לוח היארצייטן - היינט איז די יארצייט פון....
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- יוראפ
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19433
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
- לאקאציע: על אדמת נכר
היינט איז די יארצייט פון הרה"ק רבי שמואל צבי ב"ר אברהם אביש מספינקא זי"ע
- אינסוזעאיסט
- שר מאה
- תגובות: 208
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 14, 2012 8:13 pm
- אינסוזעאיסט
- שר מאה
- תגובות: 208
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 14, 2012 8:13 pm
א שמועס פון זיין תלמיד הגאון ר יצחק שיינער שליט"א [ווידיאו]
די ערשטע טשעק וואס די סאטמאר רב זי"ע און די קלויזענבורג רב זי"ע האט באקומען איז געווען פון הגה"ק ר' שרגא פייביל זי"ע!
און אאפרעכט איבער זיין השפעה אויף אידנטום אין אמעריקא
זיין איידעם האט געהייסן ר' יצחק קארף זצ"ל
די ערשטע טשעק וואס די סאטמאר רב זי"ע און די קלויזענבורג רב זי"ע האט באקומען איז געווען פון הגה"ק ר' שרגא פייביל זי"ע!
און אאפרעכט איבער זיין השפעה אויף אידנטום אין אמעריקא
זיין איידעם האט געהייסן ר' יצחק קארף זצ"ל
לעצט פארראכטן דורך אינסוזעאיסט אום מיטוואך אוגוסט 22, 2012 1:44 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
- אינסוזעאיסט
- שר מאה
- תגובות: 208
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 14, 2012 8:13 pm
הגה"ק בעל אור שמח זצ"ל - ד' אלול
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
החיבורים "אור שמח" על הרמב"ם וה"משך חכמה" על התורה לרבי מאיר שמחה הכהן רבה של דווינסק התקבלו בכל תפוצות ישראל.
אבי לזר ד' באלול תשס"ט - 24/08/2009 06:03
רבי מאיר שמחה נולד בשנת תר"ג בעיירה בלטרימנץ פלך ווילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס. אביו היה למדן גדול ומרביץ תורה, בעל צדקה ומכניס אורחים. הגאון רבי מאיר מטיקטין זצ"ל בהיותו בבלטרימנץ התאכסן בבית רבי שמשון שסיפק לו כל צרכיו. טרם עזבו את העיר בירך רבי מאיר את רבי שמשון ואשתו שייתן להם הקדוש ברוך הוא בן שיאיר עיני ישראל בתורה. ברכתו של אותו צדיק נתקיימה, וכשנולד להם בן קראו לו בשם "מאיר שמחה" על שם אותו גאון רבי מאיר.
בשנת תרט"ז, בהיותו בגיל בר מצווה, לקחו אביו לאיישישוק כדי ללמוד תורה מפי הגאון רבי משה דנישבסקי זצ"ל. בשנת תר"כ, בהיותו בגיל שבע עשרה, התחתן עם בת הגביר ומוקיר רבנן ר' צבי פלטיאל מביאליסטוק. שם ישב סמוך לשולחן חמיו כמה שנים. אשתו עסקה במסחר ואפשרה לבעלה להתמסר כל כולו ללימוד התורה. לאחד ממיודעיו התבטא פעם בחיוך: "דיהיב חיי יהיב מזוני" [מי שנותן חיים נותן מזונות] כשכוונתו לאשתו חיה שהביאה מזונות לביתם.
העיר דווינסק (כיום: דאוגבפילס) שבלטביה []
שקידתו העצומה עברה כל גבול. בלילות החורף הארוכים היה לומד כל הלילה בעמידה על רגליו כשהוא מתבודד בעזרת הנשים של בית המדרש ומפליג בים התלמוד הגדול. על אף היותו מופשט מעולם ומלואו, לא הסיח דעת מחובותיו כלפי הזולת. היה נוהג שלא לצאת מבית הכנסת בלילות שבת לפני שסידר את האורחים העניים לסעודות שבת אצל בעלי-הבתים שבעיר.
