המקובל רבי יעקב חיים ישראל אלפייה זצ"ל - כ"ג שבט

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

לעווי
שר האלף
תגובות: 1915
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 22, 2008 12:04 pm

אלפייה

תגובהדורך לעווי » דינסטאג פאברואר 17, 2009 10:51 am

אויף קול מבשר זאגט ער אז היינט איז די יארצייט פון א מקובל ר' יעקב ישראל חיים בן לאפיא ז"ל וועלכער האט פארשפראכן אז ווער עס וועט צונדן א ליכט זאגן זיין תפלה און בעטן א בקשה אין די טאג פון זיין יארצייט וועט געהאלפן ווערן.


ווער איז דער מקובל? וואס איז זיין תפלה?
ארויף קריכט מען פאוואליע, אבער אראפ קוילערט מען זיך שנעל!

אוועטאר
מאיר
שר האלף
תגובות: 1526
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 10, 2009 12:34 pm

תגובהדורך מאיר » דינסטאג פאברואר 17, 2009 10:58 am

דא איז דא אביסל מער פרטים:
צוגעלייגטע
untitled.JPG

לעווי
שר האלף
תגובות: 1915
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 22, 2008 12:04 pm

תגובהדורך לעווי » דינסטאג פאברואר 17, 2009 11:31 am

מאיר האט געשריבן:נאכן נישטערן אביסל האב איך געפינען אסאך חומר איבער דעם אדם הגדול בענקים, און מיר גרייטן זיך אצינד צו עפענען אן אשכול איבער אים.


יישר כח
ארויף קריכט מען פאוואליע, אבער אראפ קוילערט מען זיך שנעל!

אוועטאר
מאיר
שר האלף
תגובות: 1526
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 10, 2009 12:34 pm

המקובל רבי יעקב חיים ישראל אלפייה זצ"ל - כ"ג שבט

תגובהדורך מאיר » דינסטאג פאברואר 17, 2009 12:24 pm

המקובל ר' יעקב חיים ישראל אלפייה איז געבוירן געווארן אין ארם צובה בשנת תר"כ לפ"ק, צו זיין טאטן ר' יצחק ישעי' אלפייה ז"ל, ווי ער האט געלערענט ביי ר' מרדכי עבאדי ז"ל מח"ס מעין מים, שפעטער איז ער ארויף קיין ארץ ישראל מיט זיין טאטן ווי ער האט זיך משלים געווען בתורה ובעבודה, און ער איז באקאנט געווארן פאר א גדול בנגלה ונסתר, והעמיד תלמידים הרבה, ער איז נפטר געווארן אין ירושלים בשנת תרע"ו לפ"ק, אין יונגן עלטער פון 58 יאר.

לא נאמר מיתה אחריו כי הניח אחריו ברא כרעא דאבוה ה"ה בנו המקובל ר' יצחק ז"ל, וואס האט געדריקט זיין טאטען'ס חידושים בנוסף צו זיינע אייגענע, און עס א נאמען געגעבן ריח ליצחק.

דאס וואס מאנכע זאגן אז ער האט געזאגט אז ווער ס'וועט זאגן פתח אליהו און צינדן ליכט לע"נ, וועט נתמלא ווערן זיין בקשה, לא מצאתי מקור לזו... דער "לוח דבר בעתו" ברענגט דאס טאקע, אבער אן א מקור ווי ס'שטייט.

דאס איז דער שער בלאט מחיבורו ריח ליצחק.
צוגעלייגטע
untitled.JPG

אוועטאר
מאיר
שר האלף
תגובות: 1526
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 10, 2009 12:34 pm

תגובהדורך מאיר » דינסטאג פאברואר 17, 2009 12:25 pm

וזה נוסח מציבתו:
צוגעלייגטע
untitled1.JPG

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25571
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג פאברואר 17, 2009 12:30 pm

יישר-כח ר' מאיר, איר ווייסט אפשר וואו ער איז נטמן?

אוועטאר
מאיר
שר האלף
תגובות: 1526
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 10, 2009 12:34 pm

תגובהדורך מאיר » דינסטאג פאברואר 17, 2009 12:36 pm

איני יודע?

ס'איז אבער מסתבר אז ער ליגט אין הר המנוחות, ווייל זיין ר' יצחק הנ"ל ליגט דארט.

ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

תגובהדורך ביקסאד » דינסטאג פאברואר 17, 2009 1:55 pm

אנטשולדיגט, שנת בתרוע"ה איז הר המנוחות קיין בית החיים נאך נישט געווען,
נאר א בארג בלי שם, פון די ירושלם הרים סביב לה.
ועמך כולם צדיקים

אוועטאר
מאיר
שר האלף
תגובות: 1526
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 10, 2009 12:34 pm

תגובהדורך מאיר » דינסטאג פאברואר 17, 2009 2:01 pm

ביקסאד האט געשריבן:אנטשולדיגט, שנת בתרוע"ה איז הר המנוחות קיין בית החיים נאך נישט געווען,
נאר א בארג בלי שם, פון די ירושלם הרים סביב לה.

