רבי עמרם חסידא (ראזענבוים) מצפת זצ"ל - ט"ז חשון תק"צ
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
רבי עמרם חסידא (ראזענבוים) מצפת זצ"ל - ט"ז חשון תק"צ
עדיין לא מצאתי אשכול על צדיק וקדוש עליון זה
הנה צילום ממצבת קדשו בביה"ח בעיה"ק צפת תובב"א
הנה צילום ממצבת קדשו בביה"ח בעיה"ק צפת תובב"א
לעצט פארראכטן דורך יציב פתגם אום דאנערשטאג אוגוסט 17, 2017 1:50 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
- קלאָצקאָפּ
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 10226
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm
- לאקאציע: ערגעץ אנדערש
א שמועס איבער אן עם הארצ'ישן ארטיקל איבער אים וואס איז ערשינען ערגעצוואו...
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 0#p1336980
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 0#p1336980
-
- שר חמישים
- תגובות: 72
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 20, 2016 3:51 am
-
- שר חמישים
- תגובות: 81
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 04, 2013 7:30 am
פון גליון בית יוסף להבה - דושינסקיא
[align=center]הרה"ק רבי עמרם חסידא זצוק"ל
אבד"ק מאדע ט"ז מרחשון תק"צ[/align]
רבינו נולד בשנת תק"נ לאביו הג"ר משה נחום ראזנבוים זצ"ל, וכבר בילדותו המוקדמת ניכור עליו גינוני קדושה יתירה, כמו"כ בשחר טל ילדותו בערה בו אהבת ארץ הקודש, ותמיד ייחל לחונן את עפר הקודש, ומסופר כי פעם אחת יצא מן הבית וכראות בני הבית כי עמרם הקטן נעלם החלו לחפשו בכל פינות הבית, ובתוך כך הבחינו כי גם כובעו של אביו נעלם כאילו בלעתו האדמה, כמובן שיצאו אל רחוב העיר לחפש את הילד, ובדרך פגשו בנכרי אחד ולשאלתם אם ראה ילד משוטט ברחוב ענה כי ראה ילד קטן הולך בדרך וחבוש לראשו כובע גדול בהרבה מכפי מדתו, וישאלוהו לכיוון הליכתו, והלכו לשם ומצאו את הילד חבוש בכובעו של אביו, וישאלו את הילד אנה רצה ללכת, ענה שהוא הולך לארץ ישראל, וכמובן שתיכף ומיד לקחו אביו בידו להחזירו אל ביתו, החל הילד לבכות נהי בכי תמרורים כי מונעים ממנו ללכת לארץ ישראל משאת נפשו ומאוויו.
בשנות ילדותו השלים עצמו בתורה וירא"ש כאחד הגדולים, ומסופר כי בתחילת זמן החורף של שנת תקנ"ח, בהיות רבינו כבן ח' חזר לביתו מבית תלמודו ופניו נפולות ועיניו יורדות מים, וכאשר שאלו אביו על מה הוא בוכה, סיפר כי היום סיפר להם המלמד שבוילנא נפטר בחג הסוכות הגאון מוילנא זיע"א, תוך שהמלמד תיאר את הליכותיו בקודש של הגר"א את רוב תורתו עבודתו וקדושתו, וכי בפטירתו נוצר חלל גדול בעולמו של הקב"ה ויש חסרון בנחת רוח לפניו שנחסר בפטירתו של הגר"א, והוסיף המלמד כי כל אחד צריך לקבל עליו להשלים את החסרון ולמלא את החלל ע"י הוספה בתורה עבודה וקדושה כדי להשלים נח"ר להבוית"ש, שאל לו אביו ובכן מה בדעתך לעשות על כך, ענה רבינו כי הוא רוצה לקום מהיום בעוד שעה אחת מוקדם ממה שהיה משכים קום עד היום, ואת השעה היתירה הזאת להקדיש להשלמת החלל שנוצר בפטירתו של הגר"א, ואכן מן היום ההוא והלאה קם בשעה אחת מוקדם ולמד בהתמדה יתירה, ואמרו עליו גדולי דורו כי הדמעות שהוריד בכאב על פטירתו של הגר"א ועל החסרון בנח"ר לפני הקב"ה הם שעמדו לו לגדול בתורה ויראה ולהגיע לדרגתו.
