לוח היארצייטן - חסידים ואנשי מעשה

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

זיידע ומומחה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 12, 2012 11:09 am

תגובהדורך זיידע ומומחה » מיטוואך דעצמבער 14, 2016 1:10 pm

ראה http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6 ... ik&kid=284


יאיר איןרבי מנשה בן-ישראל האט געשריבן:לבקשת ר' הפלא ופלא:

מנשה בן ישראל

רב דרשן מדפיס ומחבר, עסק בצרכי ישראל. 1604 - 1657

הדפיס ספרי עברית. ספרו El Consiliador בלשון הספרדית מיישב את הפסוקים בכה"ק הסותרים זה את זה. השתדל לאפשר את שיבת היהודים לאנגליה.

מנשה בן ישראל – רב, דרשן, מדפיס ומחבר, עסקן בצרכי עם ישראל. נולד בעיר לא רושיל בשנת 1604 ומת 26 בנובמבר 1657 בעיר מידלבורג בהולנד.

אבותיו עזבו את ליסבון בגלל רדיפות האינקוויזיציה, הגיעו להולנד והתיישבו באמשטרדם. ר' מנשה למד שם אצל ר' יצחק עוזיאל מפאס שהיה רב באמשטרדם לעדת נוה שלום. אחרי מות ר' יצחק בשנת 1620 התמנה ר' מנשה למלא מקומו, והיה לדרשן מפורסם.
אותו זמן החל להדפיס ספרי עברית. ספרו הראשון היה סדור תפילות (1627), מפתח למדרש רבות, 1628), והוצאה יפה מסדרי משניות.
הדפיס את ספרו El Consiliador בספרדית, כדי לישב את פסוקי המקרא הסותרים זה את זה. הספר הוציא את שמעו אצל חכמי הנוצרים שהחליפו עמו אגרות בענייני כתבי הקודש.

עסקיו אלה לא הספיקו לפרנס אותו, לכן נסע לבראזיל אחרי גיסו אפרים סואירו, וישב בעיר פירנאמבוקו (Pernambuco). האחים פיריירא שהיו שם יסדו ישיבה ומינו את ר' מנשה לראש (1640) ותמכו בו באופן שהיה יכול לישב על התורה ועל עבודתו הספרותית.

בשנת 1642 שב ר' מנשה לאמשטרדם.

דעותיו ע"ד המשיח
אשתו של ר' מנשה הייתה ממשפחת אברבנאל, שראו עצמם כצאצאי דוד המלך. בחכמת הקבלה חישב ומצא כי הגאולה תבוא מיד כאשר יהיו היהודים מפוזרים בכל חלקי התבל.
כאשר פגש את אנטוניא די מונטיסינוס (אהרן הלוי) בשנת 1644, אמר לו כי היהודים בצפון אמריקה הם מעשרת השבטים.

השתדל למצוא מקום מושב ליהודים בארצות שלא היו שם או שגורשו משם. כתב מכתבים לכריסטינה מלכת שבדיה על דברי החכמה המצויים בכתבי הקדש, ובדרך אגב ביקש ממנה להרשות ליהודים להתיישב בארצה.
השתדל בפני קרומוול להרשות ליהודים להתיישב שוב באנגליה.

הכומרים הפרוטסטנטים והתיאולוגיים, שגם הם האמינו בביאה השניה של משיחם, עזרו לר' מנשה להוציא מחשבתו לפועל. ואף כי לדעתם צריכים היהודים לקבל עליהם דת הנוצרית תחלה רצו שיהיו היהודים קרובים אליהם, ולכן רצו שהיהודים ישובו לאנגליה.

המחשבה כי בני עשרת השבטים נתגלו באמריקה נתקבלה על ידי האנגלים. ר' מנשה ניצל אמונה זו, וחיבר את ספרו Eiperanca de Israel (מקוה ישראל, בשנת 1650) בספרדית וברומית, והקדיש את הספר לבית המשפט הגבוה באנגליה. הספר עשה רושם רב בין גדולי העם.

