מיללער האט געשריבן:אויך ווערט דארט דערמאנט אז דער קאברינער רבי האט געהאט א ברודער ר' טובי' מסענזשארזש וועלכער האט געוואונט בסו"י אין אר"י, דאס איז דער פאטער פון ר' אברהם לאנדא פון קר"י, מאנראו.
[הייסט דאס לפי"ז אז ר' אברהם לאנדא איז א בא"ב צום מגיד מזלוטשוב? עפעס מאכט מיר עס נישט קיין סענס.]
ר טובי' לאנדא מסענזשארזש מנ"כ אין קלויזענבורג, און ער איז דער פאטער פון ר' אברהם לאנדא פון קר"י מאנראו, פארוואס מאכט עס נישט קיין סענס?
ברוך הבא הרב הבל, לאמיר האפן אז איר וועט זיין א 'מוסיף הבל' מיט אייערע קאנטריביוציעס, יהא בואכם לברכה.
לאמיר גיין צושטייט, דער ר' טובי' לאנדא-ז"ק מסענדשארזש איז גאר מנ"כ אין קלויזענבורג; 1. ווען איז ער אריבער פון קראסילאוו וואס איז אין ווייס-רוסלאנד/ליטע, קיין אונגארן, און פארוואס? 2. איז ער נישט בסוף ימיו געווען אין ארץ ישראל? 3. ווען איז ער נפטר געווארן, און ווען איז בנו ר' אברהם געבוירן געווארן? 4. פארוואס דערמאנט נישט ר' ברוך יוסף קיין איין ווארט פון דעם ברודער ר' טובי', ווען דעם אנדערן ברודער ר' צבי און ר' משה חיים אפרים, דערמאנט ער יא?
איך זאג נישט אז עס איז נישט אמת, עס איז אבער היבש אינטערעסאנט.
מיללער האט געשריבן:לאמיר גיין צושטייט, דער ר' טובי' לאנדא-ז"ק מסענדשארזש איז גאר מנ"כ אין בערעגסאז;
אין ספר תולדות הרה"ק מזלאטשוב ארויס געגעבן ע"י אברהם לויפער איז ביים סוף באשריבן ר' אברהם לאנדא ע"ה פון קר"י ווי ער באשרייבט אויך זיין טאטן ר' טובי' ז"ק-לאנדא פון קראסילוב-סענדשארזש, איך וועל פרובירן נאכצושרייבן כפי שזכרוני מגעת.
ר' טובי' לאנדא-ז"ק מנ"כ איז אין קלויזענבורג.
מיללער האט געשריבן:1. ווען איז ער אריבער פון קראסילאוו וואס איז אין ווייס-רוסלאנד/ליטע, קיין אונגארן, און פארוואס?
הרב הבל, איך האב געזעהן די באשרייבונג פון הרב לויפער איבער ר' אברהמ'לע לאנדא, קיין סאך פרטים האט ער נישט דארט נאר אז ר' טובי' איז אנטלאפן פון מיליטער אלס בחור קיין אונגארן, און ער איז אינגערהייט אוועק איבעלאזנדיג א מפשחה מיט 7 יתומים.
ער ברענגט אז הרמ"א פריינד זצ"ל דער ירושלימער רב, האט אמאל געזאגט פאר רמ"ז זארגער שליט"א וועלכער איז אויך אן איידעם ביי ר' טובי', אז דער נאסוידער רב זצ"ל פלעגט זיך אויפשטעלן פאר ר' טובי' כאטש ער איז געווען עלטער פון אים זאגנדיג אז ער איז אן אייניקל בא"ב פון ר' מיכלי זלאטשובער זאל ער זיך נישט אויפשטעלן.
מיללער האט געשריבן:ברוך הבא הרב הבל, לאמיר האפן אז איר וועט זיין א 'מוסיף הבל' מיט אייערע קאנטריביוציעס, יהא בואכם לברכה.
לאמיר גיין צושטייט, דער ר' טובי' לאנדא-ז"ק מסענדשארזש איז גאר מנ"כ אין בערעגסאז; 1. ווען איז ער אריבער פון קראסילאוו וואס איז אין ווייס-רוסלאנד/ליטע, קיין אונגארן, און פארוואס? 2. איז ער נישט בסוף ימיו געווען אין ארץ ישראל? 3. ווען איז ער נפטר געווארן, און ווען איז בנו ר' אברהם געבוירן געווארן? 4. פארוואס דערמאנט נישט ר' ברוך יוסף קיין איין ווארט פון דעם ברודער ר' טובי', ווען דעם אנדערן ברודער ר' צבי און ר' משה חיים אפרים, דערמאנט ער יא?
