רבי שלמה יהודא לייב וויינבערגער אב"ד ניר-באגאד זצ"ל

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 285
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 15, 2011 2:43 pm

רבי שלמה יהודא לייב וויינבערגער אב"ד ניר-באגאד זצ"ל

תגובהדורך שבתי משורר » דינסטאג יולי 23, 2013 1:35 pm

הגה"צ ר' שלמה יהודה לייב הנ"ל וויינבערגער אבד"ק ניר-באגאד נולד בעיר ווערעצקיא ביום שישי או ליל שבת קודם חצות כ"ג תשרי שנת תרט"ז (ולמספרם 5/10/1855) ונקרא על שם זקינו הגאון הקדוש ר' שלמה יהודה לייב מאייער זצ"ל מווערעצקיא שנפטר לא מכבר בשנת תרי"ד.

בימי בחרותו למד אצל הרה"ק הייטב לב זי"ע ורבו מאוד העריצו וחיבבו, וכפי שיתואר לקמן, וכן למד כמה זמנים אצל הגאון בעמח"ס בית יצחק מסוואליווע זצ"ל.

בזיווג ראשון נשא את בתו של הגה"צ רבי משה בער לאנדא זצ"ל דומ"ץ ווערעצקי שהיה מגדולי חסידי צאנז, ובזיווג שני נשא את הרבנית טאבא בת הרה"ח רבי אברהם יצחק טויב בן הגה"ק רבי אהרן צבי זצוק"ל מעיר ברידא, שהיה נקרא בפי כל 'דער ברידער רבי' מתלמידי הרה"ק העטרת צבי מזידיטשויב זי"ע שהיה מפורסם כאיש קדוש ובעל מופת גדול, אשר רבים נהרו אליו לעצה וישועה.

הגה"צ מבאגאד זצ"ל היה ידוע ומפורסם בגודל תורתו ויראתו שקדמה לחכמתו, ואחר נישואיו היה שו"ב בכפר זלישא שהיה בגלילות העיר מונקאטש, ועיי' בשו"ת בית שערים שמובא כמה תשובות אליו ומשא ומתן בהלכה, ועיין בתשובות עצי חיים (סי' כ"ט) שהרה"ק העצי חיים זי"ע ערך לו תשובה בענין מילה עיי"ש.

ובס' שיח זקנים (ח"ב עמ' שכ"ו) כתב שהרה"ק רבי מרדכי מנאדווערנא זי"ע היה שולח לבדוק את העופות להשו"ב בזלישא, אף שלא הכירו מקרוב, וכן בין הכפר זלישא לבישטינא (ששם היה דר הרה"ק מנאדווערנא) היה כט"ז עיירות אעפ"כ שלח רק אליו, ועיי"ש מעשה פלא שהיה להגה"צ מבאגאד בשולחנו של רבי ר' מרדכילע' זי"ע.

ואח"כ נתקבל לשו"ב בעיר טעגלאהש, והיה נערץ ונקדש בפי כל מכיריו כי ראו עליו את גודל פרישותו וצדקתו, ומשום מעשה שהיה הורה הרה"ק רבי הערצקא מראצפערט זי"ע לבני העיר טעגלאהש לכבדו ולקרותו לתורה בתואר 'מורה מורינו' במקום הרב, אשר מזה נראה בעליל גודל חביבותו בעיני צדיקי דורו, ובשנת תרמ"ח נתקבל לרב בכפר ניר-באגאד, ואף שמקום מצער היה, מכל מקום נתפרסם שמו בחוצות, וכולם כאחד ידעו שאיש קדוש עובר לפניהם.

עיין בספר נפלאים מעשיך חלק א' בסיפורי הרה"ק ראצפערט שאביו הגה"צ מבאגאד זצ"ל היה מקודם השו"ב בעיירת טעגלהש, ואז לא היה רב ששימש כאב"ד שם. והגה"צ רבי אהרן ישעי' פיש זצ"ל אב"ד האדאס בעמח"ס פרח מטה אהרן היה דר אז בעיירת טעגלאהש, ובאותו זמן נתקבל הגה"צ רבי אהרן ישעי' לרב ואב"ד בכפר האדאס, והיות שהאדאס היה מקום קטן ועני, חשבו הרבה אנשים מבני קהילת טעגלאהש שלא יעזוב את טעגלאהש שהיא מלאה חכמים וסופרים בעד שכר פעוט לילך לדור בהאדאס, ולזה אמרו שבוודאי עושה תחבולה שרוצה שיכבדו אותו בגינוני רב כגון שיקראו אותו לתורה בתואר 'מורה מורינו' שבו נתכבדו רק רבני ודייני העיר וכך ישאר בטעגלאהש עם תואר זו, על כן טענו שאין לקרותו בתואר זו עד שיקבע מושבו בהאדאס, ונתהווה מזה מחלוקת כי חלק מבני הקהילה טענו שהיא פגיעה בכבוד התורה, אז החליטו ביניהם שיבואו ויציעו את טענותיהם לזקיני הק’ רבי הערצקא זי"ע, וכדבריו כן יעשו.

פעם בערב פסח כאשר עזר ר' פרץ הלוי לעפקאוויטש לבנו הגה"צ ר' יחזקאל שרגא מפאיע הי"ד לסדר את הספרים לכבוד פסח, אז הראה לי שהיה בידו חיבור מאביו על כל שולחן ערוך יורה דעה לפרש כל סעיף וסעיף כמו הס' אמרי בינה, ולא ראה את אור הדפוס מחמת שלמורי לא היה מעות להדפיסו, ונאבדו בימי הזעם. וכן היה לו הרבה תשובות וחילופי מכתבים עם שאר גדולי עולם.

הגה"צ מבאגאד זצ"ל הסתופף בצל הרה"ק מצאנז זי"ע, וסיפר כשהגיע בפעם הראשון להרה"ק מצאנז זי"ע היה בשעה מאוחרת בלילה ועדיין עמדו לפני תפילת ערבית כי כידוע הרה"ק התפלל ערבית בשעה מאוחרת, ולפתע נכנס הרה"ק במרוצה לתפילת ערבית ואמר שיר המעלות וגו', וצעק ובלילה שירה עמי תפילה לא-ל חיי בהתלהבות נוראה, עד שהרגיש שנפשו יצאה בדברו, ומני אז נתקשר להרה"ק מצאנז זי"ע ובו דבק כל ימי חייו, וסיפר הרבה דברים ממה שראה ושמע בחצר הקודש, הלא המה כתובים וערוכים בספר נפלאים מעשיך חלק א' ומשם תדרשנו לטובה.

הגה"ק מסאטמאר זי"ע שהה פע"א עם הגה"צ מבאגאד זצ"ל במרחץ סאבראנץ, וכל יום הלך לטייל עמו וחקר ודרש אותו על כל מה שראה בהיותו בצל הקודש, ורביה"ק זכר את כל העובדות ששמע ממנו, וכפי שסיפר לי הרה"צ רבי משה בער ווייבערגער זצ"ל מפאיע-וויאלאמסבורג שפעם סיפר לרבינו אודות זקינו הגה"צ מבאגאד זצ"ל שבזיווג ראשון היה חתן הגה"צ רבי משה בער לאנדא מווערעצקי וכשנסע לצאנז ונכנס לקודש פנימה שאל לו מרן הק' ווער ביזטו?, ענה לו שמו, חזר מרן הק' על שאלתו ווער ביזטו?, ענה שהוא חתן ר' משה בער, אז שאל און ווער איז ער, ענה לו שחותנו גר בווערעצקי, חזר מרן הק' און ווער איז ער, ענה שהוא היה כאן לפני ב' שבועות על שב"ק, נענה הרה"ק בתמיה אויף איין שבת, אתי אוירא מהאי גיסא ואוירא מהאי גיסא ומבטל ליה, כאטשיג צוויי שבתים, דריי איז גוט, פיר איז נאך בעסער.