בשנת תרמ"ח נפטר הגאון רבי ראובן הלוי דינבורגר אב בית דין של דווינסק, ובא להספידו הגאון רבי יעקב מזאג'ר. אחרי דברי ההספד פנה בקריאה לבני עדת דווינסק והציע להם שיקבלו את רבי מאיר שמחה למלא את מקומו של הגאון רבי ראובן זצ"ל. גם הגאונים רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" מבריסק ורבי יצחק דיסקין הצטרפו להצעה זו, ובאותה שנה נתמנה רבי מאיר שמחה לרבה של דווינסק.
כארבעים שנה שפט את ישראל בעיר דווינסק והיה נערץ וחביב על כל החוגים בעיר. רבי מאיר שמחה חי בדוחק ולא רצה ליהנות משל אחרים. מנהגו היה שלא לקבל שום תשלומים עבור מכירת חמץ. פעם התקיימה אסיפה של ראשי קהילת דווינסק בה החליטו להוסיף על משכורתו, רבי מאיר שמחה התנגד לכך באומרו שבמשכורתו הקבועה יש לו די מחסורו, וסירב לקבל שום הוספה. כספים שהיה מקבל על ידי הדואר היה מחזירם לשולחם, במקרה שלא היה יודע מי השולח היה מחלק את הכסף לצדקה.
היה מתלמידיו של אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ביחוד השתדל בכל כוחו להשכין שלום בין איש לאשתו, ורבים המקרים בהם הצליח להשכין אהבה ואחווה בין בני זוג שעמדו על סף גירושים, או בין בני זוג צעירים שלא הסתדרו ביניהם. על אף התמסרותו כליל ללימוד התורה היה ער לכל ענייני הכלל, והרבה פעל להרמת קרן התורה והדת. השתתף בועידות ואסיפות של רבנים בפטרבורג ווילנא ועוד.
כאשר החליטה הממשלה הרוסית להכניס את לימוד השפה הרוסית לישיבת וואלוז'ין, התכנסו גדולי ישראל לדון בגזירה זו. רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"משנה ברורה", צידד שעדיף לסגור את הישיבה, לעומתו רבי מאיר שמחה טען שיש להמשיך בקיום הישיבה. חשש בעל המשנה ברורה שמא רבי מאיר שמחה נפגע מדבריו ולאות פיוס חרג ממנהגו שלא להביא בחיבורו הגדול גדולים בני זמנו והביא את רבי מאיר שמחה. [ביאור הלכה סימן תקפ"ה ד"ה "וטוב לתקוע בצד ימין"].
שער הספר "משך חכמה" [] בשנת תרס"ב, כארבע עשרה שנים לאחר שנתמנה לרב בדווינסק, הצליח לחסוך ממשכורתו הדלה סכום כסף ניכר, אותו הוא הועיד להדפסת ספרו הגדול "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים מספרו יצאו בחייו בוורשא, והחלק האחרון נדפס לאחר פטירתו בעיר ריגא על ידי גאון אב בית דין של ריגא - רבי מנחם מנדל ז'ק זצ"ל. הספר "משך חכמה" על התורה הובא גם הוא לדפוס על ידי הרב ז'ק שנה אחת אחר פטירתו של רבי מאיר שמחה, אשר מסרו לו בעודנו בחיים בבואו להתרפאות בעיר ריגא. מלבד ספרו הגדול על הרמב"ם, כתב חידושים גם על סדר מסכתות הש"ס, אך כתבי יד רבים הלכו לטמיון בשואה הארורה שהשמידה את יהדות אירופה. כאוד מוצל מאש נצלו מעט מחידושיו על כמה מסכתות הש"ס ויצאו לאור בישראל.
במשך ארבעים שנות רבנותו בעיר דווינסק, השיב תשובות לאלפים לכל קהל הגולה, הן בהלכה למעשה והן בהוויות דאביי ורבא. אך גם תשובותיו אלו נעלמו בשואה. בספריו שנותרו לפליטה הוא מזכיר את תשובותיו פעמים רבות. בשנת תרס"ו הציעו לו את משרת הרבנות בירושלים, אך להפצרת בני עדתו - קהילת דווינסק סירב לקבל את ההצעה.
