יצחק פון ישיבה האט געשריבן:ראספשע האט געשריבן:יצחק פון ישיבה האט געשריבן:מעהאט נאך נישט גירעדט דא, אויף נאך א אינטרעסאנטע זאך: כידוע רמ"ע מפאנו איז גווען א תלמיד פון מוהר"י סרוג, בעל מחבר 'עמק המלך', וכידוע ס'איז ארויס עוררין לגבי קבלת מהרי סרוג וכו', ועגן אז ס'איז דא אסאך זאכן און קבלתו, וואס דער מהרח"ו האט עס ניט געברנגט כלל.
אובער איך האב געזען אמאל, אז דער מהר"י סרוג, איז געפאר'ן בהוראת האריז"ל גלייך נאך דער הסתלקות פון אריז"ל צו איטליה, כדי צו לערנען מיט רמ"ע מפאנו. סאיז אינטרעסאנט מרחיב זיין דער יריעה און דעם נושא, אויב איינער וייסט מער פרטים, און מראי מקומות, און ער קען שראייבן דא, תע"ב.
ז"ל הגאון רבי יצחק הוטנר בהקדמתו לספר 'אלפסי זוטא להרמ"ע זי"ע':
והנה בודאי שמשנה יתירה היא לספר ברוממות מעלתו של הרמ"ע מפאנו ז"ל הדברים ידועים בין מפי סופרים בין מפי ספרים אמנם מוצא אני לעצמי חובה במקום הזה לברר מקחו של צדיק ולהעמיד בעל הבית על תבואתו, ולקבוע את מקומו של הרמ"ע מפאנו ז"ל בשטח הרבה יותר נשגב מרוממות מדרגתו של אישיותו הפרטית,ידועה היא אזהרתו החמורה של האר"י ז"ל בדבר סמכותו הבלעדית של ר' חיים וויטאל ושלא לעיין בכתבי שאר התלמידים שהעתיקו דבריו, זהו מחד גיסא אבל מאידך גיסא כבר הוחלט ונתברר ביחוד על ידי מרן בעל הלשם ז"ל כי הרבה דברים שאינם נמצאים בכתבי ר' חיים וויטאל ז"ל ואשר מקומם היחידי וקוא רק בדברי הר"י סרוג ז"ל מוסמכים הם מבית מדרשו של הגר"א וכל סתרי עולמות עליונים מסודות המלבוש ונהירו עילאה נזכרים הם בספר נפש החיים של ר' חיים מוולוזין ז"ל אע"פ שאין לכל הרזים הללו מקור אלא מדבריו של הר"י סרוג ובודאי שהיתה בזה תימה גדולה ובפרט שאנו מוצאים רמז שקוף לאזהרה זו בדבריו של הגר"ח מוולזין עצמו בהקדמתו לספרא דצניעותא ד"ה ועל דברת יעוין שם היטב, ולומר שבבית מדרשו של הגר"א לא התחשבו עם חומר האזהרה של האר"י ז"ל.
אלא שלקושטא דמילתא מתבלטת בכאן צדקת דבריו של מרן הכהן מלובלין ז"ל הקובע בספר הזכרונות כי כל קבלתו של הר"י סרוג מפיו של האר"י ז"ל חלה טרם בוא ר' חיים וויטאל לפני האר"י ולהיות שהר"י סרוג הלך תיכף לאיטליה לא נודעו דבריו לר' חיים וויטאל ולכן לא אספם בין כתיבותיו כמו שאסף מה שכתבו שאר החברים ומינה שאזהרתו של האר"י שלא לעיין בכתיבות שאר החברים איננה אמורה על דבריו של הר"י סרוג עד כאן מיסודו של הכהן מלובלין.
