רבי שלמה כהן זצ"ל אב"ד צילץ - ג' ניסן תקפ"ד

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

רבי שלמה כהן זצ"ל אב"ד צילץ - ג' ניסן תקפ"ד

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג מארטש 24, 2015 2:42 pm

לקראת הבשורה טובה על העתקת והפצת הספר 'בתי נפש' שהשאיר אחריו ברכה הגאון רבי שלמה כהן זצ"ל אבד"ק צילץ, הנני משתתף לכבודה של תורה בעריכת תולדות וקורות חיי המחבר. וזה החלי בעזר צורי וגואלי:

רבי שלמה כהן נולד לאביו הגאון הגדול המפורסם רבי משלם זלמן כהן (מהרז"ך) זצ"ל אב"ד ור"מ פיורדא בעל 'בגדי כהונה', 'משען המים' ו'נחלת אבות', ונקרא על שם זקנו, אבי אביו, הצדיק המנוח רבי שלמה כ"ץ זצ"ל.

אמו היתה הרבנית המחוכמת מרת דבורה ע"ה, אשר בעלה מהרז"ך התייחס אליה בהערכה עמוקה בהקדמת ספרו 'בגדי כהונה' (ד"ה והנה): "לטובתי היתה צלעתי, עזר כנגדי, חגרה בעוז מתני' ותאמץ זרועותי', כל ימי חיי', למען הרחיק מעלי טרדות הזמן", והוא בירכה שם: "שכרה אתה וחלקה ברב טוב הצפון" (לאחר פטירת בעלה, זיכתה אותה הקהלה בפנסיה בסך 100 פלורינים ודיור חינם).

רוב תורתו קיבל מפי אביו הגדול שמביא תשובות מבנו חביבו בספרו 'בגדי כהונה' (או"ח סי' ז): "תשובה על ענין הנ"ל מבני הרב הגאון מוהר"ר שלמה כהן נר"ו אב"ד דק"ק מערגענטהיים והמדינה יע"א", והבן השיב אל "אאמ"ו הרב הגאון נר"ו... אלה דברי שלמה בנו ותלמידו הכהן, חונה פה ק"ק מערגענטהיים והמדינה יע"א". עוד שם (אה"ע סי' יח): "תשובה על ענין הנ"ל מבני חביבי הרב המאה"ג החריף מהור"ר שלמה כהן שהי' אב"ד דק"ק שנאטיך ולע"ע בק"ק מערגנטהיים והמדינה" (ועעו"ש סי' יא).

מקשרי התורה בין האב והבן נותרו רשמים בשו"ת 'תפארת צבי' להגאון רבי צבי הירש מזאמושטש זצ"ל (אה"ע, קונטרס תקנות עגונות, סי' ח): "שלמה שמו ושלימה משנתו, אין חקר לתבונתו, צדיק יחי' באמונתו, ה"ה כבוד אהובי ידידי הרב המאוה"ג המופל' ומופלג אברך כמדרשו נ"י פ"ה ע"ה כש"ת מו' שלמה הכהן נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שנייטוך והמדינה. מכתבו הגיעני מגילה עפה, אפיק ועייל שפה... גילה לאזני כי שאל פה אביו, ידיד נפשי הרב הגאון הגדול אב"ד דק"ק פיורדא וה"ה הגאון המפורסים אב"ד דק"ק מעטץ, אנא מה אענה אבתרייהו אמן יתומה, אבל לכבודו הרמה נזדרזתי להשיב אשר שם ה' בפי...". ושם (סי' ט): "בגין כבודו וכבוד מר אביו הגאון הגדול ידיד נפשי נשאתי פנים להשיבו בקצרה". כמו כן מצאנו תשובת הגר"ש כהן בשו"ת 'ריב"ם שנייטוך' (יו"ד סי' יח): "כן קיבלתי מאדמו"ר הגה"ג מוה' זלמן אב"ד דק"ק פירד הוא המחבר שו"ת בגדי כהונה".

רבי שלמה כהן כיהן ברבנות בשלשה קהלות מפוארות באשכנז; שנייטוך, מערגענטהיים וצילץ.