אחרי סיום חוק לימודיו בעירו נסע ללמוד אצל הגאון הקדוש רבי מרדכי בנעט זצוק"ל מניקלשבורג, ובלט שם בין בחורי הישיבה בקדושתו, והשלים עצמו בתורה וקניניה כאחד מן הגדולים, עד שלגודל קדושתו קיבל את הכינו "חסידא".
בשנת תקע"ד בהיותו אך בן כ"ד שנה נתקבל לרב ואב"ד בעיר אירשע, וכעבור כמה שנים בשנת תק"פ נתקבל לרב ואב"ד מאדע שהיתה עיר חשובה בישראל, ומסופר כי ביושבו על כסא הרבנות במאדע הוזמן לסדר קידושין באחד מגלילות העיר, והחופה היתה בבית איש אשר החזיק בביתו מורה ללימודי חול, ורבינו נמנע בכל עת שהותו מלדבר עמו מטוב ועד רעה, ושלא להחליף עמו אפי' מילה אחת, אך הלה ניסה להתחכם וסובב סביב רבינו סחור סחור ושמר את צעדיו על כל פסיעה ופסיעה, וכאשר ביקש רבינו מים לנטילת ידים שאלו הלה: מים הרב מחפש? ורבינו נענה לו הן, וחוץ מזה לא דבר עמו מאומה וכאשר חזר רבינו לביתו סיפר כי מחמת הדיבור הזה עם המורה ללימודי חול נפל ממדרגתו, ולקח לו ארבעה שבועות של התפעלות מפעולות ה' לחזור למדרגתו ואיתנו הראשון.
בשנת תקפ"ו זכה לקיים את משאת נפשו ללכת לארה"ק, וטרם צאתו הלך לקבל ברכת הדרך ממרן החתם סופר זיע"א, ואמר לו שרצונו לדור בירושלים עיר הקודש והמקדש, ובדעתו לשים לדרך פעמיו דרך הים ליפו ומשם לירושלים, אך בנסעו דרך אניות בלב ים סיסבה ההשגחה העליונה והגיע לעכו ומשם נסע כבר לצפת, ונשתקע שם, בהגיעו לצפת כתב למרן החת"ס זיע"א באגרת על סיבת בואו לצפת כי מאת ה' היתה זאת, מפני שכידוע חרה למרן החת"ס על העזובה השוררת בירושלים ועל כי מעדיפים את ישיבת ערי הגליל ע"פ ירושלים עיה"ק, וכה דברי מרן החת"ס בתשובה להגרמ"ז מרגליות בשנת תקפ"ו (יור"ד רל"ד) אחר אריכות גדולה בענין קדושת ירושלים: ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מו"ה עמרם מפה הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים מקום משכן כבוד בית אלו', וכאשר עשה הרמב"ן, אע""ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלו' הידועים, מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש, ונסע הנ"ל ע"מ לילך בים דרך יפו לירושלים, והסיבו בעל הסיבות דרך עכו עכו לצפת, ואחר בואו כתב אלי בעצה ושאל אם יעקור משם לירושלים, וכו', וכפי מכתבו נראה שקשה ישיבתה של ירושלים עליו וכו', ע"כ הנחתי הדבר על דעתו, עכל"ק.
עם בואו לצפת נעשה תוך זמן קצר לנשיא וממונה לעדת החסידים דשם, ופעל רבות לרווחתם בני העיר ואנשי הכולל, ופנה במכתבים אל ארצות הגולה בקובץ על יד ירבה לצורך החזקת בני צפת, ואכן פעולותיו נשאו פרי קודש, והצליח לשקם במקצת את מצבם הכספי של תושבי צפת.
