מאן מלכי רבנן האט געשריבן:די יוחס פון הרב שלמה יהודא טאגער ז״ל שווער פון הרה״צ רבי אברהם שמואל שטערן ז״ל ר״י תורת חסד ווייסט איינער?
ביי די חתונה פון בת ר"י סאטמאר ב"ב מיט בן ר"י תו"ח לונדון
איז ארויס א קונט' מיט יחוס, שטייט דארט גארנישט?
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
מה ידידות האט געשריבן:יקים האט געשריבן:ווענד זיך צו הרב סלומון פון שטעפענעשט, ער פארעט זיך שטארק מיט יענע גלילות
ווי קען מען אים כאפן?
לאחר מותו של יצחק בן בצלאל הכהן, ב-1777, נמצא יהודי אחר שחשק במשרה, מרדכי בן משה חיים והוא שילם בקשיש מתאים לקסריה קונסטנטין דאפונטה (Chesarie Constantin Daponte), החדרן הגדול של השליט וזכה במשרה. היהודים לא היו מרוצים מהחכם באשי החדש, ערערו על ידיעותיו בהלכה והדיחו אותו מתפקידו כאב בית הדין הרבני. בלחץ הקהילה היהודית ומשפחת הכהן, שתבעה לעצמה את התפקיד, הודח מרדכי כעבור שנה ממינויו והשליט אילץ את החדרן להשיב לו את הבקשיש. קסריה כתב על כך בזכרונותיו. במקומו של מרדכי בן משה חיים התמנה לחכם באשי נפתלי בן יצחק הכהן. נפתלי, שכונה גם נפתולה (Naftule), כיהן מ-1778 עד מותו ב-1809. בתקופת נפתולה התחיל המאבק עם החסידים שמספרם בנסיכות מולדובה גדל בהתמדה. ב-1804 קיבל נפתולה אישור מהשליט למנות שוחטים רק מבין ילידי הארץ, דבר שהיה מכוון נגד החסידים, שמרביתם היו מהגרים מתחומי גליציה, פולין ואוקראינה. את מקומו של נפתולה ירש אחיו (כנראה שבנו, אברהם ונכדו הקטין נמצאו לא מתאימים), שעיה נפתולוביץ'.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7%91%D7%94
נטיעות האט געשריבן:ברוז האט געשריבן:מביה"ח בבולחוב.
היכן ניתן לראות מצבות מבולחוב?
גלאזער האט געשריבן:גלאזער האט געשריבן:אפטא האט געשריבן:ווייסט איינער אינפארמאציע אויף דעם יחוס למעלה בקודש פון הגאון ר' שמשון אליעזר כ"ץ גאטדיענער אב"ד בעיר טיסא ליק נפטר געווארן כ"ח תמוז תרל"ג
סאיז דא א בילד פון זיין מצבה (איך וייס נישט ווי אזוי מ'לייגט ארויף דא) דארט שטייט אז זיין טאטע האט געהייסן אהרן יעקב, אויך שטייט דארט אז ער איז געווען מגזע תרשישים ווער קען צו לייגן פון איהם ארויף. ס'איז דא תשובות צו איהם אין שו"ת מהר"ם שיק. אויך איז דא אין די ספרים א פאר הספדים אויף איהם. משמע אז ער איז געווען מפורסם אלץ אדם גדול וקדוש. נו ביטע מ'ווארט אויף אייער הילף.
הרב ר' אהרן יעקב כ"ץ גאטטדינער הי' תלמיד הישמח משה זי"ע. דר בטרין קטן הסמוך ונראה לאוהעל. ושם בטרין קטן ובטרין גדול הסמוכה דרו הרבה מיו"ח ממשפחת גאטדינער הכהנים
א) בנו הרב הגאון ר' שמשון אליעזר הכהן נולד בטרין קטן בשנת תקס"ה. בנו ר' משה נולד בתקצ"ט. בנו ר' פנחס אלי' נולד בתר"ג בליק הי' תלמיד הייטב לב תעודה אליו מרבו נדפס ב'אוצרות ייטב לב' סי' קל"ה. הי' שו"ב ומ"ץ בעדיעק נפטר ט"ז חשון תרס"ד בזענטא.
ב) בן נוסף הי' ר' ישראל שמצבתו הובאה כאן באשכול תמונות ביה"ח באוהעל.
ג) עוד בן לכאורה הוא ר' זוסמאן ליב הכהן גאטדינער שהי' ג"כ איש חשוב שם בכפרים טרין גדול וקטן, מוהל וכו'.