רבי מאיר שמחה היה נערץ בקרב קהל עדתו ובקרב אנשי העיר דווינסק, גם המשכילים והגויים שבעיר, ידעו להעריך את עוצם קדושתו וגדולתו של הרב השוכן בקרבם. ראש המוסד לשעבר מר איסר הראל (הלפרין) שהתגורר בנעוריו בדווינסק, מתאר בספרו 'בטחון ודמוקרטיה' מאורע שהסעיר את תושבי העיר. באחד החורפים הגשומים שבאו על דווינסק עלה הנהר המקומי על גדותיו והמים איימו לפרוץ את הסכר ולשטוף את העיר על תושביה. או אז הופיעה דמותו הנישאה של רב העיר רבי מאיר שמחה, שעלה על הסוללה ונשא צקון לחש לבורא עולם שיחוס על העיר ותושביה, וראה זה פלא, כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע, ודווינסק העיר ניצלה מאסון גדול. מאורע זה גרם לקידוש השם גדול בקרב התושבים הגויים של העיר, אשר ראו גם כל עמי הארץ מקרב היהודים כי שם ה' נקרא עליו.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברחו רבים מהעיר דווינסק, אך רבי מאיר שמחה נשאר שם באומרו - כל עוד יש תשעה יהודים בדווינסק אני נשאר כאן כדי להשלים מניין. בת יחידה הייתה לרבי מאיר שמחה, היא נישאה לאחד מגדולי פולין - רבי אברהם לופטביר מוורשא. רבי מאיר שמחה היה קשור אליו באהבה עזה אך למגינת לבו לא זכה להשתעשע עמו זמן רב. באסרו חג של פסח באותה השנה נפטר רבי אברהם על פני חמיו שהתאבל עליו מרה.
ידוע איגרתו לגבי ביטול השלש שבועות:
אולם זה במאה הזאת זרחו קוי אור ע"י גדולי המעש, כמו מונטיפיורי וכיו"ב בהתעוררות
רבה, ומהרבנים ר' צבי הירש מטאהרן ור' אליהו מגריידיץ, לבנות ולשכלל ירושלים
ולהסיר שוממותיה, כמעט עד כי התרחב הדבר ע"י הנלהבים. ורבנים הרבה עמדו
מנגד, ואף אותם שהיה בלבם לקרב את הדבר שמו יד לפה, מפני כי חרדו מהנלהבים
שלא יגדישו הסאה, ומהג' שבועות שהשביע לבנות ירושלים (כתובות קיא, א ושיה"ש
רבה ב', פסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים).
אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר
ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצוות
ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) - למקומה. ומצוה
על כל איש לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו. ואולי על זה נאמר: "עד מתי תתחמקין"
(ירמיה ל"א), ואם ייתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה כמו שנגדלו בימי
ארתחששתא, אשר היו נתונים תחת פרס, דובא-ניידא (קידושין ע"ב) ואף כעת תחת
ממשלת ארץ האי עם בריטניה המתונה - אז בטח הוא עניין העומד ברומו של עולם.
הן אמנם, שאז היו הנביאים בנבואה מן השמים, מחזקים אותם. מי יודע - אולי כמו
חרבן הבית השני היה שלא עפ"י הנבואה, (אשר מהאי טעמא כשגלו לא בטלה קדושת
הארץ, כדברי נועם של התוספות יו"ט, בעדיות פ' ח', משנה ו') - כן יהיה הנחת אבן פנה
שלא עפ"י נביאים וכנטילתו - כך נתינתו. אכן במופלא ממך אל תחקור, כי זה תלוי
בהופעת אור אלקי לראות אשר כל עניינים הכלליים וקניינים הציבוריים יהיו על טהרת
הקודש והצניעות, וכמו שעשו אנשי כנה"ג.
אבל יהי' איך שיהיה, מצוות ישוב ארץ ישראל לא נפטר מזה, כל מי שבכוחו יעשה
וזכות מצוה הזאת תגן על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם להצילן מכל רעה,
ועיניהם ועינינו תחזינה בשובו לציון ולשמוע בעת יאמר לציון מלך אלקיך בב"א.
