בעל ה"פרדס יוסף" - רבי יוסף פאצאנאווסקי זצ"ל

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

בעל ה"פרדס יוסף" - רבי יוסף פאצאנאווסקי זצ"ל

תגובהדורך להודות ולהלל » פרייטאג ינואר 13, 2017 3:57 am

און דעם ספר פרדס יוסף על התורה ווערט ארופגעברענגט זיין יחוס.
דאררט ווערט געברענגט אז דע פרדס יוסף האט חתונה געהאט מיט מרת רחמה בתו של החסיד רבי צבי הירש הלוי מלאסק בנו של הרב הגאון מו"ה עזריאל ז"ל אבד"ק סטריקוב. נכד להסבא קדישא הרבי ר' פישעלע מסטריקוב זי"ע.

בעל הפרדס יוסף איז נסתלק געווארן און כ"ה אייר תש"ב
זיין רעבעצין איז נפטר געווארן פונעף טעג פאר דעם.
צוגעלייגטע
פרדס יוסף 2.JPG
פרדס יוסף 1.JPG
לעצט פאראכטן דורך להודות ולהלל אום מוצ"ש ינואר 14, 2017 12:03 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » פרייטאג ינואר 13, 2017 4:00 am

און דעם שער בלאט פונעם ספר פרדס יוסף שטייט:
יוסף פאצאנאווסקי בהרב משה יהודה חתן הגאון שר התורה מו"ה דוד דב מייזליש ז"ל האבד"ק לאסק בעמח"ס אהבת דוד ושו"ת הרד"ד.
חתן הגאון הצדיק מו"ה אלעזר הכהן ז"ל האבד"ק סאכאטשוב בעמח"ס חידושי מהרא"ך.
חתנא דבי נשיאה להגאון רבשכבה"ג הרב מליסא ז"ל בעל ה "חוות דעת".
צוגעלייגטע
פרדס יוסף.JPG
לעצט פאראכטן דורך להודות ולהלל אום פרייטאג ינואר 13, 2017 5:31 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

תגובהדורך ZARNOW » פרייטאג ינואר 13, 2017 4:25 am

להודות ולהלל האט געשריבן:און דעם ספר פרדס יוסף על התורה ווערט ארופגעברענגט זיין יחוס.
דאררט ווערט געברענגט אז דע פרדס יוסף האט חתונה געהאט מיט מרת רחמה בתו של החסיד רבי צבי הירש הלוי מלאסק בנו של הרב הגאון מו"ה עזריאל ז"ל אבד"ק סטריקוב. נכד להסבא קדישא הרבי ר' פישעלע מסטריקוב זי"ע.

בעל הפרדס יוסף איז נסתלק געווארן און כ"ה אייר תש"ב
זיין רעבעצין איז נפטר געווארן פונעף טעג פאר דעם.


וואס איז געווען דע משפחה נאמען פונעם שווער פון דעם "פרדס יוסף" ?
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » מוצ"ש ינואר 14, 2017 10:48 pm

ר' עזריאל אב"ד סטריקוב ווערט דערמאנט אלץ ר' עזריאל לוי, דא האט איר פון בזשעזשינע יזכור בוך ווי אזוי ער איז געווען ר' פישל'ס אייניקל.
צוגעלייגטע
בזזין.JPG
בזזין.JPG1.JPG

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » זונטאג ינואר 15, 2017 1:34 am

פייערמאן האט געשריבן:ר' עזריאל אב"ד סטריקוב ווערט דערמאנט אלץ ר' עזריאל לוי, דא האט איר פון בזשעזשינע יזכור בוך ווי אזוי ער איז געווען ר' פישל'ס אייניקל.


http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1558

יישר כח!
כ'האב טאקע געזעהן און מרכז מורשת יהודי פולין איבער ר' עזריאל לוי פון סטריקוב, אבער איך געהאט א ספק אויב מען רעדט איבער עהם.
אבער וואס איר האט געשיקט פון דעם יזכור בוך, איז מעיד אז מען רעדט איבער עהם.
איז למעשה ר' פישל מסטריקוב האט געהאט א זון ר' יעקב און ער האט געהאט צווי זוהן ר' משה און ר' שמעון יוסף.
ר' משה האט געהאט אן איידעם ר' עזריאל הלוי.

