רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ''ל אב''ד סאטמאר בעל קרן לדוד - ר''ח סיון תרפ''ח

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

ארגינעל
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:26 pm

רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ''ל אב''ד סאטמאר בעל קרן לדוד - ר''ח סיון תרפ''ח

תגובהדורך ארגינעל » דינסטאג יוני 04, 2019 3:30 pm


היינט ראש חודש סיון איז די יומא דהילולא קדישא פון הגאון הקדוש המפורסם דער 'קרן לדוד' רבי אליעזר דוד בן רבי עמרם גרינוואלד זצוק''ל אבד''ק צעהלים, אויבערווישאווא, סאטמאר.
בייגעלייגט איז א מאמר מתולדותיו של אותו צדיק. ביטע ווער עס האט מגיב צו זיין אדער מוסיף זיין אל ימנע טוב מבעליו.
היות שלא הניח זש''ק דבר נכון להדליק נר או ללמוד משניות או איזה דבר מצוה לעילו ולטובת נשמתו, ובוודאי שזכותו הגדול יגן על כל העושים והמעשים.

Zeltzer
אנשי שלומינו
תגובות: 3
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 08, 2019 2:29 pm

קרעדיט: וויקיפידיה

תגובהדורך Zeltzer » דינסטאג יוני 04, 2019 3:39 pm

הרב אליעזר דוד גרינוולד (י"ד בשבט תרכ"ז, 20 בינואר 1867 - א' בסיוון תרפ"ח, 20 במאי 1928) שימש כרב וראש ישיבה בערים צעהלים, אויבר-וישובה (וישובה עילית) וסאטמר שבטרנסילבניה. ידוע על שום ספרו "קרן לדוד". אחיו של הרב משה גרינוולד, בעל "ערוגת הבושם".

חייו
נולד בטשארנא שבהונגריה לרב עמרם גרינוולד, בנו של הרב יוסף גרינוולד, אב"ד צ'צוביץ. בצעירותו למד אצל אחיו בעל "ערוגת הבושם" ונחשב תלמידו המובהק. זמן קצר למד גם אצל הרב שמואל ארנפלד, בעל "חתן סופר".

בשנת תרמ"ט נישא לבתו של יעקב רפפורט מברדיוב. לאחר נישואיו ישב במשך כחמש שנים בברדיוב, שם ייסד ישיבה ועמד בראשה במשך כל תקופת מגוריו בעיר. בתחילת שנת תרס"ז (1906) נבחר לרב הקהילה היהודית בעיר צֶהלים, וגם בה עמד בראשות ישיבה גדולה. בשנת תרע"ב (1912) עבר לכהן כרבה של אויבר-וישובה, ועמד בראשות ישיבה שמנתה מאות תלמידים. בשנת תרפ"א (1921) נבחר לרבה של קהילת סאטמר, ובמקביל לרבנותו עמד בראש ישיבה מקומית שהייתה הגדולה ביותר בטרנסילבניה. היה מגדולי התורה המפורסמים בתקופתו והעמיד תלמידים רבים, בהם רבנים וגדולי תורה ידועים בטרנסילבניה ובהונגריה.

בתו המאומצת נישאה לנכד אחיו, הרב יוסף גרינוולד, שהיה תלמידו המובהק ועסק בהדפסת ספריו.

ספריו
שו"ת קרן לדוד על אורח חיים כולל קע"ב (172) תשובות, סאטמר, תרפ"ט
ספר קרן לדוד - חידושי אגדה על התורה, 2 חלקים, סאטמר, תר"צ-תרצ"ט
ספר קרן לדוד - חידושי אגדה ודרושים למועדי ה’, סאטמר, תרצ"ד
סדר הגדה של פסח עם פירוש ... חסדי דוד, סאטמר, תרצ"ד
לעצט פאראכטן דורך Zeltzer אום מיטוואך יוני 05, 2019 11:34 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אור
שר האלף
תגובות: 1746
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2011 12:20 pm

תגובהדורך אור » דינסטאג יוני 04, 2019 3:42 pm

ווי לאנג איז ער געווען רב אין סאטמאר ?

