רבי פנחס זעליג אב"ד לאסק זצ"ל בעל "עטרת פז" - ז' ניסן תק"ל
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
רבי פנחס זעליג אב"ד לאסק זצ"ל בעל "עטרת פז" - ז' ניסן תק"ל
"הרב המאור הגדול שר התורה, איספקלריא המאירה, החריף המפורסם מוהר"ר פנחס זעליג בהרבני המופלא ומופלג בתורה ובחסידות מו' משה זלה"ה האב"ד ור"מ בק"ק לאסק ואגפיה" (משער ספרו).
את תורתו קיבל מפי חכמי ורבני פראג, שהיתה בשעתו עיר מלאה חכמים וסופרים ידועים ומפורסמים, וביחוד מפי מורו ורבו המובהק הגאון רבי שמואל קראקאווער מפראג זצ"ל (מגדולי תלמידיו של הגאון רבי אברהם ברודא זצ"ל והרבי ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל), ומהם רכש את סדר לימודו המיוחד, המעמיק והבהיר בפשטותו גם יחד, המענג כל צולל ומתעמק בדברי רבינו הרא"ש ובפסקי הלכותיו, כפי עדות עצמו בדברי הקדמה על ספרו:
"ובזה אודה את ה' מאוד בפי ובתוך רבים רבתי עם אהללנו בהלל הגדול על אשר שם חלקי מיושבי בית המדרש העוסקים בתורה לשמה, להיות מן השונין הלכות לעמוד על עיקרן של הדברים בפירושי דשמעתתא על פי אמתיות של תורה ולא בחריפות של הבל, ודרך למוד זה למדתי בהיותי בימי חורפי בק"ק פראג עיר האלקים ושמשתי את החכמים הגדולים החריפים המפורסמים יושבי בבית המדרש הגדול בשם המנעימים זה לזה בהלכה, ובראשם היה כבוד אדוני מ"ו החסיד הגאון המפורסם בקראי שמו ר' שמואל קראקוויר זצ"ל, וזכיתי ליהנות מאורם וקבלתי מהם סוגיות הלימוד...".
ברבות השנים נתקבל רבי פנחס זעליג כרב ואב"ד בעיר לאסק, שהיתה מקום תורה ידועה בפולין, כעדותו של הגאון רבי מאיר בהגאון רבי אליקים געץ זצ"ל (רבה של לאסק בשנת תפ"ו) בהקדמתו לספר אבן השהם: "מצאתי שם אנשי שם בעלי תורה, עוסקים בתורה ובמצוות, ורובם ככולם קובעי עתים לתורה".
בלאסק הרביץ תורה בקדושה ובטהרה והעמיד תלמידים הרבה, מהם שנתפרסמו לימים לגדולי מאורי ישראל, ה"ה נכדו הגאון רבי אלעזר לעוו זצ"ל - בעל השמן רוקח, והרה"ק רבי ישעיה וועלטפרייד מפשעדבורז זי"ע (יליד לאסק).
בשנת תקכ"ח הדפיס בדפוס פראנקפורט-דאדר את ספרו החשוב "עטרת פז" - ביאור מקיף בחריפות ובקיאות על פסקי הרא"ש סדר נשים.
בהקדמה לספר מזכיר המחבר לשבח את מר אביו רבי משה זצ"ל שעודדו תמיד בלימוד פסקי הרא"ש: "ודכירנא כד הוינא טליא ולמדתי אצל אדוני אבי המופלג בתורה ובחסידות זלה"ה איזה מסכתא גמרא על כל פרק ופרק למד עמי גם פסקי הרא"ש, ותמיד היה מזריז אותי בלמוד הגמרא ללמוד גם פסקי הרא"ש, אף שעדיין לא הגעתי אז ללמוד פוסקים היה מחבב בעיני למוד של פסקי הרא"ש, ואמר לי: כשתזכה ללמוד טורים אז תדע מגודל תועלת הלימוד של פסקי הרא"ש, וכשתהיה בקי בפסקי הרא"ש אזי אז יהיה קל בעיניך לימוד הטורים עם פירוש הבית יוסף. ובאמת כן עשיתי כאשר צוה עלי אדוני אבי מורי זלה"ה שכל לימודי בגמרא היה עם פסקי הרא"ש, ומאוד היה לי לנחת גדול בעת לימודי הטורים עם פירוש הבית יוסף מחמת שהיה רגיל על לשוני דברי רבינו הרא"ש מה שהעלה אליבא דהלכתא...".