בעת הבחרו לרב בקהלת שנייטוך (Schnaittach) בפראנקוניה התיכונה, בשלהי שנת תקנ"ב, ערך אביו אגרת לפרנסי הקהלה (הועתק ב'פנקס קהילת שנייטאך', רמת גן תש"מ, דיס., ח"ג עמ' 158): "ב"ה יום ד' אסרו חג סוכות תקנ"ג לפ"ק פיורד. אלקים יענה את שלום מאהבי, ידידי ה' וידידי נפשי, האלופים והקצינים, פרנסים ומנהיגים, יראי ה', כלכם חכמים ונבונים וישישים, נגידים ואישים, הלא המה הו"ה פק"מ הר"ר דוד, הו"ה פרנס ומנהיג הר"ר ליב... בק"ק שנאטיך... הן הבריק השחר כתבם הרמה מן הושענא רבה העבר אשר קבלתי ביום שמיני עצרת, גיל וששון לבשו כל עצמותי, והיו לי לשמחת יום טוב ביותר, כי מצאתי ראיתי את שאהבה נפשי, שהתאספו וה[ת]קבצו יחד רום פאר מעלת כבוד תורתו בזמן קהלה לכל, להרים את ראש בני הרב המאור הגדול חרוץ ושנון מוהר"ר שלמה הכהן נר"ו להיות להם לרב ולמורה. אמינא לכם יישר כחכם וחילכם, ומזל טוב לרוב עם, רב שפע ברכה והצלחה, ברכת ה' תעלה אליכם, לרגל בני הרב המאור הגדול הנ"ל, להיות חונים, שקיטים ושלוים, דשנים ורעננים, בטוב ובנעימים, עד עמוד הכהן באורים ותומים. והנה מעתה גם ידעתי ומובטחני, אשר שש ישישו אתם את בני הרב נר"ו, כי עזרת ה' היה לכם בגבורים, לתת עיניכם בגבור החיל, גבר דכולא ביה, כאשר יעידון ויגידון כל יודעיו ומכיריו. וכאשר עיניכם הרמה תחזינה משרים בבואו אל מחיצותיכם, תמצאו בו ובתורתו נחת וקורת רוח ברצות ה' עד למאוד, כי חכמת אלקים בקרב שלמה לעשות משפט ולהורות לעם ה' חקים ומשפטים ישרים וטובים כאחד שופטי ישראל...".

בשנת תקנ"ז, כשעזב הגאון רבי נח חיים צבי ברלין זצ"ל בעל 'עצי ארזים' את כס הרבנות בעיר ברייט (Bayreuth) ועבר לכהן במגנצא, רצה רבי שלמה לקבל את הרבנות בברייט, אך לא איסתייעא מילתא.

זכר לדבר מצינו בסיום מכתבו של הגרנח"צ ברלין זצ"ל אליו (פורסם בקובץ 'בית אהרן וישראל', גל' צ עמ' ט-יב): "צער לי מאוד אשר לא אוכל למלאות בקשתו בדבר הרבנות במדינת ברייט מאשר כבר קדמוהו חכם אחד ממיודעיי אשר כתבתי עבורו למנהיגי מדינה הנ"ל, אף שהדבר שקול מאוד כי גם לזה גם לו לא יהי' מאשר כפי הנשמע עדיין הדבר רחוק הרבה מאוד, וגם למדינת ווירצבורג כבר כתבתי והעליתי לזכרונם עוד חכם אחד ממיודעיי, אבל אם יגיע לאזני רפ"מ הרב נר"ו שיעלה על דעת מנהיגי מדינת אנשבאך לבחור להם רב ומורה אז בל אמנע לעשות כמבוקשו ולהצהיר סהדותי עליו שראוי הוא לאותו איצטלא...".

בשנת תקס"ב נתמנה לאב"ד מערגענטהיים (Mergentheim) בחבל ווירטמבורג. בספר 'שנות דור ודור' (ח"ג, ירושלים תשס"ח, עמ' תמט-תסא) נדפס תשובה בהלכה מאביו מהרז"ך לבנו, משנת תקס"ו, ומתארו: "לבני ידידי וחביבי כנפשי הרב המאה"ג החריף והבקי סיני ועוקר הרים כש"ת מה"ו שלמה כהן נ"י".

חלקו הראשון של המכתב הוא מענה לתשובה אותה כתב רבי שלמה בנידון אשר נדפסה בספרו של אביו 'בגדי כהונה' סימן ז. תשובת מהרז"ך נדפס אף הוא (בחלקו) שם סי' ח. אך תשובה זו נכתבה בעת חוליו ולפיכך קיצר בו בפלפול. בתשובה שנדפסה מכת"י באה אחר המענה הנ"ל ובה הפלפול החסר, אותו כתב מהרז"ך שלשה ימים לאחר שהחלים מחליו, "ועתה אשר אנכי ב"ה בקו הבריאה אמרתי לעיין בדבריך עוד ולהשתעשע אתך בפלפולך".

מעוררים ענין ואף נוגעים ללב הם דברים אותם הוא כותב לבנו אחר אשר התרשם ממכתבו כי "נכתב בנפש תוגה", וזה לשונו: "אהו' בני שי' תרגיל את עצמך להיות תמיד בלב שמח, ולא תניח לבוא דאגה בלבך, רק על הכל השלך על ד' יהבך ואל תדחוק את השעה, אך לדבוק בד' וביראתו הוא יהי' עיקר דאגתך, אבל זולתו תהי' תמיד בלתי עצבות כי זה מכלה גוף ונפש בלא הועיל... ואם מקצת י"ח אין הזמן מכרכר ומפזז נגדם ד' ב"ה אמר ויהי, תפילתי לאלקי שיהי' י"ח דבוקים ביראת ד' עד סוף כל הדורות, ויהי' צערי וצערם לכפר כי העה"ז כצל יעבור. אהו' בני שי' תשמח אותי במכתבך תמיד ולראות מתוכו כי שמח וטוב לב אתה וחיתה נפשי בגללך".