וכאשר שמע הגה"ק מסאטמאר זי"ע סיפור זה לא רצה לקבלו, ואמר כי הוא היה עם הגה"צ מבאגאד במרחץ סאבראנץ ורבינו טייל עמו כל יום וחקר ממנו שיספר לו עובדות מהרה"ק מצאנז, ורבינו אמר בכל יום כשיצאתי עמו לטייל הייתי מבקש ממנו: באגאדער רב דערציילט!, והוא לא פסיק פומיה מלספר הרבה ענינים נפלאים ממה ששמע וראה בצאנז, ולא סיפר לו עובדא זו ואם עובדא זו נכונה ואמיתית בודאי לא היה מסתיר ממני עובדא זו.

אחר שהרה"ק מצאנז זי"ע נסתלק לגנזי מרומים, התחיל הגה"צ מבאגאד לנסוע לבנו בכורו הרה"ק משינאווא זי"ע, ונתקשר אליו בקשר חזק ואמיץ, והגה"צ מפאיע הי"ד סיפר שבמשך כל נסיעותיו לשינאווא יצא שהיה שם במשך כל ימות השנה לסירוגין, ועיין בספר נפלאים מעשיך חלק א' איך שתיאר בגעגועי קודש היו"ט שביעי של פסח בצל הקודש בשינאווא.

וסיפר הגה"צ מפאיע הי"ד, שפעם התבטא הרה"ק משינאווא זי"ע 'איך האב צוויי חסידים אין אונגארין', ואחד מהם מנה את אביו הגה"צ מבאגאד זצ"ל שהיה חסיד נלהב ודבוק לרבו הק' בקטירא דלא פסיק.

עוד סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד, ששמע מאביו הגה"צ מבאגאד זצ"ל שכשנסע בפעם הראשון אל הרה"ק משינאווא זי"ע, נכנס לבית מדרשו והרה"ק עמד אז בתפילת שחרית ואמר השיר של יום רביעי, והרה"ק הרים קולו בשאגת ארי ואמר א-ל נקמות ה' א-ל נקמות הופיע וכו', און ער האט הויך געקלאפט מיט די ציין, וכששמע דיבורים אלו יוצאים מפי כהן גדול משרת ה', וארכבותיו דא לדא נקשו מרוב פחד, מני אז נתקשר לרבו הק' ונתדבק בו.

ומגודל התקשרותו סיפר סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד, שאביו הגה"צ זצ"ל אמר לו שכשהוא מתפלל תפילת שמו"ע ואומר השיבה שופטינו כבראשונה וכו', הוא מכוין על רבו הק' משינאווא זי"ע.

וכן סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד, שאביו זצ"ל אמר לו שכשהיה נוסע לרבו הק' לשינאווא זי"ע לא היה הולך מקודם לטבול במקוה טהרה, כי היה רוצה שרבו יכיר אותו כמו שהוא באמת [ער זאל זעהן אויף מיר אלעס].

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד שאביו הגה"צ מבאגאד זצ"ל נסע אחר חתונתו מביתו למרחקים כדי ללמוד הלכות שחיטה [ואכן היה השו"ב בכפר זלישא ואח"כ בעיירת טעגלאהש עד שנתקבל לרב בבאגאד כאשר מסופר לעיל], ונכנס לרבו הק' משינאווא וביקש ממנו היות שהוא עוד אברך צעיר לימים, על כן הוא מבקש ממנו ברכה שמכיון שנוסע מביתו שיוכל להשמר מכל דבר רע ולא לבוא לידי נסיון, והרה"ק בירכו במאור פנים, וסיפר שבמשך כל עת שהותו במרחקים הרגיש את ברכת רבו הקדוש זי"ע [איך האב געפילט אז ער טראגט מיך אויף די פלייצעס].

אחר הסתלקותו של הרה"ק משינאווא זי"ע נסע להרה"ק רבי משה משינאווא זי"ע שהיה כידוע איש חלש מאוד בגופו, ואכל קימעא ממש מעט מן המעט ואחר כל מאכל הביאו מיד קערה והקיא את כל מה שאכל, עד כדי כך שאחר כל סעודה היה ממש ספק אם מותר לו לברך ברכת המזון, ברם אף על גודל חולשתו היתה עבודתו ותפילתו באש קודש וכל העומד בעזרה היה נבהל ונשתומם שעבודתו למעלה מכוחותיו הדלים ולמעלה מבינת אנוש.

וסיפר הגה"צ מבאגאד זצ"ל שפעם כששבת אצל הרה"ק בשב"ק, וערך שולחנו בליל שב"ק וכשזימר הזמר מנוחה ושמחה וכו' נתלהב הרה"ק ברשפי שלהבת קודש ודחף בכח את השולחן מרוב התלהבות [ער האט א שטופ געגעבן דעם טיש פין גרויס התלהבות], והגה"צ הנ"ל היה מתאר שהיה שולחן ארוך וכבד מאוד שהיה למעלה מכוחותיו של אדם אחד להזיזו ממקומו וק"ו לכוחותיו של הרה"ק זי"ע.

כל בני הרה"ק משינאווא זי"ע היו רגילים לבוא לבאגאד, ולפעמים היו גם שובתים שמה בשבת קודש, ושמעתי ממורי ששמע מאביו שהרה"ק ר' משה משינאווא זי"ע אמר פעם שרוצה להקבר בבאגאד, אמנם לא אסתייעא מילתא כי נפטר על הדרך כשחזר ממדינת וויען, וכן הגה"צ ר' משה לייב מסטריזוב זצ"ל היה בא לבאגאד.

וכמו כן הלך הגה"צ מבאגאד לקבל פני הרה"ק רבי לייבוש טורנער זי"ע בנו של הרה"ק משינאווא זי"ע שהגיע לשבות בעיר באגאד.

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד, שאביו הגה"צ מבאגאד זצ"ל היה תלמיד חביב של הרה"ק הייטב לב זי"ע, והיה הצעיר מבין תלמידיו, וכידוע שמרן הייט"ל היה מקושר בעבותות אהבה לתלמידיו, אמנם חיבה יתירה נודעת לו להגה"צ מבאגאד והיה קורהו בלשון חיבה 'מיין נפש'ל', ופעם בפרוס הימים הנוראים נכנס אל רבו הק' להפרד ממנו ואמר שבדעתו לחזור לביתו לימים הנוראים, אמר לו רבו הק' 'נפש'ל נפש'ל, געזינדיגט האבן מיר אינאיינעם, תשובה טוהן פארסטו דיר אוועק'?, והורה לו להשאר אצלו על הימים הנוראים

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד, שאביו זצ"ל לא שינה ממנהגי רבותיו כזיז כלשהוא ובהם דבק כל ימי חייו. והוא הרי היה תלמיד ממרן הייטב לב זי"ע כידוע, ומנהגו היה להריח בשמים בליל שב"ק אחר אזמר בשבחין, אבל מאידך גיסא היה חסיד מהרה"ק משינאווא זי"ע והוא נהג להריח בשמים קודם אתקינו סעודתא, על כן עשה פשרה לעצמו והריח בשמים אחר אמירת אתקינו סעודתא, וקודם שהתחיל הפיוט אזמר בשבחין, כדי לצאת ידי שניהם.

וכן היה הגה"צ מבאגאד מבטל את עצמו בהתבטלות גמורה לפני כל צדיקי הדור ולא הסתכל על כבודו כלל, ושמעתי ממורי האיך שבימי זקנותו כשכבר היה חלש מאוד נסע על שב"ק לעיר ניר-באטור כדי להסתופף בצל הרה"ק העצי חיים זי"ע.