כסיבה להדפסת ספרו על הרא"ש, מתבטא המחבר ברוב ענותנותו בהקדמתו לספר: "סהדי בשחק שאין כוונתי בחיבור זה להתגדר בו כי כל דבריי אינם ראוים להתגדר ולהתכבד בהם, אך לזאת מגמתי וכוונתי להיות שראיתי וקריתי בספר 'מגיד מישרים' שחיבר הבית יוסף מה שהגיד לו המגיד מן השמים כמה פעמים שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש משדרין ליה שלמא על שטרח ויגע להעמיד דבריהם לפסק הלכה, וכמה פעמים הצילו שלשה עמודי עולם הללו את הרב בית יוסף מדין קשה שהיה נגזר עליו מן השמים על ידי בקשת רחמים שלהם לפני השי"ת ב"ה ובית דינו. אמרתי בלבי בבוא עת פקודתי ביום המשפט אולי אזכה גם אני לאחוז בכנף מלבושי קדשו של רבינו הרא"ש ז"ל ואמינא מתניתא דמר קא מתנינא, ואבקש מנשמתו הקדושה להיות לנשמתי לפרקליט ולמליץ יושר לפני השי"ת ב"ה לפדותי מרדת שחת ח"ו".
את ספרו הדפיס מכספו, בלי שום עזר מזולתו. גם לא ביקש ולא קידם פני כל איש לקנות את הספר ממנו. ולא עוד אלא קיבל על עצמו, לפי דבריו בהקדמתו, לבלי קחת במחיר ספרו מאת כל איש, אשר יבוא לקנות אותו מידו, יותר מן המחיר העולה לו לפי הוצאותיו להדפסתו. בדברים נמרצים הוא מגנה את המחברים המסבבים על פתחי נדיבים למכור את ספריהם "ולפי דעתי הם הם המבזים את כבוד התורה בעיני המון עם".
בעת ההיא, כפי הנראה, טוב היה מצבם הכלכלי של אנשי הקהלה בלאסק, והמציאו לרבם הגדול פרנסה בריווח. אכן את כתביו על פסקי הרא"ש לסדר מועד, אשר לפי דבריו כבר היו מוכשרים לדפוס, לא הספיק עוד להוציא לאור, ולא נדפסו מעולם.
הגאון החיד"א זצ"ל מזכירו בספרו 'שם הגדולים' (מע"ס, מע' ע, אות לז): "עטרת פז, באור על הרא"ש סדר נשים, מהרב מה' פינחס זעליג אבד"ק לאסק, וקרי אנפשיה תשית לראש"ו עטרת פ"ז. ויש לו גם על סדר מועד אך לא ראיתי מודפס כ"א על סדר נשים".
ביום ז' ניסן שנת תק"ל נתבקש הג"ר פנחס זעליג בישיבה של מעלה. קברו ידוע בלאסק בשם: "קברו של עטרת פז" ('עיר לסק וחכמיה', לאדז תרפ"ו, עמ' טו).
הניח שני בנים גאונים ומפורסמים בשעתם, רבי צבי זצ"ל שמילא את מקום אביו בלאסק, ורבי אריה ליב זצ"ל - אביו של הגאון בעל השמן רוקח זי"ע.
