רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2906
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

רבי יעקב יוסף ממאהלוב

תגובהדורך נחוניא » דאנארשטאג יוני 06, 2019 1:41 pm

איז באקאנט עפעס פרטים איבער רבי יעקב יוסף זון פונעם באר מים חיים?
וואס איז די מקור אז ער איז נפטר געווארן בשנת תרכ"ו?

מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 695
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

תגובהדורך מה ידידות » דאנארשטאג דעצמבער 19, 2019 2:04 pm

נחוניא האט געשריבן:איז באקאנט עפעס פרטים איבער רבי יעקב יוסף זון פונעם באר מים חיים?
וואס איז די מקור אז ער איז נפטר געווארן בשנת תרכ"ו?

זענט איר עפעס געוואויר געווארן?
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....

יודל קליין
שר חמש מאות
תגובות: 883
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 07, 2014 11:10 pm

תגובהדורך יודל קליין » דינסטאג דעצמבער 24, 2019 11:58 pm

ביקסאד האט געשריבן:די יום ההסתלקות פון דעם בעל באר מים חיים איז געווען שבת קודש כ"ז כסלו תקע"ח,

אין דעם ספר פרי צדיק עץ חיים - פרקי תולדות ימי חיי בעל באמ"ח, ארויס געגעבען דורך ר' אברהם אפרים גאטהייל, בשנת תשנ"ה, האט ער א גאנצע פרק מוקדש דערפאר, מיט די ארגינעלע מצבה, איטליכע עדות, ועוד, תעיין שם ותמצא נחת.

[/b].

איך האב נישט געזעהן די בירורים אין דעם ספר אבער איך האב געזעהן די סידורו של שבת וואס איז געדרוקט געווארן בשנת תקע"ז אין דארט שטייט שוין אויפן מחבר מוהר"ר חיים זצוקללה"ה.
זה הקטן גדול יהי'

אוועטאר
מומחה יוחס
שר האלפיים
תגובות: 2897
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

תגובהדורך מומחה יוחס » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 9:20 am

לחיים לחיים טובים ולשלו' לרגל הילולא קדישא פין די הייליגע באר מים חיים זי"ע ועכי"א
we make ivelt great again

אוהב ספרים
שר שלשת אלפים
תגובות: 3112
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 17, 2011 8:17 pm

תגובהדורך אוהב ספרים » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:18 am

יודל קליין האט געשריבן:
ביקסאד האט געשריבן:די יום ההסתלקות פון דעם בעל באר מים חיים איז געווען שבת קודש כ"ז כסלו תקע"ח,

אין דעם ספר פרי צדיק עץ חיים - פרקי תולדות ימי חיי בעל באמ"ח, ארויס געגעבען דורך ר' אברהם אפרים גאטהייל, בשנת תשנ"ה, האט ער א גאנצע פרק מוקדש דערפאר, מיט די ארגינעלע מצבה, איטליכע עדות, ועוד, תעיין שם ותמצא נחת.

[/b].

איך האב נישט געזעהן די בירורים אין דעם ספר אבער איך האב געזעהן די סידורו של שבת וואס איז געדרוקט געווארן בשנת תקע"ז אין דארט שטייט שוין אויפן מחבר מוהר"ר חיים זצוקללה"ה.


פאריצק תקע"ז
https://rosetta.nli.org.il/delivery/Del ... IE80153070

פאריצק תקע"ח
https://rosetta.nli.org.il/delivery/Del ... IE68182805

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

תגובהדורך אחד מעיר » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 3:34 pm

מה ידידות האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:איז באקאנט עפעס פרטים איבער רבי יעקב יוסף זון פונעם באר מים חיים?
וואס איז די מקור אז ער איז נפטר געווארן בשנת תרכ"ו?

זענט איר עפעס געוואויר געווארן?

כמדומה ראיתי בספר "אהלי שם" פינסק תרע"ב
שמביא שם תאריך פטירתו,
אבל לא אדע מידת מהימנותו לאחר שמצאתי שם כמה שגיאות

מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 695
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

תגובהדורך מה ידידות » מאנטאג ינואר 13, 2020 6:20 pm

אפטא האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
אפטא האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
אפטא האט געשריבן:ס'איז פאראן א משפחת רוזנקרנץ (ראזענקראנץ/רויזין קראנץ) אייניקלעך פון הייליגן באר מים חיים.
אנהייב ספר ארץ החיים - תהלים (ארויס געגעבן דורך ר' חיים לייב פאנק מסאדיגורא) ווערט געברענגט א שטר מכירה וואס א אייניקל פון באר מים חיים יוסף רויזענקראנץ פארקויפט די כת"י וואס ליגט ביי איהם פאר ר' חיים לייב פאנק זאלל דאס ארויס געבן.
ווער קען דא ארויס עלפן, ווי אזוי גייט דער ייחוס פונקטליך ביז צום באר מים חיים. (צו באמערקן אז רבי דער באר מים חיים איז נפטר געווארן תקע"ח און דער ספר איז געדריקט געווארן תרכ"א אזוי אז צופיל דורות איז נישטא)
בייגעליגט דא די שטר מכירה ווי ס'איז געדריקט און ספר ארץ החיים.
בילד
ר' יוסף ראזענקראנץ האט געוואוינט אין סאדיגורא?

אזוי זעהט אויס פון זיין חתימה 'פה סאדאגורא'.
קען זיין אפשר אז ס'איז פאראן דארט אין סדיגורא א מצבה זיינע וואס מען קען אפשר קליגער ווערן דארעך דעם?