גערעכט...
טעיתי, עויתי...

שמו
שר האלפיים
תגובות: 2706
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 31, 2011 12:38 pm

סגולה לומר פתח אליהו ביום כ"ג שבט

תגובהדורך שמו » זונטאג פאברואר 19, 2017 1:02 pm

היינט איז די יא"צ פון הרה"ק רבי יעקב חיים ישראל רפאל אלפייה בן הרה"ק רבי יצחק זיע"א בעל ריח ליצחק.
כ'האב געהערט אז מ'זאגט נאך אין זיין נאמען, א סגולה וועגן זאגן היינט דעם פתח אליהו

אזוי שרייבט מיר איינער נאך ממקור אחד: מי שידליק נר לטובת נשמתו של 'רבי יעקב חיים ישראל רפאל ב"ר יצחק, ויאמר אח"כ: הריני קורא פתח אליהו לכבוד רבינו יעקב חיים ישראל רפאל בן רבי יצחק ושרה אלפייה, זיע"א, בבקשה שיעתיר ויעמוד בתפילה עבור (יזכיר כאן שמו ושם אמו) ויבקש את בקשתו (בקשה אחת בלבד), ובעז"ה יראה ישועות.



פָּתַח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב וְאָמַר: רִבּון עָלְמִין דְּאַנְתְּ הוּא חָד וְלָא בְּחֻשְׁבָּן, אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין, לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל; אַנְתְּ הוּא דְּאַפַּקְתְּ עֶשֶׂר תִּקּוּנִין וְקָרֵינָן לוֹן עֶשֶׂר סְפִירָן, לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָן, וּבְהוֹן אִתְכַּסִּיאַת מִבְּנֵי נָשָׁא. וְאַנְתְּ הוּא דְקָשִׁיר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן. וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו כָּל מָאן דְּאַפְרִישׁ חַד מִן חַבְרֵיהּ מֵאִלֵּין עֶשֶׂר אִתְחַשִׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ אַפְרִישׁ בָּךְ. וְאִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן אִנּוּן אַזְלִין כְּסִדְרָן חַד אָרִיךְ וְחָד קָצֵר וְחַד בֵּינונִי. וְאַנְתְּ הוּא דְּאַנְהִיג לוֹן. וְלֵית מָאן דְּאַנְהִיג לָךְ לָא לְעֵילָּא וְלָא לְתַתָּא וְלָא מִכָּל סִטְרָא. לְבוּשִׁין תַּקַּנְתְּ לוֹן דְּמִנַּיְהוּ פַרְחִין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי נָשָׁא. וְכַמָּה גוּפִין תַּקַּנְתְּ לוֹן דְּאִתְקְרִיאוּ גוּפָא לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְיָן עֲלֵיהוֹן וְאִתְקְרִיאוּ בְּתִקּוּנָא דָא. חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא. גְּבוּרָה דְרוֹעָא שְׂמָאלָא. תִּפְאֶרֶת גּוּפָא. נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין. יְסוֹד סִיּוּמָא דְּגוּפָא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. מַלְכוּת פֶּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרֵינָן לָהּ. חָכְמָה מוֹחָא אִיהִי מַחֲשָׁבָה מִלְּגָאו. בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין. וְעַל אִלֵּין תְּרֵין כְּתִיב הַנִּסְתָּרוֹת לה' אֱלהֵינוּ. כֶּתֶר עֶלְיון אִיהוּ כֶּתֶר מַלְכוּת. וְעָלֵיהּ אִתְמַר מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. וְאִיהוּ קַרְקַפְתָּא דִתְפִלֵּי. מִלְּגָאו אִיהוּ אוֹת יו"ד אוֹת הֵ"א אוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א דְּאִיהוּ אֹרַח אֲצִילוּת. אִיהוּ שַׁקְיוּ דְּאִילָנָא בִּדְרוֹעוֹי וְעַנְפּוֹי. כְּמַיָּא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא וְאִתְרַבֵּי בְּהַהוּא שַׁקְיוּ:

