רבי אשר אנשיל יונגרייז ה'מנוחת אשר' מטשענגער זצ"ל - ה' כסליו

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

מיללער האט געשריבן:1) ר' ברוך ראובן שלמה אבי ר' דוד יונגרייז, וואס הייסט אז ער איז געווען "קברניטה של היהדות החרדית בארה"ק"?
3) ר' יהונתן בנמין הלוי הורוויץ מירושלים (ו-ו) ווען איז ער ארויף קיין ירושלים, איז ער געווען דארט אקטיוו וכדו?
1) ער איז געשטאנען צו די האנט פון דעם ירושלם'ער רב הרי"ח ז"פ און איז געווען פון די ערשטע פירער פון די עדה החרדית אין די גורל'דיגע ערשטע יאהרן.
3) דאכט זיך אז מען האט אים גערופן דעם פראנקפורט'ער [אדער האב יאך אן אירטום מיט א צווייטן].
ועמך כולם צדיקים
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6804
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

ר' א יוד,
ר' יעקעלע האט באמערקט אז די רבעטצין אסתר יונגרייז מיט איר מאן זענען טשענגער אייניקלעך. לכאורה איז דער דערעטשקער רב ז"ל אויך משפחה מיטען מנוחת אשר, אלטס הייסען יונגרייז, און קרובים צי אסתר יונגרייז מיט איר מאן.

ווייסט אפשר וויא אזוי?
איך גדעדנק נישט זיין ערשטע נאמען.
ער איז געווען ביי מיין חתונה, אלטס מיין שווער ע"ה איז געווען א דערעטשקער פון דערהיים, ער האט מיר דענמאלטס געזאגט אז ער איז 82 יאהר אלט, און דאס איז געווען בערך ניין און דרייסיג יאהר צירוק. געוואוינט האט ער און פעטערסאן ניו דשערסי.
the SCY is the limit
אוועטאר
יעקעלע פוקס
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 12:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעקעלע פוקס »

יש"כ גדול פאר די ידידים היקרים הרב מיללער און ר' איד, פאר די רייכע ידיעות, ווי אויך פאר די שיינע בילדער
דרך - אגב, איך בין אמאל געוועהן ביי א איד און געזעהן ביי אים א גרויסען שיינעם בילד פונעם מנחות אשר אויפן וואנט, אויף מיין ווינדער ווי פאסט דאס פאר אים, הגם עס איז דאך א בילד פון א צדיק, אבער איך האב געהאלטען לפי כבודו וואלט נישט געפאסט ס'זאל הענגען בילדער ביי אים אין שטיב (כידוע האבען צדיקים זיך זייער קעגען געשטעלט קעגען בילדער ווייל עס הערש דערויף מלא קליפות [נישט די היינטיגע צדיקים, ווייל פון די דידזשיטעל קעמרעס האט מען מבטל געווען אלע קליפות....]) נעמט ער מיר ארויס א ספר וואס ברענגט פון הרה"ק ר' יהודה אסאד זי"ע אז ער איז אמאל אריינגעקומען צי איינעם אין שטיב און געזעהן דעם בילד פון הייליגען מנוחת אשר, האט ער זיך אנגערופען "אוי דער רבי" און האט ציגעלייגט אז די בילד פון מנו"א איז אנדערש פון אדערע בילדער עס הערשט דערויף בלויז קדושה און עס איז א סגילה צי יראת שמים צי קוקען דערויף (שוין האמער שוין דא אין קרעטשמע א סגילה פאר יר"ש אויך ב"ה)

און צי דיין פראגע ר' יעקב דוב ווער נאך עס ליגט אין טשענגער וועל איך דיר ענטפערן מיט א מעשה:
פאר 12 יאר צירוק האב איך זיך גענויטיגט אין א ישועה, אין נאך פירום תשנ"ז האב איך מחליט געווען אז איך כאפ מיך אריבער אויף כ"א אדר, אויף ליזענסק, נא די זמן איז שוין געוועהן צי קורץ זיך אלעס קענען ארלעדיגען אליין, האב איך געריפען ר' שלמה רייכבערג הי"ו צי איך קען זיך נאך מיטכאפען מיטן זיין וואגען, די שיירא אויף ליזענסק, זאגט ער אז ס'איז שוין זייער שפעט אבער אז מ'מאכט שוין דעם בילעט וועט עס נאך גיין, זאג איך אים פיין, און איך פרעג אים צי מ'וועט זיין אויך אין טשענגער אפשר?, זאגט ער אז עס איז נישט אין פלאן, אבער ער איז נאך קיינמאל נישט דארט געוועהן און האט שוין לאנג געהאט חשק דארט צי זיין, אבער וויבאלד די נסיעה איז נישט געפלאנט אהין און ער האט נישט געזאגט פאר די מיטפארער אז מ'פארט אהין, נאר אויף אנדערע פלעצער, איז ממילא איז שווער צי טוישען יעצט, אראפ נעמען אנדער און דעס ארויפלייגען, אפשר נעקסט טיים,
איך האב מיך אנגעפאנגען בעטען אפשר דאך, מ'זאגט גרויסע זאכען אויף אים בחייו, און בוודאי צדיקים במיתתן איז דאך יותר, איך וויל זייער זיין, ענטפערט ער מיר, אז אויב עס ברענט מיר אזוי שטארק, זאל איך פרובירען משכנע זיין די איבריגע מיטפארער, און אז די עולם וועט וועלען, אדרבא, מה טוב ומה נעים,
נא, שוין אויפען פליגער האב איך אנגעפאנגן נאדזשענען איינעם נאכען צווייטען, געלאפען פון מעכל צי רעכל, פרובירט מיט גיטן און מיט בייזען, געסטראשעט און געווארענט, מסביר געווען און פארציילט, וכו', ביז ב"ה דער עולם האט מסכים צי פארקירעווען דעם וועג קיין טשענגער! (מיז נישט זיין מרצונם הטוב, קאן גאר זיין זיי האבען מער נישט געהאט קיין כח צי דע פגע רע וואס ספוילט זייער נסיעה, אלנספאל, מ'האט אזוי געפירט פון אויווען)
זינטאג איז געווען כ"א און מיר זענען אנגעקומען קיין טשענגער שפעט ביינאכט מאנטאג בערך צוויי אזייגער, (פיל מיט השגחה פרטית וויזוי מיר זענען אנגעקומען, אבער לאמער נישט פארקריכען) עס האט געהערשט א טויט שטילקייט (וואס די טשענגערע כלבים האט אמאל אמאל פארשטערט) מיט א פינסטערנישט און מ'איז מען אנגעקומען אין דעם בעקיאר"ד פון יענע גויטע כידוע אריין אין בית החיים,
ס'איז שווער אפצימאלען דאס התעורוות דארט אינמיטען די נאכט, אונז זעמער געווען די געוועזענע פאר טעג אויך אויף גאוואלדיגע מקומות הקדושים, אבער די התעורוות דארט אין טשענגער איז געווען אין דוגמתו, די עולם האט עפעס אזוי צאמגעווינט און געזאגט תהילים מיט מוראדיגע השתפכות הנפש, נאכען ענדיגען תהילים, האמער זיך אומגעקיקט דארט אביסעל, עס איז דאך געווען די ערשטע מאל פאר ר' שלמה (אפשר אויך פאר די איבריגע דארט) צי זיין אויף דעם מקום קדוש,
אזוי נייגעריגערהייט קיקמער ווער נאך עס ליגט דארט אין אוהל, ליין מער די מצבה, עס ליגט דארט הרה"ק ר' יהונתן בנימין עסטרייכער זצ"ל אבד"ק טשענגער, און ווי מיר האבעו געליינט דארט לפי השנים איז ער געווען רב דארט פארן מנוחת אשר, און איינער געט א שפרינג אויף, ס'איז דאך יעצט זיין יארצייט!!!! האבען מיר אלע געליינט די מצבה "נסתלק ביום כ"ג אדר"..... די עולם איז אודך נתרגש געווארען, פון די השגחה פרטית און זיך גענומען זאגען תהילים דארט ביי די מצבה מיט א פרישקייט, (ר' שלמה האט ציגעלייגט ס'איז זיכער א זייט די וועלט קריג האט ער נאכנישט געהאט קיין מנין תהילים ביי זיין קבר ביו"ד,
עכ"פ מ'האט באדאנקט דעם קליינע יעקעלע,(די געוועזענע פעיגער) און פון דארט און ווייטער איז ער שוין נישט געזעצען אין די בעק סיט (ווי אבאמא'ס מיטער להבדיל בימיה)
(מאמר המסגר - מהאט זיך דארט פאטאגראפירט דארט נאכדעם אינגרויסען, מחמת גרויס עקסטאז, איך האב באקומען שפעטער אין פאסט א שיינע בילד ווי איך שטיי ציזאמען מיט ר' שלמה הי"ו אין טשענגער,
נ.ב. אויף יענע בילדער איז לכאורה אויך נישט דא קיין קליפות....)

ר' יוסל
יא, דער בעל עולמו של אבא איז אויך טשענגערע אייניקעל, אין יש"כ טאקע פארדערמאנען, איך האב מיך פרובירט דערמאנען ווי איך האב געזעהן דעם טשענגערער יחוס בוים, טאקע דארט אין עולמו של אבא, איך האב דאס נישט יעצט ביי מיר, אויב איר קענט עס דא ארויפלייגען וועט דער עולם הנאה האבען.
טעמו וראו כי טוב השם
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ר' יעקל, דא זענט איר, אה א מחי' אייך צו זעהן, קומט אריין, לאמיר אביסל פארברענגען אין טשענגער, בריך מתייך לשלם!

דאס וואס שרייבט וועגן דעם טשענגערער רב ר' יהונתן בנימין עסטרייכער, אז איר וועט א קוק טאן אין ר' איד'ס הוספה צו די קינדער פונעם מנוחת אשר וועט איר זעהן אז ווארשיינליך האט דער מנוחת אשר א נאמען געגעבן נאך דעם פריערדיגען רב.

דער נאמען 'יונתן בנימין' ווערט נאכמאל דערמאנט אין די משפחה ביי דעם ירושלימער גדול ר' יהונתן בנימין הורוויץ חתן ר' מנ"נ מט. פירעד, אויך אין די גרויסע 'עסטרייכער' משפחה בדורינו געפונט זיך דער נאמען, ברויכן מיר יעצט דערגיין מער איבער דעם צדיק הנ"ל.

פון די יעמאלטסדיגע בילדער איז עפעס פארבליבען, ר' יעקל?
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

ר' מיללער, אויב האט איר געמערקט, דער ברידער פון טשענגער רב ר' שרגא פייש איז געווען מחותן מיט אים, דער זון פון ר' שרגא פייש - ר' שמואל דוד יונגרייז (פון וועמען אונז זענען אייניקלעך) איז געווען א איידעם ביים מנוחת אשר,
אויכט דע זון פון ר' משה מקאשוי איז געווען א איידעם ביי ר' שמואל דוד, אין אויכט נאך אזון, ס'איז געקניפט אין געבינדן דע משפחה אפאר מאל, אזוי אז רוב יונגרייז אייניקלעך זענען יא אייניקלעך פון דעם מנוחת אשר, אין ס'איז דא א זעלכע וואס זענען אייניקלעך אפאר מאל,
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

יעקעלע פוקס האט געשריבן:יא, דער בעל עולמו של אבא איז אויך טשענגערע אייניקעל, אין יש"כ טאקע פארדערמאנען, איך האב מיך פרובירט דערמאנען ווי איך האב געזעהן דעם טשענגערער יחוס בוים, טאקע דארט אין עולמו של אבא, איך האב דאס נישט יעצט ביי מיר, אויב איר קענט עס דא ארויפלייגען וועט דער עולם הנאה האבען.
ווער עס וויל אין וויליאמסבורג אדער מאנסי גיין נעמען מאכן א קאפי און אריין סקענען, זאל זיך ווענדן צו מיר אין אישית.
ועמך כולם צדיקים
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6804
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

איך האב דער עולמו של אבא
און עטליכע מינוט ארום וועט זיין דער בוים.
the SCY is the limit
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

אזוי ר' יעקל, הייסט דאס אז דער טשענגערער רב ר' יונתן בנימין איז געווען א זוהן פונעם קראלי רב ר' משה ארי' עסטרייכער.

בנוגע ר' יונתן בנימין איש הורוויץ פון ירושלים, געפונט זיך אויף היברו-בוקס א קונטרס בשם מספד בירושלם וועלכע אנטהאלט צוויי הספדים פון ר' יונתן בנימין אויף הגביר המרומם ר' מאיר רובענס פון אמסטרדאם וועלכע איז געווען א נשיא פון די כוללים אין אר"י.

דארט ווערט ר' יונתן בנימין באטיטולט 'רב ומנהל וועד פקודי ואמרכלי ארה"ק מעי"ת אמסטרדאם, ופקיד ועד אר"י לאגודת היראים הכללית "פרייע פעראייניגונג" (זעה בייגעלייגט)

ווייסט איינער מער פרטים איבער די פאזיציע דערמאנט אינעם טיטול?
אטעטשמענטס
Horowitz Sefer.jpg
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6804
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

.
אטעטשמענטס
tsenger1.jpg
the SCY is the limit
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

יא ! נאר פון ר' שמחה אונזער קנופטיגער ראש הקהל, קאן מען עס ערווארטן, ייש"כ וכה לחי !
ועמך כולם צדיקים
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

מ'קען דא אריינלייגן אן ארטיקל אויף עברית?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

איך האב א ביישרייבונג אויפן מנוחת אשר אויף עברית איז עס איינעם אינטערסאנט?
ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביקסאד »

יא, פאר מער ווי איינעם.
ועמך כולם צדיקים
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

א איד,
יא מיר ווארטן צו לייענען.
אוועטאר
יעקעלע פוקס
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 12:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעקעלע פוקס »

יש"כ ר' שמחה,
נ.ב. צי איר וועט זיין ראש הקהל צי נישט ווייס איך נישט (איך ווייס יא, אז...) אבער איר זענט ביי אונז סייווי געשעצט און געערט, כבודך במקומו מונח

ר' איד, וואס איז מיט עינוי הדין?
טעמו וראו כי טוב השם
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

אנטשולדיג פאר די אלע וואס האבן אויסגעווארט ביז יעצט, ס'איז דאך געווען ערב שבת.

רבן ומושיען של ישראל - הגה"ק רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז זי"ע ועכ"י - ה"מנוחת אשר" מטשענגער
תקס"ו – תרל"ד
קטעים מרתקים מפרקי חייו

מאת: יעקב מרדכי רייניץ - נכד 'המנוחת אשר'


זה ספר תולדות
"שמעתי ושמעו כולם עליו דברים נפלאים ונוראים ממעשיו וצדקותיו ממידותיו וטהרת נפשו וידו החזקה בתורה ועבודת השי"ת" כותב עליו שר התורה הגאון הקדוש מטשעבין זי"ע בהסכמתו שנתנה על הספר הקדוש "מנוחת אשר" מעניין לראות את התיחסותו של הגאון הקדוש מטשעבין, על כך שהמוצאים לאור הוסיפו את תולדות רבנו המחבר: "והנה עצם הספר אינו צריך להסכמה, וכבר הסכימו עליו גדולי ישראל בימים ההם, אך מע"כ ראוי לחיזוק ועידוד לא רק על הדפסת הספר, אלא גם בעיקר על העלותו עלי גליון ספר תולדות האדם הגדול בענקים הזה" ובסופו מפליג הגאון הקדוש על אודות החשיבות של הדפסת תולדותיו: "ואין ספק שספר זה ישמש דרך חיים ותוכחת מוסר להלהיב לבב בני ישראל לאבינו שבשמים"

תולדות האדם הגדול
שמשו של רבנו הגה"ק רבי אשר אנשיל זצוקללה"ה הפציעה בעירה סעטשע שבהונגריה, לפני מאתים שנים תמימות, בשנת תקס"ו, למשפחה מפוארת מגזע היחס, גאונים וקדושים. אביו הגאון הקדוש, רבי שמואל הלוי יונגרייז מפאפא זצ"ל אב"ד אבראהם ולאחר מכן אב"ד סעטשע, ואמו הרבנית הצדקנית מרת מרים יוטל ע"ה, בת הגאון הקדוש מוה"ר אשר אנשיל וויענער זצ"ל, אב"ד מישקאלטץ.

אשרי מי שראה פניו
משחר ילדותו הכירו עליו כי עדיו לגאון ולתפארת, ומאז נודע לעילוי העתיד להפציע ולהאיר את שמי היהדות.
בהיותו בן שש שנים בלבד, אירע עמו מעשה פלא, שראה בחלומו את האבות הקדושים, ועמהם אליהו הנביא, ולא ידע להחליט למי עליו להקדים ולתת שלום, עד שנזכר במאמר "אשרי מי שראה פניו בחלום, אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום" ונתן שלום תחילה לאליהו הנביא זכור לטוב.

דברי הצומות
כבר בהיותו צעיר לימים הרבה בסיגופים ותעניות. בדברי הספד שנשא עליו חתנו הגאון רבי יהושע ברוך רייניץ זצ"ל, אבד"ק טשעטשעוויטץ, אמר עליו: "כמעט שליש מימי חייו עברו עליו בתעניות, ופעמים רבות התענה במשך ימים רבים בזה אחר זה, כשרק בלילה הוא טועם משהו ומיד חוזר ללימודו בעיון במשך כל הלילה".
פעם כשנצרכו להכניס שקים מלאים קמח לבית רבו רבי קאפיל חריף בעל חידושי יעב"ץ, והבחורים ניסו לסייע בכך, ולא הצליחו, קרא היעב"ץ לרבנו, ובקש ממנו להכניס את השקים, כשהוא מצביע על רבנו ואומר לבחורים: ראו נא את "אנשל" שכוחו גדול משלכם – למרות שהוא שרוי כהיום ביום השלישי לתעניתו ברציפות שלושה ימים לילה ויום.

בחור ויושב בישיבה
את תורתו וחכמתו שאב רבנו מרבותיו הגדולים, אותם חיבב והעריץ וכמים פנים לפנים אף הם החזירו לו אהבה, בפרט בראותם כי נטע שעשועים עלם חמד זה לגדולות נוצר, ועדיו לגאון ולתפארת, ועתיד להאיר את עיני ישראל בתורתו.
בהגיעו לעול תורה ומצוות בהיותו בגיל שלושה עשר למצות גלה למקום תורה, לישיבתו של הגאון מהר"ם א"ש בעל "אמרי אש" שהיה אז אב"ד ור"מ דק"ק באלאשא - יארמאט, במשך שנתים ימים השקיע שם את כל מרצו בעבודת השם ויגע בתורה בהתמדה רבה.

יודע לברך
בעבותות אהבה התקשרו הרב והתלמיד ואף לאחר שנים כשכבר היה רבנו רב בטשענגער עדיין שררה ביניהם קשרים והערצה עמוקים זה לזה, כשהיה פעם אסיפה, ורבנו הגיע לבקר בהיכל רבו, ביקש ממנו רבו שיואיל לברך את ילדיו, אך רבנו מיאן בדבר, לאחר הפצרות מרובות העמיד רבנו את צאצאיו מולו, לפי הסדר שכך עלתה במחשבה לפניו, ובירך אותם, בהזדמנות זו, אמר עליו רבו: רבה של טשענגער יודע כיצד מברכין "רבה של טשענגער יודע כיצד מברכין - טשענגערער רב וייסט וויא מען ברויך צו בענטשין".
ויהי מקץ שנתיים ימים, שם פעמיו ל"ווערבוי" לישיבתו של הגאון רבי קאפיל חריף ז"ל בעל "חידושי יעב"ץ", שם הצטרף רבנו לשיעוריו העמוקים בפלפול ובסברא גג על גג, לתדהמתם של כל הלומדים, כיצד בחור צעיר כבן חמשה עשר שנים, יורד לעומק הנלמד, עם סיום השיעור קרא מוה"ר קאפיל חריף זצ"ל, לרבנו לבוא עמו לחדרו, בהכירו עליו כי לגדולות נוצר, ועדיו לגאון ולתפארת, וקרא רבו לחייט שיתפור עבור רבנו מלבושי כבוד, לבגדי שבת וחול, באומרו: "בחור רך ושנים וזקן בחכמה יש להלבישו בכבוד". בהזדמנות זו אף התבטא: "שרואה עליו אור גדול".

האווזים שחזרו
בתקופה לימודו בישיבה היה רבנו מתאכסן אצל סוחר שהיה מסחרו בקנית ומכירת אווזים, מדי יום ביומו, היה מתחדשת היללה בבית הסוחר לאחר שבאורח פלא היה מדי בוקר חסר אווז, למורת שהאווזים היו מונחים במקום סגור, ולא היה שום פגם בדלת או במנעול. רבנו שראה בצער הסוחר, הציע עצמו לשמור לילה אחת על האווזים, לבדוק את פשר ההעלמות המוזרה של האווזים, ויהי בבוקר והראה רבנו לסוחר את כל האווזים נמצאים במקומם בשלימות, ובנוסף אף האווזים שנעלמו בימים הקודמים. – חיש הגיע המעשה אל אזני רבו, אשר שלח להתריע את רבנו, כי אל יתגרה בהם חס ושלום, כדי שלא יתגרו בו, כשהכוונה ברורה על התגרותו בכוחות החיצונים.

דרך לימודו
ב"ווערבוי" המשיך לשקוד רבנו על התורה ועל העבודה במשך חמשה שנים. לאחר שהגיע אליו שמע חריפתו של הגאון רבי מאיר אלמאש זצוק"ל שיגר אליו עניין מסוים שהתקשה בו בלימודו ולאחר שהג"ר מאיר השיב לו בעמקות ובחריפות כדרכו בקודש, בלא להטות מהבנת הסוגיא בדרך הפשט הישרה כתבניתו, נוכח רבנו לראות את דרכו המיוחדת, וביקש לאמץ לעצמו דרך זו, ועל כן החליט להתקבל בישיבתו ולתהות על דרך לימודו. בנוסף לכך אף שמע שבמחיצתו יוכל לשקוד על תלמידו ביתר שאת, מחמת שהג"ר מאיר – בהיותו עשיר גדול - מספק את כל צורכי תלמידיו בהרחבה.

מה' יצא הדבר
ומהשם מצעדי גבר כוננו – בדרכו לאלמאש פגש רבנו בחור הנמנה בין תלמידי ישיבתו של הגה"ק מרן בעל ה"חתם סופר" זצוק"ל ומגיע מפרשבורג והולך בשליחתו של החתם סופר, ובאמתחתו אגרת המיועדת להגאון רבי מאיר אלמאש, ובהיות ששמע שרבנו אף הוא הולך לאלמאש, העביר את שליחתו לידיו, להעביר את האגרת ליעדה.
כשהגיע רבנו לאלמאש, פנה מיד אל הג"ר מאיר על מנת להתקבל לישיבתו, לאחר שהג"ר מאיר שאל ודרש למעשיו, התעניין על מקום לימודו הקודם, ואף השתעשע עמו בדברי תורה, שש לקבלו כתלמיד בישיבתו לאחר שנוכח בעוצם גאונותו של הבחור התלמיד חכם העומד לפניו.
ללא שהות והפוגה נכנס רבנו לבית המדרש להמשיך בלימודו, אך מיד נזכר שעליו להעביר את האגרת המיועדת להג"ר מאיר אלמאש. כשמסר לו את האגרת תמה הג"ר מאיר: "מכתב מה"חתם סופר" בידך? והלוא אמרת שהגעת מווערבוי, ולא מפרשבורג?" ועל כך השיבו רבנו על אודות הבחור, השליח, שמסר לו שליחתו.
כשפתח את האגרת עמד הגאון משתומם, כשהוא קרא בו: "המוסר כתב זה הוא תלמיד חכם גדול ומושלם בכל המעלות, זה הוא ראוי להיות חתנך, וכשיראה לך מכתב הזה תוכל לגמור את השידוך בשעה טובה ומוצלחת" – היתה זאת תשובה לבקשתו של הג"ר מאיר, שהוא מבקש בחור כהלכה, המושלם בכל מידה נכונה עבור בתו שהגיעה לפרק בתולה נשאת. פנה הג"ר מאיר אל רבנו ושאל את פיו מה דעתו על השידוך, השיבו רבנו: "נראה כי מאת השם היתה זאת, ומה' יצא הדבר, ולא אוכל להמנע מכך, אך לא אוכל להשיב דבר טרם התיעץ עם אבי. שלח אותו הג"ר מאיר אלמאש לבית אביו, כשהוא משגר עמו מתנות ובגדים נאים.

קפצה לו הדרך
על אם הדרך זכה רבנו לקפיצת הדרך על ידי בעל עגלה פלאי, שהביאו עד לבית אביו, ואשר - אביו הגדול – של רבנו אמר על כך שהוא מאמין באמונה שלימה, שהיה זה אליהו הנביא שבא לקראת בנו, כשראה את צערו כאשר שקעה לו השמש, כשהוא נמצא באמצע היער המפריד בין העיירות, וצערו היתה כנה רק על כך שעדיין אינו יכול לקיים מצות כיבוד אב.
כמובן, מיד לאחר שהעלה רבנו את ההצעה לאביו, כאשר הוא מפרט את פרטי המעשה, התחילו הוריו להתכונן לחתונה שהתקיימה באלמאש, עם הכלה, הרבנית הצדקנית מרת ניחא ע"ה.
סמוך על שולחן חותנו, בבית שזכו בו לשתי שולחנות של תורה וגדולה במקום אחד, המשיך רבנו להתעלות בגינוני קדושה נעלים, תוך שקידה על התורה ועל העבודה, והזדככות בתעניות וסיגופים, עד אשר שמעו יצא לפניו בכל המדינה.

הצעת הרבנות ב"סעטשע"
ביום כ"א כסלו שנת תק"ץ נפטר עליו, אביו הגדול, הגאון רבי שמואל הלוי ששימש כאב"ד סעטשע, וכדבר המובן, ביקשו בני הקהילה, מרבנו למלאות מקום אביו ברבנות, אך רבנו אשר חשש כי טרדות הקהל יפריעו לו להתמיד בתורה כחפצו, וכפי יכולתו כעת כשהוא סמוך על שולחן חותנו המספק לו את כל צורכו בהרחבה, לא נענה לבקשתם. ועל כן הניחו את המקום להתגדר בו לאחיו הצעיר ממנו הגה"ק רבי שרגא פייש זצ"ל, למרות שעדיין היה בחור, אך בתנאי קודם למעשה, שיעמוד לבחינה, לפני הגה"ק מרן בעל ה"חתם סופר" זי"ע, שיתן לו היתר הוראה, והורמנא דרבנן, להורות לישראל את הדרך ילכו בה. - לשם כך, נסע רבי שרגא פייש, ל"אלמאש" אל אחיו, כדי לחזור עמו על תלמידו, ויחד עסקו ששה חדשים בשמן המאו"ר, ובזאת באו אל הגה"ק מרן בעל ה"חתם סופר" זי"ע.

הברכה המשולשת
ה"חתם סופר" בחן אותם בקפידה רבה, ובחומרה יתירה, אשר כפי שהתבטא, לבנו הגה"ק בעל ה"כתב סופר" נהג כן כדי להמתיק מעליהם את הדינים. לאחר מכן העניק להם היתר הוראה, כשהוא נוהג בהם כבוד וחיבה יתירה, מאחר שראה אותות מן השמים על פיהם הבין שעליו להזהר בכבודם של הני צנתרי דדהבא.
חזיון מדהים שכלל לא היה רגיל אצל ה"חתם סופר" ראו באותה עת שהעניק להם את היתר ההוראה, כשהוא מברך ברכה משולשת, כשהוא קם ממקומו ופנה לרבנו ומברכו בזה הלשון: "רבי אשר אנשיל, תזכו להרביץ תורה וטהרה בישראל", וחזר וישב על מקומו. ושוב קם בשנית וברכו: "רבי אשר אנשיל, תזכו לעשות תשועה בישראל". וכן היה בשלישית, שישב וחזר וקם וברכו: "רבי אשר אנשיל, תזכו לראות דור ישרים יבורך". ובזה פטרם לחיים ולשלום.
מספר שנים בודדות לאחר מכן, החלו ברכותיו של בעל ה"חתם סופר" להתקיים, כאשר בשנת תקצ"ד, קיבל רבנו את הרבנות בעירה "טשענגער" שם החל להרביץ תורה וטהרה בישראל, ועם זאת התקיימה הברכה הראשונה במלואה.

תורה מתוך הדחק
עני ומחוסר כל, ישב רבנו בטשענגער בשנותיו הראשונות במקום, ובהיות שלא רצה להזדקק לבריות, העלים את מצבו מבני קהילתו, שבוודאי לא היו מניחים את הרב לחיות בצער ודוחק. עד כדי כך, היה מצבו הדחוק של רבנו, שבימות החורף כאשר הקור גבר, ובביתו לא היה די מחסורו כדי להסיק את התנור, ישב רבנו יחד עם בניו על גבי המיטות, כשהם מתכסים בכרים וכסתות כדי להתחמם, ובכדי שאיש לא יפתיע אותם בהכנסו ויראה את מצבם נעלו את דלת החדר. וכך ישבו והתיגעו בתורה מתוך עוני ודחק, כשאת מעיינם הם משקיעים בלימוד התורה, כשהם שוכחים מכל הסובב אותם.

בקי בשולחן ערוך
בהתמדתו העצומה הצליח רבנו לרכוש בקיאות מדהימה בכל מכמני התורה כפי שאף העיד עליו ה"חתם סופר" שכאמור בחן את רבנו בקפידה רבה, ואף הסמיכו להורות בישראל: "הטשענגער רב, יודע את השולחן ערוך משפה ולחוץ בבקיאות נפלאה".

גנזי אוצרות המלך
לא רק בנגלות התורה עשה רבנו חיל בתלמודו, אלא אף נכנס בסוד אוצר החכמה הגנוזה המיועד לחכמים מופלגים, בני עליה ובעלי מדריגה, הגה"ק מ"פיסטין" בעל "תוספות חיים" תלמידו של הרה"ק בעל ה"קדושת לוי" ובעל ה"תניא" ושאר צדיקים זי"ע, אמר על רבינו שלא מצא בכל מדינת הונגריה מקובל גדול כמותו, וכל כתבי האר"י ז"ל שגורים בפיו, וכל אלו הם על דרך תלמידי הבעש"ט הקדוש זי"ע.

יודע להתפלל
עד היכן הגיעו ידיעותיו המופלגות של רבנו בחכמה גנוזה זו, ניתן ללמוד מהמעשה הבא, אשר אף יעיד לפנינו על חליפת מכתבים שהיה לרבנו עם הרב הקדוש רבי מאיר מפרמישלן זי"ע, ועל כוחו הגדול של רבנו בתפילות.
היה זאת בהזדמנות כשהגיעו שני יהודים מארץ הונגריה לפני הרב הקדוש רבי מאיר מפרימשלן, ושאל את פיהם אם הם מכירים את רבנו, לאחר שהשיבו בהן, שאל אותם הרב הקדוש: "היכול הוא להתפלל - קען ער דאווינען" ומחמת שלא הבינו כוונתו שתקו ולא ענו, אך בסיום שיחתם אמר שוב הרב הקדוש: "היכול הוא להתפלל - קען ער דאוינען" ואף עתה לא הבינו את כוונתו, אך כעת הוסיף להם הרב הקדוש, ואמר להם: "תמסרו לו פריסת שלום בשמי, ותאמרו לו שהוא יודע להתפלל", כעת כבר לא יכלו להתאפק על דבריו התמוהים של הרב הקדוש, ושאלו את פיו על פשר דבריו. השיב להם הרב הקדוש, ביקשתיו במכתב שישנה את סדר תפילתו לנוסח ספרד, וציינתי לו את כוונות האריז"ל שתואמים לנוסח זה, אך הוא השיב לי במכתבו כשהוא מציין את רוב הכוונות, ואת המקומות אותם מכוונם גם לפי נוסח אשכנז, והוא מסיים ובשביל המקצת הנשאר, אינו רוצה לשנות את סדר תפילתו בה הוא רגיל.

יד ושם בלימוד ותפילות
בתקופה זה בה ישב רבנו על כסא הרבנות בטשענגער, יצא טבעו בעולם, כאיש קדוש ובעל מופת מופלא, עד אשר אף גדולי וצדיקי דורו הפליאו אותו ביותר, כתוצאה מכך רחשו לו חיבה והערצה מרובה.
אחד המכתבים המעידים על כך הוא ללא ספק אגרתו של הגאון הקדוש רבי יוסף שאול נתנזון זי"ע, שמזכיר עצמו לפני רבנו בשמו ובשם אמו, זאת מלבד תוכן המכתב עצמה, כפי אשר לפנינו, בה מפליג על כוחו הגדול של רבנו בלימוד ותפילות, וכבר בשעתו עשתה מכתב זה רושם גדול, וגדולי ישראל הפליאו מאוד:

ב"ה, יום ג' בשלח תרכ"ט לפ"ק, לבוב.
שלום וברכה וכ"ט לכבוד הרב הגאון הצדיק החסיד המפורסם וכו' מהו' אשר אנשיל נ"י, האבדק"ק טשענגער יצו"א.
מכתבו הגיעני. שמחתי בשמעי משלומו ומשלום תורתו, וגם שמחתי כי יש לו יד ושם בלימוד גפ"ת וגם בתפילות ובקשות, ועיין רמב"ן על התורה על פסוק כי יבא אלי העם לדרוש אלקים... וד' יעזור לו שירא שמים יצא ידי שניהם בתפלות ובקשות ובלימוד תוה"ק. אלה דברי הדו"ש באהבה מבקשו שיתפלל בעדו,
הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהענזאהן

בן חנה לבריאות הגוף ולרפואה שלימה


תשועה בישראל
"בשנת תר"ב החל רוח השם לפעמו ותרב חכמתו ברפואה ובסגולה ובפלאי הטבע, וינהרו ויקבצו אליו מרחוק ומקרוב וגם כל חלי וכל מכה אשר לא כתובה בספרי הרופאים אשר לא השיגה ידם במה לרפאתה, הוא בחכמתו ובצדקתו הצליח ומפליא לעשות ועמד לישועה לימין ישראל" מצטטים אנו את לשון הפז בספר "שם הגדולים החדש".
בזאת התקיימה במלואה אף ברכתו השניה של ה"חתם סופר" שברכו "תזכו לעשות תשועה בישראל".

המלאך רפאל
לפי המקובל החל רבנו להתפרסם בעולם כפועל ישועות ובורא רפואות על ידי שליח מן השמים, שבא להושיעו מצרתו ומעוניו. היה זאת באחד מימי החורף כאשר רבנו עסק בתורה כשהוא נעול בחדרו יחד עם בניו, כשהם מתכסים להתחמם, לפתע נעמד איש מזוקן בעל הדרת פנים מול רבנו, ושאל אותו: "רבה של טשענגער, האם הינכם רוצים לדעת מה הוא התרופה העוזרת לכאבי ראש, ומה מועיל לכאבי בטן, ובמה יושע הסובל ממחלות לב, וכל שאר כיוצא בזה – אני מוכן לגלות לכם". השיבו רבנו: "מבקש אני ממכם שלא תגרמו לנו ביטול תורה". התנצל האיש ואמר: "לא אפריע לכם ללמוד, ואכתוב את התרופות על גבי השולחן".
עד שסיים רבנו את לימודו, נעלם האיש לאחר שכבר הספיק למלאות את השולחן בשורות צפופות, שמות של מחלות שונות, ושמות התרופות ואופן הסגולות המועילות עבורן, אז התפנה רבנו לחשוב, שכיצד נכנס הזקן לחדר הנעול. לאחר חיפוש ויגיעה שלא מצאו את האיש בעיר, ולאחר שהרבנית ניסתה למחוק את הכתוב ללא הועיל, הבין רבנו שאין הדבר פשוט כלל, והעתיק את כל הכתוב על השולחן לתוך ספר, ורק אז הצליחו למחוק את הנכתב על השולחן.

בורא רפואות אדון הנפלאות
ימים ספורים עברו, ואנשים נשים וטף זקנים עם נערים, התחילו לחלות את פני רבנו להחלימם ולרפותם, באמרם שיהודי מזוקן ונשוא פנים, - בתארם את פני האיש שרשם את התרופות על גבי השולחן – עבר בכל בית ובית בכל הסביבה והודיע שהרב מטשענגער יודע לרפאות את כל המחלות. ומאז נתפרסם רבנו כפועל ישועות ובעל מופת, ועמד לישועתן של ישראל ימים רבים.
למרות המופתים הרבים אשר לא יספרו מרוב, אשר נתפרסמו על שמו, ניסה רבנו לתלות כל מופת, ישועה ורפואה בדרך הטבע, כשהגיע אי-מי לבקש ממנו רפואה, חקר ודרש אותו אודות מחלתו, רשם לו מרשם עבור הרוקח, אותה משמש בידיו הטהורות, ושולחו אצלו לקבל את רפואתו, לפעמים לא רשם אלא תה פשוט, או עשבים שונים, ברצונו לתלות את הישועה בסמי המרפא, ולהסתיר את כוחו. ידוע היה שעד שרבנו אינו ממשמש את המרשם בידיו הטהורות עדיין לא המשיך את הישועה ועדיין אין בכח הרשום על גבי המרשם לרפא.

הרוקח שהתעשר
מעשה ברוקח של העירה טשענגער שנודע כעשיר עצום, נאלץ להעתיק את מגוריו למקום אחר, ואחר החליפו בעבודתו, ומילא את מקומו, לאחר זמן נפגשו שני הרוקחים יחד, ושאל הרוקח הישן את מחליפו האם כבר הספיק להתעשר, השיבו הרוקח הראשון, שבינתיים לא התעשר, שאל אותו הרוקח הראשון: "מה אירע, וכי הראבינ'ער כבר אינו בין החיים או שפסק מלשלוח חולים אצלו" ענה לו מחליפו, ואמר "אכן, הוא עדיין שולח אלי את החולים, אך אין לי תמיד את התרופות שהוא רושם". השיבו הראשון: מה הנך משטה בעצמך שהתרופות מועילות, אין זה כי אם בכוחו של הראבין, תן לחולים את התרופות המצויות בידך, ובזכותו כבר יתרפאו החולים".

אין כוחו אלא בפה
במכתב של בן רבינו הגה"ק רבי שמואל דוד הלוי זי"ע - המהרשד"ה מבאר את כח הרפואות של אביו, שלא היה זאת בכח התרופות שחילק, אלא בזכות תפילותיו על החולים, בהקשר לכך הוא מציין עובדה באחד שהגיע לפני אביו עם מחלה אשר הרופאים אמרו נואש לחייו, ורבנו נתן לו על כך מרשם כדרכו, ושב ורפא לו, לאחר זמן תקפה עליו שוב המחלה, וכיון שכבר ידע את התרופות חזר ונטל אותם, אך ללא הועיל, עד אשר חזר והגיע לרבנו, ששוב נתן לו את אותן התרופות כבראשונה, וכפי שנטל אותן החולה בעצמו בשניה, ושוב חזר האיש ונרפא.

קדרה חלבי במקום בשרי
היה ונתן לאחד שסבל מכאבי בטן, סגולה להניח כיסו של קדרה חמה, על בטנו של החולה, והלה נתרפא, לאחר זמן יעץ החולה לאחר שאף הוא סבל כמותו מכאבי בטן עזים, שינסה אף הוא את הסגולה שקיבל מרבנו, אשר הועילה אצלו. לאחר ששמע הלה לעצתו וניסה להניח כיסו של קדרה על בטנו, ולא הועיל, הגיע אל רבנו, לשאול ולבקש ממנו רפואה לחוליו, כשאך שטח את מחלתו יעץ לו רבנו, להניח כיסו של קדרה חמה על בטנו, נענה החולה, והרי כבר ניסתי את זאת ולא הועיל עבורי, השיבו רבנו האם הכיסו היתה של קדרה בשרית או חלבית, השיב הלה, היה זאת של קדרה בשרית, אמר לו רבנו: "הרי יש להניח כיסו של קדרה חלבית - לך והנח אותה על בטנך כפי שאמרתי ותתרפא".

תולעת ולא (ה)איש
היה והגיע אחד לרבנו, עם חולה אשר מנענע תמיד את ראשו מעלה ומטה, ציוה לו רבנו לישון על גבי מחצלת קנים, לאחר מספר ימים נרפא הלה מחוליו, נענה רבנו, שהיה לו תולעת בקרום המוח, והיא גרמה לו לנענע את ראשו, ולכך ציותי עליו לשכב על מחצלת קנים, מכיון שתולעת זו אוהבת את ריח הקנים, ועל ידי כך יצאה ממנו התולעת.

נעשית לו סם החיים
בספר "דרך חיים" של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע מצאנז, מביא שהרה"ק רבי אלעזר רישא זי"ע היה בקי גדול ברפואות, והגיע אליו אחד שקיבל מרשם מרבנו, לשמוע ממנו את חוות דעתו על כך, השיבו "אילו היית מקבל מרשם זה מרופא, הייתי אומר לך שהיא סם המוות עבורך, אך אם קבלת את המרשם מרבה של טשענגער – שוב אינו דומה שלצדיקים יש רפואות אחרות לגמרי".

כבר פעלת ישועה
היה והגה"ק מו"ה מנחם מענדל אבדק"ק דעש, בעל שערי צדק זצ"ל הגיע אל רבנו לאחר שנשלח על ידי אביו הגה"ק ר' משה זצ"ל אב"ד דעש, לטשענגער אל רבנו ולהרה"ק מרימנוב, מאחר שעדיין לא נפקד בבנים.
לאחר שבשבת ראשונה שהה בטשענגער אצל רבנו, אמר לו רבנו: "סע לרימנוב כי כן ציוה עליך אביך, על אף שכבר פעלת ישועה עבורך".

עינים צופיות
עוד אחת מהנפלאות המיוחדות שראו אצל רבנו, היא ראיתו למרחוק, כשעיניו הקדושות צופות למרחק אלפי פרסאות, לדעת את המתרחש בריחוק מקום, ותלמידו הגה"ק רבי הערצקי מראצפארד זי"ע העיד עליו שהיה ביכולתו לראות מסוף העולם עד סופו, ואף אודות לכך התדבקו רבים על דלתו לסייע ולהושיע אותם, לגלות מקום האבידה או הגניבה. פעם התבטא רבנו על עצמו: "מי שלא פגם אין שום מחיצה מפסקת עבורו".

והשיב את הגניבה
אף היה והגיעו אליו אנשי קבוצה שעסקו בגניבות, להתלונן בפניו, על כך שהוא מתערב בעיסקיהם, והוא שולח אצלם לחפש את הגנבות שברשותם, כשהם אומרים לפניו: "על הרב לעסוק בתורה ודברי קדושה, ואל לו להתעסק בגניבות". השיב להם רבנו: "דעו לכם, שאני מביט על הגניבות שלכם, רק במקום שאסור ללמוד ולהרהר בדברי תורה".

היה והגיע אל רבנו איש שנאבדו לו שלושה שוורים, כפי ציוויו של רבנו נסע האיש ליום השוק ב"טשאנאד" ושם שתה מן אבק מעורב במים, שנתן לו רבנו. בהגיע יום השוק, עשה האיש ככל אשר ציוה עליו רבנו, ושתה את האבק, אשר גרם לו להשתלשל, ועל כן התחיל מיד להתרחק ממקום שהתקיים השוק למקום צדדי, ושם מצא את השוורים.

לרבות תלמידי חכמים
מיום ליום גברה הנהירה ההמונית לטשענגער להתדפק על דלתו של רבנו, אשר שמעו יצא בכל המדינה, עם זאת, רחש רבנו יחס מיוחד של חיבה לכל מי שהיה בו ריח של תורה, ואוקיר מאוד את התלמידי חכמים, כשהוא משתדל לכבדם ככל יכולתו, וכל אימת שהגיע לפניו שמועה על תלמיד חכם השרוי בצער, היה משתתף בצערו ממש, וכן כשהגיעה לפניו הידיעה על שמחתו של בן תורה, היתה השתתפותו בשמחתו עצומה.
זכה רבנו ובגינו התקדש שם שמים, גם בין הגויים, עד שהרופאים הנודעים מוינה בירת אוסטריה שלחו אליו את החולים שאפסה תקוותם.

החולה המדומה
אחד משרי המדינה, ערך משתה בהם השתתפו שרים רבים ונכבדים אשר הגיעו לטרקלינו מקרוב ומרחוק, ויהי כטוב ליבו, גלגל את סיפורו על הרב המחולל אותות ומופתים, החליטו השרים לנסות את הרב, והזמינו אותו אליהם, לראות את שלום השר, אשר עלה למטה, ועשה עצמו כחולה, כשהגיע רבנו שאל את החולה על מחלתו, והוא התאונן לפניו על יסורים קשים, אך כשתפס רבנו את דופק ידו הרגיש באמתלה, והבין את מחשבתם הרעה. מיד נשא רבנו עיניו לשמים, וסובב אל הנוכחים אשר המתינו לתשובתו כדת מה לעשות בחולה, ואיזה רפואות יש לרכוש עבורו, והשיב להם, שמחלתו מסוכנת ואין עצה ורפואה עבורו. ויצא רבנו מן המקום ואת הדלת סגר אחריו, הנוכחים פרצו בצחוק על הרב שאין בו ממש ואינו יודע מאומה, אך מיד נהפך לאבל מחוללם, כשהבחינו שהשר מוטל במיטה, ללא רוח חיים.

דין תורה עם השותף השלישי
מעשה שהגיע אל רבנו יהודי ששלושה בנותיו כבר הגיעו לפרקן ולרש אין כל, ובידו טענה שיש לו דין תורה עם השי"ת, שהרי איתא בגמרא שלושה שותפים באדם, וע"פ הלכה כששנים מתוך שלושה שותפים מסכימים לדבר, חייב אף השלישי להסכים, והלוא אני ואשתי כבר הסכמנו להשיא את הבנות, רק השותף השלישי מעכב.
ואמר לו רבנו להמתין בחוץ עד לאחר שיתעץ עם בית דינו, באותה עת שהמתין היהודי בחוץ כתבו לו המלצה, וקראו לו להיכנס לקבל את הפסק, כשרבנו אומר לו לך מחר לשוק בין הסוחרים.
ממחרת כשהלך היהודי לשוק, העיפה הרוח ממנו את הפסק בפתאומיות, ונפלה לתוך גימה, מיהר היהודי להרים את הפסק, אך מה נשתומם לגלות במקום מטמון של צרור כסף, שהספיק להשיא את שלושה בנותיו, מיד חזר היהודי על רבנו, להודות לו לו על הפסק שנתקיים.

מוציא יקר מזולל
היה ובשעת לילה הגיעה אשה אל רבנו כשהיא מתאוננת על בעלה שהתמכר לשחק בקוביא, ובעקבות כך זנח את עול פרנסת הבית, ואף אינו לומד ומתפלל כלום, ואך מחמת הבושה היא מנעה עצמה עד היום להגיע אל רבנו. אבל מאחר שבלילה זה היה לבעלה יארצייט, ולמרות זאת לא למד משניות כפי שנהג מדי שנה, שוב לא יכלה לסבול זאת, ועל כן סיימה האשה, אם יוכל רבנו להשפיע עליו מוטב, ואם לאו הרי היא מוכרחת להתגרש ממנו.
לשמע הדברים נשתנה צורתו של רבנו ופניו בערו כלפידים, והוא התחיל להתהלך בבית המדרש, מקצה אל קצה, מאחר שהאשה לא שמעה תשובה על דבריה, דחקה שוב ברבנו להשיב לה, וצעק רבנו בקול: "עס גייט נישט" "עס גייט נישט" וואס ווילען זיא בייא נאכט זאל איך מיט זיי טשעפענען? גייען זיא נאר געזינטערהייט אהיים מארגען ביי טאג קען מען מיט זייא בעסער אויס פירען, - אין זה הולך כעת, וכי מה היא רוצה, שהתגרה בהם בלילה, מוטב שכעת תשוב לביתה ובבוקר יכולים להצליח עמהם יותר. חזרה האשה לביתה כשהוא סוברת בתומה שרבנו אינו רוצה ללכת אל כת המשחקים בלילה.

ויהי בבוקר, שינה רבנו את מנהגו להתפלל בבית המדרש, והלך להתפלל בבית הכנסת, שם המתין רבנו עד למנין בו יפגוש את בעל האשה. כשהגיע האיש שאל אותו רבנו: "האם יש לך יארצייט היום?" כשנענה הלה בהן, אמר רבנו: "היום יהיה תיקון טוב וגדול", והאנשים אשר בבית המדרש, תמהו לשמחה מה זו עושה, על התיקון של אותו בעל בית.
לפני התיבה ניגש הבעל ייארצייט, בתפילת שמונה עשרה האריך רבנו כדרכו, ובנתיים נרדם האיש על עמוד התפילה, כשסיים רבנו את תפילתו, המתין עליו וציוה שלא להעירו, לפתע צעק מתוך שנתו את שם "הקלף" המנצח, והתעורר...
מבוייש כולו זרק עצמו הבעל יארצייט לפני רבנו, כשהוא ממרמר בבכי: "רבי, רבי, ברצוני לשוב בתשובה. רבנו הורה לו לקום, באומרו: "כבר אמרתי שהיום יהיה כאן תיקון טוב וגדול", וציוה עליו רבנו ללכת למקוה, ולחזור לפניו עם הקלפים.
כשחזר האיש נטלו רבנו עמו לחדרו המיוחד שליד בית הכנסת, המתפללים אשר עקבו מבחוץ שמעו את רבנו אומר יחד עמו וידוי, לאחר מכן שמעו אותו צועק בקול יללה מרה, ואומר: רבי שוב לא אשחק. לאחר מכן שמעו את קולו של רבנו אומר לו: אתה רואה עם מי הנך משחק!?". לאחר זמן סיפר בעל המעשה עצמו על מה שעבר עליו בחדר, שלאחר שסיים לומר את הוידוי ותפס רבנו את הקלפים והפיצם על הארץ, באותה עת ראה דמיות אנשים הרוקדים במחול, ועל כך אמר לו רבנו: "אתה רואה עם מי הנך משחק!?", לאחר מכן אמר לו רבנו: "איני שואל אותך מי עוד היה בין המשחקים, אלא אך זאת אומר לך לומר להם, שמי שימשיך לשחק בכך, מרה תהיה אחריתו.
סוף דבר: האיש נעשה בעל תשובה, ואף יסד חברת תהילים, אבל אנשי העיר נמנו מלהצטרף מפני שאמרו שאלו שנמנו על המשחקים בקוביא, הם אלו שמגיעים לאמירת התהילים, אך לאחר שרבנו עצמו הצטרף לחברה זו, ומי ראה אותו יוצא ואינו יוצא...

"אתם צדיקי אמת"
כשהיה הרב הקדוש ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע בפסט, נסע רבנו מטשענגער לפסט – מרחק רב כדי לשחר את פניו ולבקר בהיכלו, והימים ימי האבילות על החורבן, בתשעת הימים לפני תשעה באב. כשהגיע רבנו נשאר עומד נדהם ונשתומם על מה שראה, שכן היה רבנו מחמיר מאוד על אכילת בשר בימים אלו, ואף לא אכל בסעודות מצוה של סיום מסכת, והנה כאן סועד רבן של ישראל בבשר ויין כשהוא מוקף במאות חסידים. ולולי כבוד התורה היה רבנו יוצא מן המקום.
מיד כשהבחין הרב הקדוש ברבנו קידמו בחיבה רבה, והושיבו לצידו, מיד פתח רבנו והתחיל בשאלה: "כבוד הרב מצאנז..." על כך נענה מיד הרב הקדוש: ,ידעתי שפליאה בעינכם כיצד הרב מצאנז עורך סעודה בבשר ויין, על כן אסביר לכם, הנה איתא בגמרא שבזמן שבית המקדש היה קיים מזבח מכפר על האדם, עכשיו שאין המזבח קיים שולחנו של אדם מכפר על האדם – והנה, אתם רבני אונגרין שאתם צדיקי אמת אינכם זקוקים לכפרת עון, וממילא אין אתם צריכים לשלחן, אני – סיים רבינו – שהנני מלא עוונות וחטאים, צריך אני למזבח, ובאין מזבח, מוכרח אני לעריכת השלחן..." חייך רבנו, ושוב לא הקשה דבר.

ריח הניחוח
הערצה מיוחדת היה בין שני צדיקים אלו, גם כשנסע הגאון הקדוש בעל "תורת משה נתן" זי"ע בן רבנו אל רבנו הקדוש מצאנז, כפי שהיה דרכו לנסוע לימים האחרונים של חג הסוכות, שיגר עמו רבנו "טבק" אל הרב הקדוש, ובשעה שהריח בו הרב הקדוש, נענה: "מרגיש אני בריח הניחוח. כמו כן היה הרב הקדוש מצאנז, מצווה עליו לספר ולדבר מגדולת אביו.

"הוא ראוי להיות רבי"
כשנקלע פעם אחד ממכיריו של רבנו לצאנז, תהה רבנו אצלו על רבנו ועל הליכותיו הקודשות, כשהלה היה מונה ומפרט בשבחיו של רבנו אחת לאחת. בין הדברים סיפר על רבנו שמעולם לא כעס, ועל כך התבטא הרב הקדוש: "אם כן, בשביל זה עצמו, הוא ראוי להיות רבי". כן שיבח הרב הקדוש מאוד את מעלתו של רבנו שלא היה נשען על משענת הכסא.

בשעה שעלה משה למרום
בשנת תרל"ד נגזרה הגזירה שתפסק השפע מבני ישראל, בהסתלקותו של רבנו, בעלותו למרום, בסערה השמימה, בחמשה לחודש כסלו, בעת שעסק בלימוד שיעור עם תלמידיו במסכת שבת דף פ"ט, בגמרא: "שעה שעלה משה למרום", כאשר פסק מלימודו כדי לקבל עליו עול מלכות שמים, וליחד את השם יתברך, ובאימה וביראה ברתת וזיע קרא קריאת שמע, וישכב ויצאה נשמתו בטהרה, לאחר חצות הלילה.
אבל כבד ירד על יהדות הונגריה, בפרט קשתה השבר על קהל תושבי העיירה טשענגער וגלילותיה, כאש בשדה קוצים פרצה השמועה למרחקים במהירות מדהימה על הלקח איש האלוקים, ואיננו.

הכהן גדול שלנו עטוף בבגדי לבן
רבים התאספו מקרוב ומרחוק לחלוק לרבנו את הכבוד האחרון, בהלויתו, ליד מיטתו נאמרו ההספדים בבכי ובדמע, הגאון הקדוש מ"סעליש" זעק במר נפשו "היום יום הכיפורים הכהן גדול שלנו עטוף בבגדי לבן אך אין מי שיתפלל בעדינו - לא זכינו, לא זכה דורנו הלוא גאון וקדוש צדיק נשגב כמותו היה לו לשבת בכרך גדול ולהשפיע מטובו לכלל כולו, אך בעוונותינו הרבים לא זכינו לאורו, וישב בקהילה קטנה, ועתה אף את זאת אבדנו. את ארון הקודש הטמינו בבית החיים בטשענגער, ועל מצבתו חרטו להנציחו באותיות זהב, בתולדות עם ישראל.

ואשרי העולים על ציונו
את הכאב האמיתי עדיין לא הרגישו כל כך עד שעבר תקופה קצרה, כאשר החלו צרות רבות ורעות, ואין מי שיושיע, ומאז היתה קללתו של יום מרובה משל חברתה, כפי שמתאוננים המספידים עליו, וגל עד היתה מצבתו הקדושה אשר הפכה להיות אבן שואבת, ומקור הישועות, וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם.
עד היום הזה, מקום קבורתו, היא אבן שואבת בכל ימות השנה, בפרט ביומא דהילולא, בו פוקדים עשרות את ציונו, בין העולים על ציונו נראים רבנים ואדמורי"ם, שמגיעים במיוחד כדי להשתטח על ציונו ומחשיבים את תפילותיהם במקום קדוש זה לפעול דבר ישועה ורחמים, בפרט בעניני רפואות אשר מפתח זה נמסר לרבנו בחיים חיותו.

סגולת הספר
וכן נודע ספרו של רבנו "מנוחת אשר" כסגולה להגן על כל הבית. – והגה"ק רבי שמואל רוזנברג מאונסדורף זצ"ל החזיקו תמיד על שולחנו. גם בארצות המערב נודע סגולת הספר עד שהגה"ק רבי מאיר אבוחצירא העריכו במיוחד, והפליא את הספר וסגולותיה.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
אוועטאר
יעקעלע פוקס
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 12:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעקעלע פוקס »

כבוד ר' איד שי'
יש"כ גדול פארן מעתיק זיין די הערליכע לעבנס ביאגריפע, פונעם הייליגען מנוחת אשר זצ"ל
דרך - אגב די נוסח פון זיין התגלות שרייבט ער אויך ווי איך האב געשריבען, און נישט ווי די אנדערע

טעות לעולם חוזר
כאב מיך נעכטן ביי מ"מ געטראפען מיט איינעם, און איבערגעשמיסט פארשידענע אויווענדערמאנטע זאכען, האט מיך יענער געזאגט (אלץ כלי ראשון) אז ס'איז נישט ריכטיג וואס איך האב געשריבען וועגען רביצין יונגרייז עמו"ש, נאר אדרבא זי איז נאך פריש און מינטער בכל תוקף ועוז און אפילו ביתר שאת ויתר עז, כידוע די מאמר חז"ל אז ת"ח כל זמן שמזקינים דעתן מתישבת עליהן, (קאן זיין דער וואס האט מיר געזאגט אז זי איז מער נישט ווי צוואנציג יאר צירוק, האט זיך געמיינט...)
ווי אויך די פריערדיגע טשענגערע רב זצ"ל האט פארלוירען ביים קריג 2 קונדער און נישט 10 ווי געשריבען (אויך ביטער ווי א זית.... אבער להבהרת הדברים בעלמא)
טעמו וראו כי טוב השם
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

א גרויסן יישר כח פאר ר' איד נכד להגה"צ בעל מנוחת אשר פאר די העתקת פון זיינע תולדות, זכותו הגדול יגן עליו ועלינו ועכי"א.

נ.ב. מיר ווארטן אויף די בילדער פונעם מציבה, ווי אויך פאר סיי וועלכע אנדער בילדער ומסמכים למשפחת יונגרייז המפוארה.

א דאנק פאר אלע משתתפים ביז אהער, דער אשכול איז נאך א הערליכע רינגעלע אין די קייט פון צונויפברענגען ידיעות היסטוריות לפונדק אחד והנצחת זכרונותם של גאוני ומצוקי ארץ.
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

איך האב מברר געווען דע פאר פראגעס וואס זענען נאך נישט פארענטפערט געווארן
יא"צ יארמט רב - א' אלול

אב"ד דריטשק איז געווען אן אייניקל

אסתר יונגרייז – אן אייניקל אפאר מאל.

דע ליסטע פון צאצאי מנוחת אשר געפינט זיך אין ענד פון ספר מנוחת אשר וואס איז געדריקט געווארן אין ארץ ישראל - תשס"ג דורך זיין אייניקל - הר' שמואל דוד רייניץ.
אויך געפינט זיך דארט א רשימה פון מער ווי 70 רבנים פון משפחת יונגרייז וואס זענען געהארגעט געווארן אויף קידוש השם.

רבי דוד יונגרייז ראש בית דין אין עדה חרדית, איז געווען דער זון פון רבי ראובן שלמה זצ"ל, מיסד העדה חרדית. בן רבי משה אב"ד ור"מ דק"ק קאשוי, בן רבי שרגא פייש אבד"ק סעטשטע דער ברידער פון מנוחת אשר.
רבי יהודה רוזנר אב"ד ור"מ דק"ק סקעלהיד איז געווען אן איידעם פון רבי משה יונגרייז אבד"ק קאשוי.
זיין זון הייסט שמואל חיים, אין ער איז אן איידעם ביים פעטער רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז בן רבי יהושה פאליק אבד"ק סאנטוב, בן רבי שרגא פייש אבד"ק סעטשע.
רבי יעקב צבי הלוי יונגרייז אבד"ק פ' יארמט בן רבי אשר אנשיל דומ"ץ פ' יארמט, בן רבי שמואל דוד אבד"ק פ' יארמט, חתן רבי זאב גינצלר.

נעבן ציון פון מנוחת אשר ליגט רבי יונתן בנימין אסטריכער אב"ד טעשענגער ביז שנת תצדק.
אויכט ליגן דארט.
רבי משה שפיץ שהיה אב"ד שם.
דע מאמע פון מנוחת אשר מרת מרים יוטל בת רבי אשר אנשיל ווינר אב"ד מישקאלץ.
זיין ווייב - מרת נוחא בת רבי מאיר אלמאשד.
מרת רבקה בת רבי יצחק אייזיק מקאליב.

אסתר יונגרייז אשת ר' משולם הלוי בן רבי אשר אנשל מדנדיש. בת רבי אברהם הלוי יונגרייז [חתן רבי צבי הירש קהאן אב"ד דערעטשקע] בן רבי ישראל הלוי יונגרייז אב"ד העלישוי, בן רבי אברהם אב"ד טשענגער וחתן רבי יעקב שיק חתן המנוחת אשר. דאס הייסט אז דע רעבעצן אסתר יונגרייז, איז דריי מאל אן אייניקל פון מנוחת אשר.

לגבי דע מעשה מיט דע בילד שטייט אין דע קונטרס רבן ומושיען של ישראל – תולדות, עובדות, סיפורים מאת בעל המנוחת אשר עמוד מז-מח. אין דעם נאמען פון הרב הצדיק מנאסוד.
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

דע ציון פון מנוחת אשר מיט זיין זון אין טשענגער
אטעטשמענטס
ציון ר' אשר אנשיל הלוי יונגרייז, ה'מנוחת אשר'
ציון ר' אשר אנשיל הלוי יונגרייז, ה'מנוחת אשר'
005.jpg (48.25 KiB) געזען 26105 מאל
ציון בנו ר' אברהם הלוי
ציון בנו ר' אברהם הלוי
007.jpg (43.26 KiB) געזען 26099 מאל
לעצט פארראכטן דורך א איד אום מאנטאג דעצעמבער 08, 2008 12:08 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
יעקעלע פוקס
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 12:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעקעלע פוקס »

ר' איד
יש"כ אודך

הערות קטנות:
רבי משה שפיץ זצ"ל ליגט נישט אינעם אוהל, אינעם אוהל ליגט בלויז דער מנוחת אשר און רבי יונתן בנימין זצ"ל,
אויך ליגט דארט אינעם ביה"ח רבי אברהם בנו ומ"מ פונעם מנוחת אשר
פאר דעם דריק פון תשס"ג פון וואס די רעדסט, איז די מנו"א געדריקט געווארען אין ברוקלין דורך דער לעצטער רב (רב הצעיר) אין שטאט טשענגער הרה"ג ר' אלעזר ארי' יונגרייז זצ"ל,
ער האט געמאכט א מוראדיגע הקדמה א שיינע פאר בלעטער ווי ער שילדערט די גאנצע יחוס בפרטיות אנגעפאנגען פון די מנו"א פאטער די סעטשע רב, דערנאך זיין שידוך און שפעטער זיין גאנצע לעבענס ביאגריפע, א מייסטער ארבעט, ער איז געווען א גרויסע ידען, און אויפגעוואקסען מיט די אלע מעשיות, וואס ער האט געהערט פון זיין טאטען ר' אשר אנשיל זצ"ל און פון זיין זיידען ר' אברהם זצ"ל וואס איז געווען בנו ומ"מ פונעם מנוחת אשר, ער האט דאס א נאמען געגעבען בית אשר ואוהל שרה, ע"ש הוריו וואס זענען אומגעקומען אינעם קריג, שפעטער האט א אייניקעל געדריקט א עקסטערע קונטרס נאר פון דעם הקדמה,
טעמו וראו כי טוב השם
אוועטאר
יעקעלע פוקס
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 12:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעקעלע פוקס »

ר' איד
אנטשוליגט: אוויא איר זעהט האבען מיר ביידע אין די זעלבע מינוט אריינגע'מגיב'ט, מילא איז נישט אלע הערות פעליג.
טעמו וראו כי טוב השם
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

א ישר כח ר' יענקלע, איך וועל דאס זעהן נאכצוקוקן.
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

ציון מרת נוחא בת ר' מאיר אלמאש
אטעטשמענטס
ציון דע ווייב פון מנוחת אשר מרת נוחא.
ציון דע ווייב פון מנוחת אשר מרת נוחא.
010.jpg (50.18 KiB) געזען 26083 מאל
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

ר' אשר אנשיל יונגרייז, - אייניקל פון מנוחת אשר
אטעטשמענטס
ציון ר' אשר אנשיל נכדו של המנוחת אשר
ציון ר' אשר אנשיל נכדו של המנוחת אשר
016.jpg (68.44 KiB) געזען 26080 מאל
אוועטאר
א איד
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 03, 2008 11:31 am
לאקאציע: ארץ ישראל
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א איד »

מאקווע רב שליט"א געפארן צום ציון פון מנוחת אשר.
אטעטשמענטס
ר' שמעון למברגר -מאקווע רב,
ר' שמעון למברגר -מאקווע רב,
לעצט פארראכטן דורך א איד אום מאנטאג דעצעמבער 08, 2008 12:42 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”