רבי ישעי' שטיינער מקערעסטיר זצ"ל - ג' אייר תרפ"ה

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

שמו
שר האלפיים
תגובות: 2708
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 31, 2011 12:38 pm

תגובהדורך שמו » פרייטאג מאי 13, 2016 12:42 am

נא_שכל האט געשריבן:אויב מ'קען קאנפירמען די מעשה מיט קראנטע באריכטן פון די טויט פונעם ערל וואלט עס געווען א גרויסע ענין.

ר' אהרן סופר מגי"ש אין שינאווא ביהמ"ד אין מאנסי
האט דאס נעכטן נאכט פארציילט אין בית מדרש
כשמ"ו כן הוא

אוועטאר
פאטאקי08
שר עשרת אלפים
תגובות: 11089
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 09, 2007 1:30 pm
לאקאציע: בקרוב אין וואשינגטאן

תגובהדורך פאטאקי08 » פרייטאג מאי 13, 2016 1:06 am

נא_שכל האט געשריבן:אויב מ'קען קאנפירמען די מעשה מיט קראנטע באריכטן פון די טויט פונעם ערל וואלט עס געווען א גרויסע ענין.

געהערט די מעשה פאריאר
אויף העיווארד סטריט צווישן בעדפארד אין לי בויעט זיך יעצט א ביהמ"ד (בוענאס איירעס) הארט דערנעבן וואוינט א גוי, איך מיין אפשר די לעצטע גוי אויף דעם גאס, דער פלעגט אנטיילן צרות
דער שמש פון בית מדרש איז געווען פאריאר אדר אין ליזעסנק, איז ער אויך געווען אין קערעסטיר און געבעטן ר' ישעילע צו קער נעמען פונעם גויאישן שכן
ב' אייר (ג אייר אין קערעסטיר...) תשע"ה האט זיך דער גוי געלייגט אויף שטענדיג

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4899
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג מאי 13, 2016 1:18 am

פאטאקי די ברענגסט א נייע מעשה פון פאריאר. זיי פארציילן א מעשה פון דאס יאר, און אויב ס'אמת דארף מען עס קענען ערגעף טרעפן אויפ'ן געוועב.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
פאטאקי08
שר עשרת אלפים
תגובות: 11089
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 09, 2007 1:30 pm
לאקאציע: בקרוב אין וואשינגטאן

תגובהדורך פאטאקי08 » פרייטאג מאי 13, 2016 2:03 am

שוין געזוכט און נישט געטראפן

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17021
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » דינסטאג מאי 24, 2016 5:30 pm

יוראפ האט געשריבן:אידן אין אמעריקא זענען מתפלל ביומא דהילולא ביין ציון פונעם ברודער
בילד
צוגעלייגטע
IMG_6938.JPG

צדיק613
אנשי שלומינו
תגובות: 4
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 5:37 pm

רבי ישעי' שטיינער מקערעסטיר זצ"ל - ג' אייר תרפ"ה

תגובהדורך צדיק613 » מאנטאג נובעמבער 14, 2016 11:29 am

Bizz האט געשריבן:בית אביו,
ואלו הם אחיו של רבי ישעיהו,
א. רבי מנחם שטיינער בזבארוב נפטר כג שבט תרנ"ה, ועל מצבתו נכתב שהוא אחיו של הרב הצדיק מו"ה ישעי' מקערעסטיר. ב. ר' יהודה צבי שטיינר, נפטר באמריקה י"ב אייר תרע"ו. ג. אחותם מרת שרה פיה, היא היתה אשת ר' משה יעקב יששכר קליינמן, הוא היה חולה מאד והיה סגור בבידוד ונפטר צעיר, יום פטירתו כה אדר. שרה פיה נתגרשה מבעלה עקב מחלתו ועלתה לארץ הקודש, בירושלים נישאה בשנית לאחד ממשפחת סאמט, ונפטרה כו כסלו, וקבורה בהר הזיתים סמוך לבעלה השני. בירושלים היא היתה נקראת שרה פייא הצדיקת והיו מזכירים אצלה חולים. בנה מזיווג ראשון ר' ישעיה קליינמן גר אצל זקנו ר' זאב, ואחר כך עבר לגור אצל דודו רבי ישעיה מקרעסטיר ונסע עמו לגדולי דורו. כאשר גדל והיה לאיש, נתמנה כמו"ץ בסאטמר, חיבר ספר 'קרן ישעי'.


