קברי צדיקים אין ענגלאנד

[אקח מועד]

מוהר''ר אליעזר גארדאן זצ''ל אב''ד ור''ם טעלז
נפטר ד' אדר א' תר''ע לפ''ק אין לאנדאן, זייענדיג דארט אונטערוועגנס נאך געלט פאר די ישיבה.
מנו''כ אין בית החיים מאנטיגיא - לאנדאן (קנאפע 10 מינוט צו פארן פון היימישע געגנט).

[מיילעך]

אין יענעם ביה"ח ליגט אויך ר' העניך רובין מסאסוב לונדון. איר האט אפשר א בילד פונעם מצבה?

[חייקל]

בנוסף צום בית החיים אין ענפיעלד, וואו עס ליגט דער שאצער צדיקזי"ע, און נאך גדולי ישראל ז"ל.

געפונט זיך אויך אין רעמסגעיט ענגלאנג, א שעה צוויי רייזע פון לאנדאן געפונט זיך מקום מנוחתו פון השר ר' משה מונטיפיורי וזוגתו ז"ל, און אויך א היסטארישער שול וואס ער האט געבויעט.

דאס שטעטל רעמסגעיט איז א פארט שטאט, וואס האט אמאל געדינט אלץ א שטארקע ים פארט, פון וואו שיפן זענען אריינגעקומען קיין ענגלאנד.

א גאס צוויי צו גיין פון דעם ציון-ביהמ"ד-אכסניא איז מען הארט ביים בארטן פון ים.

הנגידים החשובים לבית בערגער שליט"א האבן פיל משתדל געווען צו ראטעווען דאס פלאץ, און האבן אויך אפגעקויפט א הויז הארט נעבן דעם אוהל און שול, וואס דינט פאר אן אכסניא און מקום מנוחה, פאר די וואס פארן ארויס להשתטח על קברו, פילע רבי'ס וויילן דארט עטליכע טעג למנוחה, און ישיבות און חבורות פארן ארויס פראווען דארט התוועדות'ן וכדומה.

אין די מעלות איז געווען אמאל א הערליכע באשרייבונג איבער דאס לעבן און שאפן פון ר' שמה מונטיפיורי, און וואס ער האט זיך מוסר נפש געווען צו העלפן אחב"י איבער דער גארער וועלט.

עטליכע בילדער פון דעם היסטארישן ביהמ"ד און אוהל

דער אוהל על קברו אין די צורה פונעם בנין אויף קבר רחל וואס ער האט געלאזט בויען.

[אקח מועד]

אין יענעם ביה"ח ליגט אויך ר' העניך רובין מסאסוב לונדון. איר האט אפשר א בילד פונעם מצבה?

ר' העניך מסאסוב ובנו ר' שמחה זצ''ל
מערקט אן דעם דיפערענס אין יארן צווישן טאטן און זוהנ'ס פטירה

[מיללער]

אויף זושאיש-זשען וויו-מעיט האט עמיצער געשטעלט די פאלגענדע מציבה, פון ר' אריה לייב לעווין רב ומ"מ בעיר ליווערפול, ענגלאנד בעמח"ס בית ישראל.

זיין טאטע האט געהייסן ר' נתן לעווין, [דאס איז נישט דער באקאנטער ר' נתן חתנו של הבית יצחק ואבי ר' אהרן מריישא] ב"ר אביגדור מעיר איזבעלין פלך גראדנא, מנוחתו כבוד בארץ ישראל.

אויך איז דא דארט די מציבה פון זיין רביצין (זעה בייגעלייגט) הרבנית שרה רחל ב"ר משה אריה ב"ר ישראל ליפשיץ.

פונעם זעלבן סייט איז פארהאן א בילד פונעם רב (זעה בייגעלייגט)

ווייסט איינער מער איבער דעם רב?

[אקח מועד]

קבר של הצדיק ר' שלמה שאהנפעלד אינעם טשעסאנט ביה''ח - ענגלאנד

[moishy56]

מארגן דאנערשטאג (שלח)כ"א סיון
וועט אויספאלן די 189'סטער יארצייט פון
הגאון הקדוש רבי רפאל בן רבי חזקיהו מילדולה זי"ע -
בעל חופת חתנים,

ממנהיגי היהדות בעיר הבירה לאנדאן,

נפטר כ"א סיון תקפ"ח.

און איז געקומען לקבורה אינעם ספרדישן ביה"ח,
וואס געפינט זיך אויף די מייל-ענד ראוד אין די איסט-ענד געגענט פון לאנדאן.
Mile End, london

viewtopic.php?f=31&t=34157&p=1463865&hilit=%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%AA+%D7%97%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%9D#p1463865

[moishy56]

בנוסף צום בית החיים אין ענפיעלד, וואו עס ליגט דער שאצער צדיקזי"ע, און נאך גדולי ישראל ז"ל.

