רבי ישראל מ'רוזין זי"ע - ג' חשון תרי"א

[מה ידידות]

המבשר

א באריכט פונעם מעמד און פון שבת אין סאדיגורא

[סטרעטענער אייניקל]

היום י"ד תשרי יומ"ד של הרה"ק "גרויסער רבי שלום" מפרוהוביטש זי"ע, אבי הרה"ק מריזי'ן זי"ע
זי"ע ועכ"י

[מומחה יוחס]

היינט נאכט איז דער יא''צ פין די הייליגע ריזינער זי''ע

עיצומו של יום מכפר..

[אלמוני]

היינט נאכט איז דער יא''צ פין די הייליגע ריזינער זי''ע

עיצומו של יום מכפר..

פון וועם זאגט איר נאך?

[זענדל]

היינט נאכט איז דער יא''צ פין די הייליגע ריזינער זי''ע

עיצומו של יום מכפר..

פון וועם זאגט איר נאך?

עיצומו 1.bmp (439.3 KiB) געזען 2569 מאל

עיצומו 2.bmp (392.82 KiB) געזען 2569 מאל

[פראצעדור]

איז דא ערגעץ שיין באשריבן די השתלשלות פון די מעשה תפיסה פונעם הייליגע רוזינער ?

[ידיעות שונות]

איז דא ערגעץ שיין באשריבן די השתלשלות פון די מעשה תפיסה פונעם הייליגע רוזינער ?

יא

זעה דא
http://hebrewbooks.org/2163

[פראצעדור]

איז דא ערגעץ שיין באשריבן די השתלשלות פון די מעשה תפיסה פונעם הייליגע רוזינער ?

יא

זעה דא
http://hebrewbooks.org/2163

יש"כ

[ידעתי]

אין בקהילה די וואך איז דא באשריבן א פרישע מעשה מיט א בילד פונים הייליגן צדיק. איך האב נישט קיין כח אפצוטייפן די גאנצע מעשה, אבער בקיצור איז אז עס טאר נישט ווערן פובליצירט פאר 5 יאר, אבער א מטושטש בילד האבן זיי יא געלייגט. זעט אויס צו זיין אביבל אנדערש פונעם געמאלענעם האלפרען בילד, אבער אויך מיט א מער פולע בארד .

איך פרוביר ארויפצולייגן א בילד פון די ארטיקל אבער עס קומט אויס צו גרויס

[געשיקטער]

איז דא ערגעץ שיין באשריבן די השתלשלות פון די מעשה תפיסה פונעם הייליגע רוזינער ?

יא

זעה דא
http://hebrewbooks.org/2163

נאך http://beta.hebrewbooks.org/3650

[למדן וצדיק]

דאס איז גאר היסטאריש
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... ot?lang=he

[פראצעדור]

דאס איז גאר היסטאריש
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... ot?lang=he

wow
גאנץ ביליג דערווייל

[ברוז]

דאס איז גאר היסטאריש
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... ot?lang=he

wow
גאנץ ביליג דערווייל

דעס מוז זיין גאר א געלאנגענע גניבה פון גוי'ישע ארכיוון...

[חמרא טבא]

דאס איז גאר היסטאריש
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... ot?lang=he

wow
גאנץ ביליג דערווייל

פארוואס ביליג? כ׳גלייב שווער אז א פריוואטע מענטש וועט צאלן אזויפיל פאר אזא מין זאך דאס איז מער א מוזעאם ארטיקל

[מומחה יוחס]

היינט נאכט איז די הילולא קדישא פין די הייליגע ריזינער זי''ע ועכי''א - עיצומו של יום מכפר

זאל די הייליגע צדיק איינרייסן ביים שוכן במרומים, זאל שוין רחמנות האבן אויף גאנץ כלל ישראל מיט ישועות אין רפואות זאל שוין זיין נאר גוט פאר אידישע קינדער מיט אלעס וואס מיר דארפן אין מיר זאלן שוין זוכה זיין צו די גאולה שלימה ממש במהרה בימינו אמן

[א צווייטער]

סאיז דא עפעס אזא מימרא פון צדיקים אויף דעם טאג, אז עיצומו של יום מכפר?

[Haklal]

סאיז דא עפעס אזא מימרא פון צדיקים אויף דעם טאג, אז עיצומו של יום מכפר?

יא קוק ארויפציער

[א צווייטער]

סאיז דא עפעס אזא מימרא פון צדיקים אויף דעם טאג, אז עיצומו של יום מכפר?

יא קוק ארויפציער

אה.. פון הייליגן טשורטקאווער, שכח.

