רבי בעריש (יעקב דוב) נייגרשל זצ"ל מטארנא - בארדיוב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

שישא
שר מאה
תגובות: 237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 20, 2009 11:41 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שישא »

כ'מיין נישט, און כ'קען נישט, חלילה קלענער מאכן אייער גרויסן זיידן, אבער כבודו במקומו מונח אויך אן איבערשרייבן אן ארגינעלען נוסח מציבה, וואס משום איזה סיבה שהוא איז דאס געשריבן געווארן אויף דעם נוסח, נישט סתם אזוי ווייל מען האט געוואלט שפארן די הוצאות, כמובן.
לידיעה בעלמא. "הרבני התורני" האט געמיינט, און מיינט נאך אלץ, א תלמיד חכם וועלכער איז נהנה מיגיע כפיו.
דאכציך אז דאס אז ער איז געווען ראב"ד ביים צאנזער רב, וואלט געמעגט האבן א שטארקערער מקור, די תולדות ארים דעם צאנזער רב איז נישט אזוי פארנעפלט אז זיין ראב"ד זאל נישט זיין מוזכר בשום מקום.
דאס זעלבע איבער די רבנות אין בארדיוב, אפשר קען מען טרעפן עפעס א מעות קדומה וכדו' ווי ער ווערט דערמאנט מיט דעם טיטל, אז מען טרעפט נישט איז א דוחק צו בויען נאר אויף א פריש אנדעקטן בריוו פון אן אייניקל
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

שישא האט געשריבן:לידיעה בעלמא. "הרבני התורני" האט געמיינט, און מיינט נאך אלץ, א תלמיד חכם וועלכער איז נהנה מיגיע כפיו.

וואו שטייט דא די טיטל "התורני"?
ר%27 יעקב בעריש טארנאווער דיין בבארדיוב%2C חותן הרב מדאראג בזווש (1).jpg
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

סתם אזוי האט געשריבן:לדוגמא בעלמא, אין עיה"ק צפת ליגט די גרויסע צדיק הרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק זי"ע וועלכע גיבט א הסכמה אויפן ספה"ק מאור עינים אויף די אלטע מציבה איז געשטאנען בלויז -אויב כ'האב נישט קיין טעות- "הרב העניו" און ביים איבערשטעלן א נייע מציבה האט מען פארשטייטסעך געשריבן לפי כבודו הראוי

אבי גערעדט..
IMG_0545.JPG
שישא
שר מאה
תגובות: 237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 20, 2009 11:41 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שישא »

יציב פתגם האט געשריבן:
שישא האט געשריבן:לידיעה בעלמא. "הרבני התורני" האט געמיינט, און מיינט נאך אלץ, א תלמיד חכם וועלכער איז נהנה מיגיע כפיו.

וואו שטייט דא די טיטל "התורני"?


גערעכט, איך האב מיר באצויגן צו די ווערטער פון "סתם אזוי" וואס האט אזוי געשריבן סתם אזוי... הרבני המופלג החריף איז א גאר שיינע טיטל פאר א נהנה מיגיע כפיו
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

יציב פתגם האט געשריבן:
סתם אזוי האט געשריבן:לדוגמא בעלמא, אין עיה"ק צפת ליגט די גרויסע צדיק הרה"ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק זי"ע וועלכע גיבט א הסכמה אויפן ספה"ק מאור עינים אויף די אלטע מציבה איז געשטאנען בלויז -אויב כ'האב נישט קיין טעות- "הרב העניו" און ביים איבערשטעלן א נייע מציבה האט מען פארשטייטסעך געשריבן לפי כבודו הראוי

אבי גערעדט..
IMG_0545.JPG


תביא את התמונה של השלט מבחוץ לציון [וזהו דבר ברור שאם בחוץ היו כותבים אותו הדבר כמה אנשים היו ניגשים לציון הק'...]
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

