רבי אפרים פישל מסטריקוב זי"ע - טבת תקפ"ב

[משמר]

התרחש בעיר המחוז פיוטרקוב ביום 9/21 ביוני שנת 1840 בבוקר בשעה שש. התייצב היהודי וולף גולדמינץ בן 59 שנים סופר הקהילה היהודית ויוסף יעקובוביץ איש רפואה בן 49 שנים שניהם תושבי פיוטרקוב והצהירו כי ביום האתמול [=י"ט סיון ת"ר] בשעה 5 בבוקר נפטר בפיוטרקוב היהודי יעקב שפירא בן 65 שנים דוכובני [=איש דת] בעיר בזשעזשעין נפת ראווסקי [ראווא] מחוז מאזובייצקי והגיע לכאן לקוראציע [=מנוחה, הבראה]. השאיר אחריו רק בנים: משה בן 40, מאיר בן 36, מרדכי בן 34, ישעיה בן 30 - בעיר בזשעזשעין.
לאחר שנוכחנו כי העדים חותמים על אשר ראו במו עיניהם את פטירת יעקב שפירא - תעודה זו נקרא בפני המתייצבים והמעידים ונחתמה בידיהם יחד עמנו.
וולף גולדמינץ - עד יוסף יעקובוביץ - עד אנדז'יי ז'ונד? - פקיד-משרד המצב האזרחי

זייער שווער צו ליינען. דא קען מען זען וועלעכע יאהר און וואו - איז נפטר געווארן רבי יעקב...
אנשטאט די קינדער שמעון יוסף און יצחק, שטייט מאיר און מרדכי, קען זיין אז מ'האט נישט געשריבן אלע, און קען זיין אז מ'האט פארטוישט נעמען. עכ"פ ס'איז א וויכטיגע דאקומענט. אויכעט שטייט נישט וועגן די טאכטער פייגא אשת ר' צבי הירש קאזלאווסקי מפשיסחא.
שטייט צוויי דאטום, 9 און 21, ניינע - לויט די יוליאני'שע קאלענדאזש, איין און צוואנציג - לויט די גריגוריאני'שע קאלענדאזש, דער נוצליכלע איז שטענדיג די פארשפעטערדיגע דאטום - די גריגוריאני. צווישן ביידע ס'איז דא ביז תר"ס - צוועלעף טעג, און פון יאהר תר"ס - דרייצן טעג.

[משמר]

סתם צו באמערקן, אין בזשעזשין יענע יאהרן האט געלעבט נאך איינער מיטן נאמען יעקב שפירא, נפטר געווארן אינם יאהר תר"א, א יוד אנ'ארימאן. עהר האט איבערגעלאזט א זון יחזקאל און א טאכטער מאטיל, מ'דארף באמערקן נישט צו טוישן צווישן דער מיט דער.

[משמר]

בהמשך הדורות נקראו לפחות 4 בנות ע"ש דבורה אשת ר' ראובן כשר מאויאזד, 2 נקראו דבורה-דינה ואחת נקראה דבורה-צינה (בתו של יחיאל כשר הקבורה בהר הזיתים).
זו מסורת הנסמכת לא רק על צאצאי רבי ראובן כשר מאויאזד, כי אם על ספרים וגם על צאצאי רבי יעקב מבז'ז'ין וצאצאי בעלה השני של דבורה רבי איציק מז'יכלין.

זאב כשר

חשוב מאוד להבין, אני לא מזלזל ח"ו במסורת המשפחתית, אבל אתה כותב בפירוש שיצחק איציק מז'יכלין נפטר בשנת תקפ"ג היא שנת 1823 ואילו ר' ראובן כשר נפטר בשנת תר"ו היא שנת 1846. אולי אוכל להבין אם כן איך נשא יצחק איציק מז'יכלין אשה 23 שנים אחרי פטירתו?
גם כידוע יצחק איציק מזי'כלין כבר היה מבוגר בפטירתו, הרב שמואל אבא מסטריקוב ורעייתו שהיו נכדים של מרת דבורה נולדו בתחילת שנות ה'תק"ע, איך זה עולה בקנה אחד?

בכל הרישומים בפולין, באויאזד ובעיירות מופיע כי שם אשת הרב היא איטה. גם מיד לאחר פטירתה בערך בשנת 1855 נתנו ילדיה מיידית את השם איטה. אני ח"ו לא באתי לפגוע, אני באמת לא מבין מה המקור לסתור את הדברים הבסיסיים.

