הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל מסיגוט - תלמיד הייטב לב זי"ע

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל מסיגוט - תלמיד הייטב לב זי"ע

תגובהדורך מגיד מרדכי » דאנארשטאג דעצמבער 26, 2013 4:37 pm

חלק א'
הרה"ח משה ז"ל הי' מחשובי העיר סיגעט , והי' ת"ח מופלג ובעל מדות, הי' תלמיד של הגאון ר' אלעזר לעוו זצ"ל אב"ד אונגוואר ואוהעל, ושל בעל שו"ת קול ארי' זצ"ל, ותלמיד מובהק לרבינו הקדוש בעל ייט"ב לב וייט"פ ושו"ת אבני צדק מסיגעט זצוק"ל. אחר פטירת רבו בעל הייטב לב נעשה חסיד ומקושר לבעל הקדיו"ט זצ"ל, וכשנפטר בעל הקדיו"ט נעשה חסיד ומקושר לבעל העצי חיים זצ"ל הגם שהי' אברך צעיר לימים. וגם מוכתר בנימיסין מאוד נכבד בעיני השרים, וכל דברי הקהילה שהי' צריכים להביא להמלוכה הביאו אליו, והי' נהנים ממנו עצה ותושי', ובאו כולם כבן לפני אביו והוא ברוב טובו שמע מרירות לבם בפרט במשך המלחמה הי' משה רועה נאמן לעמו ישראל במסי"נ, והי׳ איש המדות ואיש אמת עד להפליא, והי׳ בעל עצה שלא ע״מ לקבל שכר, ואמר שתלי״ת דער משקל ראשון האט מיך קיינמאהל נישט אבגענארט. בעל הברך משה מסאטמער זצ"ל התבטא פעם "הרה"ח ר' משה ווילליגער איז געווען פון די גרעסטע מקורבים ביים זיידן זי"ע, אזא אדם חכם, כ'האב נישט געקענט נאך אזא קלוגן איד, און דערצו איז ער געווען א תלמיד חכם און א חסידישער איד".

גם הי' תמיד מהעשרה הראשונים ללחום מלחמת ה' בגיבורים נגד המתחדשים הריפורמים ופורצי גדר רוח ישראל סבא, והי' כותב ההכרזות נגדם באש שלהבת מבלי מורא ופחד לפני שום אדם, וגודל השפעתו בכח עטו הקשה בבחינת ארי' שאג מי לא יירא, וגם מתנגדיו הרכינו ראשם בהודאתם שכונתו הוא רק לשם שמים בלי שום פני'.

הרב משה ז"ל נפטר בהעיר סיגעט כ"ז לחודש תמוז תרפ"ד כבן ס"ו שנה, ונקבר בסיגעט סמוך להאוהל של האדמורי"ם לבית סיגעט זצ"ל.

אביו של הרב משה הי' הגאון הגדול החסיד הרב יצחק זאב זצ"ל, בן להגאון הרב בצלאל זצ"ל , ואשתו הי' הרבנית חי' ע"ה בת ר' מנחם אדלער ז"ל שהי' מגדולי ומחשובי חסידי סיגעט והי' מקושר מאוד להבעל ייט"ב לב זי"ע. ורעיתו שמה הי' טעמער ע"ה, היתה נכדת בעל התוס' יו"ט, הם גרו ונקברו בהעיר סיגעט סמוך להאוהל של אדמור"י סיגעט.

הגאון הגדול החסיד מוה"ר יצחק זאב שהי' נקרא ר' אייזיק וואלף הי' ת"ח גדול וחיבר ספר לישרים תהלה על תהלים בהסכמת גאוני ארץ בימים ההם, והי' מחסידי בעל הדברי חיים מצאנז ז"ל, והאך פרי תבואה ז"ל.
לעצט פאראכטן דורך מגיד מרדכי אום זונטאג דעצמבער 29, 2013 1:11 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
טראכט גוט וועט זיין גוט

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24248
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג דעצמבער 26, 2013 5:51 pm

א גרויסן יישר כח וברוך הבא הרב המגיד,

עס פעלט א פרט נכבד לתולדותיו, אז ר' משה האט זוכה געווען צו א חשוב'ען זון א רב ומחבר ספרים חשובים, ה"ה הג"ר מרדכי וויליגער ז"ל בעמח"ס אוצר הש"ס, תפלת מרדכי, פרדס מרדכי ועוד ספרים. דא האבן מיר א שיין בילד פון רבי מרדכי (אבי הרה"ח ר' בנימין וויליגער הי"ו מחסידי מונקאטש-קלויזנבורג לאויט"א):
viewtopic.php?p=326047#p326047

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5316
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דאנארשטאג דעצמבער 26, 2013 6:13 pm

ברוך הבא הרב המגיד מרדכי דורש טוב לעמו.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » דאנארשטאג דעצמבער 26, 2013 10:30 pm

ישר כח על הברוכים הבא החמימות, כבר זמן רב שאני מסתכל על הפורמים כאן ועכשיו החלתתי לכתוב ג"כ, יש לי כמה נושאים שבלי נדר אפרסמם כאן
החלק הנ"ל זה רק חלק א' ובלי נדר יהי' המשך ובודאי זה יכלול ג"כ בנו הגאון רבי מרדכי ווילליגער זצ"ל
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » דאנארשטאג דעצמבער 26, 2013 10:33 pm

