רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6762
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
וואס איז דע אדרעס פון דעם ארט?
זיידעניו האט געשריבן:דער מקום ווי עס איז איינגעזינקן די חתונה זאל...
וואס איז דע אדרעס פון דעם ארט?
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 433
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am
מאטעס האט געשריבן:ווי איז דער מקור צו די מעשה פון די חתונה הנ"ל?
פון מיינע רשימות:
כתב הרב חיים שלמה פרידמאן בספרו 'איך וועל זיי איבערלעבן', ירושלים תשמ"ה, חלק א אות ג, עמ' יד (מתורגם מאידיש):
על-יד הבית-החיים הישן [בקראקא], במרחק של כעשר מטר, וכביש מפסיק ביניהם, ראינו דבר מעניין ביותר: באמצע הרחוב נמצא שטח מוקף חומה מכל צדדיו. גובהה של החומה היא בין שלש לארבע מטר, ובצדו האחד היה צורת שער סתום. מעל השער חקוק על אבן כמה שורות בלשון-הקודש, אבל מחמת יושן הכתב אי אפשר לקרותו.
השטח ההוא ידוע בין יהודי קראקא בשם 'דער חתונה בית-החיים' [=הבית-החיים של החתונה], בעקבות סיפור נורא שהתרחש בימיו של הרמ"א: במקום ההוא עמד בית אשר בו ערכו נישואין ביום ערב-שבת, וכשהשבת הגיעה נמשכה השמחה, והמסובים שרו, זמרו ורקדו ואף המוזיקה לא שבתה. החילול-שבת היה נורא.
כששמע על כך הרמ"א, שלח את משמשו וצוה שהמוזיקה תשבות תיכף ומיד, כי השבת כבר הגיעה ואסור לנגן בכלי זמר. הם לא שתו לבם לדברי השליח, והמשיכו לנגן בכלי זמר. הרמ"א שלח את משמשו שנית ושלישית, ולא שעו אל דבריו. כשיצא המשמש משם בפעם השלישית, שקע הבית כולו במעמקי האדמה עם כל המטען האנושי שבקרבו. לא נשאר אפוא זכר מהבית ההוא.
אחרי המאורע ההוא, גזר הרמ"א שאין לערוך סעודות נישואין בעירו, עיר קראקא, ביום השישי. גזירה זו לא נעקרה ממקומה עד שנעקרה קהילת קראקא כולה – בשנות השואה. כל השנים נהגו כן בקראקא ולא היה מי שהעיז לעבור על הגזירה שנגזרה על-ידי איש קדוש כזה. ברם במחוז פודגורז' פלך קראקא, לא חלה גזירת הרמ"א, וכל מי שרצה לערוך נישואין בערב-שבת – הלך לפודגורז' וערך אותו שם.
בשנת ת"ש, עם כיבוש פולין על-ידי הנאצים ימח שמם, רצו הרשעים לעקור את ה'בית-החיים של החתונה', אבל לבסוף לא עשו כן, מאיזה סיבה שהוא. אבל עם תום המלחמה, השמידו אותו הפולנים ימח שמם, והפכו את המקום לגן.
גם רבי אברהם צבי שור כתב בספרו שביבי אש, ירושלים תש"ד, אה"ע, דינים בעניני קידושין, עמ' קעא
ובקראקא נוהגין גם היום שלא לעשות נשואין בערב-שבת, וכן ראיתי רשום בפנקס הקהל, וחקרתי (מעין) [מאין] נובע מנהג זה. יש שאמרו לי שהטעם מפני המעשה המובא בתשובת הרמ"א סימן קכ"ה [שערכו חופה בליל שבת, בשעת הדחק, על-פי פסק הרמ"א], ואחרים הגידו לי שהטעם הוא מפני האסון שקרה בחופה אחת שהיתה בערב-שבת-קודש שנהרגו הרבה אנשים רחמנא ליצלן, ועדיין מראים בקראקא מול בית מדרשו של הגאון הצדיק רבי שאול לנדא את עיי החרבות שמתחתם נקברו ההרוגים של החופה הנ"ל, כפי הדין שמת מצוה קנה מקומו.