בסופו של המכתב מבשר מהרז"ך לבנו כי "כבר התחלתי בדפוס", הכוונה היא לספרו 'בגדי כהונה' שנדפס סמוך לכך בשנת תקס"ז.

בשנת תקע"א נסע לעלות על כס הרבנות בקהלת צילץ שבשלזיה העילית (בגרמנית: Zülz; כיום בשטח פולין, בפולנית: Biała Prudnicka), ובדרכו עבר את פיורדא, ובאשר אביו הרב דמתא לא היה בכחו לשאת את דרשת שבת הגדול, כיבד את בנו רבי שלמה לדרוש במקומו. עד היום נשתמר בכתובים תוכן הדרשה הזו "אשר בשרתו צדק בקהל רב בק"ק פיורדא יע"א בעת נסיעתו על כס רבנותו לק"ק צילטץ בשבת הגדול שנת תקע"א לפ"ק".

נשיאתו בצילץ נתאפשר לו מאחר שהגאון רבי עקיבא איגר מפוזנא (נכד הגאון רבי עקיבא איגר הראשון אב"ד פרעשבורג, שכיהן מקודם ברבנות צילץ) לא נענה להזמנת הקהלה שיבוא לכהן אצלם. כך עולה ממכתב שערכו לו ראשי הקהלה (פורסם בקובץ 'המאור', תשרי-חשון תשס"ז, מדור "משוש דור ודור" בתולדות ק"ק צילץ, עמ' נד-נו. צויין בספר 'מאורן של ישראל', ח"א עמ' תקיא), וניתן ללמוד ממנו הרבה מהליכות ק"ק מקדמת דנא:

ק"ק צילץ מוצאי ר"ה תקע"א לפ"ק

הברכה והשלום והחיים, תגלה ותראה מן השמים, לאדונינו מורינו ורבינו הגאון הגדול החריף והבקי מוכתר בתורה ובמעשים טובים, ובמקום גדולתו ענותנותו מרובים, מהמשיב פלפול וסברה לרבים, יראת ה' וכל מעשיו כלם אהובים כלם ברורים וכל אהובים כבוד שמו מהולל ברוב תשבחות מהו' שלמה כ"ץ נרו יאיר ויאהל לנצח נצחים.

היום ידרשונו לטובה כי הגיענו ספר מכתיבת יד של הרב הגאון הגדול מה"ו עקיבא עיגר שלא יכול לבא להיות אב"ד דקהילתינו, ע"כ יצאנו לקראת אדונינו מורינו ורבינו בשמחה רבה ואמרו כלם לאמר יום בשורה הוא לבשר באומר מז"ט לברכה לישועה ולנחמה לחיים ולשלום ולכל טוב על מה שעלה במוסכם בישיבת בית הקהל מאלופי הקהל יצ"ו, וזה הוא ההעתק מפנקס הקהל מילה במילה בלי שום חסר ויתר.

מוצאי ר"ה שנת תקע"א נתמנה ע"פ ט"ו אנשים קבועים באפי שני' החתומים מטה הרב הגאון מה"ו שלמה בן הרב הגאון המפורסם מה"ו משולם זלמן כ"ץ אב"ד ור"מ דק"ק פיורדא להיות אב"ד ור"מ דקהילתינו יע"א עם כל הכנסות אשר היה להרב אב"ד לפניו ונוסיף לו שיהי' משכורתו מקופת הקהל בכל שבוע ששה ר"ט (-רייכסטאהלער) נאמינאל מינץ. ובפירוש הותנו שבשביל חד ר"ט מעות טוב הוספה מחויב הרב הנ"ל לדרוש בכל שבת ושבת דברי אגדה בימי קיץ בבה"כ הגדולה ובימי החורף בביתו. גם מבקשים אק"י (-אלופי קהילתינו יצ"ו) שהרב הנ"ל ילך בכל יום לבה"כ למען תהי' יראתו על פני כל בני הקהילה שיתנהגו להתפלל בבה"כ באימה וביראה בלי שום שיחה בטילה - גם התחייבו א"ע (-את עצמם) אק"י ליתן לו לסיועת הדרך מהתם להכא סך מאה ר"ט נאמינאל מינץ, והדירה ינתן לו במקום שדר אביו הרב הגאון, דהיינו שטוב וואלקאווע.

השכירות יתחיל מיום ביאתו הנה וגם התחייבו עצמם אק"י להחזיק לו ששה בחורים שינתן להם שבתות אכן בתנאי שצריך להיות בחורי חמד שיכולים ללמוד הלכה תוספות, ומאחר שהוא תקנה קדמונית בקהילתינו דהיינו בפאליצייען שמי שהוא פוסל מחמת קורב להרב או לשמש לא יהי' לו שום התמנות בקהלתינו, והרב הנ"ל יש לו משפחה פה מצד אשתו תי' לכן נתחדש התקנה קדמונית שעתה ע"פ החתומים מטה שלא יהי' שום התמנות לקרובים מאשתו הדרים פה כדי למנוע הקטטות והמריבות, על זה חתומים בפנקס הקהל ט"ו אנשים החתומים פה למטה.