עס איז בכלל נישט קיין ראיה. ער האט פשוט געקענט זיין דארט אלס נסיעה לצדיק.
ווילאנג מען ווייסט נישט וואו ער האט געוואוינט, און די נעמען פון זיינע עלטערן, איז זייער שווער צו זוכן.

גערעכט. אבער נאך אלץ מיין איך אז ער האט געוואוינט אין סדיגורא, ווייל הער ענדיגט די כתב "באתי עה"ח וכו' פה סאדאגורא" (דאס הייסט אז דארט האט ער געחתמ'ט) און נאך דעם שרייבט ער זיך אונטער "נאום הק' יוסף רוזינקראנץ פה סאדאגורא" (לכאו' מיינט דאס אז דארט וואוינט ער).


מצבת ר' יוסף ב''ר אברהם ראזענקראנץ בבית החיים בסאדיגורא נפטר ביום ט''ז תשרי תרנ''ד
בילד
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

ר' יוסף רוזנקראנץ

תגובהדורך אחד מעיר » דינסטאג מאי 05, 2020 5:08 am

אפטא האט געשריבן:ס'איז פאראן א משפחת רוזנקרנץ (ראזענקראנץ/רויזין קראנץ) אייניקלעך פון הייליגן באר מים חיים.

ווער קען דא ארויס עלפן, ווי אזוי גייט דער ייחוס פונקטליך ביז צום באר מים חיים.


אז ככה.

ל "באר מים חיים" היה בן שנפטר צעיר
ושמו היה רבי ישראל (כמובא בשטר מכירה לעיל)

בנו הוא ר' יוסף רוזנקראנץ הנ"ל שלפי ידיעתי היה רב בהורדענקא.

ככל הנראה אמו לאחר פטירת בעלה נישאה בזיוו"ש לאחד בשם רוזנקראנץ .

יש ממנו הרבה נכדים מהם היימישע ומהם פחות

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

מצבת ר' חיים רוזנקראנץ

תגובהדורך אחד מעיר » דינסטאג מאי 05, 2020 5:17 am

מה ידידות האט געשריבן:
מצבת ר' יוסף ב''ר אברהם ראזענקראנץ בבית החיים בסאדיגורא נפטר ביום ט''ז תשרי תרנ''ד
בילד


המצבה הזאת היא של ר' חיים ב"ר אברהם רוזנקראנץ
ואיני יודע אם יש קשר לר' יוסף הנ"ל

מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 695
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

Re: ר' יוסף רוזנקראנץ

תגובהדורך מה ידידות » דינסטאג מאי 05, 2020 2:26 pm

אחד מעיר האט געשריבן:אז ככה.

ל "באר מים חיים" היה בן שנפטר צעיר
ושמו היה רבי ישראל (כמובא בשטר מכירה לעיל)

בנו הוא ר' יוסף רוזנקראנץ הנ"ל שלפי ידיעתי היה רב בהורדענקא.


בהרשימות בטשערנאוויץ נמצא פטירת הילד יוסף בן ר' ישראל ראזענקראנץ מסאדיגורא
נפטר ביום September 30 1897 - ד' תשרי תרנ''ח

אינטערסאנט ווי די נעמען זענען איבער געגאנגען, יוסף בן ר' ישראל
Capture.JPG
Capture.JPG (70.28 KiB) געזעהן 688 מאל
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2906
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

Re:

תגובהדורך נחוניא » זונטאג מאי 10, 2020 2:18 pm

אחד מעיר האט געשריבן:
מה ידידות האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:איז באקאנט עפעס פרטים איבער רבי יעקב יוסף זון פונעם באר מים חיים?
וואס איז די מקור אז ער איז נפטר געווארן בשנת תרכ"ו?

זענט איר עפעס געוואויר געווארן?

כמדומה ראיתי בספר "אהלי שם" פינסק תרע"ב שמביא שם תאריך פטירתו,
אבל לא אדע מידת מהימנותו לאחר שמצאתי שם כמה שגיאות

וועלכע עמוד איז עס אין ספר אהלי שם?

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2906
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

Re:

תגובהדורך נחוניא » דאנארשטאג מאי 21, 2020 6:08 pm

אחד מעיר האט געשריבן:
מה ידידות האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:איז באקאנט עפעס פרטים איבער רבי יעקב יוסף זון פונעם באר מים חיים?
וואס איז די מקור אז ער איז נפטר געווארן בשנת תרכ"ו?

זענט איר עפעס געוואויר געווארן?

כמדומה ראיתי בספר "אהלי שם" פינסק תרע"ב שמביא שם תאריך פטירתו, אבל לא אדע מידת מהימנותו לאחר שמצאתי שם כמה שגיאות

לענ"ד איז דאס פשוט א טעות.
אינעם ספר קנת סופרים עמ' צג הערה 1494 שרייבט ער אויף רבי יעקב יוסף: "וחותן ר"צ אריה הכהן שחיבר באור תורה ושו"ת (נשרפו פה בהשריפה הגדולה שהזכרתי ברה"ס) ונ' פה בשבת נחמו ט"ז אב תרכ"ו, בן בתו דר' אהרן משה (שבהע' 239) ואבי ר' אהרן משה נ"י מפה חתן ר"פ יוסף שבהע' 1294".
פון דעם האט מען געמיינט אז ט"ז אב תרכ"ו מיינט ווען רבי יעקב יוסף איז נפטר געווארן, אבער עס איז קלאר אז דאס מיינט ווען זיין איידעם רבי צבי אריה איז נפטר געווארן.

