מקשרי תורה של רבינו בולט הקשר שהיה לו
הגאון ר' צבי הירש מזאמושט אב"ד בראד וגלוגא רבתי בעל שו"ת תפארת צבי (ולבסוף ימיו נתקבל לאב''ד ור''מ בשלש קהילות קדושות אלטונא האמבורג וואנזיבעק).
הוא הסכים עם רבינו להתיר עגונה, ה'היתר' של רבינו נדפסה בשו"ת בגדי כהונה סי' י"א, ובשו"ת שלו - בית הבחירה סי' ח', ראה בשו"ת תפארת צבי (אה"ע בחלק תקנת עגונות סי' ח'):
שלמה שמו ושלימה משנתו אין חקר לתבונתו, צדיק יחי' באמונתו ה"ה כבוד אהובי ידידי הרב המאוה"ג המופלא ומופלג אברך כמדרשו נ"י פ"ה ע"ה כש"ת מו' שלמה הכהן נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שנייטוך והמדינה יצ"ו. מכתבו הגיעני מגילה עפה אפיק ועייל שפה וכו', גילה לאזני כי שאל פה אביו, ידיד נפשי הרב הגאון הגדול אב"ד דק"ק פיורדא וה"ה הגאון המפורסים אב"ד דק"ק מעטץ, אנא מה אענה אבתרייהו אמן יתומה, אבל לכבודו הרמה נזדרזתי להשיב אשר שם ה' בפי". ושם הסכים עם רבינו בצירוף שאביו והעצי ארזים ג"כ יסכימו.
ורבינו השיב לו על מה שפלפל בדבריו (ונמצאים בבית הבחירה סי' י"א). ועל זה השיב לו שנית רבי צבי הירש (שם בסי' ט'):
שלום אין קץ לפלא יועץ, פריו מתוק לחכי שלח ידו בעץ החיים ואכל מפרי העץ, ה"ה כבוד אהו' מחו' ידידי הרב המאוה"ג המפורסים ומופלג פ"ה ע"ה כש"ת מהו' שלמה הכהן נ"י אב"ד ור"מ בק"ק שנייטוך והמדינה יצ"ו. ...., בגין כבודו וכבוד מר אביו הגאון הגדול ידיד נפשי נשאתי פנים להשיבו בקצרה
.
ובתשובה אחרת (תפארת צבי יו"ד סי' נ"ז, ובשו"ת בית הבחירה סי' ט"ו כתוב עצם התשובה) כתב לו:
ותרב חכמה שלמה, אמירה כתיבה נעימה, מנגח צפונה וימה, ה"ה אהו' מחו'[תני] ידידי הרב המאהו"ג המופלא ומופלג בחכמה ני' פ"ה ע"ה כש"ת מוה' שלמה הכהן נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שנייטוך והמדינה בימיו תבנה עיר אשר יקראו ה' שמה
.
איך האב יעצט באמערקט אז ער שרייבט צו עם "מחותני", ווייסט איינער וויאזוי?
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').