צדיקים וגדולי תורה שזכו להיתאר בתואר "עילוי"
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
ווי קען מען ארויסלאזן דעם סאכטשובער תלמיד (דערנאך אמעריקאנער באלטימאר) עילוי וואס איז לעצטענס מער באקאנט געווארן הרה"ג ר' מיכאל אליעזר הכהן פארשלעגער ז"ל
ער איז דאך ממש געווען א (prodigy) בלעז
ביי די דריי יאר שוין געקענט מסכתות בע"פ
אבער ביי תורה מיין איך איז נישטא אזא דערהער פון פראדעזשי,
נאר דער מלאך האט אים פשוט נישט געגיבן דעם שנעלקע פארן געבורטס
viewtopic.php?f=31&t=11043&hilit=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C+%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%A2%D7%A8
ער איז דאך ממש געווען א (prodigy) בלעז
ביי די דריי יאר שוין געקענט מסכתות בע"פ
אבער ביי תורה מיין איך איז נישטא אזא דערהער פון פראדעזשי,
נאר דער מלאך האט אים פשוט נישט געגיבן דעם שנעלקע פארן געבורטס
viewtopic.php?f=31&t=11043&hilit=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C+%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%A2%D7%A8
אז ס'גייט ניט ווי עס וויל זאך, זאל זיך ווילן ווי ס'גייט זאך
- שטאלצער יוד
- שר האלפיים
- תגובות: 2438
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm
מיללער האט געשריבן:פייערמאן האט געשריבן:לכאורה א שוואגער מיט ר' ברוך בער?
דאכציך אז דער פאטער ר' אברהם יצחק איז געווען דער שוואגער, נישט אזוי?
ר' ברוך בער איז געווען אן איידעם ביי ר' אברהם יצחק.
http://toladot.blogspot.com/2014/11/blog-post_27.html
דער רב האט געשריבן:פייערמאן האט געשריבן:לכאורה א שוואגער מיט ר' ברוך בער?
דאכט זיך רב"ב שוואגער'ס נאמען איז געווען ר' יעקב משה.
צוויי שוואגערס... http://toladot.blogspot.com/2014/12/blog-post.html
קיקיון האט געשריבן:מען קען געבען דעם איד ביידע טיטלען פון קעפעל?
זעט אויס אז ר' ברוך בער זצ"ל האט נישט געהאט די אינפארמאציע וועגן דעם
מוסד וואס ר' אלחנן הי"ד זי"ע האט געהאט
יא, יא, ר' אלחנן האט נישט געוואלט קומען זאגן א שיעור אין ר' יצחק אלחנן [וויי יו], אינטרעסאנט ער רופט ישיבת רי"א, ישיבת ד"ר רעוועל, ודי.
ראה מה כותב עליו הגאון רבי אליהו קלאצקין מלובלין:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=471808#p471808
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=471808#p471808
בהיותי בפט"ב הכרתי את המהנדס המצוין, בעומק חריפותו ושכלו מו"ה שמואל וואלף פ וואלפסאן מי שהי לפנים עילוי מצאשניק (אשר בהיותי מלפנים בצאשניק ישבנו שמה יחד) ואשר הצטיין בכשרונו ועומק עיונו גם על הרב הגאון הגדול ר' זלמן זצ"ל מלאדי וצאשניק, ובסוף ימיו היה רב בלובלין בעמה"ס תורת חסד, התעלה הוא עליו בכח עיונו, ובעת הכרתיו בפ"ב ונסיתי לדבר מעניני חד"ת כבר קצרה ידו מלעיין בזה. כאשר כבר שקע כל כוחו ומחשבתו בענין חשבון. ובעצמו הצטער אשר אין כוחו כמאז להעמיק בדברי תורה (אשר עזב את התורה), אך אמר שבשום אופן לא יוכל לכבוש את רוחו מעניני הנדסה ומכניק. ובכ"ז הגה"צ בעל צ"צ זצ"ל ניסה לשלוח את דבריו אליו כי אם אך ישוב להשים את מעיניו בתה"ק יצוה לעושי דברו לתת עליו משרת רבנות בעיר גדולה וכבודה ביותר. ומאד הצטער הגה"צ זצ"ל אשר כח אדיר כזה הלך לטמיון. וסוף דבר לא ראה ברכה חמרית גם מחכמתו בהיותו אינו מן הישוב, רחוק מכל עניני העולם, ושקוע רק בחכמה..
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 491
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2017 11:03 am
- לאקאציע: ... והכבוד מוציאין את האדם מן העולם!
הגאון רבי יעקב מרדכי אב"ד בילגורייא זצ"ל הסתופף בצל הרה"ק המגיד מטריסק זי"ע, וכמה מתלמידיו (הרה"ח ר' אברהם גוטוויין ז"ל, הרה"ח ר' אברהם וויינטראב ז"ל והרה"ח ר' שמואל שמעלקא פאמעראנץ ז"ל) סיפרו מה ששמעו מרבי יעקב מרדכי בעצמו איך שנתקרב אל הטריסקער מגיד.