כן היה דבוק בלב ונפש למרן רבינו הק' מסאטמאר זי"ע אף שהיה מבוגר ממנו בשנים רבות, אעפ"כ התפעל מאוד מגודל קדושתו ועבודתו של רבינו הק' זי"ע, ועיין בס' מש"י (ח"ו עמ' נ"ג) שהגה"צ מבאגאד זצ"ל היה מראשי הרבנים שיצאו להגן על התמנותו של רבינו הק' לאב"ד בעיר סאטמאר ולהדוף את הפושעים שרצו למנוע ולעכב התמנותו של רבינו ע"י מסירה לערכאות.

היה נערץ וחביב בעיני כל צדיקי ומנהיגי דורו, וזכורני שבעיר מולדתי בניר-באטור בנו החסידים קלויז לעצמם כי לא רצו להתפלל ביחד עם האנשים ההמוניים, והגה"צ רבי נפתלי זצ"ל הרב דמתא לא היה ניחא ליה בזה כי הוא רצה שהחסידים והיראים ישפיעו על האנשים הכפריים והבעה"ב, ולכן בעת התייסדות הקלויז היה לו קפידא על זה, ולא בא להתפלל שם, אך כשהגה"צ מבאגאד זצ"ל הגיע לשבות בעיר ניר באטור יצא הגה"צ מבאטור מגדרו, ולכבודו של הגה"צ מבאגאד הגיע להתפלל בליל שב"ק בהקלויז ביחד עם הבאגאדער רב, ודבר זה היה לפלא גדול בעיני העם.

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד שאביו היה כידוע מסתופף אצל מרן הק' מצאנז זי"ע ואצל בניו הקדושים אשר מדת האמת היתה נר לרגליהם, ופעם אמר לו אביו זצ"ל בשברון לבב, ראה בני, בשנים קדמוניות כשבאו להזכיר לפני יהודי א' שהיה צריך להתייצב לצבא הייתי נשבר עד למאוד בקרבי בשביל צרתו של אותו יהודי, עד כדי כך שהרגשתי שזה כואב לי כאילו הוא היה הבן שלי, אמנם אח"כ שכשהגיע הזמן של בניי להתייצב לצבא אז ראיתי שזה כואב לי הרבה יותר ממה שכואב לי כשיהודי אחר צריך להתייצב, והיה מתמרמר על עצמו: קומט אויס אז איך האב מיך אלעמאל גענארט.

גודל מדת האמת של הגה"צ מבאגאד זצ"ל היתה חקוקה בעצמותיו, ועל כן לא היה דעתו יכולה לסבול שום נדנוד שקר וצביעות וכדו', וסיפר לי מורי הי"ד שפעם ראה אביו בעל תפילה אחד שצעק בעת תפילתו בקולי קולות, נענה ואמר: ממה נפשך האב איך הנאה, ווייל אויב מיינט ער דאס ערנסט איז דאך זייער גוט, און אז נישט זאל ער זיך אויסשרייען די גאל.

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד היה אומר בשם אביו זצ"ל שהיה מרגלא בפומיה בשם צדיקים לפרש הפסוק (שמות לד יז) אלהי מסיכה לא תעשה לך, דהיינו אנגעגאסענע פרומקייט פי' השיכורים שמתחילין לדבר מעבדות ה' 'אין דעמאלטס ווערט ער פרום לא תעשה לך, כי אינו ממדת האמת.

מורי הגה"צ מפאיע הי"ד סיפר שאביו הגה"צ מבאגאד צ"ל היה בעל תפילה נעים, ובסוף ימיו הפסיק להתפלל לפני התיבה כי חשש אולי יש לו איזה פניה בזה, מכיון שהאנשים היו נהנים לשמוע קולו הנעים והנפלא.

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד שאביו זצ"ל גדר בעדו שלא היה מדבר בשבת קודש שום דבר חול, והיה מקיים מנהג זה בכל כוחו בכל מצב ובכל שעה.

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד אמר על אביו זצ"ל שהיה מסגף עצמו בהרבה סיגופים, כגון מעולם לא חיכך עצמו אשר הוא כידוע סיגוף גדול, ומעולם לא השעין עצמו על משענת הכסא, ואפי' בסוף ימיו כאשר נחלה והוצרכו להוליכו בשבת [פר' נח שנת תרצ'ג] עם אויטא לדעברעצין להשפיטאל ל"ע לא רצה בשום אופן לסמוך עצמו על המשענת.

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד שאביו הגה"צ מבאגאד זצ"ל פירש מה שאנו אומרים בתפילת ראש השנה בפיוט לאל עורך דין וכו' ליודע מחשבות ביום דין - לכובש כעסו בדין, שכיון שהקב"ה יודע מחשבות אדם ותחבולותיו, על כן מי כמוהו יודע שאדם להבל דמה, וזהו מליצה ישרה לאדם ביום הדין, ועל כן הוא כובש כעסו ביום דין, ודפח"ח.

סיפר רבי יעקב יוסף לעפקאוויטש ע"ה שפע"א היה הגה"צ מבאגאד זצ"ל זקוק למעות כשעמד להשיא א' מבניו, אז נסע ממקום למקום לאסוף כספים והגיע לכפר אירבע שבו דר זקיני הנ"ל וזקיני קיבלו בכבוד הראוי, והוא אסף שם כסף לצרכו, וביום מן הימים אמר הגה"צ מבאגאד לזקיני בתמימותו ובענוות צדקו: ר' יעקב יוסף איך מיין א ס'איז גענוג, כי עשה חשבון לעצמו כי יש לו כבר את הסכום הדרוש לצרכי הנישואין, ולא רצה להתבטל יותר מלימודו, וזקיני היה מספר ברוב התפעלות מגדולת צדקתו וישרות דרכיו.

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד שבני קהילת קאליב רצו לקבל את אביו הגה"צ מבאגאד זצ"ל לרב ואב"ד בעירם, אמנם מששמעו שטפלי רברבי תליא ביה לא רצו לקבלו, כי הבינו שהוא יהיה לעול ולמשא על הוצאות הקהילה, וע"כ לקחו במקומו את הגה"צ הבאר מנחם מקאליב זצ"ל שלא היה לו בנים ל"ע, וכך יוקל עליהם עול ההוצאות.

סיפר הגה"צ מפאיע הי"ד סיפר לי שכשנסתלק אביו זצ"ל [בליל שב"ק ו' חשון שנת תרצ"ג] ערך הגה"צ הבאר מנחם זצ"ל מקאליב ההקפות סביב קברו וכן הספידוהו תמרורים, והיה נשבר לרסיסים מהסתלקותו של האי גאון וצדיק, וביחד עם בית ישראל ביכה את השריפה אשר שרף ה'.

הגה"צ רבי משה בער וויינבערגער זצ"ל אב"ד פאיע-וומ"ס סיפר שכשנסתלק זקינו מבאגאד נסע הגה"ק מסאטמאר זי"ע לבכותו ולהספידו, ובאותו מעמד הספיד גם את הרה"ק מנאסאד שנסתלק ביום י"א אלול תרצ"ב, והיות שהגה"ק מסאטמאר שהה אז בארה"ק ולא הספידו כהלכה, וביכה את הני תרי אריוותא שיצאו מבית מדרשו של הרה"ק הדברי חיים ולא הניחו דוגמתם, ואמר שעתה נח נפשי' של מרן הק' מצאנז בהלקח מעמנו שני הצדיקים מגדולי חסידיו.