דברי המצפה לראות בתשועת ישראל,
חותם פה דווינסק
מאיר שמחה כהן"
התור תרפ"א
בשנת תרפ"ו, הלכה לבית עולמה זוגתו הרבנית חיה, זמן קצר לפני פטירתו הוא. מספרים שרבי מאיר שמחה התכופף כלפי ארונה ואמר בזה הלשון: "חיה חיה, אל תדאגי, עוד בשנה זו אבוא אליך". בתחילת הספר "אור שמח" כתוב "ציון לנפש חיה להרבנית הצנועה והצדקנית המפורסמת ברוב צדקותיה אשה יראת ה' מרת חיה נשמתה עדן שנפטרה כ"ז תמוז תרפ"ו. תנצב"ה".
בקיץ שנת תרפ"ו, בהיותו בגיל שמונים ושלוש, חלה רבי מאיר שמחה, ובחודש אב בא לשאול בעצת הרופאים בריגא. מחלתו הייתה אנושה ובד' לחודש אלול - ליל שבת קודש עלתה נשמתו השמימה. ביום ראשון בבוקר נעשו ההכנות הדרושות לקראת מסע הארון מריגא לדווינסק. בשעה חמש הגיעה הרכבת לדווינסק וההלוויה המשיכה בדרכה לביתו של רבי מאיר שמחה. מכיוון שנפטר ללא בנים הורה ידידו ורעו הקרוב הגאון רבי יוסף רוז'ין, הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובער", [אשר שימש ברבנות דווינסק לעדת החסידים] להעמיד את הארון בדירת המנוח ולהרימו אחר כך, כדי לתת לבית הנפטר דין בית האבל, ושמניין יהודים יהיו בבית ליד הארון והם יקבלו אחר כך ניחום אבלים כדין. מסע ההלוויה המשיך בדרכו לבית הקברות, ובשעה מאוחרת בלילה נסתם הגולל על הכהן הגדול, גאון הדור, מאור הגולה, רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל.
TOG
החיבורים "אור שמח" על הרמב"ם וה"משך חכמה" על התורה לרבי מאיר שמחה הכהן רבה של דווינסק התקבלו בכל תפוצות ישראל.
אבי לזר ד' באלול תשס"ט - 24/08/2009 06:03
רבי מאיר שמחה נולד בשנת תר"ג בעיירה בלטרימנץ פלך ווילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס. אביו היה למדן גדול ומרביץ תורה, בעל צדקה ומכניס אורחים. הגאון רבי מאיר מטיקטין זצ"ל בהיותו בבלטרימנץ התאכסן בבית רבי שמשון שסיפק לו כל צרכיו. טרם עזבו את העיר בירך רבי מאיר את רבי שמשון ואשתו שייתן להם הקדוש ברוך הוא בן שיאיר עיני ישראל בתורה. ברכתו של אותו צדיק נתקיימה, וכשנולד להם בן קראו לו בשם "מאיר שמחה" על שם אותו גאון רבי מאיר.
בשנת תרט"ז, בהיותו בגיל בר מצווה, לקחו אביו לאיישישוק כדי ללמוד תורה מפי הגאון רבי משה דנישבסקי זצ"ל. בשנת תר"כ, בהיותו בגיל שבע עשרה, התחתן עם בת הגביר ומוקיר רבנן ר' צבי פלטיאל מביאליסטוק. שם ישב סמוך לשולחן חמיו כמה שנים. אשתו עסקה במסחר ואפשרה לבעלה להתמסר כל כולו ללימוד התורה. לאחד ממיודעיו התבטא פעם בחיוך: "דיהיב חיי יהיב מזוני" [מי שנותן חיים נותן מזונות] כשכוונתו לאשתו חיה שהביאה מזונות לביתם.
העיר דווינסק (כיום: דאוגבפילס) שבלטביה []
שקידתו העצומה עברה כל גבול. בלילות החורף הארוכים היה לומד כל הלילה בעמידה על רגליו כשהוא מתבודד בעזרת הנשים של בית המדרש ומפליג בים התלמוד הגדול. על אף היותו מופשט מעולם ומלואו, לא הסיח דעת מחובותיו כלפי הזולת. היה נוהג שלא לצאת מבית הכנסת בלילות שבת לפני שסידר את האורחים העניים לסעודות שבת אצל בעלי-הבתים שבעיר.