[עוד כמה מחברים ייחסו את שורשו של מנהג זה בקראקא, כתוצאה מהמעשה שנזכרה בשו"ת רמ"א הנ"ל, ראה למשל: ערוך השלחן או"ח סי' שלט אות יד; כלילת יופי חלק א דף יז ע"א בהערה; שארית ציון לרמ"מ קרענגיל, אות עב, דף קכד ע"ב].
ואלה דברי הרב בן-ציון יאקאבאוויטש, ציוני טהרה, כרך ג, בני-ברק תשנ"א, סי' קצז הערה קיג, עמ' סז:
מיד אחרי מלחמת העולם השניה נפגשתי עם יהודי תלמיד-חכם ממשפחות הנכבדות בקראקא בשנים כתיקונם, ואמר שתקנה זו של רבינו הרמ"א היה מוחזק בתוקפו וגבורתו עד החורבן (לא עלינו), ובעיר הגדולה לאלקים קראקא לא עשו נשואין ביום ערב-שבת-קודש, אבל היות והנשואין ביום ערב-שבת-קודש היא תקנת עניים שיכולים למעט בהוצאות, על כן (בעת הצורך) עשו נשואין בעיירה הסמוכה לקראקא (נדמה לי שאמר בעיר פאדגארזש).
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).
ראיתי פעם מאמר ארוך [כמדומני בשערי ציון] ע"י החוקר הרב קוואדראט שליט"א שמברר בהחלט שמקום המקובל 'איינגעזינקענע חתונה' אינו אלא הבית החיים העתיק והישן של קהלת קראקא עוד טרם תקופת הרמ"א
לעצט פארראכטן דורך ראספשע אום פרייטאג סעפטעמבער 28, 2018 12:29 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
ראספשע האט געשריבן:ראיתי פעם מאמר ארוך [כמדומני בקינדליין] ע"י החוקר הרב קוואדראט שליט"א שמברר בהחלט שמקום המקובל 'איינגעזינקענע חתונה' אינו אלא הבית החיים העתיק והישן של קהלת קראקא עוד טרם תקופת הרמ"א
האבעך עס געטראפן דא אויפן וועלטל
download/file.php?id=40019
איטשע האט געשריבן:מזו' הראשונה בת הר"ר שכנא
א טאכטער וואס האט חתונה געהאט מיט ר' אליעזר בן הר"ר שמעון גינצבורג (איינע פון די באקאנטע רבי שמעון'ס, גיי ווייס וועלכע)
אינעם נייעם הערליכן ספר "למעלה בקודש" ווערט נתברר איז דאס איז געווען דער זון פון הקצין המפורסם ר' שמעון גינצבורג וואס איז דערמאנט אינעם ספר צמח דוד.
זעה דארטן באריכות אינעם פרק ד' אויף משפחת אולמא גינצבורג.
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6762
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
משה ברמן האט געשריבן:ייש"כ!
רואים שרק ציון הרמ"א נשאר על תילו ואפילו לא ציוני משפחתו.
גם רואים פה את העץ הסמוך לציון.
אבל מאד אודה למקור למעשה הנ"ל ששמעתי בשנים קדמוניות.
איך האב לעצטנס געהערט פון א איד פון קראקא וואס איז דארט געווען תיכף נאכן קריג און די מציבה הרמא איז נישט דארט געווען נאר געווען אין די זייט און די אידן האבן עס דארט צוריק געלייגט
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
שאינו יודע האט געשריבן:משה ברמן האט געשריבן:ייש"כ!
רואים שרק ציון הרמ"א נשאר על תילו ואפילו לא ציוני משפחתו.
גם רואים פה את העץ הסמוך לציון.
אבל מאד אודה למקור למעשה הנ"ל ששמעתי בשנים קדמוניות.
איך האב לעצטנס געהערט פון א איד פון קראקא וואס איז דארט געווען תיכף נאכן קריג און די מציבה הרמא איז נישט דארט געווען נאר געווען אין די זייט און די אידן האבן עס דארט צוריק געלייגט
קען מען וויסן דע נאמען?
ס'איז זייער אינטרעסאנט וואס איר שרייבט.