איך זאג נישט אז עס איז נישט אמת, עס איז אבער היבש אינטערעסאנט.
די סיבה פארוואס ער דערמאנט נישט זיין ברודער רבי טוביה איז זייער פשוט די ברכות וואס ער וונטשט זיין משפחה האט מען געדריקט און שנת תש"א און רבי טוביה איז אוועק צען יאר פריער און שנת תרצ"א ביי די 45 יאר ל"ע, ומנו"כ בקלויזענבורג .זיין זון רבי אברהם ע"ה איז געבוירען שנת תרפ"ה געוואינט און ארץ ישראל געווען א'פה מפיק מרגלית סוף ימיו האט ער זיך געצויגען קיין קרית יואל און געזאגט שיעורים דארטען און ביהמד"ר עטרת זקנים,אוועק כ"ז תמוז תשס"ז ומנו"כ במאנרא.רבי טוביה האט געהאט נאך א'זון רבי ישראל וואס נאכען קריג איז ער געווען רב און שטאט ריטיאג רומניה און שנת תש"ט איז ער ארויף קיין ארץ ישראל געווען רב און א''דארף מיט די נאמען תוחלת , נפטר געווארען חמשה עשר בשבט תשמ"ח .יהי זכרם ברוך. .
רבי משה וואלף זארגער איז א'איידים ביי רבי מענדעל יאקאב ע"ה חתן הרה"צ רבי טוביה זצ"ל אזוי וואו ער ברענגט אראף בספרו וישב משה חלק א' וזה לשונו, חותני הרה"ח רבי מנחם מענדיל יאקאב ב"ר אליעזר שו"ב ז"ל וחמותי מרת ראסי ע"ה בת הרה"ח רבי טוביה ז"ל שהיה נכד בן אחר בן לרבי מיכל מזלאטשעוו זי"ע ועכי"א.
רבי משה וואלף זארגער איז א'איידים ביי רבי מענדעל יאקאב ע"ה חתן הרה"צ רבי טוביה זצ"ל אזוי וואו ער ברענגט אראף בספרו וישב משה חלק א' וזה לשונו, חותני הרה"ח רבי מנחם מענדיל יאקאב ב"ר אליעזר שו"ב ז"ל וחמותי מרת ראסי ע"ה בת הרה"ח רבי טוביה ז"ל שהיה נכד בן אחר בן לרבי מיכל מזלאטשעוו זי"ע ועכי"א.
הגאון הצדיק ר' טובי' נולד לאביו הרה"ק ר' ישראל מקראסילאב בשנת תרמ"ה, התייתם מאמו תיכף אחרי לידתו, בימי בחרותו בערך בשנת תרס"א ברח ממדינת רוסיא אודות גזירת הצבא ובא למדינת אונגארן והתיישב בכפר סטרימבא. והיות שלא הי' בירגער והוצרך לפאפירן שינה שם משפחתו מז"ק ללאנדא.
כבר בעת בואו לאונגארן בא לשם ותלמודו בידו עם תעודות היתר הוראה, אבל מאז שהתיישב שם מסר עצמו ביתר שאת לשקוד בביהמ"ד בעסק התורה יומם ולילה ולא הניח א"ע לשכוב במטה רק כשתקפה עליו שנתו הרכין את ראשו על השלחן, וככה הי' ישן במשך איזה שעות ושוב חזר ללימודיו.
לאחר זמן מה נשא את הרבנית מרת שפרה בת הגה"צ ר' ראובן יואל הארפענעס שהי' שו"ב במתא טעלטש, היא היתה בעלת נפש מיוחדת, וכמה צדיקים הפליגו בהערכתה, ומספרים בשם הרה"ק מסאטמאר זי"ע שהעיד עליה שהיא יודעת לקרוא קוויטל.
ר' טובי' התיישב אז באופן קבוע בטעלטש מקום חותנו, והמשיך שם בשקידת לימודו כמה שנים, גליוני ספריו שנשארו מאוצר הספרים שלו מעידים על עמלו בתורה, היא עיטרם בהערות והארות מחכימות, חידושי תורתו מילאו כמה מאות דפי קונטרסים שרשם לעצמו אשר בעוה"ר נאבדו ונשמדו בשנות הזעם.
