ר' יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר זצ"ל - י”ט אדר תר”פ
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
ר' יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר זצ"ל - י”ט אדר תר”פ
הגה"ק ר"י גוו"ד זי"ע מסאטמר נולד בברעזאווא בשנת תר"ח לערך, לאביו רבי יהושע פאלק. בנעוריו למד אצל רבי דוד סערדאהעלי בברעזאווא, [ שהיה אח"כ רבה של פישטיאן], שאמר עליו שהוא בטוח שישאר יר"ש תמיד.
אח"כ למד אצל רבי אהרן דוד דייטש בעל " גורן לדוד" בג'ארמעט, ואצל רבי דוד שיק בעל " אמרי דוד". אך בעיקר למד אצל הכת"ס בפרעסבורג, והוא מאד חיבבו. שם למד בהתמדה עצומה, וגם הצטיין מאד במעשי צדקה וגמ"ח. את כל הכספים שקיבל מאביו העשיר היה נוהג לחלק בין הבחורים העניים, והוא לעצמו הסתפק בלחם צר ומים לחץ. בהמלצת רבו הכת"ס, לקחו אחיו הנגיד רבי יוזפא סופר לחתן לבתו. בשנת תרמ"ב נבחר לרבה של סאבאטיש, ובר"ח ניסן תרמ"ט נבחר לרבה של באניהאד. שם שימש כרב 7 שנים. לאחר מכן שימש שנתיים וחצי ברבנות שוראן. בכל מקומות אלו הקים ישיבה והרביץ שם תורה. בחורף תרנ"ח נבחר לרבה של סאטמר, והגיע לשם באלול. הישיבה שלו בסאטמר היתה מן הגדולות בכל האיזור, ויצאו ממנה אלפי תלמידים. עשרות מתלמידיו שמשו כרבנים ודיינים בהונגריה.
לפני שהתחיל לומר את השיעור היה לומד עם התלמידים מעט מוסר מספר פלא יועץ או חוה"ל.
הוא נסתלק ביום י"ט אדר שנת תר"פ, ולא השאיר אחריו ילדים.
ספריו: שבט מיהודה ושארית יהודה עה"ת, שו" ת זכרון יהודה, ספר חסדי אבות על פרקי אבות, ספר עוללות יהודה פי' על תהילים, וכן נדפסה צוואתו.
זי"ע ועכ"י אמן.
אח"כ למד אצל רבי אהרן דוד דייטש בעל " גורן לדוד" בג'ארמעט, ואצל רבי דוד שיק בעל " אמרי דוד". אך בעיקר למד אצל הכת"ס בפרעסבורג, והוא מאד חיבבו. שם למד בהתמדה עצומה, וגם הצטיין מאד במעשי צדקה וגמ"ח. את כל הכספים שקיבל מאביו העשיר היה נוהג לחלק בין הבחורים העניים, והוא לעצמו הסתפק בלחם צר ומים לחץ. בהמלצת רבו הכת"ס, לקחו אחיו הנגיד רבי יוזפא סופר לחתן לבתו. בשנת תרמ"ב נבחר לרבה של סאבאטיש, ובר"ח ניסן תרמ"ט נבחר לרבה של באניהאד. שם שימש כרב 7 שנים. לאחר מכן שימש שנתיים וחצי ברבנות שוראן. בכל מקומות אלו הקים ישיבה והרביץ שם תורה. בחורף תרנ"ח נבחר לרבה של סאטמר, והגיע לשם באלול. הישיבה שלו בסאטמר היתה מן הגדולות בכל האיזור, ויצאו ממנה אלפי תלמידים. עשרות מתלמידיו שמשו כרבנים ודיינים בהונגריה.
לפני שהתחיל לומר את השיעור היה לומד עם התלמידים מעט מוסר מספר פלא יועץ או חוה"ל.
הוא נסתלק ביום י"ט אדר שנת תר"פ, ולא השאיר אחריו ילדים.
ספריו: שבט מיהודה ושארית יהודה עה"ת, שו" ת זכרון יהודה, ספר חסדי אבות על פרקי אבות, ספר עוללות יהודה פי' על תהילים, וכן נדפסה צוואתו.
