שלומעלע האט געשריבן: גאר באקאנט איז די אסיפה וואס איז פארגעקימען אין גראדזיסק תרמ"ח בהשתתפות הרה"ק מגער בעל השפת אמת, הרה"ק ר' יחיאל מאלכסנדער, הגה"ק בעל האבני נזר מסוכאטשוב און נאך אסאך רבי'ס. באזונדער פלעגט ער פארנעמען אין אסיפות אין ווארשה, בעניני השחיטה והחדרים וכו'.
להלן פון דעם צייטונג 'המודיע' ערב פסח תשע"ו ע"י ר' ישראל גרובייס מפי ר' אברהם פרישמן:
בפולין של לפני מאה שנה הוא נחשב כזקן האדמורי"ם, באחרית ימיו כינס בביתו 'וועד קדושים' של אדמור"י הדור שנלחמו בחשאיות בצאר הרוסי.
פרקי הוד לרגל שנת ה-125 להסתלקותו של רבי אלימלך מגראדזיסק זי"ע.חודש אלול תרמ"ח. למשך כמה ימים העיירה הקטנה גראדזיסק-מזובייצק כמו חבשה אדרת של בירה יהודית הומיה. הרחובות המנומנמים הקיצו לשעטת כרכרות נרגשת, ימי השיגרה האפורים קיבלו גוון של חול המועד... כולם מביטים ביראת הכבוד אחרי דמותם של עוד ועוד אדמורי"ם מפורסמים שנבלעו עם פמלייתם בבית הדירות העתיק.
בימים הקרובים זכתה העיירה לארח את גדולי האדמורי"ם בפולין הקונגרסאית, שמות שנהגו בסילודין, כמו הרה"ק בעל האבני נזר זי"ע, הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע, הרה"ק בעל שפת אמת מגור זי"ע, הרה"ק רבי שמעון מסקרנביץ זי"ע, הרה"ק בעל חסד לאברהם מראדומסק זי"ע, הרה"ק בעל עטרה לראש צדיק מפוריסוב זי"ע ועוד, כולם נטשו את חצרות קדשם והגיעו לכאן.
כולם ידעו שיש כאן העמדת פנים מאחורי אווירת היום טוב של כינוס צדיקים נדיר, ריחפה תחושת מועקה. היהדות החרדית בפולין ניצבה בפני אתגר קיומי לא פשוט, בספרי ההסטוריה הוא מכונה 'גזירת המלמדים' או ה'תיקון בחיידרים'. מי שעמד מאחוריה היה הצאר אלכסנדר השלישי לבית רומנוב, זה שבהיסטוריה הרוסית נרשם כ'עושה השלום', מסתבר שכל אותו שלום היה רק מדיניות חוץ דיפלומטית. בכל מה שקשור לעניני פנים, לא היו ויתורים...
יצא איפוא דבר מלכות מלפניו, שחייב את כל תושבי פולין לשלוח את בניהם לבתי ספר ממשלתיים ששפת הלימוד בהם תהיה ברוסית. תוך הוראה מפורשת שכל מורה חייב לשלוט בשפה הרוסית. עבור היהדות החרדית בפולין היתה זו מכה אנושה. אותה גזירה מרטיטה היא שהזעיקה את כל מנהיגי הדור וצדיקיו אל ביתו של זקן האדמורי"ם הרה"ק רבי אלימלך שפירא מגראדזיסק זי"ע כדי לטכס עצה כדת מה לעשות.
האסיפה עצמה התקיימה בסודיות מוחלטת. אלא שהמאורע המרכזי לא חמק גם מעיני הבולשת הרוסית. כשבאו הסוכנים לגראדזיסק וביררו את מטרת האסיפה, הוסבר להם שכל האדמורי"ם הגיעו לכבוד יום הולדתו של זקן אדמור"י הדור. (התואר זקן הוא ביחס לימים ההם, וביחס להנהגתו רבת השנים)...
און דא פון פרישמאנ'ס ספר "ממעונות אריות":
בשנת תרמ"ח היתה יהדות פולין תחת גזירה קשה, כאשר הממשלה זממה לעקור את כל הקדוש והיקר לבני ישראל, 'לגעת במשיחי' אלו תינוקות של בית רבן, והחלו מתערבים בעניני החינוך בניהול החיידרים, תוך גזירות לחייב מינוי של מורים תועים לילדי ישראל וללמד לימודים זרים [הגזירה נודעה בכינוי 'שול-צוואנג', כלומר כפיי' על בתי הספר]. צדיקי הדור התמרמרו מאוד אודות הגזירה הקשה והזדקקו לפעולות למען הקלת הגזירה, לא נחו ולא שקטו למען ביטולה. הרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק הזמין באותה עת את גדולי וצדיקי הדור לבוא אליו להשתתף באסיפה למען ביטול הגזירה, הגיעו אז השפת אמת, הרה"ק ר' יחיאל מאלכסנדר, הרה"ק בעל האבני נזר מסאכטשוב, וכן הרה"ק מפאריסוב, ראדומסק וסקערנעוויץ. דבר קיום ההתוועדות נשמר בסודי סודות, כדי שלא תגיע השמועה מקיום האסיפה אל אזני הממשלה. לפי שמועה אחת בקשו אז הצדיקים לבטל את הצאר ימ"ש ממציאותו לעוקרו משורשו ע"י כוחות הקדושה. לאחר זמן הגיע לאזני הצאר דבר האסיפה, ושלח את בלשיו לברר מטרת ההתכנסות. השיבו, כי הי' זה לכבוד זקן האדמו"רים שבאו כל עמיתיו הרבנים לכבדו לרגל יום הולדתו.
בעת האסיפה השמיע השפת אמת את דבר קדשו. הוא פתח בצערו על שיש רח"ל אלו מתוך היהודים [אנשי ההשכלה] ששמחים עם הגזירה ומסכימים בזה שבניהם ילמדו חכמות זרות להיות ח"ו ככל הגוים, מציאות מרה אשר לולא קיומה לא הי' מקום להגזירה לחול. והמשיך ואמר, כי שמע שבאם יצליחו להשיג סכום של שלש מאות אלף רובל, יהי' ניתן לבטל את הגזירה. ולכן אמר מיד, שהוא מקבל על עצמו לאסוף סך מאה אלף, ושהרבי מגראדזיסק יביא חמשים אלף, וכמו"כ הרבי מאלכסנדר יביא סכום זה מחסידיו, והאדמו"רים מסאכצו'ב, פאריסוב, רדומסק וסקערנוביץ, כל אחד יאסוף עשרים וחמשה אלף, ובזה יוכלו לבטל את הגזירה. הצדיקים כולם הסכימו וקיבלו על עצמם את הדברים.
בתום האסיפה, שארכה כחמש עשרה דקות, ביקש הצדיק מגראדזיסק מאת הצדיקים שיסעדו אצלו, ונימק את רצונו בזה, עפ"י לשון הכתוב 'סעדני ואושעה'. הצדיקים דיברו ביניהם מענינא דיומא, וקושיא אחת שנשאלה שם מובא בס' ישמח ישראל לשבת שובה.
וזל"ק פונ'ם הייליגען ישמח ישראל:
על הקושיא ששמעתי בגראדזיסק בשם הועד קדושים, מה זה שכתוב "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך", הלא התורה היא נצחית ולכל אחד מישראל ידבר, ומה זה את לבב זרעך?
ווער ס'איז ווייסט עפעס מער פרטים און פארשידענע אינפארמציע וועגען די פרשה, זאל ביטע דערציילען...