לאחר כמה שנים למד א"ע ר' טובי' מלאכת השחיטה בתקוה להתפרנס מזה, וכשהלך לקבל כתב לשחיטה מאת הגה"ק מנאסויד זי"ע בחן אותו מקודם הרה"ק שלא כהרגילו על כל ד' חלקי שלחן ערוך, ולאחר מכן העניק לו כתב הוראה, ולאחר זמן מה נתקבל בפקודת הרה"ק מנאסויד לשו"ב בסענדזשארדזש הסמוכה לנאסויד. מן אז והלאה לא הכניס הרה"ק מנאסויד חתיכת בשר לפיו זולת מה שנשחט ע"י ר' טובי' והי' רגיל בלשונו לכנות בשר שנשחט על ידו, "בשר קדשים".
וסיפר נכדו הרה"ק ר' משה ארי' פריינד גאב"ד ירושלים זי"ע שזקינו הרב מנאסויד קבע שיעור קבוע ללמוד ביחד עם ר' טובי' בימות הקיץ בעת שר' טובי' שהה בסענדזשארזש, ובכל פעם שנכנס ר' טובי' לחדר הרב מנאסויד עמד הרה"ק מפניו, פעם אחת הבחין ר' משה ארי' בכך ושאל את זקינו למה הוא עומד ממקומו מפני אברך צעיר שטרם נתמלאה זקנו ואולם לרבנים אחרים אף מפורסמים אינו עושה כן, התלהב הרה"ק מנאסויד וענה לו "זיין פנים שיינט, און מען דערקענט אז ער האט די קדושה פון זלאטשובער מגיד, ער איז דאך אן אייניקל פון דעם מגיד, א פינפטער דור, זאל איך מיך נישט אויפשטעלן ?"
בערוב ימיו בחורף שנת תרצ"א פקדוהו יסורים ומכאורבים ונסע לדרוש ברופאים בעיר קלויזנבורג, כאשר עזב את העיר לא ידע איש את מצבו הרע, אולם הוא ברוחו הטהור הרגיש שימיו ספורים, על כן קרא לכל צאצאציו טרם יציאתו מן העיר ונפרד מהם פרידת עולמים.
ביום אחרון לחייו ביום י"ט באייר בהיותו בשנת המ"ו לחייו הסב לפתע את פניו אל הקיר והתחיל לומר הפיוט "אין מספר לגדודי צבא חילו" שאומרים לפני אמירת כתר שחרית יוהכ"פ, אח"כ קרא לשני בניו ששהו עמו, וביקש מהם שיאמרו עמו את הוידוי וקרא את שמע עצם את עיניו ובאותו רגע החזיר נשמתו ליוצרו.
בנו ר' אברהם לאנדא נולד בשנת תרפ"ה, והי' בן שש כשנסתלק אביו.
צושויער האט געשריבן:הגאון הצדיק ר' טובי' נולד לאביו הרה"ק ר' ישראל מקראסילאב בשנת תרמ"ה, התייתם מאמו תיכף אחרי לידתו, בימי בחרותו בערך בשנת תרס"א ברח ממדינת רוסיא אודות גזירת הצבא ובא למדינת אונגארן והתיישב בכפר סטרימבא. והיות שלא הי' בירגער והוצרך לפאפירן שינה שם משפחתו מז"ק ללאנדא.
כבר בעת בואו לאונגארן בא לשם ותלמודו בידו עם תעודות היתר הוראה, אבל מאז שהתיישב שם מסר עצמו ביתר שאת לשקוד בביהמ"ד בעסק התורה יומם ולילה ולא הניח א"ע לשכוב במטה רק כשתקפה עליו שנתו הרכין את ראשו על השלחן, וככה הי' ישן במשך איזה שעות ושוב חזר ללימודיו.
לאחר זמן מה נשא את הרבנית מרת שפרה בת הגה"צ ר' ראובן יואל הארפענעס שהי' שו"ב במתא טעלטש, היא היתה בעלת נפש מיוחדת, וכמה צדיקים הפליגו בהערכתה, ומספרים בשם הרה"ק מסאטמאר זי"ע שהעיד עליה שהיא יודעת לקרוא קוויטל.
