רבי פנחס בראנדוויין מסטרעטין זצ"ל - כ"ז כסלו תרע"ו

[סוואליעווער אייניקל]

[align=center]יחוסו של הרה"ק ר' פנחס בראנדוויין מסטרעטין - ברעזאן זצוק"ל
לקראת היארצייט המאה ביום כ"ז כסלו[/align]
פרק א) תולדותיו
הרה"ק ר' פינחס בראנדוויין מסטרעטין ברעזאן זצוק"ל נולד לאביו הרה"צ ר' יעקב יוסף זצ"ל. בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית בלומא ע"ה בת הרה"ק ר' אברהם מסטרעטין זצוק"ל.
מאחר ולא היו לחותנו בנים כי אם בנות, שינה את שם משפחתו כשם משפחת חותנו ל"בראנדוויין" .
הסתופף בצל חותנו הק', ובצל הרה"ק ר' אברהם יעקב מסאדיגורא זצוק"ל, ולאחמ"כ אצל בנו הרה"ק בעל פחד יצחק מבאיאן זצוק"ל.
כל ימיו ברח מן הרבנות, אך עכ"ז תמיד סבבוהו חסידים ואנשי מעשה אשר שמו אותו לראש ולמנהיג. בשנת תרס"ב עלה לארה"ק. וגם שם בלי שיהיה לו תואר ורבנות, היו הרבה מזכירים את עצמם לפניו ופעל בעבורם ישועות.
נלב"ע כ"ז כסלו תרע"ו, ומנו"כ בהר הזיתים בירושלים ת"ו.

[סוואליעווער אייניקל]

צאצאיו:
• הרה"ק ר' ישראל בראנדוויין מסטרעטין ברעזאן זצוק"ל.
• הרבנית טויבא רחל ע"ה אשת הרה"ק ר' אברהם מקנעהנעטש זצוק"ל.
• הרבנית בת שבע ע"ה אשת הרב הגאון ר' אברהם צבי שור זצ"ל אב"ד עדת החסידים בירושלים ת"ו.

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ב) יחוסו של רבי פינחס
הרבה דיו כבר נשפך בשנים האחרונות ע"י צאצאיו של ר"פ, לנסות לברר את יחוסו הרם, מי היו הוריו ואבותיהם ולמעלה בקודש. וכן בדרכנו ננסה ע"י גילויים חדשים לשפוך אור חדש בזה, ואולי בעזרת הקוראים נלמד סתום מן המפורש.
מתחילה עלינו לברר וללבן הדברים הידועים, ולעמוד אלו מהם ודאים וברורים, ומה מהם אינם רק השערות, ומה תוקפם.
כדי להבין על מה בנויים הידיעות והקבלות, עלינו להקדים ולפרט בקיצור את יחוסו של נכדו הרה"ק ר' יעקב מרדכי בראנדוויין מסטרעטין ירושלים זצ"ל.

[סוואליעווער אייניקל]

הרה"ק ר' פינחס בראנדוויין מסטרעטין ברעזאן זצוק"ל

יש טוענים שהוא טעות, והוא לא גר כלל בברעזאן אלא רק בנו הרה"ק ר' ישראל מברעזאן זצוק"ל, אך רוב הכותבים כתבו עליו שהוא כבר יסד את בית מדרשו בעיר ברעזאן.

[סוואליעווער אייניקל]

בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית בלומא ע"ה

נפטרה ה' כסלו תרע"ו.

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ג) יחוסו של הרה"ק ר' יעקב מרדכי בראנדוויין זצוק"ל
ר' יעקב מרדכי בראנדוויין שכידוע היה יחסן גדול, לא ידע בעצמו את יחוסו בדיוק. מהו היחוס הברור שלו, ואיך מתייחס אל כל הצדיקים נבג"מ ידע רק באופן מעורפל.
בחותמיו של ר' יעקב מרדכי אנו מוצאים שני רשימות בהם כותב את יחוסו, אך כמובן בלי לפרטם.

