רבי יעקב פעקעטע דומ"ץ נירבאטור זצ"ל ט' אדר תרפ"ח

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

רבי יעקב פעקעטע דומ"ץ נירבאטור זצ"ל ט' אדר תרפ"ח

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

הרה"ק המקובל רבי יעקב פעקעטע זיע"א דומ"ץ נירבאטור הנקרא ר' יעקב דרעזשער
בן הגה"צ רבי משה יחיאל (הנקרא משה מעכל) זיע"א
ט' אדר תרפ"ח


הרה"ג המאוה"ג מעוז ומגדול חו"ב בכל חדרי תורה בנגלה ונסתר, צדיק תמים חסיד ועניו מו"ה (התוארים משער ספרו 'אמת ליעקב') ר' יעקב פעקעטע זיע"א דומ"ץ ניר באטיר, ומח"ס אמת ליעקב, אשר הי' נקרא בפי כל בשם ר' יעקעלי דערזשער, נולד בערך בשנת תרכ"ה,
לאביו הגה"צ רבי משה יחיאל שווארץ זיע"א המכונה בשם רבי משה מיכל סאלמאדער (ע"ש מגוריו בכפר סאלמאד הסמוכה לעיר נירבאטור), בן המאור הגדול הצדיק (כך כתב לו הרה"ק הדברי חיים מצאנז זיע"א) ר' אברהם שווארץ זיע"א (בן הגה"ח רבי משה יחיאל זצ"ל), ושם זו' הרבנית הצדיקת מרת צירל ע"ה בת הגה"ח ר' איתמר אפרים ב"ר חיים אלעזר זצ"ל (נכד המהרש"א, מהר"ם, רמ"א ט"ז, ב"ח, ש"ך, פני יהושע, ולמב"ק)

ולאמו הרבנית הצדיקת מרת שרה ע"ה בת הרה"ג ר' מאיר יהודה פרענקל זצ"ל מחסידי אשוואר, שהי' חתן הגה"צ רבי ליבוש נירמאדע זיע"א הרב דהחבריא דאושוואר
בבית זה גדל רבי יעקעלי דערזשער זיע"א, וינק הרבה תורה מאביו הצדיק זיע"א, כמו"כ יצק מים על ידי גאוני וצדיקי הדור.

בימי בחרותו קיבל לקחה של תורה מפי הגה"ק רבי יה'וסף צדיקא מקאסאן זיע"א בעל בני שלשים, בעת שעדיין כיהן כאבד"ק ור"מ דק"ק טאהש. ולמד בישיבתו הרמה שם בק"ק טאהש, ודבק בו בכל נימי נפשו, והרבה להסתופף בצל קדשו.

כמו"כ שאב מלא חופנים תורה ויראת שמים, מהגה"צ רבי יהושע העשיל הכהן פריעד זצ"ל, אבד"ק קאפיש, והיה לתלמידו המוהבק.

בהגיעו לפרקו בא בברית האירוסין עם הרבנית מרת עלא בת הגה"ק רבי צבי אביגדור פיש מנאפקאר זיע"א, כאשר השידוך בינו לבין זו', היתה בלא שדכן, אלא יום אחד בערש"ק בבוקר, נגש אביה הגה"ק מנאפקאר זיע"א ושאל את בתו עלא, מה חלמת הלילה? ענתה: שבן זוגי בא אלי ביום הזה. ובו ביום בא בחור אחד לקבץ מעות לצדקה, וביקשו הגה"ק מנאפקאר שישאר שם עד אחר השבת, ונעתר לבקשתו, ואחר השבת נגמרה השידוך בשעטומ"צ.

שמחת הנישואין התקיימה ביום ד' ניסן תרמ"ז בעיר קאלוב, ולמשך שנים נשאר רבי יעקב סמוך על שלחן חותנו שהתגורר כבר באותו עת בקאלוב, וקיבל ממנו מלא חפניים תורה וחסידות, והתגדל שם לאילנא רברבא.