געפונט זיך אויך אין רעמסגעיט ענגלאנג, א שעה צוויי רייזע פון לאנדאן געפונט זיך מקום מנוחתו פון השר ר' משה מונטיפיורי וזוגתו ז"ל, און אויך א היסטארישער שול וואס ער האט געבויעט.

דאס שטעטל רעמסגעיט איז א פארט שטאט, וואס האט אמאל געדינט אלץ א שטארקע ים פארט, פון וואו שיפן זענען אריינגעקומען קיין ענגלאנד.

א גאס צוויי צו גיין פון דעם ציון-ביהמ"ד-אכסניא איז מען הארט ביים בארטן פון ים.

הנגידים החשובים לבית בערגער שליט"א האבן פיל משתדל געווען צו ראטעווען דאס פלאץ, און האבן אויך אפגעקויפט א הויז הארט נעבן דעם אוהל און שול, וואס דינט פאר אן אכסניא און מקום מנוחה, פאר די וואס פארן ארויס להשתטח על קברו, פילע רבי'ס וויילן דארט עטליכע טעג למנוחה, און ישיבות און חבורות פארן ארויס פראווען דארט התוועדות'ן וכדומה.

אין די מעלות איז געווען אמאל א הערליכע באשרייבונג איבער דאס לעבן און שאפן פון ר' שמה מונטיפיורי, און וואס ער האט זיך מוסר נפש געווען צו העלפן אחב"י איבער דער גארער וועלט.

עטליכע בילדער פון דעם היסטארישן ביהמ"ד און אוהל

דער אוהל על קברו אין די צורה פונעם בנין אויף קבר רחל וואס ער האט געלאזט בויען.

די מיינסט הנגיד ר׳ שמואל בנימין אליעזר בערגער הי״ו פון לאנדאן

[באר מים]

ליד קבר החופת חתנים הנ"ל הוא ציון הגה"ק ר' דוד ניטו זי"ע אב"ד לונדון . אשר החכם צבי העיד עליו אשר כל רז לא אניס ליה
נלב"ע כ"ח טבת תפ"ח לפ"ק

[moishy56]

ליד קבר החופת חתנים הנ"ל הוא ציון הגה"ק ר' דוד ניטו זי"ע אב"ד לונדון . אשר החכם צבי העיד עליו אשר כל רז לא אניס ליה
נלב"ע כ"ח טבת תפ"ח לפ"ק

היא״צ הוא בשבוע הבא

[יציב פתגם]

אויב איינער האט די אימעיל אדרעס פון די וועד למען קדושי ענגלאנד, ביטע עס שיקן צו מיר אין אישי

יישכ פון פאראויס

[moishy56]

קברים אין
Norwich
England

[moishy56]

קברים אין
Norwich
England

קברים אין
Norwich
England

norwich info.. england.JPG (20.29 KiB) געזען 3880 מאל

[moishy56]

ליסטע פון אומבאקאנטע קברי צדיקים אין געגענט פון לאנדאן,
ארויסגעגעבן דארך וועד למען קדושי ענגלאנד.

unnamed.jpg (190.21 KiB) געזען 3154 מאל

[אורח לרגע]

אני מחפש תמונת מצבה וידיעות נוספות, אודות רבי יצחק כהן [כהן צדק] שכיהן כרב בליווערפול.
כפי הנראה נפטר בין השנים תר"ל - תר"ע.

[moishy56]

מוהר''ר אליעזר גארדאן זצ''ל אב''ד ור''ם טעלז
נפטר ד' אדר א' תר''ע לפ''ק אין לאנדאן, זייענדיג דארט אונטערוועגנס נאך געלט פאר די ישיבה.
מנו''כ אין בית החיים מאנטיגיא - לאנדאן (קנאפע 10 מינוט צו פארן פון היימישע געגנט).

חצי יובל לישיבת 'עטרת שלמה': ביום ראשון הקרוב יצאו ראשי ישיבת 'עטרת שלמה' ראשי הישיבות לצעירים וראשי הכוללים, לתפילה לישועת הכלל והפרט, על קברו של אותו גאון וצדיק, הגאון רבי אליעזר גורדון זצ"ל שנודע בישועות גדולות ועצומות אשר מנוחתו כבוד בעיר לונדון.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי מדובר במסע ההיסטורי ייערך בשילוב הודיה על כל הטוב והחסד בהגיע מקום התורה הגדול ישיבת 'עטרת שלמה' לשנת הכ״ה להיווסדה, על הסייעתא דשמייא המופלגת והארת פנים שזכו היכלות התורה הללו.
את המסע ההיסטורי והמרגש יובילו ראשי הישיבה, צאצאיו של ממייסדי עולם התורה בגולת אריאל, הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד, והגאון רבי שלום בער סורוצקין וראש הישיבה, הגאון רבי חיים פיינשטיין, יחד עם ראשי הישיבות לצעירים וראשי הכוללים שע"י 'עטרת שלמה'.

