ר' יואל צבי ראטה הבית היוצר זצ"ל מחוסט - י"א כסליו תרנ"ב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

dovidal
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4438
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

נכדו

תגובהדורך dovidal » זונטאג נובעמבער 12, 2017 12:50 am

משה שמעון ראטה
צוגעלייגטע
MSR.jpg
MSR.jpg (374.69 KiB) געזעהן 959 מאל

נאות דשא
שר העשר
תגובות: 35
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש יולי 22, 2017 10:26 pm

ר' משה שמעון ראטה אבד"ק דיורע

תגובהדורך נאות דשא » דאנארשטאג מארטש 22, 2018 11:45 am

האט ר' משה שמעון ראטה אבד"ק דיורע געהאט א איידעם ר׳ נתן נטע?
אויב יא, ווער איז ער געווען?

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1437
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מאנטאג אפריל 16, 2018 4:56 pm

מיללער האט געשריבן:עס ליגט מיר אין קאפ אז דאס לעצטע רבנות פאר ער איז געקומען קיין חוסט איז געווען אין שטאט בערעטיו-אויפאלא, אין חוסט האט דעמאלטס משמש געווען ברבנות דער בית שערים הג"ר עמרם בלום ז"ל. על אף וואס חוסט איז געווען א גרויסע שטאט און מסתם מער כבוד וואס דאס רבנות אין ב. אויפאלא האט אבער דער בית שערים זייער געוואלט אריבערגיין צו א קלענערע שטאט מיט מער צייט פאר זיך עוסק צו זיין עה"ת ועל העבודה, האט ער געבעטן דעם בית היוצר זיך אויפצוטוישען וכך הוה, דער בית היוצר איז אריבער קיין חוסט און דער בית שערים קיין ב. אויפאלא ושם מנ"כ.

ווייסט איינער ווי דער מקור פון די מעשה איז?

-

דער פאיער רב ז"ל ר' משה דוב וויינבערגער איז געווען אן איידעם ביי זיין זון ר' משה שמעון ראטה אב"ד דיורע

אין "די צייטונג" פארלאפענע וואך איז פארהאן א באשרייבונג איבער די שטאט "דיור", האט דאס שייכות מיט די שטאט "דיורע" וואו ר' משה שמעון ראטה זצ"ל (חותן המלך הרה"ק ר' ישעי'לע קערעסטיר זצ"ל בזיוו"ש) האט משמש געווען ברבנות?

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מאנטאג נובעמבער 19, 2018 4:07 pm

הרה"ק רבי יואל צבי ראטה זיע"א אבדק"ק חוסט בעל בית היוצר
בן הרה"צ ר' שמעון ראטה זצ"ל
י"א כסלן תרנ"ג

רבינו הרה"ק רבי יואל צבי ב"ר שמעון זיע"א אבד"ק חוסט ומח"ס בית היוצר, נולד בערך בשנת תקפ, בעיירה קאמאנדא, לאביו הרה"ק רבי שמעון ראטה זיע"א ולאמו מרת ציפערל ע"ה מצאצאי הגה"ק רבי חיים הכהן ראפאפורט זיע"א אבד"ק לבוב, ובעל שו"ת רבינו חיים כהן זיע"א.

במהרה נתגלה רב כוחו של רבינו בגאונות בתורה הק', כאשר שם לילות כימים בעסק התורה, ומאוד היה ממעט בדיבור ולא נשמע קולו בבואו אל הקודש, אלא רק בדיבורי תורה היה עסק דיבורו.

רבינו למד תורה מרבו הגה"ק מהר"ם אש מאונגוואר זעי"א, למשך שבע שנים רצופות, עד שהגיע לפרקו, וגם זכה באותו עת לקבל הורמנא דמלכה להיות מורה הוראה בישראל.
בהגיעו לפרקו נשא את זו' הרבנית הענטשע ע"ה בת הגה"ק רבי יעקב גאטליב זיע"א.

רבינו גם הסתופף בצל הרה"ק הדברי חיים מצאנז זיע"א אשר קרבו עד למאוד, וקראו בחיבה ר' מאיר'לס תלמיד, חיבה יתירה נודעת לו, שאכל עמו הרה"ק מצאנז זיע"א בקערה אחת.

כמו"כ היה בצל הרה"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זיע"א.
הרה"ח רבי מאיר פעקעטע זצ"ל, סיפר מה ששמע מדודו הרה"צ רבי יואל צבי ראטה אבד"ק סאלקא זיע"א, שרבינו סיפר שכאשר היה פעם בראצפערט אצל מרן מהרי"ד זיע"א, ראה הרה"ק מבעלזא איש אחד עומד ואוחז פרי וסכין בידו וכך בירך ואכל ביד שמאל, אמר לו הרה"ק, אם יכולים לשבת טוב לשבת, וכשמברכים מניחים את הסכין מן היד, כי רק שוחט ומוהל מחזיקים את סכין בשעת ברכה, וכן יש לאכול ביד ימין, רק כאשר נותנים פרי לגוי, אז נותנים ביד שמאל.