את כל נעשה לכבוד המקום ולכבוד התורה ולכבוד אביו הרב הגאון הגדול והמפורסם הנ"ל שי' ושאר פרטי הדברים יכתוב ויחתום בספר הרבנות בבאו אי"ה למחיצתינו. ע"כ יצאנו לשחר פני כבודו שלא יתרשל בעבור מצוה להקדים נעשה לנשמע בכל הקדמות האפשרות, ובכל אופן אשר יוכל להקדים, על תשובתו הרמה אנחנו מצפים כעל כל הון, ואנחנו משתחוים להדום רגליו, ונצא ונסיים אי"ה יחדש עלינו את השנה לטובה ולברכה ולחיים. ועל ..נאתו יבואו לחיים ולשלום אנחנו מתפללים בנפילת אפים. אלה דברי הראשים ומנהיגים

הק' אליעזר - הק' אברהם פעריק - הק' ..כ"ה שמעון הלוי - זנוויל ברוך - איצק לינפונג - הק' חיים ליב בכר"ז ז"ל - הק' יחיאל בכ"ר הר' - פייבש ב"ר זלמן דייטש - הק' עזריאל סג"ל - הק' שלום בכ"ה יוסף סג"ל - שמשון בר"ב ז"ל פ"ח - הק' יעקב בכ"ה ברוך - הק' חיים בר"י פוקס


במקום גדולתו שם אתה מוצא את ענותנותו ושפלות רוחו, וז"ל בהקדמת ספרו שו"ת 'בית הבחירה' (שעדיין בכת"י) בנמקו את טעמו על שבחר בשם זה: "שלא רציתי שיסמכו הקוראים רק עלי, רק כוונתי היה לפתוח פתח עיונא... והשומע יוסיף לקח ע"י עיונו הטוב, לכן קראתיו שם החיבור הזה 'בית הבחירה', ע"ש כי הבחירה נתנה בידי אדם, שהוא יבחר הטוב בעיונו בזה עיונו הטוב ולא עלי יסמוך כי אנוכי נבער מדעת, תולעת ולא איש...".

עמד בקשרי מכתבים ותשובות עם אחדים מגדולי רבני אשכנז, ובתוכם הגאון רבי בנימין וואלף האמבורג מפיורדא זצ"ל, כפי שמצינו בספרו 'שער הזקנים' (ח"ב, בית מלוא, זולצבאך תק"צ, דף קעז טור ג): "שאלה מהרב הגדול החריף והבקי מוה' שלמה כהן אב"ד דק"ק צילץ, אבוא אל אדוני למשש כליו בקושי' עצומה...". וכן שם (דף קסג טור ד): "והנה הרב הגאון מו"ה שלמה כהן אב"ד דק"ק צילץ והמדינה בשאלה אחת אלי נתקשה...".

לדאבון לב לא האריך ימים, ובהיותו בחצי ימיו השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה ביום ג' ניסן שנת תקפ"ד, ארבעה שנים אחר פטירת אביו הגדול.

השאיר אחריו בן יחיד, ה"ה הגאון רבי משלם זלמן כהן זצ"ל, וכן היה לו ג' בנות. ובראש ספר אחד מספריו שבכתובים רשם למזכרת שם בנו ובנותיו וזמן לידתן.

בנו הג"ר משלם זלמן כהן, אשר היה קרוי על שם אביו מהרז"ך, יניק היה עת התייתם מאביו. לכשבגר מעט נדד לפרעשבורג הרחוקה ללמוד בישיבת מרן ה'חתם סופר' זי"ע, שם עלה ועשה חיל. משחזר לארצו, בשנת תר"ז, נקרא לכהן כרב בעיר אפעלען (Oppeln). בשנת תר"ט נשא את מרת רלינה ע"ה בתו הבכירה של הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגער זצ"ל אב"ד אלטונא בעל 'ערוך לנר', שאף הסמיכו לרבנות: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, ה"ה חתני הרב המופלא בתורה ויראה, שלשלת היוחסין... מצאתי בו את שאהבה נפשי כי ידיו רב לו ללחום מלחמות התורה, לצלול בעמקי ים התלמוד" (נדפס בקובץ 'כרם שלמה', שנה ד, גל' י עמ' נו).

בשנת תרי"ג נבחר כרבה של מסטריכט (Maastricht) ומחוז לימבורג שבהולנד. כעבור שש שנים עבר לכהן כאב"ד מעקלנבורג-שווערין (Mecklenburg-Schwerin), על מקום הגאון ברוך יצחק ליפשיץ זצ"ל בנו של בעל 'תפארת ישראל' על משניות.