ר' טובי' התיישב אז באופן קבוע בטעלטש מקום חותנו, והמשיך שם בשקידת לימודו כמה שנים, גליוני ספריו שנשארו מאוצר הספרים שלו מעידים על עמלו בתורה, היא עיטרם בהערות והארות מחכימות, חידושי תורתו מילאו כמה מאות דפי קונטרסים שרשם לעצמו אשר בעוה"ר נאבדו ונשמדו בשנות הזעם.
לאחר כמה שנים למד א"ע ר' טובי' מלאכת השחיטה בתקוה להתפרנס מזה, וכשהלך לקבל כתב לשחיטה מאת הגה"ק מנאסויד זי"ע בחן אותו מקודם הרה"ק שלא כהרגילו על כל ד' חלקי שלחן ערוך, ולאחר מכן העניק לו כתב הוראה, ולאחר זמן מה נתקבל בפקודת הרה"ק מנאסויד לשו"ב בסענדזשארדזש הסמוכה לנאסויד. מן אז והלאה לא הכניס הרה"ק מנאסויד חתיכת בשר לפיו זולת מה שנשחט ע"י ר' טובי' והי' רגיל בלשונו לכנות בשר שנשחט על ידו, "בשר קדשים".
וסיפר נכדו הרה"ק ר' משה ארי' פריינד גאב"ד ירושלים זי"ע שזקינו הרב מנאסויד קבע שיעור קבוע ללמוד ביחד עם ר' טובי' בימות הקיץ בעת שר' טובי' שהה בסענדזשארזש, ובכל פעם שנכנס ר' טובי' לחדר הרב מנאסויד עמד הרה"ק מפניו, פעם אחת הבחין ר' משה ארי' בכך ושאל את זקינו למה הוא עומד ממקומו מפני אברך צעיר שטרם נתמלאה זקנו ואולם לרבנים אחרים אף מפורסמים אינו עושה כן, התלהב הרה"ק מנאסויד וענה לו "זיין פנים שיינט, און מען דערקענט אז ער האט די קדושה פון זלאטשובער מגיד, ער איז דאך אן אייניקל פון דעם מגיד, א פינפטער דור, זאל איך מיך נישט אויפשטעלן ?"
בערוב ימיו בחורף שנת תרצ"א פקדוהו יסורים ומכאורבים ונסע לדרוש ברופאים בעיר קלויזנבורג, כאשר עזב את העיר לא ידע איש את מצבו הרע, אולם הוא ברוחו הטהור הרגיש שימיו ספורים, על כן קרא לכל צאצאציו טרם יציאתו מן העיר ונפרד מהם פרידת עולמים.
ביום אחרון לחייו ביום י"ט באייר בהיותו בשנת המ"ו לחייו הסב לפתע את פניו אל הקיר והתחיל לומר הפיוט "אין מספר לגדודי צבא חילו" שאומרים לפני אמירת כתר שחרית יוהכ"פ, אח"כ קרא לשני בניו ששהו עמו, וביקש מהם שיאמרו עמו את הוידוי וקרא את שמע עצם את עיניו ובאותו רגע החזיר נשמתו ליוצרו.
בנו ר' אברהם לאנדא נולד בשנת תרפ"ה, והי' בן שש כשנסתלק אביו.
ווער האט געזאגט פאר ר' אברהם לאנדא אז זיין טאטע איז געווען א זון פון רבי ישראל מקראסילוב?
אם כן איפוא, יש לנו את מ' פייגא אם ר' טוביה שנולד בשנת תרמ"ה והתייתם ממנה מיד אחר לידתו, ויש לנו את מ' שפרה רעכיל בת ר' שמעון שלום מבענדר אמו של אחיו הגדול רבי אברהם מקראסילוב שנולד בשנת תר"מ, ויש את מ' בת שבע בת רבי ברוך יוסף מסדילקוב אם האח הצעיר רבי ברוך יוסף מקוברין שנולד רק בשנת תרמ"ז. האם אכן היו לו לרבי ישראל מקראסילוב שלוש זיווגים?
ועוד יש לציין שאם אכן רבי אברהם נולד רק בשנת תר"מ, אזי ברור כשמש שר' יעקב מרדכי ז"ק שעמד לשאת את זוגתו בשנת תרע"ה כמו שנכתב בהזמנתו שנדפס בבית אבות שעניצא, לא יכול להיות בן בנו רבי יחיאל מיכל. שהרי בנו של רבי אברהם הרי לא נולד לו לפני שנת ט"ו לחייו, דהיינו לא לפני שנת תרנ"ה, ונכדו לא נולד אם כן לפני שנת תר"ע, ואם כן היה החתן המובל לחופה ילד קטן בן חמש למקרא...