רבינו היה מקודם אב"ד בעיר פאלדעש, וכאשר נתפנה מקום האב"ד בעיר אויפאלא נסעו ראשי קהלת אויפעלא להרה"ק מצאנז זיע"א לשמוע חוות דעתו הק' את מי לקחת לאב"ד, והורה להם הרה"ק שיקחו את רבינו לאב"ד.

אח"כ עבר רבינו לכהן בעיר ברעזנא, ומשם עבר לעיר חוסט אשר שם כיהן עד יום פטירתו, ויצא שמעו בכל המדינה.

מתלמידי רבינו נמנים הרה"ק הבאר מנחם אבד"ק קאלוב זיע"א, וגיסו הרה"ק רבי אלימלך זיע"א הסב"ק מטאהש זיע"א.

כמו"כ כאשר נתמנה הבאר מנחם לאב"ד טאהש, (שקיבל כנדן על חתונתו) שלח לו רבינו זיע"א כעשרה תלמידים מישיבתו שילמדו אצלו, כדי שיהיה לו עם מה לפתוח שערי ישיבתו.

ביום י"א כסלו תרנ"ג נסתלק רבינו, ונקבר בעיר חוסט, וזה נכרת על מציבתו: פ"נ אדוננו מורנו ורבנו הרב הגאון הצדיק המפורסם מאוד נעלה לו דומיה תהלה מרן מוה"ר יואל צבי בן מוה"ר שמעון ז"ל שהיה אב"ד בכמה ק"ק וסוף ימיו אב"ד ור"ם בקהילתינו יע"א יצאה נשמתו בקדושה וטהרה וגו'.

השאיר אחריו בנו הגה"צ רבי משה שמעון זיע"א אב"ד דיורא (חתן הגה"ח רבי מאיר יודא פרענקל מלעוועלעק ז"ל).
בנו הגה"צ רבי מאיר זיע"א
ובנו הגה"צ רבי אברהם נתן יוסף זיע"א
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » דאנארשטאג ינואר 03, 2019 1:42 pm

קול מחזיקי הדת, יום חמישי, דצמבר 08, 1892; עמוד 5
צוגעלייגטע
קול מחזיקי הדת, יום חמישי, דצמבר 08, 1892; עמוד 5.png
קול מחזיקי הדת, יום חמישי, דצמבר 08, 1892; עמוד 5.png (152.55 KiB) געזעהן 458 מאל
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

גבר ישראל
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג סעפטעמבער 07, 2014 12:39 pm

תגובהדורך גבר ישראל » זונטאג ינואר 20, 2019 11:30 am

די קרלסבורגר רב רבי יחזקאל ראטה איז א קרוב צו דעם ראטה?
איז רבי יקותיאל צבי ראטה פון וויען א קרוב? רבי יקותיאל צבי איז געוועהן ביים בעלזער רב בשעת פטירתו.

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מיטוואך אוגוסט 07, 2019 5:57 pm

איז דער בית היוצר געווען א אייניקל פון רבי שמשון איסטריפולער?

כך שמעתי שמועה.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

שואל ומשיב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 334
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 1:49 pm

תגובהדורך שואל ומשיב » דאנארשטאג אוגוסט 08, 2019 6:51 am

לא לנו האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:עס ליגט מיר אין קאפ אז דאס לעצטע רבנות פאר ער איז געקומען קיין חוסט איז געווען אין שטאט בערעטיו-אויפאלא, אין חוסט האט דעמאלטס משמש געווען ברבנות דער בית שערים הג"ר עמרם בלום ז"ל. על אף וואס חוסט איז געווען א גרויסע שטאט און מסתם מער כבוד וואס דאס רבנות אין ב. אויפאלא האט אבער דער בית שערים זייער געוואלט אריבערגיין צו א קלענערע שטאט מיט מער צייט פאר זיך עוסק צו זיין עה"ת ועל העבודה, האט ער געבעטן דעם בית היוצר זיך אויפצוטוישען וכך הוה, דער בית היוצר איז אריבער קיין חוסט און דער בית שערים קיין ב. אויפאלא ושם מנ"כ.

ווייסט איינער ווי דער מקור פון די מעשה איז?

-

דער פאיער רב ז"ל ר' משה דוב וויינבערגער איז געווען אן איידעם ביי זיין זון ר' משה שמעון ראטה אב"ד דיורע

אין "די צייטונג" פארלאפענע וואך איז פארהאן א באשרייבונג איבער די שטאט "דיור", האט דאס שייכות מיט די שטאט "דיורע" וואו ר' משה שמעון ראטה זצ"ל (חותן המלך הרה"ק ר' ישעי'לע קערעסטיר זצ"ל בזיוו"ש) האט משמש געווען ברבנות?

ניין. דיור איז ראאב.
http://www.yiddishworld.com/forum/viewt ... 13df054387


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 14 געסט