רשימה 1: "נכד הרה"צ מסטרעטין והרה"צ הר"ש מקארלין והרה"צ ר' ייב"א מאוסטרא והרה"צ ר"פ מקאריץ והרה"צ ר' אברהם ז'ק והרה"צ ר' דוד לייקיס והרה"צ הר"מ מנסכיז והרה"מ מזלאטשוב והרה"מ הגדול ממעזריטש והבעש"ט הק' זי"ע".

רשימה 2: "נין ונכד לרבנו רש"י הק' והבעש"ט הק' ונכד להרה"צ מזלאטשיב והרה"צ ר"ש מקארלין והרה"צ מקארץ והרה"צ מסטראטין והרה"צ מסמארזי זיע"א".
ונשתדל כאן לפרט, הברור ברור קודם:
א) סטרעטין (ב' אופנים):
א. הרה"ק ר' יעקב מרדכי בן הרה"ק ר' ישראל מסטרעטין ברעזאן בן הרה"ק ר' פינחס מסטרעטין ברעזאן חתן הרה"ק ר' אברהם מסטרעטין בן הרה"ק ר' יודא צבי מסטרעטין זיעועכי"א.
ב. הרה"ק ר' יעקב מרדכי בן הרה"ק ר' ישראל מסטרעטין ברעזאן חתן הרה"ק ר' חיים יוסף לאנגנער מטורקא סטרעטין חתן הרה"ק ר' אורי מראהטין חתן הרה"ק ר' אברהם מסטרעטין הנ"ל זיעועכי"א.
ב) מעזריטש ור"ש מקארלין: הרה"ק ר' חיים יוסף לאנגנער הנ"ל בן הרה"ק ר' יעקב מרדכי (ראבינאוויטש? ) חתן הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזוועהיל חתן הרה"ק ר' ישראל חיים מלאדמיר חתן הרה"ק ר' שלמה מקארלין ובן הרה"ק ר' אברהם המלאך בן הרה"ק המגיד ממעזריטש זיעועכי"א.
ג) זלאטשוב (ב' אופנים):
א. הרה"ק ר' יעקב מרדכי (ראבינאוויטש?) הנ"ל היה בנו של הרה"ק ר' משה יוסף אב"ד וואלקאוויסק, בנו של הרה"ק ר' יצחק מיאמפלא, בן הרה"ק ר' יוסף מיאמפלא, בן הרה"ק ר' יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זיעועכי"א.
ב. הרה"ק ר' פינחס מסטרעטין ברעזאן הנ"ל בן הרה"צ ר' יעקב יוסף זצ"ל, נכד הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ, בן הרה"ק ר' יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זיעועכי"א.
ד) הרה"צ ר' אברהם ז'ק: הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ זצוק"ל הנ"ל היה חתן הרה"צ ר' דוד ז"ק מגראבוויץ בן הרה"ק ר' אברהם ז"ק משאגריראד זיעועכי"א.
ה) הר"מ מנסכיז: הרה"ק ר' משה יוסף אב"ד וואלקאוויסק היה נכד הרה"ק ר' מרדכי מנעשכיז זי"ע. ע"פ ההשערה היה חתנו של הרה"צ ר' מאיר פייביל אב"ד זאסלוב שזוגתו הרבנית צארטיל ע"ה היתה בת הרה"ק מנעשכיז.
ו) הרה"צ מסמארזי: הכוונה לכאורה על זקינו אבי אמו הרה"ק ר' חיים יוסף לאנגנער מטורקא סטרעטין זצ"ל .
עתה נשאר עלינו לברר איך התייחס ר' יעקב מרדכי בראנדוויין אל הרה"ק ר' פינחס מקאריץ זצוק"ל, הרה"ק ר' ייב"י מאוסטראה זצוק"ל והרה"ק ר' דוד לייקעס זצוק"ל, שככל הנראה הם דוקא דרך זקינו אבי אביו ה"ה הרה"ק ר' פינחס זצוק"ל.