שמעתי מאת הרה"ח ר' יוסף בנימין ווילליגער שליט"א שפעם אחת שמע מאביו הגאון רבי מרדכי זצ"ל שהשם ווילליגער הי בעצם בנ' היינו וויללינגער רק ר' משה הי' כותב ווילליגער בלי נ' שמרומז על נפילה ח"ו.
ובענין המקור לשם משפחת ווילליגער, כתב לי הנ"ל דידוע שהתחילו להשתמש בה מפני שהגוים גזרו שלכ"א צריך שיהא שם משפחה, וידוע מכמה גדולים שהקפידו מלהיות להם שם גוי כמו שהקדושת לוי הי' קוראים אותו הדערבאמדערגער משום המעשה שבשעת שבאו הגוים הי' אומר או דערבארמער גאט קראו אותו ע"ז השם, וכמו המהר"ם שי"ק שקרא עצמו שי"ק שהוא ר"ת שם ישראל קדוש, ועוד ידוע מכמה אחרים שעשו שמות להראות לחיבה להקב"ה, ולכן אפשר שהשם ווילליגער זהו מלשון להיות "באויליגט" להקב"ה. עכ"ד.
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

להרה"ח הרב משה ווילליגער ז"ל הי' 7 ילדים

תגובהדורך מגיד מרדכי » פרייטאג דעצמבער 27, 2013 12:09 am

חלק ב'
להרה"ח הרב ר' משה ז"ל הי' 7 ילדים, וזהו רשימה ממה שכתב בסוף אחד מספריו, וז"ל,
1. בתי בילא תחי' נולדה לי למז"ט יום ש"ק י"א לחודש אלול שנת תרמ"ב בעיר סיגעט. [סוף ימיה בארץ ישראל]
2. בני יקותיאל יהודא נולד לי למז"ט יום ב' הושענא רבה שנת תרמ"ד בישוב לעה, סנדיק הי' אדמו"ר הגה"ק מסיגעט שליט"א [בעל הקדושת יו"ט]. [גר במונקאטש וסוף ימיו באנטווערפאן נעקד"ה בימי הזעם הי"ד]
3. בני דוד יחי' נולד לי למז"ט יום ג' י"ב תמוז שנת תרמ"ה בישוב לעה, סנדיק הייתי בעצמי. [גר במונקאטש וסוף ימיו באנטווערפאן נעקד"ה בימי הזעם הי"ד]
4. בתי מלכה תחי' נולדה למז"ט אור ליום ועש"ק ה' לחודש אדר ראשון שנת תרנ"א בישוב בישטענע. [סוף ימיה בארץ ישראל ומנ"כ בהר המנוחות]
5. בני ישראל שיחי' נולד לי למז"ט יום ג' לסדר בהר ט"ו לחודש אייר שנת תרנ"ד בישוב בושטענע, סנדק הי' ר' ישראל ישכר הילמאן. [גר בסיגעט וסוף ימיו באנטווערפאן מגיד שיעור בישיבה יסודי התורה קרוב לארבעים שנה]
6. בני מרדכי יחי' נולד לי למז"ט יום א' וירא ט' לחודש מרחשון תרו"ן בישוב בישטענע וסנדק הי' אדמו"ר הגה"ק מסיגעט שליט"א [בעל הקדושת יו"ט]. [הוא הרה"ג רבי מרדכי ווילליגער זצ"ל מח"ס פרדס מרדכי ועוד ובהמשך נרחיב הדיבור בתולדות חייו]
7. בתי עטיל תחי' נולדה לי למז"ט יום ד' לסדר ב' ימים לחודש אייר שנת תרנ"ט בישוב בושטענע. [גר בבודאפעסט סוף ימיה בארץ ישראל]
לעצט פאראכטן דורך מגיד מרדכי אום זונטאג דעצמבער 29, 2013 1:12 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
טראכט גוט וועט זיין גוט

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24248
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג דעצמבער 27, 2013 11:43 am

מגיד מרדכי האט געשריבן:ישר כח על הברוכים הבא החמימות, כבר זמן רב שאני מסתכל על הפורמים כאן ועכשיו החלתתי לכתוב ג"כ, יש לי כמה נושאים שבלי נדר אפרסמם כאן
החלק הנ"ל זה רק חלק א' ובלי נדר יהי' המשך ובודאי זה יכלול ג"כ בנו הגאון רבי מרדכי ווילליגער זצ"ל


קוקט אויס מ'האמיר אריינבאקומען א כובב חדש, לאמיר אים אויפנעמען בכבוד הראוי דורך ארויסהעלפן דעם גאסט

ערכו של רבי מרדכי ווילליגער בתולדות אשני שם:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 55&hilite=

תשובת הגה"ק בעל עצי חיים זצ"ל לתלמידו רבי מרדכי וויליגער:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 46&hilite=

הפרדס לפטירת רבי מרדכי ווילליגער:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 32&hilite=

פלוני
שר חמש מאות
תגובות: 589
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 11:19 pm

תגובהדורך פלוני » פרייטאג דעצמבער 27, 2013 1:42 pm

מגיד מרדכי האט געשריבן:להרה"ח הרב ר' משה ז"ל הי' 7 ילדים, וזהו רשימה ממה שכתב בסוף אחד מספריו, וז"ל,.....
4. בתי מלכה תחי' נולדה למז"ט אור ליום ועש"ק ה' לחודש אדר ראשון שנת תרנ"א בישוב בישטענע. [סוף ימיה בארץ ישראל ומנ"כ בהר המנוחות]

הערה: פון אירע קינדער זענען באקאנט האחים החשובים הרה"ג ר' מענדל והרה"ח ר' משה פריעדמאן ואחותם אשת הרה"ח ר' זלמן בינער עליהם השלו', וצאצאיהם החשובים שיחיו
מלה בסלע משתוקא בתרין (מגילה יח). אם תרצה לקנות הדבור בסלע תקנה השתיקה בשתים. רש"י:
סייג לחכמה שתיקה, והחכמה בעצמה היא לדבר מה שצריך (דברי תורה - מונקאטש)

אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4571
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוקטובער 23, 2010 4:24 pm

תגובהדורך יוסף שרייבער » מוצ"ש דעצמבער 28, 2013 7:45 pm

שמעלקא טויב האט געשריבן:ברוך הבא הרב המגיד מרדכי דורש טוב לעמו.

