די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
שו"ת תפארת אד"ם ח"ב סימן מ"ה היתרו להעביר את האהבת ישראל לארץ ישראל.ביקסאד האט געשריבן:מיללער האט געשריבן:והובל למנוחות לארץ ישראל בעיר בני-ברק.
די סיבה דערצו איז געווען ווייל דער וויזשניץ'ער רבי דער אמרי חיים האט אים מכיר טובה געווען פאר זיין תשובה להעלאת
ארון הקודש פון דעם אהבת ישראל, האט מען אים געלייגט אין דעם פאדער צימער פון דעם אוהל אין בני ברק.
הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בל"ג בעומר בשנת תרמ"ג.
הוא היה מיוחס בן אחר בן, עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי.
וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער, בן רבי משה אריה הנ"ל.
[כפי הנראה לא היה בן אחר בן לרבי יהונתן בנימין, והיה נכדו בצורה אחרת, ומלבד זאת היה בן אחר בן לרבי משה אריה מבן אחר].
רבי משה דוד למד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר.
בהגיעו לפרקו, בשנת תרס"א, נשא לאשה את מרת אלטה יהודית, בת הרב יוסף לייב מאיעראוויטש (מאירוביץ) ממיידאן.
בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו.
פרסומו נקנה לו, בעקבות היתרו המפורסם להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ, לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורים.
לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד.
ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל' כדלעיל.
מצאצאיו ידועים לי רק שלשה.
בנו, ר' ישראל אליהו שטיינמץ במונסי שבאמריקה.
בתו האחת, אשת ר' דוד מרדכי לוריא, בנו של הרב שמואל לוריא, רבה של צפת, שנזכר אצלנו במאמר על משפחת לוריא מצפת וטבריה.
ובת נוספת אשת ר' אייזיק שווארץ באמריקה.
כאמור, חותנו של רבי משה דוד אסטרייכר, היה רבי יוסף אריה הלוי מאירוביץ ממיידאן.
ימלבד בתו מרת אלטה יהודית הנ"ל, היו לו שלשה בנים.
האחד, הוא ר' פנחס אליהו מאירוביץ ממיידאן, ושם זוגתו מרים, הורי ר' דוב מאירוביץ מבערגסאז - אנטוורפן.
השני, הוא ר' יהודה מאירוביץ, מסיגעט.
השלישי הוא ר' מאיר צבי מאירוביץ ממונקאטש.
כל הנזכרים כאן, מצאצאיו של ר' יוסף אריה, נספו בשואה, הי"ד. [מדף עד שנמסר על ר' מאיר צבי מאירוביץ על ידי בתו, ונמצא במאגר של יד ושם].
על פי המקובל במשפחה, ר' יוסף אריה היה בן אחר בן (שמונה דורות) עד לרבינו דוד הלוי סג"ל, בעל ה'טורי זהב', - הט"ז.
פרסומו נקנה לו, בעקבות היתרו המפורסם להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ, לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורים.
פייש קרויז האט געשריבן:איך וועל איבערשרייבן נאכאמאל.
שמעתי מר' חיים פלאהר נ"י, שהי' בעת הלוי' שלו בערב שבת, וראה איך שרבינו מסאטמאר זי"ע קרע קריעה עליו כדין, והתבטא עליו שהי' לומד תורה לשמה.
א תשובה וועגן א גאז רענטש וואס איז מסתמא געווען אין די קאך האט געשריבן:והנה עיני זר ולא ראו דמות זה המאשין של הגאז, וכפי שצייר לי השואל הוא כן, יש שם דמות כלי א׳ ששם הוא הגאז ומשם נמשך ע״י קנה וצינור לגוף הכלי ששם דולק הגאז, והנה יש שם צינורות במקום א׳ מחבר הכלי אשר בו דולק הגאז עם הכלי אשר שם הגאז, ואין שם שום דבר החוצץ רק שרויף א׳. כאשר יחפוץ יכול לגלגל השרויף כמו שירצה, או שתדליק או לכבות תומ״י כרגע כהרף עין, אבל יש שם עוד ג״כ עוד עשוי במק״א רחוק קצת קנה א׳ אשר מפסיק בין הכלי אשר שם השמן הגאז, ובין הכלי אשר שם דולק כח הגאז, וגס שם יש שרויף א׳ שיכול להדליק או לכבות, והנה שם אפילו אם מטה ומגלגל השרויף לכבות, מ״מ אינו נכבה תומ״י באותו רגע אשר מגלגל יען שיש שם קנה צינור קטן אשר עדיין נשאר שם...
יוסף שרייבער האט געשריבן:דער רב שליט"א ווערטעלט זיך אודאי יא? ווי קען דען בייפאלען אז א איד וואס האט געלעבט בשנת תקע''ה זאל זיין דער פאטער פון איינער וואס האט געלעבט בדורינו?
והנכון הוא ר' יוסף שלמה זלמן עסטרייכער תלמיד מרן החת"ס דומ"ץ במונקאטש בן ר' אליעזר עסטרייכער בן ר' משה ארי' עסטרייכער אב"ד קראלי. נפטר בשנת תר"י או תרי"ג.
בנו היה ר' משה דוד עסטרייכער זקנו של הטשימפא רב.
לכתחילה אריבער האט געשריבן:בשיכות מיטן בית המדרש "קהל חרדים" וואס איז באשריבן די וואך אינעם "אידישע צייט" אפטיילונג פון "די צייטונג", איז באשריבן אביסעל דער טשימפא רב זצ"ל.
מיללער האט געשריבן:ידידינו האורח מעדכן:
http://toladot.blogspot.com/2010/10/blog-post_12.htmlהגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בל"ג בעומר בשנת תרמ"ג.
מצאצאיו ידועים לי רק שלשה.
בנו, ר' ישראל אליהו שטיינמץ במונסי שבאמריקה.
בתו האחת, אשת ר' דוד מרדכי לוריא, בנו של הרב שמואל לוריא, רבה של צפת, שנזכר אצלנו במאמר על משפחת לוריא מצפת וטבריה.
ובת נוספת אשת ר' אייזיק שווארץ באמריקה.
מיללער האט געשריבן:פייש קרויז האט געשריבן:מילער
די תגובות פון יענעם אשכול, קענסטו אויך צולייגן אם תרצה.
מצוה לשמוע דברי חכמים.farshlufen האט געשריבן:אויפן טשימפער רב האט מען געזאגט אז ער האט געוואוינט אויף ראדני סטריט און אמאל אהיימגייענדיג פון ביהמ"ד האט ער זיך פארקלערט אין לערנען און נישט געפונען די וועג אהיים, גייט אדורך א איד און זעט אז ער בלאנדזשעט פרעגט ער אים וואאו וואוינט איר? ענטפערט דער טשימפער רב ער געדענקט נישט פונקטליך אבער "סטריט" הייסט עס.פייש קרויז האט געשריבן:פארשלאפן.
דאס האב איך געהערט דערציילן ווען ער איז געבליבן ביי א חתונה אמאל.
איך האב געהערט פון ר' מ"מ גערטנער נ"י, אז אמאל האט אים א איד געטראפן אויף ראדני ווי ער זיצט פארצווייפלט, פרעגט אים יענער וואס האט פאסירט, זאגט ער אז ער האט א סימן וואו ער וואוינט, אבער אזוי ווי ס'איז פארשנייט, דערקענט ער נישט דעם וועג אריין.
