לראות את הארץ אשר עיני ד' בה .ארץ שהשי''ת מסתכל בה .כך חיו אנשים אלו -זייא האבען גילעבט א העכער לעבין .זייא האבין געזען
אלקות אין יעדע זאך -ממילא האט דער טאג טעגלעכער מציאות נישט געהאט קיין ווירקונג אויף זייא .זייא זענען געווען אינגאנצען אפגעטיילט פין
דיא טבע-גשמיות-ממילא בשעת נאך דיא זעקס טאגיקע מלחמה האבען זייא אינגאנצען אנדערשט געקיקיט אויף דיא זאך .
אין ברצוני להיכנס בכל הנושא הזה .כי מבין אני ג''כ את הצד השני .ורוב המשתתפים אצלינו קשה להם להבין את מהלך המחשבה הזה .
א גוט ווארט
שר מאה
תגובות: 249
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 3:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גוט ווארט »

באחד מנסיעות רבינו בשווייץ, ואחד מאנ"ש שנמסע עמו הסתכל על הנוף , ורבינו ישב תפוס במחשבותיו, ולאחר זמן מה העיר שיכולין לראות נפלאות הבורא, תחילה לא הגיב רבינו ואחר כך הפשיל מחפליפתו וגילה מעש ידו הק' ואמר מבשרי אחזה אלוק
תכלית הידיעה אשר לא נדע
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
את השלוות הנפש והישוב הדעת .שראינו אצל רבינו אי אפשר לתאר .זה לא הי' דבר של חיפזון .
בהגדת סאדיגורא מובא בשם ידידי הבלתי נשכח הרה''ח ר' יונה נ''ע צלר ששאל פעם את האביר יעקב מסא''ג
לגבי אכילת אפיקומן לפני חצות אם הקפידו בסא''ג . ענה לו שמעולם לא שמע בסא''ג לדבר מזה .
אצל רבינו מבאיאן אע''פ שעבר זמנים קשים בחייו מעולם לא ראו שום השתנות .ישנו מאמר חז''ל שר' עקיבא
אמר על כל גל וגל נעניתי ראשי -אצל רבינו אפילו לא נענע בבחינת וידום אהרן -כמו שאמר הרה''ק מהר''א
זצ''ל מבעלז שמעולם לא ידא משלעכטס .כשניחמו הבית ישראל מגער אחרי פטירת אחיו הרב מבילגרייא .
[אגב הרה''ק מבעלז חיבב מאוד את רבינו מבאיאן ]
א גוט ווארט
שר מאה
תגובות: 249
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 3:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גוט ווארט »

אהבד"ץ שליט"א
ווען און וואו זענען געווען די פגישות בין רבינו און הרה"ק מבעלזא
נאך און חו"ל צי אין ארץ ישראל בשנות תש"ט או תשי"ג?
תכלית הידיעה אשר לא נדע
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
א גיט ווארט איז שטעדיג גיט .
בודאי בשנת תש''ט-יג
אחיו הגדול מטשערנאוויץ. אמר לי בעצמו הרבי שהי' על חתונת ר' פיניעלע מאסטילא בבעלז כי שניהם היו
נכדי הרה''ק מראחמעסטריווקא .עם אחיו מלעמבערג ידעתי שהי' ביחד עם אדמו''ר מהרי''ד במארינבאד
והי' אומר הרבי שהמהרי''ד אמר פעם לאחיו הלעמבערגער שהוא מייקר את השער-כי הוא נותן לפשטי-יד
נדבות גדולות .אך לא ידוע לי אם המהרי''ד התראה פעם עם הפחד-יצחק . עם הרה''ק מהר''י מטשארטקאוו
התראה עוד אצל זקינם בטשערנאביל ואח''כ כמה וכמה פעמים וכן עם הרה''ק מהר''י מהאסיאטין .
----אולי מישהוא יודע נא להודיע ואהי' לו אסיר טובה-----
ידידי ר' יונה ז''ל צלר תיעד את כל ימי הרבי בארה''ק וכן את כל הביקורים .אקוה שזרעו אחריו ידפיסו את זה .
לעצט פארראכטן דורך badatz אום מאנטאג מארטש 02, 2009 9:56 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
א גוט ווארט
שר מאה
תגובות: 249
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 3:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גוט ווארט »

מיט זיין שלוות הרוח איז ער געווען א חבר פעיל און כמה ארגענעזאציעס. כאטש ס'איז אסאך מער באקאנט אז דער קאפישניצער האט אסאך געטוהן.