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » מוצ"ש דעצמבער 28, 2013 8:10 pm

יוסף שרייבער האט געשריבן:
שמעלקא טויב האט געשריבן:ברוך הבא הרב המגיד מרדכי דורש טוב לעמו.

ישר כח על הברוכים הבאים
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » מוצ"ש דעצמבער 28, 2013 8:39 pm

פלוני האט געשריבן:
מגיד מרדכי האט געשריבן:להרה"ח הרב ר' משה ז"ל הי' 7 ילדים, וזהו רשימה ממה שכתב בסוף אחד מספריו, וז"ל,.....
4. בתי מלכה תחי' נולדה למז"ט אור ליום ועש"ק ה' לחודש אדר ראשון שנת תרנ"א בישוב בישטענע. [סוף ימיה בארץ ישראל ומנ"כ בהר המנוחות]

הערה: פון אירע קינדער זענען באקאנט האחים החשובים הרה"ג ר' מענדל והרה"ח ר' משה פריעדמאן ואחותם אשת הרה"ח ר' זלמן בינער עליהם השלו', וצאצאיהם החשובים שיחיו


אוודאי, זי איז געווען א חשובע פרוי ע"ה.
איינע פון די אומצאָליגע חידושי תורה וואָס ר' מרדכי האָט אָפּגעשריבן וואָס ער האָט געהערט פון זיין רבי'ן דער עצי חיים זי"ע א איז א ד"ת וואס דער עצי חיים זי"ע האר געזאגט ביי מרת מלכה פרידמאן'ס שבע ברכות געשריבעט דורך איהר ברידער הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל מגדולי תלמידי העצ"ח.

מה ששמעתי מאדמו"ר הגאון הק' שליט"א [זי"ע] על השבעת ימי המשתה של אחותי מלכה תחי' [ע"ה] (פריעדמאן) בפרשת שמות יום ה' תער"ג

ויאמר אל בנותיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם, ויואל משה לשבת וגו'. (ב', כ'-כ"א) ועיין ברש"י שכתב ויאכל לחם שמא ישא אחת מכם, ולכאורה צ"ב מנין לו לרש"י לפרש כן, ועוד שאם זהו הפשט למה לא כתבה זאת התורה בפירוש, ונ"ל כי בקידושין יש פלוגתא בין שני מ"ד אחד סובר קודם ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ואחד סובר קודם ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה, ומסיק הגמרא הא לן והא להא, דבני א"י הם עשירים ע"כ אפילו ישאו נשים מקודם אעפ"כ יוכלו לישב על התורה ועל העבודה לעבד את ה' באמת יותר, משא"כ בני בבל שהם עניים ואם ישאו אשה מקודם אזי יתלו רחיים בצווארי ע"כ יעסקו בתורה מקודם, ולפי"ז כשאחד נותן לחתנו מזונות על שלחנו אז יכול לישא אשה מקודם, וא"כ מרע"ה ג"כ לא הי' יכול לישא אשה מפני שלא הי' לו כלום, ע"כ אמר יתרו קראן לו ויאכל לחם היינו אתן לו מזונות על שלחני ואח"כ כתיב ויואל משה לשבת את האיש ויתן צפורה בתו למשה, היינו שהסכים לישא אשה משום שחותנו הבטיחו שיתן לו לאכל לחם, ואזי מותר לו לישא אשה מקודם כמסקנת הגמרא עכת"ד.
(מכת"י תרע"ג, ועיין בעצ"ח ח"ב לפרשת יתרו)
צוגעלייגטע
MALKAH.JPG
כת"י פין איינע פון די אומצאָליגע חידושי תורה וואָס הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל האָט אָפּגעשריבן וואָס ער האָט געהערט פון זיין רבי'ן דער עצי חיים זי"ע
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » מוצ"ש דעצמבער 28, 2013 8:41 pm

מיללער האט געשריבן:
מגיד מרדכי האט געשריבן:ישר כח על הברוכים הבא החמימות, כבר זמן רב שאני מסתכל על הפורמים כאן ועכשיו החלתתי לכתוב ג"כ, יש לי כמה נושאים שבלי נדר אפרסמם כאן
החלק הנ"ל זה רק חלק א' ובלי נדר יהי' המשך ובודאי זה יכלול ג"כ בנו הגאון רבי מרדכי ווילליגער זצ"ל


קוקט אויס מ'האמיר אריינבאקומען א כובב חדש, לאמיר אים אויפנעמען בכבוד הראוי דורך ארויסהעלפן דעם גאסט

ערכו של רבי מרדכי ווילליגער בתולדות אשני שם:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 55&hilite=

תשובת הגה"ק בעל עצי חיים זצ"ל לתלמידו רבי מרדכי וויליגער:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 46&hilite=

הפרדס לפטירת רבי מרדכי ווילליגער:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 32&hilite=



ישר כח הרב מילער!
בלי נדר וועל איך עפנען אן אשכול מתולדות של הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל
איך וויל האלטען דער אשכול פאר אביו הרה"ח ר' משה ז"ל
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