קשר אהבה נפלאה שרר בין רבי יעקב דערזשער לבין הרה"ק רבי אלימלך מטאהש זיע"א, עוד מימי שבתם יחד בישיבת רבם הגה"ק הבני שלשים מקאסאן זיע"א, בעת ששימש ברבנות טאהש. ברית אהבה נקשרה ביניהם מאז ולתמיד, וכאשר קבע הרה"ק מהר"א מטאהש זיע"א את משכנו בעיר טאהש, עבר גם רבי יעקב לגור בעיר טאהש, כדי ללמוד בצוותא חדא עמו, וביחד השימו לילות כימים על התורה ועל העבודה, בחשיכה כבאורה.

בימי שבתו בק"ק טאהש, היה חותנו הגה"ק המקובל מהרצ"א מנאפקאר זיע"א, שולח לו כל שבוע כמה גולדן כדי שיהי' לו ממה להתקיים, וכמו"כ בעת שנסע לק"ק טאהש, נתן לו חותנו פרה שיהיה לו ממה להתפרנס בדרך כבוד, וכך עסקו בתורה ביחד כמה שנים בידידות מופלגה, לימים אף נשתדכו ביניהם, כאשר הרה"ק רבי מרדכי מדערמעטשע זצ"ל בן הרה"ק מהר"א מטאהש זיע"א, נשא את זו' הרבנית הצדיקת צירל ע"ה בת רבי יעקב דערזשער זצ"ל.

לימים קבע רבי יעקב את משכנו בכפר דערזש הסמוכה לעיר האדאס, ומיני אז נקבע שמו בשם רבי יעקב דערזשער. גם שם היו כל עיתותיו מוקדשים לתורה ועבודת ה', והיה נחשב ונערץ מאוד בעיני תושבי הכפר, בראותם גודל צדקתו וקדושתו, והם קמו לפתחו לשאול בעצתו, כי ראו כי ה' אתו, ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח, וכל העם מקצה, סרו למשמעותו ואחרי דבריו לא ישונה, ושימש כדומ"ץ בכפר דערזש.

בשנת תרס"ג תקע אהלו של תורה ועבודה בעיר נירבאטור, וביום ז' שבט תרע"א נתקבל שם לדיין ומורה צדק, ושפט שם את בני ישראל למשך טו"ב שנה. כאשר מורה להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, והאיר עיניהם באור תורתו וצדקתו.

כמו"כ החזיק שם ישיבה מפוארה, והרביץ תורה לבחורי חמד, כאשר בין תלמידיו שומעי לקחו נמנה הרה"ק רבי מנחם שלמה מקאלוב זיע"א שלמד אצלו בשנות מלחמת העולם הראשונה.
רבי יעקב היה אדם גדול מאוד בנגגה ובנסתר, והיה חביב ונערץ על צדיקי דורו, אשר הרבו עליו בדברי שבח והילול, כאשר בא בפעם הראשונה אל הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זיע"א, גילה קצת ממסתוריו, והתבטא אודותיו, באמרו עס איז דא א יונגערמאן וואס לערנט כתבי האר"י אויפן בוידעם.

גם הרבה להסתופף בצל מרן הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמארנא זיע"א, ורגיל היה לעשות את דרכו בואכה קאמארנא ביחד עם ריעו האהוב הרה"ק רבי אהרן ישעי' מהאדאס זצ"ל.
אחרי הסתלקות רבו מקאמארנא, החל להסתופף בצל הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זיע"א, וזכה אצלו לקירבה מיוחדת. כאשר נכנס לקו"פ כיבדו הרה"ק מבעלזא לשבת על כסא, אשר כידוע בבעלזא היה נחשב דבר זה לכיבוד רב, אשר לא זכו לזה רק צדיקים וגאונים מפורסמים.