זי"ע ועכ"י אמן.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
לרגל ההילולא קדישא היום י"ט אדר
ישא מדברותיו הק', שיהיו שפתותיו הק' דובבות:
"ולמדתם אותם וגו' לדבר בם בשבתך בביתך.. פתח בל' רבים וסיים בל' יחיד.. כי צריך סייעתא דשמיא שיצליח בתורתו אשר לומד לאחרים, שהם התלמידים, שאח"כ ילמדו ויחזרו על הלימוד שלימדם הרב, והיינו "ולמדתם את בניכם" ברבים באופן "לדבר בם", שהם התלמידים ידברו בם שלמדתם אתם עמהם ברבים - ידברו בהם אח"כ ביחידות כאו"א לעצמו בשבתך בביתך" ..[ שבט מיהודה חלק ב' דף ר"י].
צריך להשתדל הרב הלומד עם התל' שילמד להם באופן שישאר טעם לימודו בפי התל', שלא ישכח מהם ושיהיה נשאר תקוע על לוח ליבם כיתד שלא תימוט.. וזהו כוונת בעל ההגדה: " ואף אתה אמור לו" בכל התורה כולה באופן זה כהל' הפסח, שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, ישתדל הרב להשיב שתהא תשובתו ולימודו בפי התל' על אופן שלא תפוג טעמו שיהא נשאר חקוק על ליבו של התל'.. [ הקדמה לשו"ת זכרון יהודה, חלק יו"ד חו"מ].
ואולי זוכר אתה מה שאני רגיל לפרש בפתיחה בכל תחילת זמן, ע"פ : "אמרות ה' טהורות" .. העיקר שצריך ללמד תורה לשמה, שיהיו "אמרות ה'" - בשביל כבוד שמו ית', ואח"כ ישתדל האדם להיות "אמרות טהורות", ללמד תורה בטהרה, ואז זוכה "כסף צרוף בעליל לארץ", לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא.. [ שו"ת זכרון יהודה חלק או"ח סי' כ"ח].
זי"ע ועכ"י אמן.
"ולמדתם אותם וגו' לדבר בם בשבתך בביתך.. פתח בל' רבים וסיים בל' יחיד.. כי צריך סייעתא דשמיא שיצליח בתורתו אשר לומד לאחרים, שהם התלמידים, שאח"כ ילמדו ויחזרו על הלימוד שלימדם הרב, והיינו "ולמדתם את בניכם" ברבים באופן "לדבר בם", שהם התלמידים ידברו בם שלמדתם אתם עמהם ברבים - ידברו בהם אח"כ ביחידות כאו"א לעצמו בשבתך בביתך" ..[ שבט מיהודה חלק ב' דף ר"י].
צריך להשתדל הרב הלומד עם התל' שילמד להם באופן שישאר טעם לימודו בפי התל', שלא ישכח מהם ושיהיה נשאר תקוע על לוח ליבם כיתד שלא תימוט.. וזהו כוונת בעל ההגדה: " ואף אתה אמור לו" בכל התורה כולה באופן זה כהל' הפסח, שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, ישתדל הרב להשיב שתהא תשובתו ולימודו בפי התל' על אופן שלא תפוג טעמו שיהא נשאר חקוק על ליבו של התל'.. [ הקדמה לשו"ת זכרון יהודה, חלק יו"ד חו"מ].
ואולי זוכר אתה מה שאני רגיל לפרש בפתיחה בכל תחילת זמן, ע"פ : "אמרות ה' טהורות" .. העיקר שצריך ללמד תורה לשמה, שיהיו "אמרות ה'" - בשביל כבוד שמו ית', ואח"כ ישתדל האדם להיות "אמרות טהורות", ללמד תורה בטהרה, ואז זוכה "כסף צרוף בעליל לארץ", לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא.. [ שו"ת זכרון יהודה חלק או"ח סי' כ"ח].