שבתי משורר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 285
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 15, 2011 2:43 pm

הדרת פניו הטהורים של הרה"ק מבאגאד

תגובהדורך שבתי משורר » דינסטאג יולי 23, 2013 1:37 pm

הדרת פניו הטהורים של הרה"ק מבאגאד
צוגעלייגטע
באגאד.jpg
הרה"ק מבאגאד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג יולי 23, 2013 2:14 pm

אשכול על נכדו הרב מפאיע-וומ"ס ז"ל:
viewtopic.php?p=299255#p299255

ועי' שם:
viewtopic.php?p=299657#p299657

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג דעצמבער 19, 2013 10:49 am

מיללער האט געשריבן:אשכול על נכדו הרב מפאיע-וומ"ס ז"ל:
viewtopic.php?p=299255#p299255

ועי' שם:
viewtopic.php?p=299657#p299657


אין די צייטונגס-שניט דארט, ווערן אויסגערעכנט די קינדער פונעם באגאדער רב זענען געווען כדלהלן:

א. בנו רבי יחזקאל שרגא הי"ד אב"ד פאיע
ב. חתנו רבי יהושע העשיל לאנדא אב"ד וויטקא
ג. חתנו רבי אליעזר ליבער לעזער ממ. סאלקא (נכד הרה"ק משינאווא זצ"ל)

איך זעה דא אז דער באגאדער רב האט געהאט אן איידעם (בזוו"ר) רבי אברהם יודא שפרייער פון נירעדהאז.

איז געווען נאך קינדער? זענען דא אייניקלעך כהיום פונעם באגאדער רב, נישט דורך דעם פאיע רב?

ראש הקהל
שר חמש מאות
תגובות: 812
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 1:36 pm

תגובהדורך ראש הקהל » דאנארשטאג דעצמבער 19, 2013 1:59 pm

יא.

הגאון רבי יהושע גרינוואלד זצ"ל אב"ד חוסט, בעל שו"ת חסד יהושע. שם אשתו בזיווג שני, הרבנית חיה הענטשע פעסיל ע"ה
היה חתן (בזיווג שני) הגה"צ רבי שמעון פריעדלאנדער זצ"ל [בן הגה"צ השערי הישר מליסקא זצ"ל]. שם אשתו מרת מלכה ע"ה
והוא היה חתן בזיווגו הראשון הגה"צ רבי שלמה יהודה לייב וויינבערגער זצ"ל אב"ד באגאד.

ולא נשאר מהגאון בעל חסד יהושע ז"ל רק בת אחת בשם הרבנית שרה תליט"א שנולדה ממנו בזיווג זה,
והיא אשת הגה"צ רבי פנחס דוד הלוי הורוויץ שליט"א האדמו"ר מבאסטאן ואב"ד חוסט,
והוא זכה להעמיד בית נאמן בישראל, ויש לו הרבה ילדים קע"ה. בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות.

מרת מלכה ע"ה בת הגה"צ מבאגאד זצ"ל נפטרה בצעירתה, ומנו"כ בליסקא.
חוץ מבתה חיה הענטשע פעסיל ע"ה שניצל עצמה מאוישוויץ, היתה לה עוד בת בשם שרה חנה ע"ה הי"ד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג דעצמבער 19, 2013 2:24 pm

תודה רבה!

ראש הקהל האט געשריבן:מרת מלכה ע"ה בת הגה"צ מבאגאד זצ"ל נפטרה בצעירתה, ומנו"כ בליסקא.
חוץ מבתה חיה הענטשע פעסיל ע"ה שניצל עצמה מאוישוויץ, היתה לה עוד בת בשם שרה חנה ע"ה הי"ד

מלכה היתה אשת מי? ובתה הנ"ל אשת מי?

ראש הקהל
שר חמש מאות
תגובות: 812
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 1:36 pm

תגובהדורך ראש הקהל » דאנארשטאג דעצמבער 19, 2013 3:00 pm

עוד הפעם בבהירות.

מלכה ע"ה היתה אשת רבי שמעון פריעדלאנדער זצ"ל. ונפטרה בצעירתה. ומנו"כ בליסקא,
ובתה חיה הענטשע פעסיל ע"ה אשת הגאון בעל חסד יהושע מחוסט ז"ל, מנו"כ בהר המנוחות. הוא מזכירה באחד מכרכי שו"ת חסד יהושע.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 30, 2013 9:47 am

מיללער האט געשריבן:איך זעה דא אז דער באגאדער רב האט געהאט אן איידעם (בזוו"ר) רבי אברהם יודא שפרייער פון נירעדהאז.


מציבת מרת שרה ב"ר אברהם יהודא שפרייער, אשת ר' חיים שמחה בונם הירש, בזוו"ר אשת ר' אברהם משה גרין הי"ד - י"ט כסלו תשס"ז
viewtopic.php?p=781994#p781994

ראש הקהל
שר חמש מאות
תגובות: 812
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 1:36 pm

תגובהדורך ראש הקהל » מאנטאג דעצמבער 30, 2013 12:42 pm

ואלה שמות יוצ"ח הרב מבאגאד זצ"ל ואשתו מרת טויבא ע"ה

א. בתו אסתר מרים אשת רבי יהושע העשיל לאנדא אב"ד וויטקא ואח"כ בנירעדהאז
ב. בנו שמואל צבי מק"ק טשעטשאוויץ, אשתו מרת ברכה מלכה ע"ה בת ר' יעקב יוסף גוטמאן ז"ל מפרעשוב
ג. בתו סימא אשת ר' אליעזר ליבער לעזער הלברשטאם מק"ק מאטא סאלקא-בן ר' שמואל שמחה לעזער מפרעמישלא, חתן ר' פנחס פרענקל תאומים אב"ד ביקאווסק וציעשנוב, חתנו הראשון של הדברי יחזקאל משינאווא ז"ל
ד. בתם ??? אשת ר' יואל הירש ז"ל ממאטא סאלקא ואח"כ בניו יארק נפטר בלי זש"ק.
ה. בתם דרעזיל אשת ר' פיוויש האלפרין מק"ק פעלדיהאז-נכד השפת אמת מברעזאן ור' אשר מראפשיץ ז"ל
ו. בתם ??? אשת בזיוו"ר ר' אברהם יהודה שפרייער מנירעדהאז בעמח"ס מנחת יהודה. ובזיוו"ש אשת ר' דוד טייטלבוים אב"ד נאדי-עטשעד - בן ר' אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבאסאוו, בנו בכורו של הייטב לב זצ"ל.
ז. בנו ר' אליעזר אב"ד לעטא, חתן הגאון ר' שאול ראזענבערג זצ"ל אב"ד ראצפערטה
ח. בתו מלכה ע"ה אשת רבי שמעון פריעדלאנדער זצ"ל בן אדמו"ר השערי הישר מליסקא זצ"ל
ט. בנו ר' יחזקאל שרגא אב"ד פאיע, נשא בת אחותו מרת חיה דרעזיל ע"ה הי"ד בתו היחידה של אחותו וגיסו הרב מוויטקא הי"ד.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג מארטש 17, 2015 12:02 pm