ווי אויך האט ער מקים געווען צוריק דאס בית רוזין לתפארתה מיט מייסד זיין די ישיבות בארה"ק.

קען ווער אויסרעכענען די אלע ארגענזאציעס וואו ער איז געווען א חבר לכל אשר יראוך
תכלית הידיעה אשר לא נדע
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

א גוט ווארט האט געשריבן:מיט זיין שלוות הרוח איז ער געווען א חבר פעיל און כמה ארגענעזאציעס. כאטש ס'איז אסאך מער באקאנט אז דער קאפישניצער האט אסאך געטוהן.

ווי אויך האט ער מקים געווען צוריק דאס בית רוזין לתפארתה מיט מייסד זיין די ישיבות בארה"ק.

קען ווער אויסרעכענען די אלע ארגענזאציעס וואו ער איז געווען א חבר לכל אשר יראוך



ב''ה
הי' חבר באגודת-ישראל----אגודת -האדמורי''ם--ונשיא הישיבה --
א גוט ווארט
שר מאה
תגובות: 249
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 3:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א גוט ווארט »

אוואו איז שמואליק??????????????????
תכלית הידיעה אשר לא נדע
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

א גוט ווארט האט געשריבן:אוואו איז שמואליק??????????????????


ב''ה
למה אתה מחפש אותו .האם הוא נאבד ח''ו .
באט עני וועי א גיט ווארט איז שטענדיג גיט .
עכשיו אני רואה שאתה ליטוואק כי אתה כותב "גוט " עם וא''ו .לא עם יו''ד .
ידןע שכשהרוזינער התחיל ללמוד א''ב ולמדו אותו המלמד כדרך העולם א-ב-עד אות יו''ד.ואחר שאמר אות יו''ד . אמר אין דאס בין איך .

.
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

בליובאוויטש יש חילוק שפעמים אומרים גוט יום טוב ופעמים גיט יום טוב, נפק"מ הוא אצלם בההברה הרוסית, כמדומה שבליל ראש השנה אומרים גיט יום טוב.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

הרב בד"צ:

יישר כח גדול.

בענין פגישת הפחד יצחק עם המהרי"ד מבעלזא: ידוע מעשה שלחתונת כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יצחק נחום טווערסקי מראווא ראסקא זיע"א [בן כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' מרדכי טווערסקי משפיקוב זיע"א נכד כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יצחק טווערסקי מסקווירא זיע"א], שהיה חתן בבעלזא וגיסו של החתן ה"ה כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' שלום יוסף פרידמן מבוהוש-שפיקוב זיע"א [נכד כ"ק אדמו"ר הראשון הרה"ק ר' יצחק פרידמן הפחד יצחק מבוהוש זיע"א וחתן אדמו"ר הרה"ק משפיקוב הנ"ל] לא נסע לחתונה, אלא שלח את שני בניו ה"ה כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' דוד פרידמן מפלאיעשט הי"ד זיע"א ואחיו כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' יצחק פרידמן מבוהוש זיע"א, ששניהם היו אז ילדים [בענין נסיעה זו יש מה להרחיב אך אכהמל"ב]. בדרך חזור מבעלזא (או אולי בהלוך, איני זוכר כרגע בדיוק) עברו דרך באיאן ונכנסו לבקר בהיכל קדשו של כ"ק אדמו"ר הראשון הרה"ק ר' יצחק פרידמן הפחד יצחק מבאיאן זיע"א. במשך שיחתם התפעל אדמו"ר הרה"ק מבאיאן מאוד מתשובת הילד ה"ה לימים אדמו"ר הרה"ק מבוהוש ואמר לו שכשיגדל יהיה סוחר גדול. והיה מסיים אדמו"ר הרה"ק מבוהוש סיפור זה בהפטירו, "סוחר גדול לא נהייתי אך מבין על יהודים כן נהייתי", ע"כ הסיפור הידוע. בכל אופן, הדבר שממנו התפעל אדמו"ר הרה"ק מבאיאן, שכאשר שאל מדוע אביהם לא נסע לחתונה בבעלזא, ענה הילד, שמפני שלא רצה שיקרה לו את מה שקרה לאדמו"ר הרה"ק מבאיאן עצמו. המדובר, שבאחד מהשמחות שהיו במשפחת חותנו של אדמו"ר הרה"ק מבאיאן עם בית בעלזא, ובשעת סעודת השמחה ביקש אדמו"ר הרה"ק מבאיאן מזלג בכדי שיוכל לסעוד כדרך בית רוז'ין ולא הצליחו למצוא לו בבית בעלזא דבר זה, ועל כך התכווין אדמו"ר הרה"ק מבוהוש בתשובתו הנ"ל.

