משמר האט געשריבן:בין שברי מצבות המוטלים בצד ביה"ח בבזשעזשין נמצאת המצבה הזאת מצבת קודש.
של רבי שמעון יוסף שפירא בנו של רבי יעקב מבזשעזשין.
קען איינער עפעס משלים זיין?
ה"ה החסיד א...
הנכבד והיחס...
שמעון יוס....
בן הרב הקדוש ר' יע?
נכד הרב הקדוש ר' פיש...
זצלל"ה ? מסטריקוב
רבי אפרים פישל מסטריקוב זי"ע - טבת תקפ"ב
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
- אטעטשמענטס
-
- שמעון יוסף.JPG (13.91 KiB) געזען 4502 מאל
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
קען איינער אויסגעפונען ווער ליגט דא
http://cemetery.jewish.org.pl/id_73193/ ... /photo.jpg
נין ונכד להרה"צ הקדוש הנקרא רבי פישלי מסטריקוב
http://cemetery.jewish.org.pl/id_73193/ ... /photo.jpg
נין ונכד להרה"צ הקדוש הנקרא רבי פישלי מסטריקוב
לעצט פארראכטן דורך להודות ולהלל אום זונטאג פעברואר 05, 2017 3:46 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
טבת תרצ"ד/תרצ"ז
לפי הנראה למעלה כתוב קאזלאווסקי ולמטה כ"ה או משהו בדומה טבת תרצ"ד או תרצ"ז
קאזלאווסקי זענען אהן א שיעור, א פארצווייגטע משפחה.
קאזלאווסקי זענען אהן א שיעור, א פארצווייגטע משפחה.
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
שמואל ידידיה בן ר' מנחם מענדל קוזלובסקי - בביה"ח פיעטרוקוב
שמואל ידידיה בן ר' מנחם מענדל קוזלובסקי - בביה"ח פיעטרוקוב
זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל
משמר האט געשריבן:להודות ולהלל האט געשריבן:משמר האט געשריבן:רבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד - נכד רבי פישל מסטריקוב זי"ע
אויאזד השניה למטה נמצאת כיום בשטח פולין אולם למעשה זה עיירה ששייכת לחלק הגרמני של פולין, למדינת פרוסיה-אשכנז. זה לא פולישע שטעטל
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי הקביעה "משמר האט געשריבן: רבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד - נכד רבי פישל מסטריקוב זי"ע".
בפועל: זקני, רבי ראובן כשר אבד"ק אויאזד, לא היה נכדו של ר' פישל מסטריקוב, כי אם חתנו דרך נישואיו לבת הצעירה דבורה. בנם של הזוג, שמעון כשר - אביו של זאב כשר הקבור בלודז', היה נכדו הישיר של האדמ"ור מסטריקוב זצ"ל.
בברכה,
זאב כשר
שגגה
נכתב בשגגה, אבל אינני מוצא מהיכן הועתקה השורה הזו, יתכן שמי שציטט אותי הוסיף משלו על השורה שלי.
משמר האט געשריבן:נכתב בשגגה, אבל אינני מוצא מהיכן הועתקה השורה הזו, יתכן שמי שציטט אותי הוסיף משלו על השורה שלי.
--------------------------------------------------------------
ל"משמר" היקר,
ציטוט זה מופיע בעמוד הקודם של אתר זה (עמ' 5), תחת פסקה של "להודות ולהלל", שנשלחה ב-2 לפברואר שעה 11:42, והיה חשוב לתקן זאת, שמא מאן דהוא יסיק בתום לב, מסקנה בלתי נכונה.
ושוב תודה לך,
מזאב כשר
להודות ולהלל האט געשריבן:קען איינער אויסגעפונען ווער ליגט דא
http://cemetery.jewish.org.pl/id_73193/ ... /photo.jpg
נין ונכד להרה"צ הקדוש הנקרא רבי פישלי מסטריקוב
-------------------------------------------------------------------------------------------
במידה ומדובר במצבה של מנוח בשם ראובן כשר, הרי בשכבת הגיל הזאת, היה לנו במשפחה ראובן כשר מפביאניץ שנישא לבת דודתו. נולד בשנת 1861 ונפטר בשנת 1837 (תרצ"ו כתלות בחודש).
