רבי אפרים פישל מסטריקוב זי"ע - טבת תקפ"ב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

אכן כן

תגובהדורך משמר » זונטאג פאברואר 05, 2017 3:09 pm

מצאתי אכן כך ברישומים של קוויף שזהו אכן רבי אברהם אלחנן אשר הו"ל את הספר עבודת ישראל בטרם כיהן בקוויף, והיה חתן רבי חיים מאיר יחיאל שפירא השרף ממוגלניצא בן בתו של המגיד מקוז'ניץ. אחיו רבי יוסל היה כמדומני חתן רבי משה אליקים בריעה בן המגיד. אחיו ר' הרשל טארנער היה חותנו בזיוו"ג של הרה"ק מצאנז ואחיו רבי משה היה חתנו של הרה"ק מצאנז כאשר נשא את בתו מזיוו"ר.
גם יש שם רישום נישואין שגיסו רבי משה יוסף בן השרף נישא לבת אחותו ונעשה חתן גיסו רבי אברהם אלחנן.
לעצט פאראכטן דורך משמר אום זונטאג פאברואר 05, 2017 3:43 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 746
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » זונטאג פאברואר 05, 2017 3:37 pm

משמר האט געשריבן:בין שברי מצבות המוטלים בצד ביה"ח בבזשעזשין נמצאת המצבה הזאת מצבת קודש.
של רבי שמעון יוסף שפירא בנו של רבי יעקב מבזשעזשין.
קען איינער עפעס משלים זיין?

ה"ה החסיד א...
הנכבד והיחס...
שמעון יוס....
בן הרב הקדוש ר' יע?
נכד הרב הקדוש ר' פיש...
זצלל"ה ? מסטריקוב
צוגעלייגטע
שמעון יוסף.JPG
שמעון יוסף.JPG (13.91 KiB) געזעהן 2682 מאל
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 746
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » זונטאג פאברואר 05, 2017 3:42 pm

קען איינער אויסגעפונען ווער ליגט דא
http://cemetery.jewish.org.pl/id_73193/ ... /photo.jpg
נין ונכד להרה"צ הקדוש הנקרא רבי פישלי מסטריקוב
צוגעלייגטע
קוזלובסקי.JPG
לעצט פאראכטן דורך להודות ולהלל אום זונטאג פאברואר 05, 2017 3:46 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

טבת תרצ"ד/תרצ"ז

תגובהדורך משמר » זונטאג פאברואר 05, 2017 3:45 pm

לפי הנראה למעלה כתוב קאזלאווסקי ולמטה כ"ה או משהו בדומה טבת תרצ"ד או תרצ"ז
קאזלאווסקי זענען אהן א שיעור, א פארצווייגטע משפחה.

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 746
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

שמואל ידידיה בן ר' מנחם מענדל קוזלובסקי - בביה"ח פיעטרוקוב

תגובהדורך להודות ולהלל » זונטאג פאברואר 05, 2017 3:49 pm

שמואל ידידיה בן ר' מנחם מענדל קוזלובסקי - בביה"ח פיעטרוקוב
צוגעלייגטע
שמואל ידידיה קוזלובסקי - פיטרוקוב.jpg
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל

תגובהדורך zkasher » מאנטאג פאברואר 06, 2017 5:22 am

משמר האט געשריבן:
להודות ולהלל האט געשריבן:
משמר האט געשריבן:רבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד - נכד רבי פישל מסטריקוב זי"ע


אויאזד השניה למטה נמצאת כיום בשטח פולין אולם למעשה זה עיירה ששייכת לחלק הגרמני של פולין, למדינת פרוסיה-אשכנז. זה לא פולישע שטעטל

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי הקביעה "משמר האט געשריבן: רבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד - נכד רבי פישל מסטריקוב זי"ע".

בפועל: זקני, רבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד, לא היה נכדו של ר' פישל מסטריקוב, כי אם חתנו דרך נישואיו לבת הצעירה דבורה. בנם של הזוג, שמעון כשר - אביו של זאב כשר הקבור בלודז', היה נכדו הישיר של האדמ"ור מסטריקוב זצ"ל.

בברכה,

זאב כשר

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

שגגה

תגובהדורך משמר » מאנטאג פאברואר 06, 2017 5:25 am

נכתב בשגגה, אבל אינני מוצא מהיכן הועתקה השורה הזו, יתכן שמי שציטט אותי הוסיף משלו על השורה שלי.