רִבּוֹן עָלְמִין אַנְתְּ הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא בְּהַהוּא נְבִיעוּ. וְהַהוּא נְבִיעוּ אִיהוּ כְּנִשְׁמְתָא לְגוּפָא דְּאִיהוּ חַיִּים לְגוּפָא. וּבָךְ לֵית דִּמְיוֹן וְלֵית דִּיּוּקְנָא (דְּגוּפָא) מִכָּל מַה דִלְגָאו וּלְבַר. וּבָרָאתָ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְאַפַּקְתְּ מִנְּהוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי. וּבְאַרְעָא אִילָנִין וּדְשָׁאִין וְגִנְּתָא דְעֵדֶן וְעִשְׂבִּין וְחֵיוָן וְעוֹפִין וְנוּנִין וּבְעִירִין וּבְנֵי נָשָׁא. לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוֹן עִלָּאִין וְאֵיךְ יִתְנַהֲגוּן בְּהוֹן עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְאֵיךְ אִשְׁתְּמוֹדְעָן מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל. וּבַר מִנָּךְ לֵית יִחוּדָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְאַנְתְּ אִשְׁתְּמוֹדָע אָדוֹן עַל כּלָּא. וְכָל סְפִירָן כָּל חַד אִית לֵיהּ שֵׁם יְדִיעַ. וּבְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מַלְאָכַיָּא. וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִיעַ דְּאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָּל שְׁמָהָן וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְּכֻלְהוּ. וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלָּק מִנְּהוֹן. אִשְׁתְּאָרוּ כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְלָא נִשְׁמָתָא. אַנְתְּ חַכִּים וְלָאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא. אַנְתְּ הוּא מֵבִין וְלָאו מִבִּינָה יְדִיעָא. לֵית לָךְ אֲתָר יְדִיעָא. אֶלָּא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא תֻּקְפָךְ וְחֵילָךְ לִבְנֵי נָשָׁא. וּלְאַחְזָאָה לוֹן אֵיךְ אִתְנְהִיג עָלְמָא בְדִינָא.

וּבְרַחֲמֵי דְאִינוּן צֶדֶק וּמִשְׁפָּט כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא. דִּין אִיהוּ גְבוּרָה. מִשְׁפָּט עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא מאֹזְנֵי צֶדֶק תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוט. הִין צֶדֶק אוֹת בְּרִית. כּלָּא לְאַחְזָאָה אֵיךְ אִתְנְהִיג עָלְמָא. אֲבָל לָאו דְּאִית לָךְ צֶדֶק יְדִיעָא דְּאִיהוּ דִין. וְלָאו מִשְׁפָּט יְדִיעָא דְאִיהוּ רַחֲמֵי. וְלָאו מִכָּל אִלֵּין מִדּוֹת כְּלָל. קוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְיִתְחַדְּשׁוּן מִלִּין עַל יְדָךְ. דְהָא רְשׁוּתָא אִית לָךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין עַל יְדָךְ מַה דְלָא אִתְיְהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה לְשׁוּם בַּר נָשׁ עַד כְּעָן.

קָם רִבִּי שִׁמְעון פָּתַח וְאָמַר: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְכוּ'. עִלָּאִין שְׁמָעוּ אִנּוּן דְּמִיכִין דְּחֶבְרוֹן וְרַעְיָא מְהֵימְנָא אִתְּעָרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן. הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוכְנֵי עָפָר. אִלֵּין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְּאִתְמַר בָּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וְלָאו אִנּוּן מֵתִים. וּבְגִין דָּא אִתְמַר בְהוֹן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ וְכוּ'. רַעְיָא מְהֵימְנָא אַנְתְּ וַאֲבָהָן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ לְאִתְּעָרוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי יְשֵׁנָה בְגָלוּתָא. דְּעַד כְּעַן צַדִּיקַיָּא כֻּלְּהוּ דְמִיכִין וְשִׁנְתָּא בְחורֵיהוֹן.

מִיָּד יָהִיבַת שְׁכִינְתָּא תְּלַת קָלִין לְגַבֵּי רַעְיָא מְהֵימְנָא וְיִימָא לֵיהּ: קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא, דְהָא עֲלָךְ אִתְמַר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק לְגַבָּאי בְּאַרְבָּע אַתְוָן דִּילֵיהּ. וְיִימָא בְהוֹן פִּתְחִי לִי אֲחותִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי. דְהָא תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ. שֶׁראֹשִׁי נִמְלָא טָל. מַאי נִמְלָא טָל? – אֶלָּא אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְתְּ חָשַׁבְתְּ דְּמִיּוֹמָא דְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּעָאלְנָא בְּבֵיתָא דִילִי וְעָאלְנָא בְיִשּׁוּבָא, לָאו הֲכִי, דְּלָא עָאלְנָא כָּל זִמְנָא דְּאַנְתְּ בְּגָלוּתָא. הֲרֵי לָךְ סִימָנָא: שֶׁראשִׁי נִמְלָא טָל, הֵ"א שְׁכִינְתָא בְּגָלוּתָא. שְׁלִימוּ דִילָהּ וְחַיִּים דִּילָהּ אִיהוּ טַל. וְדָא אִיהוּ אוֹת יו"ד, אוֹת הֵ"א, אוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א אִיהִי שְׁכִינְתָּא דְלָא מֵחֻשְׁבָּן ט"ל, אֶלָּא אוֹת יו"ד, אוֹת הֵ"א וְאוֹת וָא"ו דִּסְלִיקוּ אַתְוָן לְחֻשְׁבָּן טָ"ל. דְּאִיהִי מַלְיָא לִשְׁכִינְתָּא מִנְּבִיעוּ דְּכָל מְקוֹרִין עִלָּאִין. מִיַּד קָם רַעְיָא מְהֵימְנָא וַאֲבָהָן קַדִּישִׁין עִמֵּיהּ.