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6762
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
ל"ג בעומר - בציון הרמ"א בקראקא שבפולין
[u]הרה"ק רבי בונים מפשיסחא אמר:[/u]
מי שצריך לישועה דחופה (דער וואס דארף געהאלפען ווערען שנעל) יתפלל על קברו של בעל הרמ"א זי"ע
ל"ג בעומר - א שליח ביים ציון פונעם רמ"א - אייוועלט אדוורטייזמענט
מי שצריך לישועה דחופה (דער וואס דארף געהאלפען ווערען שנעל) יתפלל על קברו של בעל הרמ"א זי"ע
ל"ג בעומר - א שליח ביים ציון פונעם רמ"א - אייוועלט אדוורטייזמענט
- אטעטשמענטס
-
- לג בעומר בציון הרמא.jpg (669.08 KiB) געזען 1231 מאל
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
Re:
מיללער האט געשריבן:מציבת הרה"ק ר' שלום שכנא רבו של הרמ"א
אן אורגינעלע בילד פון אמאהל...
- אטעטשמענטס
-
- לכידה.JPG (183.01 KiB) געזען 989 מאל
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
עוזר דלים הושיעה נא....
- אטעטשמענטס
-
- ביים שאפן געלט.JPG (112.77 KiB) געזען 981 מאל
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
הרבנית גולדה ע"ה - אשתו הראשונה של הרמ"א
- אטעטשמענטס
-
- האשכול 7.pdf
- (180.97 KiB) געווארן דאונלאודעד 55 מאל
-
- הרבנית גולדה.JPG (180.63 KiB) געזען 971 מאל
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
אין די בילד פון די מציבה פון די רמ״א זעט מען אינעם הינטערגרינד די מציבה פון זיין פאטער רבי ישראל איסרל.
איז דא א בילד פון די מציבה?
אויך איז דא דארט די מציבה פון גיטל, דער רמ״א׳ס באבע.
איז דא א בילד?
איז דא א בילד פון די מציבה?
אויך איז דא דארט די מציבה פון גיטל, דער רמ״א׳ס באבע.
איז דא א בילד?
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
מי אמר על הרמ״א
ובני ישראל יוצאים ביד רמא ?
ובני ישראל יוצאים ביד רמא ?
- יוראפ
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19433
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
- לאקאציע: על אדמת נכר
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
משיח האט געשריבן:אין די בילד פון די מציבה פון די רמ״א זעט מען אינעם הינטערגרינד די מציבה פון זיין פאטער רבי ישראל איסרל.
איז דא א בילד פון די מציבה?
אויך איז דא דארט די מציבה פון גיטל, דער רמ״א׳ס באבע.
איז דא א בילד?
viewtopic.php?p=842594#p842594
viewtopic.php?p=914177#p914177
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
יוראפ האט געשריבן:משיח האט געשריבן:אין די בילד פון די מציבה פון די רמ״א זעט מען אינעם הינטערגרינד די מציבה פון זיין פאטער רבי ישראל איסרל.
איז דא א בילד פון די מציבה?
אויך איז דא דארט די מציבה פון גיטל, דער רמ״א׳ס באבע.
איז דא א בילד?
viewtopic.php?p=842594#p842594
viewtopic.php?p=914177#p914177
א שיינעם דאנק.
דארט איז דא צוויי מציבות פונעם רמ״א,
ביידע זעען נישט אויס קיין נייע מציבה.
וואס איז פשט?
די זעלבע זאך האב איך אנגעמערקט ביי ר׳ ר׳ העשיל.
צוויי אלטע מציבות.
וואס איז פשט?
Re:
איטשע האט געשריבן:גענוי איז נישט מעגליך צו-וויסען, אבער היינט איז באקאנט די פאלגענדע:
מזו' הראשונה בת הר"ר שכנא
ר' שמעון וואלף
א טאכטער וואס האט חתונה געהאט מיט ר' אליעזר בן הר"ר שמעון גינצבורג (איינע פון די באקאנטע רבי שמעון'ס, גיי ווייס וועלכע)
נאך א טאכטער (נאמען אומבאקאנט)
מזו' השני'
מרת דרעזל אשת ר' בונם מייזליש
דרעזל איז געבוירן בשנת שכ"ב און נפטר געווארן ביי די פערציג יאר ל' כסלו שס"ב.
