חדשות בתולדותיו וגילוי תאריך פטירתו של הרב מיעזוב, ב"ויתילדו" המצורף כאן, מתוך "המודיע" יום ערש"ק שמיני תשע"ו:
פרק שלישי
חדשות ונצורות במשפחת הגאון רבי משה מנחם הכהן מיעזוב
א
חשיפה: תשעים שנה לפטירתו
אחד מגאוני וגדולי פולין, אשר היה ידוע אמנם בדורו, אך כיום - כמעט ונשתכח זכרו מאתנו, הוא הגאון החסיד רבי משה מנחם מנדל הכהן אב"ד דק"ק יעזוב שבפולין זצ"ל. כמעט ואין לנו פרטים אודותיו. גם שם אביו לא נודע לנו לעת עתה, אם כי ככל הנראה - על פי נוסח חתימת בנו - שימש גם הוא בהוראה או בהרבצת תורה, וכפי שנרחיב בהמשך.
* * *
כה דלים היו פרטי תולדות חיייו של הרב מיעזוב, הלוטים עד כה בערפל רב, כאשר אפילו תאריך פטירתו לא היה ידוע לנו.
בעבר, ביקשנו את עזרת הקוראים באיתור מידע אודותיו. והנה, בסיועו של אחד מטובי הקוראים היקרים הי"ו החפץ בעילום שמו הטוב, אשר ביקש לאתר אף הוא פרטים אודות משפחתו של הרב מיעזוב, הגענו בסיעתא דשמיא לגזיר עתון שחשף בפנינו את התעלומה הנ"ל.
ולא עוד, אלא שבעקבות החיבור לקורא היקר הנ"ל - וביצוע החיפוש במשותף - נתוודענו ליחוס מפואר של שלשלת רבנים ונגידים - מצד משפחת חותנו של הרב מיעזוב, כאשר עד כה לא ידענו אפילו את שמו של חותנו. תשוח"ח לו, וישר כוחו.
* * *
העתון שנחשף בפנינו - שמו: "היינט". והנה, בגליון של יום ו' באייר שנת תרפ''ו, נדפסו שתי מודעות בעקבות פטירת רבה של יעזוב.
במודעה הראשונה, נכתב בנוסח זה: "אבל כבד לעירנו, במות אלופינו, הרב הישיש, הגאון המפורסם מו"ה משה מנחם מענדיל הכהן אב"ד דק"ק יעזוב, אחרי מחלה כבדה וממושכה, בשנת השבעים ושמונה לימי חייו, אשר שימש בכתר הרבנות בעירנו - כחמישים שנה, ריבץ תורה והעמיד תלמידים הרבה, נפטר ביום ב', ונקבר ביום ג' - כ"ט ניסן, בעיר יעזוב", ומתחת הידיעה - חתומים: "הקהלה העברית ביעזוב".
ומתחתיה, מודעה נוספת, בלשון זו: "בלב מלא רגשי צער, אביע השתתפותי בצערם של בית הרב והקהלה, במות אלוף ראשם, הרב הגאון מו"ה משה מנחם מענדיל הכהן האבדק"ק יעזוב, המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".
ועל כך בא על החתום רבה החדש של העיר יעזוב, אשר חתם על הידיעה בלשון זו: "סגנו בחייו וממלא מקומו הצעיר ישכר יוסף אלפס החופק"ק".
* * *
הנה כי כן, נודע לנו רק עתה, לאור חשיפת שתי הידיעות הללו שבעיתון "היינט", שהשנה, בעוד כחודש ימים, ביום כ"ח לחודש ניסן, ימלאו תשעים שנה מפטירתו של הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל כהן מיעזוב זצ"ל.
ב
הרב מיעזוב זצ"ל
ועתה, נלמד על הפרטים המחודשים שנודעו לנו מתולדותיו ושושלת יחוסו של הרב מיעזוב, ובעיקר - יחוסו המחודש מצד חותנו, ובשילוב מעט הפרטים שהיו ידועים לנו זה מכבר, כאשר בקשתינו שטוחה בפני כל מי שיכול לסייע ולהוסיף מידע על תולדותיו, ובעיקר - על שושולת אבותיו ויחוסו למעלה בקודש - של הרב מיעזוב, שיואילו בטובם לעדכן אותנו, ועליהם תבוא ברכת "הטיבה ה' לטובים".
* * *
הגאון הצדיק רבי משה מנחם מענדיל הכהן מיעזוב זצ"ל, היה מבחירי תלמידיו של הרה"ק רבי אברהם בורנשטיין - בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב זי"ע, והיה מחשובי החסידים אצל הרה"ק רבי יהודה אריה לייב אלתר - בעל ה"שפת אמת" מגור זי"ע, ולאחר מכן - אצל בנו הרה"ק רבי אברהם מרדכי אלתר - בעל ה"אמרי אמת" מגור זי"ע.
רבו ה"אמרי אמת" זצ"ל החזיק בו כידיד נאמן, ונהג עמו בידידות ובחביבות גלויה. מסופר, שפעם ביקרו רבו ה"אמרי אמת במפתיע, ולא היה בידו מן המוכן מאומה לכבד בו את רבו. כאשר התנצל על כך לפני רבו, אמר לו הרבי זצ"ל: "יעזעווער רב, יאך זאג, גרויסע גוטע פראנד קליינע סעודעלעך", [הרב מיעזוב, אני אומר, כאשר הידידות כה 'גדולה', ניתן להסתפק אף בסעודה 'קטנה'...]. על משקל דברי חז"ל הנודעים: "קשה עלי פרידתכם - עשו לי סעודה קטנה".
נכדו של הרב מיעזוב, החסיד הישיש רבי צבי יהודה אריה לייב ("ר' הערש לייב") גרינשטיין ז"ל, חתן בנו רבי יוסף כהן מוולוצלבק, אשר ממנו מקורו של סיפור נפלא זה, היה מוסיף על כך, שיתכן שהרבי אמר זאת בשם אביו ה"שפת אמת", שכן מאמר זה נמצא בספר "אמרי אמת" [כרך ה"ליקוטים"] בשם אביו ה"שפת אמת" זי"ע.
* * *
החל משנת תרל"ו [פרט חדש זה נודע לנו מנוסח מודעת הפטירה הנ"ל, שבשנת פטירתו - שנת תרפ"ו - נרשם עליו שם "אשר שימש בכתר הרבנות בעירנו כחמישים שנה], כיהן כאב"ד בעיר "יעזוב" שבפולין [פלך פיעטרקוב], ובערי הגלילות סביב: "רוג'וב", ו"בז'עז'ין" [בז'ז'ני]. בכהונה זו, שימש - במשך חמישים שנה - עד לפטירתו. [שם העיר בספרות התורנית מופיע בכיתובים שונים, כגון: יעזעוו, יעזוף, יעזיב, וכדומה]. כמו כן, הוא שימש כ"חבר" ב"אגודת הרבנים" שבפולין.
הרב מיעזוב התכתב במכתבי תורה והלכה עם רבני דורו, ובמיוחד עם רבו ה"אבני נזר" מסוכטשוב זי"ע. [שו"ת "אבני נזר", חלק אורח חיים סימן שד"מ, וסימן שמ"ה, וכן בחלק אבן העזר סימן ל"ג, ועוד]. הוא בא גם על החתום בין הרבנים החותמים על ה"מודעה רבא" שנדפס בשו"ת "אבני נזר" הלכות נידוי וחרם, [וכפי שהזכרנו להלן, אודות הנוסח שבחתימה זו].
* * *
הגאון רבי משה יואל ב"ר יעקב שלמה האגרמאן אב"ד דק"ק טשיזוב וזרנובצ'ה, עמד אף הוא עמו בקשרי מכתבים. בספרו "שי למורא", סימן כ"ב, [בטעות נדפס שם פעמיים: כ"ב. תשובה זו היא בכ"ב הראשון. הספר נדפס בשנת תרע"ב בפיעטרקוב].
הגאון מיעזוב עמד גם בקשרי מכתבים עם הגאון רבי משה פרלמוטער - הדיין המפורסם מלודז', מחבר ספרי "יד משה" ו"תרשיש שוהם" ועוד. תשובתו אליו, נדפס בסימן נ"ב בספרו "תרשיש שהם", שנדפס בפיעטרקוב בשנת תרס"ב.
בשנת תרס"ב, פורסם מכתבו של הרב מיעזוב - מיום כ"ו בטבת, בספר "דעת הרבנים" שנדפס בשנה זו בווארשא, בסימן מ"ט, ["כולל מכתבים מרבני זמננו המצויינים שליט"א נגד הרעיון הציוני, הובא לבית הדפוס ע"י אברהם ברוך שטיינבערג מווארשא" - נוסח השער].
ג
בירורים בפרטי תולדותיו המחודשים
איננו יודעים את שנת לידתו של הגאון רבי משה מנחם מנדל כהן מיעזוב, [אשר כונה בין מכריו בשם: "ר' מענדיל כהן"]. ברם, כיום אנו יודעים שהוא נולד בסביבות שנת תר"ח, שהרי כך נודע לנו מנוסח מודעת הפטירה הנ"ל, שבשנת פטירתו - שנת תרפ"ו - הוא היה "בשנת השבעים ושמונה לימי חייו".
כאמור לעיל, לא ידוע לנו שם אביו, אולם מחתימתו של בנו ה"ה הגאון רבי משה מנחם מענדיל מיעזוב - נשוא מאמרינו, נראה שהיה אף הוא מגאוני הדור. וכך הוא נוסח חתימתו: "משה מנחם מנדל בהגרמ"א הכהן אב"ד דק"ק יעזוב והגליל".
בחתימה בנוסח זה, מופיע ר' משה מנחם בין הרבנים החותמים על ה"מודעה רבא" שבשו"ת "אבני נזר" הלכות נידוי וחרם, ועוד. האם יש מי שיודע את פשרן של ראשי תיבות אלו: "הגרמ"א" - כאשר בכך נדע את שם אביו?
* * *
ברשימות הממשלתיות הפולניות רשומים שמות ילדיהם של הגאון רבי משה מנחם כהן מיעזוב, הנקרא שם בשם ר' משה מענדיל כהן, ואשתו הרבנית מ' שפרינצא חנה ע"ה. ואלה שמותם: רבקה ע"ה, גיטל ע"ה, לאה ע"ה, מרדכי יששכר ע"ה. מלבד שני הבנים שאנו יודעים עליהם ממקורות אחרים, שככל הכנראה כבר נישאו בעת עריכת רישום זה, ולכן הם אינם מופיעים כאן ברשימה. והם: ר' יוסף כהן ור' פישל כהן.
* * *
בעקבות חשיפת רישומי תעודות ממשלתיים נוספים מפולין, נודע לנו בס"ד שם זוגתו של הרב מיעזוב, ובעקבותיה - גם שמותיהם של חמיו וחמותו - ושמותיהם של חלק מזקני המשפחות, כאשר דרכם נודענו ליחוס מפואר שאותו נפרוש להלן בעהשי"ת, כאשר מקורותיהם של כל אלו אחת הן - תעודות לידתן, פטירתן, נישואיהן, לידת ילדיהם - של כל אלו הנזכרים כאן בהמשך.
ובכן, הגאון הצדיק מיעזוב - רבי משה מנחם מענדיל הכהן זצ"ל - נשא לאשה את הרבנית מ' שפרינצא חנה ע"ה, אשר נולדה ביום י"א באייר שנת תר"י, ביעזוב.
ושם אביה - חותנו של הרב מיעזוב - ה"ה רבי פישל ויינבערגער מיעזוב. ר' פישל ויינבערגער היה בנם של רבי שלמה ויינבערגער ומ' שרה ע"ה - לבית פרידמן. ויצויין, שמשפחת ויינבערגער היא אחת אחת המשפחות העניפות מאוד בעיר יעזוב.
ביום כ"א בשבט שנת תר"ט, נשא ר' פישל ויינבערגער לאשה את מ' פרימט ע"ה ויילאנד, שהיתה בתם של רבי שמעון ויילאנד מלאדז' ומ' רבקה ע"ה. ושם אביה - חותנו של ר' שמעון - ה"ה הגאון רבי יהודה לייב הלוי גרוסמן מגראדזיסק.
עוד נרשם בתעודה, שהכלה, מ' פרימט הנ"ל, נולדה בלינטשיץ, וכעת - מתושבי לאדז'. ועוד, שם הרב - "מסדר הקידושין" - הגאון רבי סיני ספיר אב"ד דק"ק ברעזין וק"ק יעזוב.
ד
משפחת הנגיד רבי שמעון ויילאנד מלאדז' ויחוסו
חותנו זקינו של הרב מיעזוב - ה"ה רבי שמעון ויילאנד הנ"ל, היה מנגידי ועשירי לאדז'. הוא נפטר ביום כ"א בשבט שנת תרכ"ט - עשרים שנה בדיוק לאחר נישואי בתו הנ"ל - ונטמן בבבית החיים הישן הנודע בלאדז'.
זוגתו, מ' רבקה הנ"ל, נפטרה ביום כ"ט לחודש אדר שני שנת תרכ"ב, ונטמנה אף היא בבית החיים הנ"ל. אמה - הרבנית מ' מלכה שרה גרוסמן ע"ה מגראדזיסק - אשת ר' יהודה לייב הנ"ל, טמונה אף היא בבית החיים הנ"ל, מאחר שבזקנותה התגוררה אצל בתה - בלאדז'.
הרבנית מ' מלכה שרה ע"ה, נפטרה ביום ב' בטבת שנת תרט"ז, ועל מצבת קבורתה אשר בלאדז', נרשם שם אביה - הגאון רבי נפתלי כ"ץ אב"ד דק"ק גריידיץ, [ה"ה העיר גריידיץ הנקראת גם בשם גראדזיסק והיא במחוז פוזנא], וכן - שהיא היתה "דור רביעי" לבעל ה"סמיכת חכמים" - ה"ה הרה"ק רבי נפתלי כ"ץ מפוזנא זי"ע.
יחוס זה נרשם על מצבת אחיה - הטמון אף הוא בבית החיים הנ"ל - ושמו: רבי יהודה לייב כ"ץ, אשר נפטר ביום כ"ד בשבט שנת תר"ג. [נוסח המצבות הנזכרות, נעתקו כמעט במלואן בספר "מצבות בית הקברות הישן בלודז"]. לעת עתה, לא ידוע לנו כיצד הוא סדר היחוס. [על יחוסו המפואר של בעל ה"סמיכת חכמים" עצמו למעלה בקודש, כבר הרחבנו רבות בעבר בין יריעות "ויתילדו" בס"ד].
* * *
קוראי הדורות מספרים אודות הנגיד רבי שמעון ויילאנד - מי שזה עתה נודע לנו שהוא היה "חותנו-זקינו" של הרב מיעזוב. ר' שמעון היה בנו של "הסוחר האמיד מלינטשיץ" - רבי משולם ויילאנד.
בצעירותו, היה ר' שמעון תלמידם של הגאונים הנודעים רבי יעקב מליסא בעל ה"חוות דעת" ורבי עקיבא אייגר זי"ע. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי יהודה ליב גרוסמן, והתיישב בעיר מגורי חותנו - גראדז'יסק. שם, אכל על שלחן חותנו, במשך למעלה מעשר שנים. לאחר מכן - עבר ללאדז'.
בספר "מצבות בית הקברות הישן בלודז" הנ"ל, מספר 474, עמוד 203, מופיע מידע מעניין על הנגיד ר' שמעון ויילאנד מלאדז' - בפולנית. בין היתר נכתב שם, שבשנת 1840 היה לו לר' שמעון נדל"ן בשווי של 5000 זלוטי, ובמטלטלין - 1800.
* * *
ברבות השנים, נולדו לו לר' שמעון בנים ובנות. שלושת בניו הם: ר' יצחק ויילאנד, ר' פייבל שלמה ויילאנד, ור' שמואל העניך ויילאנד. שתי בנותיו הם: מ' בלימא ע"ה - אשת ר' יהודה יודל פרנקל מלאדז', ומ' פרימט ע"ה - אשת רבי פישל ויינבערגער מיעזוב הנ"ל - אשר היה חותנו של הרב מיעזוב וכנ"ל.