זי"ע ועכ"י אמן.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
נולד לאביו הרבני הנגיד רבי יהושע פאלק (איז פאלק א לעצטע נאמן?? כמדומה לי יש ויש?) ולאמו הצדיקת מרת חי' שרה
כשהגיע לפרקו נשא בת הגה"צ רבי יוסף יוזפא בנו השלישי של מרן החתם סופר
בילדות למד אצל הגאון רבי דוד פישער מפישטיאן,
ואח"כ אצל הגאון רבי אהרן דוד דייטש בעל שו"ת גורן דוד אב"ד יארמאט
ואח"כ תלמיד הגאון הכתב סופר בפרעשבורג
והוא היה השדכן לאחיו רבי יוסף יוזפא היות שהיה בחור המצוין שם
כשהגיע לפרקו נשא בת הגה"צ רבי יוסף יוזפא בנו השלישי של מרן החתם סופר
בילדות למד אצל הגאון רבי דוד פישער מפישטיאן,
ואח"כ אצל הגאון רבי אהרן דוד דייטש בעל שו"ת גורן דוד אב"ד יארמאט
ואח"כ תלמיד הגאון הכתב סופר בפרעשבורג
והוא היה השדכן לאחיו רבי יוסף יוזפא היות שהיה בחור המצוין שם
דא האבן מיר דערמאנט אז:
דער ר' יוסף צבי גר"וו איז מנו"כ אין שטאט מאקאווא, אויף זיין מציבה שטייט די ווערטער 'ביום מלאת לו שנת הומיה, בפטירת תאמי צביה, הוא אחיו הגאון הצדיק האבד"ק סאטמאר זצ"ל, יצאה נשמתו וכו''
תמונת מציבת ר' יוסף צבי גרינוואלד על הביה"ח במאקאווא
האחים התאומים ר' יהודה גרינוואלד ז"ל אב"ד סאטמאר בעמח"ס זכרון יהודה ואחיו ר' יוסף צבי גרינוואלד (חותנו של ר' אברהם חנוך פר"מ דומ"ץ סאטמאר נכד מרן החת"ס)
דער ר' יוסף צבי גר"וו איז מנו"כ אין שטאט מאקאווא, אויף זיין מציבה שטייט די ווערטער 'ביום מלאת לו שנת הומיה, בפטירת תאמי צביה, הוא אחיו הגאון הצדיק האבד"ק סאטמאר זצ"ל, יצאה נשמתו וכו''
תמונת מציבת ר' יוסף צבי גרינוואלד על הביה"ח במאקאווא
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12394
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 854
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 04, 2012 3:10 pm
- לאקאציע: בין שחו''ר לשכו''ר
למעלה משבעים האט געשריבן:ווי אזוי איז דער שבט סופר א מחותן מיט ר' יודא?
שו"ת שבט סופר אורח חיים סימן ע - שיל"ת אור ליום עש"ק לסדר לך לך שנת תרמ"ז. שלום וברכה לכבוד ידידי מחותני הרב המופלג המאוה"ג חו"ב בע"פ צדיק תמים כש"ת מו"ה יודא גרינוואלד נ"י רב בק"ק סאבאטיש יע"א. (כעת הוא הגאון אבדק"ק סאטמאר).
נאך מער אינטערעסאנט, דער שבט יהודה איז דאך געווען אן ערשטער קוזין פאר'ן שבט סופר, זייענדיג אן איידעם ביי רבי יוזפא בנו של החת''ס זצ''ל.
נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך. שכור''ה אני ונאוה. (שה''ש א', ד'-ה').
מיללער האט געשריבן:דא האבן מיר דערמאנט אז:האחים התאומים ר' יהודה גרינוואלד ז"ל אב"ד סאטמאר בעמח"ס זכרון יהודה ואחיו ר' יוסף צבי גרינוואלד (חותנו של ר' אברהם חנוך פר"מ דומ"ץ סאטמאר נכד מרן החת"ס)
דער ר' יוסף צבי גר"וו איז מנו"כ אין שטאט מאקאווא, אויף זיין מציבה שטייט די ווערטער 'ביום מלאת לו שנת הומיה, בפטירת תאמי צביה, הוא אחיו הגאון הצדיק האבד"ק סאטמאר זצ"ל, יצאה נשמתו וכו''
תמונת מציבת ר' יוסף צבי גרינוואלד על הביה"ח במאקאווא
מציבת הרבנית חייטשא אשת הג"ר אברהם חנוך פר"מ דומ"ץ סאטמאר - בת ר' יוסף צבי גר"וו ממאקאווא אחיו התאום של ר' יהודה גר"וו אב"ד סאטמאר:
מציבת בנה הילד שמחה בונם על הביה"ח בסאטמאר:
ועתה נתברר כי אחותו של רבי יהודה גרינוואלד, היתה זקנתו של הגר"ש וואזנר.
