הרה"צ רבי מאיר סג"ל לאנדא מדראהביטש זצ"ל
בן הרה"ק רבי מרדכי זיסקינד זצ"ל
כ"ג טבת תשמ"ט
בן הרה"ק רבי מרדכי זיסקינד זצ"ל
כ"ג טבת תשמ"ט
אורו הגדול של רבינו הגה"ק רבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש זי"ע זרח ביום כ"ב שבט עת"ר בביתו נאוה קודש בעיר סאנוק של אביו הרב הקדוש רבי מרדכי זיסקינד זצוק"ל הי"ד, נצר קודש לבית סטרעליסק –יאברוב – סטריא, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת אסתר מרים ע"ה בת הגה"ק רבי אפרים פרענקל זצ"ל אב"ד סאנוק, ונקרא שמו בישראל על שמיה יקירא קדישא דזקינו הגה"ק רבי מאיר מסטרעליסק זצוק"ל.
משחר נערותו קבע את כל כולו בעבודת השי"ת, כאשר היה מעורר השחר קודם השעה שלש לפנות בוקר, והגה באורייתא חמש שעות רצופות, ולאחר מכן היה יורד וטובל עלה ונסתפג ועמד לשפוך צקון לחשו בהתעוררות גדולה, לאחר מכן היה נשאר בבי מדרשא עד שעות המאוחרות של הלילה, יחד עם בן גילו אשר נודע לימים כהגאון המופלג רבי יעקב גלדציילער זצ"ל אב"ד אלכסנדר -קויבסקי, בעת שמחה בבית דודו הרה"ק רבי אייזיק'ל מזאלשיץ זי"ע שח ארוכות עם הרה"ק רבי משה'ניו מבאיאן זי"ע אשר יצא מהתפעלות מעוצם גאונותו עד כי שנים רבות לאחר מכן הזכיר הסוגיא אשר שמע מרבינו זצוק"ל על כל פרטיה ודקדוקיה בהתרגשות גדולה, בהיותו בן עשר שנים עקר אביו הקדוש את משכנו לעיר רישא, שם למד רבינו זצוק"ל בצוותא שעות ארוכות עם ידידו ורעו הרה"ק רבי יענק'ל מפשעוורסק זי"ע, .
נסתופף בצל הקודש של הרה"ק רבי דוד מדינוב–סאנוק זי"ע, והרה"ק רבי אברהם חיים מפלאנטש זי"ע, הרה"ק רבי יהודא אונגר מסוקולוב זי"ע, והרה"ק רבי מנשה אייכנשטיין מווערצקי זי"ע, כן היה בן בית קרוב אצל הרה"ק רבי חנה מקאלשיץ זי"ע, כאשר רבותיו המובהקים המה דודו הגדול הרה"ק רבי אליהו מז'אלין זי"ע, והרה"ק בעל הצבי לצדיק מבלאז'וב זי"ע אשר הציע בפניו את תורותיו העמוקים קודם אשר היה אומרם בשולחנו הטהור וכל זאת בהיותו עוד קודם בר מצוה.
הרה"ק רבי יששכר דב מבעלזא זי"ע אשר קירבו עד מאד העיד בו כי זורח עליו אור גדול וחן מיוחד, הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ע אשר שח עמו ארוכות ומחמת כי חפץ להשאיר חיבור ביניהם מסר לו ניגון מיוחד שלו להיות כלי לקשר של קיימא.
קודם מלאות לו שלש עשרה שנים עשה שימוש רב אצל רבו הקדוש מבלאז'וב זי"ע, ובהיותו בן ט"ז שנים נבחן על תלמוד בבלי, ובד בבד על ספר מהרי"ט אלגאזי על קדשים, בן טו"ב שנים עמד בכור הבחינה על ארבעה חלקי שולחן ערוך, והסמיכו דודו הגה"ק בעל החבצלת השרון זצ"ל להורות את ישראל.
בהיותו בן י"ט שנים נקרא לישוא על כתפיו את עטרת תפארת רבנות דראהביטש, ובמסירות נפלאה לבני עדתו העמיד את כרם ישראל וביצר את חומותיו, והיה מעורר את ישראל במשאותיו הקדושות ובפרט בעת רעוא דרעוין, אף העמיד ישיבה רבתי אשר מנתה עשרות צורבים צעירים מקרוב ומרחוק, ורבים נהרו לאורו הגדול, בשנת תרצ"ט פרצה מלחמת העולם השניה עמד בראש צאן עדרו במחנה העבודה דראהביטש וסבל יסורים נוראים, עד אשר הובל להשמדה באושוויץ וניצל בניסי ניסים, איבד במלחמה את כל בני ביתו, אביו ואמו אחיו אשתו ושני בניו.
אחר המבול נשא את מחברתו הטהורה הרבנית הצדקנית מרת שרה בת רבי ישראל דים ז"ל בן הגה"ק רבי נתן נטע יעקב דים זצ"ל אב"ד סאנוק מגזע גאונים וצדיקים, ומסר נפשו למען פליטי השואה לחזקם ולעודדם וחסך מפתו למענם.
בשנת תש"ו עלה על כסא הרבנות באנטווערפן והנהיג את צאן מרעיתו עשור שנים, עד עלותו לארץ הקודש שם קבע משכנו והקים את בית מדרשו בתל אביב, לצד בית המדרש הקים ישיבה רבתי לבחורי הצאן, ורבים הלכו לאורו, עמד בראש כל מערכות ישראל וראשון לכל דבר שבקדושה, כאשר היה ממעמידי בית התלמוד סיני, וארגון קירוב יד לאחים, ועוד, רבים נהנו הימנו עצה ותושיה ואף גדולי ישראל באו להתייעץ עמו כהגה"ק בעל הבית ישראל מגור זי"ע והגה"ק בעל הישועות משה מויז'ניץ זי"ע, ואף היה בורר פעמים רבות בבחילוקי דיעות אשר עמדו בין גדולי ישראל בכינוסי ישיבות אגודת ישראל.
גדולי הצדיקים רוממוהו ופיארוהו והושיבוהו של גפי מרומי קרת, בהזדמנות כאשר שהה בבית וגן על פי פקודת הרופאים ויצא לשאוף אויר, ראהו הרה"ק רבי מאיר'ל מאמשינוב זי"ע אשר אמר לסובביו 'קיק א הייליגע צורה', פעם כאשר נשאל הרה"ק מבוהוש זי"ע בענין אם יש גילוי אליהו בדור הזה אמר לשואלים, כי ענין זה יש לשאול את רבינו זצוק"ל כי רק הוא יודע בזה, הגאון בעל החזון איש זצ"ל קם לכבודו מלא קומתו ונהג בו יקר וגדולה, הגאון הסטייפלער זצ"ל כתב באגרתו אליו 'יצאתי מגדרי לכתוב בחול המועד'.
נתבקש לישיבה של מעלה ועלה בסערה השמימה ביום שבת קודש כ"ג טבת תשמ"ט, וביום ראשון יצאה מיטתו מביתו נאוה קודש דרך בית המדרש הגדול בלויית ענק אשר לא נראתה כמותה בתל אביב כאשר זה לצד זה הילכו אבלים ושפופים גדולי ישראל אדמור"ים ורבנים לצד רבבות עמך בית ישראל.