אפטא
שר מאה
תגובות: 100
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 16, 2017 9:21 pm

Re: ר' יוסף רוזנקראנץ

תגובהדורך אפטא » מאנטאג מאי 25, 2020 4:01 pm

אחד מעיר האט געשריבן:
אפטא האט געשריבן:ס'איז פאראן א משפחת רוזנקרנץ (ראזענקראנץ/רויזין קראנץ) אייניקלעך פון הייליגן באר מים חיים.

ווער קען דא ארויס עלפן, ווי אזוי גייט דער ייחוס פונקטליך ביז צום באר מים חיים.


אז ככה.

ל "באר מים חיים" היה בן שנפטר צעיר
ושמו היה רבי ישראל (כמובא בשטר מכירה לעיל)

בנו הוא ר' יוסף רוזנקראנץ הנ"ל שלפי ידיעתי היה רב בהורדענקא.

ככל הנראה אמו לאחר פטירת בעלה נישאה בזיוו"ש לאחד בשם רוזנקראנץ .

יש ממנו הרבה נכדים מהם היימישע ומהם פחות


לדעתי אין להשערה זו כל בסיס כי לפי דבריך נמצא שמשפחת רוזנקראנץ אינם כלל נכדי הבאמ"ח?
ועוד, מה שכתבת שלבאמ"ח היה בן ר' ישראל (כמובא בשטר מכירה לעיל) לא מצאתי היכן כתוב שם דבר זה?

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

Re: ר' יוסף רוזנקראנץ

תגובהדורך אחד מעיר » דינסטאג מאי 26, 2020 4:12 am

אפטא האט געשריבן:נמצא שמשפחת רוזנקראנץ אינם כלל נכדי הבאמ"ח?

למה לא תדייק בדברי?
אחד מעיר האט געשריבן:
בנו הוא ר' יוסף רוזנקראנץ הנ"ל שלפי ידיעתי היה רב בהורדענקא.

ככל הנראה אמו לאחר פטירת בעלה נישאה בזיוו"ש לאחד בשם רוזנקראנץ .


ומסתמא הוא גידלו ולכן נקרא כך.

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

Re: ר' יוסף רוזנקראנץ

תגובהדורך אחד מעיר » דינסטאג מאי 26, 2020 4:14 am

אפטא האט געשריבן:ועוד, מה שכתבת שלבאמ"ח היה בן ר' ישראל (כמובא בשטר מכירה לעיל) לא מצאתי היכן כתוב שם דבר זה?

שטר מכירה של הבאר מים חיים שהובא ע"י מה ידידות
שורה אחרונה .
אותיות מחכימות
צוגעלייגטע
a_ignore_q_80_h_100_c_limit_004.jpg
a_ignore_q_80_h_100_c_limit_004.jpg (12.11 KiB) געזעהן 500 מאל

אפטא
שר מאה
תגובות: 100
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 16, 2017 9:21 pm

Re: רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תגובהדורך אפטא » דינסטאג מאי 26, 2020 11:20 am

גערעכט, אנטשולדיג פארן מגיב זיין בלא עיון.

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2906
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

Re: רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תגובהדורך נחוניא » זונטאג יוני 14, 2020 6:07 pm