ד) עוד בן הי' לכאורה ר' מענדל גאטדינער.
בני ר' זוסמאן ליב הם,
ר' יוסף שמואל נולד בתקפ"ח בטרין גדול או קטן נפטר בשימלוי בתרס"ה.
ר' אהרן נולד בטרין קטן תקצ"ו. [לכאורה שמו המלא ר' יעקב אהרן אחר אביו, ומזה שכבר נפטר הזקן בשנת תקצ"ו] ר' אהרן נשא בחורף תרכ"ב לבת הר"ר משה ב"ר בער קנאבל מח"ס אבני שוהם, הנזכר פה בהפנקס המצורף.
ר' משה נולד שם בתקצ"ט.
ר' ישראל אלכסנדר נולד שם.
בני ר' יוסף שמואל.
ר' משה אהרן נולד בנאנאש בתר"ך נפטר בפעהער דיארמאט, בניו: ר' ישראל נולד בסאטמאר בתרמ"ג נעקדה"ש [אבי ר' יואל שנולד בתרע"ה ור' שבח שנולד שם בנאנאש בתרפ"א נפטר בפעסט בתש"ה.] ור' חיים ארי' נולד בתרמ"ח.
ר' שלמה נולד בתרל"ה [אבי ר' חיים ארי' ור' יושע העשיל ור' זוסמאן ור' שאול יחזקאל ור' יוסף שמואל ור' אשר אנשיל ור' משה פנחס.]
ר' אברהם יעקב נולד בנאנאש תרכ"ד.
עכשיו נודענו מפנקס אוהעל, [העומד למכירה ע"י 'קדם' https://kedem.bidspirit.com/?lang=he#ca ... 381~114948] שר' חיים ארי' הכהן הי' בנו של ר' יעקב אהרן הכהן גאטדינער מטרין קטן. נתקבל לח"ק ד' תשא תקצ"ד. חשבתי שמה שצוין לעיל השם 'זוסמאן ליב' הוא כינוי לחיים ארי', נכדיו בדזשעני קורים לו זוסמאן ליב, וכן במעטריקל נמצא שמו שעסק במוהלות.
גם במעות קדימה מצאתי אותו,כמו בספר נזיר ה' וסמיכת משה בשנת תרכ"ט במנין ספרדים [חסידים] באוהעל, ר' חיים ארי' הכהן מטרין'. ובספר 'אמרת הצרופה' תרל"ב.
מה שכתבתי לעיל, עוד בן הי' לכאורה ר' מענדל גאטדינער, נראה ממעות קדימה בספר 'אמרת הצרופה' שנת תרל"ב בטרין קטן, ששמו המלא הי' ר' מנחם מרדכי.
... בן של הצדיק הרב דכאן מ"מ והוא נין של הצדיק מ"מ מקאמארנא מו' זאב וואלף במו' ישעיה נפטר יט אדר תר"ז...
"הרבני המופלא החכם והישיש מו' אליעזר במו' צבי הירש, מגדולי נכבדי עירנו זקן שקנה חכמה, והוא אביו של הרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה ז"ל, מגיד מישרים דקאמרנא, ונקרא בעירנו, "דער קאמארנער מגיד" זקני עירנו יספרו אשר שמעו מפי מגידי אמת כי בשנת תקנ"ב, כאשר צרו חיל רוסיא עם שר צבא סאבאראוו על עירנו ולא יכלו לבוא בתוכה מפני שחיל פולין סתרו את הגשרים אשר על נהר וויליא, (עיין מבוא סימן ט"ו) יצא הרב מוהר"ר אליעזר דנן לקראתם כי הוא ידע לדבר בשפת רוסיא, והראה להם דרך לבוא אל העיר בשלום ובחכמתו הציל את העיר מכליון חרוץ, כי כבר הכינו כלי תותח גדולים לירות אל העיר, ולעשותה תל עולם, ככתוב על המגילה מז' תמוז, ועיין מבוא שם.. ומצבתו תספר בשבחו, [וזה לשונו], "פה נטמן, הרבני המופל' הישיש והזקן זה שקנה חכמה, מו' אליעזר במו' צבי הירש אביו של הרב המגיד ד"ק קמרנא, נפטר כ"א כסלו תקס"א לפ"ק תנצב"ה.