כשנפטר חותנו הגאון ה'ערוך לנר', ביום א' דחנוכה תרל"ב, התאונן רבי משלם זלמן במכתב להגאון מלבוב בעל ה'שואל ומשיב' זצ"ל: "אהה! נר ישראל כבה, מעיני הישועה חרבו ואפסו ממני גאון יעקב אשר אהבתי, הלא הוא מורי וחמי הגאון מהר"י ז"ל אב"ד דק"ק אלטאנא, אהה האי שופרא בלי בעפרא, כל ימי שבתו בתוכינו חשתי אליו למפלט לי וכל הדבר הקשה אליו הבאתי אשר אעשה, ועתה אל מי אנוסה לעזרה...".

והגאון ה'שואל ומשיב' השיבו בזה"ל: "מכתב קדשו הגיעני והנה תמול ראיתי ספר דמר חותנו הרב הגאון הצדיק ז"ל וראיתיו נזכר שם כמה פעמים, אשרי לחותנו שהניח בנותיו נשואות לת"ח, ובלי ספק ראה אשר הדפסתי אותו כראוי לו כאשר נדפס ובא אשתקד, ושמעתי כי נדפס בשם מר חותנו הגאון ז"ל ספר על התורה, ועוד לא ראיתיו, אקוה לראות בתפארתו" (מקובץ 'כרם שלמה', שם).

עקב המתחדשים עזב רבי משלם זלמן בשנת תרל"ו את כס הרבנות והתיישב בברלין, בה כיהן כרב בבית הכנסת שעל גשר "פוטסדם בריק". מונה גם כחבר ועד בית מדרש לרבנים של הגר"ע הילדסהיימער זצ"ל. לאחר שנחלה קשות עבר בשנת תרנ"ד לברעסלוי, בה גרו שלשת בנותיו, ונפטר שמה ביום כ' אלול שנת תרס"ב.

הרבה מחידושיו נדפסו בקובץ רבני 'שומר ציון הנאמן' שהו"ל חותנו בעל 'ערוך לנר', ואף בתשובותיו של הערל"נ נשתקעו הרבה מחידושי תורתו.
לעצט פאראכטן דורך יציב פתגם אום דינסטאג מארטש 24, 2015 11:13 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

צושויער
שר חמש מאות
תגובות: 576
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 12, 2014 6:29 pm

תגובהדורך צושויער » דינסטאג מארטש 24, 2015 8:24 pm

יפה מאד הרב יציב
מי הי' חותנו ?

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2396
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דינסטאג מארטש 24, 2015 11:32 pm

געוואלדיג!
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 4:22 am

יישר כוחכם "יציב פתגם" על העבודה הנפלאה.

כמה הערות:

בענין שם אמו
יציב פתגם האט געשריבן: אמו היתה הרבנית המחוכמת מרת דבורה ע"ה, אשר בעלה מהרז"ך התייחס אליה בהערכה עמוקה בהקדמת ספרו 'בגדי כהונה' (ד"ה והנה): "לטובתי היתה צלעתי, עזר כנגדי, חגרה בעוז מתני' ותאמץ זרועותי', כל ימי חיי', למען הרחיק מעלי טרדות הזמן", והוא בירכה שם: "שכרה אתה וחלקה ברב טוב הצפון" (לאחר פטירת בעלה, זיכתה אותה הקהלה בפנסיה בסך 100 פלורינים ודיור חינם).


לכאורה לא היה שם אמו דבורה, [ועל אף שראיתי בכמה חיבורים היסטוריים אחרים ששם אמה הי' דבורה], שהרי הוא בעצמו כתב ששם אמו היה "גאלדא", וגם קרא לבתו הראשונה "גאלדא" על שם אמו, ראה במצורף.
Pages from Ms hebr oct 194 - Bate nefesh.jpg
]

Pages from Ms hebr qu 23 - Derashot ʹal ha-Torah.jpg


שם אשתו
במצורף הנ"ל כתב רבינו על אשתו: "הרבנית המהוללה פעסיל תי'", בת מי היתה? עדיין לא ידוע לי.

בענין שנת פטירתו

יציב פתגם האט געשריבן:לדאבון לב לא האריך ימים, ובהיותו בחצי ימיו השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה ביום ג' ניסן שנת תקפ"ד, ארבעה שנים אחר פטירת אביו הגדול.

השאיר אחריו בן יחיד, ה"ה הגאון רבי משלם זלמן כהן זצ"ל, וכן היה לו ג' בנות. ובראש ספר אחד מספריו שבכתובים רשם למזכרת שם בנו ובנותיו וזמן לידתן.

בנו הג"ר משלם זלמן כהן, אשר היה קרוי על שם אביו מהרז"ך, יניק היה עת התייתם מאביו.


בנו "משולם זלמן" נולד ב' ניסן תקפ"ב, כמו שכתב רבינו על שער ספר דרשות על התורה, ראה במצורף:

זמן לידת בנו זלמן.jpg


וכן הוא רשום בכמה חיבורים וברחבי הרשת.