בשנת תרמ"ח נפטר הגאון רבי ראובן הלוי דינבורגר אב בית דין של דווינסק, ובא להספידו הגאון רבי יעקב מזאג'ר. אחרי דברי ההספד פנה בקריאה לבני עדת דווינסק והציע להם שיקבלו את רבי מאיר שמחה למלא את מקומו של הגאון רבי ראובן זצ"ל. גם הגאונים רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" מבריסק ורבי יצחק דיסקין הצטרפו להצעה זו, ובאותה שנה נתמנה רבי מאיר שמחה לרבה של דווינסק.
כארבעים שנה שפט את ישראל בעיר דווינסק והיה נערץ וחביב על כל החוגים בעיר. רבי מאיר שמחה חי בדוחק ולא רצה ליהנות משל אחרים. מנהגו היה שלא לקבל שום תשלומים עבור מכירת חמץ. פעם התקיימה אסיפה של ראשי קהילת דווינסק בה החליטו להוסיף על משכורתו, רבי מאיר שמחה התנגד לכך באומרו שבמשכורתו הקבועה יש לו די מחסורו, וסירב לקבל שום הוספה. כספים שהיה מקבל על ידי הדואר היה מחזירם לשולחם, במקרה שלא היה יודע מי השולח היה מחלק את הכסף לצדקה.
היה מתלמידיו של אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ביחוד השתדל בכל כוחו להשכין שלום בין איש לאשתו, ורבים המקרים בהם הצליח להשכין אהבה ואחווה בין בני זוג שעמדו על סף גירושים, או בין בני זוג צעירים שלא הסתדרו ביניהם. על אף התמסרותו כליל ללימוד התורה היה ער לכל ענייני הכלל, והרבה פעל להרמת קרן התורה והדת. השתתף בועידות ואסיפות של רבנים בפטרבורג ווילנא ועוד.
כאשר החליטה הממשלה הרוסית להכניס את לימוד השפה הרוסית לישיבת וואלוז'ין, התכנסו גדולי ישראל לדון בגזירה זו. רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"משנה ברורה", צידד שעדיף לסגור את הישיבה, לעומתו רבי מאיר שמחה טען שיש להמשיך בקיום הישיבה. חשש בעל המשנה ברורה שמא רבי מאיר שמחה נפגע מדבריו ולאות פיוס חרג ממנהגו שלא להביא בחיבורו הגדול גדולים בני זמנו והביא את רבי מאיר שמחה. [ביאור הלכה סימן תקפ"ה ד"ה "וטוב לתקוע בצד ימין"].
שער הספר "משך חכמה" [] בשנת תרס"ב, כארבע עשרה שנים לאחר שנתמנה לרב בדווינסק, הצליח לחסוך ממשכורתו הדלה סכום כסף ניכר, אותו הוא הועיד להדפסת ספרו הגדול "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים מספרו יצאו בחייו בוורשא, והחלק האחרון נדפס לאחר פטירתו בעיר ריגא על ידי גאון אב בית דין של ריגא - רבי מנחם מנדל ז'ק זצ"ל. הספר "משך חכמה" על התורה הובא גם הוא לדפוס על ידי הרב ז'ק שנה אחת אחר פטירתו של רבי מאיר שמחה, אשר מסרו לו בעודנו בחיים בבואו להתרפאות בעיר ריגא. מלבד ספרו הגדול על הרמב"ם, כתב חידושים גם על סדר מסכתות הש"ס, אך כתבי יד רבים הלכו לטמיון בשואה הארורה שהשמידה את יהדות אירופה. כאוד מוצל מאש נצלו מעט מחידושיו על כמה מסכתות הש"ס ויצאו לאור בישראל.
במשך ארבעים שנות רבנותו בעיר דווינסק, השיב תשובות לאלפים לכל קהל הגולה, הן בהלכה למעשה והן בהוויות דאביי ורבא. אך גם תשובותיו אלו נעלמו בשואה. בספריו שנותרו לפליטה הוא מזכיר את תשובותיו פעמים רבות. בשנת תרס"ו הציעו לו את משרת הרבנות בירושלים, אך להפצרת בני עדתו - קהילת דווינסק סירב לקבל את ההצעה.
רבי מאיר שמחה היה נערץ בקרב קהל עדתו ובקרב אנשי העיר דווינסק, גם המשכילים והגויים שבעיר, ידעו להעריך את עוצם קדושתו וגדולתו של הרב השוכן בקרבם. ראש המוסד לשעבר מר איסר הראל (הלפרין) שהתגורר בנעוריו בדווינסק, מתאר בספרו 'בטחון ודמוקרטיה' מאורע שהסעיר את תושבי העיר. באחד החורפים הגשומים שבאו על דווינסק עלה הנהר המקומי על גדותיו והמים איימו לפרוץ את הסכר ולשטוף את העיר על תושביה. או אז הופיעה דמותו הנישאה של רב העיר רבי מאיר שמחה, שעלה על הסוללה ונשא צקון לחש לבורא עולם שיחוס על העיר ותושביה, וראה זה פלא, כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע, ודווינסק העיר ניצלה מאסון גדול. מאורע זה גרם לקידוש השם גדול בקרב התושבים הגויים של העיר, אשר ראו גם כל עמי הארץ מקרב היהודים כי שם ה' נקרא עליו.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברחו רבים מהעיר דווינסק, אך רבי מאיר שמחה נשאר שם באומרו - כל עוד יש תשעה יהודים בדווינסק אני נשאר כאן כדי להשלים מניין. בת יחידה הייתה לרבי מאיר שמחה, היא נישאה לאחד מגדולי פולין - רבי אברהם לופטביר מוורשא. רבי מאיר שמחה היה קשור אליו באהבה עזה אך למגינת לבו לא זכה להשתעשע עמו זמן רב. באסרו חג של פסח באותה השנה נפטר רבי אברהם על פני חמיו שהתאבל עליו מרה.
ידוע איגרתו לגבי ביטול השלש שבועות:
אולם זה במאה הזאת זרחו קוי אור ע"י גדולי המעש, כמו מונטיפיורי וכיו"ב בהתעוררות
רבה, ומהרבנים ר' צבי הירש מטאהרן ור' אליהו מגריידיץ, לבנות ולשכלל ירושלים
ולהסיר שוממותיה, כמעט עד כי התרחב הדבר ע"י הנלהבים. ורבנים הרבה עמדו
מנגד, ואף אותם שהיה בלבם לקרב את הדבר שמו יד לפה, מפני כי חרדו מהנלהבים
שלא יגדישו הסאה, ומהג' שבועות שהשביע לבנות ירושלים (כתובות קיא, א ושיה"ש
רבה ב', פסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים).
אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר
ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצוות
ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) - למקומה. ומצוה
על כל איש לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו. ואולי על זה נאמר: "עד מתי תתחמקין"
(ירמיה ל"א), ואם ייתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה כמו שנגדלו בימי
ארתחששתא, אשר היו נתונים תחת פרס, דובא-ניידא (קידושין ע"ב) ואף כעת תחת
ממשלת ארץ האי עם בריטניה המתונה - אז בטח הוא עניין העומד ברומו של עולם.
הן אמנם, שאז היו הנביאים בנבואה מן השמים, מחזקים אותם. מי יודע - אולי כמו
חרבן הבית השני היה שלא עפ"י הנבואה, (אשר מהאי טעמא כשגלו לא בטלה קדושת
הארץ, כדברי נועם של התוספות יו"ט, בעדיות פ' ח', משנה ו') - כן יהיה הנחת אבן פנה
שלא עפ"י נביאים וכנטילתו - כך נתינתו. אכן במופלא ממך אל תחקור, כי זה תלוי
בהופעת אור אלקי לראות אשר כל עניינים הכלליים וקניינים הציבוריים יהיו על טהרת
הקודש והצניעות, וכמו שעשו אנשי כנה"ג.
אבל יהי' איך שיהיה, מצוות ישוב ארץ ישראל לא נפטר מזה, כל מי שבכוחו יעשה
וזכות מצוה הזאת תגן על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם להצילן מכל רעה,
ועיניהם ועינינו תחזינה בשובו לציון ולשמוע בעת יאמר לציון מלך אלקיך בב"א.