מאי משמע מסורת הנסמכת על ספרים? יודיע לי כבודו מהיכן המקור המוזר שהבעל הראשון והלא-ידוע של מרת דבורה אשת ר' יצחק איציק מז'יכלין הינו לא פחות מאשר רבה של אויאזד רבי ראובן כשר. אתמהה. הכי כותב הספר 'להב אש' לא שמע מימיו את שמעה של משפחת כשר העניפה והחשובה שבאה בברית הנישואין עם חשובי המשפחות בפולין וביניהם רבה של קוויף? ועוד כפי שהזכרתי כיצד לאחר נישואיהם בשנת תר"ו נולד להם נכד בשנת תק"ע?

לעומת זאת, כל אשר אני כותב - הכל בהסתמך על פענוח מסמכים ותעודות מהארכיון הפולני ונתונים המוצלבים בד בבד עם מקורות היסטוריים ומצבות, ולא כותב שום דבר מ'השערה' או 'ידיעה'.

למשל בן הזקונים אליהו פרימר שהזכרתיו לעיל, מופיע בארכיון סטריקוב, שם מופיע שהוא בנם של פישל בן יהודה 'נבוז'ני' - הקדוש ולאה בת דוד. גם ברישום הפטירה של רבי פישל - מעיד הבן האמור אליהו ורשום כי הוא בנו של הנפטר. מה צריך יותר מכך?
זה ששם זה איננו מוכר - הרי זה שלב ראשון בפענוח יוחסין, כאשר משפחה מסויימת מתייחסת לאחד הצדיקים - שומא עלינו בראשונה לחפש איזה חתן לא ידוע ולבדוק מי היו ילדיו וכך לפתור את מרבית התעלומות, במקום הטעות הנפוצה שמנסים מיד ל'קשר' בקשרי יוחסין דרך בניו וחתניו הנודעים של הצדיק דרך 'שמות' שחוזרים על עצמם. שמות כמו דבורה ושרה מעולם אינם מקור סביר לקשר. אא"כ שמות כמו חוואַלע, שפרינצא פרימעט, דוואשע, גרינא, הודס-יארע, לייטשע ודומיהם - הרי הם בחזקת מקור ודרך לגלות קשרי משפחה.

דווקא הבן יצחק שמוזכר לתהלה כאבד"ק זארנוב, ימצא לי אי-מי את זכרו או את חתימתו בעיירה ז'ארנוב. אינו מופיע לא תחת השם שפירא ולא תחת השם פרימר/פרוֹמר/פרוּמר.

ולא באתי לקבוע עובדות בדבר שאי אפשר לבדקו. ניתן בקלות להזמין מהארכיון את תעודת הפטירה של הרב ראובן כשר בשנת 1846 ולבדוק: מה רשום שם - מי אשתו? דבורה בת ה-100, או איטה בת ה-70. ואגב הטענה שהרב כשר נפטר בדמי ימיו אין לה שחר, כבר היו לו נכדים גדולים ואולי אף נשואים - חותנו רבי פישל נפטר בשיבה טובה כ-24 שנים קודם לכן.

[משמר]

איך האב פרישע פרטים וועגן רבי משה שפירא דער זון פון רבי יעקב. עהר האט גיהאט נאך אפאר קינדער. איין טאכטער האט פארהייראט צוויי יאהר נאכן פטירה פון די מאמע.
זיין ווייב מרת מלכה חנה איז נפטר געווארן 58 יאהר אלט, ו' אלול תרי"ב. אין דער דאקומענט שטייט אז זי האט איבערגעלאזט זעקס קינדער: אלקה, אלמנה, 36 אלט [=אלמנה פון רבי עזריאל לוי אבד"ק סטריקאוו], לאה 28 יאהר [=אשת ר' אברהם פראהמאן], רחל 23 יאהר [=אשת ר' אליהו שלמה הערשנבערג], ביילא 18 יאהר [=אשת ר' חיים יצחק טראגטרעגער], חיים בער 19 יאהר [=זוגתו מרת שפרינצא בת המנוח יוסף דעסאו] - אלע האבן שוין חתונה גיהאט, און נאך א טאכטער פריידא וואס האט נאך נישט פארהייראט, 14 יאהר [=אשת ר' יעקב קאָרעלסברין].
די פרטים וועגן די איידימעס איך האב גענומען פון זייערע דאקומענטן. יעדער איינער ביי זיינ'ס/איהר'ס חתונה.
און דאן, מ'בעט די חשובער-רב 'טריסקער' זאל ביטע צולייגן אויבן די נעמען פון די פרישע פיר קינדער.