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

תגובהדורך zkasher » מאנטאג פאברואר 06, 2017 4:10 pm

משמר האט געשריבן:נכתב בשגגה, אבל אינני מוצא מהיכן הועתקה השורה הזו, יתכן שמי שציטט אותי הוסיף משלו על השורה שלי.

--------------------------------------------------------------
ל"משמר" היקר,
ציטוט זה מופיע בעמוד הקודם של אתר זה (עמ' 5), תחת פסקה של "להודות ולהלל", שנשלחה ב-2 לפברואר שעה 11:42, והיה חשוב לתקן זאת, שמא מאן דהוא יסיק בתום לב, מסקנה בלתי נכונה.

ושוב תודה לך,

מזאב כשר

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

תגובהדורך משמר » מאנטאג פאברואר 06, 2017 4:12 pm

זאת ראיתי, אבל אינני יודע מהיכן העתיקו 'להודות ולהלל', יתכן והוא עצמו הוסיף זאת, אין בידי לתקן טקסט שנמצא בתוך 'להודות ולהלל'.

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

תגובהדורך zkasher » מאנטאג פאברואר 06, 2017 4:30 pm

להודות ולהלל האט געשריבן:קען איינער אויסגעפונען ווער ליגט דא
http://cemetery.jewish.org.pl/id_73193/ ... /photo.jpg
נין ונכד להרה"צ הקדוש הנקרא רבי פישלי מסטריקוב

-------------------------------------------------------------------------------------------
צאצא לאדמור מסטריקוב.jpg

במידה ומדובר במצבה של מנוח בשם ראובן כשר, הרי בשכבת הגיל הזאת, היה לנו במשפחה ראובן כשר מפביאניץ שנישא לבת דודתו. נולד בשנת 1861 ונפטר בשנת 1837 (תרצ"ו כתלות בחודש).

עפ"י עץ משפחת כשר, שפורסם כבר באר זה, ראובן כשר דנן היה בנם של ר' אברהם-משה כשר מבז'ז'ין (1829-1929) ורעייתו שרה, שניהם חיו 100 שנים. אברהם משה כשר היה בנו של שמעון כשר בנם של ר' ראובן כשר אבד"ק אויאזד ודבורה בתו של הסבא קדישא ר' פישעלע מסטריקוב ז"צל.

לראובן כשר דנן היו אח ואחות: אשר כשר מבז'ז'ין ושפרה כשר-קייזמן.

זאב כשר

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 746
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג פאברואר 06, 2017 4:46 pm

משמר האט געשריבן:זאת ראיתי, אבל אינני יודע מהיכן העתיקו 'להודות ולהלל', יתכן והוא עצמו הוסיף זאת, אין בידי לתקן טקסט שנמצא בתוך 'להודות ולהלל'.

תקנתי זאת.

אגב, ישנו ספר בשם "שמע ישראל" מאת הרב מנחם מענדל כשר בן ר' יצחק פרץ, האם הוא היה קשור למשפחת כשר המדובר כאן באשכול?
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

הגה"ח רבי מנדל כשר זצ"ל

תגובהדורך משמר » מאנטאג פאברואר 06, 2017 5:04 pm

המדובר בהגה"ח רבי מנדל כשר זצ"ל מח"ס תורה שלמה הראש ישיבה הראשון דישיבת שפ"א אביו של הגה"ח רבי משה שלמה כשר ז"ל חותנו של הרה"ח ר' שמחה בלכרוביץ ז"ל.
לכאורה אין קשר, הם אינם נכדים של רבי פישל אלא מציינים כי הם נכדי הרמ"א. הם גם היו כותבים קאַשער בפתח וכמו באידיש, לכאורה הם נקראים ע"ש עיסוק בקאשע-כוסמת ולא משורש 'כשר' כיוון ששמם המקורי היה קאשע ללא האות ר'.
אביו של ר' מנדל היה ר' יצחק פרץ ב"ר יעקב לייב מחסידי גוסטינין. ר' יעקב לייב היה לכאורה בנו של ר' פרץ ב"ר ניסן.