[אביונה]

דאס איז גאר היסטאריש
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... ot?lang=he

wow
גאנץ ביליג דערווייל

פארוואס ביליג? כ׳גלייב שווער אז א פריוואטע מענטש וועט צאלן אזויפיל פאר אזא מין זאך דאס איז מער א מוזעאם ארטיקל

נמכר ב: $280,000

[חמרא טבא]

סאיז דא עפעס אזא מימרא פון צדיקים אויף דעם טאג, אז עיצומו של יום מכפר?

יא קוק ארויפציער

אה.. פון הייליגן טשורטקאווער, שכח.

כמדומה איז די מימרא מיוחס צו אדמוה״ז מסא״ג זצ״ל

[להודות ולהלל]

ירחון בית רוזין - גליון מוגדל לרגל יומא דהילולא

[יוסף פריעדמאן]

יידן ביים ציון הקדוש, ביים טאג פון יאהרצייט.

[זה חליפתי]

סאיז דא עפעס אזא מימרא פון צדיקים אויף דעם טאג, אז עיצומו של יום מכפר?

יא קוק ארויפציער

אה.. פון הייליגן טשורטקאווער, שכח.

כמדומה איז די מימרא מיוחס צו אדמוה״ז מסא״ג זצ״ל

יא, דער מקור איז פון ספר 'אביר יעקב' פון הרה"ק מסא"ג זי"ע פון ת"א, ער ברענגט אזוי אום ג' חשון פונעם זיידען אדמוה"ז זי"ע

[משה צימערינג]

לרגל היא"צ (הלילה)

הרה"ק רבי ישראל פרידמן מרוזין זיע"א,
בן הרה"ק רבי שלום שכנא מפראבישט זיע"א
נלב"ע ג' חשון תרי"א

רבינו הרה"ק רבי ישראל מוזניץ זיע"א נולד ביום ג' תשרי תקנ"ז בעיר פרוהבישט, לאביו הרה"ק רבי שלום שכנא מפרוהבישט (בן הרה"ק רבי אברהם המלאך זיע"א בן הרה"ק המגיד הקדוש ממעזריטש), ולאמו הרבנית הצדקנית מרת חוה ע"ה (בת הרה"ק רבי אברהם מקריסטשוב זיע"א חתן הרה"ק רבי נחום מטשארנאביל זיע"א).

קודם שנולד רבינו ביקרה אמו אצל הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זיע"א, קם רבינו לפניה ואמר שהי' בבחי' ארון קודש שיש בו ספר תורה.

ברבות הימים כאשר התקיימה החתונה הגדולה באוסטילה ששם ישבו מאות אדמו"רים עם בגדי לבנים, והרה"ק מאפטא הי' זקן האדמור"ים אמנם רבינו הי' מהצעירים ביותר, ונפל אבניטו של רבינו, קם הרה"ק מאפטא והרים את הגארטל של רבינו, וחגרו עליו, לתמיהת הסובבים לפשר התנהגותו, נענה הרה"ק ואמר אני עוסק כעת בגלילת ספר תורה חי.

פעם התבטא עליו הרה"ק מאפטא על רבינו, האברך הזה כל מעשיו קדושים ופעולותיו בלתי לה' לבדו, אך מעתה מתחיל הוא לילך על דרך כזה, אשר נדנוד אבר ורפרוף עין לא יהיה כי אם בלתי לה' לבדו.

בכתבי הרה"ק מהר"י מסטוטשין זיע"א רשום בזה"ל: פעם אחת אמר (הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ) להרה"ק מאפטא "לאמיר גיין זעהן א שיין יונגעל אין רוזין", ונסעו יחדיו להרה"ק רבי ישראל מרוזין שהי' אז בגיל י"ט, וכשבאו לפלטרו של הרוזינער הכניסו אותם לחדר שהיה כולו מרוקם ב"סאמעט", הכותלים והגג. וישבו שם והמתינו להרה"ק רבי ישראל, וכאשר המתינו לו, אמר הרה"ק מראפשיץ להרה"ק מאפטא "דא זיצט א יונגעל יעדע נאכט אויף די ערד מיט א טייך טרערן ארום, און ער האקט זיך אין קאפ אויף גלות השכינה", ואח"כ בא הרוזינער לחדר, ועמד לפניו רבינו מראפשיץ מלא קומתו באימה כל כך עד שנפל הספאדיק מראשו, ואח"כ שאלו הרוזינער לרבינו, "ראפשיצער רב, איר ווייסט פארוואס דא איז בלויז סאמעט", וענה לו רבינו מראפשיץ, "ווייל אין סאמעט כאפן זיך נישט אריין קיין פלעיין (=חרקים)", ואמר הרוזינער "די וועלט זאגט דער ראפשיצער רב איז א חכם, דאס הייסט א חכם.

