רבי אפרים פישל מסטריקוב זי"ע - טבת תקפ"ב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

ישראל אברהם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 5:31 am

רבי אפרים פישל מסטריקוב זי"ע - טבת תקפ"ב

תגובהדורך ישראל אברהם » מאנטאג מאי 30, 2016 4:56 am

הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקאוו זי"ע
היה בנו של הרב יוסף יהודא ליב אבד"ק באלטא באוקריינא.
מתלמידי הרה"ק המגיד ממעזריטש, הרה"ק בעל הקדושת לוי, הרה"ק רבי עוזיאל מייזליש, והרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק.
נפטר טבת תקפ"ב.

מתוך ספר באר משה להרה"ק רבי משה מקאזניץ (פ' ויקרא):

דרוש והספד לפטירת הצדיק הקדוש ההמה"ג בוצינא קדישא איש אלקים קדוש מהו' אפרים פישיל בן הרב מהו' ארי' ליב זצללה"ה מסטריקיב


... ולמה תצא כזאת מלפניו ליקח מאתנו פתאום צדיק הדור, עמודא דעלמא קיימא עליו, אשר בצלו נחי' בגוים,
אך דבוודאי הוא לטובת העולם בכדי שהחי יתן אל לבו, אם בארזים נפלה שלהבת צדיק קדוש ה' כזה שהיה פרוש ומובדל מן העולם הזה לגמרי,
אשר לא טעם לחם בכל ימות השבוע משבת לשבת לא נטל ידיו ללחם לסעודה,
וגודל הסיגופים של איש צדיק הזה שהיה מסגף ומצער נפשו כל ימיו ומקבל על עצמו יסורים של אהבה אין לשער ולספר ותקצר היריעה מהכיל,
ועכ"ז יד אלקי נגעה בו ופגעה בו מדת הדין ליקחו מן העולם ולסלקו קודם זמנו בעוה"ר,
מה נעשה אנחנו צעירי הצאן אדם אזובי קיר אשר אנו כאין נחשבים נגד צדיק קדוש ה' כזה, ונחשבנו כבהמה נגד מעלתו הגדולה וכמו שאמרו חז"ל אם ראשונים וכו'.


א] בנו: רבי יעקב מברעזין.
חתנו: רבי צבי הירש קאזלאווסקי
חתנו: רבי יחיאל פישל הכהן ממאלעניץ
בנו: רבי פנחס יעקב הכהן ממאלעניץ
בנו: רבי חנוך צבי אבד"ק בענדין
ב] חתנו: רבי יצחק איצק מזיכלין
בנו: רבי זעליג מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי משה נתנאל מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי מנחם ידידי' מזיכלין.
ג] חתנו: רבי ראובן כָּשר אבד"ק אויאזד (פלך פיעטרקוב)
נכדו או נינו: רבי ראובן ב"ר ישראל כשר מאפאצנא. נפ' תרפ"ט בן מ"ח שנה. מצבתו באוטוואצק.
לעצט פאראכטן דורך ישראל אברהם אום מאנטאג מאי 30, 2016 1:17 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25587
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מאי 30, 2016 12:51 pm

יישר כח ר' ישראל אברהם פארן גיין פתיחה איבער דעם צדיק וקדוש, זכותו יגן עלינו


איר ווייסט אפשר די משפחה נאמען פון רבי פישל ויוצ"ח? (דאכציך אז איבער די זיכלינער שושלת (משפחת זיכלינסקי) האבן מיר שוין אן אשכול)

ישראל אברהם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 5:31 am

תגובהדורך ישראל אברהם » מאנטאג מאי 30, 2016 1:07 pm

מיללער האט געשריבן: איר ווייסט אפשר די משפחה נאמען פון רבי פישל ויוצ"ח?

א. איך ווייס נישט.

ב. מען האט עם גערופען 'סבא קדישא'. אויך אויף מצבות פון אייניקלעך שטייט דעם כינוי.

ג. תולדות וסיפורים עליו בלהב אש, שפתי קודש, קונטרס גזע פאר, אור יקרות ח"ב.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25587
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מאי 30, 2016 2:50 pm

מיללער האט געשריבן:(דאכציך אז איבער די זיכלינער שושלת (משפחת זיכלינסקי) האבן מיר שוין אן אשכול)

viewtopic.php?p=879259#p879259

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25587
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מאי 30, 2016 2:57 pm

מצבה בווארשא של ר' מרדכי מאטיל ב"ר אשר קאזלאווסקי נכד רבי פישל מסיטריקוב:

http://cemetery.jewish.org.pl/id_103944 ... _1:0/__Kozłowski.html


בווארשא - מצבת הבחור יהודה ארי' לייב ב"ר פנחס יעקב קאזלאווסקי נכד רבי פישל

(היינו שחתנו של רצ"ה קאזלאווסקי אימץ שם משפחת חותנו? ומשמע שם ששם משפחת רבי פישל היתה 'שפירא')


http://cemetery.jewish.org.pl/id_123102 ... _1:0/__Kozłowski.html
צוגעלייגטע
photo.jpg

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25587
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מאי 30, 2016 3:05 pm

בפיעטריקוב - מצבת ר' שמואל יהודה ב"ר מנחם מענדל קאזלאווסקי נכד רבי פישל זצ"ל


http://cemetery.jewish.org.pl/id_129195 ... 84:0/__Kozłowski.html
צוגעלייגטע
photo.jpg

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

מצבות של ר' ראבון ו ר' זאב כשר נכדי ר' פישלי מסטריקוב

תגובהדורך ZARNOW » מאנטאג מאי 30, 2016 7:25 pm

קבריהם של ר' ראבון בן ר' ישראל כשר ור' זאב בן ר' שמעון כשר נכדי ר' פישלי מסטריקוב
צוגעלייגטע
מצבת ר ראובן כשר מאופוטשנה נין ונכד לר פישל מסטריקוב.JPG
ר' ראובן כשר נכד ר' פישל מסטריקוב
זאב בן ר שמעון.JPG
זאב בן ר' שמעון כשר נכד ר' פישלי מסטריקוו
לעצט פאראכטן דורך ZARNOW אום מאנטאג מאי 30, 2016 7:40 pm, פאראכטן געווארן 3 מאל סך הכל.
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