אולם לא האריך רבינו ימים על האדמה אדמת קודש, ובהיותו אך בן מ' שנה חיים שבק לכל ישראל וביום ט"ז מרחשון שנת תק"צ עלה ונתעלה לגנז"מ וישיבה של מעלה, ועובדא נוראה מספרים כי שעה קלה לפני פטירתו נתגלו אליו מראות שמים וחזיון עליון, וראה את האור הגנוז המוכן לצדיקים לעוה"ב, וברך ברכה בשם ומלכות ברון אתה אמ"ה, המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית, ויהי המקום לחרדת אלו'.
לפי בקשתו סמוך לפטירתו הביאוהו לקבורה בחלקה אשר בחר בה בחיי, בבית העלמין הקדמון של צפת, בין מקום מנוחת האר"י הק' וגוריו לבין קברו של מהר"מ אלשיך זכר צדיקים לברכה, ואע"פ שזה היה כבר הרבה זמן שלא קברו בבית החיים הזה מחוסר מקום, ובדיוק על המקום שהורה מצאו חלקת קבר פנויה ושם מנוחתו כבוד עדי תחית מתי עמו ישראל ברחמים.
מרן החת"ס הספידו במספד מר ביום ז' מנ"א בשנה ההיא, ולחיבת הקודש ראוי להעתיק דבריו: ...ככל הדברים האלה וכל החזיון הזה אירע להצדיק הגאון מהו' עמרם חסידא זצ"ל מרא דארעא דישראל, אשר בצדקתו מילט אי נקי, ונשא נפשו בכפו ונסע עם כל ב"ב אל ארץ הקדושה, וכל מגמתו היה לשבת בירושלים עיר הקודש, ונתעכב ע"י סיבות בצפת תוב"ב, ואגרת שכתב זה אשתקד (נ"ל כי זה מכתב אחר מהמובא לעיל שהיה בשנת תקפ"ו - המעתיק) ואמנם תפילתו עשתה מחצה ואחר שלמד ולימד וריבץ תורה בצפת ד' שנים, נתבקש בישיבה של מעלה, וכתבו עליו רבני א"י שממש המית עצמו מתוך צער גלות השכינה, הוי ליום מהומה ומבוכה ההוא.
זכותו תגן עלינו עלינו ועל כל ישראל אמן.
[align=center]הרה"ק רבי עמרם חסידא זצוק"ל
אבד"ק מאדע ט"ז מרחשון תק"צ[/align]
רבינו נולד בשנת תק"נ לאביו הג"ר משה נחום ראזנבוים זצ"ל, וכבר בילדותו המוקדמת ניכור עליו גינוני קדושה יתירה, כמו"כ בשחר טל ילדותו בערה בו אהבת ארץ הקודש, ותמיד ייחל לחונן את עפר הקודש, ומסופר כי פעם אחת יצא מן הבית וכראות בני הבית כי עמרם הקטן נעלם החלו לחפשו בכל פינות הבית, ובתוך כך הבחינו כי גם כובעו של אביו נעלם כאילו בלעתו האדמה, כמובן שיצאו אל רחוב העיר לחפש את הילד, ובדרך פגשו בנכרי אחד ולשאלתם אם ראה ילד משוטט ברחוב ענה כי ראה ילד קטן הולך בדרך וחבוש לראשו כובע גדול בהרבה מכפי מדתו, וישאלוהו לכיוון הליכתו, והלכו לשם ומצאו את הילד חבוש בכובעו של אביו, וישאלו את הילד אנה רצה ללכת, ענה שהוא הולך לארץ ישראל, וכמובן שתיכף ומיד לקחו אביו בידו להחזירו אל ביתו, החל הילד לבכות נהי בכי תמרורים כי מונעים ממנו ללכת לארץ ישראל משאת נפשו ומאוויו.