שני שטרות מכר על נכס של ה"באר מים חיים" בבוטושאן (לאחר פטירתו בארץ ישראל) – עם חתימות בניו רבי יעקב יוסף ור' קלמן טירר וחתימות שלושה מנכדיו – קאלוש, תקע"ה / בוטושאן, תקע"ח
שני שטרות מכירה, העברת בעלות של דירה בעיר בוטושאן (שהייתה בעבר בבעלותו של הגה"ק רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים", קודם לעלייתו לארץ ישראל). חתומים בידי בני משפחת ה"באר מים חיים": בנו רבי יעקב יוסף ואשתו שפרה רייזא (נכדת ה"דגל מחנה אפרים"), בנו ר' קלמן, ושלושה מנכדיו (בניה של בתו דבורה, אלמנת רבי יצחק אייזיק מבוטושאן). קאלוש (Kałusz, מזרח-גליציה) ובוטושאן (Botoşani, מולדובה), אב תקע"ה וניסן תקע"ח [1815-1818].
בשטרות אלו נחשף מידע חדש על שנת פטירתו של ה"באר מים חיים" (ראה להלן), ופרטים לא ידועים על משפחתו.
• שטר מכר, העברת בעלות הדירה בבוטושאן של הרה"ק רבי יעקב יוסף יוסקא, בנו של ה"באר מים חיים", לרשות גיסו רבי יצחק אייזיק ב"ר דוד, חתנו של ה"באר מים חיים" (הדירה הייתה בעבר בבעלות ה"באר מים חיים", ובסיון תקע"ג נתנה במתנה לבנו זה שהתגורר בקאלוש – ראה להלן). בחתימת ידו: "יעקב יוסף באאמ"ו הרב מוה' חיים זללה"ה", וחתימת אשתו "שופרה[!] רייזא בת הרב מו' יצחק נר"ו" (בתו של רבי יצחק מקאלוש, בנו של ה"דגל מחנה אפרים"), בחתימת אחיו, בן ה"באר מים חיים", ר' קלמן: "קלמן טיראר בהרב המנוח זללה"ה ממאהליב", ובחתימת ארבעה עדים. קאלוש, ד' מנחם אב תקע"ה [1815].
גוף השטר נכתב בד' מנחם אב בקאלוש, מקום מגוריו של רבי יעקב יוסף, ואילו חתימת האח ר' קלמן היא מט"ז מנחם אב בבוטושאן, עיר מגוריו. לפני חתימתו של ר' קלמן נכתב כך: "וליתר שאת ולתוקף עוז באו ג"כ האחים של הרבני המופ' מו"ה יעקב יוסף הנ"ל עה"ח [=על החתום] יום ג' ט"ז מנחם תקע"ה ל'[פ"ק]". בפועל, מבין האחים חתום על השטר ר' קלמן בלבד.
[1] דף (שני עמודים כתובים). נייר כחלחל. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
• שטר מכר, העברת בעלות של הדירה הנ"ל של רבי יצחק אייזיק ב"ר דוד (חתנו של ה"באר מים חיים") לרשותו של רבי אלישע ב"ר אלכסנדר זוסמן. בחתימת שלושת היורשים, בניו של רבי יצחק אייזיק: רבי משה יהודה ליב, רבי אהרן ורבי משולם פייבל צבי הירש; בחתימת הקונה רבי אלישע זוסמן; ובחתימת ארבעה עדים ושלושה מדייני בוטושאן. בוטושאן, ב' אדר ב' תקע"ח [1818].
בשטר המכר כותבים היורשים כי המכירה נעשתה לאחר "שסלקנו ליד אמנו הרבנית מרת דבורה תחי' כתובתה משלם". בעמוד האחורי כותבים דייני בוטושאן, שמכיוון שלאחים המוכרים יש אחים קטנים אשר עדיין לא הגיעו לגיל 13, חלק מכסף המכירה יישמר "תחת יד איש בטוח", ולכשיגדלו היתומים יקבל כל אחד מהם את חלקו בירושת אביו.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 54.5 ס"מ. נייר עבה איכותי. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.
הדירה הנמכרת בשטרות אלו הייתה בעבר בבעלותו של ה"באר מים חיים". בסיון תקע"ג, טרם עלותו לארץ הקודש, הוא כתב שטר מתנה לבניו רבי יעקב יוסף ור' קלמן, ובו הוא מעניק להם במתנה גמורה את נכסיו שבבוטושאן (שטר המתנה פורסם לראשונה במכירת "קדם", קטלוג 63 פריט 81).
שני השטרות מפרטים את גבולות הנכס מכל ארבעת רוחותיו ואת שמות השכנים היהודים והגויים הגובלים עמו. בשטר הראשון משנת תקע"ה נכתב כי הדירה הנמכרת לרבי יצחק אייזיק גובלת בדירת גיסו קלמן, ושלכל אחד מהם היתר לעבור דרך חצרו של השני: "...מצד מזרח הבית של אחי מוהר"ר קאלמן שמואל... ובפירוש הותנה שיש דריסת הרגל למוה"ר קאלמן בהרב מוהר"ר חיים בהחצר הנ"ל, ומוהרי"א יש [לו] דריסת הרגל בהחצר של מוהר"ר קלמן". בשטר השני משנת תקע"ח ישנו פירוט רב של התנאים וההגבלות החלים על הנכס הנמכר (ששכן בתוך מתחם שכלל גם את בית מדרשו של ה"באר מים חיים", וכן סוכות ומבנים נוספים). גם בשטר זה כבקודמו ישנם כמה אזכורים של "...דודינו הרבני מוהר"ר קלונימס קלמן נ"י".
רבי יעקב יוסף יוסקא טירר (נפטר בשנת תרכ"ו, אנצ' לחסידות, ב', עמ' רעב), חתנו של רבי יצחק מקאלוש (בנו של ה"דגל מחנה אפרים"). לפי המובא באנצ' לחסידות (שם), לאחר עליית ה"באר מים חיים" לארץ ישראל בשנת תקע"ג, מילא את מקום אביו כמנהיג החסידים בטשרנוביץ; אך כפי שרואים מהשטר הראשון שלפנינו, בשנת תקע"ה ר' יעקב יוסף התגורר עדיין בקאלוש, מקום מגורי חותנו.
ר' קלונימוס קלמן שמואל טירר נישא בצעירותו (בסוף שנות התק"נ בערך) ליוכבד – בתו של זקן האדמו"רים רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה"אוהב ישראל". אך בעקבות יציאתו לתרבות רעה התגרש מאשתו (היא נישאה בשנית לאדמו"ר רבי דן מראדוויל). אף על פי כן, לא זז אביו בעל ה"באר מים חיים" מאהבתו אליו. הוא היה שולח לו מתנות, משכים בבוקר להכין לו מאכל ומשתה, וכל אשר שאל לא מנע ממנו.
בספר "בית קומרנא" מסופר כי קלמן הנ"ל שהה מספר שנים בעיר קומרנא והתחבר שם עם פוחזים וקלי דעת. "בשנת תקס"א בא ר' חיים בעצמו לקומרנא לבקר את בנו, וכשמצא אותו יושב בבית מרזח מהביל מבישול מאכלות אסורות, משחק בקלפים וזיעתו ניגרת לו על פניו, ניגב אביו ר' חיים את הזיעה בממחטתו מפניו, נשק לו על מצחו, ואז גם פעל אצלו שיעזוב את קומרנא ויחזור אתו לצ'רנוביץ". בשעה שעזבו האב ובנו את קומרנא, "אנשי העיר זרקו אבנים אחריהם... ואז יצאה כשגגה היוצאת מפי השליט, קללה מפיו, שהעיר תישרף. ובעודו עוזב גבול העיר, יצאה אש ותאכל כל בתי העיר...". עוד מסופר שם, כי אמרו בשם רבי חיים טירר, שהידרדרותו של בנו היא ניסיון מן השמים עבורו אם ימשיך לאהוב אותו, "מכיון שתמיד היה ממליץ טוב על ישראל והיה טוען: רבונו של עולם ואם בניך חטאו, האם לא תרחם עליהם? סוף סוף אף על פי שחטאו בניך הם! ואז ניסו אותו מן השמים לראות אם הוא בעצמו כשבנו ילך בדרכים נלוזות, יוסיף לאהוב את הבן ולרחם עליו" (בית קומרנא, מאת רבי ברוך ישר שליכטר, ירושלים תשכ"ה, עמ' 16-17). האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב אמר על פישרה של הנהגה זאת של רבי חיים: "...למען יוכל להמליץ לפני הקב"ה, ראה כי אני בשר ודם ואוהב את בני ומקרבו בטרם הולך בדרך הישר, כן גם אתה תרחם על בניך, כי בין כך ובין כך קרויים בנים" (ענף עץ אבות, ירושלים תשל"ב, עמ' רד).
בשטר המתנה שהתפרסם בקטלוג 63 אנו רואים שרבי חיים ורעייתו אכן קירבו באהבה את בנם קלמן הנ"ל והקנו לו במתנה מחצית מנכסיהם בעיר, שווה בשווה עם אחיו רבי יעקב יוסף. מהשטרות שלפנינו רואים, שלא רק אביו הקדוש התייחס אליו באהבה ובכבוד, אלא גם אחיו ואחייניו מזכירים את שמו כמה פעמים בדרך מכבדת ומכובדת, זאת על אף שמדובר במסמכים פורמליים בלבד (יתכן שהמסמך משנת תקע"ח אף לא היה למראה עיניו של ר' קלמן, מכיוון והוא לא חתום עליו).