"ואגב אורחא אכתוב כאן, אשר להרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה מ"מ דקמרנא, הי' עוד בן אחד ושמו אליעזר ליפמאן, כאשר מצאתי כתוב על הפנקס דף רפ"ה, "ביום דמע"ל קרב לפנינו הרבני מו"ה אליעזר ליפמאן בהרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה ורצה לקרב את עצמו לחבורה קדישא דפה וכבר סילק מעות קדימה יום ה' ששה ימים לחודש מרחשון תקס"ה לפ"ק" וממשיך, "והרב ר' יוסף משה מפורסם בעירנו בשם "המגיד מקמרנא", ואביו הוא הישיש והזקן שקנה חכמה מוהר"ר אליעזר לעיל"
גלאזער האט געשריבן:כתבתי קצת אודות הקאמארנער מגיד
בעיר אוסטראה דר יהודי בשם ר' אליעזר, שהי' בנו של הר"ר צבי הירש. ב"מגילת תמוז" והוא פורים שקיימו היהודים באוסטראה ביום ו' תמוז על נס גדול שאירע להם, מסופר על נס פורים שקרה להם בשנת תקנ"ב, שבאו חיילי רוסיא, והצירו את העיר, וירו חיצים ובליסטראות על הבית הכנסת הגדול שהי' למצור, והי' נסים ונפלאות שמרוב היריות לא קרה כלום, וגם אחר שכבר באו האויבים לתוך העיר, לא שדדו ולא רצחו כדרכם מעולם, וכמו שכתבו היהודים שם וזה לשונם, "נס נגלה ממש שלא נשמע ולא נראה בזה כמה וכמה מאות בשנים"
וידעו העם מי הי' עומד מאחורי הפרגוד, שמסר נפשו מנגד להציל עדה שלמה מכליון, הוא ר' אליעזר ב"ר צבי הירש הנ"ל, שסיכן נפשו, ושט את הנהר וויליא, אחרי שכל הגשרים כבר נטבעו ע"י הפאלאקן, ובא עד הגענעראל סובאראוו, ר' אליעזר הזה, הי' מחשובי וזקני קהלת אוסטראה, גדול בתורה וחכמה, על מצבתו כתוב "הרבני המופלג הישיש והזקן זה שקנה חכמה" וגם שלט בטוב בשפת רוסיא, על כן טען לפני הגענעראל, שכל חיילי פולין כבר נסוגו אחור, והניחו את העיר ריקם והלכו להם, ולמה להם להחריב את העיר ותושביה לחנם? באין מעצור נגדם, דבריו מצאו חן בעיני הגענעראל, אחרי שגם הראה להם ר' אליעזר דרך לעבור את הנהר, ששם המים נמוכים.
ולשנה, קבעו אלופי וראשי ומנהגי הקהל, מעיר ישן ומעיר חדש דק"ק אוסטראה, לקבוע ימי ו' וז' תמוז לזכרון, וכתבו את מגלת תמוז, שבכל שנה יהי' יום ו' תמוז יום תענית ותפלה, שיגמרו כל התהלים, ואחר היום לומר אהבתי כי ישמע, ולמחרתו ביום ז' הי' יום שמחה, לבשו בגדי יו"ט, אין אומרים תחנון, אסור להתענות, עושים סעודה ומשתה, מתנות לאביונים וקוראים במגלת תמוז בבית הכנסת, ממש כמו פורים..
ואעתיק מה שכתוב בספר מזכרת גדולי אוסטראה, עמ' 237, אות קצג, וזה לשונו."הרבני המופלא החכם והישיש מו' אליעזר במו' צבי הירש, מגדולי נכבדי עירנו זקן שקנה חכמה, והוא אביו של הרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה ז"ל, מגיד מישרים דקאמרנא, ונקרא בעירנו, "דער קאמארנער מגיד" זקני עירנו יספרו אשר שמעו מפי מגידי אמת כי בשנת תקנ"ב, כאשר צרו חיל רוסיא עם שר צבא סאבאראוו על עירנו ולא יכלו לבוא בתוכה מפני שחיל פולין סתרו את הגשרים אשר על נהר וויליא, (עיין מבוא סימן ט"ו) יצא הרב מוהר"ר אליעזר דנן לקראתם כי הוא ידע לדבר בשפת רוסיא, והראה להם דרך לבוא אל העיר בשלום ובחכמתו הציל את העיר מכליון חרוץ, כי כבר הכינו כלי תותח גדולים לירות אל העיר, ולעשותה תל עולם, ככתוב על המגילה מז' תמוז, ועיין מבוא שם.. ומצבתו תספר בשבחו, [וזה לשונו], "פה נטמן, הרבני המופל' הישיש והזקן זה שקנה חכמה, מו' אליעזר במו' צבי הירש אביו של הרב המגיד ד"ק קמרנא, נפטר כ"א כסלו תקס"א לפ"ק תנצב"ה.