את תורתו קיבל מפי חכמי ורבני פראג, שהיתה בשעתו עיר מלאה חכמים וסופרים ידועים ומפורסמים, וביחוד מפי מורו ורבו המובהק הגאון רבי שמואל קראקאווער מפראג זצ"ל (מגדולי תלמידיו של הגאון רבי אברהם ברודא זצ"ל והרבי ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל), ומהם רכש את סדר לימודו המיוחד, המעמיק והבהיר בפשטותו גם יחד, המענג כל צולל ומתעמק בדברי רבינו הרא"ש ובפסקי הלכותיו, כפי עדות עצמו בדברי הקדמה על ספרו:
"ובזה אודה את ה' מאוד בפי ובתוך רבים רבתי עם אהללנו בהלל הגדול על אשר שם חלקי מיושבי בית המדרש העוסקים בתורה לשמה, להיות מן השונין הלכות לעמוד על עיקרן של הדברים בפירושי דשמעתתא על פי אמתיות של תורה ולא בחריפות של הבל, ודרך למוד זה למדתי בהיותי בימי חורפי בק"ק פראג עיר האלקים ושמשתי את החכמים הגדולים החריפים המפורסמים יושבי בבית המדרש הגדול בשם המנעימים זה לזה בהלכה, ובראשם היה כבוד אדוני מ"ו החסיד הגאון המפורסם בקראי שמו ר' שמואל קראקוויר זצ"ל, וזכיתי ליהנות מאורם וקבלתי מהם סוגיות הלימוד...".
ברבות השנים נתקבל רבי פנחס זעליג כרב ואב"ד בעיר לאסק, שהיתה מקום תורה ידועה בפולין, כעדותו של הגאון רבי מאיר בהגאון רבי אליקים געץ זצ"ל (רבה של לאסק בשנת תפ"ו) בהקדמתו לספר אבן השהם: "מצאתי שם אנשי שם בעלי תורה, עוסקים בתורה ובמצוות, ורובם ככולם קובעי עתים לתורה".
בלאסק הרביץ תורה בקדושה ובטהרה והעמיד תלמידים הרבה, מהם שנתפרסמו לימים לגדולי מאורי ישראל, ה"ה נכדו הגאון רבי אלעזר לעוו זצ"ל - בעל השמן רוקח, והרה"ק רבי ישעיה וועלטפרייד מפשעדבורז זי"ע (יליד לאסק).
בשנת תקכ"ח הדפיס בדפוס פראנקפורט-דאדר את ספרו החשוב "עטרת פז" - ביאור מקיף בחריפות ובקיאות על פסקי הרא"ש סדר נשים.
בהקדמה לספר מזכיר המחבר לשבח את מר אביו רבי משה זצ"ל שעודדו תמיד בלימוד פסקי הרא"ש: "ודכירנא כד הוינא טליא ולמדתי אצל אדוני אבי המופלג בתורה ובחסידות זלה"ה איזה מסכתא גמרא על כל פרק ופרק למד עמי גם פסקי הרא"ש, ותמיד היה מזריז אותי בלמוד הגמרא ללמוד גם פסקי הרא"ש, אף שעדיין לא הגעתי אז ללמוד פוסקים היה מחבב בעיני למוד של פסקי הרא"ש, ואמר לי: כשתזכה ללמוד טורים אז תדע מגודל תועלת הלימוד של פסקי הרא"ש, וכשתהיה בקי בפסקי הרא"ש אזי אז יהיה קל בעיניך לימוד הטורים עם פירוש הבית יוסף. ובאמת כן עשיתי כאשר צוה עלי אדוני אבי מורי זלה"ה שכל לימודי בגמרא היה עם פסקי הרא"ש, ומאוד היה לי לנחת גדול בעת לימודי הטורים עם פירוש הבית יוסף מחמת שהיה רגיל על לשוני דברי רבינו הרא"ש מה שהעלה אליבא דהלכתא...".