ווי האט עגהייסען דע ווייב זיינע (ר' עזריאל'ס) קעו מען וויסן?
סאיז מיר אגרויסע חידוש אז ר' פישל מסטריקוב האט טויזענטע אייניקלעך אויפן וועלט,
און קאן איינער האט נישט געמאכט א רשימה פון אלע צאצאים זיינע!
צוגעלייגטע
1.gif
2.gif
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

לעווי - דער פאמיליע נאמען

תגובהדורך משמר » מיטוואך ינואר 25, 2017 5:37 pm

אויסער דעם וואס רבי עזריאל איז גיוועהן משבט הלויים, דער פאמיליע נאמען איז גיווען לעווי, מ'קען עס זעהן אין אלע דאקומענטן, סיי אין סטריקאוו, סיי אין לאסק וכדו'.
אינ'ם ספר ברזשעזשין וואס האט דערמאנט אויבן שטייט אז מ'האט איהם גערופן אין שטאט "דער אלטער רב" הגם ער איז נפטר געווארן בדמי ימיו עטליכע און דרייסיג יאהר. אויכעט אינטרעסאנט אז זיין אלמנה "עלקע די רעביצין" האט פארהייראט בזיוו"ש מיט דער באקאנטער גאון און חריף רבי סיני סאפיר אבד"ק בזשעזשין.

יערסלוב
שר חמש מאות
תגובות: 766
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 10, 2015 1:16 pm

תגובהדורך יערסלוב » מאנטאג מאי 20, 2019 5:28 am

התרגשות: נחשף קברו של בעל ה'פרדס יוסף'
השגחה פרטית מופלאה: מגילוי המציבה המקורית מתברר תאריך הסתלקותו המדויק בתאריך ב' סיוון תש"ב


השגחה פרטית מופלאה קברו של בעל הפרדס יוסף בפולין קברו של בעל הפרדס יוסף בפולין

התרגשות בעולם התורה והחסידות לאחר שנחשף בבית העלמין היהודי בלודז' שבפולין קברו של הגאון המופלא רבי יוסף פצנובסקי זצוק"ל בעל מחבר ספרי 'פרדס יוסף' על התורה, ומגדולי חסידי גור, שנפטר בגיטו וורשה בב' סיון תש"ב.

במרוצת השנים לא היה ידוע מקום קבורתו המדויק, לאחר ששמו לא הופיע במפה הרשמית של בית הקברות. אולם בחודשים האחרונים החלו בחיפושים אחר מקום קבורתו המשוער, ובס"ד התגלתה מצבתו לאחר מאמצים מרובים, ונעשו עבודת שיקום ראשוניות. כשמקווים בעתיד הקרוב להשלים את שיקום המציבה ואף להקים אהל על קברו.

קבוצת מתפללים שהיתה אמש בבית החיים בלודז' פגשה את מר בעריש (בוריס) וייניגער מהקהילה היהודית המקומית בלודז' שסיפר כי "בתקופה האחרונה חפשנו אחר קברים מסוימים שהיו מכוסים בצמחיה וענפים, ובהשגחה פרטית מופלאה, מצאו גם את קברו של ה'פרדס יוסף'. שהיה מכוסה לגמרי עם עפר וקוצים.



לדברי המתפללים "בדעתנו לשקם את המקום ואף להקים אוהל כראוי וכיאות לאותו גאון וצדיק, ולכך אנו מבקשים סיוע מהמוני שומעי לקחו וקרובי משפחתו".

בעל הפרדס יוסף מצאצאי ה'נתיבות המשפט', נולד בפולין ולמד אצל בן-דודו הגאון רבי יחיאל מיכל הכהן בעיר זאקראטשין. בספריו ציטט פעמים רבות מדברים שכתב בנערותו. לאחר נישואיו לבתו של רבי צבי הירש הלוי מלאסק התגורר בפאביניץ. הוא עסק בסחר בעצים, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד תורה ולכתיבת ספריו.

בהקדמה לספרו פרדס יוסף על חומש בראשית כתב: "כל באי בצל קורתי וחנותי ראו זאת כי תמיד לא שקטתי ולא נחתי, רק הגיתי במצולות ים התלמוד. וכל הימים לרבות הלילה כי גם בלילה לא שכב ליבי. ויהי בבוקר והנה היא לאה-ליאות ויגיעות רבות".



הגה"ק רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ הי"ד כתב עליו: "הנמצא כזה איש אשר הנהו טרוד על המחיה ועל הכלכלה ונמנה בין סוחרי ארץ. עם כל זאת יוסף הוא השליט ברוחו פי שניים, לקבוע עיתים לתורה ולחדש חידושים, לעשות ציצים ופרחים לתורה, ויגעת ומצאת תאמין".

חיבורו העיקרי הוא 'פרדס יוסף' על התורה, המכיל ליקוט רחב של פירושים, שאלות ותשובות וחידושים על סדר פרשיות התורה. הוא הביא לדפוס בלודז' ובפיטרקוב את הכרכים על החומשים בראשית, שמות וויקרא. אולם השואה האיומה מנעה ממנו להשלים את הדפסת הכרכים על חומש במדבר ודברים. ספר זה נהפך ליהות נכסי צאן ברזל בכל קהילות החסידים בעולם כולו. חיבורים רבים יצא בשנים האחרונות על שמו ואף זכה להעלות על שולחן מלכים.

בצוק העיתים הובא לגיטו לודז' שם המשיך בשקידתו המופלאה, עד שנפטר ארבעה ימים בלבד לאחר פטירת אשתו הרבנית מרת רוחמה ע"ה. יצוין כי מגילוי המציבה המקורית נודע גם תאריך פטירתו ביום ב' סיון, ולא בתאריך אחר שהיה ידוע עד כה.
צוגעלייגטע
מצבה פרדס יוסף.jpg
מצבה פרדס יוסף.jpg (109.58 KiB) געזעהן 564 מאל
פרס יוסף.jpg
פרס יוסף.jpg (49.63 KiB) געזעהן 564 מאל

משהלע
שר חמש מאות
תגובות: 832
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 02, 2017 2:01 pm

תגובהדורך משהלע » מאנטאג מאי 20, 2019 6:21 am

מוראדיג

אוועטאר
יהלום
שר חמש מאות
תגובות: 602
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 05, 2019 12:26 pm

תגובהדורך יהלום » מאנטאג מאי 20, 2019 7:57 am

אויף דער מציבה שטייט אז דער יארצייט איז אויף ב סיון און נישט כה אייר אזוי ווי מען האט געמיינט ביז יעצט!

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17098
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מאנטאג מאי 20, 2019 11:15 am

שוין א שטיק צייט וואס ס'איז נתגלה געווארן דורך ידידינו שליט"א א חשובער יונגערמאן וואס ארבעט שלא על מנת לקבל פרס, שכרך הרבה מאד! וזכותו וזכות כל הצדיקים יגן עלינו ועל כל ישראל להוושע בכל מילי דמיטב. שכח נאכאמאל אייך!

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4951
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג מאי 20, 2019 11:41 am

יוראפ האט געשריבן:שוין א שטיק צייט וואס ס'איז נתגלה געווארן דורך ידידינו שליט"א א חשובער יונגערמאן וואס ארבעט שלא על מנת לקבל פרס, שכרך הרבה מאד! וזכותו וזכות כל הצדיקים יגן עלינו ועל כל ישראל להוושע בכל מילי דמיטב. שכח נאכאמאל אייך!