בית חותנו,
כאמור, חותנו של רבי ישעיהו, היה רבי יצחק יונה וינשטוק מקרעסטיר, תקופת מה גרו בעיר מאד, ולעת זקנתו חזר ר' יצחק יונה לגור סמוך לבתו, בקרעסטיר, שם נפטר ביום טוב שני של שבועות תרנ"ד. שם אביו, ר' ישראל חיים ויינשטוק ב"ר יעקב, ושם אמו מרת פייגה.
לר' יצחק יונה היו שתי בנות, ר' ישעיה נשא את הצעירה, אף שהציעו לו קודם את הבכירה. הבכירה היתה לבסוף אשת רבי טוביה מאיר וייס שוחט ובודק בק"ק סאטמר. בשנת תר"ע לערך, אחד השוחטים האחרים עורר פולמוס אודות הדרך שבה שחט ר' טוביה מאיר עגלים, וישנה תשובה מאת הגאון רבי שמעון גרינפלד בשו"ת מהרש"ג [חלק א' יו"ד סי' ט"ו] אל ר' טוביה מאיר בענין זה. תשובה נוספת שלח הגאון רבי מרדכי לייב וינקלר אב"ד מאד אל הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, ובתוך תשובתו מזכיר שר' טוביה היה בתחילה שוחט בק"ק מאד, ואחר כך הלך לסאטמר, וכותב עוד בתוך תשובתו, "ומאשר כי הרבני המופלג מו"ה טוביה מאיר נ"י נודע שהוא תלמיד חכם וירא ה' מרבים, באתי למלאות רצון יראיו". ר' טוביה גם חתם פרענומעראנטן על ספר 'צפנת פענח חדש', למברג תרנ. בנו של ר' טוביה מאיר היה ר' יצחק יונה וייס, שהיתה לו חנות ממתקים בסאטמר, (יש פרסומת ממנה בבית ועד לחכמים א', חוברת ו').

אשת רבי יצחק יונה, היתה מרת חיה מאטיל בתו של רבי ישעיהו כהן גדול מקרעסטיר. אודותיו מסופר, כי בימי הישמח משה, לא היה כהן יכול לדור בקערעסטיר, כי כל כהן שהיה בא לגור שם לא היה מוציא שנתו, ובאו אל הרה"ק בעל ישמח משה מאוהעל, והוא שלח לשם את רבי ישעיה שיקבע את דירתו שם, ומאז והלאה כוהנים גרו שם בלי הפרעה. והוא האריך ימים שם עד שנפטר בשנת תקפ"א. מני אז נקרא בפי כל, רבי ישעיה הכהן הגדול.

מלבד בתו חיה מאטיל, היה לרבי ישעיהו כהן גדול גם בן אחד ושמו רבי שלמה זאב הכהן מפאטיק, הוא נשא לאשה את מרת צארטיל בת ר' אברהם דייטש מפאטיק, ונולדו לו ממנה כמה ילדים בהם ר' חיים הכהן, ואחר שנפטרה נשא את אחותה מרת שיינדיל. מאשתו הראשונה נולדה לו מרת סעריל אשת רבי משה הכהן גראס אב"ד ביקוני שבהונגריה, לעת זקנתו עלה ר' משה לארץ ישראל ובה נפטר ביום כ' אדר תרע"ד, וסעריל נפטרה י"ז אייר תרע"ז, מנוחתם כבוד על הר הזיתים. מאשתו השניה נולדה לו לר' שלמה זאב בת ושמה מרת פרידא אשת ר' יצחק פרידלנדר מקעמעטשע, הורי ר' שלמה זאב פרידלנדר אביו של ר' משה יוסף פרידלנדר מדפיס הספרים אודות רבי ישעיהו מקרעסטיר.

