בן הרה"צ רבי אהרן זצ"ל
ר"ח שבט תרס"ה
רבינו הגה"ק רבי מאיר שפיטצער מרביץ תורה בטאהש אונגארן זי"ע נולד לאביו הגה"ק ר' אהרן זי"ע
רבינו היה חסיד ובקי בחדרי תורה ויראת שמים, מעת חתונתו עד אחריו ימיו ישב באהלה של תורה בק"ק טאהש, השים לילות כימים על התורה ועל העבודה.
כשהגעו לפרקו נשא למרת הצדיקת מעניע ע"ה בת הרה"ק רבי ברוך מרדכי פרענקל דומ"ץ בקליינווארדיין וראש חסידי אשוואר זי"ע בן הרה"ק ר' אליהו באכטער זי"ע ממקורבי הרה"ק ר' יצחק אייזיק מקאליב זי"ע בן הרה"ק ר' ישראל איסר מבאכטא זי"ע ראש והמייסד החברייא קדישא אשוואר בן הרה"ק ר' מנחם מענדל הענדלס זי"ע
ויספר מעשה פלא אדותו השידוך: בשנת תרט"ו פשטה בקליינווארדיין החולי רע הגדולה רח"ל, ונעדרו אז בשבוע אחת נ"ח נפשות רח"ל, הלך הרה"ק רבי ברוך מרדכי פרענקל לאב"ד קליינווארדיין הגה"ק ר' אברהם יצחק וויינבערגער בעל פני יצחק זי"ע, ואמר לו: רבי הענין רע מאוד וצריכים לעשות דבר, ולדבר עם הבי"ד של מעלה, ועתה עם רצון רבינו לדבר עמהם מה טוב, ואם לאו אני מוכן לילך ולדבר כי די לנו בזה, ומיד הלך הוא לביתו ולקח בידו ספר הזוהר, ועסק בו ונחלה ונסתלק לגנזי מרומים ביום ח' מנחם אב ערב תשעה באב שנת תרט"ו, ומנו"כ בבה"ח בקליינווארדיין והמגפה מיד נעצרה.
הרה"ק רבי ברוך מרדכי פרענקל הנ״ל שנסתלק בימי נעוריו ועזב בנים קטנים יתומים ובתוכם גם את הילדה מעניע, הכניס אותה הרה"ק ר' משולם פייש ראש שולולת טאהש זי"ע לתוך ביתו ונתגדלה אצלו, כשהגיעה לפרקה בא אביה הרה"ק ר׳ ברוך מרדכי הנ״ל בחלום להרה״ק מטאהש זי"ע ואמר לו שנמצא חתן בעבורה כעת בישיבת קליינווארדיין בחור אחד ממדינת זיבענבערגין בשמו הר׳ מאיר, באשמורת הבבוקר מסור הרה"ק מטאהש זי"ע דבר החולם להבתולה מעניע, ואמר לה: נסעה ונלכה ביחד לעיר קליינווארדיין, כי ברצות ה' תבוא היום בקשר השידוכין, כאשר הגיעו לעיר קליינווארדיין סר לבית מדרשו של הגה"ק בעל פני יצחק זי"ע וחקר שם להתוודע אם נמצא בישיבה בחור בשם מאיר ממדינת זיבענבערגין, והראו לו על הבחור מאיר שפיצער, אחרי חקירה ודרישה נודע לו שהבחור מאיר נמנה על הבחורים ממצוייני הישיבה, והוא מופלג בתורה וביראת שמים טהורה, עד שרבו מינוהו לראש ישיבתו, באותו מעמד באו בקשר השידוכין.
וסיפר רבינו מה שידע מחתנו הרה"ק ר' ברוך מרדכי זי"ע: היה גודל צדקתו ותמימותו היה עד להפליא, דבקתו בתורה הקדושה היה להפליא, שאפילו בעת שהיה מוכרח לדבר איזה דבר היה אומר אותו בניגון הגמרא שלא למשוך בדיבורו הרבה רק ההכרח, וזקנים מדור שלפנינו היו זוכרים עוד והיו מספרים דיבורו עם תנועותיו, וכן שבימים הקדושים מגדול פחד ואימת הדין לא שמעו קולו בתפלתו רק היה צועק וצועק אוי ווי אוי ווי, ודרכו בקודש היה לקום בחצות הלילה והשכים למקוה ובימות החורף לקח עמו קרדום וחבר גזיזא דברדא ביומא דסיתוא ונחת וטביל.
אחר חתונתו הקם את ביתו בעיר טאהש והיה סמוך על שלחן של הרה"ק מטאהש למשך שנים רבות, וזכה לשאוב מלוא חפנים תורה וחסידות ונתגדל אצלו במעלות התורה והיראה עד שהחשיב עצמו לתלמידו, וזאת למרות שלא למד בישיבתו.
בכ"ח סיון בשנת תרל"ג נסתלק רבו הרה"ק מטאהש זי"ע וכאשר נולד לרבינו בן זכר ביום י"ז מנחם אב בשנת תרל"ו, קרא את שמו בישראל חיים משולם פייש, אחרי רבו, והוא הגה"ק אב"ד יארמע בעל תיו חיים זי"ע.
בראש חודש ניסן תרמ"ג נשא הרבנית הצדיקת מרת מרים ע"ה בתו של הרה"ק מטאהש זי"ע להרה"ק רבי מנחם בראדי אב"ד ור"ם דק"ק קאלוב בעל באר מנחם זי"ע בן הגה"ק ר' אברהם בראדי אב"ד ברעזנא בעל פרי החג זי"ע בן הרה"ק ר' שלמה זלמן זי"ע בן הרה"ק ר' מרדכי אב"ד אונסדארף זי"ע נין ונכד להגה"ק ר' אברהם ברודא בעל אשל אברהם זי"ע, והיות שהיתה יתמה דאג עבורה הרה"ק ר' יהוסף ראטטענבערג בעל בני שלישים מקאסאן זי"ע, והבטיח לר' מנחם בראדי זי"ע בתור נדן למסור לו כס הרבנות דק"ק טאהש. ואכן כן היה אחר חתנותו בהיותו בן עשרים שנה נתמנה לשמש בתור מרא דאתרא בעיר טאהש במקום חותנו. עמד רבינו לימנו בניהול ישיבתו והרביץ תורה שם לעדרי צאן קדשים.
נסתלק לגנזי מרומים ראש חודש שבת בשנת תרס"ה בהיותו בן שבעים שנה ומנוחתו כבוד בעיר טאהש.
וזאת אשר נחרת על מצבתו: פ"נ איש אשר הקדיש עתותיו לתורה ולעבודה ה"ה הרב החסיד ובקי בחדרי תורה אוצרו יראה ה' הטהורה מוה"ר מאיר בהרב ר' אהרן ז"ל נשמתו עלתה בר"ח שבט תרס"ה תנצב"ה
נשאר אחריו בנו הרה"ק ר' חיים משולם פייש אב"ד יארמע בעל תיו חיים זי"ע, ובנו הגה"צ ר' אברהם מעיר נאנאש ז"ל
זכותו הגדול יגן עלינו ועל כל ישראל אמ