המשך מתולדותיו

תגובהדורך מגיד מרדכי » זונטאג דעצמבער 29, 2013 1:08 pm

חלק ג'
משפחת הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל גרו בסיגעט, ר' משה שהי' שהי' ת"ח ויר"ש, הי' בקי בהרבה לשונות ובחוקי המדינה והי' נכבד בעיני השרים והמדינה, עסקיו היתה כמנהל חשבונות, וניהל חשבונות של כמה עסקים של בעלי בתים נכבדים, והסיבה שהגיע לבישטנע היתה מפני שהי' ב' בעלי בתים שהי' שותפים במסחר גדול, והי' צריכים למומחה גדול שיסדר להם את החשבונות להמכס... וע"כ בקשו ממנו לעבור לבישטינע לזמן קצר, ואז כשהי' שם נולד לו כמה ילדים.
****

בדרשה שהשמיע הרה״ג ר' אליעזר דוד פריעדמאן שליט״א מלאנדען בענין מעלת הרצון לבקש ד' ובתוך הדברים סיפר: שר' מרדכילע נאדווערנער זי"ע התעסק מאוד במצות נתינת אוכל ליהודים, [כידוע העניות והדחקות ששרה בימים ההם, בסיגעט הי' יהודי בשם הר׳ משה ווילליגער והי' לו בן הרה"ג ר' מרדכי] הר' משה וויליגער הי' חסידישער איד ... ועסקיו היתה כמנהל חשבונות, זה הי' פרנסתו שניהל חשבונות של כמה עסקים של בעלי בתים נכבדים, פעם אחת עמד ר' מרדכילי נאדווערנער עם בקבוק גדול של של יי"ש בחצר, והי' אז בדיחא דעתי' משום איזה סיבה, ועבר אז ר' משה ואמר לו, משה - זאג מיר נאר אז א איד איז פארחלשט ... און מען גיסט איהם אן א גלעזל ברוינפן, קויפט מען זיך עולם הבא? זאגט ער יא אודאוי! ושוב אמר הרבי, יעצט וויפיל עולם הבא ליגט אין דער פלאש, דו ביסט דאך עפעס א מנהל חשבונות... וויפיל עולם הבא ליגט אין דער פלאש? - והשיב ר׳ משה אמת רבי, ס׳האט קיין שיעור נישט..... ש״י עולמות איז צו ווייניג, אזא גרויסע פלאש מיט ברוינפן, פאר יעדן איד קויפט מען זיך עולם הבא אזוי, זאגט ער דער רבי, עס איז א גוט געשעפט, טראג עס אן פאר דיינע גבירים, פאר דיינע סוחרים, זיי וועלען זיך צוכאפן צום געשעפט זיי זוכן דאך גוטע געשעפטן (מדרשת שלהי אדר תשנ״ט לפ״ק בישבה״ק אמרי חיים וויזניץ, קיימישע, ניו יארק.

אבל שמעתי מאת הרה"ח ר' יוסף בנימין ווילליגער גירסא אחרת של הסיפור, תוכן הסיפור הוא כנ"ל רק הוא מספר ששמע מאמו ע"ה שזה הי' ערב פסח והרה"ק ר' מרדכילע נאדווערנער זי"ע הי' מכין אוכל להיהודים שחזרו מביעור חמץ....
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » זונטאג דעצמבער 29, 2013 1:18 pm

חלק ד'

בספר תפילת מרדכי (מזמור, פ"ה כתב הרב הגאון ר' מרדכי ווילליגער) וז"ל, כדאי לרשום לזכרון ענין נפלא, שמעתי מכבוד אאמ״ו ז״ל [הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל - מסיגעט] ששמע מרבו מובהק הגה׳׳ק בעל ייט"ב לב זצ״ל שהי׳ בצוותא חדא בנעוריו עם הגה״ק בעל דברי חיים זצ״ל מצאנז במסיבה קדושה של מרנן ורבנן גדולי דור תלמידי בעש״ט הקדוש זצ״ל על הילולא של הגה׳׳ק הרבי ר׳ מענדעלי מרימונב זצ"ל (אומרים שאמר קודם פטירתו לתלמידיו המסובים אצל מטתו שגשמתו לא תרד עוד למטה בעוה״ז בסוד הגלגול) וראש ׳המסובים הי׳ הגה״ק סבא קדישא הרבי ר׳ שמעון מיערסלאוו זצ׳׳ל, והי׳ מכבד את הגה״ק הרבי ר׳ שלום מבעלזא זצ׳׳ל לאמר דברי תורה לכבוד ההילולא, וקרא בקול גדול היושב ראש הרבי ר׳ שמעון זצ״ל, אשמעה מה ידבר האל ה׳ , אנחגו רוצים לשמוע האל ה׳ מדבר, והאיך אפשר זאת, כי ידבר שלום אל עמו, שישמע מה ידבר הרבי ר׳ שלום אשר שכינה מדברת מתוך גרונו ממילא נשמע קול ה׳ כביכול מדבר, ונפל פחד על כל המסיבה, והענין נוראות למי שיש לו ידיעה דרכם של צדיקי אמת וחסידות. עד כאן שמעתי.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 79&hilite=
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

מציבה של האשה החשובה מלכה פרידמאן בת הרה"ח ר' משה ז"ל

תגובהדורך מגיד מרדכי » מאנטאג דעצמבער 30, 2013 12:18 am

דא איז א בילד ווי מען קען זעהן די מציבה פין האשה החשובה מלכה פרידמאן בת הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל וואס איז לעבען איהר ברידער הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל אויף הר המנוחות לעבען חלקת הרבנים
צוגעלייגטע
P3092409.JPG
מציבה פין האשה החשובה מלכה פרידמאן בת הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

