רבי אפרים פישל מסטריקוב זי"ע - טבת תקפ"ב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל

תגובהדורך zkasher » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 3:17 am

משמר האט געשריבן:בארכיון זי'כלין לא מצאתי את פטירתו של ר' יצחק איציק.
אולם בארכיון סטריקוב כפי שכתבתי יש את תעודת פטירתו מיום ו' פרשת שמות י"ח טבת תקפ"ב. אך אינני מאמין שטעו בדבר בגלל שיום ההילולא היה יום חג שזכרו אותו ועלו לקברו, לא מצאתי אי פעם שחסידים יטעו ביום ההילולא עוד לפני המלחמה. אך מנסיון התעודות לרוב נרשמו למחרת ולא תמיד דייקו לכתוב את השעה המדוייקת של האירוע ובמקום לציין שהיה זה אתמול ציינו היום, שישמע יותר אמין. לפעמים אף הפכו, בוורשה למשל לאחר פיענוח תעודה צריך להתייחס רק לתאריך הרישום, הם תמיד העידו כי הפטירה היתה שלשום, כי היה חוק שחייבים להלין נפטרים בטרם הקבורה, לא זכור לי מה היתה סיבת החוק. עכ"פ היו מקרים שבעקבות הלשנה הרשויות עלו על האמת ואסרו לקיים את ההלוויה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תודה שוב מקרב לב ל"משמר" במיוחד על מציאת מקומות המגורים של סבא-רבא זאב כשר ז"ל.

מכל מקום, אביא ציטוט מדויק מתוך "להב אש" אודות יום פטירתו של זקני הס"ק רב ר' פישלע מסטריקוב זצ"ל (פיסקה לפני אחרונה בספר):

"זקנינו הסבא קדישא זי"ע מסטריקוב נתבקש בישיבה של מעלה ביום ה' פ' שמות טו"ב טבת שנת תקפ"ב זי"ע ועכי"א".

סבורני כי סוגיה זו מצריכה בירור מעמיק, כיוון שיום פטירת זקני הסבא קדישא זי"ע מסטריקוב, אינו שנוי במחלוקת במהלך כל הדורות מאז פטירתו.

אנסה שוב לגשר (להעלות השערה): לדעתי מה שנמצא בארכיון סטריקוב הינו תעודת פטירתו של האדמו"ר מסטריקוב ולא של רבי איציק מז'יכלין, מה עוד שזה תואם את הכתוב בסוף הספר "להב אש" - לכן אני מציע בינתיים להניח בצד את סוגיית יום פטירתו של ר' איציק ולהתמקד בניתוח הבא של סוגיית שמה של אשת רבי ראובן כשר מאויאזד ז"ל.

1) הבה נזכור שוב מהם המסורות של בית משפחת כשר: (א) דבורה היתה בתו הצעירה של האדמו"ר מסטריקוב. (ב) בעלה, ר' ראובן כשר, נפטר בגיל צעיר יחסית בשנת 1846 (פנקס קהילות לודז' והגליל). גיל צעיר יחסית - משמע: פחות מגיל 60. (ג)כאשר נישאה דבורה בשנית לרבי איציק מז'יכלין, היא היתה עדיין בגיל הפריון, מאחר וילדה עוד ילדים בנוסף לילדיה מר' ראובן כשר, שמהם נוצרה השושלת הז'יכלינית. כלומר גילה היה לכל המאוחר 45-46 (ד) מכאן עולה שגילו של ר' ראובן כשר בעת פטירתו יכול היה להיות 50-59 שזה עדיין צעיר במושגים יהודיים (לא סביר שהפרש הגילים בינו לבין דבורה היה למעלה מ-13 שנים. (ה) מאחר והשם "איטה" מוזכר עפ"י "משמר" מספר פעמים, אני מציע שוב את האפשרות כי שמה המלא של דבורה היה "דבורה-איטה" ואפשרות זו מגשרת על פני כל הסתירות שאינן מתיישבות עם הכתוב בספר "להב אש" ועם המסורות המשפחתיות של הכשרים ושל הז'יכלינים.