----------------------------------------------- ----------------------------------------

תגלית: שנת פטירתו של ה"באר מים חיים"

מהשטר הראשון שלפנינו עולה לראשונה באופן ברור, שבחודש אב תקע"ה לא היה בעל ה"באר מים חיים" כבר בין החיים, שכן הן בחתימות בניו והן בגוף השטר הוא נזכר בברכת המתים: "זללה"ה". זאת בניגוד למקובל, שתאריך פטירתו הינו בכ"ז כסלו תקע"ח (כנראה על פי הכיתוב המטושטש במצבה המונחת על ציונו הקדוש בבית-החיים בצפת). יתירה מכך, בנו הרה"ק רבי יעקב יוסף אף לא חותם "הכ"מ" [הריני כפרת משכבו] כנהוג וכמקובל לכתוב בתוך השנה לפטירת אב. מכך אנו למדים, שבד' מנחם אב תקע"ה (תאריך החתימה על השטר הראשון) כבר חלפה למעלה משנה מאז פטירת אביו.

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, שהיה ידידו ומעריצו של ה"באר מים חיים", כותב בהסכמתו מחודש שבט תקע"ז לספר "באר מים חיים" (מאהלוב-סדילקוב תק"פ): "...ולעת זקנתו הטה את לבבו הטהור להתהלך לפני ה' בארצות החיים. וקודם הפרשה זה פרישותו לקדושה סידר מערכה גדולה, סדורא נקט ואתי בהלכתא רבתא לשבתא [כלומר, קודם נסיעתו אל ארץ הקודש, הדפיס המחבר את ספרו "סידורו של שבת" (מאהלוב תקע"ג), שהסתיימה כתיבתו בי"ז סיון תקע"ג, כמפורש בסוף הספר]... ושף מדוכתיה ויתיב ביני רבנן דקיימי גוואי [=ועקר ממקומו שבחו"ל, והתיישב בין החכמים העומדים בפנים, בארץ הקודש] בשעשוע יום יום בדברי אלקים חיים, אמליך וכתב שופרא ושבחא [=וכתב שם חיבורים טובים ומשובחים, את ספרו "שער התפלה", וחלק מספרו "ארץ החיים"]... ובמלאת ימי טהרתו, זה שנה שפירש מלאו לו שנות חיים, ונחל חלקו על אדמת הקודש". כלומר, שהוא נפטר ונקבר באדמת הקודש של ארץ ישראל, באותה שנה שעלה לארץ. גם בספר זכרון צדיקים (מהדורת קלויזנבורג תרצ"ו, רשומת כ"ז כסלו) מאת רבי פנחס זליג הכהן שווארץ אב"ד אפאהידא מופיע במפורש ששנת פטירת ה"באר מים חיים" היא תקע"ד!

מכל זאת עולה כי ה"באר מים חיים" נפטר בשנת תקע"ד [או תקע"ה], ולא בשנת תקע"ח, כפי שמופיע כיום בנוסח מצבתו הנוכחית (לא ידוע מי כתבה ומתי הונחה).