אמנם לא מצאתי בספרים זמן פטירת רבינו, וכנראה שהפרטים ידועים רק ממקורות היסוטריים שנכתבו בדייט"ש. ושם ראיתי בלבול, שיש שכתבו כנ"ל שנפטר ג' ניסן תקפ"ד, אך יש כמה שכתבו שנפטר ג' ניסן בשנת תקפ"ב יום לאחר לידת בנו הנ"ל. והשתלשלות הדברים בקיצור הוא משום שבלשון דייט"ש בין הבן ובין האב נקראו solmon שגם "זלמן" כתבו כן או salmon עם s ולא עם z כמו אנו כותבים באנגלית, וזה ידעו שנפטר רבינו בג' ניסן, לכן המציא פרפסור אחד Dr. m. Brenn, מעיר ברעסלויא, שהיה חשוב בעיני כל שאר החקרנים כבר סמכא, שרבינו נפטר ג' ניסן שנת תקפ"ב יום אחד אחר לידת בנו הנ"ל, וקראו את הבן על שם אביו solomon, ויש שהביאו שני הדעות, אך כיון שאיני בקי כל כך בדויטש או בפלעמיש לא הצלחתי לפענח דבריהם כראוי (ובאמת מקומו באשכול שפראכן זי דויטש?) וראה שם שצירפתי ההעתקות של הסופרים ההוסטריים.

אמנם דבריהם הבל כיון שרבינו בעצמו כתב שהוא היה הסנדק לבנו "משולם המכונה זלמן הכהן", וא"כ ודאי שלא נפטר יום אחרי לידתו אלא נפטר לפי הנראה תקפ"ד כשבנו היה כבן שנתיים, ולא זכה ללמוד תורה עם בנו כמו שאיחל לעצמו בהמצורף לעיל, [אך ע"י שאנחנו נוציא לאור תורותו וילמדו בתורתו, נהיה אנחנו כבניו והוא ילמד עמנו].

נ.ב.
מן העובדא הנ"ל יש עוד ללמוד שכך הוא דרכם של החקרנים, שלפעמים הם כותבים השערות בדויות, וסופרים אחרים מעתיקים דבריהם כדבר ברור ופשוט, ולבסוף מתברר שאין דבריהם נכונים.
לעצט פאראכטן דורך נא_שכל אום דאנארשטאג מארטש 26, 2015 8:36 am, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

שמו
שר האלפיים
תגובות: 2133
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 31, 2011 12:38 pm

תגובהדורך שמו » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 5:30 am

יציב! א שיינער ארבעט

ייש"כ
כשמ"ו כן הוא

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

הספד על צדיק נשגב

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 5:36 pm

רבינו בספרו "בתי נפש" במדור "יקרא דשכי (עמ' 288 מפייל MS HEB OCT 194) מספיד מרורות [שתי שרי צבאות, אחד האבדק"ק פ"ב - פרעשבורג, והשני אבד"ק ה"פ - ??, וגם] צדיק נשגב, רבי "יואל" יקרא, אשר עשה מעשה צדיקים גדולים, ומאוד התפעל רבינו ממנו, (זעה ווייטער), ווער עס ווייסט מער פרטים איבער דעם רבי יואל, מי היה ומה טיבו, ובאיזה עיר דרש רבינו הספד זו, איז מכובד צו מהנה זיין דעם ציבור מיט זיינע ידיעות ?

אמנם עדיין היינו מתנחמים במדינה זו אשר כאן נמצא כאן היה בקהילתינו פה הרב החסיד העניו מו"ה יואל ז"ל דיין המצויין ..., אשר היה מייגע בתורה כל ימיו, ועסק בתענית ובסיגופים, ממש כל ימיו, כמה שנים אשר היה מתענה משבת לשבת, וכמה ושנים אשר היה מתענה בכל יום ויום כל ימי השבוע, ובלילה לא אכל דבר מן החי, הוא אשר תבר גלידא? דברדא ונחת וטבל בימי הקור וכ"ש בימי הקיץ, וזה עשה כמה פעמים בשבוע, ובכל סיגופים שלו לא עבר חצות לילה בשינה רק עסק בתורה לילות ויומם, ופומי' הי' קמסהיד עלה שהי' בקי ... התורה, ש"ס וששה סדרי משנה הי' שגור ממש בפיו, אבל בעו"ה כי .... באמת לא זכיתי להכירו היטב כי זה לא זמן כביר אשר באתי למדינה זו רק פעם אחת הייתי אצלו כמו שתי שעות וכבר היה סגי נהור וכל השתי שעות הי' מרחשין שפתותיו בש"ס בע"פ בכה ובכה והכל הי' כשולחן ערוך לפניו ואמר הגמ' עם לישנא דרש"י לא חסר אות אחת מהם והכל ע"פ כי סגי נהור היה, וצוה להביא לפניו קונטריס של חידושי דאורייתא אשר חידש על כל ששה סדרי משנה, ואשרי עין ראתה כל אלה, וע"כ לבי דוי עליו ביותר כי נחסר אור תורתו אשר הי' משפיע פה תורה עם כמה תלמידים .... איכה ישבה בדד העיר ????