ראש הקהל האט געשריבן:ואלה שמות יוצ"ח הרב מבאגאד זצ"ל ואשתו מרת טויבא ע"ה

א. בתו אסתר מרים אשת רבי יהושע העשיל לאנדא אב"ד וויטקא ואח"כ בנירעדהאז
ב. בנו שמואל צבי מק"ק טשעטשאוויץ, אשתו מרת ברכה מלכה ע"ה בת ר' יעקב יוסף גוטמאן ז"ל מפרעשוב
ג. בתו סימא אשת ר' אליעזר ליבער לעזער הלברשטאם מק"ק מאטא סאלקא-בן ר' שמואל שמחה לעזער מפרעמישלא, חתן ר' פנחס פרענקל תאומים אב"ד ביקאווסק וציעשנוב, חתנו הראשון של הדברי יחזקאל משינאווא ז"ל
ד. בתם ??? אשת ר' יואל הירש ז"ל ממאטא סאלקא ואח"כ בניו יארק נפטר בלי זש"ק.
ה. בתם דרעזיל אשת ר' פיוויש האלפרין מק"ק פעלדיהאז-נכד השפת אמת מברעזאן ור' אשר מראפשיץ ז"ל
ו. בתם ??? אשת בזיוו"ר ר' אברהם יהודה שפרייער מנירעדהאז בעמח"ס מנחת יהודה. ובזיוו"ש אשת ר' דוד טייטלבוים אב"ד נאדי-עטשעד - בן ר' אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבאסאוו, בנו בכורו של הייטב לב זצ"ל.
ז. בנו ר' אליעזר אב"ד לעטא, חתן הגאון ר' שאול ראזענבערג זצ"ל אב"ד ראצפערטה
ח. בתו מלכה ע"ה אשת רבי שמעון פריעדלאנדער זצ"ל בן אדמו"ר השערי הישר מליסקא זצ"ל
ט. בנו ר' יחזקאל שרגא אב"ד פאיע, נשא בת אחותו מרת חיה דרעזיל ע"ה הי"ד בתו היחידה של אחותו וגיסו הרב מוויטקא הי"ד.

געווען אויך אן איידעם קטינא א זון פונעם חוסטער דיין, דער ראש הקהל ווייסט אפשר מער פרטים?

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5322
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » דינסטאג מארטש 17, 2015 1:32 pm

מצבתו בביה"ח בניר-באגאד
צוגעלייגטע
IMG_1421.JPG

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9192
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דינסטאג מארטש 17, 2015 1:40 pm

מיללער האט געשריבן:
ראש הקהל האט געשריבן:ואלה שמות יוצ"ח הרב מבאגאד זצ"ל ואשתו מרת טויבא ע"ה

א. בתו אסתר מרים אשת רבי יהושע העשיל לאנדא אב"ד וויטקא ואח"כ בנירעדהאז
ב. בנו שמואל צבי מק"ק טשעטשאוויץ, אשתו מרת ברכה מלכה ע"ה בת ר' יעקב יוסף גוטמאן ז"ל מפרעשוב
ג. בתו סימא אשת ר' אליעזר ליבער לעזער הלברשטאם מק"ק מאטא סאלקא-בן ר' שמואל שמחה לעזער מפרעמישלא, חתן ר' פנחס פרענקל תאומים אב"ד ביקאווסק וציעשנוב, חתנו הראשון של הדברי יחזקאל משינאווא ז"ל
ד. בתם ??? אשת ר' יואל הירש ז"ל ממאטא סאלקא ואח"כ בניו יארק נפטר בלי זש"ק.
ה. בתם דרעזיל אשת ר' פיוויש האלפרין מק"ק פעלדיהאז-נכד השפת אמת מברעזאן ור' אשר מראפשיץ ז"ל
ו. בתם ??? אשת בזיוו"ר ר' אברהם יהודה שפרייער מנירעדהאז בעמח"ס מנחת יהודה. ובזיוו"ש אשת ר' דוד טייטלבוים אב"ד נאדי-עטשעד - בן ר' אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבאסאוו, בנו בכורו של הייטב לב זצ"ל.
ז. בנו ר' אליעזר אב"ד לעטא, חתן הגאון ר' שאול ראזענבערג זצ"ל אב"ד ראצפערטה
ח. בתו מלכה ע"ה אשת רבי שמעון פריעדלאנדער זצ"ל בן אדמו"ר השערי הישר מליסקא זצ"ל
ט. בנו ר' יחזקאל שרגא אב"ד פאיע, נשא בת אחותו מרת חיה דרעזיל ע"ה הי"ד בתו היחידה של אחותו וגיסו הרב מוויטקא הי"ד.

געווען אויך אן איידעם קטינא א זון פונעם חוסטער דיין, דער ראש הקהל ווייסט אפשר מער פרטים?


איר מיינט אפשר אן 'אייניקל' פונם חוסטער דיין
דער חוסטער דיין בעל רחמי האב האט נאר געהאט צוויי זון ר' דוד אלי' און ר' ישראל יצחק (אולי איז ר' ישראל יצחק געווען דער איידעם?), גם יש קצת מרחק בשנים

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 18, 2015 11:16 am

שבתי משורר האט געשריבן:עיין בספר נפלאים מעשיך חלק א' בסיפורי הרה"ק ראצפערט שאביו הגה"צ מבאגאד זצ"ל היה מקודם השו"ב בעיירת טעגלהש, ואז לא היה רב ששימש כאב"ד שם. והגה"צ רבי אהרן ישעי' פיש זצ"ל אב"ד האדאס בעמח"ס פרח מטה אהרן היה דר אז בעיירת טעגלאהש, ובאותו זמן נתקבל הגה"צ רבי אהרן ישעי' לרב ואב"ד בכפר האדאס, והיות שהאדאס היה מקום קטן ועני, חשבו הרבה אנשים מבני קהילת טעגלאהש שלא יעזוב את טעגלאהש שהיא מלאה חכמים וסופרים בעד שכר פעוט לילך לדור בהאדאס, ולזה אמרו שבוודאי עושה תחבולה שרוצה שיכבדו אותו בגינוני רב כגון שיקראו אותו לתורה בתואר 'מורה מורינו' שבו נתכבדו רק רבני ודייני העיר וכך ישאר בטעגלאהש עם תואר זו, על כן טענו שאין לקרותו בתואר זו עד שיקבע מושבו בהאדאס, ונתהווה מזה מחלוקת כי חלק מבני הקהילה טענו שהיא פגיעה בכבוד התורה, אז החליטו ביניהם שיבואו ויציעו את טענותיהם לזקיני הק’ רבי הערצקא זי"ע, וכדבריו כן יעשו.



היום שמעתי את הסיפור הנ"ל עם שינוים:
בעת אשר שימש רבי שלמה לייב כשו"ב בעיר טעגלאש היה גר שם הרה"ק רבי אהרן ישעי' פיש שאח"כ נעשה אב"ד האדאס, ובזמן ההוא עדיין היה יושב שם בטעגלאש על שלחן חותנו, וכשנתקבל לאב"ד האדאס לא עבר תיכף לישב על כס הרבנות אבל חותנו בטעגלאש רצה שכשעולה לתורה יקראוהו בתואר "מורה מורינו" כמו שהיה נהוג אצל רבנים אחרי שכבר נתקבל לרבנות. הראש הקהל בטעגלאש אז היה שמו ר' משה גראס והוא לא הסכים עם חותנו של הרב מהאדאס ולא רצה שיקראוהו "מורה מורינו" עד שיעבור לישב על כס הרבנות ונעשה מזה מחלוקת. בני העיר שהיו חסידים של הצדיק רבי הירצקא מראצפערט זצ"ל עברו אצלו ורצו שיפסוק להם עם מי הצדק ולא רצה להתערב.
רבי שלמה לייב היה פעם הבעל קורא שם בטעגלאש ומעצמו קרא להרב מהאדאס לעלות לתורה וכבדוהו בתואר "מורה מורינו" על אפו של הראה"ק וחרה אפו וקנסוהו קהל שלא ישלמו לו משכורתו על השחיטה, והמחלוקת ללהב יצאה ועוד הפעם נסעו להרה"ק מראצפערט שיפסוק להם מה לעשות אחרי שכבר נעשה מזה מריבה ולהשו"ב קפחו ממשכורתו.
רבי הירצקא'לע כששמע את טענותיהם פסק להם ששלשתן יקרואוהו "מורה מורינו" גם להרב מהאדאס, גם לרבי שלמה לייב אחרי שמסר עצמו לכבוד התורה, וגם להראש הקהל. ולפלא שלשתן נתקבלו אח"כ לרבנים, רבי אהרן ישעי' כאמור עבר להאדאס, רבי שלמה לייב נתקבל אח"כ כרב בבאגאד והראה"ק רבי משה גראס נעשה אח"כ הרב בעיר בירקענוי (?).
כששאלו אח"כ את רבי הירצקא'לע למה לא פסק להם בפעם הראשון, אמר שמן הדין אין בית דין נזקקין לטענה של פחות משוה פרוטה, וכל ה"מורה מורינו" אינו שוה פרוטה.. אבל אחרי כך שהשו"ב אבד את פרנסתו בשביל זה הצריך להתערב.


