רבינו דוד ניטו בעל מטה דן כוזרי שני - כ"ח לחדש טבת

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אכטונג אכטונג
שר חמישים
תגובות: 81
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

רבינו דוד ניטו בעל מטה דן כוזרי שני - כ"ח לחדש טבת

תגובהדורך אכטונג אכטונג » מיטוואך מאי 15, 2019 2:37 pm

בס''ד
הגאון רבינו דוד ניטו זלה"ה בעמ"ח מטה דן כוזרי שני. אב"ד דק"ק הספרדים 'שערי שמים' בלונדרי"ש בשנות תס"ב-תפ"ח.
'החכם המרומם ונעלה כמה"ר דוד ניטו נ"ר [ננטרי' רחמנא] אב בית דין ומורה צדק בקהל קדוש שערי שמים'.
בזו הלשון פותח תשובותו הידוע מהחכם צבי [סי' יח] בבואו לרדוף שלום להגן ולהמליץ טוב בעד רבינו, ולהסיר מעליו תלונות מתנגדיו.
דברי החכם צבי על רבינו
ולחיבת הקודש נעתיק לפנינו הקטעים מלשונו הזהב של החכ"צ שם מה שכתב בעד רבינו, וז"ל:
'רואה אני את דברי החכם המרומם ונעלה נר"ו'.
'ואפריון נמטייה להחכם הדורש ה"י [השם ישמרהו] שעם היותו {כאשר שמענו} יודע דעת הפילוסופים האומרים בטבע, מאס ברע ובחר בטוב טעם ודעת קדושים דברי חסידי עמנו ז"ל האומרים הכל בהשגחה מאתו יתברך. ואני שמעתי ולא אבין תלונות העוררין עליו'.
'ואם חשבו שדברי החכם הדורש היו על טבע הפרטי כגון חמום האש ולחות המים ורצו להעמיס בדבריו שמכללם יובן שאותו דבר המחמם או המלחלח הוא האלקות, זהו דבר שאין שאין לחשוד בו שום כסיל ובער אשר בכל הכופרים שבעולם כל שכן חכם ונבון בעם ה' המאמינים בהשם יתעלה ובתורתו הקדושה, כ"ש וק"ו שדברי הדורש ברורים ומפורשים {מבלי צורך אל ההתנצלות} וכו' ולא יפקפק בזה אלא מעקש ומהתל'.
'וכן מה ששגור בפי כל חכמי האמת כי חפץ ורצון הבריאה היתה כי מטבע הטוב להטיב מסכים לדברי החכם הדורש. א"כ איפוא לא על החכם הדורש הנזכר תלונות האנשים ההם כי אם על כל חכמי האמת קדושי עליון אשר מפיהם אנו חיים'.
'באופן שצריכין אנו להחזיק טובה להחכם הכולל המרומם כמהר"ר דוד ניטו ה"י על הדרשה שדרש להזהיר את העם לבל יטו לבבם אחרי דעת הפילוסופים האומרים בטבע, כי ממנו יצאו תקלות רבות, והאיר עיניהם באמונתנו האמיתית שהכל בהשגחה מאתו יתברך, ואמינא ליה יישר כחו וחילו, וכל המהרהר אחריו אחרי רואו דברינו אלה חוששני לו מחטאת'. עכ"ל הק' של החכ"צ .
הדרשה בענין האלקות בטבע
הדרשה הזאת דרש רבינו ביום כ"ג כסלו שבת וישב תס"ה לפ"ק. וראו מתנגדיו היכי תמצא לעורר עליו מדנים. ובין מתנגדיו היה גם ר' יוסף אבן דנאן דיין בקהלה. וגברה אש המחלוקת בעיר, ובא לכלל כן שהוטל חרם על הדוברים סרה על רבינו. עד שהפנו ראשי הקהלה להגאון החכם צבי זצ"ל, באמרם שכל הצדדים יקבלו פסק דינו. ואכן אחר פסק דינו של החכ"צ ביום טו"ב מנחם אב של אותה שנה [תס"ה] הוחזר השלום. ויסופר שבימי עשרת ימי תשובה של אותה שנה אמר רבינו לאנשי המעמד לבטל החרם מעל מתנגדיו והותרו כולם לחזור ולבא בקהל, והכל על מקומו בא בשלום.
שחר נעוריו בבית אביו
רבינו נולד ככל הנראה ביום כ"ט טבת שנת תי"ד לפ"ק בווינציה. לאביו הגאון ר' פנחס. אביו ר' פנחס היה חבר המעמד בקהלת הספרדית בווינציה בשנת תי"ז. אליו נכתב תשובות בדבר שמואל להג"ר שמואל אבוהב סי' קפ וסי' קצב. ובין האוצרות שהי' שייך לאוסף קהלת הספרדים 'שערי שמים' היה טופס שו"ת דבר שמואל שהיה שייך לרבינו ובו רשם בשולי הגליון שאלו התשובות נשלחו לאביו .
קבל תורה מהרב דשם הגאון הגדול מוהר"ר שמואל אבוהב זצ"ל בעל מחבר ספר שו"ת דבר שמואל. וגם קיבל תורה מחכמי ריגי'ו [אחד מערי איטלי']. גם למד חכמת הרפואה ופלסופי' בפאדובה. ואח"כ התיישב בליוורנו, שם נתקבל לשרת כדיין ודרשן וראש ישיבת ראשית חכמה, וגם כרופא הקהלה. בספרו מטה דן (ד מד) מתאר שלש רעידות אדמה שהיה שם בליוורנו בשנת תמ"ד.
כהונתו בלונדון
