רבי יהושע רוקח מבעלזא זי"ע - כ"ג שבט תרנ"ד
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
הרה"צ מוה"ר יהושע וויינבערגער ז"ל מבעלזא - דינוב, הי' הילד הראשון שנקרא שמו בישראל אחרי רבינו יהשע רוקח זי"ע,
ומעשה שהי' כך הי': בשנת תרנ"ד לפ"ק, טרם שנסע הגה"ק מהר"י לעיר ווינא יצ"ו,לערוך שם נתוח (אפעראציע),התאספו בביתו הרבה חסידים ואנ"ש ליקח ממנו ברכת פרידה, ובין הבאים הי' גם הגה"צ מוה"ר מרדכי וויינבערגער זצ"ל דומ"ץ בק,' בעלזא , והיה טרם יציאות הגה"ק מהר"י מן הבית, קרא את ר' מרדכי אל הצד ולחש באזנו, הלא אשתך מעוברת, וכאשר יולד לכם בן, תקראו שמי אחר שמי יהושע,
ור' מרדכי כשמוע את דבריו, התעלף ונפל ארצה (געחאלישט),והביאו מים להחיותו ולהשיב רוחו, וכאשר הוטב לו וחזרה רוחו, ניגש אליו הגה"ק רבי ישכר דוב בנו של מהר"י, ויבקש אותו לגלות לפני מה שלחש לו אביו, אמנם לא רצה לגלותו, והפציר בו עד בוש, אז סיפר לו את דברי אביו, וכשמוע הגה"ק מהרי"ד את דבריו נבהל עד מאד, ושכר מיד עגלה, לרוץ אחר אביו הק' ולהשיגו בבית מסילות הברזל (טרעין סטעישאן), למנוע אותו מן הנסיעה, אמנם איחר את המועד, כי הבאהן (טרעין) כבר יצאה לדרכה,
וכן הוה, שהגה"ק מהר"י נסתלק שם ואחר ד' ימים לפטירתו נולד הוא, ונקרא שמו אחריו,
זי"ע
ומעשה שהי' כך הי': בשנת תרנ"ד לפ"ק, טרם שנסע הגה"ק מהר"י לעיר ווינא יצ"ו,לערוך שם נתוח (אפעראציע),התאספו בביתו הרבה חסידים ואנ"ש ליקח ממנו ברכת פרידה, ובין הבאים הי' גם הגה"צ מוה"ר מרדכי וויינבערגער זצ"ל דומ"ץ בק,' בעלזא , והיה טרם יציאות הגה"ק מהר"י מן הבית, קרא את ר' מרדכי אל הצד ולחש באזנו, הלא אשתך מעוברת, וכאשר יולד לכם בן, תקראו שמי אחר שמי יהושע,
ור' מרדכי כשמוע את דבריו, התעלף ונפל ארצה (געחאלישט),והביאו מים להחיותו ולהשיב רוחו, וכאשר הוטב לו וחזרה רוחו, ניגש אליו הגה"ק רבי ישכר דוב בנו של מהר"י, ויבקש אותו לגלות לפני מה שלחש לו אביו, אמנם לא רצה לגלותו, והפציר בו עד בוש, אז סיפר לו את דברי אביו, וכשמוע הגה"ק מהרי"ד את דבריו נבהל עד מאד, ושכר מיד עגלה, לרוץ אחר אביו הק' ולהשיגו בבית מסילות הברזל (טרעין סטעישאן), למנוע אותו מן הנסיעה, אמנם איחר את המועד, כי הבאהן (טרעין) כבר יצאה לדרכה,
וכן הוה, שהגה"ק מהר"י נסתלק שם ואחר ד' ימים לפטירתו נולד הוא, ונקרא שמו אחריו,
זי"ע
החריף האט געשריבן:ער האט געהאט א אינטרעסאנטע פטירה
ער איז געפארען קין וויען האבען א אפיראציא אין ער איז דארט נסתלק געווארען
אחרי פטירתו של מהר"י מבעלזא זי"ע, אשר נפטר רחוק מביתו ובעיר ווינא (כדלעיל),
רצו להוביל את גופו הטהור, אל מקום קבורת אביו הגה"ק מהר"ש זי"ע בעיר בעלזא,
אמנם עפ"י חוקי ודתי המדינה, מדינת עסטרייך, אסור הי' להוביל ארונות מתים ממקום למקום במרחק כה רב, ע"כ השכילו לעשות תחבולה, שהעלו אותו על הבאהן (טרעין) מלובש בבגדיו כמו חי, וכאשר רצו הקאנדאקטאר ליכנס אל תוך אותו המרכבה, לבקש ולבדוק את כרטיסי הבילעטן, וכדי שלא יבחינו בדבר, התחילו החסידים שהי' נמצאים שם, לרקוד ולשורר בקול רם ומחמת הצפיפות (צושטיפט) ששררה שם לא הבחינו בדבר, ככה עלה להם לעבור את הגבולים, ולהובילו לקבירה בבעלזא
(אמרי דבש)
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 317
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 07, 2010 12:54 pm
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 317
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 07, 2010 12:54 pm
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
לרגל ההילולא קדישא
" שמעתי מפי איש נאמן ירא ה', שהרה"צ הק' מהר"י מבעלזא זצוק"ל כשהלך לבקר חולה א' ,הוליך אצלו שומים". [ טעמי המנהגים אות תרנ"ט].