יחוס של משפחת כשר אל ר' פישל מסטריקוב

תגובהדורך ZARNOW » מאנטאג מאי 30, 2016 7:29 pm

קבלתי מנינו ר' זאב כשר המתגורר בישראל
צוגעלייגטע
יחוס של משפחת כשר אל ר פישל מסטריקוב.JPG
יחוס של משפחת כשר אל ר' פישל מסטריקוב
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

על כתב יד מופלא בחסידות

תגובהדורך ZARNOW » מאנטאג מאי 30, 2016 7:30 pm

על כתב יד מופלא בחסידות

יעקב צבי (יוסקוביץ')

מאז בואי, אחרי נישואי לזלוב, עיירה סמוכה ללודז' , הפניתי תשומת לבי לכתב יד, שכתב הרה"ק ר' יוסף יהודא מבלטה, מראשוני החסידים, אבי הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקוב זצ"ל. כתב יד זה נמצא ברשותו של החסיד ר' ישכר לוי, נינו של הרה"ק רבי פישל מסטריקוב. אמרו, שר' ישכר שומר על כתב יד זה כבבת עינו, אינו מראה תוכנו לאיש, כך ואין לדבר על אפשרות של הצצה אפילו חטופה לכתב יד יקר זה.

האהבה העזה לספרים, לחקירות ביבליוגרפיות אשר תוססה בי, לה נתתי בטוי משחר טל ילדותי, שטופחה בביתו העשיר של אבי, גדול בתורה וגדול בחסידות רבי יןסף זצ"ל לא נתנה לי מנוח, גמרתי אומר להגיע לכתב יד זה בעד כל מחיר.

אחד מידיד הקרובים בזעלוב היה ר' מיכל רוזנזפט זק"ל, תלמיד חכם מובהק ועסקן ואיש המעשה, עוסק בצרכי ציבור באמונה ויחד עם זה חובב ספר ויודע ספר, בכל שעה פנויה מעסקיו המסועפיםאו מעניני הכלל בלינו יחד, אם בלימוד בצוותא ואם בויכוחים על מחקרים שונים. אבי חותנו היה רבי ישכר לוי, אותו בקשתי לא פעם שישפיע על זקנו שיקבלני בביתו, שיראה לי את כתב היד, אבל ר' מיכל דחה אותי בקש, טען וחזר וטען שכתב יד זה, בדרך הקבלה ואין להבין את תוכן הדברים, לשם מה לעמל למטרה זו.

אבל שאיפתי גברה והלכה לחשוף את המסתורין סביב לכתב יד זה, החלטתי לפנות באורח ישיר לרבי ישכר, שלא העלים ממני את סיפור כתב היד, איך הגיע לידו.

לפני כששים שבעים שנה - פתח רבי ישכר בא לביתי יהודי מבאלטה ובקשה בפיו: בידו, אמר, כתב יד מאביו של הרה"ק רבי פישל מסטריקוב ובת לו, שהגיעה לפרקה ולכן מוכן היה, למכור את כתב היד, או, ביקש כי אושיט לו את עזרתי להדפסתו. לקחתי מידו את כתב היד ועשיתי דרכי לגור, לאדמו"ר בעל "שפת אמת" זצ"ל.

בפתח החיבור מונה הרה"ק רבי יוסף יהודא את שמות בניו, את הרה"ק רבי פישל'ה הוא מכנה: "ובני החסיד ר' אפרים פישל מפולין", כשנתתי את כתב היד לאדמו"ר, הוא הבחין בפתיחה זו, התרגש ביותר ואמר: "הוא ידע מהו כותב, ובני החסיד, הוא ידע מהו כותב, ובני החסיד".

נשארתי לשבת בגור – המשיך רבי ישכר בסיפורו – כתב היד היה אצל הרבי, ביום הראשון, כשבאתי להפרד, בקשתי את הספר ענה ואמר: כתב היד נמצא אצל בני (ממלא מקומו ברבות הימים, האדמו"ר רא"מ מגור), להדפיס את החיבור "ס'איז דא זאכין וואס איז נישט פאר דער וועלט. אויסקלויבען ווער וועט עס מאכין" – לבחור מה להדפיס ומה לא להדפיס – מי יעשה מלאכה זו ?.

כתב היד נשאר כבר בגור, שלחתי את היהודי מבאלטה לגור והאדמו"ר רבי אברהם מרדכי שילם לו מחירו. כעבור עשרים שנה, אחרי פטירת הרבי בעל השפת אמת ובנו מילא מקומו, נסעתי לגור, לאדמו"ר ובין יתר הדברים אמרתי לו "הבאתי לרבי את החיבור של אבי האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב, אני נינו, מאד הייתי רוצה להעתיקו". האדמו"ר מגור נענה לבקשתי, כעבור שנה קבלתי העתק מכתב היד.

סיים רבי ישכר את סיפורו, ניגש לארון והוציא את החיבור, החזיקו בידו מבלי לתת לי לנגוע בו, דפדף בו לעיני וסירב להרשות לי לעיין בו כסדרו, אמר, כי ישנם בחיבור סודות, שלא כל אחד רשאי לדעתם.

כעבור שנה נפטר רבי ישכר בהיותו כבן תשעים. רבי מיכל רוזנזפט, נכדו קבל בירושה את כתב היד, מאז עיינתי בו, העתקתי קטע, פה ושם, ובשנת תרצ"ח ואז כבר גרתי בלודז' באתי לידי הסכם עם ר' מיכל, מסרתי לו כערבון מאה ספרים מספרייתי, שהוא בחרם והוא השאיל לי את החיבור עד אשר אסיים להעתיקו. בטרם סיימתי את מלאכתי ופרצה מלחמת העולם האחרונה, שטפה באש ומים את פולין כולה. היו אנשים ואמרו, שבעיירות קטנות יוטב ליהודים מאשר בערים גדולות, שם יניחו אותם הגרמנים לנפשם. ברחתי עם רבים אחרים מלודז' לזלוב, ומזוודה מלאה כתבי יד שונים וביניהם כת"י זה בידי. חזרנו כבר ברגל ללודז' אולם את המזוודה לא הוצאתי מידי, כשגורשנו מביתנו בעיר ועברנו לגיטו ליצמנשטט לקחתי בראש וראשונה את כתבי היד, שרכשתי לי.