א מעשה פין די היילגע מהר"ם שי"ק אין די ייט"ב לב זי"ע

תגובהדורך מגיד מרדכי » מאנטאג דעצמבער 30, 2013 11:39 pm

חלק ה'
סיפר הרב הגאון רבי מרדכי ווילליגער זצ"ל מה ששמע מאביו הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל שהי' תלמיד חביב אצל הרה"ק בעל הייטב לב זי"ע דבהיות המהר"ם שיק על ערש דוי ימים ספורים לפני פטירתו בא בעל הייטב לב לחוסט לבקרו [דכידוע שררה אהבה רבה בין הייט"ל לבין הגה"ק המהר"ם שיק], וישב בעל הייט"ל סמוך למטתו והניח את ידו על מטתו של המהר"ם שיק והוא נטל מפעם לפעם את ידו של הייטב לב ונשקה, ופירש דברי הגמ' (ברכות ה' ע"ב) רבי חייא בר אבא חלש, על לגביה רבי יוחנן וכו' אמר ליה הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה, ופירש הייט"ל שר' יוחנן רמז השם שם יל"י – שהוא מרומז בר"ת י'הב ל'יה י'דיה – שהוא אחד מהע"ב שמות שמסוגל לרפואה, ויוצא מראשי תיבות של ל'מען י'חלצון י'דידיך, מלשון חלצתו חמה (ברכות דף לד:) היינו סגולה לרפואה.

והתאונן אז המהר"ם שיק בפני בעל הייטב לב באמרו, סיגעטער רב, אינני יודע מדוע מגיעים לי יסורים גדולים כאלו, נענה בעל הייטב לב ואמר לו, חוסטער רב, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה (ברכות ה, א), השיבו המהר"ם שיק 'ביטול תורה געפינ איך ביי מיר ניקס' (כלומר, ביטול תורה אינני מוצא אצלי כלל), והיה אז כבן שבעים שנה באמרו זאת, אמר לו בעל הייטב לב, חלילה, לא לכך נתכוונתי, אלא לומר יתלה ויאמר בבקשתו להשי"ת שהיסורים מבטלים אותו מתלמוד תורה, וכיון שהעולם צריכים לו ורצונו ללמוד תורה יעזרהו השי"ת שילכו ממנו היסורים כדי שיוכל לעסוק בתורה בבריאות השלימה בלי הפרעה. נענה הייטב לב להמהר"ם שיק: וואס פעלט אייך, חוסטער רב? נענה המהר"ם שיק: "גאר ניכט, נאר כח". נענה ואמר הייטב לב: כתיב (ישעיה מ לא) "וקוי ה' יחליפו כח", והכוונה הוא, שקונים כח מהקב"ה, שהוא הנותן ליעף כח, ע"י קנין חליפין, וזהו ע"י, אמונה און בטחון, ובחזרה נותן הקב"ה כח, וזהו הפירש וקוי ה' יחליפו כח, ע"י אמונה ובטחון יכולים לקנות בקנין חליפין כח מהשי"ת. בשובו בדרכו התבטא הייטב לב לר' משה, השמעת מה שאמר הרב מחוסט, האיך שהעיד על עצמו שכבר פשפש במעשיו של משך כל ימי חייו ודקדק בכל דיבוריו ומחשבותיו ולא מצא בעצמו שום עוון שבעבורו יבואו עליו יסורים, ובנוסף לכך לא מצא בעצמו גם עוון של ביטול תורה, ותמיהתו מדוע הגיעו אליו יסורים גדולים כאלה נשארה עומדת בעינה, וע"כ שהם יסורין של אהבה.
(ועיין בספר "תפלת מרדכי" על תהלים מזמור ס' שהביא חלק מסיפר הנ"ל http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 22&hilite= )
לעצט פאראכטן דורך מגיד מרדכי אום דינסטאג דעצמבער 31, 2013 7:28 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

מעשה פין די חתונה פין דער טאכטער פין די עצי חיים זי"ע

תגובהדורך מגיד מרדכי » דינסטאג דעצמבער 31, 2013 7:15 am

חלק ו'
סיפר הרב מרדכי ווילליגער זצ"ל דשהאדמו"ר מצאנז קלוזענבורג זי"ע נבחר להיות חדב"ן של מרן בעל "העצי חיים" נקבע לז' אדר ב' תרפ"ד, אך בשל היחסים המתוחים בין המדינות לאחר מלחמת העולם הראשונה, נבצר מהחתן שהי' בעל אזרחות פולנית, לנסוע ישר מרודניק לסיגעט שברומניה, והוא נאלץ לנסוע קודם לצ'כוסלובקיה. הוא עשה את דרכו למדינה עם אמו הרבנית מרודניק ובפמליית חסידים נכבדה שם עשו חניית ביניים בעיר סעליש, וה"אויפרוף" שלו נחגג שנית בשמחה ובצהלה אף שכבר נערכה בפעם הראשונה ברודניק. האכסניא היה במעונו של החסיד המפורסם ר' אברהם אבא ווילליגער ז"ל, מנשואי הפנים של חסידי סיגעט, וצבור גדול של חסידי סיגעט וצאנז, באו לשבות שבת זו בסעליש ובעיר שררה שמחה והתרוממות רוח.