ר' מנשה פנה באגרת מיוחדת "להאדון המגין" (Lord Protector) אוליבר קרומוול. הוא בא ללונדון להציע לפרלמנט להרשות ליהודים לשוב לאנגליה (1655). היועצים המשפטיים של הממשלה אמרו כי "אין בחוקי אנגליה דבר שיתנגד לשיבת היהודים".

ר' מנשה מת בשנת 1657. הוא לא הצליח לבטל את גירוש יהודי אנגליה, אבל השתדלותו לטובת היהודים באנגליה גרמה לחוות דעת משפטית כי אין חוק המתנגד לשיבת היהודים, ולאט לאט החלה שאלת היהודים באנגלית להפתר מעצמה.

ספריו
ר' מנשה כתב ספרים רבים ברומית ובספרדית על ענייני הדת.
"מקוה ישראל" - חקירות על מקום המצאות עשרת השבטים וענייני גאולה. מבוסס על ספורי ר' אהרן הלוי. תרגום לעברית ע"י חיים ארביך (אמשטרדם את"ן= 1651), וע"י אליקים ב"ר יעקב ש"ץ (שם 1698), וע"י א"מ מאהר (זאלקווא 1847).
"נשמת חיים", חקירות עיוניות על הנשמה. ד' מאמרים וקי"ז פרקים, להוכיח אמיתת דברי חז"ל בכמה עניינים (אמסטרדם 1652 עם צורת המחבר).
"תשועת ישראל" בטול כל העלילות ותואנות שוא וכזב שהעלילו על ישראל לפני שרי המועצה באנגליה. חברו באנגלית, ותירגמו רמבמ"ן לגרמנית, וממנה לעברית ע"י שמשון בלאך (וינה 1814).
פירוש מלות זרות בכל המשניות בהוצאת המשניות מבית דפוסו (1646).

מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין




מנשה בן ישראל
מנשה בן ישראל

הרב מנשה בן ישראל (1604 - י"ד בכסלו ה'תי"ח - 20 בנובמבר 1657), רב, דרשן, מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי, הזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות.
תוכן עניינים
[הסתרה]

1 קורות חייו
2 חיבוריו
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] קורות חייו

הרב בן ישראל נולד בנולד בעיר הצרפתית לה רושל תחת השם מנואל דיאס סואירו (Manoell Dias Soeiro), למשפחת אנוסים שנמלטה מפורטוגל בשנת 1605 בשל רדיפות האינקוויזיציה. תחילה עברו ללה רושל, ולבסוף, בשנת 1610, התיישבה המשפחה באמסטרדם שבהולנד.

על-אף שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם, הוריו של בן ישראל לא חסכו בחינוכו של ילדם והוא נשלח ללמוד אצל חכם חיים עוזיאל מפאס, שהיה רב קהילת בית הכנסת נווה שלום באמסטרדם.

עד מהרה התגלה מנשה הצעיר כעילוי, וכבר בגיל 15 החל לדרוש באופן רשמי בקהילה היהודית. בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון, "שפה ברורה", ובגיל 18, לאחר פטירת רבו (בשנת 1622), מונה ליורשו כמנהיג קהילת נווה שלום. אחד מתלמידיו היה ברוך שפינוזה.

בגיל 20 נישא לרחל סואירו, שהייתה קרובת משפחתו של רבי יצחק אברבנאל. נולדו להם בת ושני בנים, יוסף ושמואל.

הרב בן ישראל שלט בעשר שפות ואף פרסם חלק מחיבוריו בחמש מהן (עברית, לטינית, פורטוגזית, ספרדית ואנגלית). שליטתו בשפות אלו סייעה לו בהמשך חייו במאמציו המדיניים אצל מנהיגי אומות העולם למען יהודי התפוצות.

הרב מנשה בן ישראל לא הסתפק בידיעותיו התורניות, וקנה לו ידיעות רבות בחכמות חיצוניות ובמדעים. הוא אף מצא להם שימוש בחיבוריו, וכך כתב בהקדמתו לספרו "נשמת חיים":

"ואל ירע בעיניך הביאי בקצת דברינו אלו עדות סופרים אשר לא מבני עמנו, יען מן האנשים הטובים הוא לקבל את האמת ממי שאמרו ומהחכמים לאכול התוך ולזרוק הקליפה (...), ואני תפילות לאל לא עשיתי מהחכמות החיצוניות קבע".