עם נחיתת הרכבת האווירית הכבודה בלונדון, תערך עבורם מסיבת קבלת פנים מיוחדת ע"י רבני נגידי וחשובי אנגליה היהודית, כאשר לאחר מכן יצאו הנאספים כולם לציון שבפרברי העיר למעמד תפילה מיוחד ומרגש ברוב עם, להודות להלל ולשבח על העבר, ולבקש על העתיד.

מהוועד המארגן נמסר כי כלל התורמים למגבית 'מצילים את עולם התורה' למען ישיבת 'עטרת שלמה', שנערכה בדיוק בשנה שעברה שיפנו למוקד השמות, יוזכרו לברכה והצלחה, רפואה וישועה, נחת מהילדים זיווגים ופרנסה.
ציונו הקדוש של הגר"א גורדון ידוע כמקום המסוגל לישועות מעל דרך הטבע. במשך שנים רבות נכדיו עולים לציון הקדוש ומעתירים שם בתפילה ורואים ישועות גדולות. בקרב בני המשפחה מסתובבים מפה לאוזן לא מעט סיפורי מופת מפעימים על מי שעלו לציון הקדוש בעת צרה וצוקה שפכו צקון ליבם בתפילה ובתחנונים אצל הסבא הגדול.

לאחרונה החלה השמועה להתפשט בקרב מעגלים נוספים, ויהודים מכל רחבי אירופה היהודית החלו נוהרים לציון הקדוש. בשנה האחרונה אף אורגנו הסעות בכל ראש חודש לציון הקדוש מהריכוזים היהודיים באנגליה, מלונדון ממנצ'סטר ומגייטסהד, ואף מאירופה היהודית כולה. ובשנה האחרונה התפרסמו בעיתונות היהודית באירופה לא מעט סיפורי מופת על יהודים שזכו באופן פלאי לישועות גדולות, אצל מי שמסר נפש על התורה, כפשוטו ממש.

סיפור פטירתו של הגר"א גורדון הוא טראגי ביותר וקשור בסיפור הישרדותה של ישיבת טלז המעטירה. בשנת תר"ע, כאשר ישיבת טלז נקלעה לקשיים, יצא ראש הישיבה הגר"א גורדון זצ"ל במסירות נפש ממש, למסע מיוחד באירופה להצלת הישיבה. תוך שהוא מסב במסיבת אלופי וגדולי העיר, שנתאספו אליו לטכס עצה, קרס תחתיו ונסתלק בחטף לבית עולמו כשהוא בן 69 שנים ובשיא כוחו.

אירופה היהודית הוכתה בתדהמה, ובהלווייתו, שכמותה לא נראתה עד אז באנגליה היהודית, נטלו אז לדברי רבי זלמן סורוצקין, כ-70 אלף איש, ובתוכם רוב ככל רבני אנגליה והסביבה. הספדו של הגאון רבי שמואל יצחק הילמן, לימים חבר ביה"ד בלונדון, התפרסם אז בכל העולם היהודי. הוא קרא על הנפטר את דברי יוסף הצדיק: "כי גנוב גונבתי מארץ העברים - וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור" קרא הרב הילמן והמשיך: "התגנבתי מרוסיה - שם רוב היהודים, ועוד לא הספקתי לעשות כאן כלום למען התורה רק שמו אותו בבור, בקבר", וגעו כל העם בבכייה. הקהילה בלונדון הקצתה לו חלקה מיוחדת ואהל מיוחד על קברו. בהספדים שנערכו בימי השבעה והשלושים עוררו את הציבור עבור ישיבת טלז, ונאסף אז סכום רב לפרוע את חובותיו להחזיק את הישיבה.

כאמור, ראשי ישיבת עטרת שלמה הגרש"ב סורוצקין והגרח"מ אוזבנד הם נכדיו של הגר"א גורדון, והמעמד המיוחד הוא חלק מסדרת אירועים מיוחדים שיצוינו ברחבי העולם היהודי לציון חצי יובל לישיבת 'עטרת שלמה' שממשיכה את שושלת טלז.

לכידה.jpg (94.72 KiB) געזען 2439 מאל

[moishy56]

מוהר''ר אליעזר גארדאן זצ''ל אב''ד ור''ם טעלז
נפטר ד' אדר א' תר''ע לפ''ק אין לאנדאן, זייענדיג דארט אונטערוועגנס נאך געלט פאר די ישיבה.
מנו''כ אין בית החיים מאנטיגיא - לאנדאן (קנאפע 10 מינוט צו פארן פון היימישע געגנט).

מוהר''ר אליעזר גארדאן זצ''ל אב''ד ור''ם טעלז
נפטר ד' אדר א' תר''ע

https://www.dropbox.com/s/8ybjld2p8n9sb ... R.pdf?dl=0

[a yiddish hartz]

מוהר''ר אליעזר גארדאן זצ''ל אב''ד ור''ם טעלז
נפטר ד' אדר א' תר''ע לפ''ק אין לאנדאן, זייענדיג דארט אונטערוועגנס נאך געלט פאר די ישיבה.
מנו''כ אין בית החיים מאנטיגיא - לאנדאן (קנאפע 10 מינוט צו פארן פון היימישע געגנט).