למחרת יום ראשון כשהגיעה הפמליה לגבול הצ'כי-רומני בעיירה טעטש, לא השביעו התעודות שבידו של החתן את רצונם של שוטרי הגבול, והללו לא אפשרו לו לעבור. אמו הרבנית ופמליית המלווים המשיכו לסיגעט אך החתן נאלץ לסור לעיר המחוז לבוב כדי להיעזר בהרב פרלמוטר שהי' רבה המוכר והרשימי מטעם המדינה, כדי שישתדל אצל השלטונות, בשל הדחיפות הלך עמו הרב פרלמוטר באישון הלילה אף שהי' איש ישיש וחלש, אל הקונסול הצ'כי בלבוב שהופתע תחילה מהופעתם בשעה כה מאוחרת, אך לאחר ששמע את הסברו של הרב השתכנע בדחיפות הנושא ומיהר ונתן בידו "אשרה" מתאימה. באותו זמן מעברו השני של הגבול אבי הכלה בעל העצ"ח שלח את איש אמוניו, הרב החסיד המופלג רבי משה ווילליגער ז"ל שיטפל בהעברתו. רבי משה פנה ללשכת מושל חבל מארמארוש, ותיאור בפניו את מצוקתו של העצ"ח שכיהן כרבה הראשי של סיגעט, וע"י השפעתו של רבי משה המושל הנכרי הבטיח כי יעשה הכל כדי לסייע, והציע להביא את החתן לסיגעט בעזרת תחבולה: לרכבת שעברה בסיגעט הי' שתי תחנות, האחת בכניסה לעיר שנועדה לרכבת נוסעים, והשניה במרכז העיר שנועדה לפריקה מטען למרכז המסחרי שבעיר, בתחנה זו לא עמדו שומרי הגבול ולא נערכה ביקורות דרכונים. לכן יעץ המושל להסתיר את החתן, שהמתין ביינתים בצ'כיה בעיירת הגבול טעטש, ברכבת המטען וכאשר יגיע לסיגעט יקבל הוא בעצמו את פניו ויביאו בכרכרה מפוארות אל ביתו של הרב, בבוקר יום החופה פנה העצ"ח להרה"ג ר' מרדכי בבקשה שיתלווה אליו לאכסניית חותנו הרה"ק קבי שלום אליעזר זי"ע מראצפערט שכבר הגיע אמש מעירו אל החתונה. כשנכנסו אליו שאל אותו הרה"ק מראצפערט בדאגה: סיגעט'ער רב מה עושים, החתן עדיין לא הגיע וכבר נותר פנאי לדחות החופה. השיבו העצ"ח אכן בשל כך באתי עכשיו להודיע שהחתן יבוא בזמן והחתונה תתקיים בעיתה ובזמנה ללא שום דחיה. ועוד הוסיף בדיעבד אני מרוצה מהקשיים הללו שאני מתפלל כי יעולו בע"ה נגד עין הרע, שכן אנו זכינו לחתן יקר המציאות שמאיר וזורח בתורה ויראת שמים, ויהא רעווא שנצא ידי חובה בעוגמת נפש של ערב החופה, ומכאן והלאה ילך הכל למישרין בעזהשי"ת. נענה הרה"ק מראצפערט ואמר, אכן בשביל חתן כזה הכל כדי.השעות חלפו, ההכנות להחתונה נשלמו וקהל רב התאסף במקום השמחה, המקרובים ובני המשפחה היו מלאי דאגה, רק אבי הכלה הי' רגוע לחלוטין ואמר שבודאי יבוא החתן תוך שעה קלה, הוא הסתגר בחדרו ולאחר מכן יצא והודיע שהחתן תיכף מגיע, ואמר לבתו הכלה שתתכונן כי תיכף יגיע החתן, לא עבר זמן רב והחתן הגיע לקול שמחת ההמונים ויהי' לפלא. החתן התעייף מאד מטלטולי הדרך וביקש לפוש לשעה קלה כדי שתהא דעתו צלולה בשעת החופה. מיד העמידו לרשותו חדר מיוחד ומספר הדברים, זקנינו הרה"ג ר' מרדכי נתבקש ע"י רבו העצ"ח שלמור בחוץ אצל הדלת שלא יפריעו לו ולא יטרידו את מנוחתו, הוא סבר לתומו שהחתן בודאי שכב לנוח מעט, אולם לתדהמתו כשעקב אחריו מבין החרכים, ראה אותו נשען מוטה בבגדיו על הספה ולומד מסכת קידושין, דף אחר דף, כמו ששובר צמאונו במים חיים אחרי זמן רב שלא באה טיפה לפיו. רק אחרי שלמד הודיע שהוא מוכן, ושאל הרב מרדכי להחתן למה הוא לא הלך לישן קצת, השיבו בזה"ל וויאזו קען מען גיין צו די חופה אן מאכען א סיום אויף מס' קידושין. השלוחים באו לקח החתן ויצא מהחדר כשפניו בוערים כלפיד אש. (הגילוי הזה על מעשהו של החתן לפני החופה, בשעה שהסתגר בחדר המיוחד כדי "להחליף כח", עבר בקהל החוגגים מפה אל פה והיכה גלים. הדבר הזכיר לחסידים כמו מאליו את המסופר בגמרא (ברכות ט"ז ע"א) על התנא ר' אלעזר אשר בשעה שעמד להיכנס לחופה אמר "אדהכי והכי איזיל ואשמע מילתא בבי מדרשא", כפי שביאר סב סבו של החתן הרה"ק בעל ה"בני יששכר" מדינוב זי"ע, שחז"ל באו להשמיענו "כמה היתה התורה חביבה עליהם" כי הנה ר"א היה חתן ביום חופתו ובעוד שהם היו קושרים החופה אמן בין כך ובין כך טוב שאשמע איזה דבר תורה.) תחילה התקיים מעמד הקבלת בה כיבד העצ"ח להחתן לומר פלפול, ואח"כ התקיים החופה ונתכבד הרה"ק ר' שלום אליעזר בסידור קידושין. שמחת החתונה החלה אח"כ במעמד גדולי ישראל והמון חוגג ונמשכה עד קרוב לעלות השחר.
לעצט פאראכטן דורך מגיד מרדכי אום דינסטאג דעצמבער 31, 2013 7:27 am, פאראכטן געווארן 7 מאל סך הכל.
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » דינסטאג דעצמבער 31, 2013 7:18 am