-

ווייסט איינער ווער דער רבי משה גראס הנ"ל איז געווען?

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5322
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך מארטש 18, 2015 12:26 pm

מיללער האט געשריבן:ווייסט איינער ווער דער רבי משה גראס הנ"ל איז געווען?

הא לפניכם העובדא מספר 'קול רנה' - ראצפערטא (ברוקלין נ.י. תשע"ג)
צוגעלייגטע
IMG_9176.JPG
IMG_9177.JPG

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 18, 2015 12:34 pm

יציב פתגם האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:ווייסט איינער ווער דער רבי משה גראס הנ"ל איז געווען?

הא לפניכם העובדא מספר 'קול רנה' - ראצפערטא (ברוקלין נ.י. תשע"ג)

יישר כח גדול

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג אוקטובער 29, 2015 11:52 am

יהיה כן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
ראש הקהל האט געשריבן:ואלה שמות יוצ"ח הרב מבאגאד זצ"ל ואשתו מרת טויבא ע"ה

א. בתו אסתר מרים אשת רבי יהושע העשיל לאנדא אב"ד וויטקא ואח"כ בנירעדהאז
ב. בנו שמואל צבי מק"ק טשעטשאוויץ, אשתו מרת ברכה מלכה ע"ה בת ר' יעקב יוסף גוטמאן ז"ל מפרעשוב
ג. בתו סימא אשת ר' אליעזר ליבער לעזער הלברשטאם מק"ק מאטא סאלקא-בן ר' שמואל שמחה לעזער מפרעמישלא, חתן ר' פנחס פרענקל תאומים אב"ד ביקאווסק וציעשנוב, חתנו הראשון של הדברי יחזקאל משינאווא ז"ל
ד. בתם ??? אשת ר' יואל הירש ז"ל ממאטא סאלקא ואח"כ בניו יארק נפטר בלי זש"ק.
ה. בתם דרעזיל אשת ר' פיוויש האלפרין מק"ק פעלדיהאז-נכד השפת אמת מברעזאן ור' אשר מראפשיץ ז"ל
ו. בתם ??? אשת בזיוו"ר ר' אברהם יהודה שפרייער מנירעדהאז בעמח"ס מנחת יהודה. ובזיוו"ש אשת ר' דוד טייטלבוים אב"ד נאדי-עטשעד - בן ר' אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבאסאוו, בנו בכורו של הייטב לב זצ"ל.
ז. בנו ר' אליעזר אב"ד לעטא, חתן הגאון ר' שאול ראזענבערג זצ"ל אב"ד ראצפערטה
ח. בתו מלכה ע"ה אשת רבי שמעון פריעדלאנדער זצ"ל בן אדמו"ר השערי הישר מליסקא זצ"ל
ט. בנו ר' יחזקאל שרגא אב"ד פאיע, נשא בת אחותו מרת חיה דרעזיל ע"ה הי"ד בתו היחידה של אחותו וגיסו הרב מוויטקא הי"ד.

געווען אויך אן איידעם קטינא א זון פונעם חוסטער דיין, דער ראש הקהל ווייסט אפשר מער פרטים?


איר מיינט אפשר אן 'אייניקל' פונם חוסטער דיין
דער חוסטער דיין בעל רחמי האב האט נאר געהאט צוויי זון ר' דוד אלי' און ר' ישראל יצחק (אולי איז ר' ישראל יצחק געווען דער איידעם?), גם יש קצת מרחק בשנים


אינעם נייעם גליון "עלי זכרון" פון הרב קינסטליכער טרעפן מיר די פרטים פון דעם איידעם פונעם באגאדער רב ממשפחת קטינא

דאס איז געווען רבי שלום קטינא, און ער שרייבט אז זיין פאטער האט געהייסן רבי משה אריה קטינא דומ"ץ בן רבי יעקב קטינא מחוסט בעל רחמי האב - די ווייב פון רבי שלום איז געווען הרבנית רחל חנה בתו של הגה"צ רבי שלמה לייב וויינבערגער אב"ד ניר-באגאד

פלאחותיך
שר חמש מאות
תגובות: 642
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 10, 2014 1:57 pm

תגובהדורך פלאחותיך » דינסטאג נובעמבער 01, 2016 9:39 am

ראש הקהל האט געשריבן:ואלה שמות יוצ"ח הרב מבאגאד זצ"ל ואשתו מרת טויבא ע"ה

ו. בתם ??? אשת בזיוו"ר ר' אברהם יהודה שפרייער מנירעדהאז בעמח"ס מנחת יהודה. ובזיוו"ש אשת ר' דוד טייטלבוים אב"ד נאדי-עטשעד - בן ר' אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבאסאוו, בנו בכורו של הייטב לב זצ"ל.


בתם צפורה אשת בזיוו"ר ר' אברהם יהודה שפרייער מנירעדהאז בעמח"ס מנחת יהודה
אז ס'גייט ניט ווי עס וויל זאך, זאל זיך ווילן ווי ס'גייט זאך

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1117
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » מיטוואך אוגוסט 15, 2018 11:43 am

ס'קוקט מיר אויס פון דעי רעקארד אז באגאדער רב האט געהאט א קינד פון זיין זיווג ראשון וואס האט געהייסן חיה, ווייסט איינער ווער זי איז געווען און מיט וועמען זי האט חתונה געהאט?
צוגעלייגטע
באגאד.PNG
באגאד.PNG (8.55 KiB) געזעהן 293 מאל

ביידעלע
שר העשר
תגובות: 43
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 31, 2018 11:38 am

תגובהדורך ביידעלע » דאנארשטאג אוגוסט 16, 2018 10:31 pm

שבתי משורר האט געשריבן:
הגה"צ ר' שלמה יהודה לייב הנ"ל וויינבערגער אבד"ק ניר-באגאד נולד בעיר ווערעצקיא ביום שישי או ליל שבת קודם חצות כ"ג תשרי שנת תרט"ז (ולמספרם 5/10/1855) ונקרא על שם זקינו הגאון הקדוש ר' שלמה יהודה לייב מאייער זצ"ל מווערעצקיא שנפטר לא מכבר בשנת תרי"ד
.

כבוד ר' שבתי מאין לך זה שהגה"צ מבאגאד זצ"ל נולד בווערצקי? הלא הוריו גרו בסוואליווא, וגם זקינו הר"ר שלמה יודא מאייער גר בסוואליווא ונפטר שם בחודש תמוז תרט"ו כנראה מהציבה שם.
https://kehilalinks.jewishgen.org/Svaly ... igious.htm
גם אני מתמה על התוארים הגדולים על זקינו הר"ר שלמה יודא הנ"ל (אשר הוא גם זקיני) שכנראה לא היה רב או דומ"ץ וכו', בוודאי היה אדם חשוב אבל תוארים כזו היו כותבים על הישמח משה או על השר שלום מבעלז זצ"ל אשר נפטרו בערך אותן שנים אבל לא על כל אדם חשוב אשר היו הרבה כהם בימים ההם. ??

mar0was
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2009 9:44 am

תגובהדורך mar0was » פרייטאג אוגוסט 17, 2018 1:35 pm

ביידעלע האט געשריבן:
שבתי משורר האט געשריבן:
הגה"צ ר' שלמה יהודה לייב הנ"ל וויינבערגער אבד"ק ניר-באגאד נולד בעיר ווערעצקיא ביום שישי או ליל שבת קודם חצות כ"ג תשרי שנת תרט"ז (ולמספרם 5/10/1855) ונקרא על שם זקינו הגאון הקדוש ר' שלמה יהודה לייב מאייער זצ"ל מווערעצקיא שנפטר לא מכבר בשנת תרי"ד
.