עפ"י עץ משפחת כשר, שפורסם כבר באר זה, ראובן כשר דנן היה בנם של ר' אברהם-משה כשר מבז'ז'ין (1829-1929) ורעייתו שרה, שניהם חיו 100 שנים. אברהם משה כשר היה בנו של שמעון כשר בנם של ר' ראובן כשר אבד"ק אויאזד ודבורה בתו של הסבא קדישא ר' פישעלע מסטריקוב ז"צל.
לראובן כשר דנן היו אח ואחות: אשר כשר מבז'ז'ין ושפרה כשר-קייזמן.
זאב כשר
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
הגה"ח רבי מנדל כשר זצ"ל
המדובר בהגה"ח רבי מנדל כשר זצ"ל מח"ס תורה שלמה הראש ישיבה הראשון דישיבת שפ"א אביו של הגה"ח רבי משה שלמה כשר ז"ל חותנו של הרה"ח ר' שמחה בלכרוביץ ז"ל.
לכאורה אין קשר, הם אינם נכדים של רבי פישל אלא מציינים כי הם נכדי הרמ"א. הם גם היו כותבים קאַשער בפתח וכמו באידיש, לכאורה הם נקראים ע"ש עיסוק בקאשע-כוסמת ולא משורש 'כשר' כיוון ששמם המקורי היה קאשע ללא האות ר'.
אביו של ר' מנדל היה ר' יצחק פרץ ב"ר יעקב לייב מחסידי גוסטינין. ר' יעקב לייב היה לכאורה בנו של ר' פרץ ב"ר ניסן.
מצו"ב מצבה לדוגמא מביה"ח בווארשא
לכאורה אין קשר, הם אינם נכדים של רבי פישל אלא מציינים כי הם נכדי הרמ"א. הם גם היו כותבים קאַשער בפתח וכמו באידיש, לכאורה הם נקראים ע"ש עיסוק בקאשע-כוסמת ולא משורש 'כשר' כיוון ששמם המקורי היה קאשע ללא האות ר'.
אביו של ר' מנדל היה ר' יצחק פרץ ב"ר יעקב לייב מחסידי גוסטינין. ר' יעקב לייב היה לכאורה בנו של ר' פרץ ב"ר ניסן.
מצו"ב מצבה לדוגמא מביה"ח בווארשא
זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל
משמר האט געשריבן:המדובר בהגה"ח רבי מנדל כשר זצ"ל מח"ס תורה שלמה הראש ישיבה הראשון דישיבת שפ"א אביו של הגה"ח רבי משה שלמה כשר ז"ל חותנו של הרה"ח ר' שמחה בלכרוביץ ז"ל.
לכאורה אין קשר, הם אינם נכדים של רבי פישל אלא מציינים כי הם נכדי הרמ"א. הם גם היו כותבים קאַשער בפתח וכמו באידיש, לכאורה הם נקראים ע"ש עיסוק בקאשע-כוסמת ולא משורש 'כשר' כיוון ששמם המקורי היה קאשע ללא האות ר'.
אביו של ר' מנדל היה ר' יצחק פרץ ב"ר יעקב לייב מחסידי גוסטינין. ר' יעקב לייב היה לכאורה בנו של ר' פרץ ב"ר ניסן.
מצו"ב מצבה לדוגמא מביה"ח בווארשא
--------------------------------------------------------------------------------------------
כרגיל, "משמר" מדייק.
למרות מסורת רבת שנים של משפחת כשר, על פיה כל "הכְּשֵרִים" מפולין/מזרח אירופה הינם קרובי משפחה בדרגה זו או אחרת, שיחותי עם פרופסור אסא כשר בנדון העלו כי אינם קרובי משפחת כשר מאחר ואיות שמם אכן היה קאשער - בשונה מהאיות ע"ג כל מצבות משפחתי הזהה לאיות העברי "כשר"(ובהיגוי אידיש ופולנית Kuszer).
אגב, הפרופסור למדעי המקרא רימון כשר, אחיו של אסא כשר, הינו בן גילי ולמד עימי באותו בי"ס.
ה"כשרים" כונו בשם זה, משום שהיו ידועים כאנשים ישרי דרך שניתן לסמוך עליהם, לכן בחרו בהם אנשי העיירה היהודית כנציגיהם בפני רשויות השלטון הפולני. האם למישהו יש העתק של הספר "הכְּשֵרִים של פוזנאן"?