חלק ז'
בספר תפילת מרדכי (מזמור ע"ז) מביא הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער זצ"ל, שמעתי מכבוד אאמ״ו ז״ל [הרב משה וילליגער ז"ל] ששמע מפיו הקדוש רבו הגה״ק בעל ייט"ב לב זצ"ל מסיגעט שבת בסעודה שלישית שהי' ג"כ צרות בכלל ישראל, בשנות של תר"ל בערך, שאמר בבכיות נוראות שיש אנשים שקשה להקיצם משינתן אפילו כשצועקין בקולי קולות, אבל כשקורין אותם בשמותם מתעוררים תיכף משינתן, אבל יש אנשים כאלו שאפי׳ באופן זה א"א להקיצם, אבל כשנוגעים בבבת עינם אפשר להקיצם, וצעק, רבש״ע! הלא הנוגע בישראל כאילו גוגע בבבת עינו של הקביה והלא כבר נגעו בבבת עיניך כביכול ותפלה לבטל הגזירות קשות ורעות על כלל ישראל עכ"ל.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 41&hilite=
טראכט גוט וועט זיין גוט

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24248
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג דעצמבער 31, 2013 9:46 am

תודה רבה הרב המגיד, איין קליינע הערה:

הרב פרלמוטטער הישיש היה רב בווארשא ולא בלבוב, אז אולי מדובר ברב אחר?

(אגב, כידוע התקשר ר' מרדכי אחר המלחמה להגה"צ מקלויזנבורג זצ"ל)

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » דינסטאג דעצמבער 31, 2013 11:59 am

מיללער האט געשריבן:תודה רבה הרב המגיד, איין קליינע הערה:

הרב פרלמוטטער הישיש היה רב בווארשא ולא בלבוב, אז אולי מדובר ברב אחר?

(אגב, כידוע התקשר ר' מרדכי אחר המלחמה להגה"צ מקלויזנבורג זצ"ל)


ישר כח הרב מיליער
1) איני יודע עם זה הרב פרלמוטטער הישיש רב בווארשא או בלבוב בלי נדר אברר.
2) הרב מרדכי התקשר להגה"צ מקלויזענבורג זי"ע כבר קודם המלחמה מכיון שהי' חדב"ן של רבו המהובק בעל העצי חיים זי"ע

אגב אביא סיפור ששמעתי מהרה"ח ר' שמואל קראסני ז"ל שהי' עסקן גדול וזכה להקים מוסדות התורה במעקסיקאו:
מרן העצ"ח זי"ע הי' נוסע מידי שנה לשבת קודש אחד [לכה"פ] להעיר סאטמער שהיו שם חסידי סיגעט, הי' לו בעל אכסניא גביר אחד וכל פעם התאכסן העצ"ח אצלו, אחר פטירתו הזדמן פעם שהגה"צ מקלויזענבורג זצ"ל נסע שם לשבת, ואותו בעל אכסניא אמר שבוודאי יהי' אצלו כמו שחותנו נהג להיות אצלו כל פעם שהגיע. וע"כ הכין קבלת פנים רבתי לכבוד הרב שהי' ידוע כעילוי. הרב מרדכי ווילליגער גר בתקופה ההוא בסאטמער וע"כ הלך ושאל לבעל האכסניא מתי הולכים לקבל פנים את הרב מקלויזנבורג מהרכבת כמו שנהגו אצל העצ"ח זי"ע, והוא ענה לו, מה?! לרב צעיר כזה אלך לקבל פניו?
בקיצור רבי מרדכי רגז על זה שלחדב"ן מתנהגים ככה, וע"כ סיפר ר' שמואל הנ"ל, שהרב מרדכי הלך לתחנת הרכבת וקיבל פניו של הרב מקלויזנבורג ולקח אותו לאכסניא אחרת! ואמר ר' שמואל בעל האכסניא הראשון נשאר עם כל הקבלת פנים מוכן אבל הרב לא הגיע.... וע"כ הוסיף שהרב מרדכי הי' הקלויזנבורגער חסיד הראשון וואס האט זיך אנגענימען פאר די רבי'ס כבוד.
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » דינסטאג דעצמבער 31, 2013 9:51 pm

חלק ח'
בספר תפילת מרדכי קאפיטל ט"ז מביא הרב מרדכי זצ"ל על הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימני בל אמוט. (תהלים ט"ז, ח') שמעתי מכבוד אאמ"ו (הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל) ששמע מבעל קדושת יו"ט זצ"ל לפרש בפרשת במדבר (ב, ב) איש על דגלו באתת לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו, דצריכים לילך בדרכי האבות לפי דגלו ולפי האותות, מנגד סביב לאהל מועד יחנו, אפילו אלו שהם מנגד, שעומדים עדיין רחוק מדרכי האבות, או אפילו הוא כנגד היינו נגד התורה והמצות, הסוף יהי' סביב לאהל מועד יחנו, מסובב ומקודש יחנו, שלבסוף יחזרו לדרכי האבות, עכדה"ק.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 71&hilite=

ובכת"י יש גירסא אחרת והוספה קצת וז"ל: שמעתי מאאמ"ו (הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל) ששמע מבעל קדושת יו"ט זצ"ל [שזכיתי שהי' בעל הסנדיק שלי] שהי' בעלי בתים שהיו כנגדו במחלוקות מפני שהי' משתדל על עדת קהלתו שיתנהגו כהוגן בתורה ובמצות ולגדל דורו בצדק ללמוד תורה ולדקדק במצות, וכמה היו שלא קיבלו דבריו ועשו מחלוקת, הי' מפרש הפסוקבפרשת במדבר (ב, ב), איש על דגלו באתת לבית אבותם, שיתנהגו בדרך אבות בתורה ובמצות, יחנו בני ישראל, שילכו בדרך אבותם, מנגד, שהי' כנגד דברי מזמור ותוכחות, לא התייאש מהם, שהי' בטוח סוף כל סוף, סביב לאהל מועד יחנו, לא התייאש מהם - והי' בטוח שיחזרו למוטב. עכדה"ק.
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » מיטוואך ינואר 01, 2014 8:55 pm