שישא האט געשריבן:... דאכציך אז דאס אז ער איז געווען ראב"ד ביים צאנזער רב, וואלט געמעגט האבן א שטארקערער מקור, די תולדות ארים דעם צאנזער רב איז נישט אזוי פארנעפלט אז זיין ראב"ד זאל נישט זיין מוזכר בשום מקום.
דאס זעלבע איבער די רבנות אין בארדיוב, אפשר קען מען טרעפן עפעס א מעות קדומה וכדו' ווי ער ווערט דערמאנט מיט דעם טיטל, אז מען טרעפט נישט איז א דוחק צו בויען נאר אויף א פריש אנדעקטן בריוו פון אן אייניקל


אם הינך מחפש לזה מקורות הא לך
א' הגאון רבי נתן אהרן מושקוביץ בספרו זכרון קדושים (יצא לאור לפני כ50 שנה בערך) מביא זאת מספר פעמים.
ב' החוקר הנודע רבי אהרן הויזמן ז"ל מקארלין בירושלים אשר ספריו הינם מקוריים וכולם מסתמכים עליהם, מביא זאת גם הוא בכתביו.
(אציין שאין ידוע כמה זמן כיהן שם כראב"ד, ובאיזה שנים (הרי כאמור התנגד להינות מיגיע כפיו ויתכן שכיהן תקופה קצרה ואח"כ עזב.)
ומלבד כל זאת אין לא ראינו ראיה.
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

משה ברמן האט געשריבן:תביא את התמונה של השלט מבחוץ לציון [וזהו דבר ברור שאם בחוץ היו כותבים אותו הדבר כמה אנשים היו ניגשים לציון הק'...]

IMG_0543.JPG
IMG_0543 - Copy.JPG
סתם אזוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 331
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יוני 12, 2015 10:30 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סתם אזוי »

ס'האט זיך געמאכט א נסיעה היי יאר לרגל יארצייט ה-150
אטעטשמענטס
חחח.PNG
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

שישא האט געשריבן:לידיעה בעלמא. "הרבני התורני" האט געמיינט, און מיינט נאך אלץ, א תלמיד חכם וועלכער איז נהנה מיגיע כפיו.


א נייע מעשה, כ׳געדענק נישט אויפ׳ן מינוט, אבער איינע פון די צוויי טיטלען אדער ׳הרבני׳ אדער ׳התורני׳ מיינט נישט מער אז ער איז נישט קיין קראי.
פלייוואד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 422
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 18, 2009 3:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פלייוואד »

האט ער עפעס מיט די משפחה?
אטעטשמענטס
neu.png
neu.png (104.18 KiB) געזען 3345 מאל
בלעטל
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בלעטל »

איטשע האט געשריבן:
שישא האט געשריבן:לידיעה בעלמא. "הרבני התורני" האט געמיינט, און מיינט נאך אלץ, א תלמיד חכם וועלכער איז נהנה מיגיע כפיו.


א נייע מעשה, כ׳געדענק נישט אויפ׳ן מינוט, אבער איינע פון די צוויי טיטלען אדער ׳הרבני׳ אדער ׳התורני׳ מיינט נישט מער אז ער איז נישט קיין קראי.

קראי?
סתם ווען מ'שרייבט, רבני, מיינט איינעם וואס קומט תואר הרב,, תורני, איז א תורה'דיגע מענטש ד"ה א ת"ח, ס'איז מער ווייניגער די זעלבע טיטל, אבער נישט אפיציעל דער רב דיין וכדומה, ווען יא וואלט ער געהאט א גרעסערע טיטל. דאס מיינט שישא נהנה מיגיע כפו.. ער האט אבער כמובן נישט געמוזט זיין קיין מהנה מיגיע כפו , נאר געקענט זיין וואס ער האט געוואלט אדער תורתו אומנתו.
צד תמות
שר חמש מאות
תגובות: 821
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 05, 2015 2:37 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צד תמות »

איטשע האט געשריבן:כ׳געדענק נישט אויפ׳ן מינוט, אבער איינע פון די צוויי טיטלען אדער ׳הרבני׳ אדער ׳התורני׳ מיינט נישט מער אז ער איז נישט קיין קראי.