כמו שאמרנו, הי' הר"ר אליעזר מק"ק אוסטראה הנ"ל, אבי ר' יוסף משה ליווארניק, שהי' מפורסם במדינה בשם, דער קאמארנער מגיד, עד כדי כך, שעל מצבת אביו, נחרט שהוא אביו של המגיד מקאמארנא, וכפי מה שכתוב בספר שבחי הר"ן הי' מחלוקת גדולה עמו, מה ועלמה הי' המחלוקת לא ידוע, המגיד ר' יוסף משה נפטר ביום כ"ד תשרי תקס"ב.
בני המגיד מקאמארנא:
א. כאמור לעיל מספר שבחי הר"ן שהי' אז שנת תקנ"ח הי' לו בן מפורסם בשם ישעי', שכנראה משם הלך לארץ ישראל ואביו שלחו מתנה, והם היו שלוחי המגיד ליתן לו. הוא שימש כמגיד בסאדיגורא, [בפנקס הקהלות יד ושם בסאדיגורא מוזכר כרב], בתקס"ג כבר הי' שם, הי' שם עד פטירתו י"ב חשון תקפ"ט [י"א ט' אדר תר"ג]. בניו:
א) ר' יוסף משה ליקווארניק, נשא מרת אסתר מרים בת ר' יודא ליב רויזענשטאק, דר בטערעשעווי ונפטר כ"ו שבט תרל"ז, הניח אחריו ב' בנים.
האחד ר' ישעי' ליקווארניק, נולד בסאדיגורא, נשא מרת לאה בת ר' דוד לערער, דר ג"כ בטערעשעווי, נפטר צעיר לימים י"ג אב תרמ"ב. לו ו' בנים, ר' ארי' ליב, ר' לוי יצחק, ר' פנחס, ר' שמחה, מרת פעשא שנישאת לר' מנחם מענדל פריינד נכד הרה"צ ר' מענדל מפשעמישל, ובנם ר' דוד ישעי' פריינד, שבנו פלטיאל הוציא לאור ספר 'יד פלטיאל' ושם מנציח בסופו נשמת זקינתו מרת פעסא הנ"ל, ומרת עננא.
בנו השני הוא ר' אלימלך ליקווארניק מטערטשעני, נפטר בתרצ"ד.
ב) בתו חנה שפרינצא, ג) בעל המצבה דכאן, הוא ר' וואלף, וזה נוסח המצבה בשלימותה.
איש הירא ושלם, אשר כל ימיו הלך במשרים, בנן של קדושים ומגדי משרים, אשר כל ימיו לבו נוטה אחר חקים ישרים, בן של הצדיק הרב דכאן מ"מ והוא [b]נין של הצדיק מ"מ מקאמארנא מו' זאב וואלף במו' ישעיה נפטר יט אדר תר"ז לפ"ק[/b]
ב. עוד הי' לו להמגיד מקאמארנא בן בשם נחום מיכל, ובס' מזכרת גדולי אוסטראה אות רמב, עמ' 285 כתב עליו וז"ל, "מוהר"ר נחום מיכל בהמגיד מקאמרנא, לא מצאתיו בהפנקסים ולא ידעתי ממנו כלום".
"וזאת חרות על מצבת ר' נחום מיכל "פ"נ איש תם וישר מוהר"ר נחום מיכל בהרב המגיד המפורסם מ' יוסף משה מ"מ דק"ק קמרנא, נפטר ערש"ק ער"ח ניסן תקפ"ו לפ"ק תנצב"ה.