חלק ט'
כאשר הספיד בעל הברך משה זי"ע את הרה"ח ר' משה פריעדמאַן ע"ה בן הרה"ח ר' אהרן פריעדמאַן ז"ל מסיגוט, חתן הרה"ח' משה ווילליגער ז"ל, אמר וז"ל אַז דער נפטר האָט געטראָגן דעם נאָמען פון זיין זיידן רבי משה ווילליגער זצ"ל "וועלכער איז געווען פון די גרעסטע מקורבים ביים זיידן דער קדושת יו"ט זי"ע, אַזאַ אדם חכם, כ'האָב נישט געקענט נאָך אַזאַ קלוגן איד, און דערצו איז ער געווען אַ תלמיד חכם און אַ חסידי'שער איד.

ג"כ שמעתי מהר' דוד הוך ז"ל שהי' תלמיד של העצ"ח זי"ע שסיפר לי שכל אחד בסיגעט ידע שאם יש להם איזה משפט או איזה קטטה בעניני ממנות שיגיעו להר' משה והוא כבר יסדר את זה.

מצאתי נרשם בספר היסטריה על מדינת הונגריה שבשעת מלחמת עולם הראשון הי' ר' משה ווילליגער מו"ל עיתון בשם "הראטגעבר" [המציל] והי' מתרגם לכל הפלטים שהגיעו מכל המקומות לסיגעט כל החוקים והמשפטים של המלכות. [נאבד לי עכשיו ההעתק מזה אם יש למישהו את זה נא להעלותו פה]
טראכט גוט וועט זיין גוט

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » דאנארשטאג ינואר 02, 2014 11:07 pm

חלק י'
בספר תפלת מרדכי [מזמור קי"ט, מ"ב], מביא הרב מרדכי וז"ל, מצאתי בכתב ידי נרשם ראיתי בחלום בצפרא קודם שעה חמישית בבקר שישבתי עם משפחתינו וכבוד אאמ״ו ז״ל יושב בראש השלחן בסעודה ביתח, ואאמ״ו ז״ל הי' המברך ברהמ"ז באמרו נברך שאכלנו משלו, וידעתי בשעת החלום שאאמ״ו נפטר בהאי שעתא כ״ז לחודש תמוז תרס״ד, והחלום הי׳ בדיוק ב' חדשים אחרי פטירתו י״ז לחודש אלול תרפ"ד, ובתוך החלום עלה בלבי ספק האם להמשיך אמירת קדיש כאשר אני רואה את כבוד אאמ״ו כמו בחיים חיותו והחלטתי בחלום להמשיך אמירת קדיש, כל זאת ראיתי בחלום, וכשנתעוררתי משינתי שמחתי לפי דברי חז"ל בברכות פ' הרואה, ובפרט ענין סעודה וברכת המזון שהוא תודה, ותפלה על להבא. חלמא טבא חזיתי.

ורשמתי לזכרון לחזק יו״ח יחי' באמונה שלימה ביהדות החרדות הדרך אשר הולכים בה תלי"ת. וסימנך מילתא הוא שכבוד אאמ״ו ז"ל הי׳ לפי דעת גדולי תורה איש חשוב מאוד, תלמיד של גאוני עולם זצ״ל, תלמיד של בעל שו״ת קול ארי׳ זצ״ל, ואח״כ נעשה תלמיד מובהק לגאון הקדוש בעל ייט"ב לב זצ"ל מסיגעט, והי׳ איש המדות ואיש אמת עד להפליא, והי׳ בעל עצה שלא ע״מ לקבל שכר, ואמר שתלי״ת דער משקל ראשון האט מיך קיינמאהל נישט אבגענארט.

יהא זכרו ברוך
טראכט גוט וועט זיין גוט

שתוקא בתרין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 361
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש נובעמבער 16, 2013 11:01 pm

תגובהדורך שתוקא בתרין » דאנארשטאג ינואר 02, 2014 11:31 pm

מגיד מרדכי האט געשריבן:חלק ט'
מצאתי נרשם בספר היסטריה על מדינת הונגריה שבשעת מלחמת עולם הראשון הי' ר' משה ווילליגער מו"ל עיתון בשם "הראטגעבר" [המציל] והי' מתרגם לכל הפלטים שהגיעו מכל המקומות לסיגעט כל החוקים והמשפטים של המלכות. [נאבד לי עכשיו ההעתק מזה אם יש למישהו את זה נא להעלותו פה]

ראטגעבער היינו "היועץ", ולא המציל

מגיד מרדכי
שר מאה
תגובות: 227
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 22, 2013 11:48 am

תגובהדורך מגיד מרדכי » פרייטאג ינואר 03, 2014 12:03 am

שתוקא בתרין האט געשריבן:
מגיד מרדכי האט געשריבן:חלק ט'
מצאתי נרשם בספר היסטריה על מדינת הונגריה שבשעת מלחמת עולם הראשון הי' ר' משה ווילליגער מו"ל עיתון בשם "הראטגעבר" [המציל] והי' מתרגם לכל הפלטים שהגיעו מכל המקומות לסיגעט כל החוקים והמשפטים של המלכות. [נאבד לי עכשיו ההעתק מזה אם יש למישהו את זה נא להעלותו פה]

ראטגעבער היינו "היועץ", ולא המציל

אתה צודק, ישר כח,
אגב מצאתי את זה בספר על מארמורש או על עיר סיגעט עשיתי צילום מזה ונאבד.
טראכט גוט וועט זיין גוט


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: שתקן און 19 געסט