Zeltzer
אנשי שלומינו
תגובות: 3
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 08, 2019 2:29 pm

תגובהדורך Zeltzer » דינסטאג יוני 04, 2019 3:50 pm

[img]
הגאון%20בעל%20קרן%20לדוד.jpg
[/img]
צוגעלייגטע
הגאון בעל קרן לדוד.jpg
הגאון בעל קרן לדוד.jpg (6.45 KiB) געזעהן 381 מאל

אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3014
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

תגובהדורך הלשון » דינסטאג יוני 04, 2019 3:55 pm

מצבה
צוגעלייגטע
Keren.JPG
Keren.JPG (264.33 KiB) געזעהן 374 מאל
הלשון הוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)

ארגינעל
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:26 pm

תגובהדורך ארגינעל » דינסטאג יוני 04, 2019 4:59 pm

בייגעלייגט איז א בילד פון מזכרת נצח טאוול אין בנין התלמוד תורה אין שטאט סאטמאר צו פארצייכענען מפעולתיו הקדושים פונעם קרן לדוד זצוק''ל אלס רב אין סאטמאר מיטן צוהעלפן אויפבויען דעם בנין הת''ת לטובת התינוקת של בית רבן.

עס לייענט זיך ווי פאלגענד:
ב"ה, זכר צדיק לברכה, לזכר עולם יוחק למשמרת לאות ולמזכרת
לכבוד נשמת אדומו''ר הרב הגאון הצדיק נר ישראל עה"י פה"ח [עמוד הימיני, פטיש החזק]
כקש"ת מרן אליעזר דוד גרינוואלד זצללה"ה בן עמרם ז"ל - ובן אסתר - האבדפק"ק
אשר נתן נפשו לחזק ולתקן לימוד של תינוקת בית רבן בקהלתינו ביתר שאת
ובהשתדלותו נבנה בית התלמוד תורה הלזה, והוא הניח אבן הראשה בהבנותו
בר"ח סיון דשנת תרפ"ח נתבקש רבינו בישיבה של מעלה
זאת חוב קדוש עלינו למיעבד לי' נייח לנפשו
בלימוד משניות וקד"ר [וקדיש דרבנן] ביום היאהרצייט הנ"ל
זכותו יגן עלינו ועכי"א
צוגעלייגטע
מזכרת נצח לפעלותיו של מרן הקרן לדוד בבניית הת''ת בעיר סאטמאר.png
מזכרת נצח לפעלותיו של מרן הקרן לדוד בבניית הת''ת בעיר סאטמאר.png (363.52 KiB) געזעהן 346 מאל

אוועטאר
שפיגליצקי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 372
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

תגובהדורך שפיגליצקי » דינסטאג יוני 04, 2019 6:17 pm

.
לעצט פאראכטן דורך שפיגליצקי אום מיטוואך יוני 05, 2019 5:51 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים פ"ב מ"ה)
כל הנגעים אדם רואה חוץ - יעדע פעלער/עולה וואס א מענטש זעהט ביי א צווייטן, מנגעי עצמו - איז א סימן אז ער אליינס האט אויך פון דעם פעלער, אביסל אדער אסאך (בעשה"ק זי"ע)

בבל
שר האלף
תגובות: 1559
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 25, 2016 4:34 pm
לאקאציע: הייליגע שטעטל

תגובהדורך בבל » דינסטאג יוני 04, 2019 9:01 pm

ארגינעל האט געשריבן:בייגעלייגט איז א בילד פון מזכרת נצח טאוול אין בנין התלמוד תורה אין שטאט סאטמאר צו פארצייכענען מפעולתיו הקדושים פונעם קרן לדוד זצוק''ל אלס רב אין סאטמאר מיטן צוהעלפן אויפבויען דעם בנין הת''ת לטובת התינוקת של בית רבן. א

ס'איז מיר אינטערעסאנט, סשטייט נאך די בנין הת''ת? אויב יא וואלט געווען אינטערעסאנט בילדער פון די ת''ת

מי יודע
שר ששת אלפים
תגובות: 6171
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 31, 2009 4:35 pm

תגובהדורך מי יודע » דינסטאג יוני 04, 2019 9:10 pm

שפיגליצקי האט געשריבן:מעגסט צושרייבן קרעדיט וויקיפידיה.

אויף דער עלטער איז ער אמאל געזעסן אונטערן בוים, ס'איז געווען זוממער און ער איז אזוי געזיצן מיטן הוט און רעקל, געדענק איך נישט ווער ס'איז אים געקומען באזוכן, האט אים דער קרן לדוד געזאגט "איך בין שוין אלט, כ'קען שוין נישט לערנען ווי אמאל, כ'קען שוין נישט דאווענען ווי אמאל, אבער איך קען נאך זיצן מיט דרך ארץ פארן אויבערשטן!"

זכותו יגן עלינו.

ר' שאול בראך ברענגט די מעשה אויפן שבט מיהודה אויך רב אין סאטמאר
לכאורה מער מסתבר, ווייל אז דו קוקסט די מציבה וועסטו זעהן אז ער איז נפטר געווארן בן ס"א שנה, צו אלט איז ער נישט געווען
אידעלע זיי פרייליך, שטארק דיך שטארק דיך אצינד, ווייל דו ביסט דאך א בן מלך, דעם באשעפער'ס קינד.