ואין שום ספק בדבר שגם בבית מדרשו של הגר"א היו סבורים כן, והנה כל דבריו של הר"י סרוג בקבלתו מן האר"י ז"ל לא הגיעו לידינו אלא דרכו של הרמ"ע מפאנו, ידועים הם דבריו של הספר באר שבע בהקדמתו, ונמצא דמלבד רוממות מעלתו של הרמ"ע מפאנו ז"ל באישיותו הפרטית הרי הוא תופס את מקומו בתורת טבעת בשלשלת הקבלה של האר"י ומבלעדיו של הרמ"ע מפאנו ז"ל לא היינו זוכים לכל הגילויים של האר"י שלא נכללו בתורתו של ר' חיים וויטאל עובדה זו מכניסה היא את הרמ"ע מפאנו ז"ל בסודם של חכמי המסורה של תורת האר"י וכו' ע"כ, דבריו של הגר"י הוטנר
יש הרבה הרבה הרבה לכתוב על הרמ"ע, ועל ספריו, ולימודו בקבלה, ואי"ה עוד חזון
אך יש לציין מה שמקובל אצל חסידים, שהרמ"ע מפאנו נסתלק בעת קריאת שמע, מגודל הדביקות שלו נתדבקה נשמתו בחי העולמים ב"ה, [וכעי"ז מסופר על היהודי הקדוש מפשיסחא], לא זכור לי כעת המקור הראשון ע"ז
ייש"כ להרב ראספעשע. וואס איך האב געזעען לגבי די נושא לעצנטס, איז דאס:
וכתב לנו הראש ישיבה בישיבת ראדזימין בזה הלשון, ובדבר הספר עמק המלך שרבים קראו עליו עוררין (עיין בהקדמת ספר טור ברקת) לפי שמדבר בדרושים שאינם נזכרים כלל בכתבי האר"י שבידינו מוה"ר חיים ויטאל ז"ל, כמו עולם המלבוש וכו', וידוע אזהרת מוה"ר חיים ויטאל לבלי לעיין בכתיבת שאר החברים, הנני לכתוב מה ששמעתי מידידי המחבר ספר בית רבי, שקבלה ביד בעלי החב"ד איש מפי איש עד רבינו הקדוש הר"ר דוב בער ממעזריטש ומסופקני אם לא עד הבעש"ט ז"ל [ואני שמעתי עד הבעש"ט ז"ל, ננ"כ] שהוא ז"ל האמית קבלתו, ואמר שמה שלא דיבר מוה"ר חיים ויטאל ז"ל מדרושים הללו הוא לפי שדרושים הללו נאמרו מפי האר"י ז"ל עוד טרם שבא אליו מוה"ר חיים ויטאל ז"ל, ובעל עמק המלך קבלן מהחברים ששמעו אז מפי האר"י ז"ל, עד כאן דבריו, ועל יסוד קבלה זו מובאים תמיד דברי בעל עמק המלך בדרושי החב"ד, ונושאים ונותנים בדבריו כמו בשאר כתבי האר"י ז"ל באין הבדל, [ונראה שגם דברי הר"ן ז"ל מברסלב הנ"ל שיש לימוד למעלה מאצילות גם כן, הם על יסוד קבלה זו, שגם הוא היה מקובל כן בשם זקינו הבעש"ט ז"ל אף על פי שלא הזכיר זה מפורש], וכן נראה שעל יסוד קבלה זו סמך עצמו בעל קונטרס ספר הזכרונות שבספר דברי סופרים בדף ל"א שכתב וזה לשונו, וגם הר"י סרוג שהיה כפי הנראה הגדול שבתלמידי האר"י ז"ל, זולת מוה"ר חיים ויטאל, הלך תיכף אחר פטירת האר"י ז"ל לאיטליא (ועיין תשובות באר עשק סימן ע' שכתב שהאר"י ז"ל עצמו שלח את מהר"י סרוג לאיטליא לבית מדרשו של הרמ"ע מפאנו עיין שם) ושם פרסם כל דברי האר"י הנודעים אליו בעל פה ובכתב, ועוד יותר פרסם אחריו תלמידו הרמ"ע מפאנו וכו', ובהם הרבה סתרי עולמות עליונים ביותר שלא נתגלו למוה"ר חיים ויטאל ז"ל, כידוע מסודות המלבוש וטהירו עילאה וכדומה, המפורסם בכתבי הר"י סרוג והרמ"ע ובספר עמק המלך וספר ויקהל משה והדומה, שלא נמצא בכתבי הר' חיים ויטאל מזה דבר, שקיבלם הר"י סרוג טרם בוא הר' חיים ויטאל לפני האר"י ז"ל, או ששמעם בעת שלא שמע הוא, ולהיות שהר"י סרוג הלך לאיטליא לא נודעו כתביו להר' חיים ויטאל, ולכן לא אספם בין כתיבותיו כמו שאסף מה שכתבו שאר החברים, ואם מפיהם העתיק מילין, כל שכן שהיה מעתיק מדברי הר"י סרוג שהיה גדול הרבה, ובענינים שלא נודע לו שמץ דבר כלל, אבל לא נודעו לו כתביו, ולכן בחנם יתחסדו קצת מההולכים בעקבות הר' חיים ויטאל שלא לדבר מענינים הללו מפני אזהרת מוה"ר חיים ויטאל ז"ל שלא לעיין בכתיבת שאר החברים, כי לא על הר"י סרוג כיוון, כיון שלא ראה כתיבותיו כלל, עד כאן לשונו: [מתוך הגהת מקור מים חיים על ספר בעש"ט עה"ת פרשת כי תשא].