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
צאצאיו
מעניין, שפעם נזדמנתי להיות בבית החיים ישן בעיר " נס ציונה " באר"י, ובהלכי בין הקברים ראיתי שם קבר של נכדת הרה"ק מהר"י מבעלזא זצוק"ל, בת חתנו הרה"ק ר' משה מרדכי ממאקאריב, כמדומה ששם משפחתה היה " אינגבר " .
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
סטרעטענער אייניקל האט געשריבן:מעניין, שפעם נזדמנתי להיות בבית החיים ישן בעיר " נס ציונה " באר"י, ובהלכי בין הקברים ראיתי שם קבר של נכדת הרה"ק מהר"י מבעלזא זצוק"ל, בת חתנו הרה"ק ר' משה מרדכי ממאקאריב, כמדומה ששם משפחתה היה " אינגבר " .
יש לך תמונת המציבה? צריך לבדוק בספר 'מקארוב' ע"י הרה"ח ר' יונה לאנדא הי"ו מבופפלא אם יש לו פרטים עליה ועל משפחתה, מי היה בעלה?
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
היה לי תמונה ובעז"ה אחפש אם זה עדיין אצלי. [ בזמנו שלחתי תמונה א' להר' נאוואסעלער מלייקווד נכד בעלז ומאקאריב [ עורך הספר" מלכות טשערנאביל " ], אבל לא שמעתי ממנו שום תגובה ע"ז.
איני יודע מי היה בעלה, אבל בזמנו ניסיתי לברר קצת עליה, ואז אמרו לי שיש לה ילדים/ נכדים באותה העיר.
איני יודע מי היה בעלה, אבל בזמנו ניסיתי לברר קצת עליה, ואז אמרו לי שיש לה ילדים/ נכדים באותה העיר.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
ב"ה מצאתי התמונות מהקבר ובל"נ אכניסם בקרוב.
כתוב על המציבה שבעלה היה "ר' יהודה ליב אינגבר ב"ר אברהם אבא ז"ל מפשנזל ? ניסקו פולין , ניספה במאסר רוסיה בזמן השואה הי"ד".
כתוב על המציבה שבעלה היה "ר' יהודה ליב אינגבר ב"ר אברהם אבא ז"ל מפשנזל ? ניסקו פולין , ניספה במאסר רוסיה בזמן השואה הי"ד".
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
דער טשעטשנאווא רב איז געווען א זין פין שינאווא רב (אגב די נאמען שמחה "ישכר דוב" איז לכאורה די זעלבע נאך וועם מהרי"ד האט געהייסן זיין מאמע איז דאך געווען די בעלזא רב'ס שוועסטער דאכט זיך) און איז געוארן אן איידעם ביים בעלזא רב, איז ביי זיין חתונה זענען די צוויי גדולי הדור געטאנצען דער שינאווא רב מיט ר' ישוע'לע איז געשטאנען דארט ר' ישוע'לע טאמשאווער אין געקערט מיט א בעזעם, האט דער בעלזא רב געפרעגט פינעם מחותן דער שינאווא רב אויף ר' ישוע'לע טאמשאווער ווער דאס איז, האט דער שינאווא רב גענטפערט דאס איז ר' ישועלע טאמשאווער ר' יוסעלעס זין, זאגט דער בעלזא רב אהה ר' יוסעלעס זין מיר האבן אים געזען.