[משמר]

רבי צבי הירש נפטר ביום ל' ניסן תרט"ז בפשיסחא. איבערגעלאזט א פארצווייגטע משפחה.
א. ר' חיים אשר ממאלניץ. בזיוו"ר מרת בריינדל ב"ר מנדל בערנצווייג, בזיוו"ש מרת פריידל ב"ר הערש בערלינסקי מפיעטרקאוו נכדת הרבי ר' שמעלקא מניקלשלבורג.
ב. ר' מרדכי מוטל
ג. ר' אפרים פישל זוגתו מרת דבורה בת רבי יהושע אשר ראבינאוויטש מפאריסאוו בן היהודי הקדוש.
ד. ר' משה, נפטר על פני אביו ביום כ"א שבט תרט"ו.
ה. מרת לאה אשת ר' יחיאל אפרים פישל הכהן לעווין בן הרבי ר' העניך מאלכסנדר
ו. מרת פערל/חנה אשת ר' שלמה פינטשעווסקי
ז. מרת יוטיל אשת ר' נפתלי רובין
ח. מרת הינדא אשת ר' ישראל הלוי בארינשטיין מקאזשעניץ (ר' ישראל קאזשעניצער)
ט. מרת מינדל אשת ר' דוד אייזנמן מווארשא ובזיוו"ש אשת ר' אליעזר קראסוצקי
י. מרת שרה אשת ר' יצחק שאפירא (ב"ר יעקב מבזשעזשין בן הס"ק רבי פישל זי"ע).

[טריסקער]

רבי צבי הירש נפטר ביום ל' ניסן תרט"ז בפשיסחא. איבערגעלאזט א פארצווייגטע משפחה.

ו. מרת פערל/חנה אשת ר' שלמה פינטשעווסקי

וואס איז פשט פונעם ספק?

[משמר]

אצל רבי ישעיה שאפירא מפיעטרקאוו חתן הרה"ק רבי חיים דוד דאקטער יש להוסיף עוד שני ילדים:
ר' יעקב שאפירא, זו' מרת שרה ליבא ב"ר שלמה ליבערמאן.
מרת חיה אשת ר' אליעזר ראובן מאלץ מפיעטרקאוו. (אבי ר' פישל משם).

[משמר]

רבי צבי הירש נפטר ביום ל' ניסן תרט"ז בפשיסחא. איבערגעלאזט א פארצווייגטע משפחה.

ו. מרת פערל/חנה אשת ר' שלמה פינטשעווסקי

וואס איז פשט פונעם ספק?

א סתירה צווישן צוויי דאקומענטן... דערווייל כ'האב נישט גיהאט קיין געלעגנהייט פארשטן וועלעכע איז גערעכט.

[משמר]

יש להעיר כי ע"פ המובא ב'להב אש' היה רבי שמואל אבא מסטריקוב נינו חורגו של רבי פישל. אביו ר' זעליג היה בנו של ר' יצחק אייזיק מז'יכלין מזיווגו הראשון קודם שנשא את מרת דבורה בת רבי פישל. אמנם העירני חוקר היוחסין רנא"ו מא"י כי זוגתו של רבי שמואל אבא הרבנית גאלדא ראצא שהיתה בת דודו רבי מרדכי מבודזאנוב היתה נינתו ממש של רבי פישל, כיון שרבי מרדכי מבודזאנוב אחיו של ר' זעליג היה חתנה של אמו חורגתו מרת דבורה בתו של רבי פישל, וא"כ צאצאיו אחריו המה נכדי רבי פישל.
על כן לכאורה יש לתקן לעיל היכן שרשומים ר' זעליג ור' מרדכי מבודזאנוב בתור בניה של מרת דבורה, ורק ר' מרדכי אשר היה חתנה נחשב בין הצאצאים, ואילו ר' זעליג ב"ר יצחק אייזיק לא היה נכד של הס"ק רבי פישל.