בשנות הזעם ותרע"ד הארץ בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, ברח הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א מבית מלכותו בעלזא, והשתכן בעיר ראצפערט, בימים ההם הגיע רבי יעקב להסתופף בצל קדשו, ובליל שב"ק אחר עריכת שולחנו הטהור שוחח הרה"ק מבעלזא עמו בפלפולא דאורייתא ובמילי דחסידותא, שארכה משך כל הלילה. והפליג הרה"ק מבעלזא בשבחו והפליא את גודל מדריגותיו בתורה ובחסידות.

כעבור שנים רבות כאשר שלח רבי יעקב את בניו לשהות בימי ר"ה אצל הרה"ק מבעלזא זיע"א, נענה הרה"ק מבעלזא ואמר בדרך צחות על רבי יעקב שהיה נמוך קומה, זייער טאטע איז א קליינע מענטש, אבער ער איז גרויס אין תורה.

כמו"כ העריץ מאוד את צאצאיו, שהיו ת"ח וחסידים מופלגים אנשי צורה, וכאשר יצאו פעם מחדשו, בהיותם שובתים אצלו בעיר ראצפערט, הפליג בשבחם באמרו: עס איז א זכיה צו האבן אזעלכע קינדער.

נפלאות מסופר על עוצם שקידתו בתורה, כפי שמעיד עליו בכתב, הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים זצ"ל אבד"ק נירבאטור בהסכמתו לספרו של רבינו, וכותב עליו בזה"ל: הרב החסיד המפורסים חריף בקי חו"ש גבר חכם בעוז מוה"ר יעקב פעקעטע ז"ל מפה יצ"ו... והמה מלא מוסר ויראת שמים חדושים נעימים ומתוקים... ביודעי ומכירי קאמינא כי היה דר פה לערך עשים שנה ראיתי כי היה ת"ח גדול ומובהק, למד כל ימיו ביגיעה רבה ושקדה נפלאה, לא להתפאר ולהתגדר בו, וכל יגיעתו והתמדתו בתוה"ק היה מאהבת תוה"ק ויראת שמים ואם כי היה גבר חלש ל"ע, עכ"ז שם לילות כימים להגות בתוה"ק ועלה בידו לעשות ציצים ופרחים לתוה"ק, אשר זה היה כל שעשועיו ותענוגיו בעוה"ז, כי זה היה שעשועיו כל הימים, אשר היה בחיים חיותו.

מחותנו הרה"ק מהר"א מטאהש זיע"א כותב עליו בהסכמתו: הרב הגאון החסד ועניו החריף ובקי וכו'... מכיר הייתי את מחותני המחבר הרב החסיד הנ"ל ז"ל מנעוריו, שהיה שקדן גדול והיה עוסק בתורה יומם ולילא, ולא כדי לעשות עטרה להתגדל בה, רק ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

גם הרה"ק רבי שלום אליעזר'ל מראצפערט זיע"א כותב עליו בהסכמתו: הרב החסיד החריף הירא ושלם כש"ת מוה"ר יעקב פעקעטע ז"ל, אשר שמש בהוראה זמן רב בק"ק באטאר... ואוקי גברא אחזקתי' כי בודא מלא יראה. וכן הפליגו עליו שאר שרי המסכימים, בהסכמתם המודפס בריש ספרו אמת ליעקב.

צאצאיו העידו עליו שכאשר קמו משינתם ביום ראשון בבוקר, היה עדיין רבי יעקב לבוש בשטריימל ובעקיטשע, שהיה נוהג להיות ניעור בליל מוצאי שב"ק, ושקד על התורה ועל העבודה עד אור הבוקר, ואף בשאר הלילות נדד שינה מעיניו, והיתה קול לימודו יוצאת מחדרו בעריבות ומתיקות נפלאה, ורגיל היה לעמוד על רגליו בעת לימודיו, וכאשר כבר גברה עליו העייפות עד בלתי נשוא, והוכרח לנוח קצת, לא הפסיק מלימודו עד שאחד מצאצאיו התחיל ללמוד בביתו, ברצותו שקול התורה לא יפסק מביתו במשך כל שעות המעת לעת.

