הרה"ק רבי שלמה הכהן ראבינאוויטש זיע"א בעל תפארת שלמה
בן הרה"ק רבי דוב צבי זיע"א מוולאשצאווי
כ"ט אדר ב' תרכ"ו
רבינו הרה"ק רבי שלמה הכהן ראבינאוויטש בעל תפארת שלמה מראדאמסק זי"ע נולד בוולאשצווי בשנת תק"ס לאביו הרה"ק דוב צבי הכהן ראבינאוויטש מוולאשצאווי זי"ע (בן הגה"ק ר' אריה ליבוש הכהן אב"ד שדה חדש זי"ע בן הגה"ק ר' אלעזר הכהן אב"ד וואדיסלב זי"ע שאצלו הי' ספר יוחסין באותיות מוזהבות עד אהרן הכהן ע"ה). ולאמו הרבנית הצדקנית מרת פרומט ע"ה בת הרה"ק ר' שלמה מפינטשוב בעל יקהל שלמה זי"ע (מצאצאי הגה"ק הב"ח זי"ע והגה"ק ר' נתן נטע שפירא בעל מגלה עמוקות זי"ע, ונכד להגה"ק בעל קיקיון דיונה זי"ע ונכד הגה"ק הרש"ל זי"ע עד רש"י הק' ז"ל ולמעלה בקודש עד דוד המלך)
עוד בעודו נער נתפרסם שמו בשם העילוי, וינק תורתו מרבותיו הגה"ק ר' אברהם צבי אב"ד פיעטרקוב בעל ברית אברהם זי"ע, הגה"ק ר' דוד חריף מפיעטרקוב בעל בית דוד זי"ע, והגה"ק ר' משה אהרן אב"ד קוטנא זי"ע. על גדלותו בתורה עוד בשנות בחרותו מסופר שכבר אז עשה רבינו חיבור גדול על מסכת כתובות סוגיות הש"ס וספר כללים.
אחר נשיאותו נתפרסם שם רבינו כגאון עצום בקי בנגלה ובנסתר איש קדוש ונורא אספקריא המאירה פאר הדור חסידא ופרישא צי"ע,
אבל גם בהיותו מפורסם לגאון וקדוש ואדמו"ר לאלפי חסידים נסע להסתופף בצל צדיקי דורו, ומהם הרה"ק ר' פישלי מסטריקוב זי"ע הרה"ק ר' משה בידרמאן מלעלוב זי"ע הרה"ק ר' ישעי מפשעדבורז זי"ע הרה"ק ר' ישכר בער מראדשיץ זי"ע הרה"ק ר' ראובן הכהן מזאבנע זי"ע הרה"ק ר' מאיר מאפטא בעל אור לשמים זי"ע הרה"ק ר' יחזקאל מקאזמיר זי"ע ועוד בצל שער קדשים צדיקי הדור, אשר כולם ענו אחריו כבר אז מקודש מקודש.