אביו לא היה נמנה על עדת החסידים, ובהגיעו לפרקו נהיה חתן אצל אחד מחסידי טריסק בעיר מאציוב שלא היתה רחוקה מטריסק והתגוררו שם הרבה מחסידי טריסק, ושם ישב על קעסט ועסק בתורה בהתמדה רבה ונתפרסם בשם 'דער מאציוב'ער עילוי'. חסידי טריסק שהתגוררו בעיר חפצו מאוד שיסע אל הטריסקער מגיד, וביקשו ממנו כמה פעמים שיסע עמהם לטריסק, אך היות ולא היה לו שייכות לחסידות והיה עוסק בתורה לא רצה לנסוע, והחסידים היו מפצירים בחותנו שיאמר לחתנו לנסוע לטריסק, אך הוא היה רחוק מכל זה.
ויהי באחת הפעמים שחותנו ביקש ממנו לנסוע לטריסק, ענה ואמר שיש לו איזה קושיא בלימודו, ובאם הטריסקער מגיד יענה לו תירוץ על קושייתו הרי הוא מוכן לנסוע אליו, חותנו ידע שלא שייך לדבר בלימוד עם הטריסקער מגיד מחמת היותו דבוק בעולמות העליונים, אך שמח על הסכמת חתנו לנסוע, וילכו שניהם יחדיו.
בהגיעם לטריסק בערב שב"ק נכנסו לקבל שלום מהטריסקער מגיד, והציגו את רבי יעקב מרדכי שהנה 'דער מאציוב'ער עילוי', אמר לו הטריסקער מגיד, האתה הוא 'דער מאציובער עילוי' אמור איזה דבר חידוש בתורה, והתחיל רבי יעקב מרדכי לומר מחידושיו, ולימים סיפר לתלמידיו שבשעת מעשה היה נדמה לו שהטריסקער מגיד אינו מקשיב כלל לדבריו, אך הוא המשיך לומר.
באמצע דבריו כשהזכיר מימרא של אמורא אחד, נענה אליו הטריסקער מגיד 'יונגערמאן, האסט געהאט א טעות, כי המימרא הוא של אמורא אחר', ויצחק בלבו על זה, הרי הוא עוסק כל העת בתורה ואילו הטריסקער מגיד אינו מקשיב בכלל לדבריו ואיך מעיר לו שטעה. ברם, אח"כ כשבדק בתוך הספר נוכח לדעת שאכן טעה, ונתפעל מאוד, וחשב בדעתו שאחר השבת יקשה לפניו את קושייתו.
דרכו של הטריסקער מגיד בשבתות שבין פסח לעצרת בעת אמירת ה'תורה' ברעווא דרעוין היה מדבר על הפרק במסכת אבות שלמדו באותה שבת, ובאותה שבת כשהתחיל הטריסקער מגיד את התורה – שדרש בדברי מוסר כמו שאפשר לראות בספה"ק מגן אברהם, ולא עסקו בכלל בענין החידוש שהשמיע רבי יעקב מרדכי - ראה שנתיישבה לו קושייתו, ונתפעל מאוד, וכבר הסתכל באופן אחר על כל השבת שראה אצל הטריסקער מגיד, ונהיה לאחד מגדולי החסידים.
רבי יעקב מרדכי היה אח"כ חסיד גדול, ותלמידיו שומעי לקחו היו מדברים מתפילתו שהיתה "אויף א שטארקע אופן", ובנוסף לגאונותו הגדולה והרבה עניני הלכה שהיו צריכים להכרעתו, כמו שאפשר לראות שנכתבו אליו הרבה תשובות בהלכה, עכ"ז הוא המקור להרבה סיפורי צדיקים, כי הסתופף בצל הטריסקער מגיד ועוד צדיקים, כגון הרה"ק מצאנז זי"ע, וסיפר תלמידו הרה"ח ר' שמואל שמעלקא פאמעראנץ ז"ל, שרבי יעקב מרדכי הראה לו 'שאל' (צעיף) שקיבל במתנה מהרה"ק מצאנז בהיותו אצלו.
אביו לא היה נמנה על עדת החסידים, ובהגיעו לפרקו נהיה חתן אצל אחד מחסידי טריסק בעיר מאציוב שלא היתה רחוקה מטריסק והתגוררו שם הרבה מחסידי טריסק, ושם ישב על קעסט ועסק בתורה בהתמדה רבה ונתפרסם בשם 'דער מאציוב'ער עילוי'. חסידי טריסק שהתגוררו בעיר חפצו מאוד שיסע אל הטריסקער מגיד, וביקשו ממנו כמה פעמים שיסע עמהם לטריסק, אך היות ולא היה לו שייכות לחסידות והיה עוסק בתורה לא רצה לנסוע, והחסידים היו מפצירים בחותנו שיאמר לחתנו לנסוע לטריסק, אך הוא היה רחוק מכל זה.