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2906
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

Re: רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תגובהדורך נחוניא » זונטאג יוני 14, 2020 6:31 pm

במשך די יארן האט מען געשריבן פארשידענע פשעטלעך ווער איז געווען דער מאן און די קינדער פון דבורה בת הבאר מים חיים.
זעה באריכות דא און דא

יעצט ווערט מען געוואויר אז איר מאן איז געווען ר' יצחק אייזיק ב"ר דוד, וועלכער איז נפטר געווארן צווישן די יארן תקע"ה און תקע"ח, און זיי האבן געהאט די פאלגענדע דריי קינדער: ר' משה יהודא ליב, ר' אהרן און ר' משולם פייוויש הערש, מיט נאך עטליכע קינדער וואס ווערט נישט אויסגערעכנט.

מעגליך אז נאך די פטירה פון איר מאן ר' יצחק אייזיק האט זי נאכאמאל חתונה געהאט.

דבורה איז שפעטער ארויף קיין ארץ ישראל און נפטר געווארן אין טבריה ל"ג בעומר תר"א.

אליעזר לאנדא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 304
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 15, 2019 11:42 am

Re: רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תגובהדורך אליעזר לאנדא » זונטאג יוני 14, 2020 8:42 pm

נחוניא האט געשריבן:מכל זאת עולה כי ה"באר מים חיים" נפטר בשנת תקע"ד [או תקע"ה], ולא בשנת תקע"ח, כפי שמופיע כיום בנוסח מצבתו הנוכחית (לא ידוע מי כתבה ומתי הונחה).
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he

פון דער ספר פון הרב גאטהייל אויפ'ן באמ"ח (שכחתי שמו כרגע) פארשטיי איך אז געוויסע האבן געטענ'ט אז דער מציבה איז מזויף

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

רבי קלונימוס קלמן

תגובהדורך אחד מעיר » דינסטאג יוני 16, 2020 6:14 pm

אינטרעסאנט אין ד'ערשטע שטר מכירה הייסט ער

"הק' קלונימס קלמן ישעיה
טירער מק"ק באטשאן".

אין ד'צווייטע
נחוניא האט געשריבן: מוהר"ר קאלמן שמואל...
ר' קלונימוס קלמן שמואל טירר

וואס מיינט עס?

בכלל האט מען נישט געוויסט אז ער האט געאהט נאך א נאמען

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

Re: רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תגובהדורך אחד מעיר » דינסטאג יוני 16, 2020 6:17 pm

אליעזר לאנדא האט געשריבן: ספר פון הרב גאטהייל אויפ'ן באמ"ח (שכחתי שמו כרגע)

.
לעצט פאראכטן דורך אחד מעיר אום מיטוואך יוני 17, 2020 6:01 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 695
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

Re: רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תגובהדורך מה ידידות » מיטוואך יוני 17, 2020 1:26 pm

אחד מעיר האט געשריבן:
אליעזר לאנדא האט געשריבן: ספר פון הרב גאטהייל אויפ'ן באמ"ח (שכחתי שמו כרגע)

פרי עץ באר מים חיים

פרי צדיק עץ חיים
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....

מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 695
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

Re: רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תגובהדורך מה ידידות » מיטוואך יוני 17, 2020 2:02 pm