מסתמא מיינט איר דאס:
"וע"כ נהגו כל ישראל לקרוא לכל אחד מישראל 'רבי' ואף־על־פי שהוא עם הארץ"
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

המבשר פון מאנטיג
אטעטשמענטס
המבשר.jpg
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

הבהרה!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

בלעטל האט געשריבן:
איטשע האט געשריבן:
שישא האט געשריבן:לידיעה בעלמא. "הרבני התורני" האט געמיינט, און מיינט נאך אלץ, א תלמיד חכם וועלכער איז נהנה מיגיע כפיו.


א נייע מעשה, כ׳געדענק נישט אויפ׳ן מינוט, אבער איינע פון די צוויי טיטלען אדער ׳הרבני׳ אדער ׳התורני׳ מיינט נישט מער אז ער איז נישט קיין קראי.

קראי?
סתם ווען מ'שרייבט, רבני, מיינט איינעם וואס קומט תואר הרב,, תורני, איז א תורה'דיגע מענטש ד"ה א ת"ח, ס'איז מער ווייניגער די זעלבע טיטל, אבער נישט אפיציעל דער רב דיין וכדומה, ווען יא וואלט ער געהאט א גרעסערע טיטל. דאס מיינט שישא נהנה מיגיע כפו.. ער האט אבער כמובן נישט געמוזט זיין קיין מהנה מיגיע כפו , נאר געקענט זיין וואס ער האט געוואלט אדער תורתו אומנתו.



הכותבים הנכבדים אפילו לא טרחו לקרוא מה שהובא קודם בתמונת המציבה הישנה, שיערו השערה שהיה כתוב התורני ועל פי זה כותבים החלטות בירורים ומסקנות.

על ציו"ק נכתב: הרבני המופלג החריף החסיד ועניו איש ירא אלוקים מורינו הרב וכו'
ולא הרבני התורני כלל.
ואודות התואר הרבני כבר נכתב פה שהטעם הוא מחמת שכל ימיו סירב בכל תוקף ליהנות מכתרה של תורה ונהנה מיגיע כפיו, ורק בערוב ימיו מחמת ההכרח ממש נאלץ לכהן ברבנות בבארדיוב, ולכן מופיע תואר זה. ומאד מסתבר שאף היה צוואה לרמז שלא חפץ לנהוג ברבנות.
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

משה ברמן האט געשריבן:ואודות התואר הרבני כבר נכתב פה שהטעם הוא מחמת שכל ימיו סירב בכל תוקף ליהנות מכתרה של תורה ונהנה מיגיע כפיו, ורק בערוב ימיו מחמת ההכרח ממש נאלץ לכהן ברבנות בבארדיוב, ולכן מופיע תואר זה. ומאד מסתבר שאף היה צוואה לרמז שלא חפץ לנהוג ברבנות.

איפוא המקור שבערוב ימיו כיהן ברבנות בארדיוב?
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

שמו "רבי בעריש טארנאווער זי"ע" היה נערץ ונקדש בקרב כל צאצאיו ברחבי תבל במשך כל השנים.
הן במשפחת נוימאן צאצאי חתנו רבי יעקב נוימאן - אשר למעלה ממאה שנים כבר גרים בשוויץ.
והן במשפחת לאבעל צאצאי חתנו רבי אהרן חיים לאבעל ראב"ד ראצפערט - אשר כמאה שנים גרים בארה"ק.
והן משפחת מאשקאוויץ אשר דרו באינגערין.
והן בחצר הקודש דאראג שב"ב יודעים ממנו רבות בשנים.

אך תולדות חייו לא היו נהירים, ידעו כולם שהיה נערץ ונקדש לת"ח מופלג ומגדולי החסידות, אך לא ידעו היכן כיהן, מי היה רבו, והיכן דר ונטמן.
ובמשפחות מושקוביץ ולאבעל מקובל (מוזכר גם ברשימות חוקר היחס הנודע רבי אהרן הויזמאן מירושלים, וגם בספר זכרון קדושים לרבי נתן אהרן מושקוביץ), שכיהן כראב"ד אצל הרה"ק בעל דברי חיים זי"ע.