ג. בן שלישי בשם אליעזר ליפמאן, והא לך מה שכותב בס' מזכרת הנ"ל,"ואגב אורחא אכתוב כאן, אשר להרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה מ"מ דקמרנא, הי' עוד בן אחד ושמו אליעזר ליפמאן, כאשר מצאתי כתוב על הפנקס דף רפ"ה, "ביום דמע"ל קרב לפנינו הרבני מו"ה אליעזר ליפמאן בהרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה ורצה לקרב את עצמו לחבורה קדישא דפה וכבר סילק מעות קדימה יום ה' ששה ימים לחודש מרחשון תקס"ה לפ"ק" וממשיך, "והרב ר' יוסף משה מפורסם בעירנו בשם "המגיד מקמרנא", ואביו הוא הישיש והזקן שקנה חכמה מוהר"ר אליעזר לעיל"
גלאזער האט געשריבן:כתבתי קצת אודות הקאמארנער מגיד
בעיר אוסטראה דר יהודי בשם ר' אליעזר, שהי' בנו של הר"ר צבי הירש. ב"מגילת תמוז" והוא פורים שקיימו היהודים באוסטראה ביום ו' תמוז על נס גדול שאירע להם, מסופר על נס פורים שקרה להם בשנת תקנ"ב, שבאו חיילי רוסיא, והצירו את העיר, וירו חיצים ובליסטראות על הבית הכנסת הגדול שהי' למצור, והי' נסים ונפלאות שמרוב היריות לא קרה כלום, וגם אחר שכבר באו האויבים לתוך העיר, לא שדדו ולא רצחו כדרכם מעולם, וכמו שכתבו היהודים שם וזה לשונם, "נס נגלה ממש שלא נשמע ולא נראה בזה כמה וכמה מאות בשנים"
וידעו העם מי הי' עומד מאחורי הפרגוד, שמסר נפשו מנגד להציל עדה שלמה מכליון, הוא ר' אליעזר ב"ר צבי הירש הנ"ל, שסיכן נפשו, ושט את הנהר וויליא, אחרי שכל הגשרים כבר נטבעו ע"י הפאלאקן, ובא עד הגענעראל סובאראוו, ר' אליעזר הזה, הי' מחשובי וזקני קהלת אוסטראה, גדול בתורה וחכמה, על מצבתו כתוב "הרבני המופלג הישיש והזקן זה שקנה חכמה" וגם שלט בטוב בשפת רוסיא, על כן טען לפני הגענעראל, שכל חיילי פולין כבר נסוגו אחור, והניחו את העיר ריקם והלכו להם, ולמה להם להחריב את העיר ותושביה לחנם? באין מעצור נגדם, דבריו מצאו חן בעיני הגענעראל, אחרי שגם הראה להם ר' אליעזר דרך לעבור את הנהר, ששם המים נמוכים.
ולשנה, קבעו אלופי וראשי ומנהגי הקהל, מעיר ישן ומעיר חדש דק"ק אוסטראה, לקבוע ימי ו' וז' תמוז לזכרון, וכתבו את מגלת תמוז, שבכל שנה יהי' יום ו' תמוז יום תענית ותפלה, שיגמרו כל התהלים, ואחר היום לומר אהבתי כי ישמע, ולמחרתו ביום ז' הי' יום שמחה, לבשו בגדי יו"ט, אין אומרים תחנון, אסור להתענות, עושים סעודה ומשתה, מתנות לאביונים וקוראים במגלת תמוז בבית הכנסת, ממש כמו פורים..
ואעתיק מה שכתוב בספר מזכרת גדולי אוסטראה, עמ' 237, אות קצג, וזה לשונו."הרבני המופלא החכם והישיש מו' אליעזר במו' צבי הירש, מגדולי נכבדי עירנו זקן שקנה חכמה, והוא אביו של הרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה ז"ל, מגיד מישרים דקאמרנא, ונקרא בעירנו, "דער קאמארנער מגיד" זקני עירנו יספרו אשר שמעו מפי מגידי אמת כי בשנת תקנ"ב, כאשר צרו חיל רוסיא עם שר צבא סאבאראוו על עירנו ולא יכלו לבוא בתוכה מפני שחיל פולין סתרו את הגשרים אשר על נהר וויליא, (עיין מבוא סימן ט"ו) יצא הרב מוהר"ר אליעזר דנן לקראתם כי הוא ידע לדבר בשפת רוסיא, והראה להם דרך לבוא אל העיר בשלום ובחכמתו הציל את העיר מכליון חרוץ, כי כבר הכינו כלי תותח גדולים לירות אל העיר, ולעשותה תל עולם, ככתוב על המגילה מז' תמוז, ועיין מבוא שם.. ומצבתו תספר בשבחו, [וזה לשונו], "פה נטמן, הרבני המופל' הישיש והזקן זה שקנה חכמה, מו' אליעזר במו' צבי הירש אביו של הרב המגיד ד"ק קמרנא, נפטר כ"א כסלו תקס"א לפ"ק תנצב"ה.