בשנות ילדותו השלים עצמו בתורה וירא"ש כאחד הגדולים, ומסופר כי בתחילת זמן החורף של שנת תקנ"ח, בהיות רבינו כבן ח' חזר לביתו מבית תלמודו ופניו נפולות ועיניו יורדות מים, וכאשר שאלו אביו על מה הוא בוכה, סיפר כי היום סיפר להם המלמד שבוילנא נפטר בחג הסוכות הגאון מוילנא זיע"א, תוך שהמלמד תיאר את הליכותיו בקודש של הגר"א את רוב תורתו עבודתו וקדושתו, וכי בפטירתו נוצר חלל גדול בעולמו של הקב"ה ויש חסרון בנחת רוח לפניו שנחסר בפטירתו של הגר"א, והוסיף המלמד כי כל אחד צריך לקבל עליו להשלים את החסרון ולמלא את החלל ע"י הוספה בתורה עבודה וקדושה כדי להשלים נח"ר להבוית"ש, שאל לו אביו ובכן מה בדעתך לעשות על כך, ענה רבינו כי הוא רוצה לקום מהיום בעוד שעה אחת מוקדם ממה שהיה משכים קום עד היום, ואת השעה היתירה הזאת להקדיש להשלמת החלל שנוצר בפטירתו של הגר"א, ואכן מן היום ההוא והלאה קם בשעה אחת מוקדם ולמד בהתמדה יתירה, ואמרו עליו גדולי דורו כי הדמעות שהוריד בכאב על פטירתו של הגר"א ועל החסרון בנח"ר לפני הקב"ה הם שעמדו לו לגדול בתורה ויראה ולהגיע לדרגתו.
אחרי סיום חוק לימודיו בעירו נסע ללמוד אצל הגאון הקדוש רבי מרדכי בנעט זצוק"ל מניקלשבורג, ובלט שם בין בחורי הישיבה בקדושתו, והשלים עצמו בתורה וקניניה כאחד מן הגדולים, עד שלגודל קדושתו קיבל את הכינו "חסידא".
בשנת תקע"ד בהיותו אך בן כ"ד שנה נתקבל לרב ואב"ד בעיר אירשע, וכעבור כמה שנים בשנת תק"פ נתקבל לרב ואב"ד מאדע שהיתה עיר חשובה בישראל, ומסופר כי ביושבו על כסא הרבנות במאדע הוזמן לסדר קידושין באחד מגלילות העיר, והחופה היתה בבית איש אשר החזיק בביתו מורה ללימודי חול, ורבינו נמנע בכל עת שהותו מלדבר עמו מטוב ועד רעה, ושלא להחליף עמו אפי' מילה אחת, אך הלה ניסה להתחכם וסובב סביב רבינו סחור סחור ושמר את צעדיו על כל פסיעה ופסיעה, וכאשר ביקש רבינו מים לנטילת ידים שאלו הלה: מים הרב מחפש? ורבינו נענה לו הן, וחוץ מזה לא דבר עמו מאומה וכאשר חזר רבינו לביתו סיפר כי מחמת הדיבור הזה עם המורה ללימודי חול נפל ממדרגתו, ולקח לו ארבעה שבועות של התפעלות מפעולות ה' לחזור למדרגתו ואיתנו הראשון.