http://toladot.blogspot.com/2015/04/blog-post_30.html
http://toladot.blogspot.com/2015/04/blog-post_30.html
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35247
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
- אליקים געציל
- שר חמש מאות
- תגובות: 798
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 24, 2013 11:42 am
- לאקאציע: אין i-בערשטענס וועלטל
הובא בהקדמת ספר שו״ת זכרון יהודה. שספרו אנשי אמת שהי׳ אצל גאון הקדוש מסאקמער זמן לא הרבה קודם הסתלקותו ואז לא הי' בכוחו ללמוד ולהתפלל כדרכו בקודש, וישב על פתח ביתו בתמוז מעוטף בבגדי כבוד, ובקשו להסיר מעליו הכובע, והשיב וז״ל: "לערנען אין דאווענען קענן איך ניכט דאס איינע קענן איך נאך זיטצען מיט מורא אונד דרך ארץ פאר השי״ת. זאלל איך דאס אויך ניכט טהון״ ובלשה״ק ללמוד ולהתפלל אין בכחי ולא נשאר לי רק לישב במורא ובדרך ארץ לפני השי״ת, וכי גם זאת לא אעשה.
(הגה"ק ר' שאול בראך אב"ד קאשוי זי"ע, בספרו גבעת שאול פ' וירא אות יט, ועיי"ש מה שביאר בזה)
(הגה"ק ר' שאול בראך אב"ד קאשוי זי"ע, בספרו גבעת שאול פ' וירא אות יט, ועיי"ש מה שביאר בזה)
-
- שר חמישים
- תגובות: 82
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 14, 2018 12:29 pm
- געדיך אוואש
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 422
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 23, 2015 1:33 pm
-
- שר חמישים
- תגובות: 82
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 14, 2018 12:29 pm
געדיך אוואש האט געשריבן:וויי. יו. על. (YUL) האט געשריבן:יעצט באגעגענט די פאלגענדע מעשה:
(בדרך אגב: אין די בריוו בעט ער א טובה מען זאל מעתיק זיין די נוסח המציבה פון זיין זיידע "מהר"ם לבוב ז"ל זי"ע שהי' אב"ד שם")
וועמענס תולדות ווערט באשריבן אין דעם ספר?
ווער איז איז דער מו"ל?
תולדות וקורות חייו של הגה"צ ר' חנני' דוב קאהן זצ"ל דומ"ץ בודאפעסט (ארויסגעגעבן דורך אן אייניקל וועטענשטיין)
וכיון דאתא לידינו: היינט נאכט - י"ט אדר - איז די יארצייט פונעם שבט מיהודה זצוק"ל
- יגעתי ומצאתי
- שר האלף
- תגובות: 1672
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 31, 2011 5:02 pm
איש האמת האט געשריבן:נולד לאביו הרבני הנגיד רבי יהושע פאלק (איז פאלק א לעצטע נאמן?? כמדומה לי יש ויש?) ולאמו הצדיקת מרת חי' שרה
מצבת אמו בסאטמאר
פון דא
ווער איז געווען איר טאטע?
- אטעטשמענטס
-
- GrunwaldSara.jpg (84.64 KiB) געזען 1933 מאל
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....
Re: ר' יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר זצ"ל
ספר שו"ת זכרון יהודה (גרינוואלד), - מהדורה ראשונה - בעותק מכתב הסכמה ארוך של הגרי"ח זוננפלד אודות גדולת וקדושת המחבר.
ספר שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. חלק שני – יורה דעה, ואבן העזר חושן משפט ואו"ח מהדו"ת. אוהעל, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
רקע: כידוע הגרי"ח זוננפלד תמך ב"אגודת ישראל", ואף קיבל את התואר "רבה של אגודת ישראל" בארץ ישראל. הוא אף הוזמן לועידת היסוד של אגודת ישראל שהתקיימה בקטוביץ בשנת תרע"ב. כמו"כ הוא שלח מכתב ברכה גם לכנסיה הגדולה הראשונה שהתכנסה בוינה בתרפ"ג. כמו"כ לקראת הכנסייה הגדולה השניה בתרפ"ט, חתם הגרי"ח על קריאה של רבני ארץ ישראל להצטרף לאגו"י.