לאחרונה נתגלה מכתב עתיק יומין מלפני 100 שנים מנכדו - בן בתו הגה"ח רבי משה אלתר ניומאן זצ"ל אשר בו כותב:
מצד אמי, הרבנית הצדקנית אשת חיל מי ימצא זצ"ל, אביה - אביר הרועים, גאון הגאונים, תלמידו של הרב הצדיק הקדוש וכו' וכו' מרן נפתלי מראפשיטץ, וחבירו של הצדיק והקדוש וכו' מרן חיים הלברשטם אב"ד דק' סאנץ, הוא אב זקני מצד אמי - הנקרא בשם: ר' בעריש טארנאווער. כי לא רצה להנות, רק מיגיע כפיו, וישב בכפר טארנאווע - סמוך לעיר בארדיעף - כדי להנות מיגיע כפו. רק לבסוף, ומכורח הכרח, קיבל עליו את המשרה להיות אב"ד בק'בארטפעלד[=בארדיוב], במדינת אונגארין.
וחתנו, ובנו, כולם כיוצא בו. כולם אהובים, כולם ברורים, וכולם קדושים. הרב הצדיק הגאון, קדוש עליון, הוא רבי שמואל פרענקל - הרב דק"ק דארג - זצ"ל, היה חתן אדוני אבי זקני הרב ר' בעריש טארנאווער זצ"ל, ובגלל אבות יושיע השם יתברך לבנים.


וממכתב זה נפשטו כל הספיקות, רבו היה הרה"ק מראפשיץ - שם למד יחד עם ריעו הה"ק מצאנז, וברבנות כיהן בערוב ימיו בבארדיוב, ושם אכן נטמן.
ואח"כ היה הדרך סלולה למוצא את מקום מנו"כ.
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

המודיע פון דינסטיג
אטעטשמענטס
המודיע יום ג.jpg
לעכטיגער
שר חמש מאות
תגובות: 800
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעכטיגער »

משה ברמן האט געשריבן:
שישא האט געשריבן:... דאכציך אז דאס אז ער איז געווען ראב"ד ביים צאנזער רב, וואלט געמעגט האבן א שטארקערער מקור, די תולדות ארים דעם צאנזער רב איז נישט אזוי פארנעפלט אז זיין ראב"ד זאל נישט זיין מוזכר בשום מקום.
דאס זעלבע איבער די רבנות אין בארדיוב, אפשר קען מען טרעפן עפעס א מעות קדומה וכדו' ווי ער ווערט דערמאנט מיט דעם טיטל, אז מען טרעפט נישט איז א דוחק צו בויען נאר אויף א פריש אנדעקטן בריוו פון אן אייניקל


אם הינך מחפש לזה מקורות הא לך
א' הגאון רבי נתן אהרן מושקוביץ בספרו זכרון קדושים (יצא לאור לפני כ50 שנה בערך) מביא זאת מספר פעמים.
ב' החוקר הנודע רבי אהרן הויזמן ז"ל מקארלין בירושלים אשר ספריו הינם מקוריים וכולם מסתמכים עליהם, מביא זאת גם הוא בכתביו.
(אציין שאין ידוע כמה זמן כיהן שם כראב"ד, ובאיזה שנים (הרי כאמור התנגד להינות מיגיע כפיו ויתכן שכיהן תקופה קצרה ואח"כ עזב.)
ומלבד כל זאת אין לא ראינו ראיה.


כבודו ווייסט דאך יא אז די צוויי מקורות איז בעצם איין זאך..

חוץ פון ראב"ד צאנז.. אין די מכתב פונעם אייניקעל ווערט ער באטיטעלט "אביר הרועים, גאון הגאונים, תלמידו של הרב הצדיק הקדוש וכו' וכו' מרן נפתלי מראפשיטץ, וחבירו של הצדיק והקדוש וכו' מרן חיים הלברשטם אב"ד דק' סאנץ". ווייסט איר פון נאך א פלאץ ווי ער ווערט אזוי דערמאנט אדער איז דא אנדערע מקורות ווי ער ווערט בכלל דערמאנט?
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

משה ברמן האט געשריבן:שמו "רבי בעריש טארנאווער זי"ע" היה נערץ ונקדש בקרב כל צאצאיו ברחבי תבל במשך כל השנים.
הן במשפחת נוימאן צאצאי חתנו רבי יעקב נוימאן - אשר למעלה ממאה שנים כבר גרים בשוויץ.
והן במשפחת לאבעל צאצאי חתנו רבי אהרן חיים לאבעל ראב"ד ראצפערט - אשר כמאה שנים גרים בארה"ק.
והן משפחת מאשקאוויץ אשר דרו באינגערין.
והן בחצר הקודש דאראג שב"ב יודעים ממנו רבות בשנים.