בשנת תקפ"ו זכה לקיים את משאת נפשו ללכת לארה"ק, וטרם צאתו הלך לקבל ברכת הדרך ממרן החתם סופר זיע"א, ואמר לו שרצונו לדור בירושלים עיר הקודש והמקדש, ובדעתו לשים לדרך פעמיו דרך הים ליפו ומשם לירושלים, אך בנסעו דרך אניות בלב ים סיסבה ההשגחה העליונה והגיע לעכו ומשם נסע כבר לצפת, ונשתקע שם, בהגיעו לצפת כתב למרן החת"ס זיע"א באגרת על סיבת בואו לצפת כי מאת ה' היתה זאת, מפני שכידוע חרה למרן החת"ס על העזובה השוררת בירושלים ועל כי מעדיפים את ישיבת ערי הגליל ע"פ ירושלים עיה"ק, וכה דברי מרן החת"ס בתשובה להגרמ"ז מרגליות בשנת תקפ"ו (יור"ד רל"ד) אחר אריכות גדולה בענין קדושת ירושלים: ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מו"ה עמרם מפה הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים מקום משכן כבוד בית אלו', וכאשר עשה הרמב"ן, אע""ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלו' הידועים, מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש, ונסע הנ"ל ע"מ לילך בים דרך יפו לירושלים, והסיבו בעל הסיבות דרך עכו עכו לצפת, ואחר בואו כתב אלי בעצה ושאל אם יעקור משם לירושלים, וכו', וכפי מכתבו נראה שקשה ישיבתה של ירושלים עליו וכו', ע"כ הנחתי הדבר על דעתו, עכל"ק.
עם בואו לצפת נעשה תוך זמן קצר לנשיא וממונה לעדת החסידים דשם, ופעל רבות לרווחתם בני העיר ואנשי הכולל, ופנה במכתבים אל ארצות הגולה בקובץ על יד ירבה לצורך החזקת בני צפת, ואכן פעולותיו נשאו פרי קודש, והצליח לשקם במקצת את מצבם הכספי של תושבי צפת.
אולם לא האריך רבינו ימים על האדמה אדמת קודש, ובהיותו אך בן מ' שנה חיים שבק לכל ישראל וביום ט"ז מרחשון שנת תק"צ עלה ונתעלה לגנז"מ וישיבה של מעלה, ועובדא נוראה מספרים כי שעה קלה לפני פטירתו נתגלו אליו מראות שמים וחזיון עליון, וראה את האור הגנוז המוכן לצדיקים לעוה"ב, וברך ברכה בשם ומלכות ברון אתה אמ"ה, המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית, ויהי המקום לחרדת אלו'.
לפי בקשתו סמוך לפטירתו הביאוהו לקבורה בחלקה אשר בחר בה בחיי, בבית העלמין הקדמון של צפת, בין מקום מנוחת האר"י הק' וגוריו לבין קברו של מהר"מ אלשיך זכר צדיקים לברכה, ואע"פ שזה היה כבר הרבה זמן שלא קברו בבית החיים הזה מחוסר מקום, ובדיוק על המקום שהורה מצאו חלקת קבר פנויה ושם מנוחתו כבוד עדי תחית מתי עמו ישראל ברחמים.
מרן החת"ס הספידו במספד מר ביום ז' מנ"א בשנה ההיא, ולחיבת הקודש ראוי להעתיק דבריו: ...ככל הדברים האלה וכל החזיון הזה אירע להצדיק הגאון מהו' עמרם חסידא זצ"ל מרא דארעא דישראל, אשר בצדקתו מילט אי נקי, ונשא נפשו בכפו ונסע עם כל ב"ב אל ארץ הקדושה, וכל מגמתו היה לשבת בירושלים עיר הקודש, ונתעכב ע"י סיבות בצפת תוב"ב, ואגרת שכתב זה אשתקד (נ"ל כי זה מכתב אחר מהמובא לעיל שהיה בשנת תקפ"ו - המעתיק) ואמנם תפילתו עשתה מחצה ואחר שלמד ולימד וריבץ תורה בצפת ד' שנים, נתבקש בישיבה של מעלה, וכתבו עליו רבני א"י שממש המית עצמו מתוך צער גלות השכינה, הוי ליום מהומה ומבוכה ההוא.
זכותו תגן עלינו עלינו ועל כל ישראל אמן.
