הרה"ק רבי אהרן ב"ר שמואל יעקב ראטה זיע"א
הרה"ק רבי אהרן ראטה זיע"א נולד בסוף שנת תרנ"ד בעיר אונגוואר לאביו רבי שמואל יעקב זצ"ל (על אביו לא ידוע רבות, רק מה שרבינו העיד עליו שהיה קם כל לילה בחצות, ושעסק כל ימיו במשא ומתן באמונה), ולאמו הרבנית הצדקנית מרת יענטא ע"ה)
שמו אהרן ניתן לו אחר שכשנתיים לפני שנולד הרה"ק, בא עובר אורח ממדינת רוסיה להשתכן בבית הוריו, האורח אשר לא דלה פרטים אודותיו כלל רק גילה להם ששמו אהרן, הרבנית מרת יענטא מסרה נפשה עבור האורח הזה במשך שנתיים ימים, כאשר במשך כל הזמן נתברר הדבר אצלם שמדובר מאחד מהל"ו צדיקים שבדור, וכאשר נסתלק צדיק זה גמרה אומר בדעתה שבנה שיוולד לה אח"כ ישא את שמו.
כשהיה רבינו כבן שנה נחלה מאוד במחלה מסוכנת ובא לידי סכנה רח"ל, עד שהרופאים כבר התייאשו ממנו, לילה אחת כאשר ישבה אמו הרבנית הצדקנית ע"ה ליד מיטת רבינו נרדמה, ותחלום שבא אליה הזקן הצדיק נסתר הנ"ל שרבינו נשא את שמו ואמר לה, אל תדאגי בתי היקרה, הנה קחי לך צלוחית רפואה זו שהבאתי לך מגן עדן, ובזה תשפשפי היטב את גופת בנך הקטן ויתרפא תיכף, ובחלומה קמה הרבנית ועשתה כהוראתו, ומיד ראתה שהילד הולך ומבריא, ותיקץ והנה חלום, אמנם בהביטה על בנה הרך ראתה מיד שפניו נשתנו לטובה, וכעבור כמה שעות נתרפא רבינו לגמרי ושב לאיתנו
מנערותו ראו על רבינו שלגדולות נוצר כאשר מקטנותו עבד כבר את בוראו ביגיעה עצומה, פעם כאשר אמר רבינו תהלים בקול גדול והתלהבות והוא אך בן חמש שנים, נכנס פעם אחת משכיניו לביתו וכאשר ראה את רבינו אמר לאמו, אל תדמי בנפשיך כי זה לך בן צדיק, אלא כך מורגלים הילדים בקטנותם להתפלל כך, ואח"כ נרגעים ובגדלם פג טעמם וריחם, רבינו שהיה אז ילד קט כאמור נתעורר במאוד בשמעו זאת והתחיל לשפוך שיח לבורא עולם שאצלו ישאר זאת עד עולם ובישק בחשאי מהשי"ת מעומקא דליבא שאל יתאמת הדבר אצלו, אלא שיהיה לבו נכון ובטוח לפני ה' עד עולם.
בהיותו כבן ט' שנים נסע רבינו להסתופף בצל הקודש אצל הרה"ק ר' יהוסף מקאסאן זצ"ל על שב"ק, וכאשר ראה שם שאומרים הודו פסוק בפסוק בקול רם (הודו ערש"ק) כמנהג זידיטשויב, מצא הדבר חן בעיניו, ולימים הנהיג כן בקהלתו.
כשנכנס רבינו לעול המצוות נכנס ללמוד בישיבת ראדואוואנקא אצל הראש ישיבה הגה"צ ר' פנחס אדלר זצ"ל אשר מיד הבחין ברבינו שלגדולות נוצר, מסופר שבתפלת שמו"ע אחר שהראש ישיבה גמר להתפלל הורה להבעל תפלה שימתין עד שרבינו ג"כ יסיים והיה הדבר לפלא בעיני התלמידים, אמנם רבו זה כבר חזה מראש שיש לרבינו נשמה גבוהה כאשר ראה שבכל תפלה רבינו מזיעה מרוב עבודת התפלה ובגדיו נרטבים מדי יום ביומו, והעיד על רבינו שכבר מאז ראה שעתיד הוא להתעלות מעלה מעלה ולקדש שם שמים, וילהיב לבבות בני ישראל ויקרבם לאבינו שבשמים.