בברכה,

זאב כשר

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

לא דייקתי בלשוני

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 5:51 am

אמת ויציב אשר העיר זאב כשר לגבי פטירת רבי פישל וזה אכן היתה כוונתי. אני עובר שוב לעיל ורואה שלא דייקתי בלשוני. תעודה הפטירה היא אכן של רבי פישל כפי שמופיע בתעודה בבירור. התכוונתי לומר שמה שמובא על מצבה בז'יכלין של הנפטר בשנת תקפ"ג עם תאריך אחר - אין הכוונה לרבי פישל. כפי שהארכתי ברור שהפטירה היא של רבי פישל.
לגבי הנכתב על מרת דבורה, עדיין אינני קובע עובדות, אני חושב שעדיין חסר לי חומר שיוכל יותר להבהיר את הספקות וליישב את התמיהות.

בברכה מרובה, משמר
לעצט פאראכטן דורך משמר אום דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 6:15 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

פטירת רבי ראובן כשר באויאזד

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 6:14 am

התרחש ביום ה-21 באפריל שנת 1846 בשעה 8 בבוקר התייצב היהודי מרקוס שטיינברג איש בית-המדרש [=שקולניק] בן 50 שנים ויצחק אברמוביץ סוחר [=הנדלרז'] בן 71 שנים שניהם מתגוררים בעיר אויאזד והצהירו כי כאן באויאזד ביום ה-20 בחודש ושנה הנוכחיים [כ"ד ניסן תר"ו] בשעה 6 בבוקר נפטר הרב ראובן כשר [=Rubin Kuszer] תושב עיר אויאזד בן 60 שנה, השאיר אחריו את אשתו המתאלמנת איטה כשר וארבעה ילדים: שמעון, אשר, לוי - בנים, ושפרה - בת - כולם תושבי אויאזד.
לאחר שנוכחנו שהעדים ראו במו עיניהם את פטירת ראובן כשר תעודה זו נקראה בפני המתייצבים ונחתמה.
מרדכי שטיין בערג Izak Abramowicz

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

ר' לוי יצחק כשר

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 7:38 am

הבן לוי הוא לכאורה ר' לוי יצחק כשר שהתגורר במאלניץ, זו' מרת ביילא לבית אייזנמן, בנותיו היו לאה וצירל. לאחר פטירתה בדמי ימיה בת כ"ז שנים נישא בשנית למרת יוכבד לבית וואש?
יש לציין כי כל בני משפחת כשר במאלניץ הינם ממשפחה זו, מופיעים כמו"כ ברישומים האחים בונם ופישל כשר בניו של ר' שמעון. כמו שציינתי לאחר מכן נולד לוי יצחק בשנת תקפ"א בדובז'ין, אם כי טרם אימתתי כראוי את המסמכים מדובז'ין.
לעצט פאראכטן דורך משמר אום דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 8:31 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל

תגובהדורך zkasher » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 7:41 am

משמר האט געשריבן:התרחש ביום ה-21 באפריל שנת 1846 בשעה 8 בבוקר התייצב היהודי מרקוס שטיינברג איש בית-המדרש [=שקולניק] בן 50 שנים ויצחק אברמוביץ סוחר [=הנדלרז'] בן 71 שנים שניהם מתגוררים בעיר אויאזד והצהירו כי כאן באויאזד ביום ה-20 בחודש ושנה הנוכחיים [כ"ד ניסן תר"ו] בשעה 6 בבוקר נפטר הרב ראובן כשר [=Rubin Kuszer] תושב עיר אויאזד בן 60 שנה, השאיר אחריו את אשתו המתאלמנת איטה כשר וארבעה ילדים: שמעון, אשר, לוי - בנים, ושפרה - בת - כולם תושבי אויאזד.
לאחר שנוכחנו שהעדים ראו במו עיניהם את פטירת ראובן כשר תעודה זו נקראה בפני המתייצבים ונחתמה.
מרדכי שטיין בערג Izak Abramowicz

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ושוב תודה ל"משמר" על השגת התעודה.
אנו למדים מתעודת הפטירה, כי מסורת משפחתנו בקשר לפטירת ר' ראובן כשר בגיל צעיר, אכן נכונה (גיל 60 נחשב ל"צעיר" בקרב היהודים).
שמותיהם של שמעון (אבי הסבא רבא שלי) ושפרה היו קיימים בתוכנת עץ המשפחה שלי - השם "אשר" זהה לשם שנתן הסבא רבא זאב כשר לסבא שלי (זליג = אשר) ומופיע תדיר גם בענפי משפחת כשר האחרים, את השם לוי לא מצאתי בינתיים, אבל אין לי ספקות בקשר לתעודה.