עַד כָּאן רָזָא דְיִחוּדָא. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:
כשמ"ו כן הוא

קאזאבלאנקא
שר חמש מאות
תגובות: 535
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 02, 2016 11:11 pm

תגובהדורך קאזאבלאנקא » זונטאג פאברואר 19, 2017 1:03 pm

די סגולה איז באקאנט, אבער האט נישט מיט די יארצייט

אגב, איך זוך שוין לאנג די מקור
לעצט פאראכטן דורך קאזאבלאנקא אום זונטאג פאברואר 19, 2017 1:08 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
שטייט
שר חמישים
תגובות: 80
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 9:50 pm

תגובהדורך שטייט » זונטאג פאברואר 19, 2017 1:07 pm

.
צוגעלייגטע
IMG-20170219-WA0014.jpg

קאזאבלאנקא
שר חמש מאות
תגובות: 535
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 02, 2016 11:11 pm

תגובהדורך קאזאבלאנקא » זונטאג פאברואר 19, 2017 1:10 pm

דא ברענגען זיי טאקע אז ס'האט מיט די יארצייט, אבער ברענגען נישט דעם ארגינעלן לשון הצוואה, ואם זכרוני אינו כוזב לי ווערט דאס אפשר געברענגט אין הנהגת הצדיקים [פון ראטנבערג] שאינו תח"י אויב איינער וואלט געקענט נעמען די מיה און דאס אהערשטעלן לזכות את הרבים

אגב, שוין גענוצט עטליכע מאל די סגולה מיט גרויס הצלחה

סתם אזוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 312
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 12, 2015 10:30 am

תגובהדורך סתם אזוי » זונטאג פאברואר 19, 2017 2:00 pm

א סגולה? אה, געגאנגען! מ'דארף עס אפשרייבן אויף קלף און אריינגעבן צו ביהמ"ד שומרי שבת, און אראנדשירן מ'זאל עס פארליינען כחצות כהיום מיט מנין, אזוי ווי מ'פלעגט טון אינדערהיים ג' בשלח מיט פרשת המן.

Jhon
שר העשר
תגובות: 10
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 19, 2009 7:57 pm

תגובהדורך Jhon » זונטאג פאברואר 19, 2017 3:20 pm

ער שרייבט עס זיין זוהן אין זיין ספר שיח יצחק עמו' ח', מתוך הצוואה שכתב אביו 'לתלמידיו'
מקום קבורה ירושלים: הר הזיתים
חלקת הנביאים (יש לבוא מדרך יריחו בצד שני של כניסת אור החיים הקדוש עולים במדרגות הכניסה הראשונה. הקבר נמצא בשורות הראשונות)

שמו
שר האלפיים
תגובות: 2706
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 31, 2011 12:38 pm

תגובהדורך שמו » זונטאג פאברואר 19, 2017 3:40 pm

סתם אזוי האט געשריבן:א סגולה? אה, געגאנגען! מ'דארף עס אפשרייבן אויף קלף און אריינגעבן צו ביהמ"ד שומרי שבת, און אראנדשירן מ'זאל עס פארליינען כחצות כהיום מיט מנין, אזוי ווי מ'פלעגט טון אינדערהיים ג' בשלח מיט פרשת המן.

קאפירייד, איך האב געוואלט עפענען א כולל 'פתח אליהו המסוגל', ווי א מנין וועט זאגן על ציון קברו.
כשמ"ו כן הוא

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20963
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג מאי 13, 2019 11:30 am

מיללער האט געשריבן:יישר-כח ר' מאיר, איר ווייסט אפשר וואו ער איז נטמן?

מציבת אביו ר' יצחק ישעי'
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20963
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג מאי 13, 2019 11:32 am

מאיר האט געשריבן:וזה נוסח מציבתו:

מציבתו בהר הזיתים
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: אבן יקרה און 16 געסט