אח"כ נתקרב רבינו במאוד לרבו המובהק הרה"ק מבלאזוב זיע"א אשר קרבו בקירוב אחר קירוב, כאשר העיר פעם אחד החסידים הוותיקים את הרה"ק שרבינו מוצאו מאונגריה שהיה אז מדינה נאורה, ולא גדלו שם חסידי'שע בחורים, אמר לו רבינו מה אעשה שבחור זה שואל אותי כאילו שאלות מעמיקות בעבודת ה' מה שלא שמעתי מעולם.
בהגיעו לפרקו נשא רבינו את זו' הרבנית הצדקנית מרת סימא ע"ה בת הגה"צ ר' יצחק כ"ץ (חתן הרה"ק רבי ישראל חיים ברוין – העברי זצ"ל
viewtopic.php?f=31&t=24578אחר חתונתם התגורר רבינו בעיר פעסט לזמן מה, ואמר רבינו על עצמו שהיה צריך ללכת דרך של שעה למקוה, ואח"כ חזור עוד שעה, אמר רבינו די פעסטער גאסן האבן מיר מער מטהר געווען ווי די מקוה אליינ'ס, כאשר היה צריך לשמור עיניו במאוד, ואמר פעם לחתנו הרה"ק בעל דברי אמונה זי"ע שמעולם לא נכשל בראיה אסורה אפי' בשוגג.
כבר מצעירותו התחיל רבינו בעבודתו בקודש בפירסום קדושת הבורא בכל העולם, ואמר פעם רבינו באחת השיחים על עצמו שהיות ונשמתו נועדה לרדת בעולם לפרסם הקדושה וללחום עליה, והשטן היה דבר זה לצינים בעיניו, ע"כ פעל השטן שרבינו יהיה חלש כל ימיו ושהספר טהרת הקודש לא יצא בימי חייו, מחמת חולשותו היה לרבינו מיחושים רבים רח"ל, פעם נחלה במאוד עד שהרופאים לא מצאו מזור לנפשו ואמרו נואש, אמר רבינו שברור הדבר אצלו שהיצה"ר רוצה להדיחו מעבודתו בקודש, ע"כ נתאזר עוז ואמר א כפרה דעם גאנצן גוף פאר איין דרך אין עבודת ה', ולקח כל התרופות וזרקן מביתו, ונתחזק באמונה באלקי עולם, והמיחושים נרגעו ויצא מכלל סכנה.
בכלל היה רבינו חזק באמונה ובתפלה לקל עולם, כמסופר שפעם אחת כאשר נאבד לרבינו הבתי עיניים, ביקש רבינו מהגבאי שילך לחפשם באיזה מקום ששם שהו לאחרונה, כאשר חזר הגבאי ראה שרבינו יושב עם הבתי עיניים, לפליאת הגבאי אמר לו רבינו בפשטות, אמרתי להקב"ה הרי לך ברור היכן מונחים הבתי עיניים, והנני מאמין באמונה שלימה שאתה יכול להמציאם לי כאן על אתר, ע"כ במטי מינך רצוני לעבוד אותך ונצרך אני לזה, אנא ה' עזרינו שאמצא זאת מיד, ותיכף אחר התפלה ראיתי הבתי עיניים מונחים על השלחן.
באותם הימים הרבה רבינו להסתופף בצל צדיקי דורו, כאשר מכל אחד לוקח רבינו דרך בעבודת ה', כמו"כ קבע רבינו לעצמו שבכל שבת פרה נסע לויזניץ להסתופף בצל קדשו של הרה"ק האהבת ישראל זי"ע.