כסיבה להדפסת ספרו על הרא"ש, מתבטא המחבר ברוב ענותנותו בהקדמתו לספר: "סהדי בשחק שאין כוונתי בחיבור זה להתגדר בו כי כל דבריי אינם ראוים להתגדר ולהתכבד בהם, אך לזאת מגמתי וכוונתי להיות שראיתי וקריתי בספר 'מגיד מישרים' שחיבר הבית יוסף מה שהגיד לו המגיד מן השמים כמה פעמים שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש משדרין ליה שלמא על שטרח ויגע להעמיד דבריהם לפסק הלכה, וכמה פעמים הצילו שלשה עמודי עולם הללו את הרב בית יוסף מדין קשה שהיה נגזר עליו מן השמים על ידי בקשת רחמים שלהם לפני השי"ת ב"ה ובית דינו. אמרתי בלבי בבוא עת פקודתי ביום המשפט אולי אזכה גם אני לאחוז בכנף מלבושי קדשו של רבינו הרא"ש ז"ל ואמינא מתניתא דמר קא מתנינא, ואבקש מנשמתו הקדושה להיות לנשמתי לפרקליט ולמליץ יושר לפני השי"ת ב"ה לפדותי מרדת שחת ח"ו".
את ספרו הדפיס מכספו, בלי שום עזר מזולתו. גם לא ביקש ולא קידם פני כל איש לקנות את הספר ממנו. ולא עוד אלא קיבל על עצמו, לפי דבריו בהקדמתו, לבלי קחת במחיר ספרו מאת כל איש, אשר יבוא לקנות אותו מידו, יותר מן המחיר העולה לו לפי הוצאותיו להדפסתו. בדברים נמרצים הוא מגנה את המחברים המסבבים על פתחי נדיבים למכור את ספריהם "ולפי דעתי הם הם המבזים את כבוד התורה בעיני המון עם".
בעת ההיא, כפי הנראה, טוב היה מצבם הכלכלי של אנשי הקהלה בלאסק, והמציאו לרבם הגדול פרנסה בריווח. אכן את כתביו על פסקי הרא"ש לסדר מועד, אשר לפי דבריו כבר היו מוכשרים לדפוס, לא הספיק עוד להוציא לאור, ולא נדפסו מעולם.
הגאון החיד"א זצ"ל מזכירו בספרו 'שם הגדולים' (מע"ס, מע' ע, אות לז): "עטרת פז, באור על הרא"ש סדר נשים, מהרב מה' פינחס זעליג אבד"ק לאסק, וקרי אנפשיה תשית לראש"ו עטרת פ"ז. ויש לו גם על סדר מועד אך לא ראיתי מודפס כ"א על סדר נשים".
ביום ז' ניסן שנת תק"ל נתבקש הג"ר פנחס זעליג בישיבה של מעלה. קברו ידוע בלאסק בשם: "קברו של עטרת פז" ('עיר לסק וחכמיה', לאדז תרפ"ו, עמ' טו).
הניח שני בנים גאונים ומפורסמים בשעתם, רבי צבי זצ"ל שמילא את מקום אביו בלאסק, ורבי אריה ליב זצ"ל - אביו של הגאון בעל השמן רוקח זי"ע.
לעצט פארראכטן דורך יציב פתגם אום דינסטאג אוגוסט 26, 2014 1:50 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
ספרו "עטרת פז" על הרא"ש סדר נשים:
http://www.hebrewbooks.org/7278
http://www.hebrewbooks.org/7278
העתקת נוסח מצבתו בקונטרס "אבני זכרון" (בכת"י):
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE10038432
(מההעתקה נראה שהיא"צ הוא ו' ניסן ולא ז' ניסן)
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE10038432
(מההעתקה נראה שהיא"צ הוא ו' ניסן ולא ז' ניסן)
- אטעטשמענטס
-
- FL12248023.jpg (54.98 KiB) געזען 4655 מאל
מיללער האט געשריבן:העתקת נוסח מצבתו בקונטרס "אבני זכרון" (בכת"י):
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE10038432
(מההעתקה נראה שהיא"צ הוא ו' ניסן ולא ז' ניסן)
ברם בספר 'עיר לסק וחכמיה' (לאדז תרפ"ו, עמ' טו) נאמר: "בשנת תק"ל ז' ניסן נתבקש בישיבה של מעלה"
דער לעצטער רב אין לאסק פאר די קריג איז געווען הרה"ג ר' יהודה לייב (לייבל) אייזענבערג זצ"ל-הי"ד, ער איז געווען אן איידעם ביים לאסקער רב רבי צבי ארי' יהדוה מייזליש בעל חדוות יעקב.