[סוואליעווער אייניקל]

המשך יבוא אי"ה

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ד) בן אחר בן להרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ זצוק"ל
אצל משפחת בראנדוויין ידוע ומקובל מאז, שהם מתייחסים כבן אחר בן אל הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ זצוק"ל בן הרה"ק המגיד הק' מזלאטשוב זצוק"ל. אולם לא ידוע בדיוק סדר הדורות אליו.
כנזכר לעיל, אביו של ר' פינחס זצ"ל שמו היה 'רבי יעקב יוסף' , עליו לא היו ידועים (עד עתה) שום פרטים.
דבר זה שהוא היה נכד הר"מ מקרעמניץ, מוזכר גם בספריו של חתנו הגאון ר' אברהם צבי שור זצ"ל ראב"ד עדת החסידים בירושלים.
בשער ספרו שביבי א"ש (על שו"ע אבה"ע) כותב בזה"ל: חתן הרב הצדיק הר' פנחסיל מסטרעטין זצ"ל בן בנו של האדמו"ר הרבי מרדכי מקרעמיניץ זצוק"ל.

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ה) מה שנשאר לברר
א. מיהו הדור החסר, דהיינו מי היה אביו של ר' יעקב יוסף, שכנראה היה אחד מבניו של הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ זצוק"ל.
יש שהעלו השערות ששמו היה 'רבי ישראל', אך בלי שום מקור והוכחה לכך.
ב. מה היה שם משפחתו של רבי פנחס לפני 'בראנדוויין' , וכן מה היה שם משפחתו של אביו.
ג. איך היה ר' פינחס נכד של הרה"ק ר' דוד לייקעס זצוק"ל. פרט זה מוזכר ג"כ כמ"פ בספרי הגרא"צ שור הנ"ל, שכותב בהמשך (שם) 'ונכד האדמו"ר רבי דוד ליקעס זצוק"ל'.
יחוסו אל ר' דוד יכול להיות רק דרך אמו, או אם אביו ר' יעקב יוסף .
ד. האם ואיך התייחס הרה"ק ר' פינחס אל הרה"ק ר' יעקב יוסף מאוסטראה זצוק"ל.
ואם אמת הדבר שהיה נכד רבי ייבי, מסתבר קצת לומר שהיה זה דרך אם אביו ר' יעקב יוסף.
ונוכל לומר שר' יעקב יוסף אכן נקרא על שמו.
ה. האם ואיך התייחס ר' פינחס אל הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זצוק"ל .
ואולי נוכל אפי' לומר שרבי פנחס בראנדוויין אכן נקרא ע"ש ר"פ מקאריץ, אך אין לזה שום ראיה והוכחה.

[סוואליעווער אייניקל]

המשך יבוא אי"ה

[א חסיד]

כנראה שרבי יעקב יוסף אבי רבי פנחס היה בנו של רבי יחיאל מיכל בן רבי מרדכי מקרמניץ, ורבי יחיאל מיכל הנ"ל היה חתן רבי פנחס בן רבי ייבי מאוסטראה. ואם כן הרי הוא נכד רבי ייבי והשמות יעקב יוסף ופנחס הם מצד רבי ייבי הנל

[משיח]

פרק ג) יחוסו של הרה"ק ר' יעקב מרדכי בראנדוויין זצוק"ל

האדמו"ר רבי זושא'לע מטשערנוביל איז געווען אן איידעם ביי אים.

ווער נאך זענען זיינע קינדער און איידעמער?

[א חסיד]

ער האט געהאט 4 זוהן און 2 טעכטער. רבי פנחס רבי אברהם רבי חיים יוסף און רבי יהודה הערש. דיא איידימעס איז געווען רבי זישעלה טשרנוביל און רבי פעדער פון בני ברק

[ריזשינער חסיד]

בתו מרת אסתר יענטא ע"ה א"ח זקני הגה"ח ר' אברהם יהושע פעדער זצ"ל מחשובי חסידי בעלזא
מג"ש בישיבת בעלזא בטלז סטון

[ריזשינער חסיד]

היו לו ארבעה בנים
ר' פנחס ר' חיים יוסף ר' יהודה צבי ור' אברהם

[ריזשינער חסיד]

לפי ההשערות שהועלו כאן,
באשכול על משפחת משנה
מן הסתם ר' פנחס היה קרוי ע"ש הרה"ק ר' פנחס מאוסטראה זצ"ל

[א חסיד]

ר' ריזינער חסיד
הוא אשר דיברתי! איך האב געזאגט און אויס גערעכנט זיינע פיהר זוהן און זיינע צוויי טעכטער. איך האב אויך געזאגט אז לכאורה האט ער געהייסען נאך רבי פנחס מאוסטראה

[סוואליעווער אייניקל]

אנטשולדיג כ'האב געדארפט אוועק גיין אינמיטן ארויף לייגן דעם מאמר.
וועל מיר יעצט אי"ה ממשיך זיין.