גם נראה שרבינו כתב שם של העיר שבה הספיד אותו, אבל הכת"י מטושטש שם ואיני מכיר שם העיר, אולי יש מי שיכול לפענחו?
צוגעלייגטע
Pages-from-Ms-hebr-oct-194---Bate-nefesh.jpg
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2396
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 5:48 pm

ווען איז געווען דער הספד ווייסטו יא? דער אב"ד פרשבורג איז דער חת"ס אדער ר' משולם איגרא?
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 6:06 pm

חת"ס זיכער נישט, דער רש"ך איז דאך שוין נפטר געווארען בשנת תקפ"ד. איך האב בתחלה געטראכט אז ער איז מספיד ר' משולם איגרא, אבער ער שרייבט דעם נאמען, און עס זעט נישט אויס ווי ר' משולם איגרא (זעה בייגעלייגט). איך מיין אז עס געווען אן אנדערע רב אין פ"ב אפאר יאר צווישען די רבנות פון רבי משולם און דער חתם סופר, און מעגליך איז ער מספיד יענעם רב.
צוגעלייגטע
הספד-על-שני-צדיקים.jpg
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2396
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 6:15 pm

איי וויי, דאס איז רבי דוד דישבעק זצ"ל (מח"ס ע"ד דרוש "פרדס דוד") און עס איז נישט אב"ד פרעשבורג, נאר אב"ד פ"ד = פיירשדארף.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 6:30 pm

נא_שכל האט געשריבן:
גם נראה שרבינו כתב שם של העיר שבה הספיד אותו, אבל הכת"י מטושטש שם ואיני מכיר שם העיר, אולי יש מי שיכול לפענחו?

העיר והמדינה

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 6:31 pm

ה"פ מאכט האציפלאץ וואס איז אויך פוזנא געגנט ר' ליב אב"ד האציפלאץ
לעצט פאראכטן דורך פאמיליעמירעלס אום דאנארשטאג מארטש 26, 2015 6:32 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 6:32 pm

יידישע קהילות האט געשריבן:איי וויי, דאס איז רבי דוד דישבעק זצ"ל (מח"ס ע"ד דרוש "פרדס דוד") און עס איז נישט אב"ד פרעשבורג, נאר אב"ד פ"ד = פיירשדארף.


א דאנק "פאמיליע" און "יידישע קהילות"
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 6:49 pm

יידישע קהילות האט געשריבן:ווען איז געווען דער הספד ווייסטו יא? דער אב"ד פרשבורג איז דער חת"ס אדער ר' משולם איגרא?

יידישע קהילות האט געשריבן:איי וויי, דאס איז רבי דוד דישבעק זצ"ל (מח"ס ע"ד דרוש "פרדס דוד") און עס איז נישט אב"ד פרעשבורג, נאר אב"ד פ"ד = פיירשדארף.


ר' דוד דישבעק נפטר בשנת תקנ"ד

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » דאנארשטאג מארטש 26, 2015 7:13 pm

אפשר מיינט ער ר' יואל ב"ר יקותיאל זק"ש דיין בברלין מח"ס דיני ותיקוני אותיות, עם פירוש של הרמב"ן על שיר השירים

שוב ראיתי נרשם שנפטר בתק"ל. אם קבלה הוא נקבל

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » פרייטאג מארטש 27, 2015 12:16 am


אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

בית הכנסת אין צילץ

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג מארטש 27, 2015 8:52 am

דער בית הכנסת אין צילץ

בית כנסת בצילץ.jpg
בית הכנסת מבחוץ


עס איז איבערגעבויט געווארען בשנת תקל"ד- 1774 מיט שטיין אנשטאט האלץ. דער נייער בית הכנסת איז געווען א גרויסער, פון די גרעסטע אין דייטשלאנד אין יענע צייט, עס האט פארמאגט פלאץ פאר בערך 300 מענער און 100 פרויען. דער בית המדרש האט געהאט בלויע ווענט מיט גאלד'נע באצירונגען. דער בית המדרש איז פארברענט געווארען אין קריסטאל-נאכט.

דא האט איר בייגעלייגט עטליכע בילדער:



ארון קודש בעיר צילץ.jpg
ארון קודש
צוגעלייגטע
פנים הבית כנסת בצילץ.jpg
בית הכנסת מבפנים - נראית הבימה באמצע הבית מדרש
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

מכתב נדיר מקהילת צילץ

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג מארטש 27, 2015 9:08 am

א מכתב נדיר פון קהלת צילץ, עס קוקט אויס ווי א קנס בריוו וואס די ראשי קהילה האבן ארויסגעגעבן אנטקעגן איינער פון די תושבי העיר צילץ. דער דאטום פון דעם בריוו איז תר"ד, 20 יאר לאחר פטירת רבינו שלמה כהן זצ"ל.