בשנות תרצ"ב (לערך) עלה רבינו לארץ ישראל, שם התחיל לבנות חבורתו בקודש, בימים ההם באו מזקני ירושלים שהכירו גדולת רבינו ורצו לקבל ממנו תורה בדרך הקבלה, ורצו לענוד לראשו עטרת אדמורו"ת שהוא ינהיגם וידריכם, אמר להם רבינו לא בזאת חפצי, אלא חפצתי בתלמידים יקרים שאלקט בעצמי ואבנה אותם ביגיע כפי כפי ערכם.
תיכף ומיד אסף לו רבינו בחורים עזובים צעירים לימים, מכל חלקי הארץ, ובימים ההם אשר נגע הציונות והריסת הדת בערה בכל הארץ, קם רבינו והיה למגדל אור לכל דורש ומבקש את ה' באמת, כאשר הדריכם לעבוד את ה' במסי"נ בעבודת התפלה, עד שבמשך הזמן גדלו הנערים והיו לפארי ירושלים.
בימים ההם אמר רבינו שא"א להיות בעולם כאשר יש ויזניצער רבי ולא יסעו אליו, ע"כ קם רבינו ויצא את ארצינו הק' ונסע להסתופף בצל הרה"ק האהבת ישראל מויזניץ זי"ע, אשר קרבו במאור פנים.
סיפר הרה"ק האמרי חיים זי"ע שזוכר כאשר הגיע פעם רבינו לבקר את אביו האהבת ישראל, כאשר ראה האהבת ישראל את רבינו מחלון חדרו שבא אליו, מיד קם מכסאו ורץ לפניו וחבקו באהבה, כמו"כ מספר האדמו"ר מויזניץ מאנסי שליט"א שזוכר שבשב"ק אחר התפלה היה האהבת ישראל מסתובב לעבר רבינו וקורא אליו בקול גדול גוט שבת ר' אהרן, בכדי שלא להטריח את רבינו לעבור בין הקהל לאחל גוט שבת לרבינו, ודבר זה לא עשה לשום אחר.
עם הסתלקות האהבת ישראל, חזר רבינו לעבר חבורותו בארץ ישראל, כאשר את החבורה בחו"ל השאיר תחת הנהגת תלמידו יקירו הגה"צ ר' יוסף מאיר פאלאק מבערגסאז זצ"ל הי"ד, אשר המשיך להנהיג את החבורה כהדרכת רבינו, וכמו"כ היו בקשרי מכתבים עד שנעקד"ה בשנות הזעם.
כאשר חזר רבינו לא"י, המשיך ביתר שאת וביתר עוז להרבות פעלים לה' ולתורתו, עד שפקיע שמיה דחבורת 'שומרי אמונים' כסגל מיוחד הצמאים לדבר ה' ורוצים להתעלות יותר ויותר במסי"נ ממש.
במשך החורף האחרון אמר רבינו כמה פעמים שמתכונן הוא אחר הפסח להתחיל בדרך חדשה להתעלות עוד ועוד להקב"ה, אמנם נגזרה הגזירה ולא זכה העולם לכך
רבינו החזיר נשמתו הטהורה ליוצרו ביום ו' ניסן שנת תש"ז, והובא לקבורה במרומי הר הזתים.
מדברי תורתו נדפסו בספרי שומרי אמונים, טהרת הקודש, שלחן הטהור, נועם הלבבות, אסיפת מכתבים, תקנות והדרכות, ועוד.
זרעו אחריו
בנו כ"ק מרן אדמו"ר רבי אברהם חיים ראטה זצ"ל אדמו"ר משומרי אמונים (בעל חוקי חיים)
חתנו כ"ק מרן אדמו"ר רבי אברהם יצחק ראטה זצ"ל אדמו"ר מתולדות אהרן (בעל דברי אמונה ועוד)