כבוד ר' שבתי מאין לך זה שהגה"צ מבאגאד זצ"ל נולד בווערצקי? הלא הוריו גרו בסוואליווא, וגם זקינו הר"ר שלמה יודא מאייער גר בסוואליווא ונפטר שם בחודש תמוז תרט"ו כנראה מהציבה שם.
https://kehilalinks.jewishgen.org/Svaly ... igious.htm
גם אני מתמה על התוארים הגדולים על זקינו הר"ר שלמה יודא הנ"ל (אשר הוא גם זקיני) שכנראה לא היה רב או דומ"ץ וכו', בוודאי היה אדם חשוב אבל תוארים כזו היו כותבים על הישמח משה או על השר שלום מבעלז זצ"ל אשר נפטרו בערך אותן שנים אבל לא על כל אדם חשוב אשר היו הרבה כהם בימים ההם. ??

איר זענט זיכער אז די מציבה פון ר' שלמה יהודה ב"ר צבי - תמוז תרט"ו איז ר' שלמה יודא מאייער הנ"ל?
ווי איז בכלל די מקור אז ר' שלמה יודא מאייער האט געוואוינט אין סוואליווא?
אויב האט ער טאקע געוואוינט אין סוואליווא, פארוואס שרייבט מען אויף אים מווערעצקי?
עיין באשכול רבי שלמה יהודה לייב מאיער זי"ע מווערעצקיא פאר מער פרטים איבער אים.

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1117
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » דינסטאג אוגוסט 28, 2018 10:20 pm

דרךהמלך האט געשריבן:ס'קוקט מיר אויס פון דעי רעקארד אז באגאדער רב האט געהאט א קינד פון זיין זיווג ראשון וואס האט געהייסן חיה, ווייסט איינער ווער זי איז געווען און מיט וועמען זי האט חתונה געהאט?

ראיתי מובא סיפור שהבאגאדער רב היה אצל הרה"ק מצאנז אחר פטירת זוגתו, אמנם לפי הרעקארד הנ"ל נמצא שלא מתה קודם שנת תרל"ח,

ביידעלע
שר העשר
תגובות: 43
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 31, 2018 11:38 am

תגובהדורך ביידעלע » מיטוואך אוגוסט 29, 2018 9:02 am

mar0was האט געשריבן:
ביידעלע האט געשריבן:
שבתי משורר האט געשריבן:
הגה"צ ר' שלמה יהודה לייב הנ"ל וויינבערגער אבד"ק ניר-באגאד נולד בעיר ווערעצקיא ביום שישי או ליל שבת קודם חצות כ"ג תשרי שנת תרט"ז (ולמספרם 5/10/1855) ונקרא על שם זקינו הגאון הקדוש ר' שלמה יהודה לייב מאייער זצ"ל מווערעצקיא שנפטר לא מכבר בשנת תרי"ד
.

כבוד ר' שבתי מאין לך זה שהגה"צ מבאגאד זצ"ל נולד בווערצקי? הלא הוריו גרו בסוואליווא, וגם זקינו הר"ר שלמה יודא מאייער גר בסוואליווא ונפטר שם בחודש תמוז תרט"ו כנראה מהציבה שם.
https://kehilalinks.jewishgen.org/Svaly ... igious.htm
גם אני מתמה על התוארים הגדולים על זקינו הר"ר שלמה יודא הנ"ל (אשר הוא גם זקיני) שכנראה לא היה רב או דומ"ץ וכו', בוודאי היה אדם חשוב אבל תוארים כזו היו כותבים על הישמח משה או על השר שלום מבעלז זצ"ל אשר נפטרו בערך אותן שנים אבל לא על כל אדם חשוב אשר היו הרבה כהם בימים ההם. ??

איר זענט זיכער אז די מציבה פון ר' שלמה יהודה ב"ר צבי - תמוז תרט"ו איז ר' שלמה יודא מאייער הנ"ל?
ווי איז בכלל די מקור אז ר' שלמה יודא מאייער האט געוואוינט אין סוואליווא?
אויב האט ער טאקע געוואוינט אין סוואליווא, פארוואס שרייבט מען אויף אים מווערעצקי?
עיין באשכול רבי שלמה יהודה לייב מאיער זי"ע מווערעצקיא פאר מער פרטים איבער אים.

אוודאי בין איך נישט זיכער, איך פרוביר נאר צו דערגיין די פאקטן. דאס איז קלאר אז ר' שמואל האט געוואוינט אין סוואליווע, מן הסתם ווייל ער איז דארט געווען אן איידעם, און אין סוואליווע איז דאך דא די מציבות פון ר' שלמה יודא מאייער וזגתו מרת דרעזל.
דאס וואס מען שרייבט ר' שלמה לייב מווערצקי דאס איז דאך מיין קשיא און איך מיין אז עס איז א טעות.
בדרך אגב אין דעם ספר כנפי יונה ווערט אנגעגעבן עטליכע מאל אז ר' שלמה לייב האט געהייסן "ווייזער" און דאס איז דאך זיכער א טעות. און לדעתי איז ווערצקי אויך א טעות.

ביידעלע
שר העשר
תגובות: 43
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 31, 2018 11:38 am

תגובהדורך ביידעלע » מיטוואך אוגוסט 29, 2018 9:28 am

דרךהמלך האט געשריבן:
דרךהמלך האט געשריבן:ס'קוקט מיר אויס פון דעי רעקארד אז באגאדער רב האט געהאט א קינד פון זיין זיווג ראשון וואס האט געהייסן חיה, ווייסט איינער ווער זי איז געווען און מיט וועמען זי האט חתונה געהאט?

ראיתי מובא סיפור שהבאגאדער רב היה אצל הרה"ק מצאנז אחר פטירת זוגתו, אמנם לפי הרעקארד הנ"ל נמצא שלא מתה קודם שנת תרל"ח,


כבר הקשיתי לשאול על סיפור זו כמה שאלות!
הסיפור שמעתי מאחד שראה זאת במכתב שכתב הרב מפאיע ז"ל. והסיפור הוא שהרב מ'באגאד זצ"ל נשאר אלמן צעיר מזוגתו הראשונה, ואז נסע לצאנז והחליט לישב שם עד שהרה"ק מצאנז זי"ע ידבר עמו לחפש שידוך אחר. וישב שם כמה חדשים וכיון שהי' אז בשנת אבל ל"ע היה לו זכיה להיות בעל תפילה אצל הדברי חיים אע"פ שהי בגיל צעיר. ואחד מהימים של ימי חנוכה קרא לו הד"ח ויעץ לו לבקש שידוך מחדש ואז נשא את זוגתו השניה, ע"כ בערך מהמכתב.