זאב כשר
תודה רבה!
באמת ישר כח. אם הם בעצמם גם טוענים זאת, אז זה כבר נחמד לשמוע.
אגב, אני חושב שאביהם היה שמעון כשר בנו של הרב מנדל כשר מארה"ב-ירושלים.
אגב, אני חושב שאביהם היה שמעון כשר בנו של הרב מנדל כשר מארה"ב-ירושלים.
zkasher האט געשריבן:להודות ולהלל האט געשריבן:קען איינער אויסגעפונען ווער ליגט דא
http://cemetery.jewish.org.pl/id_73193/ ... /photo.jpg
נין ונכד להרה"צ הקדוש הנקרא רבי פישלי מסטריקוב
-------------------------------------------------------------------------------------------
במידה ומדובר במצבה של מנוח בשם ראובן כשר, הרי בשכבת הגיל הזאת, היה לנו במשפחה ראובן כשר מפביאניץ שנישא לבת דודתו. נולד בשנת 1861 ונפטר בשנת 1837 (תרצ"ו כתלות בחודש).
עפ"י עץ משפחת כשר, שפורסם כבר באר זה, ראובן כשר דנן היה בנם של ר' אברהם-משה כשר מבז'ז'ין (1829-1929) ורעייתו שרה, שניהם חיו 100 שנים. אברהם משה כשר היה בנו של שמעון כשר בנם של ר' ראובן כשר אבד"ק אויאזד ודבורה בתו של הסבא קדישא ר' פישעלע מסטריקוב ז"צל.
לראובן כשר דנן היו אח ואחות: אשר כשר מבז'ז'ין ושפרה כשר-קייזמן.
זאב כשר
המציבה הזאת אינו של מישהו ממשפחת כשר, על המציבה חרות השם 'קאזלאווסקי'.
זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל
משמר האט געשריבן:באמת ישר כח. אם הם בעצמם גם טוענים זאת, אז זה כבר נחמד לשמוע.
אגב, אני חושב שאביהם היה שמעון כשר בנו של הרב מנדל כשר מארה"ב-ירושלים.
----------------------------------------------------------
אכן משמר צדקת כרגיל,
אביהם של אסא ורימון כשר, היה המשורר שמעון כשר-קאשער - בנו של הרב מנחם-מנדל קאשר זצ"ל מוורשא.
האם יש דרך לאיתור שם משפחתו של ר' זאב אבד"ק קוויף, אביה של מרים אשת ר' שמעון שהיו הוריו של זאב כשר שנולד בפשיסחא נפטר בלודז' בשנת 1934- נינו הישיר של האדמו"ר מסטריקוב (אשר ע"ג מצבתו מוזכר סבו זאב אבד"ק קוויף שנפטר לפני 1851).
בברכה,
זאב כשר
תעודות נישואין
על מנת לאתר את שם משפחתו של רבי זאב אבד"ק קוויף יש צורך לעקוב אחרי תעודות נישואין מהעיירה הנ"ל מהשנים בהם חי ופעל, אולם כרגע אין לי גישה לשנים אלו מקוויף, אלא רק משנת 1851 שהיא כאמור לאחר פטירתו ומופיע הרב הבא אחריו רבי אברהם אלחנן אונגער.
בין השנים 1808-1825 [=תקס"ח-תקפ"ה] מופיעים כמה וכמה וולף בעיירה קוויף-Klwów.
אפשרות נוספת היא דרך איתור צאצאים נוספים ודרך התעודות שלהם למצוא את שם המשפחה. לחילופין במידה ותמצא תעודת הנישואין של שמעון כשר או תעודת הפטירה של זוגתו מרים - יכולה להיפתר התעלומה.
בברכה מרובה
משמר היוצא
בין השנים 1808-1825 [=תקס"ח-תקפ"ה] מופיעים כמה וכמה וולף בעיירה קוויף-Klwów.
אפשרות נוספת היא דרך איתור צאצאים נוספים ודרך התעודות שלהם למצוא את שם המשפחה. לחילופין במידה ותמצא תעודת הנישואין של שמעון כשר או תעודת הפטירה של זוגתו מרים - יכולה להיפתר התעלומה.