Next to p and p wedding hall

[shalsheles]

הרב עמרם מארמארשטיין
: איבער זיין לעצטיגע באזוך ביי קברים פון ראשונים אין די שטאט "נאריטזש" אין ענגלאנד, די היסטאריע פון די ראשונים און בעלי התוספות און די שרעקליכע הריגות און מאסן קברים
https://www.yiddish24.com/interviews/38/54047

[בערל פעלדמאן]

אויב איינער האט אינפערמאציע איבער דער בעש מלונדון דער יעבץ שרייבט אויך עם גאר שארף

[AZRIELGO]

ר' ישראל ב"ר משה הלוי פיש ז"ל

לא ידעתי עם הוא "צדיק", אבל מחבר ספר מעניין על גימטריה וכדומה בלונדון בשם "חסד ישראל" (https://hebrewbooks.org/32450) בשנת תר"פ.

הוא נולד בווארשא 1850 ונפ' בלונדון תרצ"ב.

קבר

Screenshot_20230502_113339_Chrome.jpg (90.46 KiB) געזען 998 מאל

ספר

screenshot_2023-04-21_132519_original.jpg (39.24 KiB) געזען 998 מאל

[moishy56]

רשימה של בתי חיים בענגלאנד

https://drive.google.com/file/d/1W9OkJX ... sp=sharing


וועד למען קדושי ענגלאנד
Kedoishim UK
07508.710.699
07485.164.382
[email protected]

.

[בערל פעלדמאן]

רבינו הגה"ק חסידא קדישא המקובל האלוקי בעל מקדש מלך זצ"ל נולד לאביב הגה"ק ר' משה זצ"ל ראש ישיבה בעיר סאלי במדינת מארקא בשנות הת"ס לפ"ק לערך למד אצל אביב זצ"ל ואצל הגה"ק ר' חיים ן' עטר הזקן זצ"ל ותורת החן למד בעיר מרקש אצל הגה"ק ר' אברהם אוזאלי זצ"ל והגה"ק ר' יעקב פינטו זצ"ל והגה"ק ר' ישעי' הכהן זצ"ל וגם למד בחברות של הגה"ק המקובל ר' יעקב גדלי' זצ"ל (שאח"כ היה מו"ץ ור"מ בעיר בגאדיר) ושמיש כמו"ץ בעיר סאלי יצ"ו ואח"כ כרב העיר מרקש בימים ההם היה המלך במארקא מואלי איסמעל שר"י והרבה לצער היהודים שיהי' במדנותו גם על הגה"ק בעל מקדש מלך זצ"ל עברה כוס התרעלה ובנסי נסים ניצל שתי פעמים פעם אחת דנוהו באש וניצל והאש לא פגעה בו ופעם שנית נאסרו אותו ונעלם מלפני העין וברח לעיה"ב לאנדאן יצ"ו בשנת תק"י לפ"ק כבר היה בלאנדאן יצ"ו והקים ישיבה והעמיד תלמידים הרבה בנגלה ובנסתר ושימש כדיין בקהלות הספרדי "שערי שמים" והרב דאז היה הגה"ק ר' משה הכהן די אזי ווידי זצ"ל וגם היה לו מעשה מתן בהלכה עם הרבנים דקהילות האשכנזים ה"ה הגאון ר' צבי הירש בערלינער זצ"ל אב"ד הקיהלה האשכנזי שע"י הביהכ"נ הגדול (די גרעי"ט סינאגו"ג) וסנפי' עד