זי איז לכאורה געווען די זיווג שני פון רבי שמחה בונים. יתכן אז זיין ערשטע פרוי איז געווען שרה בת הרמ"א וואס איז געבוירן פון זיין זיווג ראשון.
אינעם ספר "תולדות היהודים בקראקא" (עמ' 121 הערה 28) שרייבט מאיר בלבן אז בשנת שי"ג (1553) חתמ'ט זיך רבי שמחה בונעם אונטער אלס אן איידעם פונעם רמ"א. אויך זעט מען אז בשנת שי"א איז רבי שמחה בונעם געפארן קיין ווילנא מיטן זיידן רבי ישראל איסר פאר מסחר.
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
לדעתי האט דער רמ״א דריי מאל חתונה געהאט.
א׳: הרבנית גאלדא בת הר״ר שכנא מלובלין
ב׳: הרבנית חוואליש, בת הר״ר מרדכי גרשון כ״ץ, אחות השארית יוסף
ג׳: הרבנית קרענדיל בת ר׳ משה עברליש, אחות הרבנית שפרינצא אשת השארית יוסף, והרבנית לנדא, אשת הג״ר משה לנדא (זה האחרון עדיין טעון בירור)
א׳: הרבנית גאלדא בת הר״ר שכנא מלובלין
ב׳: הרבנית חוואליש, בת הר״ר מרדכי גרשון כ״ץ, אחות השארית יוסף
ג׳: הרבנית קרענדיל בת ר׳ משה עברליש, אחות הרבנית שפרינצא אשת השארית יוסף, והרבנית לנדא, אשת הג״ר משה לנדא (זה האחרון עדיין טעון בירור)
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
איטשע האט געשריבן:לדעתי האט דער רמ״א דריי מאל חתונה געהאט.
א׳: הרבנית גאלדא בת הר״ר שכנא מלובלין
ב׳: הרבנית חוואליש, בת הר״ר מרדכי גרשון כ״ץ, אחות השארית יוסף
ג׳: הרבנית קרענדיל בת ר׳ משה עברליש, אחות הרבנית שפרינצא אשת השארית יוסף, והרבנית לנדא, אשת הג״ר משה לנדא (זה האחרון עדיין טעון בירור)
וואס איז דער מקור דערויף?
אמת אז מען שרייבט אז דער רמ"א האט חתונה געהאט מיט א שוועסטער פונעם שארית יוסף און איז אזוי געווען א שוואגער. אבער אויב האט ער חתונה געהאט מיט א טאכטער פון ר' משה עברליש איז ער אזוי אויך געווען א שוואגער.
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
ס׳ פי שנים. אויך ר׳ מאנדל קרענגל שרייבט א נאמען, חוואליש , ער האט עס נישט ארויסגעצויגן פונ׳ם ארבל. אויך איז דא א שטיקל הספק, פון די רמ״א׳ס קינדער, זיי ערשטער רביצין איז נפטרת געווארן שי״ב, און די קינדער מז׳ הרבנית קרענדיל זענען הערשט געבוירן שכ״ב, איז דא א הפסק פון 10 יאר.
Re: רבינו משה איסרליש - הרמ"א - מקראקא זצ"ל - ל"ג בעומר
אפשר איז מעגליך אז חוואליש איז געווען די ערשטע רביצין?
אויף די מציבה פון גאלדא שטייט "בת עשרים כבת מאה לא נמצת בה עולה". בפשטות איז פשט אז זי איז נפטר געווארן שי"ב אלט זייענדיג צוואנציג יאר.
ווייטער רבי שמחה בונם שרייבט זיך שוין אלס איידעם פונעם רמ"א בשנת שי"ג.
אויף די מציבה פון גאלדא שטייט "בת עשרים כבת מאה לא נמצת בה עולה". בפשטות איז פשט אז זי איז נפטר געווארן שי"ב אלט זייענדיג צוואנציג יאר.
ווייטער רבי שמחה בונם שרייבט זיך שוין אלס איידעם פונעם רמ"א בשנת שי"ג.