ואחר כך שוחחו הצדיקים יחד ורבינו (מראפשיץ) נתן קוויטל להרוזינער, און דער רוזינער האט זיך געוואלט באווייזן, ולא הביט בקוויטל רק מללו בין ב' ידיו ונתנו נגד פיו ואמר פע, וברכו בכל הבקשות שהיו מוזכרים בקוויטל, ואח"כ שהלכו בחזרה, ליוום הרוזינער, והרה"ק מאפטא אמר מעשה כדרכו בקודש, וסיפר משר אחד שעשה לו מאנטיל והפסיקו רבינו מראפשיץ ואמר, "מעזביזער רב איר האט פארגעסן דער מאנטיל האט געהאט זעקס גאלדענע קנעפליך אויף די זייט, און זעקס גאלדענע קנעפלעך אויף די צווייטע זייט", ואמר הרה"ק מאפטא יא, יא, כ'האב פארגעסן דאס מאנטל האט געהאט זעקס וכו'.

ואח"כ אמר הרוזינער למקורביו, "די וועלט זאגט דער ראפשיצער רב איז א חכם, דאס הייסט א חכם, אז דער הייליגער מעזביזער קען פארציילן א מעשה און דער ראפשיצער רב זאל אים פאררעכטן און דער מעזביזער זאל מודה זיין, דאס הייסט א חכם.

כאשר נשאל פעם הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ זיע"א על גדלותו של רבינו, נענה הרה"ק ואמר, מה אומר לכם, הלוא חותני (הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ) זיע"א, והרה"ק ממעזיבוז (הכוונה על הרה"ק האוהב ישראל מאפטא) זיע"א, ועוד שאר צדיקים כולם היו במקום משכן כבודו בריזין, והיו ממתינים בחדרי משכנותיו עד בואו, וכאשר בא עמדו כולם עד אשר ישב הרה"ק מריזין על כסא כבודו, וגם אחר כך עמדו עד אשר ציוה להם לישב, והם היו זקנים והוא היה אז בעת ילדותו, והכל היה נכון בעיניהם, ומזה תוכלו לשער גודל קדושתו.
רבינו נפ' ביום ג' מר-חשון תרי"א בשנת נ"ד בעיר סאדיגורה, ושם מנו"כ.

זרעו אחריו: בניו: הרה"ק רבי שלום שכנא מסדיגורה, הרה"ק רבי אברהם מרדכי מסדיגורה, הרה"ק הפחד יצחק מבאיאן, הרה"ק ר' מנחם נחום משטיפענעשט, הרה"ק רבי דוב מליעווע, הרה"ק רבי דוד מטשארטקוב.

חתניו: הרה"ק רבי מנחם מענדיל מויזניץ בעל צמח צדיק זיע"א.

אזויפיל טעותים אין איין ארטיקל
אנגעהויבן ביים נאמען פונעם הייליגער רוז'ינער און געענדיגט ביי זרעו אחריו

[שטאפיק]

לרגל היא"צ (הלילה)

הרה"ק רבי ישראל פרידמן מרוזין זיע"א,
בן הרה"ק רבי שלום שכנא מפראבישט זיע"א
נלב"ע ג' חשון תרי"א

רבינו הרה"ק רבי ישראל מוזניץ זיע"א נולד ביום ג' תשרי תקנ"ז בעיר פרוהבישט, לאביו הרה"ק רבי שלום שכנא מפרוהבישט (בן הרה"ק רבי אברהם המלאך זיע"א בן הרה"ק המגיד הקדוש ממעזריטש), ולאמו הרבנית הצדקנית מרת חוה ע"ה (בת הרה"ק רבי אברהם מקריסטשוב זיע"א חתן הרה"ק רבי נחום מטשארנאביל זיע"א).

קודם שנולד רבינו ביקרה אמו אצל הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זיע"א, קם רבינו לפניה ואמר שהי' בבחי' ארון קודש שיש בו ספר תורה.

ברבות הימים כאשר התקיימה החתונה הגדולה באוסטילה ששם ישבו מאות אדמו"רים עם בגדי לבנים, והרה"ק מאפטא הי' זקן האדמור"ים אמנם רבינו הי' מהצעירים ביותר, ונפל אבניטו של רבינו, קם הרה"ק מאפטא והרים את הגארטל של רבינו, וחגרו עליו, לתמיהת הסובבים לפשר התנהגותו, נענה הרה"ק ואמר אני עוסק כעת בגלילת ספר תורה חי.

פעם התבטא עליו הרה"ק מאפטא על רבינו, האברך הזה כל מעשיו קדושים ופעולותיו בלתי לה' לבדו, אך מעתה מתחיל הוא לילך על דרך כזה, אשר נדנוד אבר ורפרוף עין לא יהיה כי אם בלתי לה' לבדו.