מצו"ב מצבה לדוגמא מביה"ח בווארשא
צוגעלייגטע
קאשע.jpg

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל

תגובהדורך zkasher » מאנטאג פאברואר 06, 2017 5:31 pm

משמר האט געשריבן:המדובר בהגה"ח רבי מנדל כשר זצ"ל מח"ס תורה שלמה הראש ישיבה הראשון דישיבת שפ"א אביו של הגה"ח רבי משה שלמה כשר ז"ל חותנו של הרה"ח ר' שמחה בלכרוביץ ז"ל.
לכאורה אין קשר, הם אינם נכדים של רבי פישל אלא מציינים כי הם נכדי הרמ"א. הם גם היו כותבים קאַשער בפתח וכמו באידיש, לכאורה הם נקראים ע"ש עיסוק בקאשע-כוסמת ולא משורש 'כשר' כיוון ששמם המקורי היה קאשע ללא האות ר'.
אביו של ר' מנדל היה ר' יצחק פרץ ב"ר יעקב לייב מחסידי גוסטינין. ר' יעקב לייב היה לכאורה בנו של ר' פרץ ב"ר ניסן.

מצו"ב מצבה לדוגמא מביה"ח בווארשא

--------------------------------------------------------------------------------------------
כרגיל, "משמר" מדייק.
למרות מסורת רבת שנים של משפחת כשר, על פיה כל "הכְּשֵרִים" מפולין/מזרח אירופה הינם קרובי משפחה בדרגה זו או אחרת, שיחותי עם פרופסור אסא כשר בנדון העלו כי אינם קרובי משפחת כשר מאחר ואיות שמם אכן היה קאשער - בשונה מהאיות ע"ג כל מצבות משפחתי הזהה לאיות העברי "כשר"(ובהיגוי אידיש ופולנית Kuszer).
אגב, הפרופסור למדעי המקרא רימון כשר, אחיו של אסא כשר, הינו בן גילי ולמד עימי באותו בי"ס.
ה"כשרים" כונו בשם זה, משום שהיו ידועים כאנשים ישרי דרך שניתן לסמוך עליהם, לכן בחרו בהם אנשי העיירה היהודית כנציגיהם בפני רשויות השלטון הפולני. האם למישהו יש העתק של הספר "הכְּשֵרִים של פוזנאן"?
זאב כשר

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

תודה רבה!

תגובהדורך משמר » מאנטאג פאברואר 06, 2017 5:34 pm

באמת ישר כח. אם הם בעצמם גם טוענים זאת, אז זה כבר נחמד לשמוע.
אגב, אני חושב שאביהם היה שמעון כשר בנו של הרב מנדל כשר מארה"ב-ירושלים.

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6427
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » מאנטאג פאברואר 06, 2017 5:52 pm

zkasher האט געשריבן:
להודות ולהלל האט געשריבן:קען איינער אויסגעפונען ווער ליגט דא
http://cemetery.jewish.org.pl/id_73193/ ... /photo.jpg
נין ונכד להרה"צ הקדוש הנקרא רבי פישלי מסטריקוב

-------------------------------------------------------------------------------------------
בילד
במידה ומדובר במצבה של מנוח בשם ראובן כשר, הרי בשכבת הגיל הזאת, היה לנו במשפחה ראובן כשר מפביאניץ שנישא לבת דודתו. נולד בשנת 1861 ונפטר בשנת 1837 (תרצ"ו כתלות בחודש).

עפ"י עץ משפחת כשר, שפורסם כבר באר זה, ראובן כשר דנן היה בנם של ר' אברהם-משה כשר מבז'ז'ין (1829-1929) ורעייתו שרה, שניהם חיו 100 שנים. אברהם משה כשר היה בנו של שמעון כשר בנם של ר' ראובן כשר אבד"ק אויאזד ודבורה בתו של הסבא קדישא ר' פישעלע מסטריקוב ז"צל.

לראובן כשר דנן היו אח ואחות: אשר כשר מבז'ז'ין ושפרה כשר-קייזמן.

זאב כשר

המציבה הזאת אינו של מישהו ממשפחת כשר, על המציבה חרות השם 'קאזלאווסקי'.

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל

תגובהדורך zkasher » מאנטאג פאברואר 06, 2017 6:20 pm

משמר האט געשריבן:באמת ישר כח. אם הם בעצמם גם טוענים זאת, אז זה כבר נחמד לשמוע.
אגב, אני חושב שאביהם היה שמעון כשר בנו של הרב מנדל כשר מארה"ב-ירושלים.

----------------------------------------------------------
אכן משמר צדקת כרגיל,
אביהם של אסא ורימון כשר, היה המשורר שמעון כשר-קאשער - בנו של הרב מנחם-מנדל קאשר זצ"ל מוורשא.