האט דער שינאווא רב אזוי געקיקט מיט ווינדער ווי איינער זאגט ווי שטימט דאס מיט די יארן, האט דער בעלזא רב פארציילט ווען איך בין געווען א קינד ביים חנוכת הבית פינעם ביהמ"ד אין בעלזא האב איך פליצלינג געזען א הויעכער מענטש אנגעטוען ווייס איך האב מיך זייער דערשראקען האב איך זיך פאר פחד באהאלטן אינטערן טאטענס טלית, האט מיר דער טאטע געזאגט דארפסט נישט מורא האבן דאס איז ר' יוסעלע טאמעשאווער, איך האב אים געלאדענט צום חנוכת הבית און ער האט צוגעזאגט ער וועט קימען, בינו לבינו איז ער אוועק אבער ער איז געקימען איינהאלטן די הבטחה איז ער געקימען זיך באטייליגען ביים חנוכת הבית, האב איך אים דעמאלטס געזען.
א השגה א קליין קינד זאל שוין פארמאגן אזאנע ליכטיגע אויגן און זען מעטשן מעלמא דקשוט דאהי אויפן עולם הזה, זי"ע
האט דער שינאווא רב אזוי געקיקט מיט ווינדער ווי איינער זאגט ווי שטימט דאס מיט די יארן, האט דער בעלזא רב פארציילט ווען איך בין געווען א קינד ביים חנוכת הבית פינעם ביהמ"ד אין בעלזא האב איך פליצלינג געזען א הויעכער מענטש אנגעטוען ווייס איך האב מיך זייער דערשראקען האב איך זיך פאר פחד באהאלטן אינטערן טאטענס טלית, האט מיר דער טאטע געזאגט דארפסט נישט מורא האבן דאס איז ר' יוסעלע טאמעשאווער, איך האב אים געלאדענט צום חנוכת הבית און ער האט צוגעזאגט ער וועט קימען, בינו לבינו איז ער אוועק אבער ער איז געקימען איינהאלטן די הבטחה איז ער געקימען זיך באטייליגען ביים חנוכת הבית, האב איך אים דעמאלטס געזען.
א השגה א קליין קינד זאל שוין פארמאגן אזאנע ליכטיגע אויגן און זען מעטשן מעלמא דקשוט דאהי אויפן עולם הזה, זי"ע
דיסקליימער: ווען איך מאך א ספעלינג טעות, איז דאס נישט דיירעקט, עס פשוט א טעות.
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24332
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
cano האט געשריבן:דער טשעטשנאווא רב איז געווען א זין פין שינאווא רב (אגב די נאמען שמחה "ישכר דוב" איז לכאורה די זעלבע נאך וועם מהרי"ד האט געהייסן זיין מאמע איז דאך געווען די בעלזא רב'ס שוועסטער דאכט זיך)
נישט דער בעלזער רב שוועסטער נאר די רעביצין הרבנית מלכה שוועסטער'ס א טאכטער ווייל דער ערשטער בעלזער רב איז געוועהן א איידעם ביי ר' ישכר דוב רדמ"ז אב"ד סקאהל אין פין דארט קומט דער נאמען
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
מומחה יוחס האט געשריבן:cano האט געשריבן:דער טשעטשנאווא רב איז געווען א זין פין שינאווא רב (אגב די נאמען שמחה "ישכר דוב" איז לכאורה די זעלבע נאך וועם מהרי"ד האט געהייסן זיין מאמע איז דאך געווען די בעלזא רב'ס שוועסטער דאכט זיך)
נישט דער בעלזער רב שוועסטער נאר די רעביצין הרבנית מלכה שוועסטער'ס א טאכטער ווייל דער ערשטער בעלזער רב איז געוועהן א איידעם ביי ר' ישכר דוב רדמ"ז אב"ד סקאהל אין פין דארט קומט דער נאמען
די מאמע פונעם צ'יעשונובער איז יא געווען די שוועסטער פון מרן מהרי"ד זי"ע.
פרעגט וואס איהר ווילט, ווען איהר ווילט, ווי אזוי איהר ווילט
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
פרעגער האט געשריבן:מומחה יוחס האט געשריבן:cano האט געשריבן:דער טשעטשנאווא רב איז געווען א זין פין שינאווא רב (אגב די נאמען שמחה "ישכר דוב" איז לכאורה די זעלבע נאך וועם מהרי"ד האט געהייסן זיין מאמע איז דאך געווען די בעלזא רב'ס שוועסטער דאכט זיך)
נישט דער בעלזער רב שוועסטער נאר די רעביצין הרבנית מלכה שוועסטער'ס א טאכטער ווייל דער ערשטער בעלזער רב איז געוועהן א איידעם ביי ר' ישכר דוב רדמ"ז אב"ד סקאהל אין פין דארט קומט דער נאמען
די מאמע פונעם צ'יעשונובער איז יא געווען די שוועסטער פון מרן מהרי"ד זי"ע.