בכתבי הרה"ק מהר"י מסטוטשין זיע"א רשום בזה"ל: פעם אחת אמר (הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ) להרה"ק מאפטא "לאמיר גיין זעהן א שיין יונגעל אין רוזין", ונסעו יחדיו להרה"ק רבי ישראל מרוזין שהי' אז בגיל י"ט, וכשבאו לפלטרו של הרוזינער הכניסו אותם לחדר שהיה כולו מרוקם ב"סאמעט", הכותלים והגג. וישבו שם והמתינו להרה"ק רבי ישראל, וכאשר המתינו לו, אמר הרה"ק מראפשיץ להרה"ק מאפטא "דא זיצט א יונגעל יעדע נאכט אויף די ערד מיט א טייך טרערן ארום, און ער האקט זיך אין קאפ אויף גלות השכינה", ואח"כ בא הרוזינער לחדר, ועמד לפניו רבינו מראפשיץ מלא קומתו באימה כל כך עד שנפל הספאדיק מראשו, ואח"כ שאלו הרוזינער לרבינו, "ראפשיצער רב, איר ווייסט פארוואס דא איז בלויז סאמעט", וענה לו רבינו מראפשיץ, "ווייל אין סאמעט כאפן זיך נישט אריין קיין פלעיין (=חרקים)", ואמר הרוזינער "די וועלט זאגט דער ראפשיצער רב איז א חכם, דאס הייסט א חכם.

ואחר כך שוחחו הצדיקים יחד ורבינו (מראפשיץ) נתן קוויטל להרוזינער, און דער רוזינער האט זיך געוואלט באווייזן, ולא הביט בקוויטל רק מללו בין ב' ידיו ונתנו נגד פיו ואמר פע, וברכו בכל הבקשות שהיו מוזכרים בקוויטל, ואח"כ שהלכו בחזרה, ליוום הרוזינער, והרה"ק מאפטא אמר מעשה כדרכו בקודש, וסיפר משר אחד שעשה לו מאנטיל והפסיקו רבינו מראפשיץ ואמר, "מעזביזער רב איר האט פארגעסן דער מאנטיל האט געהאט זעקס גאלדענע קנעפליך אויף די זייט, און זעקס גאלדענע קנעפלעך אויף די צווייטע זייט", ואמר הרה"ק מאפטא יא, יא, כ'האב פארגעסן דאס מאנטל האט געהאט זעקס וכו'.

ואח"כ אמר הרוזינער למקורביו, "די וועלט זאגט דער ראפשיצער רב איז א חכם, דאס הייסט א חכם, אז דער הייליגער מעזביזער קען פארציילן א מעשה און דער ראפשיצער רב זאל אים פאררעכטן און דער מעזביזער זאל מודה זיין, דאס הייסט א חכם.

כאשר נשאל פעם הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ זיע"א על גדלותו של רבינו, נענה הרה"ק ואמר, מה אומר לכם, הלוא חותני (הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ) זיע"א, והרה"ק ממעזיבוז (הכוונה על הרה"ק האוהב ישראל מאפטא) זיע"א, ועוד שאר צדיקים כולם היו במקום משכן כבודו בריזין, והיו ממתינים בחדרי משכנותיו עד בואו, וכאשר בא עמדו כולם עד אשר ישב הרה"ק מריזין על כסא כבודו, וגם אחר כך עמדו עד אשר ציוה להם לישב, והם היו זקנים והוא היה אז בעת ילדותו, והכל היה נכון בעיניהם, ומזה תוכלו לשער גודל קדושתו.
רבינו נפ' ביום ג' מר-חשון תרי"א בשנת נ"ד בעיר סאדיגורה, ושם מנו"כ.

זרעו אחריו: בניו: הרה"ק רבי שלום שכנא מסדיגורה, הרה"ק רבי אברהם מרדכי מסדיגורה, הרה"ק הפחד יצחק מבאיאן, הרה"ק ר' מנחם נחום משטיפענעשט, הרה"ק רבי דוב מליעווע, הרה"ק רבי דוד מטשארטקוב.

חתניו: הרה"ק רבי מנחם מענדיל מויזניץ בעל צמח צדיק זיע"א.

אזויפיל טעותים אין איין ארטיקל
אנגעהויבן ביים נאמען פונעם הייליגער רוז'ינער און געענדיגט ביי זרעו אחריו

די מעשה וואס ער דערציילט דא אז אפטער רב האט דערציילט שטייט (כמדומני) אז ר' יענקעלע האט דאס אנדערש דערציילט: אז דער רוזינער האט דערציילט די מעשה און צאנזער רב האט פארראכטען דער רוזינער.