[משמר]

ר' שמעון כשר וזוגתו מרת מרים בת רבי זאב אבד"ק קוויף היה להם עוד שני בנים:
ר' פישל. זו' מרת שמחה גיטל ב"ר משה ויגדאָראָביטש.
ר' שמחה בונם. זו' מרת בריינדל ב"ר ישראל הערץ.
לבד מזאת הבן הנזכר ר' זאב היה בן הזקונים לכאורה, נולד בפשיסחא לאחר נישואי שני אחיו ביום כ"א כסלו תרי"ד.

[טריסקער]

לבד מזאת הבן הנזכר ר' זאב היה בן הזקונים לכאורה, נולד בפשיסחא לאחר נישואי שני אחיו ביום כ"א כסלו תרי"ד.

לויט זיין יארגאנג (בן 83) ביי זיין פטירה (שנת תרצ"ד) קומט אויס אז ער איז געבוירן געווארן שנת תרי"א.

[משמר]

לבד מזאת הבן הנזכר ר' זאב היה בן הזקונים לכאורה, נולד בפשיסחא לאחר נישואי שני אחיו ביום כ"א כסלו תרי"ד.

לויט זיין יארגאנג (בן 83) ביי זיין פטירה (שנת תרצ"ד) קומט אויס אז ער איז געבוירן געווארן שנת תרי"א.

טאקע די שאלה איז שווער, אבער קען זיין אז מ'האט פארשפעטיגט דער רישום און דער דאטום איז נישט ריכטיג, אבער איך זאג אייך, אז קען גאר זיין אז די מצבה איז נישט פונקטליך.
כ'האב א באבע וואס נפטר געווארן תרפ"ט און אויף איר מצבה שטייט אז זי "בת פ"ד שנים" אבער איהר געבורט'ס דאקומענט געשריבן שוין אינם יאהר תר"ג, וויא קען זיין אז מ'האט געשריבן איינער צוויי יאהרן איידער איז געבוירן בכלל?

[טריסקער]

ווען דער דערמאנטע מרת שפרה די טאכטער פון רבי ראובן כשר, ווען זי האט פארהייראט שנת תר"ב שטייט אז די עלטערן ביידע ביים לעבן. א יאר שפעטער געבוירן פון דעם זיווג א בת יחידה מיט נאמען חיה, אינ'ם יאהר תר"ו מרת שפרה נפטר געווארן יינגע הייט אין אפאטשנא און שטייט אינ'ם דאקומענט אז דער פאטער רבי ראובן לעבט שוין נישט אבער די מאמע איטה לעבט נאך.

דער טאכטער 'חיה' איז מזוו"ר אדער מזוו"ש פון איר מאמע?
און איז זי געווען חתונה געהאט (אויב יא צו וועמען)?

[zkasher]

לגבי בית הקברות היהודי בסטריקוב
בשנת 2012 ביקרנו, אני ובני משפחתי בבית הקברות בסטריקוב, על פי הנחיות שקיבלתי מבן דוד מדור רביעי שלי, ד"ר אברהם כשר ז"ל שביקר במקום עם אשתו איילה, וחקר את אנשי סטריקוב בשפה הפולנית, בה דיבר (הוא נולד בבז'ז'ין) ואת אנשי העירייה המקומית.
בדיקתו העלתה כי על גבי בית העלמין היהודי בנו הפולנים מפעל לייצור קירות בטון בשם "GO-TRAKT", אולם קבריהם של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב ובתו הצעירה דבורה, שהיתה טמונה לצידו, נותרו מחוץ לחומת המפעל.
בביקורי, הצלחתי למצוא עפ"י תיאורו של ד"ר אברהם כשר יחד עם בני, אריאל כשר, את מיקומם של הקברים במרחק כמטר מן החומה המערבית של המפעל וצילמתי את תלוליות הקברים שלא נפגעו, למרות הריסת האוהל, שלא נפגע גם בתקופת הכיבוש הנאצי - משום שנשמר בידי פאלקס-דויטשע קתולית - שזכרה כי כלל תושבי סטריקוב נהגו אף הם לשים קוויטאלעך באוהל האדמו"ר מסטריקוב שכונה בפיהם "פישל קאבאליסטה".
אני מצרף בזאת את צילום תלוליות הקברים ואת צילום שלט המפעל שהוצאתי מתוך וידאו שצילמתי, למרות חוסר שיתוף הפעולה מצד הנהלת המפעל וחשדנותם.
בברכה,
זאב כשר

[משמר]

ווען דער דערמאנטע מרת שפרה די טאכטער פון רבי ראובן כשר, ווען זי האט פארהייראט שנת תר"ב שטייט אז די עלטערן ביידע ביים לעבן. א יאר שפעטער געבוירן פון דעם זיווג א בת יחידה מיט נאמען חיה, אינ'ם יאהר תר"ו מרת שפרה נפטר געווארן יינגע הייט אין אפאטשנא און שטייט אינ'ם דאקומענט אז דער פאטער רבי ראובן לעבט שוין נישט אבער די מאמע איטה לעבט נאך.