שנת תקכ"ד לפ"ק ואח"ק היה הגאון ר' דוד טעבלי שיף זצ"ל וגם עם הגאון ר' ישראל משלום זלמן עמדין זצ"ל אב"ד דביהכ"נ האמבורג בשעת מגוריו בלאנדאן הרבה לנדוד ברחבי מדינות איירפא ובכל מקום שהגיע התקבל בכבוד גדול וגם עלה לארה"ק ת"ו והיה בעיר צפת ומפורסם המעשה שסיפור הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממנקאטש זצ"ל שבעמצע הדרך היה על שבת אחת בגן עדן התחתון (עיין באריכות בספר מסעות ירושלים) בשנת תקל"ז לפ"ק נחלה והוסיפו לו השם חיים ועלה בסערה השמימה ביום כ"ב לחודש מנ"א תקל"ז לפ"ק ונטמן בביה"ח החדש שע"י ק"ק הספרדי שערי שמים (לצערנו הרב שלטו ידי זדים על אדמת הקודש ונמכרה חלקת בית החיים דקהילת הספרדים בלאנדאן לקווי"ן מער"י קאלידז"ש אשר החריבה את בית הקברות ובנתה עליו בניני ציבור) ספריו מקדש מלך על ספר הזהור הדפיס בק"ק אמסטערדאם יצ"ו בשנת תק"י-ט"ו לפ"ק ואח"ק נדפס במהדורות רבות בכל תפצות הגולה ונתעטרו בהסכמות גדולי עולם נ"ע כהגאון ר' שאול זצ"ל אב"ד אמסטערדאם בעל בנין אריאל והגאון ר' שלמה שלום זצ"ל אב"ד אמסטערדאם יצ"ו וכן מגדולי מנהיגי החיסדות הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל והרה"ק המגיד מזלוטשוב זצ"ל ומובאים בספרי גדולי רבוה"ק כבספרי הרה"ק בעל התניא זצ"ל והרה"ק המגיד מקאשניץ זצ"ל והרה"ק מקמארנא זצ"ל והגה"ק החיד"א זצ"ל בספרו נציצו אורות הובא יותר משל שלש מאות פעמים הדרת מלך פירוש על מאמרים מעץ חיים ח"א אמסטערדאם תקכ"ו לפ"ק וח"ב לונדון תקכ"ח לפ"ק כסא מלך פירוש על התיקונים אמסטערדאם תקל"ב כבוד מלך פ' על מאמרים מספר עץ חיים לאנדאן תק"ל לפ"ק פי מלך פירוש על האידרות לאנדאן תקל"ג לפ"ק הוד מלך על ספרא דציעותא לאנדאן תק"ל לפ"ק ובסוף ספריו הדפיס חידושים על הש"ס והרמב"ם מסכות ב"מ (מק"מ בראשית- ויקרא) בסכת ב"ק (מק"מ במדבר) וויכחום עם נוצרים (סוף בראשית- ויקרא) חולם ר' חיים ן' עטר מק"מ שמות פירוש על הרא"מ ע"פ והיה זרעו כעפר הארץ בסוף הדרת מלך חידושים על הרמב"ם על מסכת חולין אגרת ופסקים ג' אגרת בענין הקמיעות של הרבי ר' יהונתן זצ"ל וכן קונטרס בענין גט אחד שהגאון ר' משלום זלמן זצ"ל אב"ד ק''ק האמבורג בלאנדאן רצה לערר ע"ז לאנדאן תקל"ד וקנטרס שני שם לאנדאן תקל"ב לפ"ק וכשנדפס באמסטערדאם ספר הזהור נדפס שם הגהותיו