איך האב געזען נאך אפאר זאכן לגבי דעם נושא און איך דארך נאך קוקן באמתחתי. אובער ויפל איך גידענק, איז דער קבלה פון מהר"י סרוג האבן דער חסידים יא מקבל גווען, לבד מתלמידי זידיטשויב וואס דארטן האבן גענומען נאר כתבי מהרח"ו.
באמת איז נישט דער פלאץ דא אויסצושמועסן די נושא בריווח, אבער נאר אויפ'ן שפיץ גאפל, איז די ענין אז ווי באקאנט אין תורת האר"י רעדט ער בכלל נישט פון עולם המלבוש, ווען ער הייבט אן צו רעדן פון בריאת העולם רעדט ער גלייך פון אדם קדמון, אבער ער אליין דערמאנט אז עס איז דא כמה וכמה עולמות שקדמו לזה, וראשון לזה הוא עולם המלבוש. בפשטות, (און איך שרייב "בפשטות" היות מען קען זיך אויך דינגען אויף דעים אז נישט קעגן דעים האט מען גערעדט) האט מען אין די חדר פון קאמארנע - זידיטשויב בכלל נישט אנגענומען צו לערנען די דרושים פון עולם המלבוש.
למעשה דער הייליגער אגרא דכלה דערמאנט אומצאליגע מאל די ענין פון עולם המלבוש (עי' פ' בראשית עה"פ ויבדל אלקים, ועוד שם על הפסוק ויאמר אלקים יהי אור רמז נפלא), אזוי אויך דער קהילת יעקב מתלמידי המגיד מקאזניץ ומתלמידי הרבי מלובלין דערמאנט די עולם המלבוש בשם "מורי" (איך ווייס נישט צו ער מיינט דארט דער קאזשניצער מגיד אדער דער רבי פון לובלין, יתכן אז ער מיינט דער קאזשניצער מגיד וואס דערמאנט כמה וכמה פעמים סוד עולם המלבוש וכנזכר לעיל מספרו חן כללים, ועי' עוד בעבודת ישראל פ' בראשית) וכן כתב (ערך חק) וממורי החסיד שמעתי כי חוק רומז על עולם המלבוש, כי חוק הוא לשון צמצום וזהו היה הצמצום הראשון כנודע, וזהו חוקה חקקתי הוא החקיקה על המקום פנוי ועל ידי זה נתקן המלבוש, וזה חוקה וכו'. ווי געזאגט ווערט דאס אויך דערמאנט כמה פעמים בספרי חב"ד.
על כל פנים מען זעהט אז ביי רבותינו הקדושים האט מען דאס אנגענומען מיט א פשטות. עס איז דא א ספר מיטן נאמען "ייראוך עם שמש", ארויסגעגעבן דורך א תלמיד פון הגה"צ המקובל רי"מ מארגנשטערן שליט"א, דארט איז ער מצדד באריכות אז אפילו די צדיקי בית זידיטשויב האבן זיך אויך נישט מתנגד געווען דערצו.