עקב מצוקה כספית נאלץ הרב בן ישראל לצמצם את היקף לימודיו ולעבוד למען פרנסת משפחתו. עקב כך ייסד ב-1627 את הדפוס העברי הראשון באמסטרדם, ולימים הפכה העיר לאחד ממרכזי הוצאת הספרים החשובים בקהילות ישראל בגולה.

בשנת 1632 פרסם הרב בן ישראל את החלק הראשון של הספר "El Consiliador" (ב-1641 פרסם את החלק השני וב-1651 את השלישי). הספר, שהיה אחד מספריו החשובים, נכתב בשפה זרה ופנה בעיקר למלומדים נוצרים כדי לקרבם להבנת היהדות ובכך להפחית את הניכור כלפי היהודים. הספר עוסק ביישוב מאות פסוקים במקרא שלכאורה סותרים זה את זה. הספר זכה להצלחה רבה בעולם, תורגם לכמה שפות והעלה את מעמדו של הרב בן ישראל אצל נכבדי אומות העולם. כך החל בקשרי ידידות וחליפת מכתבים עם מלומדים נוצרים, כגון הוגו גרווטוס ופייר דניאל הוט, עם בעלי שררה כמו כריסטינה מלכת שבדיה, שאותה ניסה לשכנע ליישב יהודים בארצה, וגם עם האמן רמברנדט, שאף הנציח את דמותו של הרב בן ישראל באחת מיצירותיו [1]. על הכבוד הרב שרחשו לרב בן ישראל בעולם ניתן ללמוד ממכתב ששלח לו כומר נוצרי:

"אף כי דתך משונה מדתי, לעבוד האל נחיה באהבה.
ותהי נא חכמתך וחכמתי, בכל מקום כערכה נחשבה.
זאת היא אהבתי, האמן כי כן היא בלי עקבה.
אכן עודני חי אהיה נוצרי, וחיה עד העולם אתה עברי."

בעקבות איחוד שלוש קהילות היהודים באמסטרדם הפסיד הרב בן ישראל את משרתו ופרנסתו התמעטה. לרב הקהילה המאוחדת התמנה רבי שאול מורטירה, והרב בן ישראל כיהן כדיין תחתיו בבית דינו. בעקבות מתיחות ששררה בינו לבין מורטירה, עבר הרב בן ישראל ב-1638 לברזיל, שם ישב גיסו אפרים סואירו אברבנאל. בברזיל ייסדו האחים אברהם וישראל פיריירא ישיבה, וב-1640 העמידו את הרב בן ישראל בראשה. בשנת 1642 שב הרב בן ישראל לאמסטרדם.
קברו של מנשה בן ישראל- בית הקברות "בית חיים", אדורקרק, הולנד

בין השנים 1655 - 1657 העסיקה את ממשלת אנגליה בראשותו של אוליבר קרומוול שאלת חירותו של כל אדם להאמין באלוהיו, ובפרט "השאלה היהודית", כלומר שאלת חופש הדת ביחס ליהודים. בדצמבר 1655 התכנסה באנגליה ועידת ויטהאל שדנה בזכותם של היהודים לשוב לאנגליה ולחיות בה כנתינים מוכרים על ידי הממשל, לאחר שגורשו ממנה ב-1290. הרב בן ישראל הוזמן לאנגליה על ידי קרומוול כנציג העם היהודי על מנת להשתתף בפולמוס. על אף שהרב בן ישראל היה אורחו הרשמי של קרומוול, הוא עדיין נזקק בבואו לאנגליה לתואר "רופא" כדי שיוכל להיכנס. בספטמבר 1655 עמד הרב בן ישראל בראש המשלחת שהגיעה לאנגליה, ובין מלוויו נמנו בנו שמואל ורבי יעקב ששפורטש. באנגליה ניסה הרב בן ישראל לפעול לטובת היהודים כדי שיוכלו להתיישב בה מחדש ולהקים בה קהילה יהודית כהלכתה. כחלק מאמצעי השכנוע בפולמוס חיבר באנגלית את הקונטרס "תשועת ישראל" (הכותרת במקור בלטינית: Vindiciae Judaeorum) והקדישו לפרלמנט הבריטי. בחיבור אפולוגטי זה הפריך את הטיעונים הרבים כנגד ישראל ודיבר רבות בזכותם. הספר נחשב עד לימינו כאפולוגטיקה היהודית הקלאסית בעת החדשה, וברבות השנים תורגם מאנגלית לגרמנית (על ידי מרכוס הרץ, ביוזמת משה מנדלסון שהוסיף הקדמה חשובה), עברית, הולנדית, פולנית, צרפתית ואיטלקית.