אויף דעם בילד ווערט געזען דער לאסקער רב, רבי לייבל אייזנבערג, זיצענדיג מיטן לאסקער שמש:
http://vishniac.icp.org/64803-rv202504
אויף דעם בילד ווערט געזען דער לאסקער רב, רבי לייבל אייזנבערג, זיצענדיג מיטן לאסקער שמש:
http://vishniac.icp.org/64803-rv202504
מיללער האט געשריבן:דער לעצטער רב אין לאסק פאר די קריג איז געווען הרה"ג ר' יהודה לייב (לייבל) אייזענבערג זצ"ל-הי"ד, ער איז געווען אן איידעם ביים לאסקער רב רבי צבי ארי' יהדוה מייזליש בעל חדוות יעקב.
אויף דעם בילד ווערט געזען דער לאסקער רב, רבי לייבל אייזנבערג, זיצענדיג מיטן לאסקער שמש:
http://vishniac.icp.org/64803-rv202504
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=23
חתנו רבי משה
אין די הקדמה פונעם ספר בנין דוד פון הגאון רבי דוד דוב בער טויב אב"ד דאברזינסק, ווערט אויסגערעכנט זיין יחוס:
רבי דוד דוב בער טויב אב"ד דאברזינסק בעמח"ס בנין דוד
בן רבי בנימין זאב
בן רבי ברוך מאיר
בן רבי דוב
בן רבי משה
חתן הגאון בעל עטרת פז אב"ד לאסק
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=6
רבי דוד דוב בער טויב אב"ד דאברזינסק בעמח"ס בנין דוד
בן רבי בנימין זאב
בן רבי ברוך מאיר
בן רבי דוב
בן רבי משה
חתן הגאון בעל עטרת פז אב"ד לאסק
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=6
-
- שר מאה
- תגובות: 246
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 16, 2016 9:19 am
משער ספר 'שמן רקח' מנכדו, בן בנו של בעל 'עטרת פז', ניתן לכאורה להבין כי בעל 'עטרת פז' היה נין ונכד לר' יצחק אב"ד קראקא, הוא ר' יצחק חריף שפיצקופף אליו מתייחסת גם משפחת לנדא.
ואולם, בסדר היחוס בר"ס 'בנין דוד' המובא לעיל, מגיע עד לבעל 'עטרת פז', ולא ממשיך ממנו לר' יצחק שפיצקופף הנ"ל.
וגם בשער והקדמת 'עטרת פז' לא נאמר דבר על יחוסו לר' יצחק או בכלל.
לכאורה ניתן להסיק, כי בעל 'עטרת פז' לא היה בעצמו נו"נ לר' יצחק, אלא רק נכדו בעל 'שמן רקח'.
ואם כן, שומה עלינו להניח אחת משלוש אפשרויות:
1. בעל 'עטרת פז' היה נשוי פעמיים, רק אחת מנשותיו התייחסה לרק יצחק וממנה בנו ר' אריה ליב אבי בעל 'שמן רקח'.
2. היחוס לר' יצחק נמשך דרך אמו של בעל 'שמן רקח', אשת ר' אריה ליב. כידוע, אשת ר' אריה ליב היתה בתו של ר' שמואל כ"ץ לאסקר, חתנו של ר' איציק גולדס מלאסק. האם היחוס משם ???
3. לא מצאנו אינו ראיה, והיחוס נמשך בכ"ז דרך בעל 'עטרת פז'.
ואולם, בסדר היחוס בר"ס 'בנין דוד' המובא לעיל, מגיע עד לבעל 'עטרת פז', ולא ממשיך ממנו לר' יצחק שפיצקופף הנ"ל.
וגם בשער והקדמת 'עטרת פז' לא נאמר דבר על יחוסו לר' יצחק או בכלל.
לכאורה ניתן להסיק, כי בעל 'עטרת פז' לא היה בעצמו נו"נ לר' יצחק, אלא רק נכדו בעל 'שמן רקח'.
ואם כן, שומה עלינו להניח אחת משלוש אפשרויות:
1. בעל 'עטרת פז' היה נשוי פעמיים, רק אחת מנשותיו התייחסה לרק יצחק וממנה בנו ר' אריה ליב אבי בעל 'שמן רקח'.