[עד סנאודען]

רבינו הגה"ק חסידא קדישא המקובל האלוקי בעל מקדש מלך זצ"ל נולד לאביב הגה"ק ר' משה זצ"ל ראש ישיבה בעיר סאלי במדינת מארקא בשנות הת"ס לפ"ק לערך למד אצל אביב זצ"ל ואצל הגה"ק ר' חיים ן' עטר הזקן זצ"ל ותורת החן למד בעיר מרקש אצל הגה"ק ר' אברהם אוזאלי זצ"ל והגה"ק ר' יעקב פינטו זצ"ל והגה"ק ר' ישעי' הכהן זצ"ל וגם למד בחברות של הגה"ק המקובל ר' יעקב גדלי' זצ"ל (שאח"כ היה מו"ץ ור"מ בעיר בגאדיר) ושמיש כמו"ץ בעיר סאלי יצ"ו ואח"כ כרב העיר מרקש בימים ההם היה המלך במארקא מואלי איסמעל שר"י והרבה לצער היהודים שיהי' במדנותו גם על הגה"ק בעל מקדש מלך זצ"ל עברה כוס התרעלה ובנסי נסים ניצל שתי פעמים פעם אחת דנוהו באש וניצל והאש לא פגעה בו ופעם שנית נאסרו אותו ונעלם מלפני העין וברח לעיה"ב לאנדאן יצ"ו בשנת תק"י לפ"ק כבר היה בלאנדאן יצ"ו והקים ישיבה והעמיד תלמידים הרבה בנגלה ובנסתר ושימש כדיין בקהלות הספרדי "שערי שמים" והרב דאז היה הגה"ק ר' משה הכהן די אזי ווידי זצ"ל וגם היה לו מעשה מתן בהלכה עם הרבנים דקהילות האשכנזים ה"ה הגאון ר' צבי הירש בערלינער זצ"ל אב"ד הקיהלה האשכנזי שע"י הביהכ"נ הגדול (די גרעי"ט סינאגו"ג) וסנפי' עד שנת תקכ"ד לפ"ק ואח"ק היה הגאון ר' דוד טעבלי שיף זצ"ל וגם עם הגאון ר' ישראל משלום זלמן עמדין זצ"ל אב"ד דביהכ"נ האמבורג בשעת מגוריו בלאנדאן הרבה לנדוד ברחבי מדינות איירפא ובכל מקום שהגיע התקבל בכבוד גדול וגם עלה לארה"ק ת"ו והיה בעיר צפת ומפורסם המעשה שסיפור הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממנקאטש זצ"ל שבעמצע הדרך היה על שבת אחת בגן עדן התחתון (עיין באריכות בספר מסעות ירושלים) בשנת תקל"ז לפ"ק נחלה והוסיפו לו השם חיים ועלה בסערה השמימה ביום כ"ב לחודש מנ"א תקל"ז לפ"ק ונטמן בביה"ח החדש שע"י ק"ק הספרדי שערי שמים (לצערנו הרב שלטו ידי זדים על אדמת הקודש ונמכרה חלקת בית החיים דקהילת הספרדים בלאנדאן לקווי"ן מער"י קאלידז"ש אשר החריבה את בית הקברות ובנתה עליו בניני ציבור) ספריו מקדש מלך על ספר הזהור הדפיס בק"ק אמסטערדאם יצ"ו בשנת תק"י-ט"ו לפ"ק ואח"ק נדפס במהדורות רבות בכל תפצות הגולה ונתעטרו בהסכמות גדולי עולם נ"ע כהגאון ר' שאול זצ"ל אב"ד אמסטערדאם בעל בנין אריאל והגאון ר' שלמה שלום זצ"ל אב"ד אמסטערדאם יצ"ו וכן מגדולי מנהיגי החיסדות הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל והרה"ק המגיד מזלוטשוב זצ"ל ומובאים בספרי גדולי רבוה"ק כבספרי הרה"ק בעל התניא זצ"ל והרה"ק המגיד מקאשניץ זצ"ל והרה"ק מקמארנא זצ"ל והגה"ק החיד"א זצ"ל בספרו נציצו אורות הובא יותר משל שלש מאות פעמים הדרת מלך פירוש על מאמרים מעץ חיים ח"א אמסטערדאם תקכ"ו לפ"ק וח"ב לונדון תקכ"ח לפ"ק כסא מלך פירוש על התיקונים אמסטערדאם תקל"ב כבוד מלך פ' על מאמרים מספר עץ חיים לאנדאן תק"ל לפ"ק פי מלך פירוש על האידרות לאנדאן תקל"ג לפ"ק הוד מלך על ספרא דציעותא לאנדאן תק"ל לפ"ק ובסוף ספריו הדפיס חידושים על הש"ס והרמב"ם מסכות ב"מ (מק"מ בראשית- ויקרא) בסכת ב"ק (מק"מ במדבר) וויכחום עם נוצרים (סוף בראשית- ויקרא) חולם ר' חיים ן' עטר מק"מ שמות פירוש על הרא"מ ע"פ והיה זרעו כעפר הארץ בסוף הדרת מלך חידושים על הרמב"ם על מסכת חולין אגרת ופסקים ג' אגרת בענין הקמיעות של הרבי ר' יהונתן זצ"ל וכן קונטרס בענין גט אחד שהגאון ר' משלום זלמן זצ"ל אב"ד ק''ק האמבורג בלאנדאן רצה לערר ע"ז לאנדאן תקל"ד וקנטרס שני שם לאנדאן תקל"ב לפ"ק וכשנדפס באמסטערדאם ספר הזהור נדפס שם הגהותיו

שווער צי ליינען, ביטע צוטיילען אין עטליכע פערגראפן.

[בערל פעלדמאן]