האם יש דרך לאיתור שם משפחתו של ר' זאב אבד"ק קוויף, אביה של מרים אשת ר' שמעון שהיו הוריו של זאב כשר שנולד בפשיסחא נפטר בלודז' בשנת 1934- נינו הישיר של האדמו"ר מסטריקוב (אשר ע"ג מצבתו מוזכר סבו זאב אבד"ק קוויף שנפטר לפני 1851).

בברכה,
זאב כשר

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

תעודות נישואין

תגובהדורך משמר » מאנטאג פאברואר 06, 2017 6:38 pm

על מנת לאתר את שם משפחתו של רבי זאב אבד"ק קוויף יש צורך לעקוב אחרי תעודות נישואין מהעיירה הנ"ל מהשנים בהם חי ופעל, אולם כרגע אין לי גישה לשנים אלו מקוויף, אלא רק משנת 1851 שהיא כאמור לאחר פטירתו ומופיע הרב הבא אחריו רבי אברהם אלחנן אונגער.
בין השנים 1808-1825 [=תקס"ח-תקפ"ה] מופיעים כמה וכמה וולף בעיירה קוויף-Klwów.
אפשרות נוספת היא דרך איתור צאצאים נוספים ודרך התעודות שלהם למצוא את שם המשפחה. לחילופין במידה ותמצא תעודת הנישואין של שמעון כשר או תעודת הפטירה של זוגתו מרים - יכולה להיפתר התעלומה.

בברכה מרובה
משמר היוצא

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

תגובהדורך zkasher » דינסטאג פאברואר 07, 2017 5:15 am

משמר האט געשריבן:על מנת לאתר את שם משפחתו של רבי זאב אבד"ק קוויף יש צורך לעקוב אחרי תעודות נישואין מהעיירה הנ"ל מהשנים בהם חי ופעל, אולם כרגע אין לי גישה לשנים אלו מקוויף, אלא רק משנת 1851 שהיא כאמור לאחר פטירתו ומופיע הרב הבא אחריו רבי אברהם אלחנן אונגער.
בין השנים 1808-1825 [=תקס"ח-תקפ"ה] מופיעים כמה וכמה וולף בעיירה קוויף-Klwów.
אפשרות נוספת היא דרך איתור צאצאים נוספים ודרך התעודות שלהם למצוא את שם המשפחה. לחילופין במידה ותמצא תעודת הנישואין של שמעון כשר או תעודת הפטירה של זוגתו מרים - יכולה להיפתר התעלומה.

בברכה מרובה
משמר היוצא

----------------------------------------------------------
למשמר היוצא רוב תודות,
בהתייחס למה שכתבת: "בין השנים 1808-1825 [=תקס"ח-תקפ"ה] מופיעים כמה וכמה וולף בעיירה קוויף-Klwów".
האם אפשר לקבל ממך את שמות ה WOLF-ים שמצאת בקוויף? באיזה לינק ניתן למצוא את התעודות שלהם או לדוגמא תעודת הנישואין של שמעון כשר ורעייתו מרים, או תעודות פטירה שלהם.
לתשובתך אודה מקרב לב,
זאב כשר

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

תגובהדורך משמר » דינסטאג פאברואר 07, 2017 6:42 am

קיימים סריקות של שנים אלו, אך ללא אינדקס ובתערובת של רישומים קתולים-יהודים כפי שהיה נהוג בשנים הראשונות בהוראת הצבא הכובש של נפוליאון.
בשביל לאתר את כל ה'וולף' שהיו, צריך לעבור יסודי מאוד תעודה תעודה, עכ"פ את תעודת הנישואין של שמעון כשר לא מצאתי שם גם לאחר חיפוש.
ישנה משפחה עניפה בשם רוזנהולץ שאחד מבני המשפחה נקרא וולף, וישנם נוספים.
בשנת תקפ"ה יש זוג בשם וולף גרינבוים בן 34 האשה אסתר בת זליג ונולד להם בת זעלדא. על וולף כתוב לכאורה דוכובני דהיינו מורה הוראה או רב. אך עדיין אינני יכול להסתמך על שברי ידיעות כאלו

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

תגובהדורך zkasher » דינסטאג פאברואר 07, 2017 2:22 pm

משמר האט געשריבן:קיימים סריקות של שנים אלו, אך ללא אינדקס ובתערובת של רישומים קתולים-יהודים כפי שהיה נהוג בשנים הראשונות בהוראת הצבא הכובש של נפוליאון.
בשביל לאתר את כל ה'וולף' שהיו, צריך לעבור יסודי מאוד תעודה תעודה, עכ"פ את תעודת הנישואין של שמעון כשר לא מצאתי שם גם לאחר חיפוש.
ישנה משפחה עניפה בשם רוזנהולץ שאחד מבני המשפחה נקרא וולף, וישנם נוספים.
בשנת תקפ"ה יש זוג בשם וולף גרינבוים בן 34 האשה אסתר בת זליג ונולד להם בת זעלדא. על וולף כתוב לכאורה דוכובני דהיינו מורה הוראה או רב. אך עדיין אינני יכול להסתמך על שברי ידיעות כאלו

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ל"משמר העומד על משמרתו",

תודה מקרב לב - ייתכן שמידע זה מהווה קצה קצהו של חוט להמשך בדיקה, לפחות עפ"י המקצוע וריכוז השמות הפרטיים המופיעים תדיר בהמשך הדורות, בכלל זה שם סבי, זעליג והכשרים שקדמו לו בעץ המשפחה.

בברכה,

זאב כשר

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 746
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

כתב יד שכתב הרה"ק ר' יוסף יהודא מבלטה, מראשוני החסידים, אבי הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקוב זצ"ל?

תגובהדורך להודות ולהלל » דינסטאג פאברואר 07, 2017 4:53 pm

ווייסט איינער ביי וועם ליגט היינט דע כתב יד פון דע בלעטער וואס הרה"ק ר' יוסף יהודא מבלטה, מראשוני החסידים, אבי הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקוב זצ"ל, האט געשריבן?

כתב יד המופלא בחסידות
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 746
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

מקום קבורתו של ר' עזריאל הלוי לוי אבד"ק סטריקוב

תגובהדורך להודות ולהלל » מיטוואך פאברואר 08, 2017 4:44 pm

טריסקער האט געשריבן:וויבאלד ס'הערשט דא א צומישעניש האב איך פראבירט צו מאכן סדר פון די אלע נעמען און משפחות וואס זענען אייניקלעך פון רבי אפרים פישל מסטריקוב. ווער עס קען צולייגן און משלים זיין ווערט געבעטן.

בני ר' משה שפירא מברזשעזשין (ב1):

▪ ג3) מרת עלקא (בזוו"ר) = ר' עזריאל הלוי לוי אבד"ק סטריקוב; (בזוו"ש) = ר' סיני סאפיר אבד"ק ברזשעזשין



האם ידוע היכן מקום קבורתו של ר' עזריאל הלוי לוי אבד"ק סטריקוב חתן ר' משה שפירא?
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

נפטר בסטריקוב

תגובהדורך משמר » מיטוואך פאברואר 08, 2017 4:47 pm

הוא נפטר בסטריקוב ואם כן סביר להניח ששם מנו"כ אלא שכפי שכתב זאב כשר בית העלמין חרב ועל רוב שטחו הוקם מפעל לבטון. יש לקוות שבתור נכד של רבי פישל נטמן בסמוך אליו מחוץ לשטח המפעל.

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל

תגובהדורך zkasher » דאנארשטאג פאברואר 09, 2017 2:54 am

להודות ולהלל האט געשריבן:ווייסט איינער ביי וועם ליגט היינט דע כתב יד פון דע בלעטער וואס הרה"ק ר' יוסף יהודא מבלטה, מראשוני החסידים, אבי הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקוב זצ"ל, האט געשריבן?

כתב יד המופלא בחסידות

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תודה ל"אור הגנוז",

את צילום המאמר "על כתב יד מופלא בחסידות", שהודפס בעיתון "הצופה: בשנת 1960, זכיתי לקבל בתחילת שנת 1980 מידי הסופר והחוקר ר' אברהם מברך ז"ל, אף הוא צאצא של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל, דרך בן האדמו"ר רבי יעקב מבז'ז'ין זצ"ל. המאמר ניתן לקריאה במלואו בלינק הנ"ל שצירף "אור הגנוז".
ר' אברהם מברך, חיבר בין השאר את הספרים "אנשי המגילות הגנוזות", "חיפה היהודית בהסטוריה-מימי התנ"ך עד ימינו",
"שמעון בן כוסבא: נשיא ישראל", "מנהיגי ישראל וגבוריו: קורות היהודים מתקופת חורבן ירושלים עד חורבן ביתר", "מקום הקרב האחרון של יהודה המכבי", "סדר חכמי-התורה שבעל-פה בפרקי אבות, שנה בשנה", ו"על "הנתינים" שעשו עבודה במקדש, שנה בשנה".
כתב היד של אבי זקני, ר' יוסף יהודה לייב מבלטא, שהיה תלמידו הישיר של הבעלש"ט, מכיל 434 עמודים, 34 ס"מ האורך, ½21 ס"מ הרוחב, 32 שורות בכל עמוד, כתוב באורח צפוף, בפתח החיבור לוח המפתחות המשתרע על 4 עמודים, את הלוח לא כתב המחבר, זו עבודה מאוחרת יותר.