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ו) הפרטים שנמצאו לאחרונה
במפקדי העיר ראדוויל (שנרשמו בתאריך כ"ג חשון תרי"א) נמצא לאחרונה רשימה בזה"ל:
שם: מיכל
שם משפחה: משנה
שם האב: מרדכי
נולד בשנת: 1786 - תקמ"ו\ז
עבר בשנת 1839 – תקצ"ט\ת"ר להשתקע בעיר ווישנאביץ שבאיזור קרעמניץ.
לכאורה ברור שמדובר כאן בהרה"ק ר' יחיאל מיכל מווישנאוויץ זצוק"ל בנו של הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ זצוק"ל .
והנה המשך הרשימה:
שם: יעקב יוסף
שם משפחה: משנה
שם האב: מיכל
נולד בשנת: 1805 – תקס"ה\ו
עבר בשנת 1839 – תקצ"ט\ת"ר להשתקע במלינאוו שבאיזור דובנא.
בנוסף לזה מוצאים ברשימה עוד שנים מבני המשפחה:
- וואלף בן מיכל משנה שנולד בשנת 1822- תקפ"ב\ג ועבר עם אביו לווישנאוויץ.
- וואלף בן יעקב יוסף משנה שנולד בשנת 1832 - תקצ"ב\ג ועבר עם אביו למלינאוו.

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ז) ההשערות על פי זה

ההשערה הראשונה היא, שר' יעקב יוסף הלזה הוא לא אחר מאשר ר' יעקב יוסף אביו של ר' פנחס בראנדוויין זצוק"ל. והחידוש הגדול בהשערה זו, שעל ידי זה הושלמה השושלת, ונתמלאה החוליה החסרה, של היחוס אל הר"מ מקרעמניץ.

נמצא סדר הדורות והשנים כך:
א. רבי מרדכי מקרעמניץ – נלב"ע תק"פ
ב. בנו רבי יחיאל מיכל מווישנאוויץ – נולד תקמ"ו, נלב"ע ???
ג. בנו רבי יעקב יוסף משנה – נולד תקס"ה, נלב"ע בין השנים תקצ"ב - תרכ"ג
ד. בנו רבי פנחס בראנדוויין – נולד בערך תקצ"ה , נלב"ע תרע"ו
ה. בנו רבי ישראל מברעזאן – נולד תרל"ג, נלב"ע תש"ג

ועפ"ז מתחדש לנו פרט נוסף, מה היה שם משפחתו של רבי פנחס, לפני ששינה את שמו כשם חותנו הק' 'בראנדוויין', ושל אביו רבי יעקב יוסף. וכאן ברשימות שהבאנו רואים ששמם היה 'משנה'.

והוא ע"פ מה שמובא בספה"ק 'אור יצחק' להרה"ק ר' יצחק מראדוויל זצוק"ל, שאביו הק' כינה את חמשת בניו ע"ש חמשה חומשי תורה, ועל ר' מרדכי מקרעמניץ אמר שהוא כנגד ספר דברים 'משנה תורה'. וזה פשוט שע"ש זה נקרא חלק מצאצאיו בשם זה 'משנה' .
ובנוסף לזה קיימת השערה נוספת , שהרה"ק ר' יחיאל מיכל מווישנאוויץ היה חתן הרה"ק ר' פנחס מאוסטראה זצוק"ל בנו של הרה"ק ר' ייב"י מאוסטראה זצוק"ל .

נמצא סדר הדורות והשנים כך:
א. רבי יעקב יוסף מאוסטראה – נולד תצ"ח, נלב"ע תקנ"א
ב. בנו רבי פנחס מאוסטראה - נולד תקל"ג, נלב"ע תקס"ו
ג. חתנו רבי יחיאל מיכל מווישנאוויץ – נולד תקמ"ו, נלב"ע ???
ד. בנו רבי יעקב יוסף משנה – נולד תקס"ה , נלב"ע ???