רבינו הגה"ק חסידא קדישא המקובל האלוקי בעל מקדש מלך זצ"ל נולד לאביב הגה"ק ר' משה זצ"ל ראש ישיבה בעיר סאלי במדינת מארקא בשנות הת"ס לפ"ק לערך למד אצל אביב זצ"ל ואצל הגה"ק ר' חיים ן' עטר הזקן זצ"ל ותורת החן למד בעיר מרקש אצל הגה"ק ר' אברהם אוזאלי זצ"ל והגה"ק ר' יעקב פינטו זצ"ל והגה"ק ר' ישעי' הכהן זצ"ל וגם למד בחברות של הגה"ק המקובל ר' יעקב גדלי' זצ"ל (שאח"כ היה מו"ץ ור"מ בעיר בגאדיר) ושמיש כמו"ץ בעיר סאלי יצ"ו ואח"כ כרב העיר מרקש בימים ההם היה המלך במארקא מואלי איסמעל שר"י והרבה לצער היהודים שיהי' במדנותו גם על הגה"ק בעל מקדש מלך זצ"ל עברה כוס התרעלה ובנסי נסים ניצל שתי פעמים פעם אחת דנוהו באש וניצל והאש לא פגעה בו ופעם שנית נאסרו אותו ונעלם מלפני העין וברח לעיה"ב לאנדאן יצ"ו בשנת תק"י לפ"ק כבר היה בלאנדאן יצ"ו והקים ישיבה והעמיד תלמידים הרבה בנגלה ובנסתר ושימש כדיין בקהלות הספרדי "שערי שמים" והרב דאז היה הגה"ק ר' משה הכהן די אזי ווידי זצ"ל וגם היה לו מעשה מתן בהלכה עם הרבנים דקהילות האשכנזים ה"ה הגאון ר' צבי הירש בערלינער זצ"ל אב"ד הקיהלה האשכנזי שע"י הביהכ"נ הגדול (די גרעי"ט סינאגו"ג) וסנפי' עד שנת תקכ"ד לפ"ק ואח"ק היה הגאון ר' דוד טעבלי שיף זצ"ל וגם עם הגאון ר' ישראל משלום זלמן עמדין זצ"ל אב"ד דביהכ"נ האמבורג בשעת מגוריו בלאנדאן הרבה לנדוד ברחבי מדינות איירפא ובכל מקום שהגיע התקבל בכבוד גדול וגם עלה לארה"ק ת"ו והיה בעיר צפת ומפורסם המעשה שסיפור הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממנקאטש זצ"ל שבעמצע הדרך היה על שבת אחת בגן עדן התחתון (עיין באריכות בספר מסעות ירושלים) בשנת תקל"ז לפ"ק נחלה והוסיפו לו השם חיים ועלה בסערה השמימה ביום כ"ב לחודש מנ"א תקל"ז לפ"ק ונטמן בביה"ח החדש שע"י ק"ק הספרדי שערי שמים (לצערנו הרב שלטו ידי זדים על אדמת הקודש ונמכרה חלקת בית החיים דקהילת הספרדים בלאנדאן לקווי"ן מער"י קאלידז"ש אשר החריבה את בית הקברות ובנתה עליו בניני ציבור) ספריו מקדש מלך על ספר הזהור הדפיס בק"ק אמסטערדאם יצ"ו בשנת תק"י-ט"ו לפ"ק ואח"ק נדפס במהדורות רבות בכל תפצות הגולה ונתעטרו בהסכמות גדולי עולם נ"ע כהגאון ר' שאול זצ"ל אב"ד אמסטערדאם בעל בנין אריאל והגאון ר' שלמה שלום זצ"ל אב"ד אמסטערדאם יצ"ו וכן מגדולי מנהיגי החיסדות הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל והרה"ק המגיד מזלוטשוב זצ"ל ומובאים בספרי גדולי רבוה"ק כבספרי הרה"ק בעל התניא זצ"ל והרה"ק המגיד מקאשניץ זצ"ל והרה"ק מקמארנא זצ"ל והגה"ק החיד"א זצ"ל בספרו נציצו אורות הובא יותר משל שלש מאות פעמים הדרת מלך פירוש על מאמרים מעץ חיים ח"א אמסטערדאם תקכ"ו לפ"ק וח"ב לונדון תקכ"ח לפ"ק כסא מלך פירוש על התיקונים אמסטערדאם תקל"ב כבוד מלך פ' על מאמרים מספר עץ חיים לאנדאן תק"ל לפ"ק פי מלך פירוש על האידרות לאנדאן תקל"ג לפ"ק הוד מלך על ספרא דציעותא לאנדאן תק"ל לפ"ק ובסוף ספריו הדפיס חידושים על הש"ס והרמב"ם מסכות ב"מ (מק"מ בראשית- ויקרא) בסכת ב"ק (מק"מ במדבר) וויכחום עם נוצרים (סוף בראשית- ויקרא) חולם ר' חיים ן' עטר מק"מ שמות פירוש על הרא"מ ע"פ והיה זרעו כעפר הארץ בסוף הדרת מלך חידושים על הרמב"ם על מסכת חולין אגרת ופסקים ג' אגרת בענין הקמיעות של הרבי ר' יהונתן זצ"ל וכן קונטרס בענין גט אחד שהגאון ר' משלום זלמן זצ"ל אב"ד ק''ק האמבורג בלאנדאן רצה לערר ע"ז לאנדאן תקל"ד וקנטרס שני שם לאנדאן תקל"ב לפ"ק וכשנדפס באמסטערדאם ספר הזהור נדפס שם הגהותיו

שווער צי ליינען, ביטע צוטיילען אין עטליכע פערגראפן.