על מתיקות התורה שבערה בקרבו כותבים בניו, בהקדמה לספרו אמת ליעקב בזה"ל: 'עוד נחקוק במילין זעירין למען ידעון דור אחרון דרכי התמדתו ושקידתו היתירה בתוה"ק, יעקב איש תם יושב אהלים באהלי של תורה לפני ולפנים היה מושבו מיום עמדו על דעתו, והרבה שנים למד בשקיה נפלאה בעיר קאלעף יע"א בבית חותנו... כמעט כל לילותיו היה קול יעקב הולך וגדול בתורה בהעלם אחת קלא דלא פסיק עד אור הבוקר ממש, אפילו בלילי טבת הארוכים, וכך היה דרכו ללמוד תמיד בקול מעורר הכוונה.

גם דרך לימודו היה מתוק מדבש לא בא לידי שום עיקוש ופתלתול, רק הכל על דרך האמת הפשוט, ובלימודו הפשוט הי' מסלק כל הרהורי קושיות מעל כל שומעיו, וכן דרכי הוראתו היה על דרך האמת הפשוט מטור וב"י ושו"ע, ולא הורה מתוך הקיצורים, ואף גם בביתו לא היה לו מקיצורי ספרים ומאחרונים כלל, כי לפי ידיעתו בשכלו הזך והישר בגפ"ת וטור וב"י ושו"ע לא היה צריך לעיין בקיצורי ספרים, ותמיד כאשר היה רוצה להשריש בתוכינו דרך לימודו היה אומר לנו כי הוא מעולם לא חזר על לימודו על כוונה זו שיוכל לידע בע"פ, אך כ"כ היה חוזר ומעמיק בלימודו בפנים הספר באותיות מחכימות עד כי ממילא נשאר חקוק על לוח לבו, ונבלע באבריו', עד שזכה והיה דרכו לחזור לעצמו בכל עת, לשון הטור והב"י בעל פה, וכן גפ"ת הי' חוזר תמיד בעל פה.

למרות גדלותו בתורה ובעבודה, התהלך רבי יעקב בענוה ושפלות רוח, וכפי שרשמו צאצאיו בהקדמתם לספרו אמת ליעקב, בזה"ל: 'ידוע להאנשים שהיו מבני היכלא שלו בש"ק בסעודה שלישית שצבו לחדא בהאי ועדא בגו בית יעקב בשנים האחרונים, ואמר חידושי תורה על שולחנו בקול ענות חלושה פנינים יקרים ואבני נזר משובצים הוצק חן בשפתיו, פה מפיק מרגליות ערבים ונחמדים לאוזן שומעת דבירם היוצאים בלהבת אש, מלב בוער ת"ח שכל גופו אש, נכנסים ויורדים לחדרי בטן כל שומעיו, והרבה פעמים כאשר סיים דבריו הרגיש בנפשו אולי יפאר מי מהשומעים את דברי תורתו עשה בעצמו שחוק ובדיחותא מדבריו, כאלו לא היה אומר תורה כלל, רק פטפוטין בעלמא בלא רעיון נשגב'.

ברוב ענוותנותו דן רבי יעקב את כתביו לגניזה, מחמת טעמים הכמוסים אתו, בין חיבוריו היה נמצא ספר מקיף על הלכות שבת, שעלתה בהסכמה מהגאון רבי שמואל ענגיל זצ"ל האבדק"ק ראדאמישלא, אשר הפליא את כוחו הגדול לברורי שמעתתא אליבא דהלכתא, אך גם חיבור זה לא עלתה על מכבש הדפוס.

אמנם זכו זכינו, כאשר בסוף ימיו כתב כמה דרושים נחמדים, אשר מהם נדפס אח"כ בשנת תר"ץ הספר אמת ליעקב והוא דרושים ופלפולים מתוקים ונחמדים בנוים ומיוסדים עפ"י הקדמות מיוחדים מגדולי צדיקים וחסידים, כאשר הספר מעוטר בהסכמות מגדולי צדיקי דורו, המרבים בשבח תהלתו, ובמיוחד מעלים על נס מדריגת צדקתו וחסידתו.