מוכרחים לכאורה לתקן משהו. או שרבי אברהם מקראסילוב נולד לפחות לא יאוחר משנת תר"ל. או שר' יעקב מרדכי לא היה בן בנו של רבי אברהם מקראסילוב.
אלא שהנכון הוא, שרבי אברהם נולד בוודאות בסביבות שנת תר"כ, שהרי בשנת תרכ"ד נפטר רבי שמעון שלמה מבענדער אבי אמו של רבי אברהם, והוא הרי מזכיר את נכדו זה ויחד עם אחיו שכבר נולד אחריו בקוויטעל שנדפס בקובץ היכל הבעש"ט גליון ו' עמ' קמ"ב הערה 30, "שמעון שלמה בן לאה לרפואה שלימה. יענטיל בת אדיל אשת הרב מבענדר. בתה שפרה רעכיל, בעלה ישראל בן מרים בילא, בנם אברהם, בנם ארי' ליב".
1. ר' נחוניא. ילדיו של ר' טוביה לא ידעו מאומה מייחוסם. דבר זה נודע להם רק בערוב ימי בנו ר' אברהם לאנדא, על ידי איזה רשימה של אחד שהיה נינו של רבי אברהם מקראסילוב בנו הגדול של רבי ישראל מקראסילוב.
2. לפי הנ"ל, יוצא שהנער היתום מאמו, ר' טוביה, התייתם שנית גם מאביו הרבי מקראסילוב, בהיותו אך כבן י"א שנה, בשנת תרנ"ו.
3. תואר פני ר' טוביה מצו"ב.
אטעטשמענטס
תמונת רבי טוביה לאנדא מסענדזארזש.bmp (77.4 KiB) געזען 3836 מאל
צושויער האט געשריבן:הגאון הצדיק ר' טובי' נולד לאביו הרה"ק ר' ישראל מקראסילאב בשנת תרמ"ה, התייתם מאמו תיכף אחרי לידתו, בימי בחרותו בערך בשנת תרס"א ברח ממדינת רוסיא אודות גזירת הצבא ובא למדינת אונגארן והתיישב בכפר סטרימבא. והיות שלא הי' בירגער והוצרך לפאפירן שינה שם משפחתו מז"ק ללאנדא.
כבר בעת בואו לאונגארן בא לשם ותלמודו בידו עם תעודות היתר הוראה, אבל מאז שהתיישב שם מסר עצמו ביתר שאת לשקוד בביהמ"ד בעסק התורה יומם ולילה ולא הניח א"ע לשכוב במטה רק כשתקפה עליו שנתו הרכין את ראשו על השלחן, וככה הי' ישן במשך איזה שעות ושוב חזר ללימודיו.
לאחר זמן מה נשא את הרבנית מרת שפרה בת הגה"צ ר' ראובן יואל הארפענעס שהי' שו"ב במתא טעלטש, היא היתה בעלת נפש מיוחדת, וכמה צדיקים הפליגו בהערכתה, ומספרים בשם הרה"ק מסאטמאר זי"ע שהעיד עליה שהיא יודעת לקרוא קוויטל.
ר' ראובן יואל הועלה עצמותיו ועצמות אשתו מרת מרים מטעלטש להר הזיתים בירושלים. בניו : א. ר' משה הי"ד, אבי ר' מנחם נחום מנו"כ בהר הזיתים, אבי הרה"ג ר' ישראל דוד הארפענעס מח"ס ישראל והזמנים ושא"ס ואחיו ר' משה שאול ואחיו ר' ראובן יואל. ב. ר' שלמה מנו"כ בהר הזיתים. ג. ר' יודל מנו"כ בהר הזיתים. ד. ר' יחזקאל מנו"כ בהר הזיתים. ה. מרת שפרה אשת ר' טובי' לאנדא. בניו : ר' אברהם לאנדא, ורבי ישראל לאנדא זצ"ל האדמו"ר מתוחלת, ומרת ראסי אשת ר' מענדל יאקאב חותן הרה"ג ר' משה זאב זארגער מירושלים מח"ס וישב משה.