אוועטאר
שפיגליצקי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 372
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

תגובהדורך שפיגליצקי » מיטוואך יוני 05, 2019 4:33 pm

מי יודע האט געשריבן:ר' שאול בראך ברענגט די מעשה אויפן שבט מיהודה אויך רב אין סאטמאר
לכאורה מער מסתבר, ווייל אז דו קוקסט די מציבה וועסטו זעהן אז ער איז נפטר געווארן בן ס"א שנה, צו אלט איז ער נישט געווען

קען זיין איך האב א טעות. אז דו האסט א מקור ביסטו מסתם גערעכט.
כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים פ"ב מ"ה)
כל הנגעים אדם רואה חוץ - יעדע פעלער/עולה וואס א מענטש זעהט ביי א צווייטן, מנגעי עצמו - איז א סימן אז ער אליינס האט אויך פון דעם פעלער, אביסל אדער אסאך (בעשה"ק זי"ע)

אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3014
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

תגובהדורך הלשון » מיטוואך יוני 05, 2019 5:41 pm

כדי נישט צו ממשיך זיין די טעות'דיגע מעשה לדורות הבאים, וואלט געווען כדאי צו פארמעקן די מעשה (מיט די המשך התגובות ביז אהער)
הלשון הוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)

אור
שר האלף
תגובות: 1746
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2011 12:20 pm

תגובהדורך אור » מיטוואך יוני 05, 2019 6:01 pm

אור האט געשריבן:ווי לאנג איז ער געווען רב אין סאטמאר ?

אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3014
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

תגובהדורך הלשון » מיטוואך יוני 05, 2019 6:26 pm

איך האב נישט אויפ'ן מינוט די גענויע דאטומ'ס, אבער אויפ'ן מצבה שטייט:

"שימש בכתר הרבנות לאב"ד ור"מ פה קהלתינו יצ"ו שבע שני מלואים"
הלשון הוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)

ארגינעל
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:26 pm

תגובהדורך ארגינעל » מיטוואך יוני 05, 2019 6:40 pm

הלשון האט געשריבן:איך האב נישט אויפ'ן מינוט די גענויע דאטומ'ס, אבער אויפ'ן מצבה שטייט:

"שימש בכתר הרבנות לאב"ד ור"מ פה קהלתינו יצ"ו שבע שני מלואים"


ב' דר"ח אדר ב' שנת תרפ"א איז דער קרן לדוד אנגעקומען קיין סאטמאר אלס רב ביז צו זיין הסתלקות ביום ר"ח סיון תרפ"ח

ארגינעל
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:26 pm

תגובהדורך ארגינעל » מיטוואך יוני 05, 2019 6:52 pm

בייגעלייגט א קאפי פון הערליכע חרוזים אינעם ספר תורת משה-אלשיך וואס דער קרן לדוד זצ"ל האט בימי בחרותו געגעבן דרשה-געשאנק פאר זיין עלטערער ברידער הרב החסיד רבי יודא גרינוואלד פון קערעסטיר (ער האט געוואוינט בשכינות עטליכע הייזער אפגערוקט פון הרה''ק רבי ישעי'לע קערעסטירער) וואס האט חתונה געהאט פר' כי תצא בשנת תרמ"ו.

די שורות הייבן זיך אן מיט די אותיות פון זיין נאמען 'אליעזר דוד' מיטן אויספיר אינעם לעצטן שורה 'בן עמרם זצוקללה"ה' עס לייענט זיך אויס ווי פאלגענד:

ב"ה

אני אחיך בא אליך
לקח חבל בשמחתיך
יהי מקורך ברוך ושמח
עם אשת נעוריך מזלך יצמח
זה לך האות כי אהבת עולם אהבתיך
רב פנינים וכל חפצים לא ישווך
דורן לדרשה ספר תורת משה נתתיך
ויתן ה' כרחל וכלאה האשה הבאה אל ביתך
דברי אחיך הדורש שלומך וטובתך כל ימיך
בן עמרם זצוקללה"ה

יום ג פ' ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי וכו' משוש לפ"ק.
צוגעלייגטע
קרן לדוד כת''י מתנה פר תורת משה - אלשיך.jpg
קרן לדוד כת''י מתנה פר תורת משה - אלשיך.jpg (57.17 KiB) געזעהן 192 מאל

ארגינעל
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:26 pm

תגובהדורך ארגינעל » מיטוואך יוני 05, 2019 6:59 pm

חתימת יד קדשו של מרן הקרן לדוד זצ''ל על שער הספר 'שדה העיר' לרבי עזריאל יחיאל רובין ממיהאלעוויץ
ולמטה באמצע הדף חתימת ידו של תלמידו המובהק הגאון ר' דוד מאשקאוויטש אב"ד באניהאד
צוגעלייגטע
קרן לדוד חתימת יד קדשו.jpg
קרן לדוד חתימת יד קדשו.jpg (152.22 KiB) געזעהן 184 מאל