רבי יעקב אחז צדיק דרכו כל ימיו, וכשאר צדיקים וחסידים אשר התנגדו מענין התמונות, ולמדו כפשוטו לא תעשו לך פסל וכל תמונה, לא אבה רבינו שיצלמו אותו בשום פנים ואופן, וכאשר קראהו להתייצב לפני וועד העיר כדי לרשום עצמו כתושב המדינה, והוצרך גם לעשות תמונה מהאיש, לא רצה רבינו שיצלמו אותו, ובכה עד למאוד, עד שלבסוף נתרצו ועשו ממנו רק חצי תמונה מן הצד, ונתקיימה בו 'רצון יראיו יעשה'.

כאשר נחלה רבי יעקב זצ"ל באחרית ימיו, בא הרה"ק רבי שלום אליעזר'ל מראצפער זיע"א הי"ד לבקרו, באשר שהה באותו עת בעיר קאלוב לרגל יומא דהילולא קדישא של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאלוב זיע"א, ובשמעו שהדיין מנירבאטור מוטל על ערש דוי, בא לבקרו.
כאשר נכנס הרה"ק מראצפערט לביתו, מסרה לו הרבנית הצדיקת מרת עלא ע"ה, פתקא ופדיון נפש, וביקשה ממנו לעורר רחמי שמים לרפואתו הלימה, אך כאשר יצא הרה"ק מהחדר החזיר את הפתקא, משום שחזה ברוח קדשו שכבר נגזרה הדין ונחתמה הגזירה, ואכן נסתלק רבינו ביום ט' אדר תרפ"ח.

עד ימיו האחרונים עלי אדמת תבל, לא כהתה עינו ולא נס ליחו, ואף בעת שהיה מוטל על ערש דוי ביסורים ומכאובים שונים לא פסק פומיה מללמוד במסירות נפש ממש, אפילו בעת שגברו היסורין עליו הפליא לעשות, להיות פונה זיו דעתו דעת תורה להורות להבאים אליו בשאלותיהם ולהשביע שבע רצון להמבקשים ליהנות מעצתו הנכונה ועמוקה בעצת התורה, והגביר חיילים לתורה בפלפול ובסברה ישרה, ואדרבא זאת התורה היתה לו למשיבת נפש בעת הגדיל צער היסורים.

יום אחד לפני הסתלקותו, בא בנו הרה"צ ר' צבי אביגדור זצ"ל מנאנאש לבקרו בחליו, ובהיותו יושב אצלו, הציע לפניו ספיקותיו בסוגיא עמוקה בש"ס שעסק אז בלימודו, והשיב לו אביו בשפה ברורה והסביר לו הסוגיא בטוב טעם ודעת, וכאשר גמר את דבריו הפטיר ואמר: איך האלט שוין ביי יציאת נשמה".

ביום פטירתו עוד הורה הוראה לבני ישראל, וכאשר הביאו השאלה האחרונה לפניו, ועלתה במצודתו להוציא פסק הלכה שהבשר כשרה, הרים את ידיות בתודה להשי"ת שהשאלה האחרונה יצאתה כשר מלפניו.

כאשר התקרבו רגעיו האחרונים לפני יציאת נשמתו, פרצה מחברתו הטהורה בבכי מר, אך הוא לא איבד עשתונותיו ופנה אליה באמרו: כעת אין הזמן גרמא לבכות, רק יש להתכונן בישוב הדעת לקראת עליית הנשמה ליוצרה.

וביום ההוא יום ט' אדר תרפ"ח נצחו אראלים את המצוקים ועלתה נשמתו הזכה והטהורה לשמי מעל, ומנוחתו כבוד בביה"ח דק"ק נירבאטור.