תמיכת הגרי"ח ב"אגודת ישראל" גרמה למתיחות בינו לבין חלק מידידיו רבני הונגריה, בהם מחבר הספר שלפנינו רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. בספר שלפנינו, בחלק אורח חיים, בסימן ר', נדפס מכתב תוכחה חריף מהמחבר אל הגרי"ח זוננפלד נגד הצטרפותו אל אגו"י. בין היתר כותב המחבר אל הגרי"ח שיתכן ועקב תמיכתו באגו"י יפסיקו החרדים בהונגריה לתרום מכספם ל"כולל אונגרין" העומד בראשותו, ומחמת כך הם ירעבו לחם, והכל יהיה באשמת תמיכתו באגו"י...
באלול תרפ"ג (שנת הדפסת הספר) נערכה בווינה "הכנסייה הגדולה" הראשונה של אגו"י. המו"לים של הספר רצו להעמיד שם דוכן כדי למכור את הספר שלפנינו, אך דא עקא, איך הם יכולים למכור שם ספר שנדפסו בו דברים חריפים כל כך נגד "אגודת ישראל". מחמת כך תלשו המו"לים מרוב העותקים את העמודים קנו-קנז, בהם נדפס המכתב, ובמקומם הדפיסו תשובה אחרת מהמחבר בעניין האם מותר לגעת באוכל ביום הכפורים, ואכן מכירת הספר הצליחה מאד (הרב אברהם הלוי שישא, צפונות, יא, עמ' מט).
לסיפור יש המשך. הגרי"ח לא נשאר חייב, והוא שלח מכתב תשובה לרבי יהודה גרינוואלד ובו מנמק את עמדתו באריכות. לפני הדפסת חלקו השני של השו"ת בקשו המו"לים מהגרי"ח זוננפלד שיכתוב הסכמה לספר, וכן בקשו ממנו שישלח להם העתקה ממכתבו שהשיב למחבר בעניין אגו"י. הגרי"ח בגודל עוונתנותו נענה להם, ועל אף המכתב החריף שנדפס נגדו בחלק הראשון, הוא נעתר למו"לים ושלח להם מכתב הסכמה ארוך - נדפס בספר שלפנינו בהקדמת המו"לים לחלק ב' - בו כותב באריכות על גדולת וקדושת המחבר. ובעניין חילופי הדברים שהיו ביניהם על אגו"י, כותב הגרי"ח: "בדבר המכתב אשר נדפס מוסר תוכחה אלי, שם יראה צדקתו ותמימותו. ואני פשיטא שהשבתי לו, אבל לא נהגתי להיות לי העתק ממכתבי. אפשר לא מצא נחת רוח באותו שעה מתשובתי, וגנזה... שידענו ששני הצדדים כל מחלוקותם בשביל האמת".
ספר שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. חלק שני – יורה דעה, ואבן העזר חושן משפט ואו"ח מהדו"ת. אוהעל, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
רקע: כידוע הגרי"ח זוננפלד תמך ב"אגודת ישראל", ואף קיבל את התואר "רבה של אגודת ישראל" בארץ ישראל. הוא אף הוזמן לועידת היסוד של אגודת ישראל שהתקיימה בקטוביץ בשנת תרע"ב. כמו"כ הוא שלח מכתב ברכה גם לכנסיה הגדולה הראשונה שהתכנסה בוינה בתרפ"ג. כמו"כ לקראת הכנסייה הגדולה השניה בתרפ"ט, חתם הגרי"ח על קריאה של רבני ארץ ישראל להצטרף לאגו"י.
תמיכת הגרי"ח ב"אגודת ישראל" גרמה למתיחות בינו לבין חלק מידידיו רבני הונגריה, בהם מחבר הספר שלפנינו רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. בספר שלפנינו, בחלק אורח חיים, בסימן ר', נדפס מכתב תוכחה חריף מהמחבר אל הגרי"ח זוננפלד נגד הצטרפותו אל אגו"י. בין היתר כותב המחבר אל הגרי"ח שיתכן ועקב תמיכתו באגו"י יפסיקו החרדים בהונגריה לתרום מכספם ל"כולל אונגרין" העומד בראשותו, ומחמת כך הם ירעבו לחם, והכל יהיה באשמת תמיכתו באגו"י...