וואס רעדסטו ברמיזה, רעד קלאר, ווער איז דער חשובער אינגערמאן, און וואס טוט ער, וכו', מפרסמין עושין מצוה!
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17098
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מאנטאג מאי 20, 2019 12:35 pm

עס איז געפונען געווארען מיט אפאר וואכן צוריק משך איינער פון די מסעות פון מכון "אור הגנוז"

און נעכטן זענען געווען דארט אפאר אידן און האבן עס געזען האבן זיי עס מפרסם געווען

אין די קומענדיגע טעג וועט ארויסקומען אן אפציעלע מעלדונג

אוועטאר
שטאלצער יוד
שר האלפיים
תגובות: 2355
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm

תגובהדורך שטאלצער יוד » מאנטאג מאי 20, 2019 1:19 pm

ווען איז די מציבה געשטעלט געווארן? און ווען איז די מטה געגאסן געווארן? האט מען נאך תש"ב אין לאדז אנגעפירט געהעריג א אידיש בית החיים?

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג מאי 20, 2019 1:28 pm

שטאלצער יוד האט געשריבן:ווען איז די מציבה געשטעלט געווארן? און ווען איז די מטה געגאסן געווארן? האט מען נאך תש"ב אין לאדז אנגעפירט געהעריג א אידיש בית החיים?

יא.
פון דע איינסטיגצע פלעצער וואס און דע גטו האט מען באגרובן מתים אויף א מסודערדיגע אויפן.
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
שטאלצער יוד
שר האלפיים
תגובות: 2355
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm

תגובהדורך שטאלצער יוד » מאנטאג מאי 20, 2019 1:33 pm

באגראבן פארשטיי איך. די חידוש איז דא די מציבה מיט די געגעסענע ביטון.

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג מאי 20, 2019 1:43 pm

שטאלצער יוד האט געשריבן:באגראבן פארשטיי איך. די חידוש איז דא די מציבה מיט די געגעסענע ביטון.


רובו ככולו מצבות פונעם גטו, זענען געשטעלט געווארן גלייך נאך דע מלחמה, דארך קרובי הנפטר.
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17098
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מאנטאג מאי 20, 2019 1:46 pm

שטאלצער יוד האט געשריבן:באגראבן פארשטיי איך. די חידוש איז דא די מציבה מיט די געגעסענע ביטון.

viewtopic.php?p=858724#p858724

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17098
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מאנטאג מאי 20, 2019 1:50 pm

להודות ולהלל האט געשריבן:
שטאלצער יוד האט געשריבן:באגראבן פארשטיי איך. די חידוש איז דא די מציבה מיט די געגעסענע ביטון.


רובו ככולו מצבות פונעם גטו, זענען געשטעלט געווארן גלייך נאך דע מלחמה, דארך קרובי הנפטר.

וויפיל קרובים זענען שוין געבליבן נאכן קריג פון דעם געטא...? כ'גלייב אז וואס מ'האט געקענט האט מען מער ווייניגער געמאכט נאך בשעת'ן קריג

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17098
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » מאנטאג מאי 20, 2019 1:51 pm

ארגינעלע בילד [קרעדיט: מכון אור הגנוז] פונעם מצבה בשעת די מכון האט עס אפגעפינען, מערקט נאך די אלע ביימער און פלאנצונגען דערויף
צוגעלייגטע
מצבת רבי יוסף פאצאנאווסקי - בעל ה'פרדס יוסף' זצל.JPG
מצבת רבי יוסף פאצאנאווסקי - בעל ה'פרדס יוסף' זצל.JPG (318.21 KiB) געזעהן 375 מאל

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג מאי 20, 2019 1:57 pm

יוראפ האט געשריבן:
להודות ולהלל האט געשריבן:
שטאלצער יוד האט געשריבן:באגראבן פארשטיי איך. די חידוש איז דא די מציבה מיט די געגעסענע ביטון.


רובו ככולו מצבות פונעם גטו, זענען געשטעלט געווארן גלייך נאך דע מלחמה, דארך קרובי הנפטר.