2. היחוס לר' יצחק נמשך דרך אמו של בעל 'שמן רקח', אשת ר' אריה ליב. כידוע, אשת ר' אריה ליב היתה בתו של ר' שמואל כ"ץ לאסקר, חתנו של ר' איציק גולדס מלאסק. האם היחוס משם ???
3. לא מצאנו אינו ראיה, והיחוס נמשך בכ"ז דרך בעל 'עטרת פז'.
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
בית החיים לאסק
יציב פתגם האט געשריבן:בית החיים בעיר לאסק כיום
כ'האב א ספר וואס דארטן איז דא בילדער פון אלע מצבות (היינטיגע צייטן) און לאסק
סאיז קוים דא גאנצע מצבות דארטן,
בכל מקרה רוב מצבות זענען צובראכן,
און ווער רעדט בכלל פון משפחה נעמען וואס ווערט בכלל נישט דערמאנט דארטן
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
חוקר משפחות האט געשריבן:משער ספר 'שמן רקח' מנכדו, בן בנו של בעל 'עטרת פז', ניתן לכאורה להבין כי בעל 'עטרת פז' היה נין ונכד לר' יצחק אב"ד קראקא, הוא ר' יצחק חריף שפיצקופף אליו מתייחסת גם משפחת לנדא.
ואולם, בסדר היחוס בר"ס 'בנין דוד' המובא לעיל, מגיע עד לבעל 'עטרת פז', ולא ממשיך ממנו לר' יצחק שפיצקופף הנ"ל.
וגם בשער והקדמת 'עטרת פז' לא נאמר דבר על יחוסו לר' יצחק או בכלל.
לכאורה ניתן להסיק, כי בעל 'עטרת פז' לא היה בעצמו נו"נ לר' יצחק, אלא רק נכדו בעל 'שמן רקח'.
דא שטייט אז דער בעל עטרת פז איז יא געווען א אייניקל פון הגאון רבי יצחק אב"ד קראקא
-
- שר חמישים
- תגובות: 74
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 4:30 am
יציב פתגם האט געשריבן:מיללער האט געשריבן:העתקת נוסח מצבתו בקונטרס "אבני זכרון" (בכת"י):
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE10038432
(מההעתקה נראה שהיא"צ הוא ו' ניסן ולא ז' ניסן)
ברם בספר 'עיר לסק וחכמיה' (לאדז תרפ"ו, עמ' טו) נאמר: "בשנת תק"ל ז' ניסן נתבקש בישיבה של מעלה"
לפי נוסח המציבה האמור כאן היום חל יום הילולא דיליה
מאמר אודותיו בגליון עלים לתרופה (פר' ויקרא-החודש תשע"ח)
- אטעטשמענטס
-
- רבי פנחס זעליג מלאסק.pdf
- (98.86 KiB) געווארן דאונלאודעד 97 מאל
-
- שר חמישים
- תגובות: 74
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 4:30 am
וועלכן בית החיים ליגט דער עטרת פז
ס'איז געווען 2 בתי חיים און לאסק אלטע און נייע, די אלטע איז לכאו' דארט ווי סאיז היינט די פייער לעשער (מכבי אש), ווייסט איינער און וועלכע בית החיים ליגן די גדולי עולם רבני לאסק ביז עטרת פז ועד בכלל?, און ווייסט איינער אויב ס'איז געטוהן געווארן מיטלען צו ראטעווען דעם מקום פון אלטן בית עולם?
-
- שר חמישים
- תגובות: 74
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 4:30 am
און דעם קומענדיגען לינק איז דא א דין ודברים און מסקנות וועגן מקום מנוחתו פון הרה"ק בעל עטרת פז
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?forms=0&t=38743
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?forms=0&t=38743
Re: רבי פנחס זעליג אב"ד לאסק זצ"ל בעל "עטרת פז" - ז' ניסן תק"ל
כיצד היה בעל עטרת פז נכדו של רבי יצחק חריף מקראקא?