לטעמי - רישום השם "איטה" בתעודה זו מוכיח כי אימנו הקדמונית, שמה היה "איטה" - אולם אינו סוגר את הדלת בפני האפשרות שנקראה בכפל שמות כנהוג אצל יהודי מזרח-אירופה, דבורה-איטה.
הסבירות שמדובר בדבורה-איטה גוברת בגין שני טעמים:
א) המסורת מבית משפחת כשר בגינה נקראו 4 צאצאיות לפחות על שמה.
ב) המסורת של בית ז'יכלין והספר "להב אש" הקובעים ומציינים מפורשות את השם דבורה כאותה בת של הסבא קדישא שהתאלמנה ככתוב ברישא של הספר:
"ויהי אך ראה את בנו הק' ר' איציק ז"ל ביקש מאתו לשדך עמו (כי בתו הצדקת מרת דבורה זכרה לברכה היתה אז אלמנה מבעלה ראשונה וגם הרה"ק ר' איציק זצ"ל היה אז אלמן ר"ל מזיווג הראשון) והרה"ק ר' שמואל זצ"ל מלא בקשת הס"ק זי"ע ונעשה קשר החיתון".
בברכה,
זאב כשר

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

דובז'ין

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 7:54 am

בשנות העשרים של המאה ה-19 - שנות ה'תק"פ מופיעים הזוג ראובן ואיטה כשר בעיירה דובז'ין, שם נולד בנו לוי יצחק הנ"ל בשנת תקפ"א [שש שנים לאחר פטירת רבי לוי יצחק מברדיטשוב] ובת בשם לאה שנפטרה מיד לאחר מכן בשנת תקפ"ה, כנראה על שם הרבנית לאה אשת רבי פישל שנפטרה בשנת תקפ"ג. כמו"כ בשנת תקפ"ט לידה של פישל. האם ידוע על כך שהתגורר בדובז'ין? כנראה בשנים שבאויאזד כיהן רבי דוד'ל חריף חתנו של המאור ושמש מקרקוב [כמדומני שרבי דוד נפטר בשנת תקצ"א - 1831] התגורר עוד רבי ראובן כשר בדובז'ין ורק לאחר פטירת הרב הקודם עלה לכהן על כסאו.
בהעתק אחד המסמכים מדובז'ין מופיע כי שם אביו של ראובן הינו אשר, אך אינני מסתמך על כך כל עוד לא ראיתי את המסמך עצמו, כיוון שבאותם שנים היה כתב היד מאוד קשה לקריאה, ויתכן שהיה כתוב קשר ולא אשר.
לגבי השם דבורה, אף אני מצאתי אזכורים רבים לשם דבורה בתוך המשפחה. טרם מצאתי פתרון לכך,
ואני מודה מאוד לזאב כשר על דבריו השקולים והמדודים.