ויש לי ע"ז כמה שאלות
1) כי הלא אביו הר"ר שמואל נפטר בשנת תרמ"ו כנראה מהמציבה מסוואליווע, ואולי הד"ח כבר נפטר בשנת תרל"ו. ואמו מרת רבקה האריכה ימיה הרבה שנים יותר מזה.
2) לפני שתי שנים בערך יצא לאור ע"י מכון אבותינו קונטרס מכל המציבות של עיר טעטש, ושם נמצא המציבה של אשתו הראשונה של הרב מ'באגאד וזה לשון המציבה פ"נ אשה צנועה מרת יענטי בת מוהרר משה דוב מו"ץ נפטרה ה' תמוז תרל"ח לפק תנצבה.
וכהראיתי זאת לאחד מהנכדי של פאיע רב טען שמן הסתם כתב תרל"ה ולא תרל"ח. אבל יש לי גם הרעקארד של בפטירה ושם כתב ג"כ
Jento Landou 7/5/1878 וזהו בדיוק יום ה' תמוז תרל"ח.
ולאחר שמע"כ הביא הרעקארד שבח' חשון תרל"ח נולדו להם בת, זהו ג"כ סמוכין לדבר שנפטרה בחודש תמוז תרל"ח.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25269
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך אוגוסט 29, 2018 11:35 am

אמרתי להעלות פה קטע העתקה משיחת הרה"ח ר' חיים שמעון וויינבערגער ע"ה משנת תשמ"ז אודות דודו הרה"ג רבי שלמה לייב מבאגאד זצ"ל, וגם הוא מזכיר את העובדא שדודו השתהה במחיצת רבו הגדול מצאנז לאחר שנפטרה עליו זוגתו הראשונה - שעפ"י המסמכים החדשים שנמצאו צריך עיון בזה - ושמא היה זה אצל הגה"ק משינאווא זצ"ל ונתחלפו להם גופיה דעובדא היכי הוי:

הגה"ק רבי שלמה לייב וויינבערגער זצ"ל אב"ד באגאד –

הבאגאדער רב היה קודם שו"ב בעיר טעגלאש, בזוו"ר היה חתנו של רבי משה בער לאנדא דומ"ץ ווערעצקי ואשתו נפטרה כשנה לאחרי חתונתו, כשנתאלמן עבר לצאנז ושהה שם ששה חדשים בצלו של מרן בעל דברי חיים זצ"ל אח"כ נשא בשנית את בתו של רבי אברהם יצחק טויב בנו של הרה"ק רבי אהרן צבי מבריד זצ"ל. לימים השתדך עם חותנו בזוו"ר כשבנו של הווערעצקיער דיין – הגה"צ רבי יהושע העשל לאנדא אב"ד וויטקא נעשה חתנו.
בעת אשר שימש כשו"ב בעיר טעגלאש היה גר שם הרה"ק רבי אהרן ישעי' פיש שאח"כ נעשה אב"ד האדאס, ובזמן ההוא עדיין היה יושב שם בטעגלאש על שלחן חותנו, וכשנתקבל לאב"ד האדאס לא עבר תיכף לישב על כס הרבנות אבל חותנו בטעגלאש רצה שכשעולה לתורה יקראוהו בתואר "מורה מורינו" כמו שהיה נהוג אצל רבנים אחרי שכבר נתקבל לרבנות. הראש הקהל בטעגלאש אז היה שמו ר' משה גראס והוא לא הסכים עם חותנו של הרב מהאדאס ולא רצה שיקראוהו "מורה מורינו" עד שיעבור לישב על כס הרבנות ונעשה מזה מחלוקת. בני העיר שהיו חסידים של הצדיק רבי הירצקא מראצפערט זצ"ל עברו אצלו ורצו שיפסוק להם עם מי הצדק ולא רצה להתערב.
רבי שלמה לייב היה פעם הבעל קורא שם בטעגלאש ומעצמו קרא להרב מהאדאס לעלות לתורה וכבדוהו בתואר "מורה מורינו" על אפו של הראה"ק, וחרה אפו וקנסוהו קהל שלא ישלמו לו משכורתו על השחיטה, והמחלוקת ללהב יצאה ועוד הפעם נסעו להרה"ק מראצפערט שיפסוק להם מה לעשות אחרי שכבר נעשה מזה מריבה ולהשו"ב קפחו ממשכורתו.
רבי הירצקא'לע כששמע את טענותיהם פסק להם ששלשתן יקרואוהו "מורה מורינו" גם להרב מהאדאס, גם לרבי שלמה לייב אחרי שמסר עצמו לכבוד התורה, וגם להראש הקהל. ולפלא שלשתן נתקבלו אח"כ לרבנים, רבי אהרן ישעי' כאמור עבר להאדאס, רבי שלמה לייב נתקבל אח"כ כרב בבאגאד והראה"ק רבי משה גראס נעשה אח"כ הרב בעיר ביקוני 1.
כששאלו אח"כ את רבי הירצקא'לע למה לא פסק להם בפעם הראשון, אמר שמן הדין אין בית דין נזקקין לטענה של פחות משוה פרוטה, וכל ה"מורה מורינו" אינו שוה פרוטה.. אבל אחרי כך שהשו"ב אבד את פרנסתו בשביל זה הוצרך להתערב .
מטעגלאש עבר לבאגאד לשמש שם כשו"ב, אח"כ רצה לעזוב את העיר שבני קהלה אחרת רצו לקבלו כשו"ב עם משכורת גבוהה, ובני הקהלה לא רצו שיעזוב אותם קבלוהו עליהם לרב. שנה אחת שימש גם כרב וגם כשו"ב, אח"כ אמר להם בצחות לשונו "איך בין דאך דער רב וואס דארף זעהן אז דער שוחט זאל זיין אן ערליכער, וואס זאל איך ענק זאגן – דער שוחט געפעלט מיר נישט" ואז עזב את מלאכת השחיטה ונשאר שם רק כרב.
רבי שלמה לייב נסע הרבה והיה חסיד מובהק להרה"ק משינאווא זצ"ל, פעם אחת כשהיה בדרך לשינאווא ושמע מגודל צדקותו של הרה"ק רבי אורי מסאבמור זצ"ל החליט לנטות מן הדרך ולהכנס אל העיר סאמבור להתברך מפיו וכן עשה, אח"כ המשיך לשינאווא וכשנכנס אצל השינאווא רב אמר לו "אינגערמאן, איך ווייס ווער איר זענט, אבער פון וואו זענט איר?" רבי שלמה לייב הבין מהשאלה שהרה"ק ראה ברוח קדשו שהיה בסאמבור והתנצל לפניו ששמע מגודל קדושת הרה"ק מסאמבור נטה אליו לקבל ברכה מפיו, ענה הרה"ק משינאווא "חס ושלום, איז דען מסכת ברכות ברוגז אז מ'לערנט מסכת שבת? נאר אז מ'מאכט א קנייטש אין מסכת ברכות און מ'לערנט מסכת שבת דעמאלס איז ער ברוגז" היינו שאינו ברוגז שהלך גם לסאמבור רק שלא ינוח מלבוא אצלו ג"כ.
מלבד גאונותו בתורה ובחסידות היה גם בעל תפלה הגון, דכירנא שפעם אחת שכרו ק"ק מאקאווא את אאמו"ר ר' אייזיק הי"ד להיות להם לש"ץ לימים נוראים, זה היה בימי בחרותי, ואאמו"ר לקח עמו את אחי ר' ליפא לשמש כמשורר, ולא רציתי להישאר לבדי שם בדעברעצין, נסעתי לבאגאד על ראש השנה. בהגיע לתקיעת שופר ולקח את השופר בידו התחיל לבכות בבכיות עצומות מאין הפוגות, ומגודל הפחד ואימת יום הדין לא היה יכול לתקוע וקראו לבעה"ב אחד והוא החליפו בתקיעות שופר.

1. רבי משה הכהן גראס אב"ד ביקוני לאחר שהשיא את צאצאיו עלה לארה"ק ושם נפטר ביום כ' אדר תרע"ד.


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: Majestic-12 [Bot] און 8 געסט