בעקבות המאמר הגעתי לאספן הספרים יעקב-צבי יוסקוביץ' בת"א, שהסתיר את כתה"י במזוודה מצופה זפת, בבית העלמין היהודי בלודז' והביא עימו את הספר לאחר השואה. יעקב-צבי סיפר לי כי נאלץ למכור את הספר לסוחר ספרים, בשל מחלת אשתו שעלתה לו בכסף רב.

הגעתי בתחילת 1980 לסוחר ספרים יצחק ולך, ברחוב הטורים 22 בשכונת מאה שערים בירושלים, ליד רח' סלונים בשוק.
כשהצגתי עצמי כצאצא של האדמו"ר מסטריקוב, הסכים מר ולך לאפשר לי עיון קצר בדפי הספר ובמקרה פתחתי בפרק העוסק בדברי קבלה, שנכתב בכתב יד ברור וקריא.
הסוחר לא הסכים להשאיל את הספר לאחת האוניברסיטאות ולו ליום אחד ודרש עבור כתב היד סכום גבוה ביותר.

ידוע לי מפי אחד מצאצאי האדמ"ור כי כיום נמצא בבית הספרים הלאומי עותק מיקרופיש של כתב היד, אולם קשה לקריאה.
לינק למיקרופיש: http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct& ... ase=NNLMSS
כתב יד זה, אינו כתב ידו המקורי של הרבי, כי אם עותק שהוכן בידי תלמידו של האדמו"ר מגור, כפי שסיפר רבי יששכר, צאצאו של האדמו"ר מסטריקוב, שמכר את עותק כתה"י ליעקב-צבי יוסקוביץ':

"[color=#0000BF][color=#0000BF]נשארתי לשבת בגור – המשיך רבי ישכר בסיפורו – כתב היד היה אצל הרבי, ביום הראשון, כשבאתי להפרד, בקשתי את הספר ענה ואמר: כתב היד נמצא אצל בני (ממלא מקומו ברבות הימים, האדמו"ר רא"מ מגור), להדפיס את החיבור "ס'איז דא זאכין וואס איז נישט פאר דער וועלט. אויסקלויבען ווער וועט עס מאכין" – לבחור מה להדפיס ומה לא להדפיס – מי יעשה מלאכה זו ?.
כתב היד נשאר כבר בגור, שלחתי את היהודי מבאלטה לגור והאדמו"ר רבי אברהם מרדכי שילם לו מחירו. כעבור עשרים שנה, אחרי פטירת הרבי בעל השפת אמת ובנו מילא מקומו, נסעתי לגור, לאדמו"ר ובין יתר הדברים אמרתי לו "הבאתי לרבי את החיבור של אבי האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב, אני נינו, מאד הייתי רוצה להעתיקו". האדמו"ר מגור נענה לבקשתי, כעבור שנה קבלתי העתק מכתב היד. סיים רבי ישכר את סיפורו, ניגש לארון והוציא את החיבור, החזיקו בידו מבלי לתת לי לנגוע בו, דפדף בו לעיני וסירב להרשות לי לעיין בו כסדרו, אמר, כי ישנם בחיבור סודות, שלא כל אחד רשאי לדעתם
[/color][/color]
".

לסיכום: לא ידוע לח"מ מה עלה בגורלו של הספר לאחר שזכיתי לעיין בו אצלל סוחר הספרים יצחק ולך - וכל מי שיודע על כך דבר
יבורך על מסירת המידע בנדון.

רצ"ב צילום דף מתוך המיקרופיש לדוגמה:
דף 006 מוקטן.jpg


בברכה,
זאב כשר

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 746
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

ר' יעקב ישראל קריגר - נכד רבי פישל מסטריקוב זצ"ל

תגובהדורך להודות ולהלל » מיטוואך מארטש 22, 2017 8:28 am

ר' יעקב ישראל קריגר - נכד רבי פישל מסטריקוב זצ"ל
בבית החיים נתניה
צוגעלייגטע
יעקב ישראל קריגר.jpg
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: אבן יקרה און 19 געסט