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

תגובהדורך zkasher » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 9:14 am

משמר האט געשריבן:בשנות העשרים של המאה ה-19 - שנות ה'תק"פ מופיעים הזוג ראובן ואיטה כשר בעיירה דובז'ין, שם נולד בנו לוי יצחק הנ"ל בשנת תקפ"א [שש שנים לאחר פטירת רבי לוי יצחק מברדיטשוב] ובת בשם לאה שנפטרה מיד לאחר מכן בשנת תקפ"ה, כנראה על שם הרבנית לאה אשת רבי פישל שנפטרה בשנת תקפ"ג. כמו"כ בשנת תקפ"ט לידה של פישל. האם ידוע על כך שהתגורר בדובז'ין? כנראה בשנים שבאויאזד כיהן רבי דוד'ל חריף חתנו של המאור ושמש מקרקוב [כמדומני שרבי דוד נפטר בשנת תקצ"א - 1831] התגורר עוד רבי ראובן כשר בדובז'ין ורק לאחר פטירת הרב הקודם עלה לכהן על כסאו.
בהעתק אחד המסמכים מדובז'ין מופיע כי שם אביו של ראובן הינו אשר, אך אינני מסתמך על כך כל עוד לא ראיתי את המסמך עצמו, כיוון שבאותם שנים היה כתב היד מאוד קשה לקריאה, ויתכן שהיה כתוב קשר ולא אשר.
לגבי השם דבורה, אף אני מצאתי אזכורים רבים לשם דבורה בתוך המשפחה. טרם מצאתי פתרון לכך,
ואני מודה מאוד לזאב כשר על דבריו השקולים והמדודים.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
כרגיל, תודה לכבודו,

מה שכתב ה"משמר" "עומד נכון על מכונו" ומזהיר באור יקרות את חקר האמת.
אכן, עפ"י פנקס הקהילות של לודז' והגליל, כיהן זקני ר' ראובן כשר (שאבי המנוח נקרא על שמו) כדיין בדובז'ין ואח"כ כיהן כרבה של העיר אויאזד עד לפטירתו בשנת 1846. לפניו אכן כיהן כרבה של אויאזד ר' דוד יצחק ברומברג המכונה "החריף" (ר' דוד'ל), שהיה תלמיד המגיד מקוז'ניץ וה"יהודי הקדוש" מפשיסחא (שזכה בצעירותו לגעת בידו החשופה של ס"ק ר' פישל זצ"ל).
ר' דוד'ל החליף את רבה של אויאזד ר' יחזקאל קליינבאום עד לפטירתו בשנת 1928, שימש בתפקיד אחריו בתפקיד כשנתיים עד לפטירתו בשנת תקצ"א (1831) - ואז החליף אותו אבד"ק קוז'ניץ ר' ראובן כשר כרבה של אויאזד עד שנת 1846.
כל זה מפורט בעמוד 46 של פנקס הקהילות כרך ראשון המצורף בזאת.
צוגעלייגטע
ראובן כשר-פנקס הקהילות.JPG

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

מאוד מענין!

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 9:20 am

תודה רבה לזאב כשר
לא ידעתי שיש פירוט כה מסודר על רבני העיירה. אכן כפי שאני נוכח הפרטים כאן מדוייקים להפליא והגיעו ממקור נאמן.
על הרב שבא אחריו, רבי אברהם יחיאל מיכל כהנא מסופר שכאשר עלה לדרוש כנהוג בעת קבלת הרב החדש, התעטף בטליתו ולא פצה את פיו ולבסוף אמר שיבקשו עליו שיאריך ימים.
בשנים האחרונות לפני המלחמה כיהן באויאזד הרב ברוך לזנובסקי מחסידי סוכטשוב.

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

תגובהדורך zkasher » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 3:08 pm

משמר האט געשריבן:תודה רבה לזאב כשר
לא ידעתי שיש פירוט כה מסודר על רבני העיירה. אכן כפי שאני נוכח הפרטים כאן מדוייקים להפליא והגיעו ממקור נאמן.
על הרב שבא אחריו, רבי אברהם יחיאל מיכל כהנא מסופר שכאשר עלה לדרוש כנהוג בעת קבלת הרב החדש, התעטף בטליתו ולא פצה את פיו ולבסוף אמר שיבקשו עליו שיאריך ימים.
בשנים האחרונות לפני המלחמה כיהן באויאזד הרב ברוך לזנובסקי מחסידי סוכטשוב.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
זייטיגע נאטיץ

לטובת כל העוסקים בעבודה החשובה לקימום עצי הקודש שנגדעו בניכר, להלן לינק המאפשר גישה לפנקס הקהילות של לודז' והגליל בשפה האנגלית: http://www.jewishgen.org/yizkor/pinkas_ ... html#Page9
וכן רצ"ב מסמך בכתב יד בשפת לע"ז (פולנית ורוסית), עליו חתום זקני רבי ראובן כשר מאויאזד (R.Kuszer)בענין שעיה-העניך קוזלובסקי ורבקה קוזלובסקי. האם מאן דהוא יכול לתרגם?
בברכה,
זאב כשר