מספור שפ"א הפציר הרה"ק ר' עמנואל מפשעדבורז זי"ע ברבינו שיסע עמו לקאזמיר ונסע עמו, הרה"ק מקאזמיר היה לו ענין שבאם בא לו אורח חדש, לא הניח אותו בשבת ראשונה להיות אצלו אצל השלחן, וכאשר רבינו בא בפעם ראשון לקאזמיר הלך הרה"ק מפשעדבורז זי"ע עם הרה"ק ר' שמואל אליהו זי"ע בן הקאזמיר'ר לשאול את פי אביו מה לעשות עם הרב מראדאמסק, הלא באורח כזה מסתמא בטל הדין ומנהג הזה דאפילו בשבת ראשונה ג"כ צריך להיות על השלחן? כשמוע הרה"ק מקאזמיר זי"ע את זאת, השיב: גם אני נבוך בזה, מה לעשות, לכן אין לי עצה רק נשאלה נא את פי המלאכים בשעת שלום עליכם קודש הקידוש, ואדא מה לעשות! הם נבהלו מתשובה כזאת, והלכו יחד לרבינו על הסטאנציע להודיעו התשובה הנפלאה והנכבדה כזאת. ורבינו לא נתפעל כלל מזה, רק לאחר יציאת הרה"ק רש"א, אמר להר"ר עמנואל בזל"ק: די מלאכים וועלן ביי מיר פריער זיין! ונתפלא הרה"ק מפשעדבורז זי"ע, ושאל : ילמדנו רבינו הלא אם כ"ק בא לכאן להצדיק הזה, איך אתם אומרים דברים כאלה? והשיבו: חכם, אמאי לא תבין, דבר פשוט כזה, כי הלא אני אעשה קידוש מקודם הרה"ק מקאזמיר זי"ע, ואומר ג"כ שלום עליכם מקודם לו, א"כ ממילא יבואו אלי המלאכים קודם. (בנפלאות וצחות כאלה הסתיר רבינו עניניו) וכן הי' כי רבינו עשה קידוש מקודם ואח"כ שלח הרה"ק מקאזמיר זי"ע אחר רבינו שיבוא לשלחנו. (נפלאות התפארת שלמה)
בשנת תקצ"ד ביום י"ט אדר ב' שלחו לו קהל ראדאמסק כתב הרבנות, שמה נתקבצו אליו תלמידים וחסידים לאלפים, כי הי' אז כבר מפורסם לשר התורה ולצדיק הדור, ולבעל מופת נורא,
גדולי דורו שיחרו לפתחו, ומהם הרה"ק ר' נתן דוד משידלאויצע זי"ע הרה"ק ר' ישראל יצחק אב"ד מלאווא זי"ע הרה"ק ר' ארון מקראקא זי"ע הרה"ק ר' יעקב אב"ד ווידאמא זי"ע הרה"ק ר' הלל מראדישץ זי"ע הרה"ק בעל עבודות יששכר זי"ע הרה"ק בעל נפש חי' זי"ע וגם הרה"ק ר' חיים מצאנז בעל דברי חיים זי"ע שלח מבניו הק' לרבינו ללמוד ממנו תורה ועבודה.
רבינו הי בעל תפלה נפלא בניגוניו בקדושה וטהרה, שבהם בקע רקיעים ונכנס בלב כל שומעיו ונמס לב כל אדם והרהר אז בתשובה, ופעם אמר רבינו: תשובה היא מצות עשה מן התורה ויש לעשותה בשמחה.
ופעם שבק רבינו ביתו לחוג החג השבועות בצל הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע והדברי חיים זי"ע כיבד את אותו להתפלל שחרית לפני התיבה, אך רבינו אמר להרה"ק מצאנז זי"ע כי נוהג שלא לומר סדר הפיוטים בחזרת הש"ץ, אמר הדברי חיים זי"ע כי לכבודו ידלג גם הוא על הפיוטים.
רבינו עסק רבות לשפר ולתקן מקום הציון הק' בליזענסק של הרה"ק רבי ר' אלימלך בעל נועם אלימלך זי"ע ופעם אחת ערך שם רבינו סעודה גדולה, ואמר כי הרבי ר' אלימלך היה עתה כאן, ובירך את כל הצבור, וכן היה שכל מי שהיה נוכח שם בעת ההיא נושע בישועה שלימה.
והרה"ק ר' נתן דוד משידלאויצע זי"ע אמר על רבינו שיש לו עבודת השמחה יותר מלכל צדיקי דורו.
בליל שישי ערב ראש חודש ניסן כ"ט אדר שנת תרכ"ו קודם חצות הלילה נטל רבינו את ספר הזוהר בידיו הק', והתיישב על יד שולחן הלימודים ולמד בו מעט, זמן מה לאחר חצות הניח את ידיו וראשו על הספר, בבקור באו תלמידיו וחשבו שרבינו נרדם ולא רצו להעירו, כעבור כמה שעות כאשר ראו החסידים כי רבינו עדיין לא קם משנתו, הלכו ובדקו, ומה נדמהו לראות כי רבינו נסתלק לגנזי מרומים וראשו מונח על ספר הזהור ונשמתו בוקעת ועולה עד לכסא הכבוד.