מקור

איינער ווייסט ווי מקען באקומען מער אינפורמציה אויף:
רבי ישעיהו כהן גדול מקרעסטיר,
רבי שלמה זאב הכהן מפאטיק,
ר' אברהם דייטש מפאטיק,
סאיז מיר זיער ויכטיג,
ווער זענען זיי געווען וואס איז געווען זיער יחוס?
א גרויסען דאנק

אוועטאר
פריילאך
שר האלפיים
תגובות: 2548
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 10, 2009 8:45 am

נסיעות צו קערעסטיר יעדן ערב ראש חודש פאר קאסט פרייז

תגובהדורך פריילאך » מאנטאג נובעמבער 14, 2016 12:41 pm

kerestirer.JPG
מען זאגט לחיים און מ'איז פריילאך, און מען גייט א קאראהוט

Felso ut
שר חמישים ומאתים
תגובות: 302
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 22, 2016 12:18 pm

דער וואונדערליכער צדיק

תגובהדורך Felso ut » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 12:05 pm

הערליך נייע ספר ׳דער וואונדערליכער צדיק׳ פון ר׳ישעי׳לע זצ׳ל און אידיש לעצטענס ערשינען.
צוגעלייגטע
20161106_135739-1.jpg

קערעסטיר
שר חמישים
תגובות: 96
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 09, 2016 10:28 am
לאקאציע: קערעסטיר

תגובהדורך קערעסטיר » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 12:31 pm

די נייע ספר איז די זאלבע ווי מופת הדור ?

שמו
שר האלפיים
תגובות: 2708
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 31, 2011 12:38 pm

תגובהדורך שמו » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 12:36 pm

מיט אסאך מער הוספות
און בעסער בארבייט
כשמ"ו כן הוא

Felso ut
שר חמישים ומאתים
תגובות: 302
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 22, 2016 12:18 pm

תגובהדורך Felso ut » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 2:09 pm

קערעסטיר האט געשריבן:די נייע ספר איז די זאלבע ווי מופת הדור ?

איך האב דאס נאכנישט און מיין באזיץ אבער וויפיל איך האב גענישטערט זעהט דאס אויס זייער שיינע ארבעט און מרחיב געווען אביסל אויפן מופת הדור, סאיז די זעלבע מוציאם לאור. אויך איז שוין דארט ציגעלייגט די נייע אנדעקטע בילד פון די לווי(?) וואס "מוסד מעיין ישועות~באדראגקערעסטיר" האט מפרסם געווען און ציגעשריבען השארות דערויף.

חרוזים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 336
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 02, 2014 6:32 pm

תגובהדורך חרוזים » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 2:43 pm

דער ספר איז שוין ארויסגעקומען מיט לערך 8 יאר צוריק, ווען דער אפטאר (קרויס) האט חתונה געמאכט,
אבער דאס מאל האבן זיי משקיע געווען אסאך מער ארבייט, און צוגעלייגט מער פרטים, און בעסער באשריבן

באמת א מייסטער ווערק
פאר מער אינפארמאציע ravlehoishia.org

Felso ut
שר חמישים ומאתים
תגובות: 302
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 22, 2016 12:18 pm

תגובהדורך Felso ut » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 2:48 pm

ווי איך הער קומט עס בקרוב ארויס און ענגליש מארבעט שוין .עטליכע יאר דערויף

שמו
שר האלפיים
תגובות: 2708
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 31, 2011 12:38 pm

תגובהדורך שמו » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 2:57 pm

אויב בקרוב מיינט אזוי שנעל ווי די אידישע, קען דאס נאך געדויערן א שיינע פאר יאר
כשמ"ו כן הוא

Felso ut
שר חמישים ומאתים
תגובות: 302
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 22, 2016 12:18 pm

תגובהדורך Felso ut » דינסטאג דעצמבער 27, 2016 12:43 am

פריילאך האט געשריבן:
kerestirer.JPG


איז דאס טאקע פאר קאסט פרייז יעדען ער׳ח?

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5599
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 1:24 pm

מכתב בחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר - נדיר ביותר - מברך את הנמען בברכת אביו, האדמו"ר הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר
מכתב בחתימת יד קודשו של האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר, נכתב מיד לאחר פטירת אביו הקדוש האדמו"ר, על גלויה עם לוגו של אביו. הנמען הוא הנגיד רבי שמעון גאטטסמאן,
רבי אברהם מברך את הנגיד שזכות אביו האדמו"ר תעמוד לו לשפע פרנסה, ברכה והצלחה.
רבי אברהם ישב על כיסא אביו לאחר פטירתו, אך לדאבון הלב לא האריך ימים. בגיל 44, ביום י"ח באדר א תרפ"ח, נפטר. משום כך אין בנמצא מכתבים ממנו. למיטב ידיעתנו לא נמכר שום מכתב ממנו באף מכירה פומבית.
בשולי המכתב חתימת יד קודשו של האדמו"ר: "הק' אברהם בה"ה מו"ה ישעיה זצ"ל הכ"מ".