וויפיל קרובים זענען שוין געבליבן נאכן קריג פון דעם געטא...? כ'גלייב אז וואס מ'האט געקענט האט מען מער ווייניגער געמאכט נאך בשעת'ן קריג


קברים פונעם גיטו - היינטיגע טעג
צוגעלייגטע
קברים מאזור הגיטו - כיום.JPG
קברים מאזור הגיטו - כיום.JPG (187.36 KiB) געזעהן 368 מאל
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

הקדשה לספר פרדס יוסף מאת המחבר זצ"ל

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג מאי 20, 2019 1:58 pm

הקדשה לספר פרדס יוסף מאת המחבר זצ"ל
צוגעלייגטע
הקדשה על ספר פרדס יוסף בכתב יד המחבר.jpg
הקדשה על ספר פרדס יוסף בכתב יד המחבר.jpg (224.67 KiB) געזעהן 367 מאל
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
חמרא טבא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5161
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מאנטאג מאי 20, 2019 3:57 pm

אין זיין ספר זעהט מען א חידוש נפלא פון א בקיאות נאכדערצו פון א בעל הבית
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
שטאלצער יוד
שר האלפיים
תגובות: 2355
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm

תגובהדורך שטאלצער יוד » מאנטאג מאי 20, 2019 4:03 pm

להודות ולהלל האט געשריבן:
שטאלצער יוד האט געשריבן:באגראבן פארשטיי איך. די חידוש איז דא די מציבה מיט די געגעסענע ביטון.


רובו ככולו מצבות פונעם גטו, זענען געשטעלט געווארן גלייך נאך דע מלחמה, דארך קרובי הנפטר.

כ'קום נישט ארויס קלאר דא. האלטסטו אז די מציבה איז געמאכט געווארן ביי די מלחמה, אדער גלייך נאך די מלחמה דורך קרובי הנפטר?


---
אגב, אויפ'ן מציבה שטייט פרדיס יוסף. מיט א יו"ד.

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 747
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » מיטוואך מאי 22, 2019 12:21 pm

שטאלצער יוד האט געשריבן:
להודות ולהלל האט געשריבן:
שטאלצער יוד האט געשריבן:באגראבן פארשטיי איך. די חידוש איז דא די מציבה מיט די געגעסענע ביטון.


רובו ככולו מצבות פונעם גטו, זענען געשטעלט געווארן גלייך נאך דע מלחמה, דארך קרובי הנפטר.

כ'קום נישט ארויס קלאר דא. האלטסטו אז די מציבה איז געמאכט געווארן ביי די מלחמה, אדער גלייך נאך די מלחמה דורך קרובי הנפטר?


---
אגב, אויפ'ן מציבה שטייט פרדיס יוסף. מיט א יו"ד.


דכ קאסטינג האט מען געמאכט אין דע גיטו, אין דע מצבות האט מען געמאכט גלייך נאך דע באפריינוג
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

dovidal
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4330
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » מיטוואך מאי 22, 2019 5:53 pm

להודות ולהלל האט געשריבן:
שטאלצער יוד האט געשריבן:
להודות ולהלל האט געשריבן:
שטאלצער יוד האט געשריבן:באגראבן פארשטיי איך. די חידוש איז דא די מציבה מיט די געגעסענע ביטון.


רובו ככולו מצבות פונעם גטו, זענען געשטעלט געווארן גלייך נאך דע מלחמה, דארך קרובי הנפטר.

כ'קום נישט ארויס קלאר דא. האלטסטו אז די מציבה איז געמאכט געווארן ביי די מלחמה, אדער גלייך נאך די מלחמה דורך קרובי הנפטר?


---
אגב, אויפ'ן מציבה שטייט פרדיס יוסף. מיט א יו"ד.


דכ קאסטינג האט מען געמאכט אין דע גיטו, אין דע מצבות האט מען געמאכט גלייך נאך דע באפריינוג

א פלא אז זיי שרייבן נישט אויף די מציבה א טיטול ? עפעס כמו הרב הגאון ?


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 17 געסט