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 291
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יוני 08, 2018 10:23 am
- לאקאציע: תל אביב ד'אמעריקא
רבי עמרם חסידא כך קראו אותו מרנן החת"ס והישמח משה זי"ע כידוע העלים מרן החת"ס את פטירתו כדי שלא יפסקו מלשלוח מעות להאלמנה... מי שיודע יותר על ימנע טוב
צדיקים האבן געזאגט אז הוכח תוכיח דרש'נט מען אזויווי המול ימול, פונקט ווי א מוהל קען נאר זיין אזא איינער וואס איז אליינס גע'מל'ט אזוי אויך קען א מוכיח זיין נאר אזא איינער וואס איז אליינס גע'מוסר'ט. (און דאס איז נוגע אויך פאר דער וואס מוסר'ט די מוכיח...)
-
- שר מאה
- תגובות: 156
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 16, 2017 4:40 pm
-
- שר מאה
- תגובות: 156
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 16, 2017 4:40 pm
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
דער רואיגער האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:וועגען ר' משה נחום אבי ר' עמרם
איר קענט ארויפלייגן די קונטרס?
נעם עס דיר אליין
https://tablet.otzar.org/en/book/book.p ... l=0&udid=0
-
- שר מאה
- תגובות: 156
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 16, 2017 4:40 pm
קיקיון האט געשריבן:דער רואיגער האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:וועגען ר' משה נחום אבי ר' עמרם
איר קענט ארויפלייגן די קונטרס?
נעם עס דיר אליין
https://tablet.otzar.org/en/book/book.p ... l=0&udid=0
וויאזוי דאנלאעד איך עס?
-
- שר מאה
- תגובות: 138
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm
השבת אבידה ליכטעל
איך האב געהערט אז עס איז דא א סגולה צו צינדן א ליכט לעלוי נשמת רבי עמרם חסידא כדי צו געפינען א אבידה.
ביטע שרייבען מער פרטים ווי אזוי צו טוהן די סגולה.
ביטע שרייבען מער פרטים ווי אזוי צו טוהן די סגולה.
- ללמוד וללמד
- שר חמש מאות
- תגובות: 846
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 25, 2010 1:08 pm
היינט די יומא דהילולא
מיר ברענגען ארויף זכרונו זייענדיג היינט די יארצייט פון אותו גאון וקדוש וואס איז נאטירליך באטיטולט געווארן דורך כל גדולי ישראל מיט די שם לווי "חסידא" אז כמעט וואס מען אידענטעפיצירט איהם נאר אזוי כאילו דאס איז געוועהן זיין משפחה נאמען.
די חידוש איז אז ביי די 36 האט שוין די הייליגע חת"ס געשאקעלט וועלטן מיט איהם ווי מיר זעהען אין די תשובות. ער איז אינגאנצן געוועהן 40 יאר אלט ווען ער איז נפטר געווארן.
בייגעלייגט זעהטס די מציבה פון זיין שוואגער הגה"צ ר' יוסף טשעטשאוויצער (גרינוואלד) די ראש המשפחה פון ערוגת הבשם, קרן לדוד, ויגד יעקב וכו'.
ווען איך דערמאן זיך אין דעם, קלער איך אז פון די מציבה זעהט מען ממש א פלא ווי שטארק מען האט זיך מתייחס געוועהן צו דעם צדיק, עד כדי כך אז מען האט געהאלטן פאר א יחוס אויפצושרייבן אויף א מציבה פון 'א שוואגער' נישט קיין חרוזים אדער באשרייבונגען איבער די נפטר'ס גרויסקייט, נאר בלויז דאס אז ער איז געוועהן די שוואגער פון דעם באקאנטן ר' עמרם חסידא וועלכע ליגט אין ארץ ישראל. אזא מציאות מיין איך טרעפט מען נישט ערגעץ אנדערש.
די חידוש איז אז ביי די 36 האט שוין די הייליגע חת"ס געשאקעלט וועלטן מיט איהם ווי מיר זעהען אין די תשובות. ער איז אינגאנצן געוועהן 40 יאר אלט ווען ער איז נפטר געווארן.