נחוניא האט געשריבן:שני שטרות מכר על נכס של ה"באר מים חיים" בבוטושאן (לאחר פטירתו בארץ ישראל) – עם חתימות בניו רבי יעקב יוסף ור' קלמן טירר וחתימות שלושה מנכדיו – קאלוש, תקע"ה / בוטושאן, תקע"ח
שני שטרות מכירה, העברת בעלות של דירה בעיר בוטושאן (שהייתה בעבר בבעלותו של הגה"ק רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים", קודם לעלייתו לארץ ישראל). חתומים בידי בני משפחת ה"באר מים חיים": בנו רבי יעקב יוסף ואשתו שפרה רייזא (נכדת ה"דגל מחנה אפרים"), בנו ר' קלמן, ושלושה מנכדיו (בניה של בתו דבורה, אלמנת רבי יצחק אייזיק מבוטושאן). קאלוש (Kałusz, מזרח-גליציה) ובוטושאן (Botoşani, מולדובה), אב תקע"ה וניסן תקע"ח [1815-1818].
בשטרות אלו נחשף מידע חדש על שנת פטירתו של ה"באר מים חיים" (ראה להלן), ופרטים לא ידועים על משפחתו.
• שטר מכר, העברת בעלות הדירה בבוטושאן של הרה"ק רבי יעקב יוסף יוסקא, בנו של ה"באר מים חיים", לרשות גיסו רבי יצחק אייזיק ב"ר דוד, חתנו של ה"באר מים חיים" (הדירה הייתה בעבר בבעלות ה"באר מים חיים", ובסיון תקע"ג נתנה במתנה לבנו זה שהתגורר בקאלוש – ראה להלן). בחתימת ידו: "יעקב יוסף באאמ"ו הרב מוה' חיים זללה"ה", וחתימת אשתו "שופרה[!] רייזא בת הרב מו' יצחק נר"ו" (בתו של רבי יצחק מקאלוש, בנו של ה"דגל מחנה אפרים"), בחתימת אחיו, בן ה"באר מים חיים", ר' קלמן: "קלמן טיראר בהרב המנוח זללה"ה ממאהליב", ובחתימת ארבעה עדים. קאלוש, ד' מנחם אב תקע"ה [1815].
גוף השטר נכתב בד' מנחם אב בקאלוש, מקום מגוריו של רבי יעקב יוסף, ואילו חתימת האח ר' קלמן היא מט"ז מנחם אב בבוטושאן, עיר מגוריו. לפני חתימתו של ר' קלמן נכתב כך: "וליתר שאת ולתוקף עוז באו ג"כ האחים של הרבני המופ' מו"ה יעקב יוסף הנ"ל עה"ח [=על החתום] יום ג' ט"ז מנחם תקע"ה ל'[פ"ק]". בפועל, מבין האחים חתום על השטר ר' קלמן בלבד.
[1] דף (שני עמודים כתובים). נייר כחלחל. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
• שטר מכר, העברת בעלות של הדירה הנ"ל של רבי יצחק אייזיק ב"ר דוד (חתנו של ה"באר מים חיים") לרשותו של רבי אלישע ב"ר אלכסנדר זוסמן. בחתימת שלושת היורשים, בניו של רבי יצחק אייזיק: רבי משה יהודה ליב, רבי אהרן ורבי משולם פייבל צבי הירש; בחתימת הקונה רבי אלישע זוסמן; ובחתימת ארבעה עדים ושלושה מדייני בוטושאן. בוטושאן, ב' אדר ב' תקע"ח [1818].
בשטר המכר כותבים היורשים כי המכירה נעשתה לאחר "שסלקנו ליד אמנו הרבנית מרת דבורה תחי' כתובתה משלם". בעמוד האחורי כותבים דייני בוטושאן, שמכיוון שלאחים המוכרים יש אחים קטנים אשר עדיין לא הגיעו לגיל 13, חלק מכסף המכירה יישמר "תחת יד איש בטוח", ולכשיגדלו היתומים יקבל כל אחד מהם את חלקו בירושת אביו.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 54.5 ס"מ. נייר עבה איכותי. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.
הדירה הנמכרת בשטרות אלו הייתה בעבר בבעלותו של ה"באר מים חיים". בסיון תקע"ג, טרם עלותו לארץ הקודש, הוא כתב שטר מתנה לבניו רבי יעקב יוסף ור' קלמן, ובו הוא מעניק להם במתנה גמורה את נכסיו שבבוטושאן (שטר המתנה פורסם לראשונה במכירת "קדם", קטלוג 63 פריט 81).
שני השטרות מפרטים את גבולות הנכס מכל ארבעת רוחותיו ואת שמות השכנים היהודים והגויים הגובלים עמו. בשטר הראשון משנת תקע"ה נכתב כי הדירה הנמכרת לרבי יצחק אייזיק גובלת בדירת גיסו קלמן, ושלכל אחד מהם היתר לעבור דרך חצרו של השני: "...מצד מזרח הבית של אחי מוהר"ר קאלמן שמואל... ובפירוש הותנה שיש דריסת הרגל למוה"ר קאלמן בהרב מוהר"ר חיים בהחצר הנ"ל, ומוהרי"א יש [לו] דריסת הרגל בהחצר של מוהר"ר קלמן". בשטר השני משנת תקע"ח ישנו פירוט רב של התנאים וההגבלות החלים על הנכס הנמכר (ששכן בתוך מתחם שכלל גם את בית מדרשו של ה"באר מים חיים", וכן סוכות ומבנים נוספים). גם בשטר זה כבקודמו ישנם כמה אזכורים של "...דודינו הרבני מוהר"ר קלונימס קלמן נ"י".
רבי יעקב יוסף יוסקא טירר (נפטר בשנת תרכ"ו, אנצ' לחסידות, ב', עמ' רעב), חתנו של רבי יצחק מקאלוש (בנו של ה"דגל מחנה אפרים"). לפי המובא באנצ' לחסידות (שם), לאחר עליית ה"באר מים חיים" לארץ ישראל בשנת תקע"ג, מילא את מקום אביו כמנהיג החסידים בטשרנוביץ; אך כפי שרואים מהשטר הראשון שלפנינו, בשנת תקע"ה ר' יעקב יוסף התגורר עדיין בקאלוש, מקום מגורי חותנו.
ר' קלונימוס קלמן שמואל טירר נישא בצעירותו (בסוף שנות התק"נ בערך) ליוכבד – בתו של זקן האדמו"רים רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה"אוהב ישראל". אך בעקבות יציאתו לתרבות רעה התגרש מאשתו (היא נישאה בשנית לאדמו"ר רבי דן מראדוויל). אף על פי כן, לא זז אביו בעל ה"באר מים חיים" מאהבתו אליו. הוא היה שולח לו מתנות, משכים בבוקר להכין לו מאכל ומשתה, וכל אשר שאל לא מנע ממנו.
בספר "בית קומרנא" מסופר כי קלמן הנ"ל שהה מספר שנים בעיר קומרנא והתחבר שם עם פוחזים וקלי דעת. "בשנת תקס"א בא ר' חיים בעצמו לקומרנא לבקר את בנו, וכשמצא אותו יושב בבית מרזח מהביל מבישול מאכלות אסורות, משחק בקלפים וזיעתו ניגרת לו על פניו, ניגב אביו ר' חיים את הזיעה בממחטתו מפניו, נשק לו על מצחו, ואז גם פעל אצלו שיעזוב את קומרנא ויחזור אתו לצ'רנוביץ". בשעה שעזבו האב ובנו את קומרנא, "אנשי העיר זרקו אבנים אחריהם... ואז יצאה כשגגה היוצאת מפי השליט, קללה מפיו, שהעיר תישרף. ובעודו עוזב גבול העיר, יצאה אש ותאכל כל בתי העיר...". עוד מסופר שם, כי אמרו בשם רבי חיים טירר, שהידרדרותו של בנו היא ניסיון מן השמים עבורו אם ימשיך לאהוב אותו, "מכיון שתמיד היה ממליץ טוב על ישראל והיה טוען: רבונו של עולם ואם בניך חטאו, האם לא תרחם עליהם? סוף סוף אף על פי שחטאו בניך הם! ואז ניסו אותו מן השמים לראות אם הוא בעצמו כשבנו ילך בדרכים נלוזות, יוסיף לאהוב את הבן ולרחם עליו" (בית קומרנא, מאת רבי ברוך ישר שליכטר, ירושלים תשכ"ה, עמ' 16-17). האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב אמר על פישרה של הנהגה זאת של רבי חיים: "...למען יוכל להמליץ לפני הקב"ה, ראה כי אני בשר ודם ואוהב את בני ומקרבו בטרם הולך בדרך הישר, כן גם אתה תרחם על בניך, כי בין כך ובין כך קרויים בנים" (ענף עץ אבות, ירושלים תשל"ב, עמ' רד).
בשטר המתנה שהתפרסם בקטלוג 63 אנו רואים שרבי חיים ורעייתו אכן קירבו באהבה את בנם קלמן הנ"ל והקנו לו במתנה מחצית מנכסיהם בעיר, שווה בשווה עם אחיו רבי יעקב יוסף. מהשטרות שלפנינו רואים, שלא רק אביו הקדוש התייחס אליו באהבה ובכבוד, אלא גם אחיו ואחייניו מזכירים את שמו כמה פעמים בדרך מכבדת ומכובדת, זאת על אף שמדובר במסמכים פורמליים בלבד (יתכן שהמסמך משנת תקע"ח אף לא היה למראה עיניו של ר' קלמן, מכיוון והוא לא חתום עליו).