המכתב כתוב בשמו של האדמו"ר בכתב ידו של נאמן ביתו, הגה"צ רבי אלימלך פישמאן הי"ד, החתום בגב הגלויה: "אלימלך פישמאן גבאי". האדמו"ר הוסיף את חתימתו בעמוד הראשון.

רבי אלימלך פישמאן חיבר ספר "לחם אבירים" על התורה, אשר נדפס בשנת תש"ב, וזכה להסכמות חמות מגדולי רבני הונגריה. היה תלמיד חבר של האדמו"ר רבי יואליש מסאטמר ואחר כך זכה לשמשו. משעמד הרבי מסאטמר על גדולתו בתורה, שלחו לשמש את האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר זצ"ל. לאחר פטירת רבו שימש את בנו רבי אברהם שטיינר, החתום על המכתב שלפנינו.
הרב פישמאן נספה בשואה בליל שבועות בשנת תש"ד עם אשתו, וכן כמה מילדיו ונכדיו. ה' יקום דמם.

המכתב לא נושא עליו תאריך כלשהו, אולם לפי החתימה אנחנו למדים שמכתב זה הוא משנת תרפ"ה, שכן זו השנה שבה נפטר אביו הצדיק.

a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_1 (1).jpg

Felso ut
שר חמישים ומאתים
תגובות: 302
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 22, 2016 12:18 pm

תגובהדורך Felso ut » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:21 pm

יציב פתגם האט געשריבן:
מכתב בחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר - נדיר ביותר - מברך את הנמען בברכת אביו, האדמו"ר הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר
מכתב בחתימת יד קודשו של האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר, נכתב מיד לאחר פטירת אביו הקדוש האדמו"ר, על גלויה עם לוגו של אביו. הנמען הוא הנגיד רבי שמעון גאטטסמאן,
רבי אברהם מברך את הנגיד שזכות אביו האדמו"ר תעמוד לו לשפע פרנסה, ברכה והצלחה.
רבי אברהם ישב על כיסא אביו לאחר פטירתו, אך לדאבון הלב לא האריך ימים. בגיל 44, ביום י"ח באדר א תרפ"ח, נפטר. משום כך אין בנמצא מכתבים ממנו. למיטב ידיעתנו לא נמכר שום מכתב ממנו באף מכירה פומבית.
בשולי המכתב חתימת יד קודשו של האדמו"ר: "הק' אברהם בה"ה מו"ה ישעיה זצ"ל הכ"מ".

המכתב כתוב בשמו של האדמו"ר בכתב ידו של נאמן ביתו, הגה"צ רבי אלימלך פישמאן הי"ד, החתום בגב הגלויה: "אלימלך פישמאן גבאי". האדמו"ר הוסיף את חתימתו בעמוד הראשון.

רבי אלימלך פישמאן חיבר ספר "לחם אבירים" על התורה, אשר נדפס בשנת תש"ב, וזכה להסכמות חמות מגדולי רבני הונגריה. היה תלמיד חבר של האדמו"ר רבי יואליש מסאטמר ואחר כך זכה לשמשו. משעמד הרבי מסאטמר על גדולתו בתורה, שלחו לשמש את האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר זצ"ל. לאחר פטירת רבו שימש את בנו רבי אברהם שטיינר, החתום על המכתב שלפנינו.
הרב פישמאן נספה בשואה בליל שבועות בשנת תש"ד עם אשתו, וכן כמה מילדיו ונכדיו. ה' יקום דמם.

המכתב לא נושא עליו תאריך כלשהו, אולם לפי החתימה אנחנו למדים שמכתב זה הוא משנת תרפ"ה, שכן זו השנה שבה נפטר אביו הצדיק.