מכתב הזמנה לרבנות לונדון נשלח אליו ביום ד' סיון תס"א לפ"ק. [אחר שרב הקודם ר' שלמה איילון עזב העיר בשנת ת"ס לפ"ק לאמשטרדם]. והגיע רבינו לקראת שנת תס"ב ללונדון, עם אשתו שרה, ושלשה בניו משה פנחס, ויצחק. מיד עם בואו דאג להקים בית יתומים [בשם שערי אורה ואבי היתומים] ובחינוכו בשנת תס"ג לפ"ק נשא דרשה, ונדפס אח"כ בקונטקס מיוחד. ובשנת תס"ז לפ"ק ייסד חברת ביקור חולים. חכמתו של רבינו היה לפרסום גדול וגם חכמי הגוים הכירו זאת ובאו לבקרו .
מלחמתו בשבתאים
התנגדותו של רבינו לכת ש"ץ ודעימי' שר"י היה שם דבר. רבינו עזר הרבה להגאון ר' משה חאגיז, בעברו דרך העיר לונדון, בהדפסת ספריו 'ספר פושעים' וחיבורו נגד חיון 'תוכחה מגולה והצד נחש'. ואף חיבר רבינו בעצמו ספר נגד חיון שר"י בשם 'אש דת'.
הערכתו של החיד"א על רבינו
ובדבר זה הזכירו הגאון החיד"א לשבח בספרו שם הגדולים בערך ספרים 'מטה דן' וז"ל: מטה דן למהר"ר דוד ניטו אב"ד ור"מ דק"ק ספרדים אשר בלונדריס להכריח אמיתות תורה שבע"פ ע"ד הכוזרי והיה חכם בחכמות פילוסוף ותוכן וחכם בתשבורת וכיוצא ועמד נגד הפוקרים כידוע. ובתשובות הגאון מהר"ר צבי סי' י"ח נותן לו את השבח כמ"ש בענין הטבע ע"ש. ולחשיבות ספר מטה דן הנזכר הוקם על מזבח הדפוס מחדש בעיר מיץ אשר בצרפת בהסכמת הגאון מופת הדור מהר"ר ליב ראש ישיבה אב"ד דשם [ה"ה הגאון בעל שאגת ארי'] עכ"ל .
ספרו מטה דן [כוזרי שני]
חיבורו שעל שמה נתפרסם הוא ספרו 'מטה דן' הנקרא ג"כ בשם 'כוזרי שני'. בו הוכיח אמיתת מסורתינו, הוא תורה שבעל פה, שנמסר מפה אל פה מדור לדור. גם עסק הרבה בחכמת התכונה, ובספרו הקדיש פרק מיוחד לקבועת הלוח לפי חכמינו ז"ל . ובהיותו עסוק בענין זה חיבור והדפיס לוח בשם 'בינה לעתים'. באוקספורד קיים כיום את שני חיבוריו ששלח אליהם בחייו.
פרשת הגט של הגאון ר' אורי פייבוש האמבורגער
כשהי' המחלוקת בקהל האשכנזים אודות הגט שסידר הגאון האב"ד ר' אורי פייבוש האמבורגער, ויצא אחד להוציא לעז על הגט בא רבינו בעזרו ומתחלה מיסה לשכון שלום ביניהם. בתוך המו"מ חתם רבינו על הגביית עדות שהוגבו על המערער, והוא נדפס בספרו של הג"ר אורי פייבוש 'אורים ותומים' עמ' טז-יז. ורבינו הוא היה שהציע שיביאו הדבר להגאון החכם צבי שיתפשר בדבר. עי' מכתב רבינו בספרו של ר' יוחנן העלישוי [שהיה לצד המערער] 'מעשה רב' דף ב ע"ב .
חידושי תורותו בכת"י
אם כי חכמתו ובינתו של רבינו ידוע ומפורסם לכל שהיה בעל מדע עמוק וחכם בכל השבע חכמות, וחיבורו הגדול מטה דן מעיד עליו. אמנם יש להודיע בשער בת רבים כי ישנו מרבינו כתבי חידושי תורה אשר עדיין לא בא עד עתה בדפוס, והם עדיין בכתי"ק של רבינו מפוזרים במקומות שונים . בספריית עץ חיים באמשטרדם יש כת"י תשובה מרבינו, ובו מיישב סתירת הרמב"ם בהל' מאכ"א פט"ז והל' תרומות פט"ו. באוסף של קהל הספרדים 'שערי שמים' נמצא חוברת כת"י שעליו נכתב 'מדת מקוואות להחכם השלם כמהר"ר דוד ניטו פה לונדרי"ש תע"ה'. עוד יש בכת"י חיבר כעין קונקורדאנציה בשם 'שער דן' שהחל לחברם על כל הש"ס, וכבר הספיק לכתוב ארבעה חלקים על כמה מסכתות. חלק אחד על מס' חגיגה וירושלמי ברכות נמצא באוקספדר. חלק שני על ראש השנה ומועד קטן הוא בבריטיש מוזיאם.
ויהי כי זקן המלך דוד
לעת זקנותו חלה רבינו, ובשנת תפ"ד הפסיק מלעסוק עוד במלאכתו המרובה. וביום הכפורים של אותו שנה הועמד ממלא מקום לנשיאת הדרשה אשר היה לרבינו לדרוש. אותו דרשה הובא לדפוס עם הסכמת רבינו, וזה היתה מכתב רבינו האחרון עלי אדמות. חליו נמשך תקופה ארוכה של ארבעה שנים. ונלב"ע ביום כ"ח טבת ה'תפ"ח לפ"ק.
וזהו נוסח מצבתו:
מצבת קבורת החכם השלם הישיש הנכבד ההסיד העניו הדיין המצוין הרופא המובהק כמהור"ר דוד ניטו נתבקש בישיבה של מעלה ביום מלאת לו ע"ד שנה ביום ש"ק כ"ח לחדש טבת שנת ה' תפ"ח. ת נ צ ב ה.