אך תולדות חייו לא היו נהירים, ידעו כולם שהיה נערץ ונקדש לת"ח מופלג ומגדולי החסידות, אך לא ידעו היכן כיהן, מי היה רבו, והיכן דר ונטמן.
ובמשפחות מושקוביץ ולאבעל מקובל (מוזכר גם ברשימות חוקר היחס הנודע רבי אהרן הויזמאן מירושלים, וגם בספר זכרון קדושים לרבי נתן אהרן מושקוביץ), שכיהן כראב"ד אצל הרה"ק בעל דברי חיים זי"ע.

לאחרונה נתגלה מכתב עתיק יומין מלפני 100 שנים מנכדו - בן בתו הגה"ח רבי משה אלתר ניומאן זצ"ל אשר בו כותב:
מצד אמי, הרבנית הצדקנית אשת חיל מי ימצא זצ"ל, אביה - אביר הרועים, גאון הגאונים, תלמידו של הרב הצדיק הקדוש וכו' וכו' מרן נפתלי מראפשיטץ, וחבירו של הצדיק והקדוש וכו' מרן חיים הלברשטם אב"ד דק' סאנץ, הוא אב זקני מצד אמי - הנקרא בשם: ר' בעריש טארנאווער. כי לא רצה להנות, רק מיגיע כפיו, וישב בכפר טארנאווע - סמוך לעיר בארדיעף - כדי להנות מיגיע כפו. רק לבסוף, ומכורח הכרח, קיבל עליו את המשרה להיות אב"ד בק'בארטפעלד[=בארדיוב], במדינת אונגארין.
וחתנו, ובנו, כולם כיוצא בו. כולם אהובים, כולם ברורים, וכולם קדושים. הרב הצדיק הגאון, קדוש עליון, הוא רבי שמואל פרענקל - הרב דק"ק דארג - זצ"ל, היה חתן אדוני אבי זקני הרב ר' בעריש טארנאווער זצ"ל, ובגלל אבות יושיע השם יתברך לבנים.


וממכתב זה נפשטו כל הספיקות, רבו היה הרה"ק מראפשיץ - שם למד יחד עם ריעו הה"ק מצאנז, וברבנות כיהן בערוב ימיו בבארדיוב, ושם אכן נטמן.
ואח"כ היה הדרך סלולה למוצא את מקום מנו"כ.


כבר כתבתי לעיל שמדובר במקורות מג' משפחות אשר דרו בג' ארצות וזה לבדו מספיק
וביניהם החוקר הנודע רבי אהרן הויזמן שעל רשימותיו מסתמכים הכל.

וכידוע אין לא ראינו ראיה, ומה גם שידוע שסירב לנהוג ברבנות ואין ידוע כמה זמן כיהן בכל מקום, ויתכן שכיהן תקופות קצרות ולכן עדיין לא היספיקו לכתוב עליו.
ואין יותר מה להאריך בזה.
שישא
שר מאה
תגובות: 237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 20, 2009 11:41 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שישא »

נעכטן האט דא איינער אויפגעוויזן אז אין בארדיוב איז געווען רב בשעתו הגה"צ ר' חיים אברהם ארנשטיין זצ"ל, ער איז געווען דארט רב פון שנת תרי"ח ביז פטירתו בשנת תרל"א, אויב אזוי ווען האט החריף החסיד רבי בעריש הנ"ל דארטן געזאלט דינען אלס רב "בסוף ימיו" מחמת הכרח, ר' בעריש נפטר בשנת תרכ"ט.
די תגובה איז מיסטעריעזד פארלוירן געווארן!
אויב האט איינער א העתק פונעם דערמאנטן בריוו פון ר' משה אלטר ניימאן, זאל ער דאס ביטע ארויפשטעלן, און אזוי אויך די רשומות פון ר' אהרן הויזמאן, ווייל ווי עס איז יעצט איז ריבוי בו הקושיות וסתירות, געבויט א ריזיג געביידע פון "רבינו הקדוש", "ראב"ד צאנז", "אב"ד בארדיוב", אן קיין שום יסוד!
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