הרב בן ישראל שהה באנגליה כשנתיים, אך עם פטירתו הפתאומית של בנו ב-10 בספטמבר 1657 עזב את אנגליה על מנת להביא את בנו לקבורה בהולנד, כפי שהשביעו בנו על ערש דווי. ואולם הוא לא הספיק להגיע לאמסטרדם; הוא הגיע עד העיר מידלבורג בה התגוררו חלק מבני משפחתו ושם חלה ונפטר ב-20 בנובמבר 1657, י"ד בכסלו ה'תי"ח.

פעילותו המדינית של הרב בן ישראל באנגליה לא זכתה להצלחה מיידית, אולם שנים מספר לאחר פטירתו, ב-1664, זכתה קהילת לונדון להגנה רשמית, וב-1698 הוכרה חוקיות הפולחן היהודי והחלה להיווסד מחדש קהילה יהודית במקום. בשיאו של התהליך, ב-1868, עמד בראש ממשלת אנגליה בנימין דיזרעאלי, שהיה ממוצא יהודי.
[עריכה] חיבוריו

בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון, "שפה ברורה", ובסה"כ הוא חיבר כעשרה ספרים.

מקווה ישראל, מנשה בן ישראל, אתר "הלכה ברורה", (PDF)
הרב מנשה בן ישראל, נשמת חיים, הוצאה מחודשת, לבוב, 1858; יצא שוב במהדורה חדשה ומנוקדת, בהוצאת יריד הספרים, ירושלים, תשנ"ה.
Manasseh ben Israel, Elias Hiam Lindo, The Conciliator of R. Manasseh Ben Israel, Vol. 1, London, 1842
Manasseh ben Israel, Elias Hiam Lindo, The Conciliator of R. Manasseh Ben Israel: The prophets and hagiography, Vol. 2, London, 1842

[עריכה] לקריאה נוספת

Lucien Wolf, Menesseh Ben Israel's Mission to Oliver Cromwell, London 1901.
ססיל רות, מנשה בן ישראל, הוצאת מסדה.
לשם, רמברנדט והחכם מנשה בן-ישראל, ציור ופיסול 12 (תשל"ו) 3-13;
י' דן, תורת הרע ודימונולוגיה בספר "נשמת חיים" לר’ מנשה בן ישראל, מחקרים באגדה ובפולקלור יהודי (תשמ"ג) רסג-רעד.
כ"ץ, שליחותו של מנשה בן-ישראל אל המלכה כריסטינה, זמנים 21 (1986) 40-49.
ר' ש"ץ-אופנהימר, עמדתו של מנשה בן ישראל כלפי המשיחיות במערך היהודי-נוצרי, שנתון בר-אילן כב-כג (תשמ"ח) 429-447 [=הרעיון המשיחי בימי הביניים עמ' 162-180].
מנחם דורמן, מנשה בן ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א תשמ"ט.
הנרי משולן, מנשה בן ישראל, מורשת ספרד (הוצ' מאגנס תשנ"ב) 622-639.
נ' יושע, בין תאולוגיה לאנתרופולוגיה: עיון בחיבורו של ר’ מנשה בן ישראל : "De la fragilidad humana y inclinacin del hombre al peccado", תרביץ סא,ב (תשנ"ב) 273-295.
מיזלש, מנשה בן ישראל ו"היהודי הנודד", תימורה (תשס"ו) 87-110.
'דון קרלוס בליסבון', 'דון קרלוס בכלא' ע"י הסופר חיים אליאב (משה גרילק), הספרים מספרים את סיפור האנוסים תחת הנהגתו של מנשה בן ישראל.