איהר רעדט פון דעם איידער פון עצי חיים, רבי יחזקאל שרגא הי"ד ?
ווייל זיין פאטער רבי שמחה ישכר בער איז געווען א איידעם ביי מהר"י מ'בעלזא,
אבער מומחה יוחס רעדט פון די פערדע זיווג פון שינאווא רב, וועלכע איז געווען די מוטער פון דעם בעל דברי שמחה.
ועמך כולם צדיקים
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
כיהודא ועוד לקרא : הגה"ק רבי שמחה יששכר בער מציעשנוב זצוק"ל היה כידוע בנו של רבינו משינעווע, והיה בנו מזווגו ה: ד' [ כמ"ש מו"ר מביקסאד שליט"א],
אמו היתה הרבנית חנה רחל , בת הגה"ק רבי הערשל מלעשנוב,שהוא היה אחיה של הרבנית הצד' מלכה מבעלזא אשת הק' שר שלום זי"ע.
[ והרבנית חנה רחל היתה אלמנה, והיתה נשואה לפנ"ז לבנו של רבי אלעזר בן הק' שר שלום זי"ע] .
והציעשענובער היה איידים אצל מהר"י מבעלזא כידוע. [ נשא בתו הרבנית פריידא].
ובנו רבי יחזקאל ש. היה איידים אצל העצ"ח זצוק"ל כנ"ל בדברי הרב מביקסאד.
אמו היתה הרבנית חנה רחל , בת הגה"ק רבי הערשל מלעשנוב,שהוא היה אחיה של הרבנית הצד' מלכה מבעלזא אשת הק' שר שלום זי"ע.
[ והרבנית חנה רחל היתה אלמנה, והיתה נשואה לפנ"ז לבנו של רבי אלעזר בן הק' שר שלום זי"ע] .
והציעשענובער היה איידים אצל מהר"י מבעלזא כידוע. [ נשא בתו הרבנית פריידא].
ובנו רבי יחזקאל ש. היה איידים אצל העצ"ח זצוק"ל כנ"ל בדברי הרב מביקסאד.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
-
- שר האלף
- תגובות: 1237
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 24, 2012 9:25 am
- לאקאציע: געפינט זיך נישט דאס פלאץ
יארצייטן האט געשריבן:החריף האט געשריבן:ער האט געהאט א אינטרעסאנטע פטירה
ער איז געפארען קין וויען האבען א אפיראציא אין ער איז דארט נסתלק געווארען
אחרי פטירתו של מהר"י מבעלזא זי"ע, אשר נפטר רחוק מביתו ובעיר ווינא (כדלעיל),
רצו להוביל את גופו הטהור, אל מקום קבורת אביו הגה"ק מהר"ש זי"ע בעיר בעלזא,
אמנם עפ"י חוקי ודתי המדינה, מדינת עסטרייך, אסור הי' להוביל ארונות מתים ממקום למקום במרחק כה רב, ע"כ השכילו לעשות תחבולה, שהעלו אותו על הבאהן (טרעין) מלובש בבגדיו כמו חי, וכאשר רצו הקאנדאקטאר ליכנס אל תוך אותו המרכבה, לבקש ולבדוק את כרטיסי הבילעטן, וכדי שלא יבחינו בדבר, התחילו החסידים שהי' נמצאים שם, לרקוד ולשורר בקול רם ומחמת הצפיפות (צושטיפט) ששררה שם לא הבחינו בדבר, ככה עלה להם לעבור את הגבולים, ולהובילו לקבירה בבעלזא
(אמרי דבש)
מספר בחצרות קדשיך
כ ש נ ס ת ל ק מרן מהר"י ז"ל על הרכבת ואז היה
אסור להוליך נפטר על הרכבת, על כן לא חלפו
הלבוש של מרן שלא ירגישו, גם הקאלפיק הניחו על
מרן, "והרופא שנסע אתם עמד אצל הדלת ולא נתן
להשומרים להיכנס באומרו שיש כאן חולה", בבל
תחנה המתינו הרבה אנשים לפגוש את מרן ואמרו
להם הנוסעים, תבואו לבעלזא והם כבר הבינו ובאו
חיכף.
ביי ביי.
- יוסף שרייבער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4589
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm
- יוסף שרייבער
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4589
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm