לוח היארצייטן - היינט איז די יארצייט פון....

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

Yoely
שר חמישים ומאתים
תגובות: 439
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 27, 2011 11:07 am

תגובהדורך Yoely » דאנארשטאג יולי 19, 2012 10:42 am

היינט איז די יארצייט פון רש"י הק'

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 15574
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מיטוואך אוגוסט 15, 2012 10:19 am

היינט איז די יארצייט פון הרה"ק רבי שמואל צבי ב"ר אברהם אביש מספינקא זי"ע

אוועטאר
אינסוזעאיסט
שר מאה
תגובות: 208
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 14, 2012 8:13 pm

ר' שרגא פייוויל מענדלאוויטש יא"צ ג' אלול

תגובהדורך אינסוזעאיסט » דינסטאג אוגוסט 21, 2012 12:42 pm

היינט געפאלט יא"צ פון דעם גאון וקדוש

אפשר קען איינער צולייגן עפעס לכבודו אין אידיש

זעהט אין לשה"ק

אוועטאר
אינסוזעאיסט
שר מאה
תגובות: 208
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 14, 2012 8:13 pm

תגובהדורך אינסוזעאיסט » דינסטאג אוגוסט 21, 2012 4:16 pm

א שמועס פון זיין תלמיד הגאון ר יצחק שיינער שליט"א [ווידיאו]

די ערשטע טשעק וואס די סאטמאר רב זי"ע און די קלויזענבורג רב זי"ע האט באקומען איז געווען פון הגה"ק ר' שרגא פייביל זי"ע!

און אאפרעכט איבער זיין השפעה אויף אידנטום אין אמעריקא

זיין איידעם האט געהייסן ר' יצחק קארף זצ"ל
לעצט פאראכטן דורך אינסוזעאיסט אום מיטוואך אוגוסט 22, 2012 1:44 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
אינסוזעאיסט
שר מאה
תגובות: 208
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 14, 2012 8:13 pm

הגה"ק בעל אור שמח זצ"ל - ד' אלול

תגובהדורך אינסוזעאיסט » מיטוואך אוגוסט 22, 2012 11:06 am

הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
החיבורים "אור שמח" על הרמב"ם וה"משך חכמה" על התורה לרבי מאיר שמחה הכהן רבה של דווינסק התקבלו בכל תפוצות ישראל.
אבי לזר ד' באלול תשס"ט - 24/08/2009 06:03
רבי מאיר שמחה נולד בשנת תר"ג בעיירה בלטרימנץ פלך ווילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס. אביו היה למדן גדול ומרביץ תורה, בעל צדקה ומכניס אורחים. הגאון רבי מאיר מטיקטין זצ"ל בהיותו בבלטרימנץ התאכסן בבית רבי שמשון שסיפק לו כל צרכיו. טרם עזבו את העיר בירך רבי מאיר את רבי שמשון ואשתו שייתן להם הקדוש ברוך הוא בן שיאיר עיני ישראל בתורה. ברכתו של אותו צדיק נתקיימה, וכשנולד להם בן קראו לו בשם "מאיר שמחה" על שם אותו גאון רבי מאיר.

בשנת תרט"ז, בהיותו בגיל בר מצווה, לקחו אביו לאיישישוק כדי ללמוד תורה מפי הגאון רבי משה דנישבסקי זצ"ל. בשנת תר"כ, בהיותו בגיל שבע עשרה, התחתן עם בת הגביר ומוקיר רבנן ר' צבי פלטיאל מביאליסטוק. שם ישב סמוך לשולחן חמיו כמה שנים. אשתו עסקה במסחר ואפשרה לבעלה להתמסר כל כולו ללימוד התורה. לאחד ממיודעיו התבטא פעם בחיוך: "דיהיב חיי יהיב מזוני" [מי שנותן חיים נותן מזונות] כשכוונתו לאשתו חיה שהביאה מזונות לביתם.

העיר דווינסק (כיום: דאוגבפילס) שבלטביה []
שקידתו העצומה עברה כל גבול. בלילות החורף הארוכים היה לומד כל הלילה בעמידה על רגליו כשהוא מתבודד בעזרת הנשים של בית המדרש ומפליג בים התלמוד הגדול. על אף היותו מופשט מעולם ומלואו, לא הסיח דעת מחובותיו כלפי הזולת. היה נוהג שלא לצאת מבית הכנסת בלילות שבת לפני שסידר את האורחים העניים לסעודות שבת אצל בעלי-הבתים שבעיר.

בשנת תרמ"ח נפטר הגאון רבי ראובן הלוי דינבורגר אב בית דין של דווינסק, ובא להספידו הגאון רבי יעקב מזאג'ר. אחרי דברי ההספד פנה בקריאה לבני עדת דווינסק והציע להם שיקבלו את רבי מאיר שמחה למלא את מקומו של הגאון רבי ראובן זצ"ל. גם הגאונים רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" מבריסק ורבי יצחק דיסקין הצטרפו להצעה זו, ובאותה שנה נתמנה רבי מאיר שמחה לרבה של דווינסק.

כארבעים שנה שפט את ישראל בעיר דווינסק והיה נערץ וחביב על כל החוגים בעיר. רבי מאיר שמחה חי בדוחק ולא רצה ליהנות משל אחרים. מנהגו היה שלא לקבל שום תשלומים עבור מכירת חמץ. פעם התקיימה אסיפה של ראשי קהילת דווינסק בה החליטו להוסיף על משכורתו, רבי מאיר שמחה התנגד לכך באומרו שבמשכורתו הקבועה יש לו די מחסורו, וסירב לקבל שום הוספה. כספים שהיה מקבל על ידי הדואר היה מחזירם לשולחם, במקרה שלא היה יודע מי השולח היה מחלק את הכסף לצדקה.

היה מתלמידיו של אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ביחוד השתדל בכל כוחו להשכין שלום בין איש לאשתו, ורבים המקרים בהם הצליח להשכין אהבה ואחווה בין בני זוג שעמדו על סף גירושים, או בין בני זוג צעירים שלא הסתדרו ביניהם. על אף התמסרותו כליל ללימוד התורה היה ער לכל ענייני הכלל, והרבה פעל להרמת קרן התורה והדת. השתתף בועידות ואסיפות של רבנים בפטרבורג ווילנא ועוד.


כאשר החליטה הממשלה הרוסית להכניס את לימוד השפה הרוסית לישיבת וואלוז'ין, התכנסו גדולי ישראל לדון בגזירה זו. רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"משנה ברורה", צידד שעדיף לסגור את הישיבה, לעומתו רבי מאיר שמחה טען שיש להמשיך בקיום הישיבה. חשש בעל המשנה ברורה שמא רבי מאיר שמחה נפגע מדבריו ולאות פיוס חרג ממנהגו שלא להביא בחיבורו הגדול גדולים בני זמנו והביא את רבי מאיר שמחה. [ביאור הלכה סימן תקפ"ה ד"ה "וטוב לתקוע בצד ימין"].


שער הספר "משך חכמה" [] בשנת תרס"ב, כארבע עשרה שנים לאחר שנתמנה לרב בדווינסק, הצליח לחסוך ממשכורתו הדלה סכום כסף ניכר, אותו הוא הועיד להדפסת ספרו הגדול "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים מספרו יצאו בחייו בוורשא, והחלק האחרון נדפס לאחר פטירתו בעיר ריגא על ידי גאון אב בית דין של ריגא - רבי מנחם מנדל ז'ק זצ"ל. הספר "משך חכמה" על התורה הובא גם הוא לדפוס על ידי הרב ז'ק שנה אחת אחר פטירתו של רבי מאיר שמחה, אשר מסרו לו בעודנו בחיים בבואו להתרפאות בעיר ריגא. מלבד ספרו הגדול על הרמב"ם, כתב חידושים גם על סדר מסכתות הש"ס, אך כתבי יד רבים הלכו לטמיון בשואה הארורה שהשמידה את יהדות אירופה. כאוד מוצל מאש נצלו מעט מחידושיו על כמה מסכתות הש"ס ויצאו לאור בישראל.

במשך ארבעים שנות רבנותו בעיר דווינסק, השיב תשובות לאלפים לכל קהל הגולה, הן בהלכה למעשה והן בהוויות דאביי ורבא. אך גם תשובותיו אלו נעלמו בשואה. בספריו שנותרו לפליטה הוא מזכיר את תשובותיו פעמים רבות. בשנת תרס"ו הציעו לו את משרת הרבנות בירושלים, אך להפצרת בני עדתו - קהילת דווינסק סירב לקבל את ההצעה.

רבי מאיר שמחה היה נערץ בקרב קהל עדתו ובקרב אנשי העיר דווינסק, גם המשכילים והגויים שבעיר, ידעו להעריך את עוצם קדושתו וגדולתו של הרב השוכן בקרבם. ראש המוסד לשעבר מר איסר הראל (הלפרין) שהתגורר בנעוריו בדווינסק, מתאר בספרו 'בטחון ודמוקרטיה' מאורע שהסעיר את תושבי העיר. באחד החורפים הגשומים שבאו על דווינסק עלה הנהר המקומי על גדותיו והמים איימו לפרוץ את הסכר ולשטוף את העיר על תושביה. או אז הופיעה דמותו הנישאה של רב העיר רבי מאיר שמחה, שעלה על הסוללה ונשא צקון לחש לבורא עולם שיחוס על העיר ותושביה, וראה זה פלא, כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע, ודווינסק העיר ניצלה מאסון גדול. מאורע זה גרם לקידוש השם גדול בקרב התושבים הגויים של העיר, אשר ראו גם כל עמי הארץ מקרב היהודים כי שם ה' נקרא עליו.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברחו רבים מהעיר דווינסק, אך רבי מאיר שמחה נשאר שם באומרו - כל עוד יש תשעה יהודים בדווינסק אני נשאר כאן כדי להשלים מניין. בת יחידה הייתה לרבי מאיר שמחה, היא נישאה לאחד מגדולי פולין - רבי אברהם לופטביר מוורשא. רבי מאיר שמחה היה קשור אליו באהבה עזה אך למגינת לבו לא זכה להשתעשע עמו זמן רב. באסרו חג של פסח באותה השנה נפטר רבי אברהם על פני חמיו שהתאבל עליו מרה.

ידוע איגרתו לגבי ביטול השלש שבועות:

אולם זה במאה הזאת זרחו קוי אור ע"י גדולי המעש, כמו מונטיפיורי וכיו"ב בהתעוררות
רבה, ומהרבנים ר' צבי הירש מטאהרן ור' אליהו מגריידיץ, לבנות ולשכלל ירושלים
ולהסיר שוממותיה, כמעט עד כי התרחב הדבר ע"י הנלהבים. ורבנים הרבה עמדו
מנגד, ואף אותם שהיה בלבם לקרב את הדבר שמו יד לפה, מפני כי חרדו מהנלהבים
שלא יגדישו הסאה, ומהג' שבועות שהשביע לבנות ירושלים (כתובות קיא, א ושיה"ש
רבה ב', פסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים).

אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר
ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצוות
ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) - למקומה. ומצוה
על כל איש לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו. ואולי על זה נאמר: "עד מתי תתחמקין"

(ירמיה ל"א), ואם ייתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה כמו שנגדלו בימי
ארתחששתא, אשר היו נתונים תחת פרס, דובא-ניידא (קידושין ע"ב) ואף כעת תחת
ממשלת ארץ האי עם בריטניה המתונה - אז בטח הוא עניין העומד ברומו של עולם.

הן אמנם, שאז היו הנביאים בנבואה מן השמים, מחזקים אותם. מי יודע - אולי כמו
חרבן הבית השני היה שלא עפ"י הנבואה, (אשר מהאי טעמא כשגלו לא בטלה קדושת
הארץ, כדברי נועם של התוספות יו"ט, בעדיות פ' ח', משנה ו') - כן יהיה הנחת אבן פנה
שלא עפ"י נביאים וכנטילתו - כך נתינתו. אכן במופלא ממך אל תחקור, כי זה תלוי
בהופעת אור אלקי לראות אשר כל עניינים הכלליים וקניינים הציבוריים יהיו על טהרת
הקודש והצניעות, וכמו שעשו אנשי כנה"ג.

אבל יהי' איך שיהיה, מצוות ישוב ארץ ישראל לא נפטר מזה, כל מי שבכוחו יעשה
וזכות מצוה הזאת תגן על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם להצילן מכל רעה,
ועיניהם ועינינו תחזינה בשובו לציון ולשמוע בעת יאמר לציון מלך אלקיך בב"א.
דברי המצפה לראות בתשועת ישראל,

חותם פה דווינסק
מאיר שמחה כהן"

התור תרפ"א

בשנת תרפ"ו, הלכה לבית עולמה זוגתו הרבנית חיה, זמן קצר לפני פטירתו הוא. מספרים שרבי מאיר שמחה התכופף כלפי ארונה ואמר בזה הלשון: "חיה חיה, אל תדאגי, עוד בשנה זו אבוא אליך". בתחילת הספר "אור שמח" כתוב "ציון לנפש חיה להרבנית הצנועה והצדקנית המפורסמת ברוב צדקותיה אשה יראת ה' מרת חיה נשמתה עדן שנפטרה כ"ז תמוז תרפ"ו. תנצב"ה".

בקיץ שנת תרפ"ו, בהיותו בגיל שמונים ושלוש, חלה רבי מאיר שמחה, ובחודש אב בא לשאול בעצת הרופאים בריגא. מחלתו הייתה אנושה ובד' לחודש אלול - ליל שבת קודש עלתה נשמתו השמימה. ביום ראשון בבוקר נעשו ההכנות הדרושות לקראת מסע הארון מריגא לדווינסק. בשעה חמש הגיעה הרכבת לדווינסק וההלוויה המשיכה בדרכה לביתו של רבי מאיר שמחה. מכיוון שנפטר ללא בנים הורה ידידו ורעו הקרוב הגאון רבי יוסף רוז'ין, הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובער", [אשר שימש ברבנות דווינסק לעדת החסידים] להעמיד את הארון בדירת המנוח ולהרימו אחר כך, כדי לתת לבית הנפטר דין בית האבל, ושמניין יהודים יהיו בבית ליד הארון והם יקבלו אחר כך ניחום אבלים כדין. מסע ההלוויה המשיך בדרכו לבית הקברות, ובשעה מאוחרת בלילה נסתם הגולל על הכהן הגדול, גאון הדור, מאור הגולה, רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל.

TOG

אוועטאר
אינסוזעאיסט
שר מאה
תגובות: 208
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 14, 2012 8:13 pm

תגובהדורך אינסוזעאיסט » מיטוואך אוגוסט 22, 2012 1:28 pm

בית העלמין היהודי עתיק היומין של דווינסק, אשר ברפובליקה הסובייטית הלטבית שבו טמונים גדולי תורה ואישים אחרים, עומד לפני חיסולו המוחלט - ידיעה על חיסולו נתקבלה בירושלים.

שמחה כץ, לשעבר עורך המשנה של האנציקלופדיה העברית, קיבל מכתב מדווינסק שבו נאמר כי השלטונות הסובייטים החליטו לחסל את בית-העלמין היהודי המקומי הקיים כ-150 שנה.

מבית קברות עתיק יומין זה נותרו רק כמה קברים בודדים; ביניהם קברו של הגאון הנודע רבי מאיר שמחה הכהן, מי שהיה רבם של "המתנגדים" בדווינסק, הידוע בחיבוריו התורניים "אור שמחה" על ה "משנה תורה" להרמב"ם ו- "משך חכמה" פירוש על התורה, הוא נפטר בשנת 1926.

http://www.ranaz.co.il/articles/article ... 800508.asp

בילדער פון זיין מצבה ועוד

הלואי זאל מען מעגן מאכן א עקסטערע אשכול אויף דעם צדיק וקדוש
לעצט פאראכטן דורך אינסוזעאיסט אום מיטוואך אוגוסט 22, 2012 1:32 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 17783
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך אוגוסט 22, 2012 1:31 pm

קרעדיט להנ"ל?
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 15574
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » פרייטאג אוגוסט 24, 2012 10:24 am

היינט איז די יארצייט פון מאן הגה"ק בעל ייטב לב מסיגוט זי"ע
(צופעליג ערשיינט ער נאכנישט אינעם לוח)

אוועטאר
Sprint
שר חמש מאות
תגובות: 981
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 08, 2010 10:48 pm

תגובהדורך Sprint » דינסטאג סעפטעמבער 25, 2012 12:18 am


אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 15574
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » דינסטאג סעפטעמבער 25, 2012 10:36 am


יענקל פאטאש
שר חמש מאות
תגובות: 726
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 08, 2012 6:59 pm

תגובהדורך יענקל פאטאש » מיטוואך אוקטובער 10, 2012 3:55 pm

ארויף געברענגט לכבוד די יאהרצייט
viewtopic.php?f=31&t=5731

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 15574
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » דינסטאג אוקטובער 30, 2012 3:00 pm

החזון איש זצ"ל מארגן די יארצייט

אוועטאר
דאנציגער
שר האלף
תגובות: 1220
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 24, 2009 2:51 am

ווען איז מרדכי הצדיק'ס יארצייט

תגובהדורך דאנציגער » מוצ"ש נובעמבער 10, 2012 6:29 pm

איך זיך ווי עס שטייט, ווען איז מרדכי הצדיק'ס יארצייט
He is not my president!! It's like saying, this is not my sky..

אוועטאר
חסיד - אשכנזי
שר חמישים
תגובות: 54
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 15, 2011 10:44 pm

יא"צ ו' כסלו

תגובהדורך חסיד - אשכנזי » דינסטאג נובעמבער 20, 2012 5:10 pm

היינט וי"ו כסלו איז די יא"צ פון הגה"ק ר' לייב עמריך זי"ע פון פ"פ א תלמיד פון ר' נתן אדלער זי"ע ריעו של מרן החת"ס (מיר זענען מיוצ"ח)

For some reason I can't add any pictures won't let !
רבש"ע זיי בעסער צופרידן - לייז אונז אויס אלץ אידן - ווי איידער אלץ גוים חלילה - ר"ר בונם מפשיסחא זי"ע

אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10553
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

תגובהדורך מאנ-יימער » דינסטאג נובעמבער 20, 2012 5:14 pm

חסיד - אשכנזי האט געשריבן:היינט וי"ו כסלו איז די יא"צ פון הגה"ק ר' לייב עמריך זי"ע פון פ"פ א תלמיד פון ר' נתן אדלער זי"ע ריעו של מרן החת"ס (מיר זענען מיוצ"ח)

For some reason I can't add any pictures won't let !

ס'איז אפשר צו גרויס אין סייז? וואס קומט ארויף ווען דו פראבירסט עס ארויפצולייגן?
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?

אוועטאר
חסיד - אשכנזי
שר חמישים
תגובות: 54
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 15, 2011 10:44 pm

תגובהדורך חסיד - אשכנזי » דינסטאג נובעמבער 20, 2012 5:17 pm

i dont know how please give me instrutions (can i do copy paste?)
רבש"ע זיי בעסער צופרידן - לייז אונז אויס אלץ אידן - ווי איידער אלץ גוים חלילה - ר"ר בונם מפשיסחא זי"ע

אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10553
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

תגובהדורך מאנ-יימער » דינסטאג נובעמבער 20, 2012 5:23 pm

ווען דו שרייבסט א תגובה איז דא אונטן א אפציע "לייג צו א עטעטשמענט" קליק עס און אפלאוד די בילד

viewtopic.php?p=547035#p547035
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24133
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך נובעמבער 21, 2012 2:37 pm

חסיד - אשכנזי האט געשריבן:היינט וי"ו כסלו איז די יא"צ פון הגה"ק ר' לייב עמריך זי"ע פון פ"פ א תלמיד פון ר' נתן אדלער זי"ע ריעו של מרן החת"ס (מיר זענען מיוצ"ח)

For some reason I can't add any pictures won't let !


א יש"כ הרב החסיד מאשכנז, אולי באשרייבט איר פרטים איבער דעם זיידען?

מיר האבן אויף עטליכע פלעצער שוין דערמאנט די משפחת עמריך פון פפד"מ, זעה לדוגמא דא:
viewtopic.php?p=465858#p465858

אולי איז כדאי אפצוטיילען און שאפען א באזונדערע אשכול איבער די משפחה

אוועטאר
חסיד - אשכנזי
שר חמישים
תגובות: 54
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 15, 2011 10:44 pm

תגובהדורך חסיד - אשכנזי » מיטוואך נובעמבער 21, 2012 5:05 pm

Mazeiveh of R' Leib Emrich in Frankfurt AM
צוגעלייגטע
image003.jpg
רבש"ע זיי בעסער צופרידן - לייז אונז אויס אלץ אידן - ווי איידער אלץ גוים חלילה - ר"ר בונם מפשיסחא זי"ע

אוועטאר
חסיד - אשכנזי
שר חמישים
תגובות: 54
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 15, 2011 10:44 pm

תגובהדורך חסיד - אשכנזי » מיטוואך נובעמבער 21, 2012 5:08 pm

Thank you Hrav ManYeimer for the tip
(this computer has no hebrew so i can't write much)
רבש"ע זיי בעסער צופרידן - לייז אונז אויס אלץ אידן - ווי איידער אלץ גוים חלילה - ר"ר בונם מפשיסחא זי"ע

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 15574
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מיטוואך נובעמבער 21, 2012 5:12 pm

כמיללער ועוד לאיי וועלט א מען זאל עס אפטיילן פאר אן עקסטערן שיינעם אשכול

אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10553
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

תגובהדורך מאנ-יימער » מיטוואך נובעמבער 21, 2012 5:16 pm

חסיד - אשכנזי האט געשריבן:Mazeiveh of R' Leib Emrich in Frankfurt AM

דא האסטו געשריבן די פולע נוסח המציבה
viewtopic.php?p=541852#p541852
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?

אוועטאר
חסיד - אשכנזי
שר חמישים
תגובות: 54
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 15, 2011 10:44 pm

תגובהדורך חסיד - אשכנזי » פרייטאג נובעמבער 23, 2012 12:23 am

ייש"כ איך האב עס טאקע גע'פאסט דארט און האב גאר פארגעסען דערפון
רבש"ע זיי בעסער צופרידן - לייז אונז אויס אלץ אידן - ווי איידער אלץ גוים חלילה - ר"ר בונם מפשיסחא זי"ע

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 15574
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מיטוואך נובעמבער 28, 2012 10:59 am


אוועטאר
חיים ושלום
שר חמש מאות
תגובות: 544
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 14, 2012 3:40 pm
לאקאציע: אויף די שפיץ

תגובהדורך חיים ושלום » דאנארשטאג נובעמבער 29, 2012 11:04 am

היינט איז די יארצייט פון כ"ק רבי דוד'ל מסקווירא זי"ע ועכ"י
העמיר זיך זען אויף שמחות


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 11 געסט