[עריכה] קישורים חיצוניים

סריקת מכתבים בכתב ידו של מנשה בן ישראל, וסריקת ספרים שנדפסו על ידו באתר אוניברסיטת אמסטרדם
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מנשה בן ישראל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1064-1063, באתר HebrewBooks
מנשה בן ישראל, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
דוד כ"ץ, שליחותו של מנשה בן-ישראל אל המלכה כריסטינה משבדיה, זמנים 21
צבי גולדבלום, ‏איש התקווה, באתר "סגולה"
אורי קציר, "תקדים רובלס" באתר אפלטון




מנשה בן ישראל
מחברת: ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן

בן למשפחת אנוסים מן האי מדרה ( באוקיינוס האטלנטי). הוא חונך כילד נוצרי. משפחתו ברחה מן האינקוויזיציה לאמסטרדם ושם חזרה ליהדות. מנשה בן ישראל הצטיין בלימודיו, וכבר בגיל 18 התמנה לרב הקהילה באמסטרדם. הוא יצר קשרים עם מלומדים יהודים ולא יהודים ברחבי אירופה וכתב ספרים בכמה שפות (עברית, לטינית , ספרדית, צרפתית ואנגלית), והדפיס אותם בבית הדפוס היהודי הראשון אשר הקים באמסטרדם.
מנשה בן ישראל האמין שהמשיח יבוא רק כאשר היהודים יהיו מפוזרים ברחבי העולם כדברי הפסוק " והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ..." (דברים כח, 64). לדעתו אנגליה (angleterre - קצה האדמה) היא קצה הארץ. מנשה בן ישראל פנה לקרומוול שליט אנגליה ובקש ממנו להתיר ליהודים לשוב ולחיות באנגליה לאחר שגורשו ממנה ב- 1290. היהודם חזרו לאנגליה אם כי ללא היתר רשמי של השלטון.

נחום וואהלינער
שר האלף
תגובות: 1943
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » זונטאג יוני 18, 2017 2:23 pm

כ"ה סיון

החזן ר' יוסף ראזענבלאט ב"ר רפאל, תרצ"ג, הה"ז

נחום וואהלינער
שר האלף
תגובות: 1943
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » מוצ"ש יולי 08, 2017 11:12 pm

י"ז תמוז

הרה"צ ר' יעקב יוסף הערמאן ב"ר יצחק אייזיק זצ"ל
all for the boss
נפטר תשכ"ז ומנו"כ בהה"ז

אוועטאר
וועלוועל קליינער
שר חמישים
תגובות: 59
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2016 6:27 pm

וועלוועל קליינער

תגובהדורך וועלוועל קליינער » מאנטאג יולי 24, 2017 11:18 pm

היינט ר"ח מנחם אב איז די יארצייט פון הרה"ח מוה"ר חיים מרדכי ע"ה ב"ר שמואל שווארץ ז"ל וועלכער איז געווען באמת א עובד ה', ער פלעגט גיין אין די גאס, מיט צוגעמאכטע אויגן, צוליב יראת שמים, ער איז געווען א נהנה מיגיע כפו, ווען ער פלעגט גיין אין די באנק, האבן די אלע גוים מיט גויט'עס - ביים טעלער - געוויסט, אז ער גייט זיך נישט אויפהייבן די אויגן וד"ל. יהא זכרו ברוך.

אוועטאר
וועלוועל קליינער
שר חמישים
תגובות: 59
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2016 6:27 pm

וועלוועל קליינער

תגובהדורך וועלוועל קליינער » מאנטאג יולי 24, 2017 11:19 pm

ר' חיים מרדכי ע"ה ב"ר שמואל נ"י שווארץ, וחתן הרבני החסיד מוה"ר יחזקאל שרגא בן בילא פריעדמאן לרפו"ש.

א חסיד
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 26, 2014 3:45 pm

תגובהדורך א חסיד » מאנטאג יולי 24, 2017 11:32 pm

מי הוא זה?

