מיללער האט געשריבן:יוראפ האט געשריבן:67
דאס דארף שוין צו זיין א היסטאריש בילד - מצבת הגה"ק רבי נתן נטע האנובער זי"ע הי"ד
---
תמ"ג לפ"ק, פה נטמן, רבינו הקדוש, חמדת ישראל, כלי הקודש, מנורה הטהורה, פה המתגבר בתורה, נהרג במיתה חמורה, אשריו שיצאה נשמתו מגוף טהורה, והשלים נפשו על יחוד שם הנורא, מי לנו גדול ממורינו הרב ר' נתן נטע ב"מ משה מאסטרה, עלתה נשמתו למרום, וכתר תורה על ראשה לעטרה, כ' תמוז בחודש אשר נהפך מיגון לצרה, תנצב"ה.
וואס איז די מעשה, ווען איז ער גע'הרג'ט געווארן און פארוואס?
אינעם ספר יון מצוה פון הגאון הקדוש הנ"ל וואס ער באשרייבט די מיטלעבעניש פון גזירת ת"ח ות"ט.
אין די הקדמת המו"ל צווישן די תולדות איז דא א העתק פון קובץ גודל העירה אונגראש בראד תורגם ללשה"ק ע"י הרב י. שמעון פדר;
בכ' בתמוז תמ"ג (בימי המלחמה על שחרור הונגריה מעול הכבוש התורכי ששלטו שם מאז שנת רפ"ז, 1527) בשעה חמש לפנות בוקר, כשיהודי העירה המורבית אונגאריש בראד, הסמוכה לגבול ההונגרי, עמדו בתפלה בבית הכנסת עטורים בטלית ותפילין, חדרה לפתע לעירה חטיבה גדולה של כחמשת אלפים רוכבים (עד היום לא הוברר אם היו אלה חילים של צבא המורדים ההונגרים בראשותו של טעקעלי או אלה של צבא הקיסר), החילים צעדו ישר לכוון השכונה היהודית בעירה והתחילו בפרעות. זעקות איומות נשמעו לפתע מקצה העירה לשניה שהחרידה את כולם והתחילה מנוסה המונית.
בביהכנ"ס נהרגו בו במקום ר' יוסף כהן ובנו מאיר, ר' משה בר' מרדכי גאלדעס, החזן ר' אייזיק ששימח בתפלתו אלקים ואנשים, יחד עם חתנו ר' יצחק חארי, המלמד ר' יקותיאל בר' יחזקאל, בעל התפלה ר' יצחק, השמש ר' וואלף, הגבאים ר' מרדכי נאש ור' אברהם רייניץ. ר' אברהם הושיט לשודדים מאה גולדען הם לקחו את הכסף ורצחו אותו במקום. את רופאי הקהלה ר' ישעי' ור' חיים שחטו ואת רבי נתן נטע הנובער בעל יון מצולה מהרבנים החשובים גזרו הרוצחים לשלשה גזרים וגם את ספרי התורה שבבית הכנסת קרעו לגזרים.
ברחוב נהרגו באופן אכזרי ר' יצחק איסרליס, בתו קפצה על החומה והשליכה את עצמה לתהום. כעבור זמן מצאו אותה כשעצמותיה מרוסקות והיא מתבוססת בדמה.
נשים ובתולות אבדו את עצמן לדעת כדי לא ליפול בידי הרוצחים. אשה אחת ירדה עם כספה לבאר מים להסתתר שם וכשבעלה נדרש תוך כדי ענויים למסור את הכסף והצביע על הבאר העלו הרוצחים את האשה הרגו את שניהם ואת הכסף לקחו.
ר' וואלף מווינה, יהודי פקח שבימי גרוש וינה בשנת ת"ל (לפני שלש עשרה שנה) התישב באונגאריש בראד לא עמדה לו כעת חכמתו, הרב ר' אליקום געץ כן הצליח להמלט מידם הוא זחל על כל הארבע התחמק מעיניהם ונתל. ר' ליב קופעלס יהודי מאוד חשוב הסתתר מאחורי ערמה גדולה של תבואה, לפנות ערב נתגלה ונהרג במקום. ר' אברהם קלעזמער שהגיע לפני ארבע ימים מוינה נשדד ונרצח. לר' מרדכי לוי קטעו הרוצחים את ידיו ולר' מרדכי בר' ברוך את רגליו.
לפנות ערב לפני שעזבו את השכונה הציתו הרוצחים את השכונה באש, ששים וחמשה בתים נשרפו ורבים מבין אלו שהתחבאו בבורות ובמוהרות סבלו סכויות ומחוק.
כשיצאו לקחו אתם הרוצחים שבעה ילדים יתומים שנפדו ע"י יהודים בהונגריה בעד שמונה מאה וחמשים גולדען.
מספר הנרצחים באונגאריש בראד באותו היום היה ארבעים חוץ מן הפצועים. הפלטים מאונגאריש בראד התישבו ברובם בוואנ אוי העי (עיר חדש) ובסערעד בהוגריה שמעבר לגבול, ובכל שנה בעת הזכרת נשמות מזכירים את נשמות הקדושים באונגאריש בראד ביום כ' בתמוז תמ"ג.
ה' ינקום דמם