בברכה מרובה
משמר היוצא
משמר האט געשריבן:על מנת לאתר את שם משפחתו של רבי זאב אבד"ק קוויף יש צורך לעקוב אחרי תעודות נישואין מהעיירה הנ"ל מהשנים בהם חי ופעל, אולם כרגע אין לי גישה לשנים אלו מקוויף, אלא רק משנת 1851 שהיא כאמור לאחר פטירתו ומופיע הרב הבא אחריו רבי אברהם אלחנן אונגער.
בין השנים 1808-1825 [=תקס"ח-תקפ"ה] מופיעים כמה וכמה וולף בעיירה קוויף-Klwów.
אפשרות נוספת היא דרך איתור צאצאים נוספים ודרך התעודות שלהם למצוא את שם המשפחה. לחילופין במידה ותמצא תעודת הנישואין של שמעון כשר או תעודת הפטירה של זוגתו מרים - יכולה להיפתר התעלומה.
בברכה מרובה
משמר היוצא
----------------------------------------------------------
למשמר היוצא רוב תודות,
בהתייחס למה שכתבת: "בין השנים 1808-1825 [=תקס"ח-תקפ"ה] מופיעים כמה וכמה וולף בעיירה קוויף-Klwów".
האם אפשר לקבל ממך את שמות ה WOLF-ים שמצאת בקוויף? באיזה לינק ניתן למצוא את התעודות שלהם או לדוגמא תעודת הנישואין של שמעון כשר ורעייתו מרים, או תעודות פטירה שלהם.
לתשובתך אודה מקרב לב,
זאב כשר
קיימים סריקות של שנים אלו, אך ללא אינדקס ובתערובת של רישומים קתולים-יהודים כפי שהיה נהוג בשנים הראשונות בהוראת הצבא הכובש של נפוליאון.
בשביל לאתר את כל ה'וולף' שהיו, צריך לעבור יסודי מאוד תעודה תעודה, עכ"פ את תעודת הנישואין של שמעון כשר לא מצאתי שם גם לאחר חיפוש.
ישנה משפחה עניפה בשם רוזנהולץ שאחד מבני המשפחה נקרא וולף, וישנם נוספים.
בשנת תקפ"ה יש זוג בשם וולף גרינבוים בן 34 האשה אסתר בת זליג ונולד להם בת זעלדא. על וולף כתוב לכאורה דוכובני דהיינו מורה הוראה או רב. אך עדיין אינני יכול להסתמך על שברי ידיעות כאלו
בשביל לאתר את כל ה'וולף' שהיו, צריך לעבור יסודי מאוד תעודה תעודה, עכ"פ את תעודת הנישואין של שמעון כשר לא מצאתי שם גם לאחר חיפוש.
ישנה משפחה עניפה בשם רוזנהולץ שאחד מבני המשפחה נקרא וולף, וישנם נוספים.
בשנת תקפ"ה יש זוג בשם וולף גרינבוים בן 34 האשה אסתר בת זליג ונולד להם בת זעלדא. על וולף כתוב לכאורה דוכובני דהיינו מורה הוראה או רב. אך עדיין אינני יכול להסתמך על שברי ידיעות כאלו
משמר האט געשריבן:קיימים סריקות של שנים אלו, אך ללא אינדקס ובתערובת של רישומים קתולים-יהודים כפי שהיה נהוג בשנים הראשונות בהוראת הצבא הכובש של נפוליאון.
בשביל לאתר את כל ה'וולף' שהיו, צריך לעבור יסודי מאוד תעודה תעודה, עכ"פ את תעודת הנישואין של שמעון כשר לא מצאתי שם גם לאחר חיפוש.
ישנה משפחה עניפה בשם רוזנהולץ שאחד מבני המשפחה נקרא וולף, וישנם נוספים.
בשנת תקפ"ה יש זוג בשם וולף גרינבוים בן 34 האשה אסתר בת זליג ונולד להם בת זעלדא. על וולף כתוב לכאורה דוכובני דהיינו מורה הוראה או רב. אך עדיין אינני יכול להסתמך על שברי ידיעות כאלו
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ל"משמר העומד על משמרתו",
תודה מקרב לב - ייתכן שמידע זה מהווה קצה קצהו של חוט להמשך בדיקה, לפחות עפ"י המקצוע וריכוז השמות הפרטיים המופיעים תדיר בהמשך הדורות, בכלל זה שם סבי, זעליג והכשרים שקדמו לו בעץ המשפחה.
בברכה,
זאב כשר
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
כתב יד שכתב הרה"ק ר' יוסף יהודא מבלטה, מראשוני החסידים, אבי הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקוב זצ"ל?
ווייסט איינער ביי וועם ליגט היינט דע כתב יד פון דע בלעטער וואס הרה"ק ר' יוסף יהודא מבלטה, מראשוני החסידים, אבי הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקוב זצ"ל, האט געשריבן?
כתב יד המופלא בחסידות
כתב יד המופלא בחסידות
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
מקום קבורתו של ר' עזריאל הלוי לוי אבד"ק סטריקוב
טריסקער האט געשריבן:וויבאלד ס'הערשט דא א צומישעניש האב איך פראבירט צו מאכן סדר פון די אלע נעמען און משפחות וואס זענען אייניקלעך פון רבי אפרים פישל מסטריקוב. ווער עס קען צולייגן און משלים זיין ווערט געבעטן.
בני ר' משה שפירא מברזשעזשין (ב1):
▪ ג3) מרת עלקא (בזוו"ר) = ר' עזריאל הלוי לוי אבד"ק סטריקוב; (בזוו"ש) = ר' סיני סאפיר אבד"ק ברזשעזשין
האם ידוע היכן מקום קבורתו של ר' עזריאל הלוי לוי אבד"ק סטריקוב חתן ר' משה שפירא?
נפטר בסטריקוב
הוא נפטר בסטריקוב ואם כן סביר להניח ששם מנו"כ אלא שכפי שכתב זאב כשר בית העלמין חרב ועל רוב שטחו הוקם מפעל לבטון. יש לקוות שבתור נכד של רבי פישל נטמן בסמוך אליו מחוץ לשטח המפעל.
זאב כשר - נין של זאב כשר מלודז' - נין של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל
להודות ולהלל האט געשריבן:ווייסט איינער ביי וועם ליגט היינט דע כתב יד פון דע בלעטער וואס הרה"ק ר' יוסף יהודא מבלטה, מראשוני החסידים, אבי הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקוב זצ"ל, האט געשריבן?
כתב יד המופלא בחסידות
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תודה ל"אור הגנוז",
את צילום המאמר "על כתב יד מופלא בחסידות", שהודפס בעיתון "הצופה: בשנת 1960, זכיתי לקבל בתחילת שנת 1980 מידי הסופר והחוקר ר' אברהם מברך ז"ל, אף הוא צאצא של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל, דרך בן האדמו"ר רבי יעקב מבז'ז'ין זצ"ל. המאמר ניתן לקריאה במלואו בלינק הנ"ל שצירף "אור הגנוז".
ר' אברהם מברך, חיבר בין השאר את הספרים "אנשי המגילות הגנוזות", "חיפה היהודית בהסטוריה-מימי התנ"ך עד ימינו",
"שמעון בן כוסבא: נשיא ישראל", "מנהיגי ישראל וגבוריו: קורות היהודים מתקופת חורבן ירושלים עד חורבן ביתר", "מקום הקרב האחרון של יהודה המכבי", "סדר חכמי-התורה שבעל-פה בפרקי אבות, שנה בשנה", ו"על "הנתינים" שעשו עבודה במקדש, שנה בשנה".
כתב היד של אבי זקני, ר' יוסף יהודה לייב מבלטא, שהיה תלמידו הישיר של הבעלש"ט, מכיל 434 עמודים, 34 ס"מ האורך, ½21 ס"מ הרוחב, 32 שורות בכל עמוד, כתוב באורח צפוף, בפתח החיבור לוח המפתחות המשתרע על 4 עמודים, את הלוח לא כתב המחבר, זו עבודה מאוחרת יותר.
בעקבות המאמר הגעתי לאספן הספרים יעקב-צבי יוסקוביץ' בת"א, שהסתיר את כתה"י במזוודה מצופה זפת, בבית העלמין היהודי בלודז' והביא עימו את הספר לאחר השואה. יעקב-צבי סיפר לי כי נאלץ למכור את הספר לסוחר ספרים, בשל מחלת אשתו שעלתה לו בכסף רב.
הגעתי בתחילת 1980 לסוחר ספרים יצחק ולך, ברחוב הטורים 22 בשכונת מאה שערים בירושלים, ליד רח' סלונים בשוק.