ועפ"ז, קודם כל יתברר לנו איך התייחס רבי פנחס אל ר' ייב"י. וכן נבין את חשבון השמות, שמסתבר שרבי יעקב יוסף נקרא ע"ש ר' ייב"י, ושבנו רבי פנחס נקרא ע"ש ר' פנחס מאוסטראה .
אך מה שיוצא מזה הוא שהיחוס אל ר' דוד לייקעס, ואל קאריץ (?) הוא אך ורק דרך זוגתו של רבי יעקב יוסף, וצ"ב .

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ח) פרטים על צאצאי רבי פנחס

בגליון 'דרכי יעקב' (יו"ל ע"י מכון עטרה לראש צדיק, חנוכה ע"ד) מביא באריכות, שרבי פנחס לא זכה משך כמה שנים ליפקד בזרע של קיימא, ותמיד שכח לבקש מרבו ברכה על ישועתו, מאחר שהיה דבוק כולו ברוחניות, עד שפע"א בעת נסעו אל רבו הק' מסאדיגורא, אמרה אליו זוגתו שבלי ברכה לזש"ק אין לו לחזור לביתו. ואז אכן ביקש ברכה, ובעת שברכו רבו שאל איזה שם לתת, ואמר לו הרבי 'ישראל'. והוסיף ר' פנחס ושאל 'אם זה יהיה בת?' וענה הרבי 'בת שבע'.
וכשיצא מחדר הרבי העמיד לחיים לפני החסידים ברוב בטחונו שכבר נושע, וכך היה שזכה בבן וקרא שמו ישראל, ולאחר תקופה נולדה לו בת וקרא שמה טויבע רחל (ע"ש הרבנית אשת חו"ז רי"צ מסטרעטין), ואת השם בת שבע שמר כדי שיזכה בבת נוספת, ואכן נולדה לו בת נוספת וקרא שמה כפקודת רבו. עד כאן קיצור ממש"כ שם.

לאחרונה מצאתי במפקדי העיר סטרעטין פרטים אודות ילדיו . כדלקמן:
~ בשנת 1863 – תרכ"ג\ד לידת יעקב יוסף בראנדוויין בן פנחס.
~ בשנת 1867 – תרכ"ז\ח לידת טויבא בראנדוויין בת פנחס .
~ בשנת 1871 – תרל"א\ב לידת יודא הערש בראנדוויין בן פנחס וזוגתו בלומא.
~ בשנת 1873 – תרל"ג\ד פטירת הילד יעקב בראנדוויין בגיל 9 (לכאורה הוא יעקב יוסף הנ"ל).
~ בשנת 1873 – תרל"ג\ד לידת ישראל בראנדוויין בן פנחס.
~ בשנת 1873 – תרל"ג\ד פטירת התינוק הערש בראנדוויין בגיל 2 (לכאורה הוא יודא הערש הנ"ל).
~ בשנת 1875 – תרל"ה\ו לידת סלאווא בראנדוויין בת פנחס וזוגתו בלומא.
~ בשנת 1877 - תרל"ז\ח לידת מרדכי בראנדוויין בן בלומא בראנדוויין מסטרעטין.
~ בשנת 1879 – תרל"ט\מ פטירת התינוק מרדכי בראנדוויין בגיל שנתיים וג' חדשים בסטרעטין בן פנחס בראנדוויין וזוגתו בלומא בראנדוויין.
~ בשנת 1879 – תרל"ט\מ לידת רבקה בראנדוויין בת פנחס בראנדוויין מסטרעטין וזוגתו בלומא בראנדוויין מסטרעטין.
~ בשנת 1879 – תרל"ט\מ פטירת התינוקת רבקה בראנדוויין בגיל 3 שבועות בסטרעטין, בת שמשון בראנדוויין וזוגתו בלומא בראנדוויין.

היוצא מזה שאצל רבי פנחס נסתלקו לכה"פ 4 ילדים בילדותם, חוץ מ3 הידועים שנשארו בחיים.