דער טאכטער 'חיה' איז מזוו"ר אדער מזוו"ש פון איר מאמע?
און איז זי געווען חתונה געהאט (אויב יא צו וועמען)?

איך האב געשריבן קלאהר, זי איז פון זיוו"ש, דער חתונה איז גיוועהן תר"ב אין זי איז געבוירן תר"ג.
ווייס איך נישט ווער איז גיוועהן איר מאן. איך האב דערווייל געטראפן נאר די געבורט'ס דאקומענט.

[משמר]

ישר כח גדול לזאב כשר על המידע המיוחד שהוא משתף עמנו כאן.
מעורר התפעלות המסירות וההשקעה שעשיתם בשביל פעילות חשובה זו.
מאוד מענין גם הכינוי "פישל קאַבּאַליסטא" שמושרש בפיהם של הפולנים, כי כפי שציינתי בכל המסמכים אודות רבי פישל מצויין שהוא "נאבּוז'ני" שפירושו "קדוש", "איש אלוקים" וכדו'. רואים שאכן היה נקרא בתוספת כינוי מיוחדת בפי הפולנים עוד בימי חיותו. דבר שלא מופיע במסמכים מקבילים אצל שאר הצדיקים מאותה תקופה.
ישר כח גדול!!!
ואנו תפילה כי זכות הצדיק תעמוד לנו בכל אשר נצטרך.

[משמר]

לפי הרישומים בלודז' נראה כי זאב כשר הטמון בלודז' התגורר לאחר נישואיו בעיירה זדונסקה וולה
גם ברישום של אשתו פייגא בת יחזקאל (למשפחת יוכלוביץ?) המתגוררת ברחוב בז'ז'ינסקה 40 היא ילידת זדונסקה וולה שם נולדה ביום 13/1/1852, וגם ברישום של בנו ראובן מופיע כי הוא יליד ז. וולה.
העיירה כידוע נקרא בהיגוי החסידי בקיצור 'וואָלע', הרבה חסידים ויהודים שמוצאם מזדונסקה וולה נקראו על שם העייר כמו ר' משה'לי וואלער (קובלסקי), ר' סנדר וואלער (באומץ), ר' יעקב משה וואלער, ר' אברהם חיימ'ס מוואליע ועוד רבים וטובים. על יהודי מזדונסקה וולה היו אומרים: ער שטאמט פון וואָלע.

מצו"ב חתימת השו"ב משנות ה'תק"פ בראשית ימיה של הקהילה היהודית במקום

[משמר]

ווען דער דערמאנטע מרת שפרה די טאכטער פון רבי ראובן כשר, ווען זי האט פארהייראט שנת תר"ב שטייט אז די עלטערן ביידע ביים לעבן. א יאר שפעטער געבוירן פון דעם זיווג א בת יחידה מיט נאמען חיה, אינ'ם יאהר תר"ו מרת שפרה נפטר געווארן יינגע הייט אין אפאטשנא און שטייט אינ'ם דאקומענט אז דער פאטער רבי ראובן לעבט שוין נישט אבער די מאמע איטה לעבט נאך.

דער טאכטער 'חיה' איז מזוו"ר אדער מזוו"ש פון איר מאמע?
און איז זי געווען חתונה געהאט (אויב יא צו וועמען)?

או הא! הרב דטריסק, איך זעה אז איהר זענט נישט פארדרימלט און האלט אין איין טוהען לכבוד די שושילתא קדישא. אגרויסן ישר כח! כה לחי.

[משמר]

ברשות רבנים חשובים דפה, יושבי על מדין, שרי רבבות ואלפים, שרי מאות, שרי חמישים ונשואי פנים, הרבנים החשובים 'טריסקר', 'מיללער', 'יציב פתגם', 'סטרעטענער אייניקל', 'ישראל אברהם', 'להודות ולהלל', 'זכות אבות', 'שלומעלע', 'יהיה כן', ואחרונים חביבים רבנן די בכל אתר ואתר ואנשי שלומינו היקרים.