שלמה ש האט געשריבן:כפי שנתפרסם ב"המודיע" שצילומו מובא לעיל
... בס"ד יום ב' משפטים.
שלום וכל טוב למחותני היקרים והנכבדים המהוללים והמפורסמים נודעים בשערים לשם ולתהילה וכו', לכל אחד בשמו יקרא, עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים וכו'.
לראשית הנני נותן תשואות חן לכם, ופריסת שלום על הפריסת שלום שכתבתם לי, גם הנני לדרישת בני הח' המופלא ומושלם נ"י כמר שמואל זנוויל שי'.
אשר דרש מאיתי כשבא לביתי בברכת מזל טוב מההתקשרות - שה' יתברך יעזור שיהי' למזל טוב... שרצונכם לידע משפחתי, הן אמת שלא נוסיתי באלה, כי מטתי בדמעתי על שאיני מגיע לקרסולי רגליהם של אבותי היקרים, ומה אני כי קטנם עבה ממתני. אבל משום לא תמנע טוב מבעליו, כי כן הוא דרך העולם, כאשר יבוא איש בהתקשרות, רוצה לידע המשפחה, על כן מוכרח אני לעשות רצון בני החתן נ"י שיחי', ואמרתי, אספרה מקצת שבחיהם. אפס קצהו תראה, וכולו לא תראה, כי הייתי עוד רק בן ב' שנים, כאשר אדוני אבי זצ"ל נפטר לעולמו, ובגן עדן תהיה נשמתו.
זקינו של אדוני אבי זצ"ל, הוא הקריב את קורבנו, את נפשו, לה' - בתודה וקול זמרה - וקידש את שמו יתברך ברבים. כי השרים של מדינת הגר רצו שימיר חס ושלום, וחתכו ממנו איברים איברים כדי לכופו ח"ו, והוא קיבל עליו את הכל, וקידש שמו ברבים. ובגלל אבות יושיע את הבנים. הרב הגאון והגדול בתורה - אבד"ק טערצאל - רבי יעקב שפירא זצ"ל, היה גיסו של אדוני אבי זצ"ל.
* * *
מצד אמי, הרבנית הצדקנית אשת חיל מי ימצא זצ"ל, אביה - אביר הרועים, גאון הגאונים, תלמידו של הרב הצדיק הקדוש וכו' וכו' מרן נפתלי מראפשיטץ, וחבירו של הצדיק והקדוש וכו' מרן חיים הלברשטם אב"ד דק' סאנץ, הוא אב זקני מצד אמי - הנקרא בשם: ר' בעריש טארנאווער. כי לא רצה להנות, רק מיגיע כפיו, וישב בכפר טארנאווע - סמוך לעיר בארדיעף - כדי להנות מיגיע כפו. רק לבסוף, ומכורח הכרח, קיבל עליו את המשרה להיות אב"ד בק' בארטפעלד וחתנו, ובנו, כולם כיוצא בו. כולם אהובים, כולם ברורים, וכולם קדושים. הרב הצדיק הגאון, קדוש עליון, הוא רבי שמואל פרענקל - הרב דק"ק דארג - זצ"ל, היה חתן אדוני אבי זקני הרב ר' בעריש טארנאווער זצ"ל, ובגלל אבות יושיע השם יתברך לבנים.
[דהיינו: בארדיעף, או: בארדיוב. נא"ו], במדינת אונגארין.
ועל כולם, למעלה ולמעלה, המה זרע קודש מחצבתם, בני אברהם יצחק ויעקב, אשר הקדישו את עצמם ואת זרעם בגופם ובממונם לשמים. גם מחותני היקרים נ"י שיחיו, יודעים ומכירים אנחנו כי גם אתם מזרע קודש מחצבתה, בני אברהם יצחק ויעקב, ובגלל אבות יושיע ה' להבנים.
אבל האמת לא אכחד, שבני - החתן נ"י שיחי' - הוא מופלא ומושלם במעלות טובות, ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, כי מי שאהוב למטה הוא נחמד למעלה. וכל רואיו ומכיריו יעידו עידיהן. ה' יתברך יעזור שיהיה ההתקשרות למזל טוב... להחתן ולהכלה שיחיו לאורך ימים
ושנים, ולכל המשפחה. דברי מחותנו הדורש שלומו בלב ונפש חפיצה באהבה רבה. הק' משה אלטר.
נ.ב. ומצד זוגתי נ"י תחי', משפחתה הם אנשים שלמים ויראים, ויגידו עליהן עידיהן, כי על פי שנים או שלושה עדים יקום דבר וכו'.