ופעם בלילה אחד בשנת תש"ד, בתקופה בה עבדתי בבית הקברות היהודי, נוכחתי לדעת שבאו מים עד נפש, שעת החיסול הסופי של שרידי קהילת לודז' ואני בתוכם מתקרבת במהירות, החלטתי להציל את כתבי היד יצאתי לשדה הקברים עם המזוודה ובה כתב היד, הכנסתי את המזוודה לקבר פתוח, שהוכן לנפטרים, כסיתיו בזפת, סתמתיו ועשיתי צורת קבר, עזר לי אחד מעובדי בית הקברות. למחרת גורשתי למחנה השמדה באושוויץ.

שוחררתי אחרי המלחמה ומחלה קשה פקדה אותי, שכבתי בבית החולים בטרזנשטט משם הועברתי ללודז', מרותק למטתי למעלה מחצי שנה. פעם ביקר אותי הצעיר שעזר לי להחביא את המזוודה. בקשתיו בכל לשון כי יסור לבית הקברות, יוציא את המזוודה משם, חלפו ימים ושבועות והוא שוב לא ביקר בביתי, כשהופיע כעבור זמן ממושך סיפר לי בלשון רפה שלא רצה לצער אותי בעת מחלתי, הוא חיפש וחיטט ואת נמזוודה לא מצא.

חלפו חדשים מספר והבראתי. הרופא הרשה לי לצאת לטיול בעיר, במרכבה. את טיולי הראשון עשיתי בלווית ידידי ר' לייב פרומן, בן הרה"ג יעקב יהושע בעל נחלת יעקב יהושע החי אתנו בתל אביב, ואגב, נינו של האדמו"ר ר' פישל מסטריקוב זצ"ל. נסענו לבית הקברות, שם, נעמדתי ליד קבר ואמרתי: פה טמונה המזוודה. מלוויובפרט ר' לייב פרומן החלו לחפור במקום,כעבור רגעים מספר והמזוודה נתגלתה.

כתב היד ותוכנו

כתב היד מכיל 434 עמודים, 34 ס"מ האורך, ½21 ס"מ הרוחב, 32 שורות בכל עמוד, כתוב באורח צפוף, בפתח החיבור לוח המפתחות המשתרע על 4 עמודים, את הלוח לא כתב המחבר, עבודה מאוחרת יותר.

זהו חיבור נפלא בקבלה ובחסידות, מחברו, הגה"צ רבי יוסף יהודא זצ"ל, אבי הרה"ק רבי פישל מסטריקוב זצ"ל, הספר, אינו ערוך לפי סדר התורה או המדרשים, אלא ד"ת בענינים שונים, וכלשון המחבר "לכן עלי מוטל לכתוב ראשי פרקים ואם עדיין אינו ברור ואינו מסודר כלל, אין מוקדם ומאוחר בתורה ואם יזכני ה' אכתוב מהדורא בתרא בעזה"י וזה החלי בעזרת צורי וגואלי".

אין לנו, לפי מיטב ידיעותי כל ידיעות על חייו ופעלו של המחבר. לא נתקלתי עד היום בספר שיזכירו, פרט לשני ספרים, באחד נאמר שכתב ידו נמצא בספריית האדמו"ר מגור זצ"ל ובספר השני, דברים שלדעתי הם פטפוטי מלים בעלמא, אינני רוצה כאן להזכיר את שמות הספרים.

בספר "באר משה" מהרה"ק רבי משה אליקים בריעה, בנו ומ"מ של המגיד מקוזניץ מובא הספד על הרה"ק רבי פישל מסטריקוב ושם נאמר:"דרוש והספד לפטירת הצדיק הקדוש ה"ה מה"ג בוצינא קדישא איש אלקים קדוש מו"ה אפרים פישל בן הרב מו"ה ארי' ליב זצללה"ה מסטריקוב" (באר משה פרשת ויקרא). הוא מזכיר את מחבר כתב היד בשם ר' ארי' ליב.

המחבר מצידו כותב בפתח חיבורו, דף שנרקב בבית הקברות בלודז' ואני מצטט כאן מהעתק שעשיתי לי בלודז' שנמצא באותה מזוודה וזה לשונו: "ויגש יוסף יהודה ויאמר בי אדוני ידבר עבדך דבר באזני א' ויהי לי ולבני החביבים למזכרת ה"ה בני החסיד מ' אפרים פישל מפולין / נ"ב – הבן יקיר לי אפרים יותר מסרתי לו מה שקבלתי מפי קדוש ד' ר"מ מ"מ דק"ק לאדזיאן שקבל מפי הבעש"ט זלה"ה רפואה בדוקה לחולה נכפה ר"ל והוא בחון ובדוק ומנוסה מאד / ואחיו הירא שמים מוהר"ר שמעון ובני הנחמד מ' אליעזר ובני החכים מ' מ' צבי הירש ובתי אסתר וכל אשר להם יחיו כולם, ככה יתנהגו כאשר אכתוב אי"ה בעזהי"ת, ואספרה אל חוק שסבבוני אפפוני כתרוני צרות על גבי צרות, הייתי מקודם בק"ק גאמבין בגליל פאזנא ומשם ירדתי ירידה אחר ירידה ונתקבלתי לק"ק באלטא והייתי ביד הקונפאדראציי ואח"כ ביד הריק גאנטי ימ"ש ואח"כ בחולשות ודבר וחרב כל משבריך וגליך עלי עברו, ברוך השם שענש אותי ויהי' כפרה על כל עוונותי ופ' יח' שעבר עלי ועל בניי ואכתוב באריכות במקום אחר". ובדף ק"ו ע"ב מביא "דרשתי בפק"ק ש"ג בפ' חקת תקנ"ה לפ"ק".

מוריו ורבותיו

א) המגיד הגדול ממזריטש, וכאן אצטט כמה קטעים מכתב היד.
… דברנו יחד עם הרב מזעליחאוו בבית המנוח המפורסם הרב מ' בער ממזריטש (קמ"ד ע"ב).
ובמקום אחר: דף קכא ע"ב … כמו ששמעתי מפיו הקדוש ר' אברהם בן קדושת הרב ר' בער ממעזריטש שבעבור זה התפלל ביחוד תמיד, שמרגיש שמקלקלין אחרים תפילתו, ואין ראי' למה ששמעתי הרב ר' אברהם הנ"ל שעקב רוח אחרת הי' עמו כנודע קדושתו הדקה מן הדקה כמו שהעיד אביו עליו כפי ששמעתי מפיו.

ב) מורו השני, ר"מ ומ"מ דק"ק לאדזיאן. כפי שכבר רשמתי לפני כן, כותב המחבר: "… הבן יקיר לי אפרים יותר מסרתי לו מה שקבלתי מפי קדוש ר' ר"מ מ"מ דק"ק לאדזיאן שקבל מפי הבעש"ט זלה"ה". ובמקום שני, בסוף החיבור: "… שמעתי וקבלתי מפי קדוש ה' ר' משה מ"מ מק' לאדזיאן שקבל מפי הבעש"ט זלה"ה (חסר) אחי' השילוני כמה מיני סמים ומינים ידועים שהם מסוגלים מאד לרפאות (חסר) בחולי ח"ן ששורש אלו הסמים הם תלויים מן שרי הפחד שבמרכבה (חסר) נסיתי ובחנתי ובדקתי דברים אלו ונתתים לכמה אנשים הנפגעים וכולם (חסר) ואחד מהם לא נעדר כי הוא בחון ובדוק ומנוסה מאד ומחמת שהן מן הדברים שהן (חסר) להעלות על הכתב וכבשים ללבושיך והכל מסרתי פא"פ לבני החסיד (חסר) פישל מפולין יתן השם יתברך שננצל אני ובני וכל בני ישראל מכל חולי ומחלה".

מי היה קדוש ה' ר' משה דק"ק לאדזיאן שקבל מפי הבעש"ט ?. עד כמה שידיעותי מגיעות לא מצאתי שם זה בשום ספר, אולם לדעתי הצלחתי לזהותו.

בספר שבחי הבעש"ט מסופר:

"שמעתי מהרב דקהלתנו מעשה שראה הבע"ש על רבי גרשון גיסו… והיה לו צער גדול מזה, והיה בוש לומר לו ומתמה על הדבר ואעפי"כ אמר לו… אמר לו הבעש"ט המתן לי עד למחר כי אעפי"כ אני רואה… ובלילה ביחודים שלו שעשה ראה ולמחר אמר לו… והודה לו האמת… ועסקו שניהם בתיקון עד שתיקן את הדבר זה. ומהתחברות הזו נולד המגיד מישרים דק"ק לודיזען ואמר עליו המוכיח דק"ק פולנאי שלא ראה קרי מימיו".

במכתביו של הרה"ק ר' אברהם גרשון מקיטוב ששלח לפולין אחרי עלותו לארץ ישראל הוא כותב "ואני דורש גם בשלום בני ר' משה שנשאר בחו"ל". מכאן נוכל להסיק שרבו של המחבר היה כנראה בנו של רבי אברהם גרשון מקיטוב, תלמיד הבעש"ט, דודו.

מתוך כת"י אפשר לפענח זהות אישים אחרים מראשוני החסידות.

בספר "שפתי צדיקים" מהרה"ק ר' פנחס מדינוביץ (פרשת קדושים) מספר, בערך, ששמע מהרב הצדיק והמגיד וכו' ר' אהרן קליוואנר ז"ל שסיפר איך בנעוריו למד בישיבה בפראג ובאחת העיירות שבמחוז פראג היה גר עשיר גדול ולו בת יחידה ועבורה חיפש בחור תלמיד חכם. נסע העשיר לישיבת פראג, ביקש מראש הישיבה שיחפש עבורו בחור למדן, ראש הישיבה בחר אותי (ז.א. את רבי אהרן) ומיד לקח אותי העשיר לאחוזתו, הוריד ממני את המלבושים המרופטים שלי, הלביש אותי בבגדים יקרים, כמנהג העשירים וערך את נשואי עם בתו. העניק לי כסף וזהב וכל טוב. במרוצת הזמן, חדלתי מלהתמיד בלימוד תורה.

כשהרגישו חותני וחותנתי בדבר – מספר רבי אהרן – הרגיז אותם הדבר מאד מאד. התחילו לשגר אלי אנשים שונים שיטיפו לי מוסר, עם כל מגיד ודרשן שבא והתארח תמיד בבית חותני העשיר ביקש חותני שידבר עמי שאחזור להתמדתי ואני עניתי להם, אם אפילו אתבטל מלימודי עשרים שנה, אדע ללמוד יותר מהלמדן הגדול ביותר בעיירתי. ענה לי פעם מגיד פיקח, הינך צודק, תמיד תדע יותר מהלומדים כאן, אבל מה תעשה וחותנך יוריד ממך את בגדי המלכות, ילביש אותך שוב בבגדיך המרופטים ויחזיר אותך לישיבה משם באת, איך תרים פניך ללומדים שבישיבה, כשהם עלו מעלה מעלה בתורה ואתה ירדת פלאים.

דבריו – המשיך רבי אהרן קליוואנר לספר – נכנסו בי כארס של עכנאי, אז עלה בדעתי שזהו הפירוש קדושים תהיו כי קדוש אני ד', לכאורה מה ההתדמות של קדושת בשר ודם לקדושת השי"ת, אלא אם ידמה אדם בנפשו, גם כי אלך בשרירות לבי עוד אעלה בקדושתי על הטוב בגויים, אומרת התורה, מה תענה כשיחזירו אותך לשמים, למקור נשמתך שבמקום קדוש, קדושים תהיו כי קדוש אני ואתה הלא מהישיבה שלי הינך בא ומה לך להדמות לגויים.

מיהו רבי אהרן קליוואנר זה? תלמידו של מי היה? לא ידענו והנה בכת"י של ר' יוסף יהודא כתוב "נשאתי וננתי באמונה שלנו עם קדושת הרה"ח מוהר"ר אהרן קליווינר שהוא לעת עתה מגיד בק"ק סלאפקאוויץ", ורבי אהרן מ"מ בסלאפקאוויץ אנו יודעים שהיה מתלמידי הבעש"ט ומוזכר גם ב"שם הגדולים החדש" לרבי אהרן וואלדין ז"ל בערכו, והוא הרה"ק ר' אדון-אהרן מקליוואן ששמו נזכר בכמה מקומות.

פרופ' אברהם העשל, בן אחיו של הרה"צ מקופשיניץ פירסם מאמר על תעודות לא ידועות לתולדות החסידות ("יוואי בלעטער", כרך 36). שם הוא מפרסם מכתב בכתב יד מהרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק להרה"ק רבי ישעי' מדינוביץ, במכתב זה חתימות רבות וביניהן "ונאום נחמי'… מקריטיא". פרופ' העשל מעיר שם שמתוך החתומים, ר' נחמי' מקריטיא ור' זאב וואלף בר' שאול הלוי אינם מוכרים לנו משום מקור אחר.

מעניין משום כך לציין, שר' נחמי' מקריטיא מוזכר פעמיים בכתב היד שלנו. פעם : "שמעתי מהרב החסיד ר' נחמי' כ"ץ שקבלה בידו" (קע"ח ע"ב) ובשניה, בקשר עם חלום של המחבר "ראיתי בחלומי הרב מקריטיא זצ"ל". ובור, שהמלה בין החתימה "נחמי'" לבין "מקריטיא" שפרופ' העשל לא הצליח לפענח מהמכתב בכתב יד שהי' ברשותו בגלל טשטוש היא, "כץ".

בדף קפ"ד ע"א מציין המחבר בכתב היד הזה "נפטרו בעו"ה מקרב הרב ר' מענדיל מטברי' , ר' פנחס מקארעץ, ר' משה ראטינר מטאמשפאלי, ר' יוסיל מאוסטרי' , הרב ר"מ משם המחבר כמה ספרים, הר' עוזיאל שהי' בריטשיביל, ר' נטע מפשעדבודז, ר' לייב סארקיס, הר' אלימלך, הר' ר' מיכל, הר' אייזיק מקארעץ, הר' ישעי' מייאנוב, הרב נפתלי הירץ המקום יגן עלינו, קרובי אם אפסו אתה נשארת, ואמרתי בבכי לכו נא קדושי הגברים, ותמליצו על הנשארים ואם נאבדו כלי גבורים, יגינו על הנתרים שיאריכו שנותיהם לדור דורים והיו בתוכם ר' משה מפשעוורסק, הר' ר' חיים קראסנור, הר' ר' יחזקאל מפראג".

מעניינת רשימה זו מחמת שתי בחינות,
א) איך כתב המחבר השם "ר' לייב סארקיס" המקובל אצלנו "ר' לייב שרה'ס" ,
ב) הנודע ביהודה, הגאון רבי יחזקאל לנדאו רבה של פראג הלא נחשב כאחד מגדולי הלוחמים בחסידים, התפרסם בהערתו "וחסידים יכשלו בם" , החסידים לא יכלו לסלוח לו על זה, מפורסמת תשובתו של הרה"ק ר' חיים מצרנוביץ בעל "באר מים חיים" בענין זה, אבל העובדא שרבה של פראג נחשב לגאון הדור חייבה את החסידים הראשונים להבליג ולהשכיח הכל, מה שלא עשו ביחס למתנגדים אחרים, גדולים בתורה. המחבר שלנו מונה גדולי החסידות, אישים מופלגים ויחד עמם, את הגאון מפראג, המתנגד הגדול לחסידים.

בסיפורי מעשיות על גדולי החסידות מסופר שהרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל התאכסן בבואו לעיר דוקא אצל אנשים פשוטים, מגושמים. כשחיברתי ספרי "רבי לוי יצחק ברדיטשובר"*)

*) ( "רבי לוי יצחק בערדיטשעווער זצ"ל" לויט ווי עס דערצעהלט די מסורה דורכ'ן מויל פונ'ם פאלק, הוצאת ,מסורה" לאדז התרפ"ט, 160 עמ' 8 / ).

שקלתי רבות בדעתי אם להזכיר את הדבר, אם כי סיפור דומה הדפסתי בספרי, ותוכנו איך ישב פעם הרב מברדיטשוב ליד שולחנו וסביבו אנשים שונים, גם מגושמים ושפלים. אמר השמש להרחיקם, עיכב הרב מברדיטשוב אותו, אמר, לעתיד לבוא, כשהצדיקים ישבו בגן עדן ועטרותיהם בראשיהם אנסה גם אני להדחק לשם, ואם ינסו להוציאני משם בטענה מה לך כאן, אגיד, גם אני סבלתי ברצון אנשים מגושמים בחיי.

הדפסתי אז סיפור זה כי על כן מקורו בספר "שפתי צדיקים" מהרה"ק רבי פנחס מדינוביץ, אבל נזהרתי מלהדפיס סיפור איך התאכסן הרה"ק מברדיטוש דוקא אצל אנשים מגושמים, והנה בכתב היד שלנו, שהמחבר היה חברו ובן דורו של הרב מברדיטשוב מצאתי (דף ק"ל ע"א) קטע בלשון זה: "… הרב מזעלחוו נתארח דווקא אצל רשע ויש גינוי וכ"א מתכוון לש"ש זה אמר כדי לזכות ניצוץ של רשע שהוא ג"כ חלק אלוקי".

בחיבור אשר בכתב היד, מזכיר המחבר, הרב ר' יוסף יהודא מספר מגדולי החסידות, ולדוגמא: "… ודברתי בזה עם הרב המפורסם מזיליכוב" , "… שנשאתי ונתתי באמונה שלנו עם קדושת הרב החסיד מוהר"ר אהרן קאלוויינר: "… כן שמעתי מפי קדוש ר' ארון קאלוויינר" , "… כן אמר הרב המגיד ר' ישראל מקאזניץ שמעתי מפיו" , "… שמעתי מהרב החסיד ר' נחמי' כ"ץ" , "… כמו ששמעתי מהרב הגאון מריטשוואל" , "… כאשר שמעתי מפי החסיד המ' מ' זוסיא" . "… שמעתי מר' לייב כהן" או "… כן אומרים בשם הרב החסיד מתו' (או מחו' ? – י.צ.) ר' בער שנסע לא"י הרב מזלאטשוו" , "… כמו שאמרתי להרב המנוח ר' ליב סארקיס" , "… שזה דברנו יחד עם הרב מזיליחוב בבית המנוח המפורסם הרב מ' בער ממעזריטש" ועוד ועוד.

מדוע אמר האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" זצ"ל שכתב יד זה כמו שהוא אינו "עבור העולם" ? – ברור שלא נוכל לרדת לסוף דעתו, לא מניה ולא מקצתיה, אבל ישנם בכתב יד ענינים האומרים או צועקים גם לאדם פשוט כמוני: לא נרשמו לשם פרסום, ענין אחד כתוב בצורה מוסתרת, כמעט כתב סתרים, אולי בכה"י המקורי נכתבו הדברים בגלוי ולא ברמיזה ורק בהעתק אשר לפני צוה האדמו"ר מגור זצ"ל לכתוב ברמז, שלא נבין, אם כי קשה לקבל הנחה זו, שהאדמו"ר זצ"ל פקד לשנות, כי אז והי' אולי מצוה לפסח בכלל על הקטעים הללו ואני מניח שהמחבר עצמו השתמש בכתב סתר זה. כמובן שאחרי מאמצים אפשר לפענח את הדברים וגם אני הצלחתי לפענח כתב סתרים זה, אבל על זה ועל תוכן הענין לא אדבר.

במקום אחר הוא מדבר מעצמו וכן מאישיות אחרת, ולדוגמא מעשה בחלום ומספר איך ראה בחלום את הרב מקריטיא הנ"ל, וידע שהרב הוא כבר בעלמא דקשוט, המחבר שאלו שאלות שונות והרב מקריטיא עונה לו, בין השאלות, "אם הוא עוד באהבה כמו שהי' בחייו והשיב אנכי אוהב אותו בכל לב ונשק לי על ראשי ואמרתי לו שהוא פלא ששערות שלו שחורות כמו בחור כי בעולם העליון נעשה בחור בשנים ואמר לי הטעם שנשכח ממני ונשקתי אותו בפיו ואמרתי בשמחה רבא אנוכי נושק כביכול השכינה בזה הלשון ממש וסיפר לי מרב אחד כמדומה מקאליסק איך עשה עיגול אחד נעשה שם כמה חידושים" .

והלאה מספר: "איך ראה והרב מקריטיא ישב על ספסל קטן והתכופף מלוא קומתו כדי לראות את הספר והרב הנ"ל ישב דבוק לאותיות כדי לראות כמו שהי' ספר חיבור של רבנו משה אלשיך ואמרתי לו הליכא שאר ספרים שם אמאי מחבב דווקא הספר של הרב רמ"א הנ"ל והשיב הי' לי חסרון שלא הי' לו ספרו של רמ"א בארץ ישראל והוא חביב עד מאד בעולם עליון". והלאה דברים שאין להדפיסם ואין לפרסמם כלל, לפי דעתי.

ומענין שבחיבור הזה מביא המחבר הרבה חלומות ובהן ענינים ודברים חשובים עד מאד, סודות התורה והנהגות בחסידות. ולדוגמא: "… ואח"ז ראיתי בחלומי הרב הגאון מ' לוי מזעלחוב עם הרב ר' עזריאל מריטשביל באו לביהכ"נ וקצרו בתפלתם מאוד ולאחר תפלה א' (מרתי) למה קצרו הרב' התפלה ואמרו שאנחנו רוצים להוציא מהאיש ר"מ שהוא באותה קהלה והצרכנו לקצר ולגמור המלאכה ולחבר לו ולכן קצרנו". אודה על האמת שאינני עומד כאן כלל על דבריו, ובמקום אחר (דף קס"ה ע"ב) הוא כותב בין השאר על חלום "… ובאמצע מעשה בכיתי בכי' גדולה והערתי משנתי ועדיין דמעות מרובים על לחיי, המקום ירחם ויבנה ציון בימינו א"ס". בדף קע"ח ע"א "… והערתי משינתי והיו מונחין דמעות על לחיי יום ה' פ' תצוה תקנ"ו לפ"ק".

ולבסוף שני ד"ת קצרים מכתב יד, כתוב יראת ד' טהורה עומדת לעד, אם עומדת לעד סימן שהיתה יראה טהורה.

אי' צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה, בשמים עושים מזה הרבה.
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

סטרעטענער אייניקל
שר חמש מאות
תגובות: 687
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 01, 2010 9:41 pm

תגובהדורך סטרעטענער אייניקל » דינסטאג מאי 31, 2016 2:25 pm

האם כתב יד זה נדפס?

האם זהו אותו רבי פישל שהתפארת שלמה נסע אליו בילדותו?
ומי שאינו אוכל חמין - צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין. והמזמין לבשל ולהטמין ולענג את השבת ולהשמין - הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין. ויש מן החכמים אומרים על השמאל שהוא ימין, ואנו קורין עליהם: מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה [רז"ה].

טריסקער
שר ששת אלפים
תגובות: 6427
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 7:00 pm

תגובהדורך טריסקער » זונטאג יוני 05, 2016 8:15 am

אויף הר הזיתים:
מרת צינה דבורה ב"ר יחיאל כשר, אשת ר' מנחם פרידמאן
נכדת הרה"ק רבי פישעלע מסטריקוב
צוגעלייגטע
20160602_161943.jpg

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

נכדי ר' פישל

תגובהדורך ZARNOW » מאנטאג יוני 06, 2016 6:25 pm

הייתה לה אחים אברהם ואשר ואחות אילנה
הורים שלה גרו בתל אביב
בנוסף לצאצאים בדרג נכדי יחיאל כשר, נותר בחיים האח אשר כשר
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

ווער קען עס זיין?!

תגובהדורך ZARNOW » מאנטאג יוני 06, 2016 6:50 pm

איך האב געטראפן א קליינע חלק פון א מצבה וואס שטייט אויף די אורגינעלע פלאץ,
איך זיך מיט לעכט, ווער קען עס זיין??

דאס איז די נוסח:
פישלי מסטריקוב זצ"ל
נו"נ כ"א שבט בן ס"ו שנים
תרפ"ה (אולי תרפ"ח) ת.נ.צ.ב.ה


איך ווייס נישט צו דאס איז אן אייניקעל אדער אן איר אייניקעל,
קען איינער וויסן לויטן תאריך פטירה?
צוגעלייגטע
סטריקוב.JPG
סטריקוב
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » מאנטאג יוני 06, 2016 6:54 pm

ZARNOW האט געשריבן:איך האב געטראפן א קליינע חלק פון א מצבה וואס שטייט אויף די אורגינעלע פלאץ,
איך זיך מיט לעכט, ווער קען עס זיין??