לאשר עד כה נשתברו כמה עטים בידי לכתוב בשפת היידיש ולא עלתה בידי כראוי, הנני מבקש מכם להתיר נדרי ואכתוב מכאן ואילך יותר בשפת לשה"ק שאני מורגל בה יותר.

[zkasher]

תגובה למשמר בקשר לכתוב בספר "להב אש".

קיימת אצלי הערכה רבה על השקעתך להביא עובדות על דיוקן - ואכן למדתי ועדיין אני למד פרטים חדשים שלא היו ידועים לי, בעקבות מחקרי בספרי חסידים ובעדויות בני משפחתי.

תודה במיוחד על חשיפת שמותיהם של אחי סבא רבא שלי (זאב כשר ז"ל מלודז') - ר' פישל ור' שמחה בונם ושמות נשותיהם, כמו חשיפת שם אמו של זאב כשר, מרים - אשת ר' שמעון כשר בן רבי ראובן מאויאזד ז"ל.

כמוני, כמוך שואף אני להגיע לחקר האמת, גם אם הטעו אותי המצבות או הספרים או המסורות בע"פ ובכתב. מסיבה זו הרשה נא לי להתייחס לכתוב בספר "להב אש" ולהסבירו כדלהלן:
כשכתב הרב אפרים מאיר זיכלינסקי בהרה"ג אדמו"ר מז'יכלין את ספרו "להב אש", את המשפטים הבאים:

"ר' איציק, הוא הקדוש ז"ל היה חביב מאד בעיני חותנו הסבא קדישא זי"ע מסטריקוב ועל מצבת קברו אשר עומד לנס בעיר ז'יכלין כתוב לאמור שהיה חתנא דהאי ס"ק הרבי פישלי הנ"ל והוא העיד עליו שרבים השיב לעבודת הבורא ונסתלק לחיי עוה"ב ביום כ"א אייר שנת תקפ"ג וסיבת הדבר שנעשה חתנא דבי נשיאה הנל הי' שפ"א בא הסבא קדישא מסטריקוב הנ"ל לעיר טשרווינסק מקום משכן קדשו של הרה"ק ר' שמואל ז"ל אבי ר' איציק ז"ל ובא לבית הר"ש זצ"ל הנ"ל ויהי אך דרך הס"ק זי"ע את רגליו הק' על מפתן ביתו ועמד כרגעים אחדים אז פתח פי קדשו ואמר איך שמרגיש פה תורה לשמה ונכנס אל הבית הפנימי ויהי אך ראה את בנו הק' ר' איציק ז"ל ביקש מאתו לשדך עמו (כי בתו הצדקת מרת דבורה זכרה לברכה היתה אז אלמנה מבעלה ראשונה וגם הרה"ק ר' איציק זצ"ל היה אז אלמן ר"ל מזיווג הראשון) והרה"ק ר' שמואל זצ"ל מלא בקשת הס"ק זי"ע ונעשה קשר החיתון".

המשפט: ס"ק הרבי פישלי הנ"ל והוא העיד עליו שרבים השיב לעבודת הבורא ונסתלק לחיי עוה"ב ביום כ"א אייר שנת תקפ"ג - מתייחס לשנת פטירתו של האדמו"ר סבא-קדישא ר' פישלי מסטריקוב זצ"ל ולא לשנת פטירתו של ר' איציק רחמנא ליצלן...

אנא בדוק ברישומיך ותווכח כי ר' פישלי זצ"ל אכן נפטר בשנת 1822 ללוח הגרגוריאני - היא שנת תקפ"ג לספירתנו, ולכן אני עומד על כך כי מסורת בית ז'יכלין ומסורת בית כשר - מדוייקות הן, דהיינו: דבורה שפירא היתה נשואה לרבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד, עד לפטירתו בשנת 1846 ואח"כ נישאה לרבי איציק מז'יכלין בזוו"ש (וגם אצלו היה מדובר בזוו"ש) וכך נוסדה השושלת הז'יכלינית.

תודה לך על גילוי בן נוסף בשם אליהו שנולד לאדמו"ר ר' פישלי מסטריקוב זצ"ל, ותמיד אשמח לשמוע מכבודו על גילויים נוספים בקשר למשפחתי.