מכתב-נדיר-מקהלת-צילץ---תרד.jpg
מכתב מקהילת צילץ



מכתב-נדיר-מקהלת-צילץ--מוגדל1.jpg
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג מארטש 27, 2015 9:15 am

נאך בילדער פונעם בית הכנסת בעיר צילץ

דער-ליכט-האלטער.jpg
דער ליכט האלטער


אונטערן-בית-כנסת1.jpg
דער אידישער גאס אונטערן בית הכנסת
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » פרייטאג מארטש 27, 2015 12:34 pm

העיר צילץ (במרכז נראה הבית הכנסת)

402356.jpg

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2396
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » זונטאג מארטש 29, 2015 4:52 pm

יציב,
זעה וואס איך האב גשריבן דא, זיין מאמע איז געווען גאלדה, נישט דבורה
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » זונטאג מארטש 29, 2015 6:27 pm

נא_שכל האט געשריבן:שם אשתו
במצורף הנ"ל כתב רבינו על אשתו: "הרבנית המהוללה פעסיל תי'", בת מי היתה? עדיין לא ידוע לי.


ועכשיו נודע לי ששם משפחת חמיו היתה "לעווי", שאשתו פעסיל היתה בת "הרב הגדול בתו"י ר' מרדכי הלוי לעווי ז"ל מעיר צילץ (שאביו של ר' שלמה כהן זצ"ל היה שם אב"ד קודם שנתקבל לאב"ד בעיר פיורדא, ולכאורה התחתן שם עם בת זוגתו בזמן שאביו עדיין היה גר שם), שנתמנה אחר זמן לרב בעיר "ראזענבערג", והיה לו בן ר' אליעזר, ובעוד שלא נתמלאו לו י"ג שניו נסתלק אביו ר' מרדכי בדמי ימיו, ואז הלך ר' אליעזר בעזרת רבינו שלמה כהן ללמוד בכמה ישיבות ומתוכם אצל החתם סופר, ולאחר זמן נתחבר עם השר ר' משה מונטיפורו. ראה במצורף:

Pages from נחלת_אבות_Page_1.jpg


Pages-from-נחלת_אבות_Page_2.jpg
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5213
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » זונטאג מארטש 29, 2015 7:09 pm

יידישע קהילות האט געשריבן:יציב,
זעה וואס איך האב גשריבן דא, זיין מאמע איז געווען גאלדה, נישט דבורה

קען זיין אז זיין מאמע האט טאקע געהייסן גאלדא, און זי איז מעגליך נפטר געווארן אינגערהייט. אבער אין די הקדמות צו זיין פאטער'ס ספרים ווערט דאס נישט דערמאנט, וצ"ב.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2396
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » זונטאג מארטש 29, 2015 7:25 pm

יציב פתגם האט געשריבן:
יידישע קהילות האט געשריבן:יציב,
זעה וואס איך האב גשריבן דא, זיין מאמע איז געווען גאלדה, נישט דבורה

קען זיין אז זיין מאמע האט טאקע געהייסן גאלדא, און זי איז מעגליך נפטר געווארן אינגערהייט. אבער אין די הקדמות צו זיין פאטער'ס ספרים ווערט דאס נישט דערמאנט, וצ"ב.

אטע דאס איז דאך מיין "אנטפלעקונג"!
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2396
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » זונטאג מארטש 29, 2015 7:40 pm

יעצט באמערקט אז נא_שכל האט שוין אנגעמערקט לגבי דעם מאמע'ס נאמען.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4425
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג מארטש 30, 2015 12:30 am

יציב פתגם האט געשריבן:
יידישע קהילות האט געשריבן:יציב,
זעה וואס איך האב גשריבן דא, זיין מאמע איז געווען גאלדה, נישט דבורה

קען זיין אז זיין מאמע האט טאקע געהייסן גאלדא, און זי איז מעגליך נפטר געווארן אינגערהייט. אבער אין די הקדמות צו זיין פאטער'ס ספרים ווערט דאס נישט דערמאנט, וצ"ב.


אויף עטליכע פלעצער ווערט דערמאנט אז ער האט חתונה געהאט מיט "דבורה" בשנת תקלח ולמספרם 1778 וואס לפי חשבון אז ער איז געבוירן בשנת תצ"ט, איז דער מהרז"ך דעמאלטס 39 יאר, און עס איז נישט מסתבר אז ער איז געווען אן אלטער בחור, נאר וואס דען ער האט געהאט די קינדער מיט זיין ערשטע ווייב "גאלדא" און דערנאך האט ער חתונה געהאט מיט דבורה.
רבינו המרז"ך דערמאנט בתוך דבריו אין די הקדמה אויף שו"ת בגדי כהונה פון שרעקליכע תלאות און ימי עניות וואס זענען אויף עם אריבער, מעגליך ער מיינט אויך מרמז צו זיין פטירת אשתו.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: יצחק פון ישיבה און 10 געסט