... בספר "זכרון קדושים" - מאת אחד מצאצאיו - ה"ה רבי נתן אהרן מושקוביץ מירושלים, מוסר המחבר בעמודים צ"ח וצ"ט, על אודות הקשר המשפחתי שהיה לו מצד אבותיו עם הגאון הנודע רבי מתתיהו נויגרשל מפראג בעל ה"באר שבע", והוא מציין שם משפחתו: נייגרשל. שהקשר הגיע דרך משפחת זוגתו, וז"ל שם:
"...בהשתייכות להגאון ר׳ מתתי׳ נייגרישעל מפראג אבדק״ק צילץ מחבר ספר באר שבע,
משתייך גם למשפחת זוגתי הצ׳, למשפחת הגאון הא' רבי דוב בעריש נייגרישעל ראב״ד אצל
הבעל דברי חיים מסאנץ זצ״ל, חותנו של זקני הג׳ ר׳ אהרן חיים ראב״ד בראצפערד ואבדק״ק
ניר־אדאן זצ״ל, תלמיד זקני מטשענגער, אביו של חותני הגאון החריף ר׳ דוד יהודא ליב זצוק״ל.
ושם, בעמוד קל"ה, הוא מוסיף: "...מצד אם אביו, היה שייך אל הראב״ד של הדברי חיים
מסאנץ - הגאון דובעריש נייגרישעל מבארדיעף, גיסו של הצדיק ר׳ שמעלקע קאמדער...". [ע"כ].



הכל כבר נכתב פה למעלה.
ואיני יודע מי החליט שהיה רב בבארדיוב, הוא היה אב בית דין שם.
והכל על מקומו יבוא בשלום
שישא
שר מאה
תגובות: 237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 20, 2009 11:41 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שישא »

לאמיר אייך עפעס אויסלערנען, רב און אב"ד היינו הך!
אפשר מיינט איר צוזאגן "ראב"ד" דהיינו דיין, אבער וויבאלד אויפן מציבה ווערט עס בכלל נישט דערמאנט,ברויכט איר ברענגן א געהעריגע ראי' דערצו.

איך ווידערהאל מיין בקשה: ברענג נישט קיין צילום פון המודיע, ברענג א צילום פונם ארגיענעלן בריוו פון ר' משה אלטר ניימאן, און אויך די רשומות פון ר' אהרן הויזמאן, וירא הקהל וישפוט.
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

די בריעוו בכת"י
געשריבען בשנת תר"ע לערך
אטעטשמענטס
מכתב מהגהח רבי משה אלטר נוימאן זצל אודות יחוסו.pdf
(97.6 KiB) געווארן דאונלאודעד 50 מאל
שישא
שר מאה
תגובות: 237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 20, 2009 11:41 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שישא »

אה, ישר כח גדול. אויב מעגליך לייג אויך די רשומות פון רב הויזמאן.
משה ברמן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 1:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה ברמן »

הרשימות ראיתים אצל בנו בירושלים
והם חלק מספר שרבי אהרן הכין ובנו משלים לתולדות משפחות הויזמן לאבעל ועוד
וכשיצא הספר (לדבריו הוא מקווה שזה יהיה עוד כשנה) נוכל לראות הכל.
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”