Reuven Kuszer-Ujazd Signature.jpg

ישראל אברהם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 5:31 am

רבני אויאזד

תגובהדורך ישראל אברהם » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 3:16 pm

רבני אוּיַאזד

רבי יחזקאל קליינבוים
רבי דוד יצחק ב"ר ראובן בראמברג
רבי ראובן כשר
רבי אברהם יחיאל מיכל כהנא
רבי משה שמחה אלפוס(?)
רבי שמואל חיים לובלינר
רבי יוסף יהודא ליב בר"י
רבי ברוך לאזנאווסקי הי"ד

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

תמצית

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 3:24 pm

המסמך הינו ברוסית כפי שהיה מקובל לכתוב משנת 1868 כאשר הרוסים החמירו את הנהלים ועד לשנת 1915 כאשר גורשו הרוסים מפולין.
אינני יודע רוסית על בוריה, אכתוב את תמצית הפרטים: התרחש בעיר ז'רנוב ביום ה5/17 באוגוסט שנת 1898 בשעה 9 בערב הופיע ראובן כשר [Rubin Kuszer] שמש ביהכנ"ס (קשה לתרגם את ההגדרה הזאת, יתכן שהכוונה לתפקיד מכובד בקהילה, כיון שבוז'ניצני זה גם הקהילה וגם ביהכנ"ס) בן 51 שנים, לאחר מכן מוזכרים העדים, נערכה היום ברית נישואין דתית בין הענוך שִיע (העניך יהושע) קוזלובסקי רווק בנם של יעקב ליבוש ושיינדל לאצא לבית קוזלובסקי בני-זוג קוזלובסקי בן 19 שנים מתגורר בעיר ז'רנוב עם הוריו.
ורבקה קוזלובסקי רווקה ילידת מאלניץ המשתייכת לגמיני מַחוֹרי (כפר סמוך למאלניץ) בתם של אברהם ודבורה לבית קוזלובסקי בני-זוג קוזלובסקי, מתגוררת עם ההורים במאלניץ, בת 20 שנה.
הנישואין נערכו בפני רב האיזור יחזקאל וועלטפרייד (בנו של רבי עמנואל מרוספשה)

נ.ב. ראובן כשר חתום למטה כאחד מן העדים יחד עם יענקל ליזרוביץ, מחישוב השנים מדובר באחד מנכדיו של רבה של אויאזד.
אציין כי אינני יודע אם זה אמין מה שכתוב שגם האמא לבית קוזלובסקי או שזה נכתב מחוסר פרטים
לעצט פאראכטן דורך משמר אום זונטאג פאברואר 05, 2017 12:50 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 3:25 pm

[quote="ישראל אברהם"]רבני אוּיַאזד

יש"כ ל'ישראל אברהם' על רשימת הרבנים.
ר' יוסף יהודה לייב בר"י אין זה הרב מינצברג מטשעפלאוו?

ישראל אברהם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 5:31 am

תגובהדורך ישראל אברהם » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 3:36 pm

איך ווייס נישט ווער ער איז
אולי זה באמת הרב מינצבערג
למה אתה חושב כך?

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 3:39 pm

ישראל אברהם האט געשריבן:איך ווייס נישט ווער ער איז
אולי זה באמת הרב מינצבערג
למה אתה חושב כך?

שמו היה יוסף יהודה ליב, איני זוכר שם אביו.

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

תגובהדורך zkasher » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 3:57 pm

משמר האט געשריבן:המסמך הינו ברוסית כפי שהיה מקובל לכתוב משנת 1868 כאשר הרוסים החמירו את הנהלים ועד לשנת 1915 כאשר גורשו הרוסים מפולין.
אינני יודע רוסית על בוריה, אכתוב את תמצית הפרטים: התרחש בעיר ז'רנוב ביום ה5/17 באוגוסט שנת 1898 בשעה 9 בערב הופיע ראובן כשר [Rubin Kuszer] שמש ביהכנ"ס (קשה לתרגם את ההגדרה הזאת, יתכן שהכוונה לתפקיד מכובד בקהילה, כיון שבוז'ניצני זה גם הקהילה וגם ביהכנ"ס) בן 51 שנים, לאחר מכן מוזכרים העדים, נערכה היום ברית נישואין דתית בין הענוך שִיע (חנוך יהושע) קוזלובסקי רווק בנם של יעקב ליבוש ושיינדל לאצא לבית קוזלובסקי בני-זוג קוזלובסקי בן 19 שנים מתגורר בעיר ז'רנוב עם הוריו.
ורבקה קוזלובסקי רווקה ילידת מאלניץ המשתייכת לגמיני מַחוֹרי (כפר סמוך למאלניץ) בתם של אברהם ודבורה לבית קוזלובסקי בני-זוג קוזלובסקי, מתגוררת עם ההורים במאלניץ, בת 20 שנה.
הנישואין נערכו בפני רב האיזור יחזקאל וועלטפרייד (כנראה משפחת הצדיק מרוספשה)

נ.ב. ראובן כשר חתום למטה כאחד מן העדים יחד עם יענקל ליזרוביץ, מחישוב השנים מדובר באחד מנכדיו של רבה של אויאזד.
אציין כי אינני יודע אם זה אמין מה שכתוב שגם האמא לבית קוזלובסקי או שזה נכתב מחוסר פרטים

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
שוב תודה ל"משמר",

מבדיקה בעץ המשפחה של משפחת כשר עולה כי אכן היה במשפחתנו ראובן כשר שהתגורר בעיר ז'רנוב ושימש כגבאי ככל הנראה. הוא נולד בסביבות 1835 והיה אח של זאב כשר ואברהם-משה כשר, בניהם של שמעון ומרים כשר (בתו של רבי זאב מקוויף).
האם מאן דהוא הצליח לאתר את שם משפחתו של ר' זאב אבד"ק קוויף, אביה של מרים וסבושל זאב כשר מלודז', שצילום מצבתו
בבית העלמין היהודי בלודז' רצ"ב.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מצבת סבא רבא זאב כשר 1024   .jpg

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 746
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

בית הקברות היהודי בעיר אויאזד

תגובהדורך להודות ולהלל » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 4:42 pm

משמר האט געשריבן:רבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד


למעשה שטייט אויפן מפה צוויי מאהל אויאזד.
איינמאהל און לון הקודש, און איינמאהל און פוליש.
איז דא צוויי שטעט אויאזד?

און איינעק פון דע צוויי שטעט, איז דא א בית הקברות
בית הקברות בעיר אויאזד
צוגעלייגטע
אויאזד.JPG
לעצט פאראכטן דורך להודות ולהלל אום מאנטאג פאברואר 06, 2017 4:44 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 4:47 pm

להודות ולהלל האט געשריבן:
משמר האט געשריבן:רבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד - נכד רבי פישל מסטריקוב זי"ע


אויאזד השניה למטה נמצאת כיום בשטח פולין אולם למעשה זה עיירה ששייכת לחלק הגרמני של פולין, למדינת פרוסיה-אשכנז. זה לא פולישע שטעטל

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

יש ביה"ק

תגובהדורך משמר » דאנארשטאג פאברואר 02, 2017 4:48 pm

באויאזד הסמוכה לפיעטרקוב יש אכן בית הקברות. אינני יודע אם כבר תיעדו אותו.

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

רבי מרדכי שפירא

תגובהדורך משמר » פרייטאג פאברואר 03, 2017 2:09 am

בתעודת הפטירה של רבי יעקב מבז'ז'ין נכתב כי היה לו בן רבי מרדכי.
ר' מרדכי הנ"ל נשא את מרת רבקה ב"ר וולף ורבקה אופטובסקי מזדונסקה וולה
היו לו כמה בנים ובנות.
אחד מהם ר' חיים שפירא התגורר בראדומסק, נפטר כ"ו שבט תר"ס ושם מנו"כ.
מצו"ב מצבתו בראדומסק
מענין הכיתוב: "נכד הרב ר' אפרים זצ"ל"
צוגעלייגטע
חיים ב''ר מרדכי שפירא - ראדומסק.jpg

zkasher
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 29, 2017 4:41 am

זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל

תגובהדורך zkasher » זונטאג פאברואר 05, 2017 12:57 pm

ישראל אברהם האט געשריבן:רבני אוּיַאזד

רבי יחזקאל קליינבוים
רבי דוד יצחק ב"ר ראובן בראמברג
רבי ראובן כשר
רבי אברהם יחיאל מיכל כהנא
רבי משה שמחה אלפוס(?)
רבי שמואל חיים לובלינר
רבי יוסף יהודא ליב בר"י
רבי ברוך לאזנאווסקי הי"ד

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תודה על רשימת רבני אוּיַאזְד (Ujazd) בה נכלל רבי ראובן כשר ז"ל, חתנו של ר' פישל מסטריקוב זצ"ל.
האם כבודו יכול למצוא את רשימת רבניה של קוויף (Klwów) - במיוחד רבי זאב מקוויף, המוזכר ע"ג מצבתו של סבא רבא שלי - ר' זאב כשר שצילום מצבתו רצ"ב?
צוגעלייגטע
מצבת סבא רבא זאב כשר 1024   .jpg

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

ר' ישראל שפירא

תגובהדורך משמר » זונטאג פאברואר 05, 2017 1:05 pm

"הנקרא בין החסידים ר' ישראל שפירא ממלניטץ"
מצבת ר' ישראל שפירא על ביה"ח בווארשא
צוגעלייגטע
ישראל שפירא.jpg

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

אחיו ר' בונם שפירא

תגובהדורך משמר » זונטאג פאברואר 05, 2017 1:09 pm

"הנקרא בין החסידים ר' בינם שפירא מפעטרקיב"
מצבת אחיו ר' אפרים פישל שמחה בונם בווארשא
צוגעלייגטע
ר' בינם שפירא.jpg

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

הרב אונגער - מרבני קוויף

תגובהדורך משמר » זונטאג פאברואר 05, 2017 1:15 pm

[quote="zkasher"][quote="ישראל אברהם"]רבני אוּיַאזד

משנת תרי"א ואילך [=1851] חתום על המסמכים בקוויף בתור הרב המקומי Hune Unger - אלחנן אונגער. ככל הנראה נפטר רבי זאב לפני שנה זו. מה גם שנכדו ר' זאב כשר הקרוי על שמו כבר נולד בתקופה זו.
בשנת תרכ"ו - 1866 אנו מוצאים חתום על מסמכי הנישואין בעיירה את הרב ליבוש ליכט.

משמר
שר מאה
תגובות: 179
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2016 7:03 am

בית החיים בבזשעזשין

תגובהדורך משמר » זונטאג פאברואר 05, 2017 2:43 pm

בין שברי מצבות המוטלים בצד ביה"ח בבזשעזשין נמצאת המצבה הזאת מצבת קודש.
של רבי שמעון יוסף שפירא בנו של רבי יעקב מבזשעזשין.
קען איינער עפעס משלים זיין?

ה"ה החסיד א...
הנכבד והיחס...
שמעון יוס....
בן הרב הקדוש ר' יע?
נכד הרב הקדוש ר' פיש...
זצלל"ה ? מסטריקוב
צוגעלייגטע
רבי שמעון יוסף.jpg
לעצט פאראכטן דורך משמר אום זונטאג פאברואר 05, 2017 3:00 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

ישראל אברהם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 5:31 am

תגובהדורך ישראל אברהם » זונטאג פאברואר 05, 2017 2:57 pm

משמר האט געשריבן:
zkasher האט געשריבן:
ישראל אברהם האט געשריבן:רבני אוּיַאזד

משנת תרי"א ואילך [=1851] חתום על המסמכים בקוויף בתור הרב המקומי Hune Unger - אלחנן אונגער. ככל הנראה נפטר רבי זאב לפני שנה זו. מה גם שנכדו ר' זאב כשר הקרוי על שמו כבר נולד בתקופה זו.

הוא ניהו הרב אברהם אלחנן ב"ר מרדכי דוד אונגער.


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 16 געסט