----------------------------------------------- ----------------------------------------

תגלית: שנת פטירתו של ה"באר מים חיים"

מהשטר הראשון שלפנינו עולה לראשונה באופן ברור, שבחודש אב תקע"ה לא היה בעל ה"באר מים חיים" כבר בין החיים, שכן הן בחתימות בניו והן בגוף השטר הוא נזכר בברכת המתים: "זללה"ה". זאת בניגוד למקובל, שתאריך פטירתו הינו בכ"ז כסלו תקע"ח (כנראה על פי הכיתוב המטושטש במצבה המונחת על ציונו הקדוש בבית-החיים בצפת). יתירה מכך, בנו הרה"ק רבי יעקב יוסף אף לא חותם "הכ"מ" [הריני כפרת משכבו] כנהוג וכמקובל לכתוב בתוך השנה לפטירת אב. מכך אנו למדים, שבד' מנחם אב תקע"ה (תאריך החתימה על השטר הראשון) כבר חלפה למעלה משנה מאז פטירת אביו.

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, שהיה ידידו ומעריצו של ה"באר מים חיים", כותב בהסכמתו מחודש שבט תקע"ז לספר "באר מים חיים" (מאהלוב-סדילקוב תק"פ): "...ולעת זקנתו הטה את לבבו הטהור להתהלך לפני ה' בארצות החיים. וקודם הפרשה זה פרישותו לקדושה סידר מערכה גדולה, סדורא נקט ואתי בהלכתא רבתא לשבתא [כלומר, קודם נסיעתו אל ארץ הקודש, הדפיס המחבר את ספרו "סידורו של שבת" (מאהלוב תקע"ג), שהסתיימה כתיבתו בי"ז סיון תקע"ג, כמפורש בסוף הספר]... ושף מדוכתיה ויתיב ביני רבנן דקיימי גוואי [=ועקר ממקומו שבחו"ל, והתיישב בין החכמים העומדים בפנים, בארץ הקודש] בשעשוע יום יום בדברי אלקים חיים, אמליך וכתב שופרא ושבחא [=וכתב שם חיבורים טובים ומשובחים, את ספרו "שער התפלה", וחלק מספרו "ארץ החיים"]... ובמלאת ימי טהרתו, זה שנה שפירש מלאו לו שנות חיים, ונחל חלקו על אדמת הקודש". כלומר, שהוא נפטר ונקבר באדמת הקודש של ארץ ישראל, באותה שנה שעלה לארץ. גם בספר זכרון צדיקים (מהדורת קלויזנבורג תרצ"ו, רשומת כ"ז כסלו) מאת רבי פנחס זליג הכהן שווארץ אב"ד אפאהידא מופיע במפורש ששנת פטירת ה"באר מים חיים" היא תקע"ד!

מכל זאת עולה כי ה"באר מים חיים" נפטר בשנת תקע"ד [או תקע"ה], ולא בשנת תקע"ח, כפי שמופיע כיום בנוסח מצבתו הנוכחית (לא ידוע מי כתבה ומתי הונחה).


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he

בילד
בילד
בילד
בילד
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

Re: רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תגובהדורך אחד מעיר » מיטוואך יוני 17, 2020 6:10 pm

יישר כח

אחד מעיר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

תגובהדורך אחד מעיר » דאנארשטאג יוני 18, 2020 7:45 am

נחוניא האט געשריבן:רבי יצחק אייזיק ב"ר דוד, חתנו של ה"באר מים חיים"


למעשה האם זה רבי יצחק אייזיק אב"ד בוטושאן
שידוע מכבר כחתנו ?


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט