רבי יהודה (יודעלע) הורוויץ זצ"ל מדזיקוב-ירושלים-לונדון - י"א סיון תשמ"ט
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35246
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2748
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm
בראשית ברא האט געשריבן:א חסיד האט געשריבן:זיי זענען נישט געווען שוואגערס נאר ביידער זענען געווען דיא מענער פון דיא זעלבער רעביצען (פארשטייט זיך ) זה אחר זה
נו זאג אויך ווער איז געווען איר דריטער מאן?
אויך א רב.
יערסלוב האט געשריבן:חוסטער רב
הגה"צ רבי יהושע גרינוואלד זצ"ל
דער חוסטער רב איז געווען איר צווייטע מאן, דער מנחת יצחק איז געווען איר דריטע מאן.
- רבניש
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3066
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 31, 2012 4:24 pm
- לאקאציע: בחלקת הרבנים...אויף אפרוה!
חמרא טבא האט געשריבן:ביים כותל שנת תשכ"ח
איך האב גזעהן ערגעץ אנדערש ווי די זעלבע דיסקריפציע
אבער דאס איז לכאורה נישט תשכ״ח - קוק אויף די מלבושים און אלעס ארום איז קלאר נישט קיין תשכ״ח סעט אפּ, דו שטריימלעך זענען נישט קיין תשכ״ח שטריימלעך!!
אין רבי יודאלע איז קיין זקן נישט געווען בשנת תשכ״ח ווי אין דעם בילד.
רבניש האט געשריבן:חמרא טבא האט געשריבן:ביים כותל שנת תשכ"ח
איך האב גזעהן ערגעץ אנדערש ווי די זעלבע דיסקריפציע
אבער דאס איז לכאורה נישט תשכ״ח - קוק אויף די מלבושים און אלעס ארום איז קלאר נישט קיין תשכ״ח סעט אפּ, דו שטריימלעך זענען נישט קיין תשכ״ח שטריימלעך!!
אין רבי יודאלע איז קיין זקן נישט געווען בשנת תשכ״ח ווי אין דעם בילד.
תשכ"ח
1. משמאלו של ר' יודעלע - הרב שמחה בונים נויפלד ממקורבי רבינו
מאחורי הרב נויפלד מוסתר כנראה אפרים הרשקוביץ
2. מימינו עם הגב לתמונה - כנראה החסיד ר' נתן הנדלר ע"ה
ועל ידו האברך בלבוש ירושלים - הר"ר יונה סלובסקי
קצת לפניהם נמוך - הרב מנחם מונדרר מקאסוב
2 האברכים מאחור עם הטליתות המופשלות עם הזקן השחור הארוך - ר' ברוך משה ויזל
ע"כ מפי מקורבו של רבי יודאלע זי"ע ובנו של נאמן ביתו כל השנים - הרב צבי פייביש מילר שליט"א
דביה תחדי נפשא
חמרא טבא האט געשריבן:הייסט אלע זיינע שטוב מענטשן האבן זיך צאמגענומען ארום אן אנדערן רעבין א זקן און עם באגלייט צום כותל אקעי
תשכ"ח קען די שטימען מיט די שטריימלעך, דאס קאלירט בילד [נישט בלעק נ ווייט] איז אויך קיין קושיא, דען יעדער שמויגער קען דאס צופיקסן מיטן פאטאשאפ. זאגאר גאנצע פילמס פון די צווייטע קריג ווערט היינט ג'עקאלערט'
ווידער די יונגעלעך מיט מיט די האלבע זאקן, ברוינע זאקן, גאנצע שיך, דאס איז כ' בילדער ותחילת די למ"ד'ס, געוויס נישט שפעטער.
אז דאס איז רבי יודא'לע? גאר גאר ווייט פון ריאליטעט, נאך געוועהן דאן גאנץ יונג כדברי רבניש, מ"ט שנה. בכלל, ר' יודעלע ארומגעגענגען מיט חסידים, גאר תשכ"ח?
די בני הבית, בלויז איין השערה קען דאס מוכיח זיין, ר' שמחה בונם נויפעלד. אבער דער איד וואס איר האט אנגעדייטעט זעהט נישט אויס ר' שמחה בונם, אולי אני טועה.
די אנדערע אידן וואס איר האט אויסגערעכנט זענען אלע הייסע וויזשניצער חסידים, ולכן ליבי אומר לי, לחזק את השערתי מה שכבר מקודם חשבתי, אז דאס איז גאנץ מעגליך רבי חיים מאיר'ל זצ"ל.
וועגן די בילד פון ר' יודעלע אין כותל,
א. ר' יודאלע איז געבוירן ח"י אלול תרס"ה, קומט אויס אז תשרי תשכ"ח [מען זהעט דאך לולבים] איז ער שוין געווען 62 יאהר!
ב. וועגן די השערה אז דאס איז דער אמ"ח, איך בין דעס שולל מכל וכל, דער אמרי חיים תשכ"ח איז נישט געגאנגען אזוי פריש, און אן די גבאים מנחם אליעזר מוזס, און ר' יצחק ווייס, ס'קען דאך נישט זיין.
ג. ס'איז געווען יחידי סגולה וואס האבן געהאט ביכולת צו מכאן קאלירטע בילדער, 15 יאהר שפעטער האט דאס שוין יעדער שמויגער געהאט.
ד. היינט איז נישטא לעמפלעך אין כותל, דא אין דעם בילד זעהט מען אפאר לעמפלעך.
איך בין מצרף א לינק, וואס מען זהעט ווען מען האט געמאכט דע לעמפלעך, איך בין אויך מעתיק אנדערע זאכן וואס איז נוגע לעניננו,
http://bids.thekotel.org/content.asp?Id=83
לוח זמנים לחשיפה
כ"ט בתמוז תשכ"ז, 6/8/67 - לקראת ט' באב חיל ההנדסה מתבקש להתקין תאורה מיוחדת להאיר בפנסים ובזרקורים להאיר את רחבת הכותל המערבי.
ל' באב תשכ"ז, 5/9/67 - מחשש להתמוטטות מבנים ישנים הצמודים לכותל ניתנת הוראה להרוס את שרידי המבנים שעוד נותרו בדרום רחבת הכותל ולהוציא את בית 'עבו סעיד' הצמוד לשער המוגרבים.
פרופ' בנימין מזר מהאוניברסיטה העברית מתמנה לשמש ראש המשלחת הארכאולוגית לחפירות בכותל הדרומי ובכותל המערבי. לאחר משא ומתן עם משרד הדתות הוחלט לערוך שתי חפירות:
האחת - מהפינה הדרומית-מערבית של הכותל המערבי ועד לשער המוגרבים.
השנייה - בצפון רחבת הכותל ברוחב 15 מ', סמוך לבניין 'המחכמה'.
תשרי תשכ"ח, אוקטובר 1967 - מתקבלת החלטה להעמיק ולחפור עד מטר וחצי מתחת לפני רחבת הכותל ובכך לחשוף נדבכים שהיו קבורים באדמה, להגביה את חלקו הגלוי של הכותל ולבסוף לרצף באבנים את מתחם רחבת התפילה הסמוך לכותל המערבי.
מתגלים ממצאים אחדים מהתקופה העות'מאנית. לאחר החפירה מכסים את השטח אדמה ולמשך חודשים אחדים משמש המקום עזרת נשים. עזרת הגברים ממוקמת בדרום הרחבה. שר הדתות מגיע להסכמה עם אגף העתיקות בדבר יישור השטח המוגבה בין דרום הרחבה לצפונה. עם השלמת החפירות בצפון הרחבה נחשפים הכניסה והקמרונות שמתחת לבניין 'המחכמה'. פינוי שפכי האדמה בפי הקמרונות מוביל את החופרים אל מחילות, אולמות ומנהרות תת-קרקעיות. הקמרונות שנחשפו אז הם כיום המבואות לשטח המקורה שבעזרת הגברים (אולם התפילה בקשת וילסון).
-דא זהעט מען טאקע וויא מ'הייבט שוין אן גראבן, צו מרחיב זיין דעם כותל, אוויא ס'היינט 'קשת וילסון', וואס דאס איז אונטער א דאך, נישט אזוי וויא דא וואס מ'זעהט דע שיין פון דע זוהן.
כ"ז בניסן, תשכ"ח, 25/4/68 - חברת משה"ב מקבלת את עבודת החשיפה של חללי קשת וילסון ופינוי הפסולת מהם. המהנדס הרב מאיר קוזניץ מונה לשמש מהנדס מפקח מטעם משה"ב. מהנדסים נוספים שהיו מעורבים בחשיפת המנהרות: מר לוביץ', מר קסין, מר דוד לב, מר אריה יקונט ז"ל ומר נפתלי קידרון. יותר מעשרים שנה מילא מר פנחס זילברגר את תפקיד מנהל העבודה.
תחילה נחשפת הכניסה לקשת מ'בית שטראוס' שהוא הכניסה הנוכחית למנהרות הכותל ומפונים שפכי עפר. לקשת וילסון הוליכה חצר הנמצאת מצפון לרחבת הכותל.
מרבית חלל הכניסה היה סתום בעפר עד למרחק של מטר מן התקרה. כדי לחתור פנימה ולהגיע אל פנים הקשת היה על הנכנסים לטפס על תל עפר בגובה חמשה מטרים וללכת עליו... קיר שניצב בשליש הצפוני של רחבת הקשת חילק אותה לשניים, ומאחוריו היה בור מים. במהלך שנת תשכ"ח (1968) הושלם תהליך פינוי הרחבה וניקוייה.
-דאס הייסט, אז תשכ"ט איז שוין געווען דער פלאץ ריין, נישט אזוי וויא אין דעם בילד, וואס ס'איז שמוציג פון דע חפירות, קומט אויס אז תשכ"ט איז דאס זיכער נישט.
פון אלע זאכן, קומט אויס דאס איז טאקע ר' יודעלע, און ר' מנחם מונדרר ז"ל זיין תלמיד פון זיין רעכטע זייט, תשרי תשכ"ח!
א. ר' יודאלע איז געבוירן ח"י אלול תרס"ה, קומט אויס אז תשרי תשכ"ח [מען זהעט דאך לולבים] איז ער שוין געווען 62 יאהר!
ב. וועגן די השערה אז דאס איז דער אמ"ח, איך בין דעס שולל מכל וכל, דער אמרי חיים תשכ"ח איז נישט געגאנגען אזוי פריש, און אן די גבאים מנחם אליעזר מוזס, און ר' יצחק ווייס, ס'קען דאך נישט זיין.
ג. ס'איז געווען יחידי סגולה וואס האבן געהאט ביכולת צו מכאן קאלירטע בילדער, 15 יאהר שפעטער האט דאס שוין יעדער שמויגער געהאט.
ד. היינט איז נישטא לעמפלעך אין כותל, דא אין דעם בילד זעהט מען אפאר לעמפלעך.
איך בין מצרף א לינק, וואס מען זהעט ווען מען האט געמאכט דע לעמפלעך, איך בין אויך מעתיק אנדערע זאכן וואס איז נוגע לעניננו,
http://bids.thekotel.org/content.asp?Id=83
לוח זמנים לחשיפה
כ"ט בתמוז תשכ"ז, 6/8/67 - לקראת ט' באב חיל ההנדסה מתבקש להתקין תאורה מיוחדת להאיר בפנסים ובזרקורים להאיר את רחבת הכותל המערבי.
ל' באב תשכ"ז, 5/9/67 - מחשש להתמוטטות מבנים ישנים הצמודים לכותל ניתנת הוראה להרוס את שרידי המבנים שעוד נותרו בדרום רחבת הכותל ולהוציא את בית 'עבו סעיד' הצמוד לשער המוגרבים.
פרופ' בנימין מזר מהאוניברסיטה העברית מתמנה לשמש ראש המשלחת הארכאולוגית לחפירות בכותל הדרומי ובכותל המערבי. לאחר משא ומתן עם משרד הדתות הוחלט לערוך שתי חפירות:
האחת - מהפינה הדרומית-מערבית של הכותל המערבי ועד לשער המוגרבים.
השנייה - בצפון רחבת הכותל ברוחב 15 מ', סמוך לבניין 'המחכמה'.
תשרי תשכ"ח, אוקטובר 1967 - מתקבלת החלטה להעמיק ולחפור עד מטר וחצי מתחת לפני רחבת הכותל ובכך לחשוף נדבכים שהיו קבורים באדמה, להגביה את חלקו הגלוי של הכותל ולבסוף לרצף באבנים את מתחם רחבת התפילה הסמוך לכותל המערבי.
מתגלים ממצאים אחדים מהתקופה העות'מאנית. לאחר החפירה מכסים את השטח אדמה ולמשך חודשים אחדים משמש המקום עזרת נשים. עזרת הגברים ממוקמת בדרום הרחבה. שר הדתות מגיע להסכמה עם אגף העתיקות בדבר יישור השטח המוגבה בין דרום הרחבה לצפונה. עם השלמת החפירות בצפון הרחבה נחשפים הכניסה והקמרונות שמתחת לבניין 'המחכמה'. פינוי שפכי האדמה בפי הקמרונות מוביל את החופרים אל מחילות, אולמות ומנהרות תת-קרקעיות. הקמרונות שנחשפו אז הם כיום המבואות לשטח המקורה שבעזרת הגברים (אולם התפילה בקשת וילסון).
-דא זהעט מען טאקע וויא מ'הייבט שוין אן גראבן, צו מרחיב זיין דעם כותל, אוויא ס'היינט 'קשת וילסון', וואס דאס איז אונטער א דאך, נישט אזוי וויא דא וואס מ'זעהט דע שיין פון דע זוהן.
כ"ז בניסן, תשכ"ח, 25/4/68 - חברת משה"ב מקבלת את עבודת החשיפה של חללי קשת וילסון ופינוי הפסולת מהם. המהנדס הרב מאיר קוזניץ מונה לשמש מהנדס מפקח מטעם משה"ב. מהנדסים נוספים שהיו מעורבים בחשיפת המנהרות: מר לוביץ', מר קסין, מר דוד לב, מר אריה יקונט ז"ל ומר נפתלי קידרון. יותר מעשרים שנה מילא מר פנחס זילברגר את תפקיד מנהל העבודה.
תחילה נחשפת הכניסה לקשת מ'בית שטראוס' שהוא הכניסה הנוכחית למנהרות הכותל ומפונים שפכי עפר. לקשת וילסון הוליכה חצר הנמצאת מצפון לרחבת הכותל.
מרבית חלל הכניסה היה סתום בעפר עד למרחק של מטר מן התקרה. כדי לחתור פנימה ולהגיע אל פנים הקשת היה על הנכנסים לטפס על תל עפר בגובה חמשה מטרים וללכת עליו... קיר שניצב בשליש הצפוני של רחבת הקשת חילק אותה לשניים, ומאחוריו היה בור מים. במהלך שנת תשכ"ח (1968) הושלם תהליך פינוי הרחבה וניקוייה.
-דאס הייסט, אז תשכ"ט איז שוין געווען דער פלאץ ריין, נישט אזוי וויא אין דעם בילד, וואס ס'איז שמוציג פון דע חפירות, קומט אויס אז תשכ"ט איז דאס זיכער נישט.
פון אלע זאכן, קומט אויס דאס איז טאקע ר' יודעלע, און ר' מנחם מונדרר ז"ל זיין תלמיד פון זיין רעכטע זייט, תשרי תשכ"ח!
לעצט פארראכטן דורך קוטיג אום מיטוואך יוני 28, 2017 12:21 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.