חשבון השמות של צאצאי רבי פנחס:
• 'יעקב יוסף' על שם אביו ר' יעקב יוסף משנה זצ"ל.
• 'טויבא [רחל]' על שם אם חמיו, הרבנית ע"ה אשת הרה"ק ר' יודא צבי מסטרעטין זצוק"ל.
• 'יודא הערש' על שם אבי חותנו, הרה"ק ר' יודא צבי מסטרעטין זצוק"ל.
• 'ישראל' ע"פ ציוו רבו הק' מסאדיגורא זצוק"ל [לכאו' ע"ש הרה"ק מרוזין זי"ע].
• 'בת שבע' גם ע"פ הציוו.
• 'מרדכי' אולי ע"ש זקינו הרה"ק ר' מרדכי מקרעמניץ זצוק"ל.
• 'רבקה' על שם חמותו הרבנית רבקה ע"ה, אשת הרה"ק ר' אברהם מסטרעטין זצוק"ל.

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ג) יחוסו של הרה"ק ר' יעקב מרדכי בראנדוויין זצוק"ל

בחותמיו של ר' יעקב מרדכי אנו מוצאים שני רשימות בהם כותב את יחוסו, אך כמובן בלי לפרטם.

[סוואליעווער אייניקל]

פרק ג) יחוסו של הרה"ק ר' יעקב מרדכי בראנדוויין זצוק"ל

הרה"ק ר' יעקב מרדכי בראנדוויין זצוק"ל נולד בשנת תרנ"ה לאביו הרה"ק ר' ישראל בראנדוויין מסטרעטין ברעזאן זצוק"ל הי"ד, ולאמו הרבנית יענטא גיטל ע"ה בת הרה"ק ר' חיים יוסף לאנגנער מטורקא סטרעטין זצוק"ל.
בהיותו בן ו' נתייתם מאמו, ולקחו זקינו [אבי אמו] וגידלו.
בהיותו בן ט"ז נפטר זקינו הנ"ל, אז עלה לארה"ק עם זקינו [אבי אביו] ר' פינחס זצ"ל שביקר באותם ימים בחו"ל.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית בריינא פריידא ע"ה בת מוהר"ר ברוך בנימין זאב וויינשטאק זצ"ל.
נלב"ע ד' כסליו תשט"ו, ומנו"כ בהר המנוחות בירושלים ת"ו.

[סוואליעווער אייניקל]

ב) מעזריטש ור"ש מקארלין: הרה"ק ר' חיים יוסף לאנגנער הנ"ל בן הרה"ק ר' יעקב מרדכי (ראבינאוויטש?) חתן הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזוועהיל חתן הרה"ק ר' ישראל חיים מלאדמיר חתן הרה"ק ר' שלמה מקארלין ובן הרה"ק ר' אברהם המלאך בן הרה"ק המגיד ממעזריטש זיעועכי"א.

לכאורה אין שום מקור ברור ששמו היה ראבינאוויטש, רק כך מקובל אצל חלק מצאצאיו.

[סוואליעווער אייניקל]

ג) זלאטשוב (ב' אופנים):
א. הרה"ק ר' יעקב מרדכי (ראבינאוויטש?) הנ"ל היה בנושל הרה"ק ר' משה יוסף אב"ד וואלקאוויסק, בנו של הרה"ק ר' יצחק מיאמפלא, בן הרה"ק ר' יוסף מיאמפלא, בן הרה"ק ר' יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זיעועכי"א.

פרט זה מיוסד על פי מה שקיבל ר' יעקב מרדכי בראנדוויין מזקני ירושלים שזקנו ר' יעקב מרדכי (ראבינאוויטש?) הוא זה שהוציא לאור את הספר רשפי אש' להרה"ק ר' מרדכי מנעשכיז זצוק"ל. ואידך מוצאים אנו בלשון שער הספר 'רשפי אש' [מהדו' פיעטרקוב, תרס"ז] שם נכתב בזה"ל 'הספר הזה הובא לבית הדפוס בפעם הראשון בווארשא שנת תרכ"ט, ע"י האברך המופלג השנון מו"ה יעקב מרדכי, (בהרב המאוה"ג החסיד וכו' מו"ה משה יאסילי ז"ל שהיה אב"ד בק"ק וואלקאוויסק) שהיה מתגורר סמוך לביאליסטאק'.