דברי המצפה לראות בתשועת ישראל,
חותם פה דווינסק
מאיר שמחה כהן"
התור תרפ"א
בשנת תרפ"ו, הלכה לבית עולמה זוגתו הרבנית חיה, זמן קצר לפני פטירתו הוא. מספרים שרבי מאיר שמחה התכופף כלפי ארונה ואמר בזה הלשון: "חיה חיה, אל תדאגי, עוד בשנה זו אבוא אליך". בתחילת הספר "אור שמח" כתוב "ציון לנפש חיה להרבנית הצנועה והצדקנית המפורסמת ברוב צדקותיה אשה יראת ה' מרת חיה נשמתה עדן שנפטרה כ"ז תמוז תרפ"ו. תנצב"ה".
בקיץ שנת תרפ"ו, בהיותו בגיל שמונים ושלוש, חלה רבי מאיר שמחה, ובחודש אב בא לשאול בעצת הרופאים בריגא. מחלתו הייתה אנושה ובד' לחודש אלול - ליל שבת קודש עלתה נשמתו השמימה. ביום ראשון בבוקר נעשו ההכנות הדרושות לקראת מסע הארון מריגא לדווינסק. בשעה חמש הגיעה הרכבת לדווינסק וההלוויה המשיכה בדרכה לביתו של רבי מאיר שמחה. מכיוון שנפטר ללא בנים הורה ידידו ורעו הקרוב הגאון רבי יוסף רוז'ין, הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובער", [אשר שימש ברבנות דווינסק לעדת החסידים] להעמיד את הארון בדירת המנוח ולהרימו אחר כך, כדי לתת לבית הנפטר דין בית האבל, ושמניין יהודים יהיו בבית ליד הארון והם יקבלו אחר כך ניחום אבלים כדין. מסע ההלוויה המשיך בדרכו לבית הקברות, ובשעה מאוחרת בלילה נסתם הגולל על הכהן הגדול, גאון הדור, מאור הגולה, רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל.
TOG
- אינסוזעאיסט
- שר מאה
- תגובות: 208
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 14, 2012 8:13 pm
בית העלמין היהודי עתיק היומין של דווינסק, אשר ברפובליקה הסובייטית הלטבית שבו טמונים גדולי תורה ואישים אחרים, עומד לפני חיסולו המוחלט - ידיעה על חיסולו נתקבלה בירושלים.
שמחה כץ, לשעבר עורך המשנה של האנציקלופדיה העברית, קיבל מכתב מדווינסק שבו נאמר כי השלטונות הסובייטים החליטו לחסל את בית-העלמין היהודי המקומי הקיים כ-150 שנה.
מבית קברות עתיק יומין זה נותרו רק כמה קברים בודדים; ביניהם קברו של הגאון הנודע רבי מאיר שמחה הכהן, מי שהיה רבם של "המתנגדים" בדווינסק, הידוע בחיבוריו התורניים "אור שמחה" על ה "משנה תורה" להרמב"ם ו- "משך חכמה" פירוש על התורה, הוא נפטר בשנת 1926.
http://www.ranaz.co.il/articles/article ... 800508.asp
בילדער פון זיין מצבה ועוד
הלואי זאל מען מעגן מאכן א עקסטערע אשכול אויף דעם צדיק וקדוש
שמחה כץ, לשעבר עורך המשנה של האנציקלופדיה העברית, קיבל מכתב מדווינסק שבו נאמר כי השלטונות הסובייטים החליטו לחסל את בית-העלמין היהודי המקומי הקיים כ-150 שנה.
מבית קברות עתיק יומין זה נותרו רק כמה קברים בודדים; ביניהם קברו של הגאון הנודע רבי מאיר שמחה הכהן, מי שהיה רבם של "המתנגדים" בדווינסק, הידוע בחיבוריו התורניים "אור שמחה" על ה "משנה תורה" להרמב"ם ו- "משך חכמה" פירוש על התורה, הוא נפטר בשנת 1926.
http://www.ranaz.co.il/articles/article ... 800508.asp
בילדער פון זיין מצבה ועוד
הלואי זאל מען מעגן מאכן א עקסטערע אשכול אויף דעם צדיק וקדוש
לעצט פארראכטן דורך אינסוזעאיסט אום מיטוואך אוגוסט 22, 2012 1:32 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35437
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
-
- שר האלף
- תגובות: 1215
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 08, 2012 6:59 pm
ארויף געברענגט לכבוד די יאהרצייט
viewtopic.php?f=31&t=5731
viewtopic.php?f=31&t=5731
- יוראפ
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19433
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
- לאקאציע: על אדמת נכר
החזון איש זצ"ל מארגן די יארצייט
ווען איז מרדכי הצדיק'ס יארצייט
איך זיך ווי עס שטייט, ווען איז מרדכי הצדיק'ס יארצייט
- חסיד - אשכנזי
- שר מאה
- תגובות: 127
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 15, 2011 10:44 pm
יא"צ ו' כסלו
היינט וי"ו כסלו איז די יא"צ פון הגה"ק ר' לייב עמריך זי"ע פון פ"פ א תלמיד פון ר' נתן אדלער זי"ע ריעו של מרן החת"ס (מיר זענען מיוצ"ח)
For some reason I can't add any pictures won't let !
For some reason I can't add any pictures won't let !
רבש"ע זיי בעסער צופרידן - לייז אונז אויס אלץ אידן - ווי איידער אלץ גוים חלילה - ר"ר בונם מפשיסחא זי"ע
- מאנ-יימער
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 10560
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 14, 2011 10:36 am
- לאקאציע: אויפן וועג ארויף
חסיד - אשכנזי האט געשריבן:היינט וי"ו כסלו איז די יא"צ פון הגה"ק ר' לייב עמריך זי"ע פון פ"פ א תלמיד פון ר' נתן אדלער זי"ע ריעו של מרן החת"ס (מיר זענען מיוצ"ח)
For some reason I can't add any pictures won't let !
ס'איז אפשר צו גרויס אין סייז? וואס קומט ארויף ווען דו פראבירסט עס ארויפצולייגן?
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?
- חסיד - אשכנזי
- שר מאה
- תגובות: 127
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 15, 2011 10:44 pm
- מאנ-יימער
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 10560
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 14, 2011 10:36 am
- לאקאציע: אויפן וועג ארויף
ווען דו שרייבסט א תגובה איז דא אונטן א אפציע "לייג צו א עטעטשמענט" קליק עס און אפלאוד די בילד
viewtopic.php?p=547035#p547035
viewtopic.php?p=547035#p547035
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?
חסיד - אשכנזי האט געשריבן:היינט וי"ו כסלו איז די יא"צ פון הגה"ק ר' לייב עמריך זי"ע פון פ"פ א תלמיד פון ר' נתן אדלער זי"ע ריעו של מרן החת"ס (מיר זענען מיוצ"ח)
For some reason I can't add any pictures won't let !
א יש"כ הרב החסיד מאשכנז, אולי באשרייבט איר פרטים איבער דעם זיידען?
מיר האבן אויף עטליכע פלעצער שוין דערמאנט די משפחת עמריך פון פפד"מ, זעה לדוגמא דא:
viewtopic.php?p=465858#p465858
אולי איז כדאי אפצוטיילען און שאפען א באזונדערע אשכול איבער די משפחה
- חסיד - אשכנזי
- שר מאה
- תגובות: 127
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 15, 2011 10:44 pm
- חסיד - אשכנזי
- שר מאה
- תגובות: 127
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 15, 2011 10:44 pm
- מאנ-יימער
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 10560
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 14, 2011 10:36 am
- לאקאציע: אויפן וועג ארויף
חסיד - אשכנזי האט געשריבן:Mazeiveh of R' Leib Emrich in Frankfurt AM
דא האסטו געשריבן די פולע נוסח המציבה
viewtopic.php?p=541852#p541852
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?
- חסיד - אשכנזי
- שר מאה
- תגובות: 127
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 15, 2011 10:44 pm
- חיים ושלום
- שר חמש מאות
- תגובות: 542
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 14, 2012 3:40 pm
- לאקאציע: אויף די שפיץ