בברכה,

זאב כשר

[משמר]

[quote="zkasher"]תגובה לזאב כשר

תודה רבה על המילים החמות!
אני עדיין לא עומד על דבריי במאת האחוזים. אשתדל להמשיך לחפש ולמצוא פרטים שיפתרו את התעלומות ויעמידו הכל על מקומו.
לא היתה כוונתי ח"ו לסתור מסורות משפחתיות, כיון שאני בדרכי דוגל מאוד בידיעות המגיעות במסורת המשפחה, נגד דעתם של חוקרים אחרים המזלזלים וחושבים כי כל תעודה שסותרת לכאורה את המסורת, הרי היא הצודקת וכל המסורות בטלים. כך דרכו של עולם שכל חידוש שמגיע מאמינים בו נגד כל הידוע, כמובן עד החידוש הבא שסותר את החידוש הקודם.
נפלא הדבר כאשר מעלים על הכתב את הידיעות המשפחתיות שעברו במסורת ואין כמוהם לתיעוד דברי הימים, זאת אומר אני מנסיון רב בתחום.
לגבי ההשערה שכתבת על שנת 1822 היא שנת תקפ"ג, חשבתי על ההשערה הזאת, אולם לאחר עיון בספר 'להב אש' עצמו מצאתי שהוא כותב בפירוש כי רבי פישל נפטר ביום חמישי לפרשת שמות י"ז טבת תקפ"ב, לאחר שתרגמתי את תעודת הפטירה של רבי פישל מהתאריך הלועזי יצא לי התאריך י"ח טבת תקפ"ב, ז"א שהתעודה נרשמה באיחור של יום אחד בלבד והיא מתאימה להפליא עם תאריך הפטירה המקובל שחל לפני כשבועיים.
אוסיף לבדוק את הנושא
ואודה בזאת מקרב ליבי לזאב כשר על מסירותו הבלתי נלאית למען כבוד ראשי משפחתו גדולי הדור ומצוקי ארץ אשר כל הארץ רעשה לשמעם.

[להודות ולהלל]

ברשות רבנים חשובים דפה, יושבי על מדין, שרי רבבות ואלפים, שרי מאות, שרי חמישים ונשואי פנים, הרבנים החשובים 'טריסקר', 'מיללער', 'יציב פתגם', 'סטרעטענער אייניקל', 'ישראל אברהם', 'להודות ולהלל', 'זכות אבות', 'שלומעלע', 'יהיה כן', ואחרונים חביבים רבנן די בכל אתר ואתר ואנשי שלומינו היקרים.

לאשר עד כה נשתברו כמה עטים בידי לכתוב בשפת היידיש ולא עלתה בידי כראוי, הנני מבקש מכם להתיר נדרי ואכתוב מכאן ואילך יותר בשפת לשה"ק שאני מורגל בה יותר.

מותר לך, מותר לך, מותר לך.
תמשיך להנות ולהאיר לנו, בכשרונך המופלאים.

[zkasher]

ל"משמר" שוב רוב תודות על החקירה הדרישה והצמידות לדיוק - זה מתאים למהנדסי מטוסים.

אכן תאריך פטירת האדמו"ר המקובל במשפחה, הינו ביום ה' פרשת שמות י"ז טבת שנת תקפ"ב 1822 ובהחלט ייתכן כי הרב אפרים מאיר ז'יכלינסקי בהרה"ג אדמו"ר מז'יכלין, טעה מעט לגבי תאריך פטירתו של ר' פישל - אולם בכל מקרה לא סביר כי ר' פישל זצ"ל וחתנו ר'איציק, נפטרו באותה שנה.

מעניין מה התעודות אומרות לנו על כך.

בברכה,

זאב כשר

[משמר]

בארכיון זי'כלין לא מצאתי את פטירתו של ר' יצחק איציק.
אולם בארכיון סטריקוב כפי שכתבתי יש את תעודת פטירתו מיום ו' פרשת שמות י"ח טבת תקפ"ב. אך אינני מאמין שטעו בדבר בגלל שיום ההילולא היה יום חג שזכרו אותו ועלו לקברו, לא מצאתי אי פעם שחסידים יטעו ביום ההילולא עוד לפני המלחמה. אך מנסיון התעודות לרוב נרשמו למחרת ולא תמיד דייקו לכתוב את השעה המדוייקת של האירוע ובמקום לציין שהיה זה אתמול ציינו היום, שישמע יותר אמין. לפעמים אף הפכו, בוורשה למשל לאחר פיענוח תעודה צריך להתייחס רק לתאריך הרישום, הם תמיד העידו כי הפטירה היתה שלשום, כי היה חוק שחייבים להלין נפטרים בטרם הקבורה, לא זכור לי מה היתה סיבת החוק. עכ"פ היו מקרים שבעקבות הלשנה הרשויות עלו על האמת ואסרו לקיים את ההלוויה.