בכו"א, מהנ"ל רואים בבירור, שאדמו"ר הרה"ק מבאיאן, אכן נפגש עם בית בעלזא.
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
סלח לי ר' שמואליק'ל אתה מערב שמחה בשמחה האדמוה''ז מבאיאן אף פעם לא הי' בבעלז לא על חתונה ולא דבר אחר----נקודה
בנו הטשערנאוויצער הי' על חתונת בן-דודו הרב מאסטילא כמו שכבר כתבתי - זה סיפר לי בעמו מרנא ורבנא מבאיאן בה' חשוון תשכ''ו יום ראשון פרשת
לך-לך אחה''צ בדיוק-והי' שם סיפור עם ,"שאל " לא עם מזלג .
הסיפור עם המזלג סיפר לי בעצמו עט''ר האדמו''ר מקופיטשניץ זצ''ל בחורף תשכ''ה [אגב חתום באוצרותי מאות סיפורים והנהגות ששמעתי ממנו]
שהי' בבעלז על חתונת הרה''צ ר' ברוך מסעריט כי הוא נסע קודם לוויזניצא לאויפרוף פרשת נשא תרע''ג כי אביו שלחו בתורת מחותן כי ר'לעזערעל
-הדמשק-הי' חתנו .וביקשו בעל אהבת ישראל שיסע עימו גם לחתונה ונסע -ואדמו''ר מהרי''ד קירבו מאוד בהיותו נכד אפטא וקרא אותו דעם אפטער
רב--נאשלעדניק---"יורש העצר " ובליל קודם החתונה בשעת החתן מאהל נתנו סעודה והרה''צ מקופיטשניץ הושיבו ממול המהרי''ד וראה שלא אוכל
שאלו למה לא אוכל ענה ולא ענה ומר לי שפשוט לא הי' יכול לאכול בידיו והמהרי''ד ראה שלא אוכל . הבין מה קורא . פקד להביא א גאפעל פאר דעם
אפטער רב נאשלעדניק .והוא התבייש מאוד מכל הטאראראם הזה .אך פשוט לא הי' מסוגל לאכול עם הידיים. ויש אריכות איתי מכל השבוע שהי' אז
בבעלז .ולמען יעמדו ימים רבים להחתונה נסע גם הרה''צ ר' משה זצ''ל משאץ אחי האהבת ישראל ודודו של הקופיטשניצער כי הי' חתן זקינו הרה''ק
ר'אי''ה זצ''ל ממעזיביז .
,
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

העולם מצפים מתי נזכה לגילוי האורות בהופעת ספרי הזכרונות דברי הימים למוה"ר בד"ץ שליט"א
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