דאס איז די נוסח:
פישלי מסטריקוב זצ"ל
נו"נ כ"א שבט בן ס"ו שנים
תרפ"ה (אולי תרפ"ח) ת.נ.צ.ב.ה


איך ווייס נישט צו דאס איז אן אייניקעל אדער אן איר אייניקעל,
קען איינער וויסן לויטן תאריך פטירה?

וואו אין וועלכע שטאט איז די מצבה?

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

זדונסקה וולה

תגובהדורך ZARNOW » מאנטאג יוני 06, 2016 7:01 pm

זדונסקה וולה
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

אפרים פישל ב"ר צבי הערשקא

תגובהדורך ZARNOW » מיטוואך יוני 08, 2016 1:03 pm

און ווער קען זיין דע נפטר?!
נין לר' פישל מסטריקוב
אויך און זדונסקה וולה
צוגעלייגטע
אפרים פישל בן ר צבי הערשקא.JPG
אפרים פישל ב"ר צבי הערשקא
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

אוועטאר
ZARNOW
שר מאה
תגובות: 118
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 18, 2015 2:25 am

פראדל בת אבימלך. נכדת של האדמור מסטריקוב פרשיסחא וקוצק

תגובהדורך ZARNOW » מיטוואך יוני 08, 2016 5:18 pm

נאך אן איינקל
פראדל בת אבימלך. נכדת של האדמור מסטריקוב פרשיסחא וקוצק

הייתה בתו של ר' אלימלך עסטרייך (בתעודות עסטרייכר) בנו של ר' איטשעלע עסטרייך שהיה נכד הרבי ר' בונם (בן חתנו ר' אלימלך ומרת ביילא) וחתן של רבי דוד מקוצק. זוגתו של ר' אלימלך עסטרייך מרת איידל רבינוביץ היתה נכדת רבי פישל סטריקובר,
צוגעלייגטע
פראדל בת ר אלימלך.JPG
פראדל בת ר אלימלך
ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות, באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. (רמב"ן פרשת חיי שרה פרק כג')
מכון אור הגנוז

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 744
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

תגובהדורך להודות ולהלל » זונטאג ינואר 01, 2017 3:34 pm

ישראל אברהם האט געשריבן:הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקאוו זי"ע
היה בנו של הרב יוסף יהודא ליב אבד"ק באלטא באוקריינא.
מתלמידי הרה"ק המגיד ממעזריטש, הרה"ק בעל הקדושת לוי, הרה"ק רבי עוזיאל מייזליש, והרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק.
נפטר טבת תקפ"ב.

מתוך ספר באר משה להרה"ק רבי משה מקאזניץ (פ' ויקרא):

דרוש והספד לפטירת הצדיק הקדוש ההמה"ג בוצינא קדישא איש אלקים קדוש מהו' אפרים פישיל בן הרב מהו' ארי' ליב זצללה"ה מסטריקיב


... ולמה תצא כזאת מלפניו ליקח מאתנו פתאום צדיק הדור, עמודא דעלמא קיימא עליו, אשר בצלו נחי' בגוים,
אך דבוודאי הוא לטובת העולם בכדי שהחי יתן אל לבו, אם בארזים נפלה שלהבת צדיק קדוש ה' כזה שהיה פרוש ומובדל מן העולם הזה לגמרי,
אשר לא טעם לחם בכל ימות השבוע משבת לשבת לא נטל ידיו ללחם לסעודה,
וגודל הסיגופים של איש צדיק הזה שהיה מסגף ומצער נפשו כל ימיו ומקבל על עצמו יסורים של אהבה אין לשער ולספר ותקצר היריעה מהכיל,
ועכ"ז יד אלקי נגעה בו ופגעה בו מדת הדין ליקחו מן העולם ולסלקו קודם זמנו בעוה"ר,
מה נעשה אנחנו צעירי הצאן אדם אזובי קיר אשר אנו כאין נחשבים נגד צדיק קדוש ה' כזה, ונחשבנו כבהמה נגד מעלתו הגדולה וכמו שאמרו חז"ל אם ראשונים וכו'.


א] בנו: רבי יעקב מברעזין.
חתנו: רבי צבי הירש קאזלאווסקי
חתנו: רבי יחיאל פישל הכהן ממאלעניץ
בנו: רבי פנחס יעקב הכהן ממאלעניץ
בנו: רבי חנוך צבי אבד"ק בענדין
ב] חתנו: רבי יצחק איצק מזיכלין
בנו: רבי זעליג מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי משה נתנאל מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי מנחם ידידי' מזיכלין.
ג] חתנו: רבי ראובן כָּשר אבד"ק אויאזד (פלך פיעטרקוב)
נכדו או נינו: רבי ראובן ב"ר ישראל כשר מאפאצנא. נפ' תרפ"ט בן מ"ח שנה. מצבתו באוטוואצק.


היכן קבור ר' פישלי מסטריקוב?
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 744
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

עזריאל בן צבי הירש נכד ר' פישל מסטריקוב

תגובהדורך להודות ולהלל » זונטאג ינואר 08, 2017 11:23 am

עזריאל בן צבי הירש נכד ר' פישל מסטריקוב?
האם מישהוא יודע במי מדובר?
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 744
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

עזריאל בן צבי הירש נכד ר' פישל מסטריקוב

תגובהדורך להודות ולהלל » זונטאג ינואר 15, 2017 1:42 am

להודות ולהלל האט געשריבן:עזריאל בן צבי הירש נכד ר' פישל מסטריקוב?
האם מישהוא יודע במי מדובר?


מדובר בר' עזריאל חתן ר' משה בן ר' יעקב בן הרב רבי פישל מסטריקוב.
צוגעלייגטע
1.gif
2.gif
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 744
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

רבי ראובן כָּשר אבד"ק אויאזד (פלך פיעטרקוב)

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג ינואר 16, 2017 7:10 am

האם ידוע על נושאי שם המשפחה כשר, שקדמו לרבי ראובן כשר שהיה אבד”ק אויאזד ורבה של העיר.
מצורף תמונת קברו של נינו ר' זאב כשר בו מופיע נכד של הר"ר ראובן זלה"ה, אבד"ק אויאזד.
צוגעלייגטע
זאב בן שמעון כשר נכד ראובן כשר אבד אויאזד.JPG
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 744
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

בן נוסף ל רבי פישל מסטריקוב - ושמו יצחק

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג ינואר 16, 2017 10:42 am

ישראל אברהם האט געשריבן:הרה"ק רבי אפרים פישל מסטריקאוו זי"ע
היה בנו של הרב יוסף יהודא ליב אבד"ק באלטא באוקריינא.
מתלמידי הרה"ק המגיד ממעזריטש, הרה"ק בעל הקדושת לוי, הרה"ק רבי עוזיאל מייזליש, והרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק.
נפטר טבת תקפ"ב.

מתוך ספר באר משה להרה"ק רבי משה מקאזניץ (פ' ויקרא):

דרוש והספד לפטירת הצדיק הקדוש ההמה"ג בוצינא קדישא איש אלקים קדוש מהו' אפרים פישיל בן הרב מהו' ארי' ליב זצללה"ה מסטריקיב


... ולמה תצא כזאת מלפניו ליקח מאתנו פתאום צדיק הדור, עמודא דעלמא קיימא עליו, אשר בצלו נחי' בגוים,
אך דבוודאי הוא לטובת העולם בכדי שהחי יתן אל לבו, אם בארזים נפלה שלהבת צדיק קדוש ה' כזה שהיה פרוש ומובדל מן העולם הזה לגמרי,
אשר לא טעם לחם בכל ימות השבוע משבת לשבת לא נטל ידיו ללחם לסעודה,
וגודל הסיגופים של איש צדיק הזה שהיה מסגף ומצער נפשו כל ימיו ומקבל על עצמו יסורים של אהבה אין לשער ולספר ותקצר היריעה מהכיל,
ועכ"ז יד אלקי נגעה בו ופגעה בו מדת הדין ליקחו מן העולם ולסלקו קודם זמנו בעוה"ר,
מה נעשה אנחנו צעירי הצאן אדם אזובי קיר אשר אנו כאין נחשבים נגד צדיק קדוש ה' כזה, ונחשבנו כבהמה נגד מעלתו הגדולה וכמו שאמרו חז"ל אם ראשונים וכו'.


א] בנו: רבי יעקב מברעזין.
חתנו: רבי צבי הירש קאזלאווסקי
חתנו: רבי יחיאל פישל הכהן ממאלעניץ
בנו: רבי פנחס יעקב הכהן ממאלעניץ
בנו: רבי חנוך צבי אבד"ק בענדין
ב] חתנו: רבי יצחק איצק מזיכלין
בנו: רבי זעליג מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי משה נתנאל מזיכלין.
בנו: האדמו"ר רבי מנחם ידידי' מזיכלין.
ג] חתנו: רבי ראובן כָּשר אבד"ק אויאזד (פלך פיעטרקוב)
נכדו או נינו: רבי ראובן ב"ר ישראל כשר מאפאצנא. נפ' תרפ"ט בן מ"ח שנה. מצבתו באוטוואצק.


לרבי אפרים פישל מסטריקוב היה בן נוסף ושמו "יצחק" כמו שמופיע בספר “גוטע יודען אין פוילען” (משה פיינקינד 1936 וורשא, עמ' 128 עד 134):
“לר' פישלע נולדו בבז'ז'ין שני בנים , רבי יעקב מבז'ז'ין ורבי יצחק, שכיהן ברבות הימים כרבה של ז'רנוב. חתנו של ר' פישלע, ר' ראובן כשר, היה רבה של אויאזד”.
צוגעלייגטע
גוטע אידן און פולין.JPG
רבי פישל מסטריקוב זצל_Page_1.jpg
רבי פישל מסטריקוב זצל_Page_2.jpg
לעצט פאראכטן דורך להודות ולהלל אום מאנטאג ינואר 16, 2017 11:39 am, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 744
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

...

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג ינואר 16, 2017 10:44 am

...
צוגעלייגטע
רבי פישל מסטריקוב זצל_Page_3.jpg
רבי פישל מסטריקוב זצל_Page_4.jpg
רבי פישל מסטריקוב זצל_Page_5.jpg
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 744
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

...

תגובהדורך להודות ולהלל » מאנטאג ינואר 16, 2017 10:45 am

...
צוגעלייגטע
רבי פישל מסטריקוב זצל_Page_6.jpg
רבי פישל מסטריקוב זצל_Page_7.jpg
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי

אוועטאר
להודות ולהלל
שר חמש מאות
תגובות: 744
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

פראדל/פריידל בת ר' חיים אשר קוזלובסקי ב"ר הירש פריץ

תגובהדורך להודות ולהלל » דאנארשטאג ינואר 26, 2017 12:12 pm

פטירת מרת פראדל/פריידל אשת ר' חיים אשר קוזלובסקי ב"ר הירש פריץ
התרחש בז'ארנוב ביום 16/28 ביוני שנת 1860 בשעה 10 בבוקר התייצבו היהודי חיל לעווין חוכר מפעל ברזל תושב מאלניץ בן 42 שנים והרשל געלנוסקי תלמיד בן 47 שנים תושב ז'ארנוב והצהירו כי ביום 14/26 ביוני שנה נוכחית בשעה 6 בערב נפטרה פריידלה אושרובה המתגוררת במאלניץ עם בעלה חוכר מפעל ברזל בבית מס' 7 בת 43 שנים נולדה בפיוטרקוב להוריה הרשל ושיינדל בני-זוג שעווסקוביץ, השאירה בעל אשר, בנים ליבוש יוסף והרשל ובנות דבורה וחנה - קוזלובסקי המתגוררים במאלניץ.
(קרדיט - "משמר")
לעצט פאראכטן דורך להודות ולהלל אום דאנארשטאג ינואר 26, 2017 12:19 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
להודות על העבר ולבקש על העתיד
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי וֵאלֹקי אֲבוֹתַי. עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי. וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 9 געסט