זרעו אחריו, בניו, הרה"ג ר' אברהם זצ"ל, הרה"ח ר' משה יחיאל זצ"ל, בנו הרה"ח ר' דוד זצ"ל , בנו הרה"ח ר' אליעזר ליפא זצ"ל , בנו הרה"ג ר' חיים זצ"ל , בנו הרה"ח ר' שלום זצ"ל, בנו הגה"צ ר' צבי אביגדור זצ"ל מנאנאש, בנו הרה"ח ר' אהרן יהושע זצ"ל
וחתניו לוקחו בנותיו, הרה"ק רבי מרדכי מדערמעטשער זיע"א, הרה"ח ר' ישראל דוד קירשנבוים, הגה"צ רבי מאיר זאל גאלדבערגער זצ"ל אבד"ק פעלעדיהאזא.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
קאזאבלאנקא
שר חמש מאות
תגובות: 621
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 02, 2016 11:11 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קאזאבלאנקא »

נישט געווארן קלאר דערמאנט אז ער איז דער זיידע פון הייליגן טאשער רבי זי"ע, זיין מאמע הרבנית צירל ע"ה איז געווען א טאכטער פון ר' יעקב
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

קאזאבלאנקא האט געשריבן:נישט געווארן קלאר דערמאנט אז ער איז דער זיידע פון הייליגן טאשער רבי זי"ע, זיין מאמע הרבנית צירל ע"ה איז געווען א טאכטער פון ר' יעקב

גערעכט, זיין אייניקל הרה"ק רבי משולם פייש השני מטאהש זיע"א האט אסאך גערעדט בגדלותו, (ראה בספריו עבודת עבודה).
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

דא האט איר א לינק לספרו אמת ליעקב
וואס איז ממש מעט הכמות ורב האיכות כפשוטו

נאכן לערנען וואס דא שטייט, טוט וויי דאס הארץ, אז מ'האט נישט געדרוקט מער
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
יקיש
שר העשר
תגובות: 32
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 30, 2017 7:08 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יקיש »

מ'האט אמאל איבערגעדריקט דעם אמת ליעקב?
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

יקיש האט געשריבן:מ'האט אמאל איבערגעדריקט דעם אמת ליעקב?

נאר אין א פורמט פון א קונטרס אדר תשע"ו (מיט הוספות)

דורך נכדו ר' יעקב זאב פעקעטע פון ירושלים
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

זיך איך תמונת המציבה

האט איינער?
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דרךהמלך »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:[center] ושם זו' הרבנית הצדיקת מרת צירל ע"ה בת הגה"ח ר' איתמר אפרים [b][קרויס] ב"ר חיים אלעזר זצ"ל (נכד המהרש"א, מהר"ם, רמ"א ט"ז, ב"ח, ש"ך, פני יהושע, ולמב"ק)


וואס איז די מקור אויף דעי יחוס?
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

מפי נכדו הרה"ח ר' מאיר פעקעטע זצ"ל
בקונ' היחס זכרון בספר
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דרךהמלך »

נא נא
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

וואס איז דיין פראבלעם מיט דעם יחוס

דו ווייסט זיכער אז נישט?
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: רבי יעקב פעקעטע דומ"ץ נירבאטור זצ"ל ט' אדר תרפ"ח

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

היינט די יא"צ
לחיים לחיים
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: רבי יעקב פעקעטע דומ"ץ נירבאטור זצ"ל ט' אדר תרפ"ח

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן: זונטאג פעברואר 21, 2021 4:33 pm
היינט די יא"צ
לחיים לחיים
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

יקיש האט געשריבן: מאנטאג פעברואר 26, 2018 5:58 pm
מ'האט אמאל איבערגעדריקט דעם אמת ליעקב?
יא
אטעטשמענטס
134-.jpg
134-.jpg (34.82 KiB) געזען 205 מאל
131-.jpg
131-.jpg (67.79 KiB) געזען 205 מאל
130-.jpg
130-.jpg (123.97 KiB) געזען 205 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”