כשהצגתי עצמי כצאצא של האדמו"ר מסטריקוב, הסכים מר ולך לאפשר לי עיון קצר בדפי הספר ובמקרה פתחתי בפרק העוסק בדברי קבלה, שנכתב בכתב יד ברור וקריא.
הסוחר לא הסכים להשאיל את הספר לאחת האוניברסיטאות ולו ליום אחד ודרש עבור כתב היד סכום גבוה ביותר.
ידוע לי מפי אחד מצאצאי האדמ"ור כי כיום נמצא בבית הספרים הלאומי עותק מיקרופיש של כתב היד, אולם קשה לקריאה.
לינק למיקרופיש: http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct& ... ase=NNLMSS
כתב יד זה, אינו כתב ידו המקורי של הרבי, כי אם עותק שהוכן בידי תלמידו של האדמו"ר מגור, כפי שסיפר רבי יששכר, צאצאו של האדמו"ר מסטריקוב, שמכר את עותק כתה"י ליעקב-צבי יוסקוביץ':
"[color=#0000BF][color=#0000BF]נשארתי לשבת בגור – המשיך רבי ישכר בסיפורו – כתב היד היה אצל הרבי, ביום הראשון, כשבאתי להפרד, בקשתי את הספר ענה ואמר: כתב היד נמצא אצל בני (ממלא מקומו ברבות הימים, האדמו"ר רא"מ מגור), להדפיס את החיבור "ס'איז דא זאכין וואס איז נישט פאר דער וועלט. אויסקלויבען ווער וועט עס מאכין" – לבחור מה להדפיס ומה לא להדפיס – מי יעשה מלאכה זו ?.
כתב היד נשאר כבר בגור, שלחתי את היהודי מבאלטה לגור והאדמו"ר רבי אברהם מרדכי שילם לו מחירו. כעבור עשרים שנה, אחרי פטירת הרבי בעל השפת אמת ובנו מילא מקומו, נסעתי לגור, לאדמו"ר ובין יתר הדברים אמרתי לו "הבאתי לרבי את החיבור של אבי האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב, אני נינו, מאד הייתי רוצה להעתיקו". האדמו"ר מגור נענה לבקשתי, כעבור שנה קבלתי העתק מכתב היד. סיים רבי ישכר את סיפורו, ניגש לארון והוציא את החיבור, החזיקו בידו מבלי לתת לי לנגוע בו, דפדף בו לעיני וסירב להרשות לי לעיין בו כסדרו, אמר, כי ישנם בחיבור סודות, שלא כל אחד רשאי לדעתם[/color][/color]".
לסיכום: לא ידוע לח"מ מה עלה בגורלו של הספר לאחר שזכיתי לעיין בו אצלל סוחר הספרים יצחק ולך - וכל מי שיודע על כך דבר
יבורך על מסירת המידע בנדון.
רצ"ב צילום דף מתוך המיקרופיש לדוגמה:
בברכה,
זאב כשר
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
ר' יעקב ישראל קריגר - נכד רבי פישל מסטריקוב זצ"ל
ר' יעקב ישראל קריגר - נכד רבי פישל מסטריקוב זצ"ל
בבית החיים נתניה
בבית החיים נתניה
הוא אביהם של הרב יוסף קריגר שליט"א מירושלים והרב אברהם קריגר ממכון 'שם עולם' בכפר הרא"ה. אחותו תבלחט"א היא גב' קרול מנתניה אלמנת ר' מנחם ז"ל. גם על מצבת אביהם ר' יוסף קריגר בלודז' מוזכר שהוא נכד רבי פישל.
ר' יוסף מלודז' שנפטר בדמי ימיו היה בנו של ר' יעקב קריגר ממאלניץ שנקרא 'ר' יאנטשע', חתנו של ר' נפתלי רובין חתן ר' צבי הירש קוזלובסקי הנודע בשמו ר' הירש פריץ ממאלניץ, חתן רבי יעקב מברעזין בן הס"ק רבי פישל זיע"א.
ר' יוסף מלודז' שנפטר בדמי ימיו היה בנו של ר' יעקב קריגר ממאלניץ שנקרא 'ר' יאנטשע', חתנו של ר' נפתלי רובין חתן ר' צבי הירש קוזלובסקי הנודע בשמו ר' הירש פריץ ממאלניץ, חתן רבי יעקב מברעזין בן הס"ק רבי פישל זיע"א.