ארגינעל
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:26 pm

תגובהדורך ארגינעל » מיטוואך יוני 05, 2019 7:05 pm

א משניות קארטעל פון די סאטמארע ח"ק משנת תש"ג אויסגעשטעלט צו ר' דוד מאשקאוויטש אב"ד באניהאד לרגל דעם יאהרצייט פונעם קרן לדוד זצ''ל
אגב, דער קרן לדוד האט ממנה געווען תלמידו ונאמן ביתו הגה"צ ר' דוד מאשקאוויטש אב"ד באניהאד צו מתעסק זיין מיט זיינע כתבים ביחד עם גיסו הגה''ק מפאפא בעל ויחי יוסף (זייענדיג אן איידעם ביים ויגד יעקב)
צוגעלייגטע
חברה משניות סאטמאר - קרן לדוד יאהרצייט.jpg
חברה משניות סאטמאר - קרן לדוד יאהרצייט.jpg (41.54 KiB) געזעהן 181 מאל

אוועטאר
הלשון
שר שלשת אלפים
תגובות: 3014
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2011 5:48 pm

תגובהדורך הלשון » מיטוואך יוני 05, 2019 7:08 pm

ארגינעל האט געשריבן:..פאר זיין עלטערער ברידער הרב החסיד רבי יודא גרינוואלד פון קערעסטירוואס האט חתונה געהאט פר' כי תצא בשנת תרמ"ו


יום ג פ' ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי וכו' משוש לפ"ק


דו ווייסט אז די חתונה איז געווען כי תצא?

די פסוק וואס דער קרן לדוד שרייבט "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי", איז פרשת כי תבא.
הלשון הוא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש (בעל התניא מליאדי)

ארגינעל
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:26 pm

תגובהדורך ארגינעל » דינסטאג יוני 11, 2019 11:10 pm

הלשון האט געשריבן:
ארגינעל האט געשריבן:..פאר זיין עלטערער ברידער הרב החסיד רבי יודא גרינוואלד פון קערעסטירוואס האט חתונה געהאט פר' כי תצא בשנת תרמ"ו


יום ג פ' ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי וכו' משוש לפ"ק


דו ווייסט אז די חתונה איז געווען כי תצא?

די פסוק וואס דער קרן לדוד שרייבט "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי", איז פרשת כי תבא.


ניין, עס איז נישט אין מיין ידיעה וועלכע וואך גענוי עס איז געווען דער חתונה, איך האב דאס נאר נאכגעברענגט פון א צווייטנס תגובה, וואס איך גלויב עס איז געווען א פליטת הפולמוס. נאר עס איז ריכטיג צו זאגן אז עס איז געווען כי תבוא באזירט אויפן פסוק.

שואל ומשיב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 316
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 1:49 pm

תגובהדורך שואל ומשיב » דאנארשטאג יוני 13, 2019 4:10 pm

רעב ארגינעל א ישר פארען גיין פתיחה אויף דעם אדם גדול בענקים.

אזוי ווי דו ביסט ניי דא וועלעך דיר געבן אביסל פאנדימענטאלע הדרכה. אייוועלט ליידט זיך שוין גענוג אן פון 1 עקלהאפטיגע אוממענטש וואס גנבט/מעתיק כמעט טאג טאגליך אן געבן דאס מינדעסטע קרעדיט קיינמאל בתוך זיינע אלע אנדערע 'מידות טובות'.

אז איינער עפנט זיינע אוצרות און לייגט דא ארויף פארען פובליק דארסטו אליינס פארשטיין אז ער האט געצאלט טבין ותקילין דערפאר. צו ראנען א אוקשען (אפילו א אנליין אוקשען) קאסט אפ שווערע טויזענטערס, און אפילו סתם א וועבסייט מיט בילדער קאסט היבש אביסל.

אלזא זיי א מענטש, טו וואס עס סיי תורה'דיג אויסגעהאלטן, סיי מאראליש און סיי לויט חוקי המדינות און יעדע זאך וואס איז נישט פיזיש אין דיין באזיס געב פולע קרעדיט פון ווי דו האסט עס גענומען.

ביסט נישט דער איינציגסטער וואס קען נוטצן דעם הדרכה, נאר דא איז עס שטארק בולט און האפענטליך וועלן זיך אויך אנדערע ניקס אנהייבן צו פירן עפ''י תורה וחוק.


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: Majestic-12 [Bot] און 14 געסט