בייגעלייגט זעהטס די מציבה פון זיין שוואגער הגה"צ ר' יוסף טשעטשאוויצער (גרינוואלד) די ראש המשפחה פון ערוגת הבשם, קרן לדוד, ויגד יעקב וכו'.
ווען איך דערמאן זיך אין דעם, קלער איך אז פון די מציבה זעהט מען ממש א פלא ווי שטארק מען האט זיך מתייחס געוועהן צו דעם צדיק, עד כדי כך אז מען האט געהאלטן פאר א יחוס אויפצושרייבן אויף א מציבה פון 'א שוואגער' נישט קיין חרוזים אדער באשרייבונגען איבער די נפטר'ס גרויסקייט, נאר בלויז דאס אז ער איז געוועהן די שוואגער פון דעם באקאנטן ר' עמרם חסידא וועלכע ליגט אין ארץ ישראל. אזא מציאות מיין איך טרעפט מען נישט ערגעץ אנדערש.
- אטעטשמענטס
-
- מציבת ר' יוסף טשעטשאוויצער.jpg (707.58 KiB) געזען 2945 מאל
הג"ר יחיאל גאלדהאבער האט יעצט ארויסגעשיקט א מאמר לתולדותיו.
פרשת וירא תש"פ
שני חיי עמרם
אלומות אור לפרשיות נסתרות בחיי הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (הונגריה-צפת)
פעולותיו למען ביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל ומעמדו ב'כוללים' השונים
ערוך על פי תעודות שטרם פורסמו לרגל 190 שנה לפטירתו (ט"ז בחשוון תק"צ-תש"פ)
מאמר א
פרשת וירא תש"פ
שני חיי עמרם
אלומות אור לפרשיות נסתרות בחיי הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (הונגריה-צפת)
פעולותיו למען ביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל ומעמדו ב'כוללים' השונים
ערוך על פי תעודות שטרם פורסמו לרגל 190 שנה לפטירתו (ט"ז בחשוון תק"צ-תש"פ)
מאמר א
נחוניא האט געשריבן:הג"ר יחיאל גאלדהאבער האט יעצט ארויסגעשיקט א מאמר לתולדותיו.
פרשת וירא תש"פ
שני חיי עמרם
אלומות אור לפרשיות נסתרות בחיי הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (הונגריה-צפת)
פעולותיו למען ביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל ומעמדו ב'כוללים' השונים
ערוך על פי תעודות שטרם פורסמו לרגל 190 שנה לפטירתו (ט"ז בחשוון תק"צ-תש"פ)
מאמר א
נישטא קיין אטעטשמענט מיטן מאמר
-
- שר מאה
- תגובות: 156
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 16, 2017 4:40 pm
Re: רבי עמרם חסידא (ראזענבוים) מצפת זצ"ל - ט"ז חשון תק"צ
ווי קען מען שאפן די ספר ?
רבי משה נחום אב"ד וואזשאני
אינעם ספר "תולדות סופרים" עמ' קע שטייט אויף רבי משה נחום "בן בתו של אותו צדיק רבי יצחק לאוויטץ זצ"ל".
איז דאס פארלעסליך?
איז דאס פארלעסליך?
Re: רבי עמרם חסידא (ראזענבוים) מצפת זצ"ל - ט"ז חשון תק"צ
הגהות הגה"ק רבי עמרם חסידא זצ"ל
- אטעטשמענטס
-
- AR5.jpg (209.62 KiB) געזען 1408 מאל
-
- AR6.jpg (228.56 KiB) געזען 1408 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: רבי עמרם חסידא (ראזענבוים) מצפת זצ"ל - ט"ז חשון תק"צ
דער כתב איז ניטאמאל א פיפטע קאזין מיט ר' עמרם חסידא'ס כתב.