ב''ה
היות שהשבוע -ביום ו' שיבסער לחודש הוא יומא דהילולא של האדמוה''ז הפחד-יצחק מבאיאן נבג''מ .הריני מזמין את כל החברים שיתרמו מידיעתם .
אני הראשון שתורם .בחורף תשכ''ה ביקר האדמו''ר הרה''צ מהר''א מפאלטשאן את עט''ר האדמו''ר מקופיטשניץ וסיפר לו -שבנת תרס''ח-ט שמע את
דודו המהרי''ד מבעלז בחדרו מדבר מהבאיאנער ואמר המהרי''ד ששמע שהי' חתונה בבית רוזין וכיבדו את הפחד יצחק בברהמ''ז ושבע ברכות
" אין עהר האט עלעקטערזירט דעם עולם " .
הפחד -יצחק נולד יום ב' דר''ה תר''י ושמעתי ממראנא ורבנא מבאיאן שעביו אמר שהרוזינער אחזו בידיו -והוא זוכר זאת -והוא עוד אמר לזקינו כדרך
הילדים ש--בת והרוזינער אמר איר הערט וואס עהר זאגט שבת איז ש-בת .וכשמילא מקום אביו התורה הראשונה היתה שהזכיר את הזוה''ק ודא רזא
דש-בת.
חסידו המפורסם ר' דודי'א מבארדיטשאוו בעל התהילה לדוד שהי' עוד אצל הריזינער אמר למה בחר בו לרבי-כי לפני שיצאו עם המיטה של האדמוה''ז
נתן הפחד-יצחק לגבאי את המפתחות ואמר לו סגור טוב את כל הדלתות ותחזיר לי את המפתחות. ונתפעל מהיישוב הדעת שלו שאפילו בזמן כזה לא איבד אשתונותיו . כמו שכבר רמזתי על בנו היישוב הדעת והשלוה שניחונו בזה בית רוזין והיינא דאהנה לי' .אי''ה עוד אחזור .ותרומו נא איש כמתנת ידו .
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

בעזהשי''ת
באתי בזה להביא הגדרה של כ''ק אדמו''ר הרה''צ מבאיאן נבג''מ מה נקרא באיאנער חסיד !!!!
אמר על ר' משה[חזן] לערמאן לאחר פטירתו בכ''ב תמוז תשכ''ב בזה''ל
עהר איז געווען א אמת'ער באיאנער חסיד א אמת'ער שפל ברך .
מזה אנו רואים איך הגדיר אדמו''ר זצ''ל הגדרת חסיד -א שפל ברך -
החריף

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך החריף »

הרה"ק מבאיאן זצ"ל בעריכת השולחן.
אטעטשמענטס
slide0169_image053.jpg
slide0169_image053.jpg (31.39 KiB) געזען 7995 מאל
badatz

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך badatz »

החריף האט געשריבן:הרה"ק מבאיאן זצ"ל בעריכת השולחן.

ב''ה
זה לא עריכת השולחן .!!!!!! כי בעריכת השולחן הולכים עם "קאלפיק "
זה שולחן לחיים .ואע''פ שרבינו אמר אז ג''כ תורה לכבוד המאורע .
אך ליודעים ומבינים ---זה לא שולחן --א טיש איז אינגאנצען עפעס אנדערש .
שמעתי פעם מראש ישיבת בעלז הרב ר' שלום ז''ל בראנדער כשביקר פעם בארה''ב .
שפעם אמר מישהוא תורה למהרי''ד מבעלז בשם אביו המהר''י והי' חדוש אצלו .
שאלו המהרי''ד מתי אמר התורה .אמר אצל השולחן .והי' עוד יותר פלא אצלו שלא זכר .
שאלו אם זה הי' אחר שתיית היין או לפני .אמר הלה שלפני . ענה אויב אזוי פארשטיי
איך שוין ווייל דאס איז נאר א ווארט נישט קיין תורה .
כ''כ אצל רבינו מאור עינינו נ''ע לפני אמירת התורה שתה קצת יין ואח''כ הכין את עצמו לאמירת
התורה .
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”