באלול תרפ"ג (שנת הדפסת הספר) נערכה בווינה "הכנסייה הגדולה" הראשונה של אגו"י. המו"לים של הספר רצו להעמיד שם דוכן כדי למכור את הספר שלפנינו, אך דא עקא, איך הם יכולים למכור שם ספר שנדפסו בו דברים חריפים כל כך נגד "אגודת ישראל". מחמת כך תלשו המו"לים מרוב העותקים את העמודים קנו-קנז, בהם נדפס המכתב, ובמקומם הדפיסו תשובה אחרת מהמחבר בעניין האם מותר לגעת באוכל ביום הכפורים, ואכן מכירת הספר הצליחה מאד (הרב אברהם הלוי שישא, צפונות, יא, עמ' מט).
לסיפור יש המשך. הגרי"ח לא נשאר חייב, והוא שלח מכתב תשובה לרבי יהודה גרינוואלד ובו מנמק את עמדתו באריכות. לפני הדפסת חלקו השני של השו"ת בקשו המו"לים מהגרי"ח זוננפלד שיכתוב הסכמה לספר, וכן בקשו ממנו שישלח להם העתקה ממכתבו שהשיב למחבר בעניין אגו"י. הגרי"ח בגודל עוונתנותו נענה להם, ועל אף המכתב החריף שנדפס נגדו בחלק הראשון, הוא נעתר למו"לים ושלח להם מכתב הסכמה ארוך - נדפס בספר שלפנינו בהקדמת המו"לים לחלק ב' - בו כותב באריכות על גדולת וקדושת המחבר. ובעניין חילופי הדברים שהיו ביניהם על אגו"י, כותב הגרי"ח: "בדבר המכתב אשר נדפס מוסר תוכחה אלי, שם יראה צדקתו ותמימותו. ואני פשיטא שהשבתי לו, אבל לא נהגתי להיות לי העתק ממכתבי. אפשר לא מצא נחת רוח באותו שעה מתשובתי, וגנזה... שידענו ששני הצדדים כל מחלוקותם בשביל האמת".
- אטעטשמענטס
-
- ZY.jpg (226.25 KiB) געזען 886 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24343
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Re: ר' יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר זצ"ל
היינט נאכט די הילולא קדישא פון הגאון רבי יהודה גרינוואלד אבד"ק סאטמאר זצוק"ל
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24343
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Re: ר' יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר זצ"ל
מומחה יוחס האט געשריבן: ↑זונטאג פעברואר 20, 2022 12:04 amהיינט נאכט די הילולא קדישא פון הגאון רבי יהודה גרינוואלד אבד"ק סאטמאר זצוק"ל
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
Re:
מי היה חותנו של ר' יוסף צבי ?מיללער האט געשריבן: ↑דאנערשטאג אוגוסט 16, 2012 11:44 amדא האבן מיר דערמאנט אז:
דער ר' יוסף צבי גר"וו איז מנו"כ אין שטאט מאקאווא, אויף זיין מציבה שטייט די ווערטער 'ביום מלאת לו שנת הומיה, בפטירת תאמי צביה, הוא אחיו הגאון הצדיק האבד"ק סאטמאר זצ"ל, יצאה נשמתו וכו''האחים התאומים ר' יהודה גרינוואלד ז"ל אב"ד סאטמאר בעמח"ס זכרון יהודה ואחיו ר' יוסף צבי גרינוואלד (חותנו של ר' אברהם חנוך פר"מ דומ"ץ סאטמאר נכד מרן החת"ס)
תמונת מציבת ר' יוסף צבי גרינוואלד על הביה"ח במאקאווא
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24343
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Re: ר' יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר זצ"ל
מומחה יוחס האט געשריבן: ↑זונטאג פעברואר 20, 2022 12:04 amהיינט נאכט די הילולא קדישא פון הגאון רבי יהודה גרינוואלד אבד"ק סאטמאר זצוק"ל
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!