ויהי באחת הפעמים שחותנו ביקש ממנו לנסוע לטריסק, ענה ואמר שיש לו איזה קושיא בלימודו, ובאם הטריסקער מגיד יענה לו תירוץ על קושייתו הרי הוא מוכן לנסוע אליו, חותנו ידע שלא שייך לדבר בלימוד עם הטריסקער מגיד מחמת היותו דבוק בעולמות העליונים, אך שמח על הסכמת חתנו לנסוע, וילכו שניהם יחדיו.
בהגיעם לטריסק בערב שב"ק נכנסו לקבל שלום מהטריסקער מגיד, והציגו את רבי יעקב מרדכי שהנה 'דער מאציוב'ער עילוי', אמר לו הטריסקער מגיד, האתה הוא 'דער מאציובער עילוי' אמור איזה דבר חידוש בתורה, והתחיל רבי יעקב מרדכי לומר מחידושיו, ולימים סיפר לתלמידיו שבשעת מעשה היה נדמה לו שהטריסקער מגיד אינו מקשיב כלל לדבריו, אך הוא המשיך לומר.
באמצע דבריו כשהזכיר מימרא של אמורא אחד, נענה אליו הטריסקער מגיד 'יונגערמאן, האסט געהאט א טעות, כי המימרא הוא של אמורא אחר', ויצחק בלבו על זה, הרי הוא עוסק כל העת בתורה ואילו הטריסקער מגיד אינו מקשיב בכלל לדבריו ואיך מעיר לו שטעה. ברם, אח"כ כשבדק בתוך הספר נוכח לדעת שאכן טעה, ונתפעל מאוד, וחשב בדעתו שאחר השבת יקשה לפניו את קושייתו.
דרכו של הטריסקער מגיד בשבתות שבין פסח לעצרת בעת אמירת ה'תורה' ברעווא דרעוין היה מדבר על הפרק במסכת אבות שלמדו באותה שבת, ובאותה שבת כשהתחיל הטריסקער מגיד את התורה – שדרש בדברי מוסר כמו שאפשר לראות בספה"ק מגן אברהם, ולא עסקו בכלל בענין החידוש שהשמיע רבי יעקב מרדכי - ראה שנתיישבה לו קושייתו, ונתפעל מאוד, וכבר הסתכל באופן אחר על כל השבת שראה אצל הטריסקער מגיד, ונהיה לאחד מגדולי החסידים.
רבי יעקב מרדכי היה אח"כ חסיד גדול, ותלמידיו שומעי לקחו היו מדברים מתפילתו שהיתה "אויף א שטארקע אופן", ובנוסף לגאונותו הגדולה והרבה עניני הלכה שהיו צריכים להכרעתו, כמו שאפשר לראות שנכתבו אליו הרבה תשובות בהלכה, עכ"ז הוא המקור להרבה סיפורי צדיקים, כי הסתופף בצל הטריסקער מגיד ועוד צדיקים, כגון הרה"ק מצאנז זי"ע, וסיפר תלמידו הרה"ח ר' שמואל שמעלקא פאמעראנץ ז"ל, שרבי יעקב מרדכי הראה לו 'שאל' (צעיף) שקיבל במתנה מהרה"ק מצאנז בהיותו אצלו.
- חאצקל פרייליך
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 497
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 29, 2016 4:59 pm
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 491
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2017 11:03 am
- לאקאציע: ... והכבוד מוציאין את האדם מן העולם!
הרה"ק מווילעדניק
אין ספר "ספורי נפלאות" ווילעדניק (מאנסי תשנ"ו) עמ' יח, ברענגט אז הרה"ק רבי מרדכי מקאריסטשוב זי"ע האט פארציילט אז דער ווילעדניקער זי"ע ווען ער איז געווען דרייצן יאהר אלט איז ער מפורסם געווארן מיטן נאמען "דער עילוי פון קאטעלנע".
(אגב ממש, עיי"ש בכל הסיפור והדברים אינם ברורים כ"כ שם ודו"ק וצ"ב)
(אגב ממש, עיי"ש בכל הסיפור והדברים אינם ברורים כ"כ שם ודו"ק וצ"ב)
-
- שר מאה
- תגובות: 144
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג סעפטעמבער 14, 2017 11:50 pm
רבי הלל פאריטשער
בספר בית רבי כתב על רבי הלל פאריטשער (יום הילולא י"א אב) שנתפרסם בילדותו בתואר העילוי מחומץ (עיר מולדתו).