אוועטאר
דונש
שר חמש מאות
תגובות: 769
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 25, 2017 3:23 pm
לאקאציע: שבתדיגע זמירות

תגובהדורך דונש » דינסטאג יולי 25, 2017 9:38 am

וועלוועל קליינער האט געשריבן:ר' חיים מרדכי ע"ה ב"ר שמואל נ"י שווארץ, וחתן הרבני החסיד מוה"ר יחזקאל שרגא בן בילא פריעדמאן לרפו"ש.

א ברודער פון -פונאנדערגעשייד- ר' יצחק שווארץ נ"י מייסד ומנהל חבורת תורתך שעשועי
פארגעס נישט צו געבן א שמייכל, עס קאסט אייך סייווי גארנישט.

א חסיד
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 26, 2014 3:45 pm

תגובהדורך א חסיד » דאנארשטאג יולי 27, 2017 11:19 am

היינט איז דער יאהרצייט פון הרה"ח רבי אפרים אהרן שטיין ע"ה בן להבלח"ט רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן שליט"א

אוועטאר
וועלוועל קליינער
שר חמישים
תגובות: 59
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2016 6:27 pm

תגובהדורך וועלוועל קליינער » דאנארשטאג יולי 27, 2017 7:07 pm

זיין פאטער הרה"צ מפאלטיטשאן שליט"א האט אנגעהויבן די דברי הספד ביי די לוי' "הבן יקיר לי אפרים..."
ער איז געווען מגדולי חסידי ותלמידי כ"ק אדמור ממונקאטש שליט"א, מנו"כ אין די חלקת מונקאטש אין ניו דזערסי

נחום וואהלינער
שר האלף
תגובות: 1943
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » פרייטאג יולי 28, 2017 2:08 pm

ו' אב

הרה"ח ר' שואל אלכסנדר בהרב מרדכי ביסטריצקי ז"ל

א פייערדיגע פארצייטישע חסידישע איד, דבוק בלו"נ לצדיקי אמת.

נאדווערנער אייניקעל
שר העשר
תגובות: 24
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 20, 2016 3:51 am

תגובהדורך נאדווערנער אייניקעל » דאנארשטאג אוגוסט 03, 2017 8:08 am

באקאנט פון דו סוד ישרים סעריא חסידשע ספרים וואס גייט ארויס דורך נכדו יצחק ביסטריצקי ווי באקאנט איז דער שיינע נועם אלימלך זייערע אויסגאבא

א חסיד
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 26, 2014 3:45 pm

תגובהדורך א חסיד » דאנארשטאג אוגוסט 03, 2017 4:49 pm

ר' יצחק ביסטריצקי איז בנו ולא נכדו

נחום וואהלינער
שר האלף
תגובות: 1943
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » דאנארשטאג אוגוסט 03, 2017 10:21 pm

י"ג מנ"א

השר ר' משה מונטיפיורי ב"ר יוסף אליהו, תרמ"ה

א חסיד
שר חמש מאות
תגובות: 987
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 26, 2014 3:45 pm

תגובהדורך א חסיד » מאנטאג אוגוסט 07, 2017 4:33 pm

ט"ז מנ"א
?? רבי משה בר יוסף אליהו (מונטיפיורא) מלונדון ע"ה תרמ"ג ה
ומנו"כ בלונדון??

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11450
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג אוגוסט 07, 2017 5:03 pm

א חסיד האט געשריבן:ט"ז מנ"א
?? רבי משה בר יוסף אליהו (מונטיפיורא) מלונדון ע"ה תרמ"ג ה
ומנו"כ בלונדון??

לויט די ידענים איז זיין יא"צ ט"ז
ומנוחתו ב Ramsgate
Thanet District
Kent England

נחום וואהלינער
שר האלף
תגובות: 1943
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » מאנטאג נובעמבער 20, 2017 9:48 am

א-ב כסלו
קדושי מומביי הי"ד

נחום וואהלינער
שר האלף
תגובות: 1943
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » מאנטאג נובעמבער 20, 2017 9:48 am

ב' כסלו

הגה"ח ר' שמואל מרגליות זצ"ל

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 11450
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג נובעמבער 20, 2017 10:48 am

נחום וואהלינער האט געשריבן:ב' כסלו

הגה"ח ר' שמואל מרגליות זצ"ל

מנו"כ בשיכון סקווירא


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 12 געסט