[zkasher]

בארכיון זי'כלין לא מצאתי את פטירתו של ר' יצחק איציק.
אולם בארכיון סטריקוב כפי שכתבתי יש את תעודת פטירתו מיום ו' פרשת שמות י"ח טבת תקפ"ב. אך אינני מאמין שטעו בדבר בגלל שיום ההילולא היה יום חג שזכרו אותו ועלו לקברו, לא מצאתי אי פעם שחסידים יטעו ביום ההילולא עוד לפני המלחמה. אך מנסיון התעודות לרוב נרשמו למחרת ולא תמיד דייקו לכתוב את השעה המדוייקת של האירוע ובמקום לציין שהיה זה אתמול ציינו היום, שישמע יותר אמין. לפעמים אף הפכו, בוורשה למשל לאחר פיענוח תעודה צריך להתייחס רק לתאריך הרישום, הם תמיד העידו כי הפטירה היתה שלשום, כי היה חוק שחייבים להלין נפטרים בטרם הקבורה, לא זכור לי מה היתה סיבת החוק. עכ"פ היו מקרים שבעקבות הלשנה הרשויות עלו על האמת ואסרו לקיים את ההלוויה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תודה שוב מקרב לב ל"משמר" במיוחד על מציאת מקומות המגורים של סבא-רבא זאב כשר ז"ל.

מכל מקום, אביא ציטוט מדויק מתוך "להב אש" אודות יום פטירתו של זקני הס"ק רב ר' פישלע מסטריקוב זצ"ל (פיסקה לפני אחרונה בספר):

"זקנינו הסבא קדישא זי"ע מסטריקוב נתבקש בישיבה של מעלה ביום ה' פ' שמות טו"ב טבת שנת תקפ"ב זי"ע ועכי"א".

סבורני כי סוגיה זו מצריכה בירור מעמיק, כיוון שיום פטירת זקני הסבא קדישא זי"ע מסטריקוב, אינו שנוי במחלוקת במהלך כל הדורות מאז פטירתו.

אנסה שוב לגשר (להעלות השערה): לדעתי מה שנמצא בארכיון סטריקוב הינו תעודת פטירתו של האדמו"ר מסטריקוב ולא של רבי איציק מז'יכלין, מה עוד שזה תואם את הכתוב בסוף הספר "להב אש" - לכן אני מציע בינתיים להניח בצד את סוגיית יום פטירתו של ר' איציק ולהתמקד בניתוח הבא של סוגיית שמה של אשת רבי ראובן כשר מאויאזד ז"ל.

1) הבה נזכור שוב מהם המסורות של בית משפחת כשר: (א) דבורה היתה בתו הצעירה של האדמו"ר מסטריקוב. (ב) בעלה, ר' ראובן כשר, נפטר בגיל צעיר יחסית בשנת 1846 (פנקס קהילות לודז' והגליל). גיל צעיר יחסית - משמע: פחות מגיל 60. (ג)כאשר נישאה דבורה בשנית לרבי איציק מז'יכלין, היא היתה עדיין בגיל הפריון, מאחר וילדה עוד ילדים בנוסף לילדיה מר' ראובן כשר, שמהם נוצרה השושלת הז'יכלינית. כלומר גילה היה לכל המאוחר 45-46 (ד) מכאן עולה שגילו של ר' ראובן כשר בעת פטירתו יכול היה להיות 50-59 שזה עדיין צעיר במושגים יהודיים (לא סביר שהפרש הגילים בינו לבין דבורה היה למעלה מ-13 שנים. (ה) מאחר והשם "איטה" מוזכר עפ"י "משמר" מספר פעמים, אני מציע שוב את האפשרות כי שמה המלא של דבורה היה "דבורה-איטה" ואפשרות זו מגשרת על פני כל הסתירות שאינן מתיישבות עם הכתוב בספר "להב אש" ועם המסורות המשפחתיות של הכשרים ושל הז'יכלינים.

בברכה,

זאב כשר