Screenshot_2017-01-02-10-05-08-1.png

Felso ut
שר חמישים ומאתים
תגובות: 302
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 22, 2016 12:18 pm

תגובהדורך Felso ut » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:22 pm

אקשען אויף די פאסט קארטע גענדיגט פאר $4200

אוועטאר
ישלהוסיף
שר האלפיים
תגובות: 2494
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 14, 2011 10:57 pm

תגובהדורך ישלהוסיף » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:36 pm

יציב פתגם האט געשריבן:
מכתב בחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר - נדיר ביותר - מברך את הנמען בברכת אביו, האדמו"ר הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר
מכתב בחתימת יד קודשו של האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר, נכתב מיד לאחר פטירת אביו הקדוש האדמו"ר, על גלויה עם לוגו של אביו. הנמען הוא הנגיד רבי שמעון גאטטסמאן,
רבי אברהם מברך את הנגיד שזכות אביו האדמו"ר תעמוד לו לשפע פרנסה, ברכה והצלחה.
רבי אברהם ישב על כיסא אביו לאחר פטירתו, אך לדאבון הלב לא האריך ימים. בגיל 44, ביום י"ח באדר א תרפ"ח, נפטר. משום כך אין בנמצא מכתבים ממנו. למיטב ידיעתנו לא נמכר שום מכתב ממנו באף מכירה פומבית.
בשולי המכתב חתימת יד קודשו של האדמו"ר: "הק' אברהם בה"ה מו"ה ישעיה זצ"ל הכ"מ".

המכתב כתוב בשמו של האדמו"ר בכתב ידו של נאמן ביתו, הגה"צ רבי אלימלך פישמאן הי"ד, החתום בגב הגלויה: "אלימלך פישמאן גבאי". האדמו"ר הוסיף את חתימתו בעמוד הראשון.

רבי אלימלך פישמאן חיבר ספר "לחם אבירים" על התורה, אשר נדפס בשנת תש"ב, וזכה להסכמות חמות מגדולי רבני הונגריה. היה תלמיד חבר של האדמו"ר רבי יואליש מסאטמר ואחר כך זכה לשמשו. משעמד הרבי מסאטמר על גדולתו בתורה, שלחו לשמש את האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר זצ"ל. לאחר פטירת רבו שימש את בנו רבי אברהם שטיינר, החתום על המכתב שלפנינו.
הרב פישמאן נספה בשואה בליל שבועות בשנת תש"ד עם אשתו, וכן כמה מילדיו ונכדיו. ה' יקום דמם.

המכתב לא נושא עליו תאריך כלשהו, אולם לפי החתימה אנחנו למדים שמכתב זה הוא משנת תרפ"ה, שכן זו השנה שבה נפטר אביו הצדיק.



ער איז געוועהן א תלמיד פון סאטמאר רב, און אויך משמש געוועהן - וועלעכע יארן? לכאורה נאך אין קראלי,
און דערנאך ווען האט איהם דער סאטמאר רב געשיקט ער זאל משמש זיין רבי ישעי'לע? וועלעכע יאר איז ער געווארען משמש אין קערסטיר?
עפעס איז שטימט מיר נישט.

Felso ut
שר חמישים ומאתים
תגובות: 302
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 22, 2016 12:18 pm

תגובהדורך Felso ut » דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:48 pm

ישלהוסיף האט געשריבן:
יציב פתגם האט געשריבן:
מכתב בחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר - נדיר ביותר - מברך את הנמען בברכת אביו, האדמו"ר הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר
מכתב בחתימת יד קודשו של האדמו"ר רבי אברהם מקרעסטיר, נכתב מיד לאחר פטירת אביו הקדוש האדמו"ר, על גלויה עם לוגו של אביו. הנמען הוא הנגיד רבי שמעון גאטטסמאן,
רבי אברהם מברך את הנגיד שזכות אביו האדמו"ר תעמוד לו לשפע פרנסה, ברכה והצלחה.
רבי אברהם ישב על כיסא אביו לאחר פטירתו, אך לדאבון הלב לא האריך ימים. בגיל 44, ביום י"ח באדר א תרפ"ח, נפטר. משום כך אין בנמצא מכתבים ממנו. למיטב ידיעתנו לא נמכר שום מכתב ממנו באף מכירה פומבית.
בשולי המכתב חתימת יד קודשו של האדמו"ר: "הק' אברהם בה"ה מו"ה ישעיה זצ"ל הכ"מ".

המכתב כתוב בשמו של האדמו"ר בכתב ידו של נאמן ביתו, הגה"צ רבי אלימלך פישמאן הי"ד, החתום בגב הגלויה: "אלימלך פישמאן גבאי". האדמו"ר הוסיף את חתימתו בעמוד הראשון.

רבי אלימלך פישמאן חיבר ספר "לחם אבירים" על התורה, אשר נדפס בשנת תש"ב, וזכה להסכמות חמות מגדולי רבני הונגריה. היה תלמיד חבר של האדמו"ר רבי יואליש מסאטמר ואחר כך זכה לשמשו. משעמד הרבי מסאטמר על גדולתו בתורה, שלחו לשמש את האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר זצ"ל. לאחר פטירת רבו שימש את בנו רבי אברהם שטיינר, החתום על המכתב שלפנינו.
הרב פישמאן נספה בשואה בליל שבועות בשנת תש"ד עם אשתו, וכן כמה מילדיו ונכדיו. ה' יקום דמם.

המכתב לא נושא עליו תאריך כלשהו, אולם לפי החתימה אנחנו למדים שמכתב זה הוא משנת תרפ"ה, שכן זו השנה שבה נפטר אביו הצדיק.



ער איז געוועהן א תלמיד פון סאטמאר רב, און אויך משמש געוועהן - וועלעכע יארן? לכאורה נאך אין קראלי,
און דערנאך ווען האט איהם דער סאטמאר רב געשיקט ער זאל משמש זיין רבי ישעי'לע? וועלעכע יאר איז ער געווארען משמש אין קערסטיר?
עפעס איז שטימט מיר נישט.


אולי אז סשטימט נישט, דער חלק האט דאך נאר איינער , געשריבען און מאכט נישט אויס. אפשר אז מוועט ארייןקוקען און זיין ספר וועט מען קליגער ווערן.

דריידל30
שר חמישים
תגובות: 71
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 26, 2015 2:34 pm

תגובהדורך דריידל30 » דינסטאג אפריל 25, 2017 8:32 am

א נייע ארטיקל אויף JDN אין לה"ק איבער ר' ישעי׳לע קרעסטירער זיע"א וועלעכעס יארצייט איז געווען די וואך.
http://www.jdn.co.il/breakingnews/827411

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25571
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אפריל 25, 2017 10:19 am

דריידל30 האט געשריבן:א נייע ארטיקל אויף JDN אין לה"ק איבער ר' ישעי׳לע קרעסטירער זיע"א וועלעכעס יארצייט איז געווען די וואך.
http://www.jdn.co.il/breakingnews/827411

די יארצייט גייט הערשט זיין ביום שב"ק הבעל"ט

דריידל30
שר חמישים
תגובות: 71
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 26, 2015 2:34 pm

תגובהדורך דריידל30 » דינסטאג אפריל 25, 2017 12:51 pm

מיללער האט געשריבן:
דריידל30 האט געשריבן:א נייע ארטיקל אויף JDN אין לה"ק איבער ר' ישעי׳לע קרעסטירער זיע"א וועלעכעס יארצייט איז געווען די וואך.
http://www.jdn.co.il/breakingnews/827411

די יארצייט גייט הערשט זיין ביום שב"ק הבעל"ט


איר זענט גערעכט. די יארצייט פאלט אויס אום שב"ק ג' אייר, און איך האב עס נאר יעצט באמערקט. :roll:

חרוזים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 336
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 02, 2014 6:32 pm

תגובהדורך חרוזים » דינסטאג אפריל 25, 2017 1:35 pm

א טיפיקל ישראלי' ארטיקל

דארט איז רבי ישעי'לע באקאנט
אלץ דער 'אדמו"ר של העכברים'"

און דאס איז גאנץ א שיינע ארטיקל אויף דעם צדיק
פאר מער אינפארמאציע ravlehoishia.org

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1319
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » מיטוואך אפריל 26, 2017 2:13 pm

וייסט איינער די מעשה פון הייליגן רבי ישעיל'ה זי"ע, אז סאיז נישט געווען צובאקומען תבואה, און רבי ישעיל'ה האט געפויעלט און א באן פיל מיט תבואה איז געבליבן שטעקן אין שטאטא,
סאיז מיר זייער נויטיג צו וויסן די פינקטלכע פרטי המעשה.
ייש"כ ווער ס'קען מיר ארויס עלפן.


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 10 געסט