רבינו הגה"ק חסידא קדישא המקובל האלוקי בעל מקדש מלך זצ"ל נולד לאביב הגה"ק ר' משה זצ"ל ראש ישיבה בעיר סאלי במדינת מארקא בשנות הת"ס לפ"ק לערך
למד אצל אביב זצ"ל ואצל הגה"ק ר' חיים ן' עטר הזקן זצ"ל ותורת החן למד בעיר מרקש אצל הגה"ק ר' אברהם אוזאלי זצ"ל והגה"ק ר' יעקב פינטו זצ"ל והגה"ק ר' ישעי' הכהן זצ"ל וגם למד בחברות של הגה"ק המקובל ר' יעקב גדלי' זצ"ל (שאח"כ היה מו"ץ ור"מ בעיר בגאדיר)
שמיש כמו"ץ בעיר סאלי יצ"ו ואח"כ כרב העיר מרקש
בימים ההם היה המלך במארקא מואלי איסמעל שר"י והרבה לצער היהודים שיהי' במדנותו גם על הגה"ק בעל מקדש מלך זצ"ל עברה כוס התרעלה ובנסי נסים ניצל שתי פעמים פעם אחת דנוהו באש וניצל והאש לא פגעה בו ופעם שנית נאסרו אותו ונעלם מלפני העין וברח לעיה"ב לאנדאן יצ"ו
בשנת תק"י לפ"ק כבר היה בלאנדאן יצ"ו והקים ישיבה והעמיד תלמידים הרבה בנגלה ובנסתר ושימש כדיין בקהלות הספרדי "שערי שמים" והרב דאז היה הגה"ק ר' משה הכהן די אזי ווידי זצ"ל
וגם היה לו מעשה מתן בהלכה עם הרבנים דקהילות האשכנזים ה"ה הגאון ר' צבי הירש בערלינער זצ"ל אב"ד הקיהלה האשכנזי שע"י הביהכ"נ הגדול (די גרעי"ט סינאגו"ג) וסנפי' עד שנת תקכ"ד לפ"ק ואח"ק היה הגאון ר' דוד טעבלי שיף זצ"ל
וגם עם הגאון ר' ישראל משלום זלמן עמדין זצ"ל אב"ד דביהכ"נ האמבורג
בשעת מגוריו בלאנדאן הרבה לנדוד ברחבי מדינות איירפא ובכל מקום שהגיע התקבל בכבוד גדול
וגם עלה לארה"ק ת"ו והיה בעיר צפת ומפורסם המעשה שסיפור הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממנקאטש זצ"ל שבעמצע הדרך היה על שבת אחת בגן עדן התחתון (עיין באריכות בספר מסעות ירושלים)
בשנת תקל"ז לפ"ק נחלה והוסיפו לו השם חיים ועלה בסערה השמימה ביום כ"ב לחודש מנ"א תקל"ז לפ"ק
ונטמן בביה"ח החדש שע"י ק"ק הספרדי שערי שמים
(לצערנו הרב שלטו ידי זדים על אדמת הקודש ונמכרה חלקת בית החיים דקהילת הספרדים בלאנדאן לקווי"ן מער"י קאלידז"ש אשר החריבה את בית הקברות ובנתה עליו בניני ציבור)
ספריו מקדש מלך על ספר הזהור הדפיס בק"ק אמסטערדאם יצ"ו בשנת תק"י-ט"ו לפ"ק ואח"ק נדפס במהדורות רבות בכל תפצות הגולה ונתעטרו בהסכמות גדולי עולם נ"ע כהגאון ר' שאול זצ"ל אב"ד אמסטערדאם בעל בנין אריאל והגאון ר' שלמה שלום זצ"ל אב"ד אמסטערדאם יצ"ו וכן מגדולי מנהיגי החיסדות הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל והרה"ק המגיד מזלוטשוב זצ"ל ומובאים בספרי גדולי רבוה"ק כבספרי הרה"ק בעל התניא זצ"ל והרה"ק המגיד מקאשניץ זצ"ל והרה"ק מקמארנא זצ"ל והגה"ק החיד"א זצ"ל בספרו נציצו אורות הובא יותר משל שלש מאות פעמים
הדרת מלך פירוש על מאמרים מעץ חיים ח"א אמסטערדאם תקכ"ו לפ"ק וח"ב לונדון תקכ"ח לפ"ק
כסא מלך פירוש על התיקונים אמסטערדאם תקל"ב
כבוד מלך פ' על מאמרים מספר עץ חיים לאנדאן תק"ל לפ"ק
פי מלך פירוש על האידרות לאנדאן תקל"ג לפ"ק
הוד מלך על ספרא דציעותא לאנדאן תק"ל לפ"ק
ובסוף ספריו הדפיס חידושים על הש"ס והרמב"ם מסכות ב"מ (מק"מ בראשית- ויקרא) בסכת ב"ק (מק"מ במדבר)
וויכחום עם נוצרים (סוף בראשית- ויקרא) חולם ר' חיים ן' עטר מק"מ שמות פירוש על הרא"מ ע"פ והיה זרעו כעפר הארץ בסוף הדרת מלך
חידושים על הרמב"ם על מסכת חולין
אגרת ופסקים ג' אגרת בענין הקמיעות של הרבי ר' יהונתן זצ"ל וכן קונטרס בענין גט אחד שהגאון ר' משלום זלמן זצ"ל אב"ד ק''ק האמבורג בלאנדאן רצה לערר ע"ז לאנדאן תקל"ד וקנטרס שני שם לאנדאן תקל"ב לפ"ק
וכשנדפס באמסטערדאם ספר הזהור נדפס שם הגהותיו