הערות
עי' מהדו' חדשה של שו"ת חכם צבי [שי"ל ע"י מכון דובב מישרים בנשיאות מוהר"ר הגה"ק ר' אלחנן היילפרין זצ"ל] סי'' יח ובליקוטי הערות שם. הביאו הרב החיד"א בספרו דבש לפי ערך טבע. והשואל ומשיב בספרו דברי שאול עה"ת מהד"ק פ' ברכה ובספרו דברי שאול על אגדות הש"ס תענית דף ב ע"א.
וממה שכתוב שם בשו"ת דבר שמואל סי' קפ מוכח שר' פנחס עקר דירתו לעיר רומא וישב בה בשנת תל"ב.
בספר אוצר טוב [תרלז-תרלח] מכתב כא עמ' 81. נדפס מכתב רבינו מכת"י לחכם נכרי מלומד. ביניהם כותב אודות חיבריו ושאר ספרים. [ובא"ד כ' שם כי קשה עליו הקריאה באותיות עבריות אשכנזיות].
עוד הביאו החיד"א בספרו שער יוסף עמ"ס הוריות דף ד ע"ב: זכורני שראיתי בספר מטה דן לכמהר"ר דוד ניטו ז"ל וכו' ע"ש.
בירחון תורה מציון ד סי' כב העלו נידון על מש"כ בספר מטה דן אודות ליקוי הלבנה שהיתה בלונדון בשנת תס"ט .
פרשה זו נדרשת בהרחבה בגליון שפרסמנו לרגל היארצייט של הגאון ר' אורי פייבוש האמבורגער זצ"ל תדרשנו משם לטובה. וע"ע בספר שו"ת נשאל דוד מדור הנספחים סי' ח-ט ובמבוא שם.
עוד יש להזכיר כי בנו של רבינו הג"ר יצחק העלה בכת"י כל הפולמוס אודות כשרות הדג טארבו"ט, וביניהם מבואר שרבינו לא התיר הדג. [עי' בע' זה באריכות בקובץ עץ חיים גליון יב עמ' ריג ואילך, ובקובץ אור ישראל גל' סב עמ' ז ואילך].


--
קרעדיט
ועד למען קדושי ענגלאנד

צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: Google [Bot] און 10 געסט