כמו שאמרנו, הי' הר"ר אליעזר מק"ק אוסטראה הנ"ל, אבי ר' יוסף משה ליווארניק, שהי' מפורסם במדינה בשם, דער קאמארנער מגיד, עד כדי כך, שעל מצבת אביו, נחרט שהוא אביו של המגיד מקאמארנא, וכפי מה שכתוב בספר שבחי הר"ן הי' מחלוקת גדולה עמו, מה ועלמה הי' המחלוקת לא ידוע, המגיד ר' יוסף משה נפטר ביום כ"ד תשרי תקס"ב.
בני המגיד מקאמארנא:
א. כאמור לעיל מספר שבחי הר"ן שהי' אז שנת תקנ"ח הי' לו בן מפורסם בשם ישעי', שכנראה משם הלך לארץ ישראל ואביו שלחו מתנה, והם היו שלוחי המגיד ליתן לו. הוא שימש כמגיד בסאדיגורא, [בפנקס הקהלות יד ושם בסאדיגורא מוזכר כרב], בתקס"ג כבר הי' שם, הי' שם עד פטירתו י"ב חשון תקפ"ט [י"א ט' אדר תר"ג]. בניו:
א) ר' יוסף משה ליקווארניק, נשא מרת אסתר מרים בת ר' יודא ליב רויזענשטאק, דר בטערעשעווי ונפטר כ"ו שבט תרל"ז, הניח אחריו ב' בנים.
האחד ר' ישעי' ליקווארניק, נולד בסאדיגורא, נשא מרת לאה בת ר' דוד לערער, דר ג"כ בטערעשעווי, נפטר צעיר לימים י"ג אב תרמ"ב. לו ו' בנים, ר' ארי' ליב, ר' לוי יצחק, ר' פנחס, ר' שמחה, מרת פעשא שנישאת לר' מנחם מענדל פריינד נכד הרה"צ ר' מענדל מפשעמישל, ובנם ר' דוד ישעי' פריינד, שבנו פלטיאל הוציא לאור ספר 'יד פלטיאל' ושם מנציח בסופו נשמת זקינתו מרת פעסא הנ"ל, ומרת עננא.
בנו השני הוא ר' אלימלך ליקווארניק מטערטשעני, נפטר בתרצ"ד.
ב) בתו חנה שפרינצא, ג) בעל המצבה דכאן, הוא ר' וואלף, וזה נוסח המצבה בשלימותה.
איש הירא ושלם, אשר כל ימיו הלך במשרים, בנן של קדושים ומגדי משרים, אשר כל ימיו לבו נוטה אחר חקים ישרים, בן של הצדיק הרב דכאן מ"מ והוא [b]נין של הצדיק מ"מ מקאמארנא מו' זאב וואלף במו' ישעיה נפטר יט אדר תר"ז לפ"ק[/b]
ב. עוד הי' לו להמגיד מקאמארנא בן בשם נחום מיכל, ובס' מזכרת גדולי אוסטראה אות רמב, עמ' 285 כתב עליו וז"ל, "מוהר"ר נחום מיכל בהמגיד מקאמרנא, לא מצאתיו בהפנקסים ולא ידעתי ממנו כלום".
"וזאת חרות על מצבת ר' נחום מיכל "פ"נ איש תם וישר מוהר"ר נחום מיכל בהרב המגיד המפורסם מ' יוסף משה מ"מ דק"ק קמרנא, נפטר ערש"ק ער"ח ניסן תקפ"ו לפ"ק תנצב"ה.
ג. בן שלישי בשם אליעזר ליפמאן, והא לך מה שכותב בס' מזכרת הנ"ל,"ואגב אורחא אכתוב כאן, אשר להרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה מ"מ דקמרנא, הי' עוד בן אחד ושמו אליעזר ליפמאן, כאשר מצאתי כתוב על הפנקס דף רפ"ה, "ביום דמע"ל קרב לפנינו הרבני מו"ה אליעזר ליפמאן בהרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה ורצה לקרב את עצמו לחבורה קדישא דפה וכבר סילק מעות קדימה יום ה' ששה ימים לחודש מרחשון תקס"ה לפ"ק" וממשיך, "והרב ר' יוסף משה מפורסם בעירנו בשם "המגיד מקמרנא", ואביו הוא הישיש והזקן שקנה חכמה מוהר"ר אליעזר לעיל"
מאן מלכי רבנן האט געשריבן:די יוחס פון הרב שלמה יהודא טאגער ז״ל שווער פון הרה״צ רבי אברהם שמואל שטערן ז״ל ר״י תורת חסד ווייסט איינער?